ארה"ב - מטיילים ביוסמיטי וסן פרנסיסקו

יוסמיטי וסן פרנסיסקו הם שני יעדים מקסימים, שאסור לכם לפספס אם אתם מטיילים בחלקה המערבי של ארה"ב. טבע פראי ויפהפה ועיר אמריקאית ענקית, שני ניגודים שהולכים טוב ביחד. בכתבה הבאה חלקו השלישי של טיול בן ארבעה שבועות, שיועד כולו לצד המערבי של ארה"ב.

איריס ס.
תמונה ראשית עבור: ארה
Thinkstock Imagebank ©

בכתבה זו:

 

נפרדים מלאס וגאס

יום ראשון 2/8/09  - את החצי הראשון של היום בילינו במלון. מרוב שהתרוצצנו בלאס וגאס, הרגשנו שלא ממש מיצינו את המלון. אחרי אריזה וצ'ק אאוט מהיר מהחדר (יופי של פטנט, בלי לעמוד בתור) ירדנו לקומת הקזינו. אנחנו הגדולים ניסינו את כוחנו במכונות הקזינו. חיש קל נגמר לו הסכום הצנוע מאד שהקצנו לעניין, הבנו כי רווחים גדולים לא נראה כאן ומיצינו את החוויה. הילדים המשיכו בינתיים לעשות חיל בקומת הילדים וזכו בעוד ועוד בובות פרווה. ויתרנו על הרעיון המקורי לבקר בסירקוס סירקוס ויצאנו לדרך, לכיוון היוסמיטי.

אם לסכם את החוויה בוגאס - אפשר להתאהב בעיר ואפשר לשנוא אותה, אבל אי אפשר להישאר אדישים. אנחנו יצאנו ברגשות מעורבים. מחד, היה כיף וצבעוני, ומאידך אחרי שלושה ימים הרגשנו שבעים מההמולה והרעש ושמחנו לברוח שוב אל השקט. את הלילה נעשה בעיירה Bishop, הנמצאת שעה מהכניסה המזרחית לפארק.

יצאנו לדרך בסביבות השעה אחת בצהריים והגענו לבישופ בשש וחצי לערך. הדרך מאד משעממת. הנוף מדברי ואין כמעט נקודות יישוב או נקודות לעצירה. הזהירו אותנו שיכול להיות מאד חם, אבל לא היה נורא. לא יותר מאשר בוגאס. חלק גדול מהדרך היינו ממש לבד בכביש וההרגשה לא ממש נעימה. אם היינו נתקעים בדרך – אני חושבת שהיה לוקח מספר שעות עד שהיה מגיע רכב חילוץ. בחרנו שלא להיכנס לעמק המוות ועקפנו אותו ממזרח.

לנו ב-Comfort inn. היה נחמד להגיע עם הרכב ממש עד החדר ולא להתרוצץ במסדרונות האינסופיים וברחבות החניה הענקיות של וגאס. המוטל פשוט וקטן, אבל החדר מאד נוח. הזמנו יחידה משפחתית וקיבלנו שני חדרים מקושרים – האחד עם מיטת קינג והשני עם שתי מיטות קוין. ישנו חיבור חינם לאינטרנט וארוחת בוקר קלה. שילמנו 134 דולר + מס ללילה. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה מקומית -  Whiskey Creek At Bishop. ישבנו בגן הנעים של המסעדה ואכלנו ארוחה טובה. המקום מומלץ. ארוחה לחמישה עלתה כ-100$ + טיפ. המסעדה נמצאת ב - 524 N. Main, Bishop, CA 93514. החזרנו את הילדים למוטל ויצאנו להצטייד בסופר מרקט מרשת Vons שנמצא בעיר. כדאי להצטייד לפני הכניסה ליוסמיטי וכך עשינו.

לתחילת הכתבה

יוצאים לכיוון יוסמיטי פארק

יום שני 3/8/09 - יוסמיטי פארק. בבוקר אנחנו עוברים דרך המאפיה המפורסמת Erick Schat's Bakkerÿ שבכתובת 763 N. Main Street, Bishop California. סוף סוף לחם טרי במגוון צורות וטעמים. אין מה להשוות ללחם שנמכר בסופרים או ללחם הלבן לטוסטים, שהתרגלנו כל כך לראות בארוחות הבוקר. המקום הומה אדם כבר בשעת בוקר מוקדמת. נראה לי שכל העיירה הזו מתחילה את הבוקר במאפיה. איזה ריחות וצבעים! אנחנו בוחרים כמה לחמים טובים, שיהיה ליוסמיטי, אבל כמובן מחסלים חצי מהכמות מיד, למרות שאנחנו בדיוק דקה וחצי אחרי ארוחת בוקר. מומלץ.

המרחק מבישופ לכניסה המזרחית של היוסמיטי שעה לערך, אבל עוד קודם אנחנו עוצרים לסיור קצר באגם מונו שהוא "ים המלח" של קליפורניה. מדובר באגם מלוח בסביבה של נוף מדברי. עמודי קלציום קרבונט גבוהים מזדקרים ממנו. דגים לא יכולים לחיות שם, אבל סרטנים דווקא כן והם מהווים מקור מזון מצוין לשחפים הרבים שבמקום. ביקרנו בחלק של האגם שנקרא South tufa area. המקום מאד מזכיר את ים המלח שלנו. הכניסה בתשלום, אך אינה עולה למי שמחזיק את כרטיס הפארקים.

הרינג'רית מתלהבת לשמוע שאנו מישראל. היא כמובן מזכירה את שמו של ים המלח ואנחנו עורכים השוואה קצרה. ים המלח שלנו הרבה יותר מלוח. ריכוז המלח באגם מונו הוא רק 8% לערך. ישנו כמובן גם הבדל הגובה. בעוד הים שלנו 400 מ' מתחת לפני הים, אגם מונו מתנשא לגובה 1600 מ' מעל פני הים. הבדל קטן של 2300 מ'. לקחנו ברושור בכניסה ויצאנו למסלול קצר רגלי מרחבת החניה אל האגם ובחזרה. כל הסיפור, הלוך חזור עם הפסקות לצילומים, לא יותר מחצי שעה. זהו מקום חביב לעצירה למרות שכבר בבוקר היה חם מאד. משם אנו ממשיכים בנסיעה קצרצרה ל-Lee vining. מתדלקים שם ונכנסים למעבר הטיוגה.

עוד לפני שנכנסים למעבר הטיוגה רואים לאורך הדרך את השיפולים המזרחיים של רכס הרי הסיירה נוודה - הרכס המושלג. אנחנו בתחילת אוגוסט ועדיין יש שאריות שלג על ההרים. ככל שממשיכים בנסיעה במעבר הטיוגה הנוף הופך מבותר יותר ויותר. לאורך הדרך נישאים גושי הגרניט העצומים, חלקם חשופים, חלקם מכוסים בעצי אורן. קשה לתאר במילים את היופי הזה. דמיינו נסיעה בגובה רב, לעיתים בדרך מפותלת, כשלצידי הדרך הצוקים הענקיים הללו ולפתע נגלה אגם מרהיב ביופיו. זהו אגם Tenaya, צבע המים כחול בוהק, משתלב נפלא עם הירוק שמסביב ועם האפור של הסלע. עצרנו המון פעמים כדי לצלם. אנחנו ממשיכים בנסיעה, עוצרים ומחלצים עצמות באזור שנקרא "האחו של נהר טואלמי" - Tuolumne meadows. האזור נמצא מעט מעבר למרכז המבקרים של הכניסה המזרחית ליוסמיטי. המקום - כשמו כן הוא. אחו ירוק עצום ממדים. כל כך ירוק שכואב בעיניים. כל כך שונה מהאזור המדברי שבאנו ממנו רק יום קודם.

אחרי טיול קצר באחו (האחו עצום ואין צורך ללכת את כולו, מספיקה הליכה קצרה להתרשמות) אנחנו ממשיכים בנסיעה. אנחנו מוותרים על מסלולי הליכה נוספים שניתן לצאת אליהם ונוסעים מערבה לכיוון העמק של יוסמיטי. התחנה הראשונה שלנו בעמק היא במפלי ההינומה - Braidalveil fall. מסלול קצר מוביל ממגרש החניה אל המפל. אנחנו מתקדמים כמה שניתן ונהנים לראות את שפע המים. הזרימה די יפה, למרות שכבר אוגוסט, המפל לא יבש. הילדים מטפסים קצת על הסלעים ומתקרבים למים. אנחנו נהנים גם מרחוק. אחרי מפלי ההינומה ממשיכים להפסקת אוכל ב-Curry village. זהו כפר האוהלים/בקתות של השמורה. לפני כל אוהל תמצאו קופסת דובים – כאן יש לאחסן את המזון כשהוא נעול. אנחנו אוכלים במסעדה של הכפר. אוכל בינוני במחירים שערורייתיים. ליד הכפר ישנו מקום ממנו ניתן לצאת לטיולי רפטינג. נראה נחמד מאד אבל העצלנים שלי לא רוצים.

אנחנו מחליטים לסיים את היום ויוצאים לכיוון El Portal, שם נמצא המלון שלנו. בדרך נוסעים לאורך נהר המרסד. רואים הרבה אנשים שעוצרים לצידי הנהר ומתרחצים בו להנאתם. עוד לפני שיוצאים מהשמורה, עוצרים לתצפית יפה על גוש הגרניט הגדול שנקרא El Capitan. ממשיכים בכוון מערב והנה התנועה נעצרת. מכוניות עוצרות באמצע הכביש ואנשים קופצים החוצה עם מצלמות. בתחילה לא מבינים מה קורה, אבל מבט שמאלה פותר את התעלומה. דב מסתובב לו בשטח הפתוח לצידי הכביש. אנחנו מתלהבים ומחפשים את המצלמה, אבל עד שמוצאים מגיע ריינג'ר שמפציר בכולם להמשיך ולנסוע ואנחנו לא מצליחים לצלם. בהחלט סיום נחמד ליום ארוך – הצלחנו לראות דוב.

מגיעים למלון Yosemite view lodge, הנמצא ממש בסמוך לכניסה המערבית לשמורה על כביש 140. המקום מאד נוח לטיול בשמורה. מקבלים יחידה משפחתית. סלון ענק עם ספה נפתחת, מטבחון ופינת אוכל. אמבטיה עם ג'קוזי גדול. חדר שינה עם שתי מיטות קווין נוחות מאד. ישנן שתי בריכות פתוחות, בריכה מקורה וג'קוזי פתוח. המלון מורכב מכמה בניינים. על נוף לנהר המרסד משלמים תוספת. בעיניי מיותר. במלון פיצרייה, חנות קטנה עם מגוון מצומצם ומסעדה טובה. המלון מאד נעים ונוח, אבל על נוחות משלמים. זהו המלון היקר ביותר בטיול. יחידה עלתה 224 דולר + מס ללילה. שהינו שני לילות.

לתחילת הכתבה

מטיילים בפארק

יום שלישי 4/8/09 – יוסמיטי פארק. היום ממשיכים לטייל ביוסמיטי. בתוכנית המקורית חשבנו לטייל בעמק יוסמיטי ובגליישר פוינט ולהשאיר את חורשת מריפוזה ליום הבא לפני הנסיעה לסן פרנציסקו. אנחנו מחליטים לשנות את התוכנית ולהתחיל דווקא מחורשת מריפוזה, כדי לקצר את הנסיעה ביום הבא. הנסיעה מאל פורטל לחורשת מריפוזה אמורה לקחת שעה. בפועל – כמעט שעתיים. הנסיעה בפארק איטית ולעיתים כמעט פקוקה. בנוסף, עצרנו במספר נקודות תצפית כדי להתעלף מהנוף וגם זה לוקח זמן...

יצאנו בסביבות 10 בבוקר והגענו רק סמוך לשעה 12 לכניסה הדרומית. במידה ומגרש החניה הקטן של חורשת מריפוזה מתמלא, הריינג'ר עוצר את התנועה סמוך לכניסה הדרומית ולא מאפשר להתקדם עם הרכב. כך קרה לנו. מי שרוצה להגיע עד לחורשה עם הרכב, כדאי שיקדים. בסמוך לכניסה הדרומית, עוד מגרש חניה קטנטן, גם הוא כבר מלא ולא נראה לנו שיש מי שמתכוון לצאת. מה עושים? חוזרים. בלית ברירה נסענו חזרה עד למגרש החניה הגדול שליד מלון Wawona ומשם לקחנו את השאטל עד לתוך החורשה. המהלך הזה גזל לנו עוד 20 דק'. על קימה מאוחרת משלמים.

עד כאן פרק החניה. אנחנו מגיעים לחורשת הסקויות ומחליטים לקחת את הסיור ברכבת הקרוניות. זו לא ממש רכבת, אלא רכב שגורר אחריו מספר קרוניות. כ-40 – 50 איש יכולים להצטרף לסיור אחד. קונים כרטיסים לסיור הבא ובינתיים נחים ונהנים מהמוני הסנאים במקום. הסנאים חמודים להפליא, אוכלים במרץ אצטרובלים וכל דבר אחר שמגישים להם ולא חוששים מבני אדם. לא כדאי לגעת בהם, הם עלולים לנשוך. הסיור לוקח כשעה וחצי ומאד מומלץ להכרת החורשה. החורשה גדולה ומי שיתעקש על סיור רגלי יתקשה לראות את כולה. אנחנו מקבלים מכשיר אודיו להסברים ויוצאים לדרך.

העצים מאד מרשימים. אנחנו מבקרים בין העצים המפורסמים, מתרשמים מגודלם הענק וזוכים לשתי הפסקות בנות 10 דקות (בדיוק, לא מחכים למאחרים) לפיפי וצילומים. רואים את עץ קליפורניה וגם עוברים דרכו, את עץ גריזלי (על שם הדוב) ומקבלים הסבר מפורט ודי מעניין על ההיסטוריה של השמורה ועל האופן בו מנהלת הפארקים מתחזקת אותה. התחזוקה כוללת שריפות יזומות. כן כן, כמה נורא שזה נשמע, כדי לשמור על האיזון האקולוגי יש צורך בשרפות יזומות. הסיור לא זול (תראו מחירים בלינק) אבל לדעתי מומלץ.

עם תום הסיור אנחנו ממשיכים לתחנה הבאה שלנו - הגליישר פוינט. נסיעה של כחצי שעה (ממגרש החניה) ואנחנו שם. הגליישר פוינט, או נקודת הקרחון, היא נקודת תצפית גבוהה, ממנה ניתן לראות את כל עמק יוסמיטי. מדובר במרפסת תצפית גדולה ומרשימה ביותר. אומרים שזו התצפית המרהיבה ביותר על העמק והיא באמת כזאת. אנחנו מתלהבים לזהות את מפלי ורנל ומפלי נבדה, בהם עדיין זרימה יפה של מים. מתקשים לזהות את אגם המראה. ברור קצר עם הרינג'רית מעלה כי הוא פשוט יבש. היא מראה לנו היכן הוא אמור להיות , אבל לא רואים כלום מלבד עיגול בוצי... חבל! חשבנו לטייל רגלית אל האזור, אבל אם זה כל מה שנשאר מהאגם, נוותר.

אחרי הביקור בגליישר פוינט יורדים שוב אל העמק להמשך הביקור. חונים במגרש החניה של יוסמיטי לודג' ויוצאים לעבר מפלי יוסמיטי. השביל רחב ונינוח, מתאים גם לעגלות ולנכים. אנחנו מסתפקים בהגעה למפל התחתון. זרימת המים אינה חזקה, אבל המפל מרשים גם כך. מנקודה זו ניתן לראות גם את המפל העליון. הגישה למפל העליון אתגרית יותר. היות ואנו רואים אותו מלמטה, אנחנו מוותרים. למעשה ביומיים מלאים ביקרנו בכל החלקים העיקריים של השמורה. אפשר כמובן לטייל בשמורה לפחות יום נוסף. בתכנון המקורי, חשבתי שנקדיש לשמורה גם חצי מהיום הבא. בפועל הסתפקנו ביומיים. אנחנו נהנים מאד מהטבע, אבל ממצים די מהר ולא מרגישים צורך להפוך כל אבן. על הגעה רגלית למפלי ורנל ונבדה החלטנו למשל לוותר. ראינו אותם מהגליישר פוינט ובשבילינו זה הספיק.

לתחילת הכתבה

ממשיכים לכיוון סן פרנסיסקו

יום רביעי 5/8/09 - הדרך לסן פרנסיסקו. בבוקר יוצאים מאל פורטל לכיוון סן פרנסיסקו. סטייה קטנה מהדרך ואנחנו מציצים לעיירה בסגנון המערב הפרוע בשם Jamestown. זהו לא מקום גדול. למעשה, רחוב ראשי אחד שניתן לעבור בעשר דקות של הליכה נינוחה. חנויות ומסעדות בסגנון המערב הפרוע. מלון, סלון, בנק. הכול בתפאורה המתאימה. מצלמים קצת וממשיכים לכיוון סן פרנסיסקו. הדרך אמורה לקחת ארבע שעות, אבל לנו לקחה כמעט כל היום. עשינו המון עצירות. עצירה אחת גדולה באאוטלט ב- Oakdale. שוב קונים נעליים (איך אפשר שלא) ואוכלים צהריים במסעדה סינית אותנטית טובה. מנות ענק במחירים מגוחכים וחבל שלא שמרתי את השם ואת הכתובת. מגיעים אחר הצהריים לסן פרנסיסקו. חוטפים שוק מהגודל של גשר המפרץ Bay bridge בעל שתי הקומות. כל המפרץ נגלה לנגד עינינו. איזה מחזה מרהיב. המעבר על הגשר כרוך בתשלום אגרה. 4$ כמדומני. ה-GPS מנווט אותנו בקלות ויעילות אל המלון בשדרות לומברד.

המלון – בואנה ויסטה מוטור אין. מדובר במלון חביב ופשוט במיקום מצוין. הזמנו סוויטה במחיר של 180$ ללילה + מס. קיבלנו יחידה בת שני חדרים. באחד סלון, מטבחון, ספה נפתחת ועוד מיטה שנשלפת מארון עם מזרון עבה ונוח. בחדר השני שתי מיטות קוין. ניתן להלין עד שמונה אנשים. אבל מה – אליה וקוץ בה... הסוויטה (היחידה במלון) שוכנת לכיוון הרחוב הראשי הסואן. בלילה היה רעש בלתי נסבל... למחרת ביקשנו והועברנו לחדרים עורפיים. טיפ למי שבוחר במלון – רק חדר עורפי ולא להזמין את הסוויטה. אין סוויטה עורפית. המיקום ברחוב לומברד טוב מאד בעינינו. הרבה מסעדות וחנויות באזור. הליכה בת 15 דקות ואתם ברציף הדייגים, מאד נוח.

יום חמישי 6/8/09 – היום מטיילים בסן פרנסיסקו. בערב הקודם עוד הספקנו קצת לטייל בסביבה הקרובה – רחוב לומברד/ואן נס וגילינו שהמרחקים מהמלון לאזור רציף הדייגים אינם גדולים ובהחלט ניתן לטייל ברגל. התחלנו בהליכה מזרחה לכיוון הקטע המפותל של רחוב לומברד. ההליכה אינה ארוכה. עשר דקות ואנחנו שם. עוד לפני הקטע המפותל, עלייה גדולה. למרבה ההפתעה, למרות האזהרות, לא היה קשה במיוחד, אולי בגלל שהיינו בתחילת היום ואולי בשל מזג האוויר הנעים. העיר נראית לנו נינוחה ומקסימה. כל כך שונה מהערים האחרות בהן בקרנו. בתים נמוכים, צבעוניים. העליות והירידות תורמות כמובן גם הן למראה המיוחד של העיר. התאהבנו. אנחנו נהנים לרדת בחלק המפותל של לומברד. מצלמים בכל מקום וממשיכים צפונה לכיוון רציף הדייגים. נתקלים בדרך בקרונית הכבלים ומתלהבים ממנה. הקרונית עמוסה לעייפה ואנשים נתלים עליה מבחוץ. עוד הליכה קצרה ומגיעים לכיכר Ghirardelli, בה שכן בעבר מפעל השוקולד המפורסם. השעה כבר 11, מוקדם מדי לגלידה? בטח שלא. קונים גלידה (יקר מאד) ויושבים לאכול בכיכר הנחמדה. בשעת בוקר כזו עדין אין הרבה אנשים. עושים סיבוב קצר בכיכר וממשיכים לכיוון המזחים. אנחנו הולכים ממערב למזרח. מתחילים ממזח הייד (פיר 45) הקרוב לכיכר, שם עוגנות הסירות העתיקות. הכניסה למתחם אינה עולה כסף, אבל סיור בתוך הספינות הוא בתשלום.

ממשיכים לטייל באזור רציף הדייגים, מגיעים לבניין ה-Canary, בו שכן מפעל שמורים והיום הוא מתחם מסעדות וחנויות. מטיילים הלאה ונכנסים למוזיאון תיבות הנגינה (כניסה חינם – הפעלת התיבות בתשלום). למרות המלצות ששמענו על המקום, אנחנו לא מאד מתרשמים. נכון, ישנו מספר לא מבוטל של תיבות עתיקות, אבל גם הרבה מאד מכונות משחקי וידאו וכדומה. הרושם הכללי - די מוזנח ומבולגן ואנחנו יוצאים חיש קל.

משם למאפיה המפורסמת של Boudin. מתרשמים מהמקום. נהנים לצפות בתהליך הכנת הלחמים שמודגם בחלון גדול ושקוף  (מפנטזים על הבאת הרעיון לארץ וכבר בוחרים לוקיישן למיזם). קונים לחם בצורת דובי ויושבים לאכול את מרק הסרטנים המפורסם, שמוגש בתוך לחם. מזמן כבר לא אכלנו משהו (כמה? שעה?).

מהעבר השני של הרחוב עוד סניף של קפה ריין פורסט. המקום נחמד, אבל הספיק לנו בוגאס. באזור ניתן לקחת סיורים רכובים בכל מיני כלי תחבורה. הכי נחמד נראה לנו הרכב האמפיבי שנכנס גם למים, אבל אנחנו מוותרים כי בהמשך היום יש לנו שייט מוזמן לכלא אלקטרז. ממשיכים לכיוון פיר 39. כבר מרחוק שומעים את קולותיהם של כלבי הים ואריות הים, המשתזפים להם בכיף על המזחים. אל הקולות שלהם מצטרפות הצווחות של השחפים וההמולה רבה. איזה מקום מרתק. יש פשוט המונים מהם. נשארים שם שעה ארוכה ואחר כך נכנסים לתוך מתחם החנויות – מסעדות של הפיר. המקום שמח וצבעוני מלא אדם, אך לא צפוף. בכיף מטיילים שעה קלה. הקטנה שלי נכנסת לראות סרט בוב ספוג 4D (חוב שלנו מוגאס) והבינוני מלווה אותה. אנחנו נשארנו לשבת על הספסלים ולהתחרדן בשמש הנעימה. בעוד אנו יושבים ונהנים בשמש זכינו לצפות בהופעה חמודה של קוסם להטוטן. במקום ישנן הופעות חינמיות של כל מיני אומנים. עוד מספר סיבובים בקרוסלה היפה שבמרכז המתחם ואנו ממשיכים לכיוון פיר 33, ממנו יוצא השייט לאלקטרז. כרטיסים לשייט הוזמנו מראש באינטרנט.

השייט הוזמן לשעה 14:50 אחר הצהריים. אנחנו מגיעים כחצי שעה לפני, מחכים קמעה ומתחילים לעלות לספינה. התור נראה ארוך, אבל מתקדם מהר מאד. באמצע נעמדים לצילום על רקע תפאורה של האי. את התמונה לא נקנה, 25$ עבור תמונה, נראה לנו מוגזם. לספינה יש שלושה מפלסים, אנחנו מתמקמים בעליון. שטים בנעימים שייט קצר אל עבר האי. לחזור אפשר מתי שרוצים מתחנת היציאה. כל 20 דקות לערך יוצאת ספינה חזרה. אל האי אסור להעלות מזון. אנחנו יושבים על הסיפון, מחסלים את לחם הדובי ממאפיית בודין ומצלמים את העיר היפה, ממנה אנחנו מתרחקים ואת האי הקטן אליו מגיעים. כשיורדים אל האי מקבלים הסבר קטן על אפשרויות הסיור. נכנסים וצופים בסרט על המקום (20 דק) וממשיכים אל הסיור בבניין המרכזי. את הסיור עיצבו כך שייתן למבקר תחושה כאילו הוא אסיר חדש שמצטרף. נכנסים לאולם חלוקת מדים, אחר כך עוברים במקלחות וכו'... רעיון נחמד. אנחנו מקבלים מכשיר אודיו ומתחילים לסייר באולמות השונים. רואים את התאים, הספרייה, חדר האוכל, החצר הפנימית. ברקע שומעים סיפורים על חיי האסירים במקום ועל חיי המשפחות של העובדים שחיו גם הם על האי ואף ראו בו מקום נחמד למגורים. הסיור מעניין גם למי שאינו דובר אנגלית והוא מסתיים בחנות מזכרות מהווי הכלא. בסביבות השעה חמש אנחנו חזרה על הספינה. את הדרך חזרה למלון אנחנו כבר עושים במונית. לוקח קצת זמן למצוא מונית לחמישה, אבל לבסוף מגיעה אחת וחיש קל אנחנו במלון. 10 דולר בלבד כולל טיפ. הרבה יותר זול מנסיעה באוטובוס או חשמלית.

חשבתם שהיום נגמר? אז זהו שלא. אחרי מנוחה קצרה במלון אנחנו לוקחים את הרכב ונוסעים לכיוון גשר הזהב. מדוע נקרא גשר הזהב? איני יודעת. הגשר לגמרי אדום. קראתי שהצבע נבחר בגלל השתלבותו בסביבה הטבעית וכדי שיראה לעין גם בזמן ערפל. זהו אולי הגשר המפורסם ביותר בסן פרנסיסקו ,אבל לטעמנו גשר המפרץ Bay bridge הרבה יותר מרשים. לפני הגשר ואחריו יש אזורי עצירה לתצפית. כדאי לעצור בזה שבסופו של הגשר, משם נגלה מראה מרהיב של העיר. אנחנו נהנים מהתצפית, מצטלמים וממשיכים לכיוון סוסליטו.

העיירה סוסליטו קרובה מאד, עשר דקות ואנחנו שם. אנו עורכים סיבוב ברחוב הראשי. המקום נחמד ופסטורלי, למרות שרוב החנויות כבר סגורות בשעת ערב מוקדמת. נכנסים לאכול בדוכן ההמבורגר, אותו מגדירה נטע דגני בספרה כ"המבורגר הכי טוב בחוף המערבי". החנות הקטנה ממוקמת ברחוב Bridge way 737 והיא פתוחה גם אחרי השעה 17 ולא כמו שרשום בספר. על הקירות תמונות מפורסמים שאכלו במקום. לגבי ההמבורגר – איני בטוחה אם הוא ראוי לתואר "הטוב בחוף המערבי", אבל הוא הטוב ביותר שאנחנו אכלנו בחוף המערבי והמחיר גם הוא צנוע. אנחנו חוזרים לסן פרנסיסקו. מעבר על גשר הזהב בכוון סן פרנציסקו כרוך בתשלום 6$ אגרה (צד שני חינם). בדרך חזרה למלון אנחנו רואים את המבנה המרשים של מוזיאון האקספלורטוריום. אני מחפשת את המצלמה ולא מוצאת... שחזור קצר מעלה כי היא נשכחה בדוכן ההמבורגר. אנחנו לקראת סוף הטיול ואם המצלמה נגנבה, לא יהיו לנו כמעט תמונות למזכרת. חוזרים לסוסליטו ולמזלנו הרב, מוצאים המצלמה. מסקנה – כדאי להעלות התמונות למחשב ולא להתעצל. לשמור כרטיסי זיכרון מלאים בנפרד, להשתדל לצלם ביותר ממצלמה אחת ותמיד להיות אופטימיים.

סוף טוב הכול טוב. האבדה נמצאה. שוב חוזרים לכיוון סן פרנסיסקו, שוב משלמים 6$ מעבר על הגשר (כפרה!). חוזרים למלון. הסתיים לו יום ארוך וגדוש. לילה טוב.

לתחילת הכתבה

נהנים מהעיר

יום שישי 7/8/09 – סן פרנסיסקו. אחרי שאתמול טיילנו בעיקר ברגל, היום אנחנו מתניידים עם הרכב. את היום מתחילים במגדל Coit בראש גבעת הטלגרף. נסיעה קצרה מהמלון דרך הפיתולים של לומברד (כך נהנים מהם גם ברכב) ואנחנו ברחבת המגדל. בשעה 10 בבוקר עדיין יש מקומות חניה. תור קטן בכניסה למגדל, אבל מתקדם די מהר. יש לקנות כרטיסים בחנות המזכרות. 4.5$ מחיר כרטיס למבוגר, 2$ לילד מגיל 6-12. כדי לעלות לראש המגדל צריך לעלות במעלית. המעלית עולה כמעט עד לראש המגדל ואחר כך יש לטפס עוד קצת במדרגות. מראש המגדל תצפית יפה על כל העיר והמפרץ. החלונות נחסמו בזכוכית. פעם הם היו פתוחים ואנשים נהגו להניח מטבעות על עדן החלון, ממש כמו במזרקת טרווי ברומא.בין המטבעות אנחנו מגלים גם שקל חדש אחד.

אחרי הביקור במגדל אנחנו נוסעים נסיעה איטית ונינוחה דרך הרחובות היפים של ליטל איטלי. עוברים ליד הכנסייה המרשימה ע"ש פיטר ופול וממשיכים לכיוון הרובע הסיני. אנחנו נוסעים ברחוב סטוקטון. זהו רחוב מסחרי גדול ברובע. בניגוד לרחוב גרנט, שמיועד יותר לתיירים , סטוקטון יותר אותנטי. כאן הסינים עורכים את הקניות שלהם. התיירים קונים ברחוב גרנט. ברגע אחד מרגישים כאילו נסענו במקום ובזמן וקפצנו לבייג'ינג. סין לכל דבר. כתובות סינית, קישוטי רחוב סינים, אוכל כמו שיש רק במזרח הרחוק. גם אנגלית כמעט ולא שומעים.

אנחנו חונים בחניון ציבורי גדול ברחוב Kearny מס' 733. משאירים את הרכב ויוצאים לסיור בצ'ינה טאון של סן פרנסיסקו. החניה בעלות 3$ לשעה. אנחנו יוצאים מהחניון ומגיעים לגינה ציבורית, בה פנסיונרים מתאמנים בטאי צ'י. איזה יופי של תנועה יש לאנשים האלה. אנחנו מסיירים ברובע הסיני. עוברים ברחוב גרנט. לכאן מגיעים רוב התיירים. הרבה חנויות מזכרות ומסעדות. פונים לרחוב ג'קסון וממנו לסמטה בשם Ross Alley, בה קיים בית החרושת לעוגיות מזל. המקום מאד קטן ומאד תיירותי. המון אנשים מגיעים לשם. בקושי מספיקים לצלם שתי תמונות ולהביט רגע בנשים המכינות את העוגיות וכבר חייבים לפנות את המקום לבאים אחרינו. יוצאים משם כמובן עם שקית עוגיות ומחסלים אותה חיש קל כבר בדרך.

משם המשכנו למוזיאון הקרוניות בשולי הרובע. ההליכה לוקחת 15 דק' (לא קרוב כמו שחשבנו). המוזיאון נמצא בפינת הרחובות וושינגטון ומייסון. במוזיאון תצוגה המספרת על ההיסטוריה של הקרוניות. ישנם מספר קרונות עתיקים וניתן לראות את הכבלים המושכים את הקרונות אל הפסים. הכניסה חינם. המקום חביב, אבל לדעתי רק למי שממש מתעניין בקרוניות. משם אנו חוזרים לרובע הסיני. הפעם הולכים ברחוב גרנט עד סופו (או ראשיתו) המסומן על ידי שער הרובע.ב דרך בודקים מצלמות בחנויות ורוכשים ניקון חדישה ומשוכללת. אחרי הסיפור עם המצלמה מאתמול, החלטנו לנצל את הביקור לקניית מצלמה חדשה במחיר נוח.

מהרובע הסיני ממשיכים ברגל לכיכר יוניון. בדרך מתחלף הנוף וחנויות המזכרות הסיניות מפנות מקום לחנויות מעצבים יקרות. אנחנו נחים מעט בכיכר יוניון ונכנסים לכל בו מייסיס היוקרתי. משם ממשיכים ברגל לרחוב Market. עוד קצת סיבוב חנויות ואנחנו חוזרים לחניון ברובע הסיני. סך הכול הסתובבנו באזור ארבע שעות. ארוחת צהריים אוכלים בדיינר של מל (זו רשת מפורסמת עם הרבה סניפים. אנחנו לא התלהבנו). משם ממשיכים ל-Civic center. מתרשמים מבית העירייה היפה עם הגן המטופח מאחוריו ומבית האופרה. נוסעים לכיוון Golden gate park. הצצה קטנה אל הגן רחב הידיים. זהו פארק ענק שמצריך לפחות חצי יום. זמננו קצר ואנחנו מתמקדים בגן התה היפני. נחמד, אבל לא משהו שלא ראינו בעבר. הגן הבוטני כבר סגור. הילדים עייפים אחרי השוטטות הארוכה בבוקר ורוצים לחזור. לא הקדשנו לפארק את הזמן הראוי לו. לדעתי כדאי להתחיל בגן בבוקר ולא להגיע כשכבר עייפים. לפני שמסיימים את היום נוסעים לתצפית יפה מגבעות הטווין פיקס. התצפית מאד יפה ואני ממליצה לא לוותר. משם בנסיעה דרך רובע קסטרו אנחנו חוזרים למלון.


לחלקו הראשון של הטיול, הקליקו כאן
לחלקו השני של הטיול, הקליקו כאן

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לסן פרנסיסקו

הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם כרטיסים לאטרקציות לחסוך את התור
ולבלות יותר
ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×