ארצות הברית - טיול בקליפורניה ונבדה עם ילדים

קליפורניה ונבדה הם יעדים פופולריים לטיול משפחתי עם ילדים. חשוב לבחון מראש אילו אטרקציות מעניינות יותר את הילדים ואילו אטרקציות פחות רלוונטיות. בשלושה שבועות אפשר לבנות מסלול, המשלב בין פארקים לאומיים והרבה טבע לבין טיול בערים מרכזיות כמו סן פרנסיסקו, לוס אנג`לס. כדאי לסיים את הטיול בדיסנילנד - חוויה בלתי נשכחת, במיוחד לילדים.

ארצות הברית - טיול בקליפורניה ונבדה עם ילדים - תמונת קאבר

בכתבה זו:

לטייל עם ילדים

בחודש אוגוסט 2008 ערכנו טיול משפחתי בחוף המערבי של ארה"ב במשך כשבועיים וחצי, עם שני ילדים קטנים בני 7 ו- 4. הטיול התמקד בקליפורניה, עם גיחה קצרה ללאס-ווגאס. תכננו מסלול רגוע יחסית, בעקבות ניסיוננו המצטבר בטיול עם ילדים. ניסינו לשלב בו יעדים המתאימים לגילם. עד כה טיילנו עם הילדים בכמה יעדים מקובלים יותר כאיטליה, סלובניה, קרואטיה, גרמניה, שוויץ ואורלנדו, ומקובלים פחות כניו-זילנד וקוסטה-ריקה. 

אין ספק שארה"ב בכלל, וקליפורניה בפרט, מהווה יעד מושלם לטיול משפחתי עם ילדים קטנים. החיסרון היחידי הוא מרחקי הנסיעה הגדולים יחסית, אבל אפשר בהחלט להתמקד אך ורק בקו החוף, ובכך לרווח את הטיול, או לקצר טווחים באמצעות טיסות (למרות שגם לטוס עם ילדים זה לא תמיד תענוג גדול). בכל מקרה, אם זוהי הפעם הראשונה שבה אתם יוצאים לטיול משפחתי, רצוי לדעתנו לבחור ביעד קרוב יותר, שבו מרחקי הנסיעה קצרים יחסית כגון צפון-איטליה או הולנד ולאו דווקא ארצות הברית.

כדאי מאוד לקחת הרבה משחקים לילדים, כגון מדבקות, חוברות צביעה, קלפים, פאזלים, וכדומה. תמצאו שהדבר שימושי מאוד בטיסות, בעת המתנה לאוכל במסעדות, ובכלל. כדאי גם להביא כמה ספרים אהובים, וכמו כן דיסקים של מוסיקה שאפשר לשמוע ברכב בזמן הנסיעות. אנחנו נמנעים מנגני די וי די
ניידים ודומיהם (חבל לטוס עד ארה"ב כדי לראות סרטים באוטו), אבל זה עניין של טעם אישי כמובן. אם הילדים קטנים ואתם מתכננים טיולים רגליים, כדאי מאוד לקחת גם עגלה (או טיולון מתקפל) וגם מנשא. חשוב להשקיע במנשא טוב ולנסות אותו בארץ לפני הנסיעה, כדי לוודא שהוא נוח לכם ולילדים.

הכי חשוב: קחו בחשבון שבטיול עם ילדים קטנים הקצב איטי יותר וצריך הרבה סבלנות וגמישות. לעיתים קרובות נאלצים לשנות תוכניות, או לוותר על יעדים מסוימים, ובאופן כללי, כדאי לתכנן את המסלול בהתאם ולהכין מראש כמה חלופות שונות. מבחינת מזג האויר - הקיץ בקליפורניה הזכיר מאוד את הקיץ בארץ, למרות שבאופן כללי הוא פחות לח. בבקרים ובערבים יכול להיות קריר מעט (במיוחד בפארקי הטבע הגבוהים יותר), אבל בסה"כ היה שמשי וחם מאוד.

לתחילת הכתבה


יום 1-3 - איזור לוס אנג`לס

היום הראשון הוקדש רובו ככולו לטיסה ולהתארגנות שלאחר הנחיתה. מתל-אביב טסנו לפרנקפורט ומשם ללוס-אנג`לס. לאחר הנחיתה אספנו את הרכב משדה התעופה ונסענו למלון בסנטה-מוניקה. כדי לנסות להיאבק בג`ט-לג, התעקשנו לצאת ל- Third Street Promenade, מעין מדרחוב של חנויות ומסעדות, סמוך לחוף הים. הסתובבנו קצת ואכלנו ארוחת ערב.  

במהלך היום השני ביקרנו בשניים מהאתרים העיקריים של לוס-אנג`לס. בבוקר נסענו להוליווד, טיילנו באזור התיאטרון הסיני ושדירת הכוכבים ונכנסנו למוזיאון שיאי גינס המצועצע (די מיותר לטעמנו). משם המשכנו לבברלי-הילס ושוטטנו ברחוב Rodeo Drive ובסביבתו. עלינו על סיור של כשעה ב- Beverly Hills Trolley, מעין קרונית תיירים חביבה, שעושה סיבוב נחמד בין רחובות היוקרה ובתי האחוזה המפוארים של הכוכבים, כולל הסברים ורכילויות. בערב חזרנו לחוף היפה של סנטה-מוניקה, בילינו בפארק השעשועים שברציף ואכלנו במסעדת Bubba Gump Shrimps (על שם חברת הדיג בסרט הידוע פורסט גאמפ). באופן כללי לוס-אנג`לס היא עיר ענקית, פקוקה ולמען האמת, אין בה אטרקציות מיוחדות לכשעצמה. לכן אין לדעתנו טעם להתעכב בה יתר על המידה.

את היום השלישי כולו בילינו באולפני אוניברסל. באופן כללי מעט התאכזבנו, אולי משום שאנו למודי פארקי שעשועים. כדאי לקחת בחשבון שהפארק אינו מתאים במיוחד לילדים קטנים, וכי לחלק גדול מהמתקנים הם לא יכולים כלל לעלות. לדעתנו האישית הפארקים של דיסני מוצלחים יותר, ואם באדרנלין עסקינן, הרי שישנם פארקים ייעודיים טובים יותר כגון Six Flags ודומיו.

כדי לנצל את הביקור בפארקי השעשועים בצורה אופטימאלית, כדאי לשבת כמה דקות לאחר הכניסה עם מפת הפארק ולסמן את האטרקציות העיקריות והמופעים המרכזיים שבהם אתם רוצים לבקר. ברוב הפארקים יש להורים לילדים קטנים פריבילגיה שנקראת Child Swap, לאחר שאתם ממתינים בתור לאטרקציה מסוימת - הורה אחד עולה אליה עם הילדים הגדולים יותר, בזמן שהשני ממתין עם הילדים הקטנים וכשהוא מסיים מתחלפים, מבלי שצריך להמתין שוב בתור. את הלילות בלוס אנג`לס בילינו ב - Travelodge Santa Monica Pico Boulevard - מוטל נחמד וסטנדרטי למדי, מרוחק מספר דקות נסיעה מחוף הים ומאזור הבילויים שלידו. העלות ללילה: כ- 170$.

לתחילת הכתבה

יום 4-7 - סן דייגו

ביום הרביעי נפרדנו מלוס-אנג`לס ויצאנו דרומה לסן-דייגו. מכיוון שהגענו אליה מוקדם יחסית, החלטנו לשנות מעט את התוכנית המקורית ונסענו לפארק המים Soak City. הפארק עצמו חביב למדי, אך מושקע פחות מפארקי מים אחרים שהיינו בהם כגון אלה של דיסני בפלורידה. גם כאן ישנה מגבלת גובה ברוב המגלשות, וילדים קטנים יכולים להשתעשע במספר מצומצם יחסית של מתקנים ובריכות בלבד. בערב, לאחר שהתמקמנו במוטל, יצאנו להסתובב ב- Seaport Village שהוא מתחם של מסעדות וחנויות יפות שבהן מוכרים בגדים, חפצי אומנות ומתנות.

את רוב היום החמישי הקדשנו לביקור בגן החיות המפורסם של סן-דייגו. שוטטנו ברחבי הגן הענק, צפינו במופעי החיות השונים, עלינו על הרכבל הפנימי ועברנו ברוב האטרקציות המרכזיות ובהן הפנדות ודובי הקוטב. בערב חזרנו לסיבוב נוסף ב- Seaport Village, לארוחת ערב וקצת קניות. 

היום השישי כולו הוקדש לביקור ב- Sea World. כדאי מאוד לבקר גם במופעי היום וגם במופעי הלילה משום שהם שונים זה מזה, במופעי הלילה יש כמובן גם פירוטכניקה, פעלולי אש וזיקוקים מרשימים. נרשמנו לסיור מיוחד "מאחורי הקלעים" להאכלת צבי ים (בתוספת תשלום נכבדה, אלא מה), שהסתכם בהשלכת חסות אל תוך הבריכה. אפשר בהחלט לוותר.

בבוקר ביקרתי בנושאת המטוסים Midway, שעוגנת על החוף ומשמשת כמוזיאון צף. על הסיפון ישנם מטוסים ומסוקים רבים, וניתן לשוטט בכל חלקיה של הספינה הענקית כולל גשר הפיקוד, חדרי הטייסים ואזורי המגורים. הסיור היה מהנה ומרשים מאוד, והמחיש בצורה מאלפת את כוחה של המעצמה החזקה בעולם. לאחר מכן נסענו לאכול במסעדת הדים-סאם הנהדרת Jasmine, בתוך אולם ענק, מלא וסואן, מסתובבים מלצרים עם עגלות מלאות במנות סיניות מסורתיות נהדרות וכל סועד בוחר לעצמו כראות עיניו. משם המשכנו בדרכנו מזרחה ללאס-ווגאס, ובדרך עצרנו במסעדת דרכים מקסימה בסגנון שנות ה- 50 שנקראת Peggy Sue`s 50`s Diner. בסן דייגו ישנו מוטל חביב - Best Western Cabrillo Garden Inn. הוא ממוקם היטב בתוך העיר עצמה. העלות ללילה: כ- 180$.

לתחילת הכתבה

יום 8-9 - לאס ווגאס

הסתובבנו במלונות המפוארים של לאס-ווגאס, תוך שאנו מנסים להתמקד באטרקציות השונות, שאמורות להיות מתאימות גם לילדים. ביקרנו בגן החיות של הטיגריסים הלבנים והדולפינים במלון מיראז` (הכניסה בתשלום), ראינו את ההופעה במלון ריו, צפינו במזרקות של מלון הבלאג`יו, לקחנו את הילדים לגן השעשועים במלון Circus Circus ושוטטנו בקניונים המפוארים של מלוןCaesar Palace  ו- Venetian (שבו גם לנו). שירלי וענבל בת השבע צפו באחד הערבים במופע פנטום האופרה ונהנו מאוד, ואף הספקנו לבקר ללא הילדים כמובן בתערוכת Bodies המפורסמת, במלון לוקסור, אשר מציגה גופות וחלקי-גופות אמיתיים, ששומרו בטכניקה מיוחדת. ווגאס היא גם אחד המקומות היחידים, בהם תוכלו למצוא אוכל מעולה במחיר סביר, בשונה מהסטנדרט האמריקני הטיפוסי הכולל המבורגר-נקניקיה-צ`יפס-קטשופ-קולה (או משהו מטוגן אחר). 

באופן כללי לאס-ווגאס היא מסוג המקומות שאוהבים או ששונאים, אולם המסקנה שלנו היא שגם במקרה של אוהביה כמונו היא עדיין מתאימה יותר לטיול הדוניסטי בזוג, וזאת למרות הניסיון למצב אותה בשנים האחרונות כיעד לחופשה משפחתית. קחו בחשבון שרוב האטרקציות החינמיות, המתאימות גם לילדים - חביבות, אבל בהחלט לא יותר מכך. מה שכן, קשה להתחרות ברמה של מלונות הפאר בווגאס ביחס לעלות הנמוכה יחסית, ולכן אם אתם יכולים להרשות לעצמכם. כדאי מאוד להתפנק, לשלם מעט יותר וללון באחד מהם. אנו מצאנו באינטרנט דיל של 3 לילות + זוג כרטיסים למופע פנטום האופרה ב- 600$, ולהפתעתנו הסתבר לנו שאף קיבלנו סוויטה ענקית ומפוארת, בחלק חדש יחסית של המלון שנקרא Venezia. המלון והחדר היו מדהימים, אנו ממליצים בחום רב.

לתחילת הכתבה

יום 10-12 - פארק סאקויה ויוסמיטי

נפרדנו בצער רב ממלון Venetian ויצאנו בדרך הארוכה אל פארק סאקויה (Sequoia). מכיוון שהזמנו חדר ב- Cedar Grove בקצהו המרוחק של פארק Kings Canyon (שני הפארקים מהווים יחידה רציפה אחת), הדרך נמשכה, כולל עצירות והפסקות, כמעט 10 שעות! קחו בחשבון, שהנסיעה בתוך הפארקים נמשכת זמן רב, מכיוון שהכבישים צרים ומפותלים. לכן אם אפשר, כדאי להזמין מקום לינה באזור מרכזי יותר, הקרוב לאטרקציות העיקריות של הפארק (במקרה שלנו פשוט לא נותרו מקומות לינה אחרים). החדר בסיסי ביותר, העלות ללילה: כ- 120$.

יום למחרת טיילנו בפארק סאקויה. בדרך מ- Cedar Grove ב- Kings Canyon ל- Sequoia עצרנו במספר תצפיות נוף יפות. ביקרנו בעץ גנרל שרמן שהוא העץ הגדול בעולם, שוטטנו מעט בין שבילי הפארק, נסענו דרך ה- Tunnel Log, שהוא עץ ענק שנפל ונוסר, כך שמכונית יכולה לעבור דרכו. בצהרים הצטרפנו לטיול מאורגן אל מערת הנטיפים Crystal. הסיור במערה היפה נמשך כ- 45 דקות. יש להירשם אליו מראש במשרדי הפארק ואי אפשר לרכוש כרטיסים במערה עצמה. למעוניינים יש גם סיורים אתגריים יותר, כגון מסע של 6 שעות אל בטן האדמה. בסך הכל אהבנו את הפארק מאוד והוא הפתיע אותנו לטובה. העצים האדומים האדירים יפהפיים, במיוחד בשעות אחר הצהריים, והצטערנו שלא יכולנו להישאר יום נוסף. נאלצנו לעזוב בשעות אחר הצהריים המאוחרות ולצאת לכיוון פארק יוסמיטי. בדרך עוד הספקנו לקנות מצרכים לפיקניק, שתכננו למחרת היום.

ביום השניים עשר יצאנו מוקדם בבוקר לעמק יוסמיטי, ליבו של הפארק המפורסם. הגענו למרכז המידע, ביקרנו בתערוכה וצפינו בסרט המוצגים במקום. הדרך הנוחה ביותר לנוע בין האתרים השונים בתוך העמק היא באמצעות שירות האוטובוסים, הנוסעים בתוכו בחינם. לאחר הפיקניק שערכנו, טיפסנו במסלול היפה, אך התלול, אל מפלי Vernal. כשירדנו חזרה נסענו ברחבי הפארק אל כמה מהאתרים הנוספים, ובערב עצרנו לארוחת ערב במסעדת ה- Self Service של ה- Yosemite Lodge. הפארק מרהיב, הנופים הדרמטיים של צוקי הגרניט האדירים מרשימים מאוד. כדי למצות אותו, לא מספיק כמובן יום אחד, במיוחד אם מתכננים לטייל גם באזורים אחרים שלו ולא רק בעמק יוסמיטי עצמו.

את הלילה עשינו ב - Apple Tree Inn, מעט דרומית לפארק. המלון בנוי מבקתות והחדר היה חביב בהחלט, בסה"כ הופתענו לטובה. העלות ללילה: כ- 230$ (מחיר זול יחסית למיקום, המחירים בתוך הפארק גבוהים עוד יותר).

לתחילת הכתבה

יום 13-15 - סן פרנסיסקו

אחרי ההתארגנות של הבוקר יצאנו בדרכנו אל סן-פרנסיסקו, ובדרך עצרנו ב- Outlet של Gilroy לקניות (טוב, חייבים...). לעיר עצמה הגענו לפנות ערב, ויצאנו לסיבוב מהיר וקצר ב - Fisherman`s Wharf. זהו אחד מאתרי התיירות המרכזיים של העיר, שבו חנויות, מסעדות ואטרקציות רבות, אך עם רדת החשיכה הוא מתרוקן במהירות יחסית.

בבוקר חזרנו ל - Fisherman`s Wharf, שהיה כמובן שוקק חיים ומלא בתיירים. הסתובבנו בין החנויות הרבות, ביקרנו ב- Pier 39 הידוע וצפינו בכלבי הים השרועים על המזח. אכלנו שרימפס ענקיים מטוגנים, מרק צ`אודר בתוך לחם (הספציאליטה של המקום) ולובסטר. לאחר מכן לקחנו את ה- Cable Car בקו Powell-Hyde אל כיכר Union, הסתובבנו במרכז העיר, עצרנו בכמה חנויות (כמו זו של Nike) והמשכנו ל- China Town. אכלנו ארוחה סינית משובחת באחת מהמסעדות הרבות הפזורות ברחוב הראשי, ולאחר מכן חזרנו דרך Little Italy אל המלון למנוחה. בערב עוד הספקנו לנסוע ברחוב Lombard, שהוא התלול ביותר בעולם. משם המשכנו אל ה- Bay Bridge כדי לצפות באורותיה של העיר בלילה.

ברגע האחרון ביום החמישה עשר, החלטנו שאנחנו רוצים לבקר באי אלקטרז. במקור התכוונו לוותר בגלל הילדים. בכל מקרה גילינו שלא נותרו כרטיסים, לכן קחו בחשבון, שחובה להזמין מראש בעונת התיירות. במקום זאת, עלינו על שיט של שעה וחצי בנמל סן-פרנסיסקו, אל גשר הזהב וסביב לאי המפורסם. השיט היה נהדר, והוא מספק תצפית מרהיבה אל העיר ואל גשר הזהב שיפה כמו בתמונות. לאחר מכן אכלנו צהרים ב- Rain Forest Cafe, נסענו לתצפית נוספת אל העיר מה- Twin Peaks והמשכנו אל גשר הזהב.
 
את היום סגרנו בארוחה איטלקית מצוינת באחת מהמסעדות ב- Little Italy, לא הרחק מהמלון. בשורה התחתונה אהבנו את סן-פרנסיסקו מאוד, וללא צל של ספק היא הייתה אחד משיאיו של הטיול כולו. יופייה של העיר, האטרקציות הרבות שהיא מציעה, האוכל המצוין והאווירה הרגועה יוצרים לדעתנו שילוב מנצח, ואפשר לבלות בה בלי שום בעיה אפילו שבוע. את הלילות בסן פרנסיסקו העברנו ב - Columbus Motor Inn - מוטל ברמה טובה מאוד, ממוקם מעולה במרחק הליכה מה- Fisherman`s Wharf. המחיר ללילה: כ- 165$.
לתחילת הכתבה

יום 16-17 - כביש מספר 1

נפרדנו בצער מסן-פרנסיסקו ויצאנו דרומה אל כביש מספר 1. באופן כללי, כדאי לנסוע בכביש זה מצפון לדרום (כלומר מסן-פרנסיסקו ללוס-אנג`לס), משום שכך רואים טוב יותר את הנוף שנמצא בצד ימין ויש אפשרות לעצור היכן שרוצים במהלך הדרך, כדי להתבונן ולצלם. הגענו מהר יחסית למונטריי, וגילינו עיירה יפה עם Fisherman`s Wharf קטן משלה ומרכז תוסס ומלא חיים. נתנו לילדים להתרוצץ מעט בפארק המשחקים, שנמצא ליד מרכז המידע. לאחר מכן, נסענו לבקר באטרקציה המרכזית של המקום - האקווריום המפורסם. נהנינו מהביקור מאוד, במיוחד מתצוגת המדוזות, למרות שהיינו מעט לחוצים בזמן ונאלצנו לקצר.
 
המשכנו דרומה לכיוון כרמל ונסענו אל דרך 17 המיילים, לאורך קו החוף המדהים בין אחוזות הפאר ומגרשי הגולף. לא הזמנו מקום לינה מראש מכיוון שלא ידענו היכן בדיוק נסיים את היום, והתלבטנו האם להמשיך לנסוע דרומה או ללון בכרמל. לבסוף החלטנו להישאר באזור ונסענו לבקר בשמורת Point Lobos, שהתגלתה כאחת ההפתעות של הטיול כולו. בשמורה שמשתרעת על שפת הים ישנם מסלולי הליכה קצרים וקלילים לפינות חמד מדהימות, והנופים המרהיבים שיכולים למלא בקלות גיליון שלם של National Geographic, הזכירו לנו את ניו-זילנד, בה טיילנו לפני מספר שנים. בערב הספקנו עוד לחזור ל- Fisherman`s Wharf לארוחת ערב מצוינת באחת מהמסעדות, בה פגשנו משפחה ישראלית נוספת עם שני ילדים קטנים, מה שנתן לזאטוטים הזדמנות להשתולל יחדיו על הרציף ולהוציא את מעט האנרגיות שעוד נותרו להם.
 
יום למחרת יצאנו מוקדם בבוקר והמשכנו דרומה בכביש מספר 1. עצרנו בשמורת Bug Sur וטיילנו בה כשעתיים, בין עצי ה- Redwood הגדולים והמרשימים (למרות שהם מפסידים לדעתנו בתחרות מול עצי הסקויה). עצרנו באחד מחופי הים היפהפיים וחיפשנו צדפים ואצות, ביקרנו בשמורת פילי הים, שליד סן-סימיון, הנמצאת על כביש מספר 1 עצמו, ועלינו לסיור בטירת הרסט. קראתי היכן שהוא שהטירה היא אחד מאתרי תיירות-הפנים הפופולאריים ביותר בארה"ב מבחינת מספר המבקרים בשנה, הוכחה נוספת כנראה לחיבתם הידועה של האמריקאים לסלבריטאים (ובמיוחד לאקסצנטריים שבהם). הטירה המצועצעת והנופים הנשקפים ממנה יפים וכדאי לעצור במקום, ולו רק בשביל לשמוע את הסיפורים ולקנא באלה שיש להם כסף להגשים את חלומותיהם הפרועים והמופרכים ביותר. יש האומרים שצריך להזמין לסיור בטירה כרטיסים מראש, אבל אנחנו לא נתקלנו בבעיה להירשם במקום כשהגענו.

מכיוון שהיינו אמורים להגיע לדיסנילנד עוד באותו ערב, המשכנו בנסיעה כמעט ללא עצירות דרך סנטה-ברברה ולוס-אנג`לס עד לאנהיים. באופן כללי כביש מספר 1 הצדיק בהחלט את המוניטין שלו כאחד מאתרי התיירות המרכזיים של קליפורניה, אולם אם ברצונכם למצות אותו כדאי להקדיש לו 3 ואפילו 4 ימים, לנסוע לאורכו בנינוחות ולהקדיש מספיק זמן לכל אחד מהאתרים השונים.

לתחילת הכתבה

סיום הטיול בדיסנילנד ועלויות נוספות

היום כולו הוקדש לביקור בדיסנילנד, מהבוקר ועד 12 בלילה (ואם היה אפשר להמשיך גם אחרי, כנראה שהילדים לא היו נותנים לנו לעזוב). ביקרנו בכל האטרקציות כמעט וצפינו כמובן בתהלוכה המרכזית של דמויות דיסני ובמופעי הלילה. מכיוון שחגגנו לענבל יום הולדת, נרשמנו לארוחת בוקר עם מיני-מאוס ודמויות דיסני נוספות (Character Breakfast), המחיר מופקע כמובן, אבל המבט המזוגג והאושר בעיניהם של הילדים שווה. למחרת היום טסנו לניו-יורק, ולאחר שהות של מספר ימים אצל חברים שגרים במנהטן חזרנו לארץ. למרות העלות הגבוהה יחסית (כ- 300$), החלטנו ללון במלון דיסני עצמו, בשל הקירבה לפארק והאווירה. בפועל, לא הייתה לנו הזדמנות של ממש ליהנות ממנו, משום שכמעט ולא היינו בו. בכל אופן החדר עצמו היה ברמה גבוהה.
 
עלויות נוספות: המרכיב המשמעותי ביותר של עלות הטיול הוא כמובן הטיסות. הכרטיס שלנו בחברת לופטהנזה עלה כ- 1650$ למבוגר וכ- 1450$ לילד, וכלל טיסה מתל-אביב ללוס-אנג`לס (דרך פרנקפורט), טיסה פנימית מלוס-אנג`לס לניו-יורק וחזרה מניו-יורק (דרך פרנקפורט) לארץ. את ההזמנה עשינו כחצי שנה מראש, כדי לקבל מחירים זולים יותר. מחירי הכרטיסים משתנים כמובן מאוד ותלויים בשנה, בעונה ובחברת התעופה, אבל באופן כללי הם נעים בין 1400$ ל- 2200$ למבוגר (בלי לקחת בחשבון מבצעים נקודתיים, ניצול של נקודות). 

העלויות העיקריות מלבד הלינה הן: דלק - כשאנחנו טיילנו המחיר היה סביב 4$ לגלון, אוכל - תלוי כמובן היכן אוכלים, אבל אם לוקחים בחשבון ארוחת בוקר במלון, ארוחת צהרים קלה (או) וארוחת ערב מלאה במסעדה העלות תהיה בין 50$ ל- 80$ ליום למשפחה עם שני ילדים, ואפשר בקלות להגיע גם ל- 100$. אפשר כמובן להוריד עלויות באמצעות הכנה עצמית של אוכל, רכישת מצרכים בסופרמרקט. האתרים והאטרקציות יקרים יחסית, לא ציינתי את המחירים מכיוון שהם משתנים וכדאי לברר אותם באתרי האינטרנט השונים. בכל מקרה כרטיס למבוגר יעלה כמעט תמיד 20$ ומעלה, ומחירי הכניסה לפארקי השעשועים נעים סביב ה- 50$, או ה- 60$ למבוגר. מצד שני באמצעות כרטיס אחד למכונית, שעולה 10$ בלבד, ניתן לבקר בכל פארקי הטבע של קליפורניה במשך שבוע שלם. מלבד זאת יש כמובן קניות ומתנות, אבל זה כבר תלוי בכם. טיול מהנה!

לתחילת הכתבה

הדפס| שמור למועדפים| שלח |סרוק לנייד

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר

הוסף תגובה

התחבר כדי להוסיף תגובה:

מחירי לינות

מחירי הלינה

נפלא. נהניתי מאד לקרוא את הכתבה

סגור