משפחת פלג מצאה את נמו!

משפחת פלג יוצאת להגשים חלום ולנוח על אי בודד בים האנדמאני של תאילנד. אחרי הגעה לאזור קראבי היפה מחליטים לצאת לקופיפי, מתאכזבים מהמקום וממשיכים הלאה לקולנטה החביב אבל שם מוצאים סימן דרך למקום האמיתי, לאי שחלמנו עליו, לשקט ולשלווה. KOHNGAI האי המנצח!

משפחת פלג
תמונה ראשית עבור: משפחת פלג מצאה את נמו! - תמונת קאבר

בכתבה זו:

הדרך לקראבי 

לאחר כמה ימים של התארגנות וסידורים בבנגקוק קנינו כרטיסים לאוטובוס לילה מבנגקוק לסורטאני. בדקנו במספר משרדי נסיעות ובסופו של דבר קנינו 5 מושבים באוטובוס VIP - קומותיים ב-450 באט לכרטיס - בנגקוק- קראבי. מכיוון שרצינו להיות קלילים (עד כמה שאפשר עם שש נפשות) השארנו שני תיקים גדולים בבנגקוק ויצאנו עם תיק גב גדול אחד ושלושה קטנים לדרך. את החפצים השארנו בקשר הישראלי שנותן מבצע מעולה לישראלים - 10 באט ליום לתרמיל ו-10 ימים ראשונים בחינם. בקשר הישראלי גם גילינו שמוכרים את אותם כרטיסים שאנחנו קנינו לאיים ב-400 באט- התבאסנו קלות וסיימנו להתארגן.

שלחנו את כל האימיילים החשובים, התקשרנו לכמה חברים מסאנריידר, אכלנו צהריים וברגע האחרון גם הספקנו להזמין כרטיסי טיסה מבנגקוק לקמבודיה ב AIR ASIA. בחברה זו, שטסה למגוון יעדים בדרום מזרח אסיה, מזמינים כרטיסים דרך האינטרנט ומחירו של כרטיס לכיוון אחד, בנגקוק- פנום פן (בירת קמבודיה) - 200 באט לאדם + מיסי נמל- גם אנחנו התקשינו להאמין (האוטובוס יותר יקר) אבל שמחנו מאוד. סה"כ שלמנו על שישה כרטיסי טיסה כולל מיסי נמל 5030 באט! קיבלנו אישור להזמנת הכרטיסים ויצאנו לדרך. באוטובוס שמודגש שיש בו שרותים- לא ממש מומלץ לנסות אותם - עדיף להתאפק אם רק אפשר. האוטובוס יפה, שתי קומות, כסאות נוחים עם משענת לרגלים שעולה מעט אבל אין ספק שהרכבת נוחה בהרבה.

בעיה שבהחלט הטרידה אותנו היתה השמועות המבוססות על גניבות שמתרחשות באוטובוסים הללו, אפילו באמצעות גז מרדים המוחדר דרך מערכת מיזוג האויר. הובטח לנו שעם החברה הזו זה לא יקרה אבל זיו ליתר בטחון נשאר ער כל הנסיעה והשגיח על הנהג. הנסיעה עברה בסה"כ בסדר מ-18:00 בערב ל-6:00 בבוקר - השעה בה הגענו לסורטאני. אנחנו בכל אופן החלטנו שבדרך חזרה נקח רכבת מסורטאני לבנגקוק ולא נחזור באוטובוס.

בסורטאני ירדנו בסוכנות נסיעות, המתנו שעה ויצאנו באוטובוס לקראבי. מעט לפני השעה 10:00 בבוקר הגענו לקראבי ושם בעל גסטהאוס הציע לנו חדרים בגסטהאוס שלו. החלטנו לנסות- שם הגסטהאוס - BAI FERN טלפון : 075-630339. לקחנו שני חדרים- אחד עם מקלחת חמה ואחד עם מקלחת קרה. בסך הכל שילמנו 650 באט על שניהם, הגסטהאוס נעים ונקי והבעלים היו בהחלט חביבים ומסבירי פנים. לאחר מנוחה טובה (הילדים ראו טלויזיה - ערוץ DISNEY) יצאנו להכיר את קראבי - סביבתנו החדשה.

העיר שוכנת לשפת נהר המוביל לים אנדמאן ונמצאת באזור יפהפה של צוקים ענקיים על היבשה ובתוך הים הכחול והיפה. בעיר עצמה אין עניין מיוחד, יש מסעדות נחמדות, שוק פרות ואוכל ומזח ממנו יוצאות סירות לחופים השונים. בבוקר המחרת יצאנו בסירה מהמזח הישן של קראבי (יש גם חדש מחוץ לעיר ממנו יוצאות סירות למרחקים גדולים יותר כמו לקופיפי) לחוף ראלי עליו שמענו מזוג ישראלי נחמד שפגשנו בבנגקוק. שמענו שהחוף יפה אבל לא ידענו בדיוק למה לצפות. שלמנו 400 באט למקומות על סירה ארוכת זנב עבור כולנו. נהג הסירה מצא עוד שני תיירים נוספים ויצאנו לדרך.

בשיט על סירת הזנב הארוך שנקראת כך על שום המנוע שלה שהוא מעין מוט ארוך שבראשו המנוע ובתחתיתו הפרופלור- המוט משמש גם כהגה מאוד לא קל לתמרון. נוף הצוקים הבולטים להם סתם כך מתוך הים הכחול מאוד מאוד יפה ואקזוטי ממש כמו זה שבתמונות. לראלי ביץ` הגענו אחרי כ-40 דקות למפרץ בו עוגנות הסירות. ברגע הראשון התאכזבנו וחשבנו - כאן אי אפשר ממש להתרחץ אבל אז הוסבר לנו כיצד להגיע לחוף הרחצה ונרגענו. הלכנו ברגל דרך שביל הבנוי לרגליו של צוק סלעים ענק ומלא נטיפים יפים וכך הגענו בסוף השביל לחוף יפהפה בין צוקי ענק עם מערות בצוקים ומים כחולים ויפים. זיו והילדים מיד שחו אל המערות ונהננו מההרפתקה.

החוף באמת מקסים, באזור שהיינו היה צל רוב היום ולמרות שהיו המוני אנשים על החוף היה כיף ונעים ומלא ענין. אפשר לצלול ולראות דגים, לטייל בין המערות, לשייט בקיאקים בין הסלעים וצוקי הענק והמערות, בקיצור בהחלט אפשר לבלות שם זמן רב. על החוף יש שפע מלונות ברמות שונות, אף אחד מהם לא זול אבל בהחלט נראה שווה להישאר שם כמה ימים.

בסוף היום למרות מחאות הילדים לקחנו סירה חזרה לקראבי ולמחרת החלטנו לצאת לעיירה השכנה או-ננג (Au Nang). או-ננג זו עיירת חוף חמודה השוכנת לאורכו של חוף יפה ועליה טיילת נעימה. לאורך הטיילת יש שפע מסעדות ואתרי נופש יפים- מחירים לא בררנו ממש אבל מאוד יקר באזור הזה. מחירי המסעדות גם הם גבוהים תודות לשיא העונה והמקום נראה כמו עיירת חוף אירופאית מסודרת.

או-ננג נפגעה חזק בצונאמי של 2004 אבל שוקמה בצורה מרשימה מאוד בתוך פחות משנה אחת שזה בהחלט מדהים! ליד החוף יש תחנת התראה לצונאמי עם רמקולים ענקיים ושלטים המסמנים את שביל הבריחה המומלץ. אחרי שהבנו שאין לנו הרבה מה לעשות באו-ננג, לקחנו סירת מונית (ארוכת זנב) שוב לראלי ביץ` ושוב נהננו וגררנו את הילדים חזרה בסוף היום מהחוף. בשובנו לקראבי נגשנו לסוכנות נסיעות והזמנו רכב שכור ליום המחרת, שלמנו 1000 באט כולל ביטוח לג`יפ סוזוקי נחמד והלכנו להתארגן.

בשעה 8:00 בבוקר הג`יפ הגיע למלון שלנו ולהפתעתנו מסתבר שזהו רכב של אדם פרטי שמשכיר את רכבו דרך סוכנויות שונות. הבחור היה נחמד מאוד ולאחר הסבר קצר יצאנו לדרך. התכנית היתה שמורת הטבע Thanbokkoranee National Park, כ-44 ק"מ צפונית לקראבי עליה קראנו וקבלנו המלצות חמות. לאחר כמה דקות זיו הסתגל לנהיגה בצד שמאל של הכביש ונסענו בדרך היפה לשמורה. לאורך כל הדרך יש שפע צמחיה טרופית סבוכה וגבוהה והמוני צוקים יפהפיים. לשמורה הגענו בקלות (השילוט מצוין בתאילנד). חנינו, שילמנו 200 באט למבוגר ו-100 באט על עופרי ולשמחתנו על שאר הילדים לא בקשו תשלום. נכנסנו ליער טרופי קסום עם מעין מפלוני מים קטנים וחמודים.

השמורה נמצאת בין הצוקים היפים אותם תארנו קודם ויש בה מערה ממנה יוצאים המים לכל הבריכות והמפלים. הצלילים והמראות היו כל כך יפים עד כדי כך שלא נראו אמיתיים אלא כמו טיול בג`ונגל של דיסנילנד (הוסיף לכך שביל הבטון להולכי רגל). ישנם אזורי רחצה בבריכות המקסימות מה שכמובן משך את תום, מעיין וליאור אל המים. הבנו שמיד אחרי המונסון המקום אפילו יפה יותר אבל נהננו ממנו ומיופיו גם בתקופה היבשה. השבילים המסודרים בשמורה נוחים ונעימים לטיול וכשאנחנו ביקרנו היינו כמעט לבד מה שהוסיף לאוירה המיוחדת של המקום. קינחנו בארוחה טובה בדוכנים המקומיים ביציאה מן השמורה והחלטנו לעשות נסיעה ארוכה הישר אל המעיינות החמים הנמצאים כ-44 ק"מ דרומית לקראבי כלומר לפנינו נסיעה של כ-90 ק"מ.

לאחר כמה דקות נסיעה כולם נרדמו (חוץ מזיו שנאלץ לנהוג) ולאחר כשעה וחצי הגענו למקום.המעיינות החמים נקראים Hot Stream Waterfall. שלמנו 80 באט למבוגר והילדים בחינם והלכנו על השביל המסודר למעיינות החמים. לאחר כ-10 דקות הגענו למקום קסום ויפהפה. ישנם מעין מפלונים קטנים- מעין בריכות טבעיות עגולות ויפות של מי מעיינות הגולשים בסופו של דבר לנהר קריר ונעים. תפסנו לנו בריכה כזו בין עצים ביער והיה כל כך כיף ונעים שפשוט בא לחזור לשם שוב! המים חמים ונעימים וכשנעשה חם מדי קופצים לנהר להתקרר מעט- פשוט תענוג! קשה לתאר את יופי המקום- צריך להיות שם בשביל להבין- מקום נפלא מי שבסביבה שלא יוותר !!!

לתחילת הכתבה

לקו פיפי

כשהתחיל כבר ממש להחשיך עזבנו את הבריכות המקסימות של המעייינות החמים וחזרנו לקראבי בהחלטה לצאת מחר בבוקר לקופיפי. את הכרטיסים למעבורת לקופיפי קנינו כבר כשהגענו לקראבי - המחיר הוא 300 באט למבוגר וחצי לילד והוא כולל הסעה מאורגנת לרציף חדש המרוחק כ-5 ק"מ מקראבי. הרציף החדש מאוד מפואר, נראה כמו טרמינל בשדה תעופה- עושה רושם שזה היה אחד השימושים בתרומות העולם לנפגעי הצונאמי. הרציף נראה קצת לא פרופורציונאלי לשימושו הצנוע. המעברות לקופיפי היתה גדולה ויפה וממוזגת ועם טלויזיה בה הוקרנה הופעה של בריטני ספירס בלאס וגאס - מה שהעביר את הנסיעה במהירות רבה. לקופיפי הגענו אחרי כשעה וחצי (מעבורות יוצאות ב-10:00 וב-15:00).

המפרץ בו עוגנות המעבורות מקסים למרות שכבר בשלב הזה אי אפשר היה לפספס את נזקי הצונאמי הבולטים לעין. ירדנו ברציף ומיד היה לנו ברור שזה לא החוף בשבילנו. קראנו על חוף אחר שנקרא Long Beach או Hat Yao, לקחנו סירת מונית לשם - 200 באט לכולנו (80 באט למבוגר בעקרון) ותוך כמה דקות הגענו לחוף. החוף מקסים, החול לבן והמים צלולים כך שאפשר לראות את הדגים גם בלי משקפת. זיו והילדים ישבו במסעדה מקומית ואני הלכתי לחפש גסטהאוס. ישנם רק 4 מקומות לינה על החוף הזה- 3 יקרים ביותר ואחד זול יותר אבל די מבאס. מכיוון שיש לנו תקציב מוגדר מראש וותרנו על היקרים (3000-7000 באט ללילה) ושכרנו לנו 2 בנוגלוסים די מסכנים ב-1000 באט ללילה (מחיר מוגזם לחלוטין) בהחלטה שמחר נבדוק את האפשרויות מחדש.

החוף עצמו מקסים אבל יש בעיה אחת מרכזית בקופיפי או ליתר דיוק שתיים. הבעיה הראשונה היא שקופיפי הוא אי כל כך יפה ואקזוטי שהוא באמת אי החלומות שלנו, זה שתמיד מתכננים להגיע אליו כשנוכל אבל הבעיה היא שגם כל שאר האנשים בעולם חושבים שזה אי החלומות שלהם ובאים אליו בהמוניהם. הבעיה השניה והקשה יותר היא חוסר מחשבה מוחלט של ממשלת תאילנד לגבי בניה ולגבי תנועת הסירות. בחוף של 100 מטר או פחות נמצאות עשרות סירות ארוכות זנב שיוצאות ובאות ברעש גדול וישנם רק 2 מקומות קטנים המוגנים לרחצה לתיירים.

בסופו של דבר למרות היופי המדהים של המקום מן השעה 10:00 בבוקר ועד השעה: 17:00 אחה"צ יש תנועת סירות בלתי פוסקת ורועשת ולא פחות גם מסוכנת. נהגי הסירות לא מתעניינים במיקום הרוחצים ומתקרבים בצורה מסוכנת לאנשים מה שגרם לנו ללחץ לא קטן בענין ילדינו שנהנו מהרחצה במים. בקיצור אקזוטי אקזוטי אבל כמו שזיו אמר אם נצלם ונשים פסקול עם מוסיקה יפה זה ייראה מדהים - המציאות אינה כזו. אחר הצהריים כשהתפנו הסירות נעשה שקט ונעים ונהננו מהחוף עד 20:00 בערב.

לבונגלוסים האומללים שלנו חזרנו למקלחת קרה (לילך התקלחה עם עכביש מהגיהנום) לאחר מכן ישבנו לאכול במסעדה על החוף שהקרינה על מסך גדול את הסרט I ROBOT לשמחתם של זיו והילדים. כבר אחר הצהריים זיו עשה טיול לחוף המרכזי של האי ומצא לנו גסטהאוס מוצלח יותר למחר (או לפחות כך כולנו חשבנו). למחרת בבוקר לאחר רחצה בים שעוד היה שקט מסירות יצאנו בסירה לחוף המרכזי והגענו בין הסמטאות הצפופות למקום. מבחינת הגסטהאוס זה היה שיפור משמעותי בתנאים- מקלחת חמה, חדר יפה וחדש עם 2 מיטות זוגיות וטלוויזיה עם מכשיר DVD. זיו מיד רץ וקנה 3 סרטים ב-200 באט (זיוף מקורי) ויצאנו לחוף. קופיפי בנוי כך שיש לו 2 מפרצים מקבילים מה שהחמיר מאוד את נזקי הצונאמי כיוון שלגל העצום לא היתה שום התנגדות.

מפרץ אחד משמש כמעגן לספינות ולמעבורות והמפרץ השני משמש כחוף רחצה. זהו למעשה המפרץ שנפגע קשה ביותר בצונאמי. לי באופן אישי לא היה קל בחוף המרכזי מכיוון שנזקי הצונאמי היו כל כך בולטים - עצים רבים נגדעו, המון בניה נעשית במקום, כל האלמוגים והדגה נעלמו ואינם ויש תחושה לא קלה שם. אני לא יכולתי להפסיק לחשוב על כל הקורבנות של האסון הזה ולא יכולתי להפסיק לדמיין את האנשים יושבים להם כך בכיף אל החוף כשהגל הזה שטף אותו באכזריות והרס הכל. 

לתחילת הכתבה



יש המון בניה על האי, בניה לא מתוכננת בעיקרה, הכל אחד על השני בצורה מכוערת שמקלקלת את היופי והנוף המדהים של המקום הזה. מאוחר יותר למדנו מתייר שבדי שממשלת תאילנד לא עזרה או עוזרת לתושבי האי לבנות מחדש את האי כי היא מעדיפה שהם יעזבו והממשלה תבנה את האי ותרוויח מן התיירות שבו בעצמה. אנחנו לא יודעים אם זה נכון אבל אין ספק שבניגוד לאו-ננג שהשתקמה היטב קופיפי נראה רחוק משיקום, הבניה מכוערת והתושבים לא נראים מרוצים מהמצב.

האמת שכתיירים שפע הסירות וצורת הבניה בקופיפי ממש מרגיזה מכיוון שהפכו מקום מדהים כל כך ביופיו הטבעי למקבץ גסטהאוסים ומסעדות מפוזרים בבלאגן על פיסת האדמה הקטנה הזו. על החוף המרכזי יש שמשיות וניתן לשכור כסא ב-50 באט לכל היום. המפרץ עצמו רדוד מאוד, אפשר ללכת וללכת ועדיין רדוד. אחה"צ יש גאות שקצת משפרת את המצב אבל הילדים וגם אנחנו די התבאסנו מהמים הרדודים שאין בהם כמעט דגים ואין כבר שום אלמוגים או ענין של יופי טבעי.

לפיכך החלטנו לצ`פר אותם ברכיבה על בננה עם סירת מרוץ מה ששיפר את מצב הרוח דרמתית. בשלב הזה תום בקש להחליף את מתנת יום ההולדת שלו מצלילה למצנח הקשור בחבל לסירת מרוץ - מובן שהסכמנו. תמורת 1000 באט תום שכנע את נהג הסירה לעשות לו סיבוב של 10 דקות במקום 5 דקות ויצא לדרך. יצאו ללוות אותו בסירה זיו והילדים. הוא היה כל כך מאושר מהריחוף, לא פחד בכלל מהגובה ונהנה מכל שניה ואנחנו איתו. מכיוון שהוא ילד וקל משקל הוא עלה כל כך גבוה שהיה מקסים לראות אותו.

לקראת סוף היום הגאות עלתה והיה פחות חם כך שנהננו יותר. לאחר ארוחת ערב במסעדת המבורגרים מצוינת בין סמטאות המרכז חזרנו לגסטהאוס שלנו לראות את הסרטים שקנינו. ראינו את Chicken Little ועייפנו. הילדים נרדמו ואז התחילה מוסיקה בווליום היססטרי, הרגשנו כאילו אנחנו במרכזו של דיסקוטק. הסתבר שיש פאב שכן ושהעניין לא יסתיים במהרה. רק בסביבות 2:30 לפנות בוקר נעשה שקט יותר והצלחנו להרדם. אני התעוררתי בבוקר עצבנית לקול רעש של גנרטור חשמלי. אחרי שניסיתי לבדוק במלון מה אפשר לעשות וראיתי שאין מה לעשות גמלה בלבי ההחלטה להישאר עוד לילה אחד ולעזוב את קופיפי. כשקמו כל שאר בני המשפחה עשינו טיול לחוף אחר בין החוף המרכזי ל-Long Beach,

החוף היה שקט ולא מאוכלס, לא היה משהו מיוחד במים אבל לפחות היה שקט והנוף היפה של מפרץ קופיפי. בילינו כמה שעות בחוף, חזרנו לחדרנו לנוח, לאכול, לעוד סרט - valliant וקנחנו ב-Forest Gump. בחיפושינו אחר יעד חדש נתקלנו באפשרות לשוט לקולנטה - 45 דקות של שיט, הזמנו במשרד נסיעות מלון ללילה אחד ונרגענו, לא עזבנו את האיים - יש תקווה!

לתחילת הכתבה

על האי קולנטה

בבוקר המחרת לאחר אריזה וארוחת בוקר טובה יצאנו לרציף ועלינו למעבורת לקולנטה. הים היה מעט סוער מהרגיל והמעבורת שטה במהירות. אחרי כשעה הגענו לקולנטה וכפי שהובטח לנו חיכה לנו רכב של המלון ואסף אותנו ועוד מספר תיירים. בדרך הכרנו את שותפינו למלון- משפחה נחמדה עם 3 ילדים משבדיה שהגיעה לטיול של 3 שבועות- בריחה מקור של מינוס 15 מעלות לתאילנד החמה ועוד זוג קנדי נחמד שיצא לטיול של שלושה וחצי חודשים במזרח וטס לשם כך 30 שעות מקנדה. אחרי כ-20 דקות הגענו למלון, בריכה חמודה ממש ליד שפת הים, בונגלוסים חביבים - לא כמו אלה שבתמונה כמובן. קבלנו בונגלוס חמוד ומיד הסתערנו על הבריכה בהתלהבות. הילדים לא התעניינו כלל בחוף הים השקט שלצדנו ונשארנו בבריכה עד השעה 10:00 בלילה בכיף ובשמחה.

קולנטה היא לא מהאיים האקזוטיים מה שמסביר את המחירים הסבירים יותר לחדרים אבל זהו אי נחמד, מאוד שקט עם חוף ים סלעי אך שקט ונעים. קצת מזכיר את הים התיכון ביום שרב כשהמים חלקים כמו ראי - כאן בעונה זו זה כך כל יום. כבר במעבורת קבלנו הצעה למספר מלונות נוספים על האי ואחת מהן נראתה אטרקטיבית במיוחד כך שהחלטנו לבדוק אותה. זיו ואני שכרנו טוסטוס לשעה ונסענו לאתר השני. החדרים היו יפים ומרווחים יותר באותו מחיר - 1000 באט ללילה לחדר עם שתי מיטות זוגיות. הבריכה היתה גדולה יותר והמקום נראה מצוין. החלטנו שמחר נעבור לכאן וסגרנו את הענין עם בעלי המקום. בבוקר המחרת החלטנו לקחת שוב טוסטוס לפני העזיבה למלון השני ולבדוק את שאר החופים באי.

נסענו 15 דקות דרומה עד לקצה האי ולא גילינו משהו אחר או יפה יותר. נסענו גם לצד השני של האי שמבחינת הנוף יפה יותר עם איים קטנים נוספים בים אבל אין שם ממש חופי רחצה אלא יותר אזורי דיג ומגורים. שלמים עם בחירת המלון שלנו חזרנו לילדים, סיימנו לארוז ולאחר איחור של 45 דקות הגיע רכב המלון לאסוף אותנו.

קבלנו חדר מאוד יפה עם 2 מיטות זוגיות גדולות ומקלחת מרווחת, הילדים התלהבו מהבריכה הגדולה וכך העברנו יום מאוד נעים עם הרבה בריכה, קצת ים והמון אוכל - תפסנו רעב נוראי מהים. בסוף היום היה מופע אש שהתחיל במופע של ילד בן 7 שלהט עם האש והמשיך במופע של מבוגרים מקצוענים שעשו להטוטים מקסימים באש - זיו צילם וכולנו התלהבנו וחזרנו לחדרנו עייפים אך רצוצים. מיד עם היכנסי לחדר כבר במבט הראשון גיליתי ג`וק ענק על הארון, צרחתי מיד לזיו לעזרה וברחתי מן החדר. זיו רסס את הג`וק בתרסיס שאנחנו לוקחים עמנו תמיד (ידע שור קונהו...) וניסה להרוג אותו אך במקום זה צצו 3 ג`וקים נוספים.

בכל מקרה בסופו של דבר הוא הרג את כולם ולי לקח זמן להרגע מהמחשבה שארבעה יצורים כאלה שהו בחדרנו (מי שמכיר אותי מבין במה מדובר). לאחר שזיו רסס את כל החדר והמקלחת היטב והרגיע אותי שאין ג`וקים נוספים בחדר חזרתי פנימה. ג`וקים אינם יצורים נדירים כאן בתאילנד אבל באזורים אלה הם נפוצים ביותר ובמיוחד כנראה בגסטהאוס הספציפי בו נראה שג`וקים הם חלק בלתי נפרד מהנוף. בהחלט עושה רושם שלא בדיוק מרססים את החדרים תדיר על מנת לחסוך טראומה לתיירת היסטרית כמוני.

בימים הקרובים הסתפקנו במנוחה ורגיעה בים ובבריכה, במסעדה ובחדר. הילדים מצאו זמן לצייר, לכתוב ביומנים. מעיין שיפר את כישורי הקריאה כתיבה שלו, עופרי עבדה על מתמטיקה וקראה ותום וליאור ציירו כל הזמן. בבריכה עופרי ומעין למדו את ליאור לצלול וקצת לשחות והוא עכשיו כל הזמן צולל וקופץ למים בהתלהבות- עדיין עם מצופים אבל גם זה ענין זמני. נעים כך סתם לנוח ברגיעה, לא לחפש לראות משהו מיוחד ולא לרוץ לאטרקציה הבאה. בעוד כמה ימים אנחנו מתכננים לצאת לאי קונגאי (Kohngai), שהוא אי קטן ואקזוטי מרחק 45 דקות שיט בסירה ארוכת זנב. קראנו שהמים צלולים ושוניות אלמוגים סובבות את האי כמו טבעת. המחירים של מקומות הלינה גבוהים אבל מצאנו אתר בונגלוסים עם חדרים ב-400 עד 800 באט ללילה, הזמנו מקום וקיווינו שיהיה מוצלח.

זהו, נפלה ההחלטה לצאת לקונגאי בהקדם האפשרי. בסוכנות הנסיעות של המלון שלנו הסוכן בקש מחיר בלתי סביר למעבורת לקונגאי עבור הילדים ולכן זיו ואני שכרנו טוסטוס בבוקר ונסענו למלון הקודם שלנו שם נראו לנו האנשים פחות חמדנים. ואכן במלון הקודם שלנו - Lanta Paradise שלמנו 1200 באט למעבורת לכולנו לקונגאי למחרת בבוקר כולל הסעה למזח הצפוני. שמחנו וקיווינו לא להתאכזב מהאי. באותו יום ליאור קבל אומץ והתחיל ממש לשחות בבריכה, לא רק לצלול אלא ממש לשחות כמו שצריך בלי מצופים כמובן. כולנו התרגשנו מההתקדמות ובערב ארזנו והתכוננו ליציאה. בבוקר המחרת בשעה 8:15 הגיע טנדר לאסוף אותנו למזח ומשם יצאנו מיד במעבורת.

לתחילת הכתבה

חופי קונגאי

באופן לא מפתיע היו איתנו רק תיירים אירופאיים ובעיקר שבדים אבל אנחנו היינו היחידים שהתכוונו להישאר באי, כל שאר האנשים יצאו לשנרקול בלבד. שטנו קרוב לשעה וחצי עד שראינו את האי המקסים לצדנו. כבר ממבט ראשון ידענו שאנחנו רוצים להשאר כאן ורק קיווינו שה-Resort בו הזמנו מקומות יהיה סביר. על הרציף הקטן ליד Kohngai Resort היוקרתי הורידה אותנו המעבורת ומשם הגיעה סירת המלון הצנוע שלנו לאסוף אותנו. שטנו 5 דקות והגענו לחוף קסום, שקט ושלוו עם כמה בונגלוסים מפוזרים בין עצי הקוקוס הממלאים את החוף. המים צלולים ותכולים, שוניות וסלעים במרחק מצוין מהחוף - בקיצור הגענו לגן העדן!

שני בונגלוסים המתינו לנו במקום, נכנסנו לראות, הם היו פשוטים בכל אחד מיטה זוגית עם מצעים נקיים, חלון חמוד, כילה מעל למיטה ושרותים מערביים ללא ניאגרה ומקלחת קרה וכיור. הכל היה נקי ונעים ומזמין, מיד הכנסנו את הדברים וישבנו במסעדה הנעימה לאכול ולהסתכל על הנוף המופלא. אחרי האוכל התמרחנו היטב ונכנסנו למים הנפלאים והנעימים. איזה תענוג! פשוט קשה לתאר את התחושה הנפלאה, כמו להיכנס לתמונות היפהפיות של האיים האקזוטיים שתמיד רואים בסרטים. לאט לאט התברר לנו שבחירתנו לאי לא היתה סתם טובה אלא מעולה. החוף שלנו חוף שקט במיוחד, אין תנועת סירות, אין מוסיקה, אין רכבים מכל סוג שהוא, אין חשמל (רק בערב) ויש שפע שוניות במרחק שחיה קצר.

די מהר הילדים צללו ושנרקלו וגילו לא פחות ולא יותר מאשר את נמו! בין זרועותיה של שושנת ים הם מצאו כמה דגי נמו וזה גרם לכולנו אושר רב! אחר הצהריים הופתענו לגלות שיש שפל אדיר בים, כזה שפל ענק שגדל עד ליותר מ-100 מטר פנימה מהחוף לים עם יובש מוחלט כך שכל האלמוגים ובע"ח היו ממש בחוץ חשופים לחלוטין. טיילנו ברגל בין האלמוגים היפים, ראינו תמנון שעופרי הבחינה בו, שפע מלפפוני ים, צדפות ענק שירקו עלינו כשניסינו להאכיל אותן, קיפודי ים, אלמוגים מרהיבים, מצאנו כוכב ים גדול ועוד ועוד - חוויה מיוחדת במינה. בערב התקלחנו במקלחת הקרה שלנו שהמים בה היו בהחלט נעימים ולאחר שצפינו במסעדה בסרט Chicken Little ואכלנו ארוחה דשנה הלכנו לישון.

באחד הימים שכרנו קיאק וסמכנו על כך שזיו יחתור, למרבה הפלא הצלחנו כולנו להידחס לקיאק אחד ואפילו די בנוחות (כנראה פעל שם קסם מיוחד מבית הארי פוטר) וזיו לקח אותנו לאתר שנרקול בו הוא בקר קודם לכן שם הוא גם ראה דג אבן. באתר הראשון ראינו שתי מדוזות (מוכר?!) אחת לבנה גדולה והשניה מנומרת (אם זכור לי נכון המנומרת לא סמפטית). פגשנו גם שפע דגים יפים מכל הצבעים וסרטנים שמטיילים על הסלעים. משם שטנו לאתר אחר בו מעיין פגש מאוד מקרוב מורנה - צלופח גדול מאוד, אנחנו לא יודעים מי נבהל יותר, זיו ומעיין או הצלפוח אבל בהחלט ראינו אותו מקרוב וכולנו כולל ליאור שנרקלנו בהנאה. משם החלטנו לשוב לחוף שלנו לתדלוק בארוחה טובה ואח"כ טבלנו בהנאה במים תוך כדי זה שזיו משייט עם תום ומעיף אותו למים פעם אחר פעם.

כל יום באי היה נפלא ונעים עם המים השקטים הצלולים והנעימים והשקט והשלווה שסביב ורצינו שזה יימשך לנצח! באחד הימים זיו ניסה לסחוב אותנו לטיול רגלי באי לחופים האחרים. התחלנו בשביל הלא נכון (גברים לעולם לא שואלים כיצד להגיע) ואז אני עופרי ליאור ומעיין חזרנו לטבול בחוף שלנו (לאחר שאני ייאשתי אותם) וזיו ותום מצאו את השביל הנכון (כדאי לשאול) והלכו בג`ונגל פראי סביב חלקו הדרומי של האי. הם מאוד נהנו מן ההליכה שברובה היתה בתוך ג`ונגל אמיתי ופראי, ראו דייגים ודג אבו נפחא גדול ומת. אכלו גלידה באחד מהמלונות באי וחזרו מלאי חוויות ועם הפתעה - עוגיות OREO לכולנו וופלים (בחוף שלנו לא היו ממתקים ולא גלידות).

ליד החוף שלנו יש שמורת טבע יפה ובה שפע צפורים, ביניהן צפורים עם מקור כפול ענק- סוג של תוכי טרופי- ORIENTAL PIED HORNBILL- צפורים כאלה מעולם לא ראינו בטבע. הצפורים מצייצות בשפע קולות מקסימים מקטנה ועד גדולה והטבע סבב אותנו במלוא הדרתו. זיו והבנים גם ראו בטיול בשמורה בדרכם לנקודת התצפית נחש ירוק מטפס על עץ ואפילו לטאת כוח שברחה מהם וצללה למים. מה נאמר - מומלץ בחום לכל מי שמחפש שקט ושלווה ויופי מדהים!

את קונגאי נאלצנו לעזוב ב-6 למרץ ולישון לילה בטרנג מכיוון שהרכבת שלנו לבנגקוק יצאה ב-7 למרץ ב-13:30 בצהריים ועקב השפל החזק שפוקד את החוף בוקר בוקר הסירה שלהם יכולה לצאת רק אחרי השעה: 11:00, מה שאומר פספוס כמעט ודאי של הרכבת. בצער רב עזבנו את האי בסירה ארוכת הזנב ליבשת ושם חיכה לנו ואן גדול וממוזג שלקח אותנו לטרנג. בטרנג פגשנו את אחיה של בעלת הגסטהאוס באי- מרלין, והוא עזר לנו למצוא מלון וגם נתן לנו את כרטיסי הרכבת שרכש עבורנו מבעוד מועד.

טרנג עיירה מאובקת שלא יודעת עודף תיירות אך האנשים בה חביבים במיוחד ובמיוחד התחבב עלינו בעל משרד הנסיעות -  אחיה של מרלין. מעבר למשרד הנסיעות הוא גם בעל מסעדה מול תחנת הרכבת בשם: Meeting Point בה אכלנו פעמיים ונהננו ואפילו לקחנו סנביצ`ים משם לנסיעה הארוכה לבנגקוק. לנו במלון Ko Teng בחדר ממוזג וגדול ובצהרי יום שלישי לאחר ארוחת צהרים יצאנו ברכבת לבנגקוק. זהו, נפרדים מהאיים, חוזרים לבנגקוק שאנחנו אוהבים ומשם אל הלא ידוע - קמבודיה וויאטנם עליהן הדעות חלוקות ביותר, נראה מה תהיה דעתנו....

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

אני צריכה עזרה עם קונגאי

השב  · 

חמסה, חמסה חמסה

השב  · 

koev ha lev!

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לקרבי

הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×