שלום אורח
facebook login
שגרירים של רצון טוב

ניו זילנד בשלושה שבועות עם תינוק בן תשעה חודשים

יואל וסנדרה | תאריך עדכון 10/01/2010

+ הצג את כל היעדים שמוזכרים בכתבה זו (14)

מספר צפיות: 3330   |   מספר תגובות: 5     לתגובות

הדפס שמור למועדפים שלח לחבר

חשבתם שניו זילנד היא יעד לתרמילאים בלבד? משפחת וידר מוכיחה שגם הורים על טפיהם יכולים לחרוש אותה. הם יוצאים עם תינוק לטיול באי הצפוני והדרומי ומגלים שלמרות ההיערכות הנדרשת, מדובר בחוויה נפלאה שמשלבת בין נופים עוצרי נשימה לתושבים מסבירי פנים. לפניכם מסלול הטיול שלהם, מלווה בטיפים והמלצות.

בכתבה זו:    

לפני היציאה: טיפים לתינוק

אוכל: גרברים של פירות, ירקות ובשר יש (אפשר לסחוב כמה מהארץ להתחלה אבל אפשר לקנות בכל סופר). הפורמולה לעומת זאת (סימילאק/מטרנה) שונה בהרכבה ממה שיש בארץ. היא דלילה יותר ומצאנו שהיא לא משביעה את התינוק לאורך זמן כמו אלו מישראל. אנו ממליצים להביא מספיק לכל הטיול מהארץ. חוץ מזה פירות ירקות ובשרים יש בשפע. 
ציוד: לקחנו לול מתקפל לטיול – פתרון פנטסטי למיטת תינוק – נארז ונפתח בקלות ומהירות, כסא בטיחות לרכב - אנחנו סחבנו מהארץ. ניתן גם לשכור או לקנות כבר שם - אם כי לא זול. מוצצים - להביא והרבה – הם נוטים "לקבל רגליים".
נסיעות: רצוי לתכנן עצירות להתרעננות כל שעה וחצי-שעתיים. בצידי הדרכים ישנם שולחנות וספסלי עץ המיועדים לכך ולרוב גם הנופים הנשקפים בהחלט שווים את העצירה.

אנחנו, סנדרה, יואל ויונתן (התינוק שבשלישיה) ואנחנו רצינו לראות את ניו זילנד. זהו תקציר הטיול שלנו לניו זילנד, המלווה בתמונות, הסברים וטיפים – ינואר 2007.

אז נתחיל מהתחלה:
היה בליבנו חשש – לקחת את יונתן, בן תשעה חודשים לטיול "ארוך" בן חודש בניו זילנד. התייעצנו עם מספר אנשים שעשו זאת – מפורום אוסטרליה ניו זילנד באתר "למטייל", והבנו שהפחד מיותר. ניו זילנד היא מדינה ידידותית מאוד לתייר וקל להתמצא ולהסתדר בה. נכון, עם תינוק היה צורך בהתאמות, אך עדיין, אם לקחת בחשבון שחיי הלילה אינם (והם גם ככה בקושי קיימים שם) ואנחנו לא נצא לטיולים רגליים ארוכים (וממילא לא התכוונו), הטיול היה ליגה! נהנינו מכל רגע.

תכנון הטיול היה לשלושה שבועות מלאים בניו זילנד, 3 ימים בהונג קונג בהלוך ועוד יום אחד בחזור. אחרי הכול מדובר בטיסות לא קצרות ובהחלט שווה לשבור אותן עם עצירות מנוחה. למרות כל ההפחדות שיונתן יסבול בטיסות, הוא עבר את כולן בקלות וללא שום אירוע בכי או התנהגות יוצאת דופן, כמו גם ילדים אחרים בכל הטיסות שעברנו בטיול (והיו 5 טיסות).

לתחילת הכתבה

הגעה להונג קונג

הנחיתה הראשונה שלנו הייתה בהונג קונג ונשארנו בה שלושה ימים, מה שהקל על ההסתגלות להפרשי השעות, ההתאוששות בין הטיסות וזו כמובן אחלה עיר להסתובב בה.

לא ניכנס לפרטים על הונג קונג, רק נגיד שלמרות שהזמנו מלון דרך האינטרנט, כשהגענו לא היה חדר על שמנו וזה גרם לעיכוב של יותר משעה בלובי המלון, עוגמת נפש והוצאה נכבדת נוספת על "שדרוג" החדר (בקיצור, עבדו עלינו). שימו לב, שהחדרים הסטנדרטיים קטנים מאוד – וכמה שיגידו לכם את זה, לא תצליחו להפנים עד שתהיו שם. בכל מקרה – אנו לא ממליצים ללכת למלון "Mayfair Garden Hotel" ולא ממליצים להשתמש בשרות www.agoda.com או www.precisionreservations.com להזמנת חדרים (שניהם בעצם שייכים לאותו מפעיל). לא נלאה אתכם, אבל תאמינו לנו, אכלנו הרבה חצץ איתם. למרות ה"נחיתה הקשה" נהנינו מהונג קונג מאוד.

לתחילת הכתבה

הגעה לניו זילנד - אוקלנד

והנה מגיעים לעיקר. מומלץ מאד להירשם ל "היט" באתר www.hit-nz.com (מי שלא יודע מה זה, שיסתכל באתר "למטייל"). חוויה שונה של מגע עם תושבים מקומיים מאפשרת נקודת מבט שונה מזו של תיירות סטנדרטית. אנו ניתן כאן את הרשמים שלנו על המארחים השונים אצלם שהינו, את פרטי ההתקשרות אליהם תוכלו למצוא בחוברת ההיט. שתדעו שהטיול שלנו היה מתוכנן לכלול יותר אתרים ועצירות ממה שבסופו של דבר הספקנו. הנסיעות לקחו יותר זמן ממה שציפינו, התעכבנו במקומות מיוחדים מעבר לזמן שהקצבנו ולכן היינו חייבים לדלל במספר הנקודות בהן נבקר. אחרי הכול, "תפסת מרובה, לא תפסת". 

OK, אז נחתנו באוקלנד. עוד בישראל קבענו עם משפחת פורטר מה"היט" (Porter Graham & Judith) שנתאכסן אצלם והם אפילו הציעו לאסוף אותנו משדה התעופה (קיבלנו את הצעתם מאחר ומסירת רכב ההשכרה התעכבה). מה נאמר, זכינו בפיס עם הזוג המקסים הזה ומיד תבינו למה.

אז כמו שאמרנו, סגרנו איתם מהארץ והם אכן אספו אותנו משדה התעופה. לאחר שהגענו אליהם הביתה, הם הציעו שבכדי להימנע משינה ולסיים את הג`ט לג מהר ככל האפשר (ולוקח כמה ימים להתגבר עליו), ניסע לבקר חברים שלהם בחווה בצפון (Northland) ונישאר לישון שם לילה. למרות שהיינו מאוד עייפים חשבנו שזו יכולה להיות חוויה מעניינת וקיבלנו את הצעתם בתודה. לא טעינו. 

נכנסנו למכוניתם ונסענו לחווה בה מגדלים כבשים ושוורים – איזה מקום מדהים. בזה נפסיק להשתמש במילה מדהים כי באמת, לאן שלא תסתכלו בניו זילנד הכל, הכל מדהים. מיד עם הגעתנו, הציעו לנו להצטרף לטיול טרקטורונים קצר בחווה רחבת הידיים. כמובן שהסכמנו. משפחת החוואים אירחה אותנו למופת, כולל ברביקיו מכבשים ובקר שהם מגדלים בעצמם. לאחר התחלה מצוינת הלכנו לישון. את היום שלמחרת המשכנו בארוחת בוקר מפנקת, בבילוי בחיק המשפחה המורחבת וטיול לחוף פאהי (Pahi) באזור. חוויה באמת מיוחדת – נקודת פתיחה נפלאה לטיול שלנו. לאחר שבילינו יום ולילה וחצי יום נוסף בצפון, חזרנו לאוקלנד להמשיך את הטיול. את החוויה הזאת לא נשכח בקלות. 

לאחר עוד לילה באוקלנד, נפרדנו (זמנית, כי נחזור אליהם גם בסוף הטיול) ממשפחת פורטר המקסימה, שאירחה אותנו מעל ומעבר למה שיכולנו לצפות לו. לנו כישראלים זה נראה מוזר בהתחלה. מה, ככה? ללא תמורה? איפה ה"קטש"? – חברים אין קטש. ישנם מקומות בהם אנשים פשוט נחמדים ונותנים מטבעם.

באוקלנד אספנו את הרכב השכור שהזמנו מחברת ACE עוד בארץ (מרוצים – מכוניות ותעריפים נוחים, ככל שתזמינו מוקדם יותר כן ייטב. דרך אגב, ניתן להתמקח על המחיר – קצת ובעדינות). שמנו פעמינו לכיוון רוטורואה (Rotorua). רצינו לעבור דרך מערות התולעים הזוהרות ב- Waitomo אך מפאת חוסר הזמן שהזכרנו קודם והנסיעות הארוכות ויתרנו (ראינו את התולעים במערה בדרום – על זה בהמשך). 

לתחילת הכתבה

רוטורואה

הגענו לרוטורואה. מיד בכניסה רואים את האדים העולים מבריכות הבוץ בכניסה לעיר והספקנו להצטלם (את ריח הגופרית באוויר קשה לפספס). הצלחנו למצוא מקום לישון בו, שוב דרך ההיט. המקום נמצא דקות מחוץ לרוטורואה עצמה, אצל משפחת ווישארט (Wishart Scott & Rosemary). בערב נסענו בדרך חתחתים וכבר חשבנו שהלכנו לאיבוד (מזל שמחשיך מאוחר), עד שהגענו לבית מהאגדות, הניצב על גבעה ומשקיף לאגם Oakuri. הם באמת גרים ב"קצה העולם" אבל... כשהגענו קיבלה אותנו משפחה יוצאת דופן ואירחה אותנו למופת. והמקום.... וואו. כמו בית באגדות. היה לנו כל כך נעים וטוב שנשארנו שלושה ימים, יומיים יותר מהתכנון. יונתן נהנה שם בטירוף, אפילו ניגנו ושרו לו שירים. שלא לדבר על חיות המשק שהסתובבו באזור. היה יפה לראות איך בני המשפחה יושבים בערב אל מול האח, מנגנים ושרים ואין אפילו טלוויזיה! ושוב, ארוחות, וטיולים באזור ובאחו, וקיאקים באגם כמעט פרטי שלהם.  מכל האטרקציות הנוספות שיש לראות ולעשות ברוטורואה בחרנו בשתיים: הראשונה היא פלג מים חמים (אולי נחל) בטמפרטורה של אמבטיה טובה. זהו מקום שמוכר רק למקומיים ואין סיכוי שהיינו מגיעים אליו בלי הכוונה של בני המשפחה, השניה היא פארק רוטורואה, כי איך אפשר בלי לראות את הגייזרים והופעה מקומית? (מומלץ!) 

נאמר גם שיש כאן ראפטינג איכותי ביותר (עם מפל של 8 מטר או משהו כזה), לצערי לא הספקתי לבדוק את זה. עד כאן הכל עבר חלק (לא נשאיר אתכם במתח, גם אחר כך). דבר חשוב שלמדנו עד לכאן, הפנמנו ויישמנו הוא, שלתינוק קשה להיות שעות רבות בישיבה ברכב. לכן השתדלנו להתאים יעדי נסיעה קצרים יותר ולעשות הרבה הפסקות בדרך. בסה"כ זה גם טוב לנהג, כי הדרכים באמת ארוכות, השמש חזקה והנהיגה מעייפת. 

לתחילת הכתבה

אגם טאופו, שמורת טונגרירו, וולינגטון ופיקטון

 מרוטורואה המשכנו לאגם טאופו (Taupo lake). אגם טאופו ידוע בעולם כמקום הזול ביותר בעולם לעשות בו צניחה חופשית (והנוף – דווקא יוקרתי ביותר!). מה שפחות ידוע הוא שבינואר המקום מפוצץ, מפוצץ, מפוצץ באנשים ופשוט לא הצלחנו למצוא מקום לישון בו בפחות מכמה מאות דולרים ללילה (למרות שניסינו המון). בסופו של דבר (בערב), מצאנו מקום באכסניה בחדר רב מיטות (Dormitory), מה שדי חששנו ממנו לפני שראינו אותו (זכרתי איך המקומות הללו נראים בתאילנד). ידידיי, גם פה, כמו בכל מקום ודבר הקשור בניו זילנד, לא התאכזבנו. החדר היה חדש, ענק, נקי ונוח, ושהו בו עוד מספר קטן של מטיילים מאוד נחמדים (קנדיים) חוץ מאיתנו, שהתאהבו ביונתן. דרך אגב, זה היה הלילה הראשון בו יונתן ישן ברציפות כל הלילה מאז שנולד! זהו החדר. דרך אגב, נציין שהחדר נעול ורק לאלו שנמצאים בו יש גישה אליו (והיה המון מקום ללול נייד ולציוד שלנו). 

מאגם טאופו המשכנו לשמורת טונגרירו (Tongariro), שם נמצא הר הגעש הידוע בכינויו Mount Doom מהסרט שר הטבעות: עלינו ברכבל על ההר (Ruapehu), המשמש בעיקר לסקי בחורף. אפשר לעלות ברכבלים ולהסתכל על הנוף אך בגדול ההר מאוד טרשי ואין משהו מיוחד לראות שם. הרכבל הוא החוויה העיקרית. על הר הגעש אי אפשר לטפס, דרך אגב.

משמורת טונגרירו המשכנו לוולינגטון (Wellington), הלא היא עיר הבירה. הדרך ארוכה ומתישה (יום ארוך). מפאת חוסר הזמן לנו לא היה תכנון להתעכב בה והעברנו את הלילה אצל מארה המקסימה (Heather Maara), שקיבלה את פנינו עם ארוחת ערב חמה ודובונים על המיטות (בדיוק מה שהיינו צריכים - ע"פ סנדרה). מוולינגטון עברנו במעבורת לאי הדרומי, לפיקטון (Picton). בעיקרון, שייט נחמד עם נופים יפים (אין תמונות, מצטער, הפעם היה גשום וערפילי). בפיקטון אספנו את הרכב השכור. 

טיפ: אם אתם שוכרים רכב ונוסעים לשלושה שבועות בערך, יותר משתלם להחליף רכבים בין האיים מאשר לעלות עם רכב על המעבורת (שחיטה). תבדקו בעצמכם! 

לתחילת הכתבה

הדפס שמור למועדפים שלח לחבר

תגובות שהתקבלו

כמה תיקונים שכדאי לקרוא


24/02/08 11:27 reutaharony

1- כמו שכבר נכתב לפני, אכן MT RUAPEHU (רופאו) הוא אינו MT DOOM משר הטבעות, אלא הר שנקרא נאראהוי (ומאייתים אותו בצורה מוזרה ממש כי זה שם מאורי). גם על נאראהוי וגם על רופאו כן ניתן לטפס: על נאראהוי (MT DOOM) מטפסים מהארק היומי המפורסם שנקרא TONGERIRO CROSSING שלוקח יום אחד, ומתוכו הטיפוס הוא עוד 2-3 שעות. ועל רופאו- לוקחים את הרכבל לחצי הדרך בערך, ומשם יש טיפוס של עוד 5-6 שעות. לא עשיתי זאת בעצמי אבל פגשתי כמה שכן, ומאוד מאוד נהנו. 2. לגבי המעבורת בין שני האיים- הצפוני והדרומי: לעבור עם אוטו לא כ``כ יקר! בערך 200$- שני אנשים עם אוטו רגיל, סטיישן או ואן. ההמלצה היא לעבור בסוף ינואר, תחילת פברואר שכן אז המחירים מתחילים לרדת, ולבדוק היטב מה המחיר הכי זול בין החברות, כי יש כמה ויש תחרות טובה ביניהם. (אנחנו עברנו ב185$, כלומר שילמנו על האוטו 65$).3. האתר של התולעים הזוהרות ליד גריימאות`, נמצא מחוץ לעיירה הקטנה הוקיטיקה, והוא אכן יפה מאוד. בהוקיטיקה אפשר למצוא הרבה מפעלים לאבן הג`ייד, אם כי זה די יקר שם.4. לדעתי ההליכה על הקרחונים שווה בטרוף, אחד הדברים הכי שווים שעשיתי בטיול שלי (שארך כמעט שנה), אבל אכן לא ריאלי עם תינוק...5. DUNEDIN - נקראת דאנידין (ולא דונדין), עם הדגש על ה`ני`, ולא על ה`דא` כמו ברואה ואינו נראה....

כמה עולה?


23/02/08 02:46 zip

תיקון קטן


04/02/08 01:51 י

ההר עליו מגיעים עם הרכבל הוא לא mt doom מהסרט אלא הר געש גבוה יותר שנמצא ליד.דווקא על mt doom כן ניתן לטפס ברגל והרבה עושים את זה

מטילים עם תינוק


31/01/08 02:10 danitpeleg

אנחנו טיילנו עם תינוק בן 4 חודשים במשך חודש בניו זילנד. עשינו הרבה מהדברים שעשיתם ועוד. לפעמים התפצלנו, למשל במערת התולעים הזוהרות בטה אנו נכנסנו לא ביחד כדי שהתינוק ישאר בחוץ, כי אסור להרעיש שם.
המסר הכי חשוב לדעתי הוא שכשיש ילדים החיים לא נגמרים. הילדים הם חלק מהמשפחה ואמנם צריך לעשות שינויים עבורם, אבל מקבלים חוויות מסוג אחר וחולקים את החוויות האלו עם אנשים שמאד מאד אוהבים.

אין כמו ניו זילנד!


30/01/08 11:07 משה כץ

בשנת 2001 עשיתי טיול של חודש בניו זילנד קצת שונה מזה שלכם: על אופניים מאוקלנד לכרייסצ`רץ. ההרגשה הנהדרת מהטיול ממשיכה ללוות אותי עד היום. והגעגועים אוכלים. אני שמח שגם אתם מרגישים כך.כל טוב משה

עוד מידע על טיול עם ילדים בטאופו

טאופו לפי הצרכים שלך

תמונת היום מקהילת הפייסבוק שלנו

תמונת היום מקהילת הפייסבוק שלנו

דרך הוצ׳ימין בויאטנם. צילום: תאיר אפרתי