שלום אורח
facebook login
שגרירים של רצון טוב

ארה``ב- יומן מסע מחוף לחוף

Anonymous | תאריך עדכון 16/10/2008

+ הצג את כל היעדים שמוזכרים בכתבה זו (2)

מספר צפיות: 8745   |   מספר תגובות: 11     לתגובות

הדפס שמור למועדפים שלח לחבר

יומן מסע שלם ומפורט - ארה"ב מן המזרח למערב, מניו יורק ועד סן פרנסיסקו, על כל מה שבדרך, ועם המון המון טיפים, המלצות, חוויות, ובקיצור - מדריך שלם!

בכתבה זו:

 

19-20/3/04 - פנסילבניה

יומן מסע – טיול אל ארה"ב – מחוף לחוף: החלק המזרחי של הטיול כולל את פנסילבניה (פוקונו, לנקסטר, איימיש, הריסבורג), וושינגטון DC, פילדלפיה, ניו יורק, בופאלו (ניאגרה). החלק המערבי של הטיול כולל את לאס וגאס, לוס אנג`לס, סן דייגו, כביש מספר 1, סן פרנסיסקו.הרעיון הראשוני לטיול החל מהזמנה לחתונה של בן הדוד של הזוג אברבנל, שהצטרף בלאס-וגאס כחמישה חודשים לפני מועד היציאה שלנו אל ארה"ב. אז עלתה המחשבה להצטרף לטיול מאורגן או עצמאי לשם. התחלנו לגבש כמה תוכניות ראשוניות לגבי מסלול הטיול, כשנושא החתונה היה תקוע בתאריך מיוחד: 04/04/04 (כשלמחרת זה ליל הסדר). ואז התחלנו לראות מי ומתי ניתן לצאת ועד מתי. יצא בסה"כ בסדר מכיוון שחופשת הפסח החלה כשבועיים לפני ליל הסדר ומסתיימת אחרי החג השני. לאחר שנתקבל האישור מהעבודה של אשתי על התאריכים התחלנו לגבש את התוכנית לתקופה של כ-30 יום. בהתחלה לא ידענו כלום על ארה"ב- ויזות, עלויות של טיסות, רכב, מלונות, אתרים, כלכלה וכדומה. עם התכנית הראשונית שלנו פנינו לכל מיני מכרים לשמוע תגובות. את המסלול הסופי קבענו רק לאחר שמצאנו את הסוכן איציק מזרחי מחברת "אמסלם טורס בע"מ", ואז החלה העבודה המפרכת של שעות על גבי שעות באינטרנט למציאת אתרים, כתובות ובכלל חומר לדעת לקראת מה אנו הולכים.

כשהגענו לשדה התעופה עלינו לכיוון ביקורת הגבולות, שם בצד ישנו דלפק של "ביקורת הגבולות המהיר". זהו דלפק אוטומטי: אתה מכניס את כף היד לתוך המכשיר, שפ היא מצולמת ונכנסת לזיכרון. מקבלים כרטיס מגנטי, וכשחוזרים לארץ אין צורך לעמוד בתור עם כל בני ישראל השבים מחו"ל, פשוט מעבירים את הכרטיס ואתה בפנים (בשיטה זו אין קבלת חותמות בדרכון. ביג דיל). המראנו מישראל (אל על) ללונדון ולניו יורק (אמריקן אייר ליין). הפרש השעות בין ישראל לניו יורק הוא 7 שעות קדימה. נחתנו בניו יורק בשעה 19:25 שעון מקומי למזג אוויר קר של 4 מעלות. למשפחת אברבנל אבדה המזוודה הגדולה עם כל הבגדים. ניגשנו למחלקת האבדות לדווח על האובדן, מילאנו טפסים, חיפשנו שוב ושוב אבל אין מזוודה. השארנו את הכתובת של היחידה למקרה ותמצא המזוודה. המלצה: יש לחלק את התכולה מהבית בין שתי מזוודות של בני הזוג, ולא כל אחד עם המזוודה שלו. ירדנו לקבל את הרכב בחברת "הרץ" (פורד טאורוס עם GPS, שבהמשך התברר שהציל אותנו המון פעמים). מרקו, החבר, לא הביא איתו את הרשיון הישראלי ועקב כך לא יכל לנהוג ברכב. ביצענו בדיקה חזותית ברכב ומצאנו שאין מספר מקדימה. פנינו לבחור במגרש וזה התחיל לצחוק, והסביר שבארה"ב אין מספרים ברכב מקדימה אלא רק מאחור. קיבלנו הסבר ראשוני כיצד להשתמש ב- GPS, הכנסנו את הכתובת של מוטל סופר 8 (super 8) בניו ג`רזי ולדרך. התבלבלנו המון עד שהבנו את ה- GPS: הגענו לסביבת המוטל, אבל לא מצאנו את המקום עצמו. שאלנו אישה שחורה אשר כוונה אותנו לאורך חלק מהדרך ברכבה עד שהגענו בשעה 22:00. מחיר ללילה- 90$

החלטנו שהיום ניסע לכיוון הטריטוריה של כת האיימיש (כיוון שאת החדר במלון לא נקבל לפני השעה 14:00). נסענו לכיוון ליטיז (Lititz), שם הסתובבנו בעיירה המאוד שקטה וביקרנו בבית הדואר המרכזי וברחובות. בתי עץ ישנים ממלאים את הסביבה, לכל בית מרפסת מעץ. ביקרנו במפעל לשוקולד בשם CANDY MUSEUM שכיום משמש כמוזיאון. במקום חנות קטנה לממכר שוקולד וכמו כן מפעל קטן, שבו מייצרים שוקולד בשיטות הישנות. כמו כן יש תצוגה מעניינת של כלים ומכבשים, אשר שימשו בעבר את יציקת השוקולד לתבניות. דרכי הגעה: מהכביש הבין יבשתי (מניו יורק) מס` 76 לכביש מס` 222, ולכביש מס` 772 עד לעיירה. הרשי (Hershey)- מליטיז המשכנו עפ"י ה-GPS לכיוון העיירה הרשי, שם יש גן חיות גדול ולונה-פארק. נכנסנו ל"עולם השוקולד" (Hershey’s Chocolate World), מקום ענקי עם סיור בקרוניות תוך כדי ליווי תהליך יצירת השוקולד מתחילת גידולו ועד להפקתו הסופית. במהלך המסע מרגישים את אשר עובר על השוקולד (בתהליך הייבוש, למשל, עוברים בתוך תנור ומרגישים חום עז, בקטע של טחינת הפולים מריחים ריח עז של שוקולד) והכל בחינם. בגמר הסיור יש מעבר לתוך קניון ענקי ובו חנויות שונות לממכר שוקולדים מסוגים, גדלים, צורות וטעמים שונים, ספלי שוקולד, בובות משוקולד ומבד, חולצות וכדומה. במקום גם בית קפה המציע מבחר סוגי קפה (אבל לבסוף זה קפה פילטר אמריקאי ומאוד לא טעים. אין כמו הקפה בארץ). דרכי הגעה: מהריסבורג (Harrisburg) על הכביש הבין יבשתי מס` 83לכביש מס` 422 עד לעיירה.

מהרשי נסענו חזרה לכיוון יחידת הנופש בדילוואר-פוקונו (Shawnee On-Delaware). קצת הסתבכנו שוב עם ה- GPS, עצרנו בדרך לשאול והוסבר לנו לעלות לכביש מס` 81 לכיוון היחידה. ה- GPS התעקש לכיוון אחר אז בדרך ביצענו "טעויות" בכוונה ונסענו עפ"י המפה ועפ"י ההסבר של הבחור, וה- GPS כל הזמן תיקן את עצמו עד אשר הוביל אותנו על הדרך הנכונה (כביש 81) למקום. מתברר שהמקום ענק, וענק בגדול. בכל האתר יש שכונות שכונות ולך תמצא את זה בלילה. דילוואר-פוקונו - בקבלה קיבלנו מפתחות והסבר כיצד להגיע למקום ובאיזה מתקנים אנו רשאים להשתמש באתר (ברכה, אולם ספורט, סאונה, ג`קוזי). בקבלה הסברנו על אובדן המזוודה וביקשנו שיעזרו לנו באיתורה. פקידת הקבלה התקשרה לשדה התעופה וביררה ונאמר לה שהמזוודה בדרך מלונדון לניו יורק. טוב, לפחות יש מיקום. השעה כבר 18:00 וחשוך מאוד. קנינו במקום עצי הסקה וקדימה ליחידה. לאחר קשיים בניווט מצאנו סוף סוף את היחידה שלנו. היא כוללת כ-2 קומות, בקומה התחתונה סלון עם כורסאות ישיבה, טלוויזיה, וידאו, שירותים, מטבח מאובזר מלא (מקרר, כיריים חשמליים, תנור אפייה, שואב אבק, טוסטר, כלי מטבח ועוד) ופינת אוכל גדולה. בקומה העליונה 2 חדרי מגורים עם שידה ולכל חדר שירותים ומקלחת בנפרד, כשביניהם ג`קוזי. בנוסף חדר כביסה קטן ובו מכונת כביסה ומייבש. (בחדר הורים 2 מיטות גדולות בנפרד עם טלוויזיה, ובחדר השני מיטה גדולה). מחוץ ליחידה ישנה מרפסת עם כסאות ישיבה ונוף לשכונה. כמובן, חניה מסודרת. סוף סוף שתיתי נס קפה נורמלי ולא את הקפה האמריקאי התפל. ניסינו להדליק את עצי ההסקה אבל ללא הצלחה, ולא לפני ששרפנו את כל העיתונים. המתארח במקום יכול להנות מ-27 מסלולי גולף, רפטינג בנהר, אתר דייג גדול ועוד ועוד. פחות משעתיים נסיעה מניו-יורק. לאתר הבית של המקום.

לתחילת הכתבה

21/03/04 - וושינגטון

 היום נוסעים לעיר הבירה וושינגטון, כחמש שעות נסיעה מיחידת הנופש שלנו. ניגשנו לקבלה לברר את ציר הנסיעה הקצר ביותר ובמקביל לברר מה עם המזוודה. בינתיים אין מזוודה. קיבלנו ציר קצת משונה לכיוון פילדלפיה, בולטימור, וושינגטון. כיוונו גם את ה- GPS ליתר ביטחון וקדימה לדרך. Washington DC- הגענו לוושינגטון בסביבות השעה 13:00, כשבדרך עלינו על כביש אגרה, עקפנו את פילדלפיה ואת בולטימור. בבולטימור עלינו על מערכת גשרים מאוד מסועפת ועוד על פני הים, ממש מפחיד ומדהים כל הגשרים הללו. בוושינגטון היה קשה למצוא חניה, בכל פינה אסור ואסור. לבסוף מצאנו מקום חניה באחת הסמטאות בקרבת הבית הלבן. מזג האוויר היה קר מאוד והרוח הוסיפה את "תרומתה" לתחושה החורפית. סיירנו מול מדשאות הבית הלבן המלא בתיירים ובשמירה כבדה של כוחות משטרה. משם פנינו ברגל לכיוון גבעת הקפיטול דרך שדרות פנסילבניה, כשבדרך אנו חולפים על פני בניין הדואר הישן, בית העירייה, בניין הדואר המרכזי, המוזיאון לאומנויות ועוד רבים.

הגענו לאגם העומד לפני גבעת הקפיטול והתרשמנו מגודל המבנה. הצטלמנו והמשכנו בשדרת The Mall, שדרה רחבת ידיים עם שביל מימין ומשמאל כשביניהם מדשאות, מגבעת הקפיטול ועד לאנדרטת וושינגטון (מצבת זיכרון בצורת עמוד מחודד). לאורך השדרה ישנם מבנים המשמשים כמוזיאונים והכניסה אליהן היא ללא תשלום. נכנסנו למוזיאון התעופה והחלל. זהו מוזיאון ענק המחולק לאגפים ולקומות והכל, כאמור, בתחום התעופה והחלל. באגף המרכזי מרכזים את נושא החלל, חלליות, טילים, חלקי מנועים התלויים מהתקרה, חלקי מעבורת, דגמי מעבורת וכיצד חיים במעבורת, תאי חלליות, תלבושות של אסטרונאוטים ועוד ועוד. אגף שלם מוקדש לאחים רייט ובו דגם של המטוס הראשון. אגף נוסף של מטוסים שונים מציג מטוסי תובלה המונעים במנועי טורבינה מתקופות קודמות. בנוסף ישנם אגפים נוספים בתחומי החלל והתעופה עם אולמות קולנוע, תערוכות ומצגות. מעברה השני של השדרה נמצא המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע (National Museum of American History) - המוזיאון הוא מבנה גדול בין 3 קומות ובו קיימים מוצגים בתחום הטבע ההיסטורי. בכניסה מוצב לו דגם ענק של פיל פרה היסטורי מרשים. במוזיאון יש אגף שלם לדינוזאורים, שלדי דינוזאורים ומאובנים שונים. באגף נוסף מוצג האדם הקדמון ומוצגים רבים בתחום התפתחות האדם, כולל סרטונים וכלים קדמוניים. אגף אחר מוקדש לחיי האינדיאנים, צורת חייהם וכלים מסורתיים, בהם השתמשו ללחימה וצייד.

צעדנו לכיוון אנדרטת וושינגטון אך היא הייתה סגורה ומוקפת גדר. כנראה שיפוצים. בוושינגטון יש עוד מוזיאונים ומרכזי אמנות רבים, כגון: תיאטרון פורד, מרכז קנרי לאומנויות הבמה, הגלריה הלאומית לאומנות, בית הקברות הלאומי בארלינגטון, מוזיאון הירש הורן וגלריית הפסלים, מוזיאון הילדים של הבירה, מוזיאון הגילוף והדפוס, מוזיאון החדשות, מוזיאון הזיכרון והשואה ועוד רבים. השעה כבר הייתה 18:00. החלטנו לחזור לכיוון פנסילבניה. עד פנסילבניה הלך חלק ללא כל בעיות ניווט, אבל משם החלו הענינים להסתבך. השעה 21:00. החלטנו לעצור בדרך לאכול, לשאול על מיקומנו ולהתאפס. במסעדה ניסו לעזור לנו ולכוון אותנו (קיבלנו מהם דף אינטרנט של map quest, איך שהוא הצלחנו למצוא את דרכנו בעזרת ה- GPS אבל טעות אחת ושוב הסתבכנו. עד שהצלחנו לחזור לדרך הנכונה לקח הרבה זמן ואני כמעט ולא יכולתי להמשיך לנהוג. הגענו סוף סוף ליחידה, בקושי רב, לקראת השעה 01:00 לפנות בוקר.

לתחילת הכתבה

22/03/04 - ניו יורק

היום החלטנו שנוסעים לניו יורק, אבל כמובן לא לפני שביררנו מה עלה בגורל המזוודה. הפעם קיבלנו תשובה שנחתה סוף סוף, אבל להתקשר בעוד שעה. יצאנו לדרך, הפעם איפסנו מחדש את ה- GPS לכיוון ניו יורק לבאטרי פארק. יצאנו לדרך. הנסיעה הייתה נוחה ולקראת הכניסה לעיר שוב הסתבכנו עם הכניסות והיציאות על הגשרים לעיר, אבל הפעם ה- GPS תיקן את עצמו בזמן (חבל על הזמן כמה כניסות ויציאות יש לעיר הזאת ושלא לדבר על הגשרים הרבים, חלקם לניו יורק וחלקם לניו ג`רסי). נכנסנו לעיר דרך המנהרות (הולנד תאנל) אבל לא לפני ששילמנו כניסה בכביש האגרה. ביציאה מהמנהרה הגענו ישירות לתחילתה של שדרת ברודווי הפקוקה. המשכנו על-פי ה-GPS עד סוף השדרה (המדהימה) והגענו לבאטרי פארק. עכשיו לך וחפש חנייה. מצאנו בפינת הפארק על יד המשרדים. יצאנו מהרכב ואיזה מכת קור קיבלנו... חבל על הזמן. הטמפרטורה הייתה 48 מעלות פרנהייט שהם כ- 8 מעלות צלסיוס. מהר הוצאנו את כל התלבושת החורפית (כפפות, כובע צמר, מגני אוזניים, גטקסים).

באטרי פארק Battery Park - טיילנו לאורך הים ובדרך כמובן שמצאנו ישראלים. המשכנו עד לתחנת השייט לפסל החירות, הממוקמת באתר היסטורי שבעבר שימש כמצודה אשר שמרה על הכניסה לנמל העיר. רכשנו כרטיסים ב-10$ ליחיד, עברנו את הבידוק הביטחוני (הופשטנו עד לחגורות והנעליים) ועלינו לספינה לכיוון פסל החירות. השייט ארך כ- 3 שעות עם עליות וירידות בין התחנות (פסל החירות, מוזיאון ההגירה). הגענו לאי והחלטנו שלא לרדת לסיור אלא לצלם מהספינה את הפסל הענק. הספינה המשיכה לכיוון מוזיאון ההגירה, הכולל שלושה מבנים אשר שימשו בעבר לקליטת אלפי המהגרים שבאו לניו יורק. בדרך חזרה לבאטרי פארק נשקפת ניו יורק על גורדי השחקים האדירים שלה. זהו מחזה מאד מרשים ומשאיר חותם על מי שזו לו הפעם ראשונה בעיר. בהמשך השייט רואים את ברוקלין ואת הגשרים המחברים אותה עם מנהטן. הקור הרג אותנו, בקושי הצלחנו לצלם על סיפון האונייה את העיר. מהבאטרי פארק יוצא אוטובוס דו-קומתי לתיירים לסיור ברחבי העיר ניו יורק (יש מספר קווי תיור: ה"אדום" לברוקלין, ה"ירוק" למנהטן וה"סגול" לאזור סנטרל פארק. עלות של 35$ לבוגר ו-25$ לילד. יש גם סיור לילי). ירדנו מהספינה בבאטרי פארק ונתקלנו בעשרות רוכלים המוכרים תיקים, חולצות, תמונות, כובעים וכו`. בקצה הפארק בין שדרת ברודווי לבין השדרה בכיוון אזור הסחר החופשי ישנה אנדרטת זיכרון לבנייני התאומים. זהו אותו פסל עגול ומפורסם של כדור הארץ. הגענו לאזור התאומים: המקום מגודר סביב בור ענקי, מה שהיה פעם התאומים. במקום עמד אזרח פטריוט אשר הסביר לעוברים ושבים מה היה בבנין (1200 מעליות בכל אחד מהשניים), הראה תמונות של בניניי התאומים לצורך המחשה של גובהם וכדומה. במקום מתבצעת בנייה של אנדרטה לזכר קורבנות התאומים. חלקם הגדול של הבניינים הסמוכים שוקם ושופץ, אבל עדין ישנם מבנים עטופים ביוטה ועליהם ניכר ההרס, הם עדין מחכים לשיפוץ.

מדיסון סקוואר גארדן (Madison square Garden) - החלטנו לחזור לרכב ולנסוע לכיוון ה"מדיסון" לראות משחק NBA. נתנו ל-GPS את הכתובת של ההיכל וכך התחלנו לנווט לכיוון. מצאנו חנייה פנויה ממש מול הכניסה (אגב אין בעיית חנייה באזור, ישנם מבנים בעלי 5-6 קומות המשמשים כחניונים על קומות). ההיכל נמצא בצמוד לבית מלון גדול, והוא משמש כקומפלקס ענק של מספר אולמות בידור ומופעים, ובינהם גם היכל הספורט. עמדנו בתור לרכוש כרטיסי כניסה למשחק ה-NBA של ה"ניקס" נגד "אטלנטה". עלות כרטיס 71.5$ ליחיד. הרבה כסף (מתברר שאם היינו רוכשים דרך האינטרנט היינו חוסכים, כ- 40-50$ לכרטיס).

נכנסנו פנימה. הלם תרבותי: היכל ענק, מעל 20.000 אלף מקומות ישיבה המחולקים ליציעים, אגפים וסוויטות. אנו ישבנו ביציע D בגוש מספר 325, שורה 233, כסאות 10-13. זה יוצא מאחורי הסלים אבל גם משם רואים הכל. האולם החל להתמלא לקראת תחילת המשחק בשעה 19:30. הצגת השחקנים זהו מופע בפני עצמו: לפני תחילת המשחק נציג הפנימייה הצבאית באזור שר את ההמנון וכל הקהל ללא יוצא מן הכלל עומדים בשקט מוחלט ומצטרפים לשירה. בכל פסק זמן יש הופעה של המעודדות של הקבוצה, והן יורות ליציעים ברובה מיוחד חולצות מתנות. במחצית המשחק מתבצעות מספר תחרויות נושאות פרסים דרך נותני חסות למיניהם (קליעות לסל מחוץ לקשת וכדומה). בסוף המשחק ניצחו ה"ניקס" את "אטלנטה" בהפרש של 19 נקודות. מאוד נהננו מהמשחק ומהאווירה בהיכל. היה שווה כל דולר. הגענו ליחידה והטלפון מצלצל. הגיע שליח מיוחד משדה התעופה של פילדלפיה עם המזוודה. כן, המזוודה סוף סוף נמצאה. קפצנו למשרדים ולקחנו אותה. סוף סוף כולם מאושרים.

לתחילת הכתבה

23/4/03 - פילדלפיה

היום החלטנו לנסוע לכיוון פילדלפיה והאיימיש. לאחר שעתיים נסיעה הגענו למרכז העיר, חנינו בחניון קומות וצעדנו ברגל לכיוון מוזיאון פעמון החירות. הכניסה למוזיאון בחינם, לא לפני שעברנו את הבידוק הביטחוני. במוזיאון מוצגים תמונות וכרזות של גדולי האומה מימים עברו וכל הקשור להכרזת העצמאות של ארה"ב. בפינת המוזיאון עומד לו בהוד והדר פעמון החירות. זהו פעמון סדוק, שניתן להצטלם לידו אבל בפירוש לא לגעת בו. היכל העצמאות- מול מוזיאון פעמון החירות נמצא מבנה מרשים (ומאובח בשומרים). זהו היכל העצמאות, בו ניתן לסייר ולקבל חומר הסברתי בכל שפה כולל בעברית. בהיכל שתי אולמות: אולם בית המשפט ואולם הכינוסים. מבנה נוסף באזור הוא אולם הקונגרסים, הנמצא בפינת הרחובות 6 וצ`סטנוט. בהמשך, בפינת הרחובות 5 וצ`סטנוט נמצא בית העירייה הישן. בקצה המדשאה של מוזיאון פעמון החירות נמצא בניין הבורסה של פילדלפיה. בנוסף ישנן כרכרות לתיירים, שבהן ניתן לסייר בין הבניינים בכיכר העצמאות. מפילדלפיה החלטנו לנסוע לכיוון כת האיימיש. כיוונו את ה-GPS לעיירה לנקסטר. הסתובבנו בעיירה וסביבותיה ולא מצאנו את האיימישים. החלטנו לרדת מהכביש הראשי ולהיכנס לכיוון החוות החקלאיות באזור, ושם אכן מצאנו את האיימישים מסתובבים עם הלבוש והעגלות המיוחדות. בדרך מצאנו משפחה שלמה הנוסעת על עגלה, וגם בחור צעיר החורש את השדה, ממנו ביקשנו להצטלם. הבחור ללא כל בושה דרש כסף עבור זה! השארנו אותו בשדה וחזרנו לכביש הראשי לכיוון היחידה.

לתחילת הכתבה

24-25/03/04 - שוב לניו יורק

היום החלטנו לנסוע שוב לניו יורק, אבל הפעם יצאנו לדרך מוקדם בשעה 07:00, והגענו הפעם ללא כל טעויות ניווט. לדעתנו אין כל בעיית חניה בעיר ניו יורק (בניגוד לכל ההמלצות שקיבלנו שלא להיכנס לניו יורק עם רכב). אבל להסתובב עם רכב בעיר זה כבר סיפור אחר, התנועה צפופה ופקוקה ובמיוחד בשעות העומס. צעדנו ברגל לשדרה ה- 12 לכיוון הים למוזיאון האנטרפרייז. הגענו לרציף ומצאנו נושאת מטוסים שהיא למעשה מוזיאון ימי אווירי צף. עלות כניסה של 14.5$ לאדם. עברנו את הבידוק הביטחוני ונכנסנו פנימה: זהו מוזיאון הבנוי על נושאת מטוסים, אשר נלחמה במלחמת וייטנאם ויצאה מהשירות. בבטן האונייה ישנו אולם תצוגה ענק ובו סימולטורי טיסה שונים, דגמי מטוסים ומסוקים, וכן פינת זכרון לכבאי העיר ניו יורק אשר ניספו באסון התאומים. על הסיפון ישנם מטוסי קרב שונים כולל "הציפור השחורה" ומסוקי קרב. ניתן לסייר בבטן האוניה ולעבור בין חדרי המבצעים, הקשר, הרדאר וכדומה. מחוץ לאוניה יש סיור בתוך צוללת גרעינית שיצאה מהשרות. מהמוזיאון צעדנו לכיוון כיכר הטיימס סקוואר: כיכר סואנת מאוד, יפה מאוד, מלאה בתנועת מכוניות ואנשים. במרכז הכיכר מצאנו "משוגע" עם תחתונים, כובע ומגפי בוקרים. כל הרוצה להצטלם איתו עליו להיפרד מ-3$. במרכז הכיכר מצויות את הקופות המפורסמות TKTS, אשר מוכרים בהם כרטיסים לכל המופעים בניו יורק. המשכנו לכיוון השדרה החמישית וסנטרל פארק, כשבדרך אנו עוברים ליד בניין "רוקופלר" עם הדגלים בחזיתו, בניין NBC ומגדלי טראמפ המהודרים. בכניסה לפארק עומדות להם הכרכרות המפורסמות. לקחנו כרכרה לסיור קצר בעלות של 34$ לעגלה, המתמקד בחלקו הדרומי-מזרחי של הפארק. הפארק מכונה "הריאה הירוקה" של העיר ניו יורק ומכיל צמחייה רבה, אגמים ומפלים. המשכנו לבית סוני וונדר, בו מוצגת מיטב הטכנולוגיה של מכשירי סוני. בחנות תצוגה של מכשירים סלולריים, מחשבים, מחשבי כף יד, מחשבים נישאים, טלוויזיות, ומערכות שמע שונות. שיחקנו באחד המחשבים וגלשנו באינטרנט. ניקיתי את הוירוסים הרבים במחשב שלי וכמו כן שלחנו מייל הביתה. בהמשך החנות ישנו מעבר לאגף נוסף, שבו מוצגים משחקי המחשב החדישים ביותר. בין האגפים עומד לו רובוט אשר ניתן לנהל איתו דו שיח באנגלית.

החלטנו לטפס לראש האמפייר סטייט בילדינג: ישנם מספר מסלולים לסיור במגדל. בחרנו בזול ביותר, עלות של 11$ לאדם. הגענו למעליות ועלינו עד לקומה ה- 80 תוך מספר דקות קצר. עוד תור קטן ושוב למעלית נוספת עד לקומה ה-86 ואתה בראש המגדל, שם ישנה מרפסת תצפית מגודרת דרכה ניתן לצפות על העיר ב- 360 מעלות. מחזה מדהים ומהמם. כל ניו יורק וניו ג`רזי מונחות לפניך. הראות הייתה מעולה (אגב בעת ערפל המגדל נסגר) והרוח די קרה אבל לא חזקה. לאחר ההלם הראשוני התחלנו ליהנות מהנוף. חיכינו לחשכה בתוך החנות בראש המגדל, שם כמובן מוכרים כל מיני מזכרות (והמחירים בשמים). עם החשיכה ההלם שוב חזר. העיר ניו יורק שונה לחלוטין ממה שראינו לפני החשכה. כל הבניינים והשדרות מוארים, מחזה מדהים ושוב המצלמות עובדות בלי הרף (איזה מזל שקנינו מצלמה דיגיטלית לפני שיצאנו לטיול). השעה כמעט 18:45. החלטנו למהר לכיוון החניון בכדי שלא נצטרך להוסיף עוד כמה דולרים טובים לחניה. גם הפעם חזרנו ליחידה ללא כל טעות. גם היום החלטנו לחזור לניו יורק אבל לא לפני שנבקר בעיירה סטרסבורג ונעשה קצת קניות. בסטרסבורג מצאנו סופרמרקט ענק, "וולמארט", שיש בו הכל מכל: אוכל, ביגוד, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, והכל תחת קורת גג אחד. מדהים. לאחר ארוחת בוקר יצאנו לדרך, כשהיום אנו רוצים לראות את צ`יינהטאון, איטליה הקטנה, ברוקלין, בניין האו"ם, הסוהו, והרלם. לאחר ההגעה צעדנו לכיוון רחוב ברודווי מזרח וחתכנו לכיוון רחוב CANAL, המפריד בין הצ`יינהטאון לבין איטליה הקטנה. צ`יינהטאון (Chinatown): הסתובבנו ברובע הגדול ובין החנויות. הם מוכרים הכל: ביגוד, הנעלה, זהב, תכשיטים, אוכל, ירקות ופירות, מאכלי ים שונים ומשונים, אצות ים חיות וטריות ועוד. הריחות והאווירה- פשוט סין הקטנה. מיותר לציין כי השפה השלטת היא סינית.

איטליה הקטנה (Little Italy): חתכנו לכיוון איטליה הקטנה הצמודה לרובע הצ`יינהטאון. העמודים ברחובות צבועים בצבעי הדגל האיטלקי, וגם פה הרובע מלא בחנויות מכל הסוגים. נכנסנו לבית קפה בתקווה לשתות קפה איטלקי אמיתי, אבל שוב הקפה הוא בסגנון אמריקאי. אני כמובן הזמנתי רק קולה. היה ויכוח בין המלצריות האם אנו היספנים או לא. הבנו את הויכוח וענינו שאנו מישראל. הצטלמנו עם המלצרית ונתנו לה את הגלויה של "שגרירים של רצון טוב", הצטלמנו, שילמנו ויצאנו להמשך המסע לכיוון הסוהו. בסוהו, אגב, לא ראינו שום דבר מיוחד. כיוונו את ה-GPS לכיוון ברוקלין, חצינו את גשר מנהטן, גשר ענקי בגובה ובאורך וברוחב. נכנסנו לברוקלין ונפלנו על רובע שכולו שחורים. נסענו ברחוב הראשי (פחדנו לרדת, היינו הלבנים היחידים). חצינו את גשר ברוקלין הפעם והגענו לבניין האו"ם, בניין ענק ומרשים. רצינו לנסוע להארלם, אך עקב תקלות ניווט הגענו לשעות הערב והתחיל להחשיך, אז החלטנו לנסוע בחזרה ליחידה דרך תעלת הולנד, שמתברר ששם לא גובים אגרה. במשרדי היחידה ניסינו לברר על מפלי בושקיל ואז התברר שאתר זה עדין סגור בעונה זו של השנה והם נפתחים רק באפריל.

לתחילת הכתבה

הדפס שמור למועדפים שלח לחבר

תגובות שהתקבלו

בראבו!


20/03/06 11:25 efratab

יומן מסע מעולה, קראתי אותו פעמיים. אני ובן זוגי מעוניינים לצאת לטיול מסוג זה בסביבות אוגוסט, והיינו מעוניינים לקבל מכם טיפים והמלצות.תודה.

כל הכבוד


18/03/06 10:49 מאיר

כל הכבוד על ההשקעה, יפה שיש אנשים שמוכנים להשקיע מזמנם ומרצם לטובת אחרים, ממש מאלף כל סיפור המסע. ישר כח.

יומן המסע המושקע מכולם


02/09/05 12:17 tzachia

יומן מסע של אנשים שדרך קריאת השורות אתה מבין שיש לנו גם נציגים שעושים הרבה כבוד למדינה וגם תורמים מנסיונם למען הכלל. אכן אנשים נפלאים ושירבו כמותם, עלו והצליחו.

קניות בלאס ואגאס


11/02/05 11:41 naetroze

קודם כל- שבחים ליומן המסע המדהים שלך.שמח שנהניתם כל כך, ומצאת ם את הסבלנות לייצר יומן מסע מדהים.

נפלא


28/10/04 02:16 רונה

מעניין ומרתק,תודהמירב

אכן יומן מסע והוא מעולה


04/10/04 10:35 ravi6

היומן כתוב בצורה רהוטה, עם המון טיפים, ניכר שבוצע מחשבה רבה בתכנון המסע וכמו כן בתכיבת היומן.אשמח לקבל ממך טיפים ויעוץ בתכנון הטיול

אכן יומן מסע והוא מעולה


04/10/04 10:34 ravi6

היומן כתוב בצורה רהוטה, עם המון טיפים, ניכר שבוצע מחשבה רבה בתכנון המסע וכמו כן בתכיבת היומן.אשמח לקבל ממך טיפים ויעוץ בתכנון הטיול

``אין כמוך``


04/10/04 05:13 רחל אברבנל

עכשיו אני מבינה למה תמיד הלכת לישון אחרון.. יאללה מה קורה עם הטיול הבא...

נדוש וטרחני


29/09/04 06:23 דן

ארה``ב


29/09/04 05:12 יהודה

כל הכבוד על המאמץ והשקעה בכתיבת הרשמים מהטיול הנפלא שערכתם.חג שמח,יהודה

עוד מידע על טיול עם ילדים בארצות הברית (ארה"ב)

ארצות הברית (ארה"ב) לפי הצרכים שלך

תמונת היום מקהילת הפייסבוק שלנו

תמונת היום מקהילת הפייסבוק שלנו

דרך הוצ׳ימין בויאטנם. צילום: תאיר אפרתי