מידע כללי על קוסטה ריקה

קוסטה ריקה, מדינה טרופית השייכת לרצועת ארץ האש שוכנת במרכז אמריקה. היא גובלת מצפון בניקרגואה ומדרום בפנמה במזרח בחוף הקריבי ובמערב בחוף הפסיפי. היא נחצית ע``י הרי געש ושרשראות הרים של רכס סיירה מרדה אשר נמתח לאורך כל החלק המערבי של אמריקה.

מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: מידע כללי על קוסטה ריקה - תמונת קאבר

בכתבה זו:

כללי

קוסטה ריקה, מדינה טרופית השייכת לרצועת ארץ האש שוכנת במרכז אמריקה. היא גובלת מצפון בניקרגואה ומדרום בפנמה, במזרח בחוף הקריבי ובמערב בחוף הפסיפי. היא נחצית ע"י הרי געש ושרשראות הרים של רכס סיירה מרדה אשר נמתח לאורך כל החלק המערבי של אמריקה.

בקוסטה ריקה ארבע שרשראות הרים- בצפון: Guanacaste ו-Tilaran, בדרום: סנטרל ו-Talamanca. בתחומה אין ספור הרי געש, 42 מהם עדיין פעילים ועל כן פוקדות אותה מפעם לפעם רעידות אדמה. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה היא הר צ`יריפו Chirripo המתנשא לגובה של 3,797 מטרים.

המדינה ידועה ביציבות הפוליטית ובאורח החיים השליו של תושביה. קוסטה ריקה נהנית ממזג אויר אביבי כל השנה. ברוב אזורי המדינה העונה הגשומה נמשכת ממאי עד נובמבר והעונה היבשה נמשכת מדצמבר עד אפריל. הטמפרטורות הממוצעות בלב העמק (Meseta Central) כ-22 מעלות צלזיוס. הטמפרטורות באזור החופים נעות בין 21 ל-30 מעלות. תודות לתנאי האקלים המיוחדים, קוסטה ריקה התברכה במגוון עצום של מיני צמחים ובעלי חיים. השפה הרשמית היא ספרדית, אבל רבים מדברים אנגלית. המטבח של קוסטה ריקה טעים ומבוסס על בשר בקר, על עוף ועל דגים, עם תוספות של אורז, תירס או שעועית, והרבה פירות טריים.

קוסטה ריקה מחולקת לשבעה מחוזות מוניציפלים: סן חוזה, אלחוואלה (Alajuela), קרתגו (Cartago), הרדיה (Heredia), גוואנקסטה Guanacaste, פונטהארנס (Puntarenas) ולימון (Limón). בירת קוסטה ריקה היא סן חוזה San Jose והמחוזות השכנים שלה הם: אלאחואלה והרדיה השוכנות בלב העמק (Meseta Central) הפורה המאכלס כשני שלישים מהאוכלוסיה המקומית. קו החוף הפסיפי (1.103 ק"מ) הרבה יותר צר מהקו החוף הקריבי (שנמתח לאורך 255 קילומטרים), אולם שתי רצועות החוף מאופיינות בחופים יפים עם חולות לבנים ושחורים.

לתחילת הכתבה

היסטוריה

מחקרים מלמדים כי ההתיישבות הראשונה במדינה החלה לפני 10,000 שנים, אולם ברבות השנים לא נמצאו הרבה מאובנים או מבנים היכולים להעיד על התיישבויות מפותחות לפני גילויה ע"י קולומבוס. קולומבוס גילה את קוסטה ריקה ב-18 בספטמבר 1502 במסגרת מסעו הרביעי לאמריקה. על פי ההשערות באותו הזמן לא חיו באזור יותר מ- 20,000 נפשות. בהגיעו ל- Cariari Island (שמכונה כיום פורט לימון Port Limón) הוא מצא את הילידים המקומיים (הטיקוס Ticos) מתגוררים בשבטים עצמאיים עם תרבות ומנהגים מיוחדים. האתר הארכיאולוגי המרכזי במדינה נמצא בגואיאבו - Guayabo כ- 49 ק"מ ממזרח לסן חוזה, שם התגלתה עיר עתיקה, כנראה משנת 1000 לפני הספירה. בחפירות שנעשו במקום התגלו אבני גייד, זהב וכלי חרס שכיום מוצגים בכמה מוזיאונים בסן חוזה.

קולומבוס נדהם לגלות את שפע הצמחייה וזהב ועל כן כינה את המקום קוסטה ריקה שפירושו "החוף השופע". בשובו לאירופה הוא דיווח על הימצאות זהב רב באזור, אבל ההרפתקנים שבאו לחפור מצאו רק אינדיאנים, ביצות ומחלות. זאת הסיבה גם שבמשך שנים נדחו ניסיונות הקולוניאליזם. רק בשנת 1562 נשלח חואן וסקז דה קורונדו מממרכז השלטון הספרדי בגואטמלה לקוסטה ריקה לשמש מושל. כעבור שנה הוא ייסד את קרתגו Cartago כבירה. רוב רובה של קרתגו נהרס ב1723- כתוצאה מהתפרצותו של הר הגעש איראסו (Volcán Irazú), אך הניצולים קשי היום בנו מחדש את העיירה. משום שבקוסטה ריקה האידיאנים היו חופשיים ולא עבדים, נאלצו המתיישבים הספרדים לעבד את אדמותיהם בעצמם. המושבה הקולוניאלית גדלה לאט לאט ולמעשה השלטון המקומי התעלם מההנחיות ומההוראות שהגיעו מהממשל המרכזי בגואטמלה. בסוף המאה ה-18 נוסדה התיישבות בשם בואלה buela ממנה החלו לייצא חיטה, קפה וטבק-תרומה משמעותית לכלכלה באותם ימים.

רק כחודש לאחר שמרכז אמריקה שוחררה מעול הכיבוש הספרדי (ב- 15 בספטמבר 1821), הגיעו החדשות לקוסטה ריקה. השאלה שניצבה בפני התושבים היתה האם להצטרף למדינה העצמאית - מקסיקו או לאיחוד מדינות מרכז אמריקה. מחלוקת זו הביאה לפרוץ מלחמת אזרחים קצרה ב-1823 שבסופה הצטרפה קוסטה ריקה לאיחוד מדינות מרכז אמריקה.

הבחירות הראשונות במדינה התקיימו ב- 1824 בהן זכה חואן רפאל מורה פרננדז. מדיניות הרווחה שלו הניבה תוצאות ותרמה רבות לשיפור מערכת החינוך, עיבוד אדמות (במיוחד גידול קפה שהביא לצמיחת אליטת "בארוני הקפה" שהחלו לתפוס עמדות כח בשלטון והביאו למאבקי כח ושליטה שנמשכו כמעט עשור שלם.
התהפוכות בצמרת הגיעו לסיומן עם תפיסת גנרל ת`ומס גוורדיה ב- 1870 את השלטון. הוא שלט ביד רמה כדיקטטור צבאי במשך 12 שנים והשגיו הגדולים ניכרו בתחומי הפוליטקה, שלטון החוק, חינוך, צבא ומיסוי על קפה.

תקופה חשובה נוספת החלה עם בחירתו של ד"ר רפאל אנחל קלדרון ב- 1940. מדיניותו הנאורה כללה בין היתר חלוקת אדמות מחדש, קביעת שכר מינימום וחלוקת נטל מיסים בצורה הוגנת. 8 שנים מאוחר יותר הפסידה מפלגתו בבחירות אך היא סירבה לקבל את התוצאות ומלחמת אזרחים פרצה עד מהרה שבסופה (אחרי 40 יום) ניצח דון פפה (חוזה מורה פיגרס פרר שנתמך ע"י ממשלות קובה וגואטמלה. במסגרת צעדיו לביסוס שלטון דמוקרטי הוא ייסד את מפלגת Partido de Liberacion Nacional, החרים את המפלגה הקומוניסטית, העניק זכות הצבעה לנשים, ושיוון זכויות בין לבנים לשחורים וביטל את זרועות הבטחון ועד היום אין בקוסטה ריקה צבא.

מותו של דון פפה ב- 1990 הותיר את המדינה לראשונה במצב חברתי רגוע, עם רמת חינוך גבוהה ובמצב כלכלי משופר. כשפרצה מלחמת האזרחים בניקרגואה נמשכה לתוכה באי רצון קוסטה ריקה בחלקה הצפוני התמקמו מחנותיו של סנדיניסטה. ב- 1986, עורך דין צעיר בשם אוסקר איראס סנצ`ז נבחר לנשיאות כשעל חניתו הניף את דגל השלום. שנה לאחר מכן נחתם הסכם השלום בגואטמלה סיטי, הסכם שבזכותו זכה בפרס נובל לשלום.

לתחילת הכתבה

אטרקציות מרכזיות

תיירים רבים מגיעים לקוסטה ריקה לבחון מקרוב את חיי הטבע הנפלאים שלה ולהוקיר ולתמוך בשמירה על בעלי החיים ומיני הצמחים. ללא ספק הפארקים הלאומים עומדים בראש רשימת האתרים היפים ביותר והמתויירים ביותר במדינה. הארגון לשמירת הפארקים הלאומיים הוקם ב- 1970 כדי למנוע את הרס החי והצומח והמערכות האקולוגיות. כ- 12% משטחי המדינה הוכרזו כשמורות מוגנות ו- 17% נוספים הוכרזו כשמורות אינדיאניות, שמורות ביולוגיות, ושמורות לחיות בר במנוסה. משמעות בדבר שלמעלה מרבע משטחה של קוסטה ריקה הוגדר אזור שימור. הצלחת הפרויקט באה לידי ביטוי בכך שבעלי חיים ומיני צמחים שמזמן נכחדו בארצות שכנות עדיין מצויים בקוסטה ריקה. הפארקים כוללים מערכות אקולוגיות מיער עננים, ביצות, סוואנות, יערות גשם וריף אלמוגים בהם חיים וגדלים מספר עצום של בעלי חיים.

השמורה המפורסמת ביותר היא מונטברדה Monteverde שנמצאת באזור יער עננים. יש שם למעשה שתי שמורות, השמורה המקורית- Monteverde Cloud Forest Reserve והשמורה החדשה סנטה הלנה ריין פורסט Santa Elena Rain Forest. בתוך השמורה אפשר לטייל ולהלך בין מיני צמחים, ביניהם צמחים המטפסים זה על זה ועצים ענקיים, לצפות ב-450 סוגי ציפורים מקומיות (ביניהן ציפור הקווטצאל היפיפיה עם כנפיה הארוכות שנחשבת לציפור מוגנת) ובציפורים מצפון אמריקה השוהות בפארק בתקופת הנדידה ולהנות מאקלים של יער העננים.
 
מקור הכנסה מבורך נוסף לתיירות במדינה הם החופים. גורמי תיירות מקומיים מגדירים את החופים כאתר חובה ואין זה פלא. בקוסטה ריקה החופים הרבים נמתחים על פני 1500 קילומטרים!!! חוף פונטה ארנס Puntarenas בצד הפסיפי הוא מקום טוב להתחיל לחקור את האזור המכונה "החוף המוזהב" Guanacaste משום שמעבורות משייטות במפרץ ובחצי האי ניקויה Nicoya. לעיר מונטזומה Montezuma שפופולרית מאוד בקרב צעירים ניתן להגיע במעבורת מפונטה ארנס וממנה אפשר לצאת לבקר בפארק הלאומי קבו בלנקו Cabo Blanco National Park.

כשעה נסיעה מפונטה ארנס ושעתיים נסיעה מסן חוזה (ברכב) נמצא חוף Jaco- אתר תיירות פופולרי בקרב מקומיים ותיירים כאחד. התשתית התיירות בחוף מפותחת מאוד וכוללת אין ספור מתקנים, בתי מלון, מסעדות וכו`. חופים פופולרים נוספים הם Quepos ונואל אנטוניו Manuel Antonio שלצידם פארק לאומי שנמצא ממש על קו החוף.

חצי האי אוסה (Osa Peninsula) מהווה את הנקודה הדרומית ביותר בחוף הפסיפי. זהו אזור בתולי ופראי גם יחד המקיף את הפארק הלאומי קורקובדו Corcovado - הגדול ביותר במדינה. בפארק ובמפרץ דרק (Drake Bay) ניתן להנות מסיורים מאורגנים בתוך יער גשם, צלילות ושייט בקיאקים. האי המרשים Isla del Caño נמצא כ- 24 ק"מ מחצי האי אוסה ובו אתרים ארכיאולוגים לרבות אחוזות קבר של אינדיאנים ואתרי צלילה צלולים נהדרים עם חיים תת מימיים עשירים. לעיתים ניתן לראות שם להקות לוויתנים. העיר Golfito היא העיר המרכזית באזור.

מוקד משיכה נוסף למטיילים הם כמובן הרי הגעש. בקוסטה ריקה תשעה הרי געש מרכזיים מתוך מאות הרי הגעש ומתוכם 3 עדיין פעילים. המרשים מכולם הוא ארנל (Arenal Volcano) שצורתו צורת חרוט, Poás שמתפאר במכתשו ו- Irazú הגבוה מכולם שביום בהיר נשקף מנו נוף של האוקיינוס הפסיפי ושל האוקיינוס האטלנטי.
העיר לימון Limon היא עיר הנמל החשובה בחוף האלטנטי. בננות וסחורות אחרות מיוצאות מכאן. רוב האוכלוסיה היא צאצאים של סוללי הכבישים ומקימי מסילות הברזל שהובאו מג`מייקה. בסביבת העיר ישנם חופים קריבים יפייפים וריף אלמוגים. אחד החופים הידועים הוא Cahuita שבצידו פארק לאומי המגן על שמורת האלמוגים.

מצפון ללימון ישנו אזור אקזוטי בשם Tortuguero המהווה בית גידול לצבים, תנינים, חרטומן הים, פרות ים וכו`. הדרך היחידה לטייל שם היא בשייט בין התעלות.
האי Isla del Coco הינו שמורת טבע. הוא שוכן בין קוסטה ריקה לגלפאגוס. יש בו אין ספור מפלים הנופלים מצוקים גבוהים. מסלולי הליכה בתוך טבע יפיפה מחברים את שני המפרצים העיקריים.

יוצאים לטיול תרמילאים בקוסטה ריקה? כל המידע החשוב לטיול שלכם באתר "עפתי" >>
 

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

אחלה תקציר לארץ מדהימה

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לקוסטה ריקה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×