שלום אורח
facebook login
שגרירים של רצון טוב

סקנדינביה - המלצות מטיול משפחתי

אבי אלגזי | תאריך עדכון 01/06/2011

+ הצג את כל היעדים שמוזכרים בכתבה זו (7)

מספר צפיות: 6318   |   מספר תגובות: 3     לתגובות

הדפס שמור למועדפים שלח לחבר

את יומן המסע הנפלא בסקנדינביה מתחילים בקופנהגן שבדנמרק, ממשיכים לשטוקהולם שבשבדיה ומגיעים גם לאוסלו שבנורבגיה אחרי שבוע. בדרך אוספים חוויות שונות: שייט תעלות, טיול בגנים יפהפיים, מקומות לינה מיוחדים, סיורים בין מבנים מודרנים לעומת מבנים עתיקים והכל במזג אוויר משתנה.לכתבה הבאה בסדרה לחץ כאן

בכתבה זו:

יום 1 - מגיעים לקופנהגן

את הטיול התחלנו בקופנהגן ((Copenhagen שבדנמרק. יצאנו מחיפה עם הרכבת של שעה 12:38 בלילה והגענו בשעה 02:00 לנתב"ג. טיסה LH 0691 של חברת Lufthansa יצאה בשעה 05:00 בבוקר והעבירה אותנו עם קונקשיין קצר בפרנקפורט, היישר לנמל התעופה בקופנהגן. נחתנו בשעה 11:00 בבוקר לפי שעון דנמרק. זאת הפעם השלישית שאנו טסים עם לופטנזה לשביעות רצוננו המלאה, אך הפעם שבעתיים, כי להבדיל מטיסות קודמות, כל המזוודות שלנו הגיעו הפעם בזמן.
 
במרחק די קטן ממסוע המזוודות, נמצאת חברת השכרת הרכב יורופקאר. אמנם לא קיבלנו רכב דיזל כפי שחפצנו ולא פורד מונדאו, אך קיבלנו טויוטה Avensis סטיישן חדשה, עם תא מטען ענק. הליכה של כ- 10 דקות במזג אוויר אביבי, שמזכיר לנו בכל רגע: "אתם נמצאים באירופה", הובילה אותנו למתחם החניון של יורופקאר, שם פגשנו לראשונה את הטויוטה האגדית, שהייתה חלק מאיתנו בכל ימות הטיול. כיוונו את ה- GPS וזרמנו למלון Cabinn Scandinavia, אותו הזמנו מראש לשני לילות.
 
המלון נמצא במיקום מרכזי (כרבע שעה הליכה ברגל לגני טיבולי ולמדרחוב סטרויט (Stroget). המלון נקי, זול יחסית (כ- 935 קרונות ללילה לכולנו ללא ארוחת בקר), עם רשת אינטרנט אלחוטית  אך יחד עם זאת, החדר לא ממוזג וגודלו כשל חדר באונייה. אתר המלון: www.cabinn.com.
 
את הרכב החניתי ליד המלון וכאדם שומר חוק, ניגשתי אל פקידת הקבלה במלון ושאלתי מה אפשרויות החנייה. היא הציעה לי את החנייה של המלון בעלות של 80 קרונות ליממה או את החנייה בשולי המדרכה, באמצעות כרטיס חנייה, אותו ניתן לרכוש בקיוסק הסמוך בעלות של 35 קרונות (החנייה חופשית בין שעה 21:00 עד 08:00 למחרת והכרטיס אמור להיות תקף בין 08:00 ל - 21:00). כישראלי טיפוסי, כמובן בחרתי באפשרות הזולה וצעדתי אל הקיוסק, אשר לא קיבל תשלום במטבע יורו ושלח אותי בחזרה למלון להמיר את הכסף לקרונות. אחרי מסע הייסורים, רכשתי את תווית החנייה והנחתי אותה על מדף הרכב.
 
עליתי לחדר, שם חיכו לי בני משפחתי מעוכים מעייפות במיטתם. סיגי בקומה ראשונה, קרן מעליה ואת אור מצאתי ישן במעין עליית גג. המיטה שלי אמורה להישלף מהמיטה התחתונה, אך כרוכה בלהעיר את סיגי. כבעל מתחשב, נכנסתי לישון עם סיגי באותה מיטה. התעוררנו בתשע בערב וצמצמנו את המזוודות לשם הקטנת צפיפות החדר. אור ירד לרכב עם כמה מזוודות וחזר אלי עם דו"ח של 510 קרונות. "מה זה"? שאלתי בתדהמה ולאחר בירור, נודע לי שהתניתי את הרכב, במקום בו אסור לחנות. הבנתם? פקידת הקבלה לא טרחה אפילו להזהיר אותי, 510 קרונות, ראבאק. כמובן שלא ניתן לקנס כזה לקלקל לנו את מצב הרוח, התלבשנו וצעדנו למרכז העיר, למדרחוב סטרויט הארוך - המון האנשים, המוזיקה ובתי הקפה, הכניסו אותנו לאווירת החופש.
 
באחד הדרגסטורים של 7 Eleven קנינו שתייה ולאחר שהתרחקנו משם, הבחנתי שבעודף שקיבלנו היו חסרים כ- 20 קרונות. הייתי בטוח שמדובר על מס, אותו לא מציינים על גב המוצר, אך את הסיבה האמיתית, גיליתי לאחר מספר ימים ואותה אזכיר בהמשך. חזרנו למלון אחרי חצות ונזכרתי שצריך לדאוג לכרטיס חנייה החל מ- 08:00 בבוקר או במילים אחרות, שאצטרך להתעורר טרם פקיעת תוקפו, בכדי לרכוש אותו. פקיד קבלה נחמד, בשם אמיל, שעבד באותה עת במשמרת, הסביר לי שבקופנהגן ניתן לחנות את הרכב צמוד למדרכות לא צבועות באופן חופשי על פי הזמן המצוין בתמרור ואם אין תמרור שמציין זאת, ניתן לחנות שם בחינם עד שעתיים. במקרה שלנו, לא היה תמרור שציין זמן ולכן ניתן היה לחנות את הרכב עד שעתיים ללא תשלום. על חלון הרכב השכור הוצמד עיגול עם מחוגים. אמיל הציע לי לכוון את מועד תחילת החנייה לשעה 08:00 ובכך דחיתי את פקיעת התוקף של החנייה בשעתיים.
 
לתחילת הכתבה

יום 2 - שייט, גני טיבולי ו - Christiania

יום חם, כ- 30 מעלות בחוץ (בחדר 40). סיגי וקרן לא חדלו להסתיר את געגוען לאייס, כלבינו מזן מלטז, אשר נשלח לחופשה ולמשמורת אצל חותניי. ניצלתי את קדמת הטכנולוגיה והתקשרתי בשיחת וידאו לחותניי בסקייפ דרך הלפטופ. ראינו את אייס בשידור חי והגעגועים נרגעו. הנענו את הרכב ונסענו לנמל החדש (Nyhavv) - אחד ממוקדי הפעילות והבילוי העיקריים ואתר ציורי במיוחד, תעלות, מסעדות, מקום יפה (מחיר חנייה לשעה - 20 קרונות).
 
לאחר טיול רגלי מהנה בין הבתים הציוריים, החלטנו להתרווח בשייט תעלות בין שעה, באמצעות סירה ענקית, שהשיטה עשרות תיירים בכל שייט. ראוי לציין שהיו שתי חברות שסיפקו את האטרקציה הזאת: לשתיהן סירות ומסלולים זהים, אך לאחת תור ארוך מאוד ואילו לשנייה תור קצרצר. כששאלתי לפשר הדבר, נודע לי שזאת בעלת התור הארוך, גובה חצי מחיר מזו בעלת התור הקצר, דהיינו, 30 קרונות לאדם במקום 60 קרונות. המוח הישראלי שוב חישב עלות מול תועלת והגיע למסקנה מהירה שגודל הסירות ותדירותן, ירוקנו במילא במהירות את התור הארוך. כמובן, עמדנו בתור הארוך וממש לא חלפו עדיין 10 דקות וכבר התיישבנו בסירה. שיט התעלות המהנה הודרך באנגלית, גרמנית ונורבגית והגיע לכל פינה יפה ועתיקה בקופנהגן, כגון: פסל בת הים הקטנה, כריסטיאנה המכונה "אמסטרדם הקטנה" וכו'.
 
בשעה 17:00 הגענו לחדר, התקלחנו, התלבשנו בגדים חמים וצעדנו ברגל לגני טיבולי - המקום המומלץ כאטרקציה מרכזית בקופנהגן, אשר היה אמור להעסיק אותנו עד חצות. בכניסה שילמנו 85 קרונות לאדם עבור כניסה בלבד ולו רצינו, הייתה אפשרות לשלם 200 קרונות לאדם, עבור כרטיס משולב של כניסה + עלייה חופשית על כל המתקנים. להגיד לכם שעשינו ואוו? אין מצב! מקום נחמד לסיבוב של שעה - שעתיים, אך מי שביקר כבר בפארקים של דיסני לסוגיהם, יכול בהחלט לדעתי לוותר על זה.  עלייה על מתקן בודד בלונה פארק עלתה כ- 60 קרונות, גלידה כ- 30 קרונות ואף כשביקשנו לצאת מכותלי הפארק ולחזור לקראת חצות בכדי לחוות את האילומיניישן, התבקשנו לשלם 15 קרונות לאדם. אני קורא לאחי הישראלים: למדו מהדנים לעשות ביזנס!
 
אחרי שעתיים של מיצוי מוחלט ושחיקת רגליים, החלטנו פה אחד להיפרד מגני טיבולי ולהמשיך לאטרקציה הבאה שרשמנו בתוכנית שלנו. חזרנו ברגל לכיוון המלון ולקחנו את הרכב ל- Christiania. אין כניסת רכבים למקום החשוך, אשר שפע בבני נוער. החנינו את הרכב כ- 200 מטרים מחוץ ל - Christiania ונכנסנו לראות על מה מדברים. בארים בכל פינה אפילה השמיעו מוזיקה חזקה והופצצו בבני נוער מתודלקים היטב. ליטרים רבים של בירות נשפכו שם וניחוח החשיש הורגש בכל  עבר. אווירה נחמדה וצעירה, אך כנראה כבר לא התאימה כל כך לגילנו המופלג של אשתי ושלי. הזמנתי את אור לבירה ויצאנו לאיטנו נלהבים מהתרבות השלווה, שעל אף מאפייניה ששידרו פשע, המקום היה בטוח למדי והאנשים מאוד מנומסים וידידותיים. חזרנו ל -  Nyhavv - המקום בו ביקרנו בבוקר ומשם צעדנו למדרחוב Stroget והתרשמנו שם מחיי הלילה התוססים ומהנשים הדניות היפות להפליא.
 
לתחילת הכתבה

יום 3-5 - מסיירים בשטוקהולם

סידרנו את המזוודות ברכב לקראת עזיבת המלון, ניגשתי לדלפק הקבלה ובצעתי הזמנה ללילה האחרון של הטיול, אך הפעם תמורת 100 קרונות נוספים, בחרתי חדר קצת יותר גדול. סיגי והילדים חיכו לי ברכב. השעה כבר 11:30. פנינו מועדות לשטוקהולם Stockholm)), בירת שבדיה. הכנסנו הילוך ונסענו צפונה. בדרך עצרנו באחד הדרגסטורים וקנינו בלון גז חד פעמי. הגענו  ל- Helsinger, שם עלינו על מעבורת שהעבירה אותנו, תמורת 300 קרונות דנים, תוך עשרים דקות ל - Helsinborg שבשבדיה.
 
ה- GPS הצביע על 550 ק"מ מהיעד. עלינו על כביש E4 המהיר ושמנו גז. בדרך, עצרנו בנקודת מנוחה עם שולחנות פיקניק ושירותים. הוצאנו את הגזייה והכנו ארוחה קדירה של פתיתים ברוטב עגבניות. לאחר הפסקה של כשעה וחצי, נכנסנו לרכב, סיגי תפסה פיקוד על ההגה והחליפה אותי בנהיגה. המשכנו לנסוע על כביש E4 ועל אף שהמרחק נראה על פניו ארוך מעבר למימדים שהורגלנו אליהם בישראל, הנסיעה הייתה מהירה, רציפה ופחות מייגעת מנסיעה בכבישי הארץ, כמו חיפה - אילת. כ-200 ק"מ לפני שטוקהולם, שבר ענן קטן הרטיב קמעה את הרכב ותוך מספר שניות, כאילו לא היה.
 
את מלון Rica Talk Hotel הזמנו מראש לשלושה לילות, במחיר של 990 קרונות שבדים לכולנו ללילה, כולל ארוחת בקר. אתר המלון: www.rica-hotels.com. בשעה 20:00 הגענו למלון והתרשמנו מהפאר הרב שבו. שערן הבלונדיני של פקידות הקבלה בישר לנו שאנו נמצאים בשבדיה. את הרכב החנינו בחנייה המקורה של המלון, לקחנו את המזוודות ונכנסנו למעלית המפוארת, שדרשה שנעביר את כרטיס החדר במקום המיועד, כתנאי ללחיצת הכפתור לקומה. החדר היה מאובזר היטב, כולל כספת, טלוויזיה LCD, מיני באר ורשת אינטרנט אלחוטית. המלון הציע ללקוחותיו גם סאונה, חדר כושר ואף מחשבים המחוברים לאינטרנט חופשי בלובי המלון.
 
השעון המעורר "נרדם" ומצאנו עצמנו מתעוררים בשעה 11:00. הבנו שפספסנו את ארוחת הבקר ומיד התקשרתי לקבלה לשאול האם בכל זאת ניתן לקבל קפה בחדר האוכל. פקידת הקבלה הצהירה בפני, שחדר האוכל נסגר בשעה 10:30, אך ל"מאחרים" מוצעים בבאר של הלובי: סנדביצ'ים, עוגות וקפה. ניגשנו לבאר, אכלנו, שתינו וכמובן שיבחנו את המדיניות החביבה של המלון.
 
תחנת הרכבת נמצאת במרחק הליכה של כ- 5 דקות מהמלון. תמורת 200 קרונות למבוגר ו-120 קרונות לילד, רכשנו בתחנת הרכבת, כרטיס חופשי לשלושה ימים לנסיעה ברכבת, אוטובוס ואף שייט אחד בחינם שאותו לא ניצלנו. הקופאית גבתה ממני בטעות 80 קרונות מעבר למחיר אותו נדרשתי לשלם. נסענו ברכבת וכעבור כ- 10 דקות, הגענו לתחנת הרכבת המרכזית ,Stockholm C שנראתה כטרמינל של שדה תעופה ומתוכה נשפכנו לכיכר מרכז העיר Sergels Torg. טיילנו בסמטאותיה העתיקות של Gamla Stan. המקום ההמוני שפע בחנויות, בתי קפה, גלידריות ובאווירה נפלאה.
 
"בילבי", על אף התיישנותה, "כיכבה" כמעט בכל חנות ודמותה נראתה מכל עבר על בובות, תמונות, חולצות ושלל פריטים, אשר הוצעו למכירה בכמויות. אין ספק שהשבדים יודעים לשמר את יצירותיהם לאורך השנים. "בילבי" אגב, זהו השם העברי שניתן לדמות הילדה האגדית החזקה, בעלת הצמות העומדות. רק כשנוכחתי מהו שמה המקורי אותו העניקו לה השבדים, הבנתי מדוע בחרו הישראלים לא להשתמש בו.
 
בחנות H&M, מצאנו בגדים איכותיים במחירים אטרקטיביים. את הכסף המרנו ב - Exchnge Finans, הנמצא ברחוב Klarabergsgatan 33 111 21 ובדיעבד היה המשתלם ביותר (גם יותר מרשתForex  הנפוצה שם). בשעה 18:00 לערך, עלינו לרכבת לכיוון המלון. ניגשתי לקופת הרכבת, דרשתי את 80 הקרונות שחויבתי עליהם בטעות וקיבלתי אותם בחזרה. לפני שנכנסנו למלון קפצנו לסופר מארקט Willy's, הנמצא כ-100 מטרים בקרבתו. הייתה זו חוויה אדירה: המקום ענק והכיל מכל טוב במחירים אטרקטיביים, שחלקם דמה למחירים בארץ וחלקם אף היה זול מהם למעט מחירי הפירות והירקות, שהיו כבשאר המדינות בעולם יקרים מהמחירים בארץ, כי בזה, אף מדינה בעולם לא מסוגלת להתחרות עם ארץ זבת חלב ודבש.
 
היו שם כמה חידושים טכנולוגיים מעניינים כמו:
  • עגלות בכל מיני גדלים, המותאמים לכמות הקנייה וסלסילות להרכבה עצמית על גבי העגלה.
  • שקילת הירקות על ידי הקונה ומדבקת המחיר מודפסת באופן אוטומאטי ומודבקת על ידי הקונה.
  • מכשיר אלקטרוני שהוצמד לעגלה קרא את הברקוד שעל המוצר, הכניס אותו לרשימת הקנייה וחסך את העמידה הממושכת מול הקופאי.
  • סרט הנע בקופה מסוגל לנתב את המוצרים לשתי עמדות, כך שמיד לאחר התשלום בקופה ובעוד שהקונה אוסף את מוצריו, הקופאי מתפנה לחישוב המוצרים של הבא בתור בלי שיפריעו האחד לשני.
עוד בעניין חידוש טכנולוגי חכם שמצא חן בעיני ונפוץ בכל סקנדינביה (או לפחות בדנמרק, שבדיה ונורבגיה) ולאו דווקא בסופרמרקטים, הנו: הקלדת קוד סודי (Pin Code) לאחר העברת כרטיס האשראי. זוהי בעצם החתימה הבטוחה ביותר של הקונה והביטחון הגדול של חברות האשראי מפני גניבת כרטיסי אשראי.
 
הגענו למלון, אכלנו, התקלחנו, התלבשנו ויצאנו ברכבת שוב ל- Gamla Stan והפעם בכדי לחוות את חיי הלילה. כשירדנו בתחנה המרכזית, גילינו שהרכבת האחרונה יוצאת לכיוון המלון בשעה 12:12 והזמן שנותר לנו לטייל הוא די קצר. ניסינו למצוא דרך לשאול מתי האוטובוס האחרון יוצא, אך ללא הצלחה. עשינו הצבעה וברוב קולות החלטנו: חוזרים למלון!
 
בוקר היום החמישי - שלל טלפונים ושעונים מעוררים שכיוונו הפעם, העירו אותנו בשעה 08:30. התרחצנו וירדנו לחדר האוכל שהכיל מכל טוב. יצאנו לשוטט שוב בסמטאותיה של Gamla Stan ומשם צעדנו לבית המלוכה. טקס החלפת המשמרות המרהיב החל בשעה 12:00 ברחבת בית המלוכה ונמשך כשעה. הטקס מנה עשרות אבירים, אשר רכבו על סוסים לצלילי החצוצרות, שהרעידו את רחבת בית המלוכה.
 
אור עמד על מעקה מרוחק מאיתנו. קרן, שעמדה לתומה וצילמה בהתלהבות את האירוע סבלה מדחיפות מצד תיירת זקנה, שזרקה לה יציאות מעליבות ששיאן היה "זה לא מקום בשביל יהודים". כעבור מספר דקות, הידיעה הזאת הגיעה אלי והצליחה להוציא אותי משלוותי. רתחתי והתאפקתי בכדי לא לעורר שערורייה בקרב ההמון הרב שהיה שם. חיכיתי לרגע שיסתיים הטקס, בכדי שאשטוף את הנבלה ואולי אערב גם שוטר על שימוש בלשון הרע לתייר. היא כנראה "הריחה" משהו ורק מלהסתכל על פני, הייתה מאוד לחוצה. לפתע, במהלך הטקס, עזבה את ההמון ובעודה עוברת דרכי, הבטתי בעיניה ואמרתי לה בקול רם: It's very nice place for a Jews והיא נעלמה בתוך ההמון.
 
בסיום הטקס, קיוויתי לפגוש בה, אך ללא הואיל. "מה זה משנה מה שאמרה" חשבתי לעצמי, בינתיים העובדות דיברו בעד עצמן, שהיהודים הם אלה שצפו בכל הטקס ולא היא. המשכנו כ- 200 מטרים בירידה לכיוון הנמל, שם התכוונו לשוט עם סירה לארכיפלג. הכרטיסים להיום אזלו ולכן מומלץ לרכוש אותם לפחות יום מראש. המחיר הוא כ - 220 SEK לאדם לסיור של שעה וחצי היוצא כ- 3 פעמים ביום. המשכנו ברגל לבניין העירייה (City Hall), המקום בו נערך הנשף השנתי לזוכי פרס נובל, ובדרך תפס אותנו גשם זלעפות.
 
נכנסנו ל- City Hall. הבניין מרשים מאוד, ששיאו באולם הזהב אליו לא נכנסנו. מאחר שלא התלווינו לסיור באנגלית, שהיה אמור לצאת רק בעוד כשעה. מחוץ למבנה זה, ישנו מגדל תצפית, שניתן לעלות אליו וממנו להשקיף על העיר העתיקה והעיר בכלל. מפאת הגשם והראות הלקויה, לא עלינו. אוטובוס מספר 3 מבניין העירייה הסיע אותנו עייפים וספוגים ל- Gamla Stan ומשם נסענו במטרו תחנה אחת עד למרכזית, אשר העירה אותנו לנוכח ההמון הרב שהיה בכיכר Sergels Torg, המוזיקה ואף השמש שזרחה לפתע.
 
הגענו די במקרה לפתיחת פסטיבל תרבות שטוקהולם, המתקיים מדי שנה בין התאריכים 11/08 עד 16/08. הפסטיבל הנו בנושא אומנות: מוזיקה, ספרות, ציור וכו'. טיילנו מעט ובדרכנו לתחנת הרכבת לכיוון המלון, קנינו צ'יפס ושתייה בברגר-קינג. גם כאן נתקלנו ב"טעות" נוספת במתן העודף, שסופה כקודמה הנה התנצלות והשלמת העודף. הסקנדינבים אמנם מאוד עדינים ומנומסים, אך לאחר שלשה מקרים די דומים ורצופים, לא נותר לי אלא להבין שאין זה נעשה בתום לב, לחשוד, לספור היטב את העודף וכמובן להזהיר אתכם.
 
בשעה 20:00 יצאנו מהמלון לחוות את חיי הלילה במרכז שטוקהולם וב- Gamla Stan. הסתובבנו בין במות הפסטיבל שמרכזו בכיכר Sergels Torg ולסיום יישבנו בפיצרייה וחגגנו את הלילה האחרון בשטוקהולם.
 
לתחילת הכתבה

יום 6 -בדרך לאוסלו

חיפשתי באינטרנט מקום לינה לשני לילות באוסלו (Oslo) והמחירים היו בשמיים. מצאתי אתר קמפינג, שהציע מחירים סבירים והחלטתי ללכת על זה. למקום קוראים Bogstad camp. טלפון: 11707660510. היו מקומות לינה ליומיים ובעודי ממלא את הטופס דרך האינטרנט, אזלו המקומות להיום. התאכזבתי מעט והזמנתי Hytter למחר (ללא מקלחת ושירותים צמודים) ב-490 קרונות. המזוודות אורגנו ברכב ולאחר ארוחת הבקר, עשינו צ'ק אאוט ועזבנו את המלון. קפצנו לסופרמרקט Willy's והצטיידנו בצידה במחירים סבירים, לקראת שהותנו בנורבגיה.
 
חשבנו טרם נסיעתנו לנורבגיה, לבקר בעיירה Vaxholm, המרוחקת כ – 38 ק"מ משטוקהולם, אך מפאת חוסר הזמן, ויתרנו על הרעיון ונסענו על כביש E18 המהיר כ- 540 ק"מ עד לאוסלו. בשעה 14:00 בעודנו בדרך, התחיל לרדת גשם שאט אט התחזק והופסק כאשר היינו כ- 100 ק"מ לפני אוסלו. ה-  GPS הכניס אותנו לכביש אגרה, שהתשלום בו היה מאוד "גמיש ומתחשב": "בחר את צורת התשלום: עכשיו, או מאוחר יותר". בטננו הרעבה התערבה בשיקול דעתנו ומיד סיגי לחצה על הכפתור לבחירת האפשרות השנייה, מתוך תקווה שנשלם את התשלום ביציאה מהכביש. פתקית שהודפסה ציינה שעלינו לשלם את 20 הקרונות תוך שבועיים. איפה משלמים? למי משלמים? כמובן שביציאה מהכביש לא היה למי לשלם ונתקענו עם הפתקית הזו בכיס. עצרנו ליד נהר יפה לאכול ארוחת צהריים ולאחר מכן המשכנו בדרכינו.
 
התחלנו לחפש לינה ותוך זמן קצר הגיעה לאוזנינו השמועה, שצפוי באוסלו משחק כדורגל חשוב ולכן המלונות בתפוסה מלאה וכמובן המחירים בהתאם. אחרי חיפושים מתישים, הגענו במקרה ל - Quality Hotel Mastemyr, הנמצא במקום שנקרא Kkolbotn ומרוחק מאוסלו בכ - 12 ק"מ. נשארו שם שלשה חדרים אחרונים. קיבלנו שני חדרים + ארוחת בקר ב- 1,395 קרונות. אתר המקום: www.choicehotels.no.
 
לתחילת הכתבה

יום 7 -אטרקציות באוסלו

אחרי ארוחת הבקר, נסענו היישר למרכז אוסלו. מציאת חנייה בצד המדרכה הייתה בעייתית ולא נותר מנוס מלהחנות את הרכב בחניון מסודר במחיר של 25 קרונות לחצי שעה (כ- 30 ₪ לשעה), עד למחיר מקסימום של 240 קרונות (כ- 150 ₪). צעדנו לרחוב קארל יוהאן, שהוא ציר מרכזי ורחוב ארוך שמחבר את תחנת הרכבת של אוסלו עם בית המלוכה. המקום הומה אדם, נעים ושופע בבתי קפה, מסעדות, שדרת גנים וחנויות יוקרתיות.
 
בשעה 13:30 החל טקס החלפת המשמרות במתחם ארמון המלך: האראלד החמישי. הטקס ארך כשעה, היה מרתק, ולדעתי ולדעת בני משפחתי, הרבה יותר מרשים מטקס החלפת המשמרות בשטוקהולם. היתה הופעה מוצלחת שלוותה בתזמורת כלי נשיפה והקשה וכירוגרפיה מרשימה של עשרות השומרים אשר זכו לתשואות רבות מצד הקהל.
 
טיילנו בפארק המטופח והמוצל שהקיף את מתחם הארמון והתלהבנו ממדשאות הענק הירוקות ומהעצים הרבים. היו גם ספסלים, מסלולי הליכה ואופניים. בקיצור, מקום נחמד ונעים. מבית המלוכה, צעדנו לצידו השני של רחוב קארל יוהאן והגענו לאזור התחנה המרכזית של אוסלו. היתה שם רחבה גדולה עם הופעות רחוב ופסל ענק של נמר. פגשנו שם ישראלי לשעבר, שהזהיר אותנו לשמור על התיקים מפני כייסים. לא הבחנו שם בתופעה מסוג זה, כך שאינני בטוח אם ידיעה זו מהימנה או לא. לשיקולכם!
 
נכנסנו לתחנת מידע לתייר (Information) גדולה, הנמצאת במתחם וביקשנו לשאול היכן ניתן לשלם את תשלום כביש האגרה שיושב אצלי מאתמול בכיס. האמת, לולא התנסיתי בעבר  ולא שיערתי מה צפוי לי, לא הייתי מתעקש לשלם את הפרוטות האלה. לפני מספר שנים, בביקורי  בניו יורק, נסעתי בכביש אגרה ולא מצאתי היכן לשלם. אחרי כחודשיים קיבלתי לארץ לשלם 4$ עבור הנסיעה בכביש האגרה ועוד 70$ עבור דמי הטיפול. נורבגיה בכל זאת לא ארה"ב. המחירים בה גבוהים בכמה רמות – דבר שדרבן אותי לעמוד בסבלנות בתור לדלפק.
 
לאחר כמה דקות הגיעה תורי. הפקידה התקשרה למספר גורמים ולאחר בירורים מעמיקים אמרה שניתן לשלם את התשלום בכל תחנות הדלק של Esso. הצטיידנו בלוח זמני מעבורות, יצאנו משם והמשכנו לצעוד לכיוון הנמל ובניין העירייה. הגענו לאקר ברידג', הנמצא בקטע הדרומי סמוך לים, ומאופיין בבתים מאוד מודרניים המחוברים ביניהם ע"י מעברים, על מנת שבחורף ניתן יהיה לעבור בניהם בלי להירטב.
 
איזור הנמל שוקק חיים ונעים. טיילנו לאורך הטיילת ברוכת בתי הקפה ומשם עברנו לבניין העירייה, שבלט בצבעו החום כהה. באולם הכניסה מעניקים את פרס הנובל לשלום. הבניין היה בשיפוצים והגישה אליו לא הייתה נוחה. צעדנו לכיוון החניון ושם נפרדנו מ- 240 קרונות תמימים, בעבור חנייה של כ- 5 שעות. נסענו לתחנת דלק Esso לשלם את כביש האגרה והמוכרת לא ידעה על מה אני מדבר. החלטתי שברגע זה אני עוזב בצד את לקחיי מהעבר, מתעלם לחלוטין מהתשלום ויהיה מה שיהיה.
 
המשכנו ל - Vigelandsparken (פארק ויגלנד), שהוא אכן פארק חובה כפי שנאמר על ידי קודמי. הפארק נמצא בחלק הצפון מערבי של אוסלו. הוא מכיל משטחים ירוקים ו- 212 פסלי עירום מברונזה מדהימים, שלא חסר בהם שום פרט. בסוף הפארק יש פסל המתיימר לגובה 17 מטרים ומורכבים עליו 121 דמויות. הכניסה והחנייה חופשית.
 
הגענו לאתר הקמפינג Bogstad camp בשעה 19:30. עשרות הקרוואנים והאוהלים השרו את אווירת הקמפינג. המקום יפה ומסודר וכלל כירות חשמליות משותפות וחופשיות מקלחות במחיר של 10 קרונות לאדם, עבור מקלחת של 6 דקות וכן, מכונת כביסה וייבוש במחיר של 40 קרונות לכל פעולה. במשרד אף היה אינטרנט אלחוטי חופשי. מומלץ. אתר המקום: www.bogstadcamping.no. ה - Hytter ששכרנו הנו צריף בשטח 15 מ"ר וכלל שתי מיטות דו קומתיות, שולחן, ארבע כיסאות, רדיאטור לחימום, כריות ושמיכות פוך. מומלץ להביא מהארץ מגבות, ציפות לכרית, וסדינים כפולים לכל אחד: אחת מעל המזרון ואחת מתחת לשמיכה. יצאנו לשוטט האתר הקמפינג. החשיכה החלה בשעה 21:30 לערך ויחד איתה ירדה הטמפרטורה וקראה לנו לחזור ל - Hytter החמים.
 
לתחילת הכתבה

הדפס שמור למועדפים שלח לחבר

תגובות שהתקבלו

לתמי


18/08/13 01:33 avialg

בראש הכתבה יש קישור לכתבה הבאה בסדרה, להלן הקישור: http://family.lametayel.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%94+%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA

אחרי אוסלו לאן המשכתם?


10/07/13 03:45 ohayonjt

אחרי אוסלו לאן המשכתם? ומאיפה חזרתם לארץ? כתבה מאוד ממצה ועוזרת. אשמח אם תכתוב גם כמה זה 100 קרונה בכסף ישראלי?
תודה תמי 2.

יפה מאוד


04/06/11 05:37 תמי1

שמחתי לקרוא על המסלול שפרטת בהרחבה, כולל מחירים ושמות מלונות נעזרתי בזה מאוד, תודה.

עוד מידע על טיול עם ילדים בשטוקהולם

לכל המידע על טיול עם ילדים בשבדיה >>

שטוקהולם לפי הצרכים שלך

תמונת היום מקהילת הפייסבוק שלנו

תמונת היום מקהילת הפייסבוק שלנו

דרך הוצ׳ימין בויאטנם. צילום: תאיר אפרתי