סלובניה - טיול משפחתי

משפחות המחפשות טיולי טבע, נופים מקסימים, מינימום נסיעה וזמן איכות משפחתי, עשויות למצוא את סלובניה לאחד היעדים המתאימים בדיוק לכך. זוג הורים ו-2 ילדים יצאו לטיול קצר בסלובניה.

סלובניה - טיול משפחתי - תמונת קאבר

בכתבה זו:

הקדמה

יום אחרי ראש השנה יצאנו זוג הורים עם בן 12 ובת 9 לשבוע בסלובניה. המטרה היתה הרבה טיולי טבע וזמן איכות משפחתי עם מינימום נסיעות, שכן הטף מתלונן על בחילות עוד לפני שהכנסנו להילוך ראשון... לכן החלטנו שרוב הטיולים יהיו באיזור בלד-בוהיני/שמורת טריגלב והטיול יהיה טיול כוכב, כלומר נישן את מירב לילותינו במקום מרכזי אחד. מנסיון של טיולים קודמים העדפנו דירה – זה נותן לילדים תחושת בית, ומאפשר להכין ארוחות (בעיקר בוקר, לפעמים גם ערב, וסנדוויצ`ים לטיולים). 

לתחילת הכתבה

נומני

התמקמנו בכפר נומני (Nomenj) אצל מילנה שהוזכרה כבר באתר. הדירה נוחה, מצוידת היטב, עם מרפסת מקסימה שפונה לנוף יפהפה, והמיקום אידאלי – בערך בחצי הדרך בין בלד לבוהיני. מילנה אכן מארחת נהדרת, שנענתה ברצון לבקשותינו. גם אנחנו שימרנו את המסורת של מתנה קטנה בעת התשלום. אתר אינטרנט: apartmamm.tripod.com . 

בלילה הראשון, הואיל ונחתנו מאוחר (עשר בלילה) ולא רצינו לנסוע בחושך התמקמנו בפנסיון סילבסטר, המצוי נסיעה של דקות ספורות משדה התעופה. המקום סביר ביותר, ואנחנו ברכנו על ההחלטה להישאר בו, מלנסות לנסוע בלילה במדינה זרה. בנוגע לרכב – לאחר כל אזהרות הגולשים האחרים על החיפושים המדוקדקים שנעשים ברכב בעת החזרתו, והקנסות הרבים המוטלים על השוכרים, ובעיקר התלונות על היחס של National, חברה שאנו רגילים לשכור בה רכבים – החלטנו לשכור ב- Hertz. המחיר שקיבלנו היה נמוך מזה שהוצע לנו בנשיונל (פשוט ציינו כמה הציעו לנו בנשיונל, והם הורידו את המחיר). כמו כן – כיסינו את עצמנו בעזרת ביטוח כולל. ואכן – ההליך היה פשוט וקצר ולא סבלנו מהטרדות כלשהן.  

מזג האוויר – כפי הנראה יש סיבה לזה שהמדינה כה ירוקה ומלאת מים. יש בה ממוצע של 50% ימי גשם כל חודש. בשבוע שהיינו, שלושת הימים הראשונים היו אפרוריים למדי, ומדי פעם טפטף, אבל לא במידה שהפריעה לטיול. הגשם המסיבי היה נחמד כלפינו והסתפק בלילות. שאר הימים היו שטופי שמש ונפלאים. מה שכן – קר. בבוקר ובערב הטמפרטורה בין 2 ל 5 מעלות. ביום, תלוי באזור, בין 11 ל- 17. לכן רצוי להתלבש בשכבות ולקלוף כשמתחמם, ולקחת שכמיות גשם למצבי חירום. 

לתחילת הכתבה

אגם בוהיני

אחרי ארוחת בוקר במלון שהיתה סבירה ביותר, יצאנו לכיוון Kranj, שם הצטיידנו (יש מרכז מסחרי גדול מחוץ לעיר) והמשכנו לכיוון Skofja Loka (שקופיה לוקה). העיר, מתקופת ימי הביניים, לא הותירה בנו חותם – יש ערים ימיביניימיות רבות ויפות ממנה באירופה. משם ניסינו להגיע ל- Kropa, עיירת חרשי הברזל. אבל, הדרך אליה מ- Zelezniki הייתה חסומה ולכן המשכנו ישר לאגם בוהיני. עדיין תנופת הבנייה וסלילת הכבישים נמשכת, ולכן יש לקחת זאת בחשבון. ביום היחיד שבו חצינו את המדינה על האוטוסטרדה הראשית – נעצרנו כמה וכמה פעמים בשל עבודות בכביש. 

אגם בוהיני, כמו הנחלים והנהרות, מדהים בצלילותו. תופעה שטרם פיענחתי – אבל המים צלולים באופן שלא ייאמן. עם התקרבנו לגדה הסתערו עלינו שלל ברווזים וברבורים ששמחו להתכבד בלחם. זהירות מהברבורים – אלו שבבלד היו תוקפניים למדי בנוגע להאכלתם... הואיל והדעות לגבי מפל סביצה (Savica) היו חלוקות, החלטנו להתחיל במפל זה ביום הראשון, לפני שנראה דברים מרשימים יותר. הטיפוס לא קל, מעל ל- 500 מדרגות, אבל לא מאד קשה.  

ההליכה היא ביער יפה, הנופים נחמדים, וכך גם המפל. הואיל והגענו בעונה שלאחר הקיץ, הזרימה במפל לא היתה חזקה. בתמונות הוא יותר מרשים. עם זאת, לא הצטערנו. ואכן ההחלטה לשבצו ביום הראשון היתה נכונה. נהנינו מהטיפוס, מהטיול, מהנופים והמפל כי זה היה הטיול הראשון שעשינו. הגעה למפל סביצה – ממשיכים לאורך כל אגם בוהיני ובקצה ממשיכים לנסוע ישר עד שמגיעים. התמקמנו בדירתנו בנומני, ועל פי המלצתה של מילנה, אכלנו ארוחת ערב במסעדת Tripic שבבוהינסקה ביסטריצה (Bohinjska bistrica) הסמוכה. המסעדה היא מסעדת המלון. האווירה בהתאם. האוכל והמחיר היו סבירים ביותר. 

לתחילת הכתבה

קניון וינטגר ואגם בלד 

התחלנו את היום בקניון וינטגר (Vintgar gorje).עוברים את אגם בלד עד העיר, פונים שמאלה לכיוון Gorje וממשיכים בהתאם לשילוט. המסלול יפהפה, ומומלץ בהרבה טיפים של גולשים אחרים. הואיל ולא היינו בעונה, לא סבלנו מפקקי תנועה במסלול הצר יחסית. למי שנוסע בעונה מומלץ ביותר לעשות את המסלול מוקדם בבוקר, לפני שכמויות המטיילים יציפו אותו. כשמגיעים לסוף המסלול, יורדים למטה מימין לדוכן הכרטיסים ואז שמאלה על מנת לראות את המפל היפה מלמטה.  

משם המשכנו לאגם בלד, שכרנו סירה והשטנו אותה איש איש בתורו עד שהגענו לאי (האי, היחיד במדינה, הינו נטול שם, אבל בסלובנית אי זה Ottok). הילדים מאד נהנו לקחת חלק בחתירה, אבל לזמן קצר ביותר כי המלאכה אינה פשוטה. באי טיפסנו על המדרגות ובין הילדים היה חוסר הסכמה לגבי המספר המדויק שלהן. בכל אופן, הם נהנו למשוך בחבל פעמון הכנסיה (3 פעמים בדיוק) ולהביע משאלות, ולפחות לאחד מהם אנחנו יודעים שהיא התקיימה... 

השלב הבא, על פי ההמלצות, היה הטירה של בלד. דעתנו האישית – בזבוז משווע של זמן ובעיקר כסף. הכניסה יקרה, ובפנים אין שום דבר שמעניין את הילדים (וגם לא ממש אותנו, להודות על האמת). הנוף אמנם יפה, אבל לא מצדיק. באגם עצמו ראינו אימונים של צוותי חתירת הקיאקים המקומיים. גאוותם של בני המקום עליהם, שכן הם זכו בכמה וכמה אולימפיאדות במדליות. לארוחת ערב ניסינו את מסעדת Gosltina Pri Planincu שנמצאת ב-Grajska 8 בטלפון: 574-13-16 ושהומלצה באתר. האוכל היה סביר. המרקים טעימים מאד. זבובים בשפע... לקינוח הלכנו לקונדיטורית Smon שנימצאת כמעט ממול ב- Grajska. מאד אהבנו. ניסינו שם גם את הגיבאניצה המפורסמת Gibanica וגם את הקרם שניט ושניהם היו טעימים ביותר. מחירים שפויים מאד. 

לתחילת הכתבה

פוסטוינה וסקוצ`יאן

לאור תחזיות הגשם, החלטנו לבקר במערות. הואיל ואחת ממטרותינו היתה למעט בנסיעות, טיילנו באותו יום גם בפוסטוינה (Postojna) וגם בסקוצ`יאן (Skocjan). אגב, מערה נקראת בסלובנית ימה (jama). שתי המערות יפות, כל אחת בדרכה שלה, ומבחינת כולנו לא היתה בעיה לראות את שתיהן ביום אחד. בין לבין ראינו גם את טירת פרדיאמה (Predjama) היפה. לצערנו רק מבחוץ, שכן לא רצינו להחמיץ את שעת הסיור בסקוצ`יאן. אתרי המערות על מנת לבדוק שעות סיורים: פוסטוינה: www.postojnska-jama.si סקוצ`יאן: www.park-skocjanske-jame.si

לחובבי המערות – כארץ שחלק ניכר ממנה בנוי מקארסט, יש בסלובניה מעל 10,000 מערות, מהן מאות ספורות פתוחות לקהל הרחב. מערה נוספת שעניינה אותנו, אבל לא הצלחנו לשלב אותה בטיול זה היא מערת קריז`נה (Krizna). הסיור במערה הוא בסירות. יש שני סוגי סיורים, של שעה באגם העליון, ושל ארבע שעות לאורך הנהר הזורם בה. אתר המערה הוא www.krizna-jama.si ולמי שמגיע מחוץ לעונה, ניתן להתקשר יום לפני לטלפון +386 41 632 153 ולתאם ביקור. בתום הביקור במערות המשכנו עד לקצה המערבי של סלובניה, העיירה הימי-ביניימית פיראן (Piran). אבל עד שהגענו כבר החשיך והילדים היו עייפים מכדי שנוכל ליהנות ממנה. הגשם, אגב, תפס אותנו רק בנסיעה הארוכה בחזרה מפיראן לנומני וירד כל הלילה ללא הפסקה. 

לתחילת הכתבה

הר ווגל וקניון מוסטניצה

היום סופסוף זרחה השמש. אז החלטנו לפתוח את הבוקר בטיול בכפרון שבו ישנו. למרות הקידמה, עדיין הכפרים נטולי טכנולוגיה (לשמחת התיירים...). בלב כל כפר ישנה שוקת ענקית מלאת מים לבהמות (וברז להולכי השתיים). איכרים מזרזים פרות בשבילי הכפר לעבר המרעה. הלבוש - כמעט מדים - כחול של פועלים. איכר אחר מטפס על סולם גבוה ובידו סל קש גדול לתוכו הוא קוטף את התפוחים מהעץ. איכרה סלובנית קשישה (מאד) יושבת על כיסא חליבה ומנקה ערימות של גזרים. בין רגליה מסתובבת כמות מכובדת של חתולים. בקיצור – הפסטורליה במיטבה. ובין לבין – פינות קטנות של ישו, או מריה. 

לאור הראות (זה היה היום הראשון שראינו את השמים ואת פסגות ההרים כראוי), המשכנו להר ווגל (Vogel). עלינו ברכבל הראשון בלבד. הואיל והיינו מחוץ לעונה, כל מעליות הסקי לפסגות היותר גבוהות לא פעלו. אבל אחרי הלילה הקר שבו ירד שלג (ככל הנראה הראשון לעונה), נהנינו לטייל בשבילים, להסתכל בנופים ולשחק במעט שלג שטרם נמס מהשמש החמימה שהפשירה אותו ואותנו (קר למעלה. מאד).  

בשעות הצהריים טיילנו בקניון מוסטניצה (Korita Mostnica). בעינינו – טיול הטבע הכי יפה שעשינו, אפילו יותר מוינטגאר. הטיול בקניון מתחיל מסטארה פוזינה (Stara Fuzina) שצמודה לאגם בוהיני. עולים בכפר לכיוון ההרים, חונים בחניון שכתוב עליו 1יורו (זה שדה, ולא בהכרח שיהיה שם מישהו בכלל). המסלול, הלא משולט, הוא מימין לכניסה לחניון במישור שמימין להר (לא לעלות בשביל להר). לשמחתנו, ביום בו הגענו זכינו להיות עדים למחזה מיוחד. בכל אביב איכרי האזור שולחים את כבשיהם במשותף למרעה בהרים. עם בוא הסתיו, העדר יורד ונאסף בגדרה גדולה. בצעקות ודחיפות מוציאים כבש כבש, קוראים בקול את המספר המוטבע באוזנו, והאיכר ובניו מעלים אותו לעגלה הקשורה לטרקטור. זהו אירוע קולני ומשמח, בו האיכרים גם שותים קלות... 

היופי שבמוסטניצה הוא בפראיות הטבע ובנגישות שלו. אין כאן מסלול מוסדר כמו בווינטגאר. פשוט הולכים לאורך הנהר (יש כמה גשרים בדרך). חלק מהמסלול זה קניונים צרים ועמוקים, חלק זו זרימה חזקה של מים במישור הטיול. יש מקומות בהן ניתן לגשת עד המים ממש. מסביב העצים בשיפעת צבעי הסתיו שמזכירה את ניו-אינגלנד. מדהים. אנחנו לא הגענו למפל עצמו, כי כשהגענו לגשר האחרון לפני המפל, פגשנו זוג מטיילים גרמנים שטענו שזו עלייה קשה של חצי שעה עד שעה. סלובני שפגשנו יום למחרת אמר שזה היה דקות ספורות משם בהליכה קלה... בכל אופן – טיפ חשוב – לחזור מהצד השני של הנהר. המסלול יפה ושונה ומגיע חזרה לגשר הראשון ממנו התחלנו. זה היה גם הטיול הראשון שבו זכינו לראות צבאים. אמנם לא במסלול עצמו אבל ביציאה לכיוון החניה היה שטח מרעה גדול, ששני צבאים יפהפיים פלשו אליו ונתנו לנו הזדמנות להנציח אותם. 

את היום המוצלח הזה סיימנו בפארק המים וודני (Vodni) שבבוהינסקה ביסטריצה. כשמגיעים לעיר מכיוון בלד (העיירה נמצאת בין בלד לבוהיני) פונים בצומת הראשי שמאלה וזה נמצא כמאה מטר מצד שמאל (פחות או יותר מול Tripic). הפארק לא מאד גדול, אבל מעוצב מאד נחמד וסיפק לילדינו כיף אמיתי במשך 3 שעות (29 יורו עלות למשפחה). יש בו בריכה גדולה השזורה באטרקציות הפועלות לסירוגין (גשרים משפריצי מים, מערות ההופכות לג`קוזי, קיר טיפוס מעל המים שמדי פעם בוקעים ממנו כמה מפלים), שתי בריכות ג`קוזי, ושתי מגלשות מים שמהם לא ניתן היה לנתק את הטף. יש גם אזור לילדים קטנים יותר. לא יקר ומומלץ. 

לתחילת הכתבה

ריבניצה

התחלנו את היום בקניון נוסף, ריבניצה (Ribnica). הקניון נמצא בקצהו של הכפר סרדניה ואס (Srednja Vas) בו נמצאת מסעדת רופה המפורסמת. אגב, גם מילנה אמרה לנו שרופה יקרה והמליצה על Hrvatu שכבר הומלצה באתר, וכן על פיצריית Emma. לא ניסינו אותן, אתם מוזמנים לנסות ולשלוח המלצות. המסלול חביב, פחות יפה ממוסטניצה, והבעיה העיקרית שלו שלא ניתן היה להגיע למפל. לפני כשנה היתה סופת גשמים חזקה מאד שגרמה לנזקים כבדים ביותר, כולל הרבה בתים בכפרים שנמחקו (לא להיבהל, זה סופה שקורית אחת לחמישים שנה לערך). 

בין היתר, הסופה הרסה את סוף המסלול למפל ריבניצה. אמנם הצלחנו לדלג מעל האבנים הגדולות מעל המים (הם שוצפים מכל הכיוונים) אבל לא הצלחנו למצוא את המשך המסלול ולא היינו מצוידים במקלות ונעלי הליכה שככל הנראה נדרשו. בקיצור – נחמד, אבל רק למי שנמצא הרבה זמן באזור ונגמר לו הטבע האחר. קיבלנו שתי המלצות טיול נוספות שלא ניסינו, כך שנעביר את ההמלצות, ואם מישהו ינסה – נשמח אם ישלח לנו את המלצותיו. האחד – יש קניון וינטגאר נוסף באמצע הדרך בין נומני לבלד. אנחנו לא הצלחנו למצוא את השילוט אליו. בנוסף יש את מפלי (Slap) הביסטריצה מעל בוהינסקה ביסטריצה. מסלול של כשעה הליכה. למי שרוצה לשכור אופניים, ניתן לעשות זאת בקמפינג שביציאה מבוהינסקה ביסטריצה לכיוון בוהיני.  

בצהריים קבענו Canyoning. לכל בוגרי הקפיצות לזויתן וליהודיה – זו הגרסה הסלובנית (ובמקומות נוספים בעולם כמובן). חשבנו שזו תהיה חוויה מיוחדת לילדים (חלק מהמסלולים מתאפשר מגיל 10 וחלק מגיל 12 בלבד). בחרנו מסלול קל (קפיצות מגובה כשלושה מטר, ואם לא רוצים לקפוץ, ניתן לשלשל בחבלים). לאור טמפרטורת המים (כחמש מעלות) עושים את המסלול בביגוד מיוחד – בגד אלסטי שנצמד חזק לגוף, נעליים מיוחדות, קסדה וערכת קשירה לחבלים. המידות שהביאו לילדים לא היו מספיק קטנות ונאלצנו לקפל את קצות המכנסיים והחולצות. זה אומר שמלבד הלחץ הרגיל של הבגד, לחץ להם הרבה יותר בשל הקיפולים. הבגד נהיה נוח יותר במים, אבל עד אז – יש לטפס חתיכת עלייה, שאפילו כל ימי הטבע והמסלולים שעשינו בימים שקדמו לכך, לא הכשירו אותנו אליה. הקטנה נשברה מטר לפני הסוף (בעיקר בגלל הכאב מהבגדים) וסירבה בתוקף להמשיך ולו שעל אחד. השורה התחתונה – קניוניג לא עשינו. זה עסק יקר – מינימום 50 יורו לאדם, ואם אתם בכל זאת מתכוונים לעשות את זה, תדרשו מידות נכונות לילדים ותוודאו מה המסלול הרגלי הנדרש לפני שהכיף עצמו מתחיל. 

כדי לפצות את הטף הדואב, נסענו למגלשת ההרים מעל אגם בלד (Poletno Sankanje), שנמצאת מצד ימין מעט לפני ההגעה לעיר בלד עצמה. למגלשת ההרים (דומה לצוק מנרה) עולים ברכבל (חלק מהמחיר) ויורדים במכונית קטנה הנשלטת על ידי מוט הילוך פשוט. הגענו ממש לפני הסגירה. הילדים הספיקו לעלות ולגלוש פעמיים, וטראומת הקניונינג התעמעמה... לקינוח הקפנו ברגל את אגם בלד. הקפה נינוחה שנמשכת כשעתיים. הערב ירד תוך כדי ושינה את הנופים. מאד נהנינו. סיימנו בארוחת ערב בפיצרית רוסטיקה (Rustika) שהומלצה באתר. אכן פיצות נהדרות ומחירים נוחים. מומלץ. 

לתחילת הכתבה

מוסט נה צי וליובליאנה

עלינו על רכבת הרכבים ב- 8:35 בבוקר (יש להיות שם רבע שעה לפני). הרכבת יוצאת מבוהינסקה ביסטריצה ונוסעת דרך מנהרות ובנופים יפים עד מוסט נה צי (Most Na Ci). חוסכת נהיגה פתלתלה ומאפשרת גם לזה שעל ההגה להתרווח וליהנות מהנוף. התחלנו את הטיול ב- Tolminska Korita. למסלול (החביב - זה היה השלב שבו הטף הראה סימני שבירה מטבע באשר הוא) מגיעים מ- Zatolmin שמצפון ל- Tolmin. משם המשכנו למסלול שהומלץ למפל Kozjak מצפון ל- Kobarid. עוברים את קובריד ולפני ההמשך לבובץ` (Bovec) יורדים ימינה מתחת לגשר. ממשיכים לנסוע לכיוון קמפינג לזר, עוברים אותו וחונים ליד השילוט למפל. עולים, ממשיכים ימינה (לא יורדים שמאלה לנהר ה- Soca) וחוצים את הגשר שמעל הנהר. פונים שמאלה ואחרי הליכה קצרה מתחיל המסלול היפה לכיוון המפל. לא קשה וכיפי. 

מי שמתכוון לעבור את מעבר ההרים או לעשות פעילות בנהר בבובץ` ימשיך הלאה. אנחנו שבנו לרכבת הרכבים (טף שונא נסיעות, זוכרים?). מכל מי שדיברנו איתו הבנו שהדרך לא נוראה, אבל יפה מאד וכדאית. בעונה יש גם פעילות לילדים ב- Kranjska Gora שבסוף המסלול. 

יומנו האחרון. אחרי פרידה ממילנה, נסענו להיפרד מקונדיטורית סמון עם קרם שניט קטן. אין ספק שנתגעגע. טיילנו בליובליאנה מעט. לא מאד אהבנו.
סיימנו בפארק מים נוסף הנמצא בקניון גדול (הפעם של קניות, לא טבע...) בחלק הצפון מזרחי של הרינג המקיף את ליובליאנה. הקניון קרוי BTC city והפארק – Atlantis. הוא גדול יותר מזה של בוהינסקה (מעוצב פחות יפה לטעמנו, אבל את הילדים העיצוב לא ממש הטריד). יש בו יותר אזורים, ובאחת המגלשות גולשים עם אבובים. יש גם בריכת גלים הפועלת אחת לשעה. משם המשכנו הישר לשדה התעופה (כחצי שעה נסיעה). סיום חביב ביותר לטיול, בוודאי לילדים.

לתחילת הכתבה

הדפס| שמור למועדפים| שלח

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר

הוסף תגובה

התחבר כדי להוסיף תגובה:

מצוין - תודה רבה על כל הטיפים

הערת אגב..

כתבה יפה

סגור