צפון יוון - טיול משפחתי בן 10 ימים

מפרצים, הרים, נהרות, אוכל ים תיכוני מצויין ומקומיים מסבירי פנים, הם רק חלק מהסיבות לנסוע ליוון. טיול משפחות של שבוע וקצת מפגיש את הטבע והנופים המקסימים עם ההיסטוריה העשירה של יוון.

צפון יוון - טיול משפחתי בן 10 ימים - תמונת קאבר

בכתבה זו:

יום 1+2 - הכפר ארתמיס וחצי האי פליון

אנחנו שני הורים ושני ילדים בגילאים 14 ו-11. יצאנו מהארץ ביום שלישי בערב, אוגוסט 2008, ונחתנו באתונה בסביבות 20:00. אספנו את הרכב השכור בשדה ועקבנו אחר הרכב שהוביל אותנו לפנסיון בכפר Artemis, מרחק 10 דקות מהשדה. התמקמנו וירדנו אל הטברנה בכפר, לארוחת ערב יוונית ראשונה. בחרנו לישון בפנסיון Peri`s: בעלי בית מאוד חביבים, הגיעו לאסוף אותנו, על מנת לאפשר יציאתינו מהשער הצפוני של השדה. החדר לארבעה היה מרווח ונקי וכלל גם מקרר. פרטים להתקשרות: 30-763-83-22940, נייד 30-7435-412-694. העלות חדר אחד ל-4 אנשים כולל ארוחת בוקר - 110 יורו. 

בטברנת הכפר, שבמרחק של כמה דקות הליכה מהפנסיון, השירות אדיב, הם ממש שמחים לראות את כולם והאוכל פשוט מצוין. כמו כל ארוחות הערב בימים הבאים, פתחנו בסלט יווני משפחתי ולחם לבן טרי, כמו גם מים צוננים המוגשים לשולחן, מבלי לבקש. למנה העיקרית הבחירה הייתה בסופלקי (אפשר עם או בלי יוגורט) וסטיק עוף עם צ`יפס לילדים. יש לציין שמאוד נוח שיש רכב, רוב הציוד כל הזמן ברכב (יוון מאוד בטוחה – כמעט ואין פשע עפ"י מארחנו), כך שה-trolly הספיק לנו לערב הראשון. 

לאחר ארוחת בוקר קלה שהוגשה במרפסת המרווחת של חדרנו, שמנו פעמינו צפונה אל חצי האי Pelion על האוטוסטראדה E94 וממנה ל- E75 לכיוון Lamia. מדובר בכבישי אגרה, ויש 4 מסופי תשלום בעלות של € 2.75 - €1.90 על כל קטע בכביש. לאורך כביש האגרה יש מפרצי חנייה, למנוחה ואף תצפיות על הנוף. יש גם תחנות דלק ובהם מינימרקטים ומסעדות.
 
התחנה הראשונה בה עצרנו היא מעבר Thermopyles, כעבור שעתיים נסיעה, 210 ק"מ צפונית מערבית לאתונה, ע"ג E75. עצרנו ליד פסלו של המלך האגדי ליאונידס. הפסל מנציח קרב חשוב בהיסטוריה היוונית, קרב של מעטים מול רבים, בין היוונים, ובראשם מלך ספרטה דאז עם כ- 1000 לוחמים, לבין הפרסים עם למעלה ממיליון לוחמים. כאשר הפרסים ביקשו מהיוונים למסור את נשקם, המענה שקבלו היה: "בואו ותיקחו". הקרב הינו סימבולי למעטים מול רבים, מאות כנגד מיליונים, שרוצים להגן על עצמאות מדינתם.

המשכנו לנסוע צפונה ובקרבת Lamia פנינו מזרחה והמשכנו לנסוע לכיוון צפון מזרח יוון על גבי אותה אוטוסטראדה, לכיוון Volos, בירת Pelion, השוכנת כ- 330 ק"מ צפונית לאתונה. העיר הומה בתנועה, באופן יחסי, לכן לא התעכבנו. כעבור 4 שעות נסיעה הגענו ליעדינו ללינה ב-3 הלילות הבאים: Sikia Camping בכפר Kato Gatzea. פרטים להתקשרות: 30-2423-022279 או 30-2423-022081. העלות: דירה ללילה, לא כולל ארוחת בוקר - 95 יורו. 

כפר זה בורך בחופים מוגנים (הים שקט כמו בריכה) והמוקף במטעי זיתים לרוב. לנו בדירה ובה 2 חדרים, מטבח מצויד, מקלחת + שירותים ומרפסת הצופה אל הים. האתר מתוחזק ומטופח ביד רמה על ידי 2 אחיות (סופיה ואיירנה), שנראות תאומות ונותנות שירות מקצועי ונעים. באתר מינימרקט, מסעדה, חוף ים וגישה קלה לצעידה בכפר הסמוך (דרך החוף). שימו לב (הערה שמתאימה לעוד מקומות חמים מאוד ויבשים) פה שום אפשר להיתקל בנחשים, ההמלצה לפקוח עיניים ובטח לא לצעוד יחפים. לאחר רחצה בים, אכלנו ארוחת ערב מצוינת (דגים, יין הבית ועוד...) במסעדה שעל החוף. 

לתחילת הכתבה

יום 3 - מיליס וויזיטסה

פקחנו את עינינו למפרץ כחול, הלא הוא מפרץ Pagastikos, במורדות המערביים של חצי האי Pelion. לאחר צעידת בוקר וארוחה, בשקט ובשלווה של "ים כחול, סירה..." (ב- 8:00 אנשי הכפר עדין נמים את שנתם), היינו בשלים לצאת ולתור את חצי האי. חצי האי Pelion על מפרציו, הריו הנישאים, הכפרים החבויים בין העצים, הגבעות הירוקות כמו גם הכבישים המתפתלים, מטעי הזיתים, התפוחים וכיו"ב מהווה פנינת חמד. 

על פי המיתולוגיה היוונית, פליון (שצורתו דמוית קשת) היא ארץ הקנטאורים האגדתיים, המקום שנבחר על ידי האלים לחגוג את אירועיהם וחגיהם. גזע הקנטאורים, תוצר הזיווג של איקסיון והאלה הרה (זוגתו של זיאוס), מתואר כיצורים בעלי גוף ורגליים של סוס בעוד שהראש, הזרועות וחצי הגוף עד המותניים הם של אדם. מנהיגם היה כירון, שהיה ידוע כחכם והוגן, מיומן ברפואה, מוסיקה ועוד. אכילס הצעיר גדל תחת השגחתו והדרכתו במערה בהר פליון. 

התחלנו את סיורינו בכפר Milies השוכן 28 ק"מ דרומית לוולוס וכ- 7 ק"מ ממקום הלינה, בגובה 360 מטר מעל פני הים. הכפר Milies הוא אחד היפים של רכס הפליון. הכפר שגשג בזכות תעשיית שמן הזית שלו ומילא תפקיד במרד היוונים בטורקים ב- 1821, מרד שהוביל לבסוף לעצמאות יוון ב- 1830. כיוונו עצמנו על פי השילוט אל תחנת הרכבת הקטנה - בקצה הקו הישן של וולוס. צעדנו לאורכה של מסילת הברזל, עד אחרי הגשר הראשון (כ- 10 דק` הליכה). בדרך פגשנו קב` הולנדים שלנו ליד המעיין והמפל הקטן, שבקרבת התחנה. הנוף כולל עצי חורש ים תיכוני מוכרים: עצי דפנה, אלון, דולב ועוד. הכול ירוק וצפוף. למי שמעוניין לנסוע ברכבת לטיול יש אפשרות לקחת רכבת מ- An. Lehonia ל- Milies ובחזרה (כל כיוון שעה וחצי; כדאי לברר מתי מכיוון שמדובר כנראה בפעם ביום). 

מ- Milies נסענו מרחק 3 ק"מ במעלה הכביש והגענו אל Vizitsa, כפר הררי (גובה 450 מ`), קטן וחביב אשר בזכות בתיו העתיקים הוא מוגן מפני פיתוח מודרני. בכפר מוכרים ריבות מעשה בית, בהחלט מומלצות. המשכנו במעלה הרכס לכיוון המורדות המזרחיים של חצי האי Pelion והגענו לכפר Tasgkarada, השוכן על גב ההר, בגובה 450 מ`, במרחק חצי שעת נסיעה, בכבישים המתפתלים. מאפיינים את הכפר בתים עתיקים, כיכרות אבן, שבילים ציוריים ונוף מדהים של הים האגאי. ובל נשכח את סמל הכפר, שאותו חיפשנו. עץ דולב בן 1000 שנה שנמצא במסעדה שבכיכר המרכזית, וקוטרו מגיע ל – 14 מטר. אכלנו צהריים בצילו, לא לפני שבדקנו את אפשרויות הטיפוס עליו. 

דרך של כ- 7 ק"מ הורידה אותנו אל חוף Milopotamos. המים בחוף זה, צבעם טורקיז משגע, יורדים אליו במדרגות מהמרפסת שעל הכביש. החוף נמצא בין סלעים עגולים וחלקים ומאוד לא מומלץ לשחייה. הים סוער מאוד, והמצילה, בסטייל מצוף ובגד ים אדום עליו חתום Lifeguard, עובדת קשה על מנת לחלץ את ה"אמיצים" שנכנסים. יחד עם זאת, ממליצים לא להחמיץ את המבט אל החוף הן מלמעלה והן מלמטה (להשתדל לעמוד רחוק גם מהקצף), זו בהחלט פינת טבע יפה. שבנו לחוף המערבי, מרחק שעת נסיעה, הספקנו לרחוץ בים השקט ולאכול ארוחת ערב בטברנה חביבה שבכפר (מרחק צעידה קצרה ממקום הלינה), ובה בשר משובח. התענוג הגדול בצעידה בת 5-6 דקות טמון היה גם בשמים הבהירים עתירי הכוכבים במלוא הדרם. 

לתחילת הכתבה

יום 4+5 - פורטריה, מקריניטסה, זגורה ומטאורה

לאחר שחייה/הליכת בוקר, יצאנו לתור מספר כפרים נוספים. נסענו לכיוון צפון מזרח אל Portaria, כפר גבוה כדי 600 מ`, המתנשא מעל וולוס במורדות המערביים של חצי האי. מדובר בכפר קיט נאה עם בתים יפים ומספר בתי מלון, אנחנו עצרנו רק כדי להשקיף על נוף המפרץ והעיירה וולוס. משם המשכנו לטפס מרחק כ- 2 ק"מ וגובה 750 מ` לכפר Makrinitsa. עד כה הסתבר לנו שזהו כפר יפהפה ואלי היפה ביותר בפליון אשר הוכרז כאתר שמור על ידי אונסקו. לא ניתן להיכנס לכפר ברכב ומשאירים אותו בחניון שבכניסה. הכפר נוסד בשנת 1204 על ידי פליטים ששרדו מהטבח הצלבני בקונסטנטינופול. 

סיירנו בסמטאות וסקרנו את המבנים הייחודיים, אשר שבילי אבן (מסורבלים ותלולים משהו אך, בהחלט ייחודיים גם הם) מחברים ביניהם. בסמטאות דוכני מזכרות, תבלינים, ריבות ועוד. ישבנו בבית הקפה שבכיכר, שתינו פרפה קפה או משקה קל וצפינו על המפרץ שלמרגלות הכפר. בכיכר עץ דולב חלול, שילדים נהנים להשתעשע סביבו. יצאנו ממקריניצה המרשימה והמשכנו 26 ק"מ בכביש המעפיל אל אתר הסקי Chania, בגובה 1200 מ`. הטמפרטורה כאן הגיעה ל- 20 מעלות. יש לציין כי הכבישים צרים ומתפתלים ולא קלים לנהיגה (דו-סיטרים) אך הנוף עוצר נשימה. 

אחרי Chania הכביש מתחיל לרדת ועובר דרך יערות אלון, דולב וערמונים ופיתולי הדרך מסתיימים במסעף בו בחרנו לפנות שמאלה (צפונה) לכיוון Zagora, הכפר הגדול ביותר בפליון, 47 ק"מ מוולוס, גובה 480 מ`. התרשמנו מאוד ממטעי התפוחים הרבים שבסביבה (נפלאים!) והמשכנו 6 ק"מ צפונה עד לכפר Pouri, שם מסתיים הכביש. האחרון ידוע בכינוי "מרפסת הים האגאי", ממנו נשקף נוף מרהיב, כמו גם מעט מאוד תושבים ומספר בתים התלויים על צלע ההר. חזרנו ל- Zagora וממנה ירדנו עם הכביש, כ- 7 ק"מ אל חוף Chorefto, בדומה לחוף מילופוטמוס גם כאן הים צבעו טורקיז, אך גבה גלים ולא נצפו אנשים במים. 

יצאנו מפליון לכיוון Meteora, כשעתיים נסיעה בכביש E75 מ- Volos ל- Larisa (תשלום אחד של 2.5€) ומשם E92 לכיוון Trikala. לאחר 20 דקות נסיעה הגענו לכפר Kastrki למרגלות Meteora. כבר כשמגיעים לכפר נתפסים לאיזו התרגשות מפלא הטבע העוטף אותו ומתרומם מעליו. הנחנו את המזוודות בפנסיון הקטן בו לנו (המיקום מצוין, משם עולים למטאורה. אמנם החדר ל-4 היה צפוף מעט, ובכל זאת האירוח מאוד לבבי והחדר נקי ויש מרפסת, כמו גם השהות במלון קצרה). 

מנזרי מטאורה, "התלויים באוויר" , בנויים בראשי צוקים תלולים, שפיסלו כוחות הטבע בסלע האפור. למעשה נראה כאילו הוצנחו במקומות בלתי הגיוניים ובלתי נגישים. המנזרים הוקמו במהלך המאה ה- 14, תקופת מאבקם של הקיסרים הביזנטיים בשליטים הסרביים של Trikala. היזם היה הנזיר אתנאסיוס מהר אתוס. כיום מאוכלסים 6 מנזרים, אחד מהם של נשים. כדי להקל על ביקור התיירים, נבנו מדרגות. כניסה לנשים מותרת רק בחצאית או שמלה ולא מקבלים בכניסה סוג של פראו. גם גברים מתבקשים להיכנס רק עם מכנסיים שמכסים את הברכיים. המחיר לכניסה €2 לאדם. 

בקרנו בשלושה מנזרים כשהמרשים שביניהם הוא מטאורון הגדול. מטאורון הגדול בנוי על צוק סלע גבוה ובולט 613 מ` מעל פני הים. כדי להגיע אליו יורדים ממגרש החניה במדרגות, עוברים על גבי גשר אבן ומטפסים במנהרה חצובה במעלה הכניסה המובילה למנזר. במנזר כנסיית ההשתנות (מטאמורפוזיס), חצר ומספר מוזיאונים. אחד המוזיאונים מתעד את מלחמות היוונים בתקופות שונות, ביניהן המלחמה לעצמאות כנגד טורקיה ומלחה"ע ה- II. 

המנזר השני בו ביקרנו הוא Varlaam, שנבנה ב- 1517 ונקרא על שם איש כנסייה מקומי. במרכז החצר כנסייה וקצה החצר מגדל ובו גלגלת, שבאמצעותה עלו המבקרים בעבר, כשהם ארוזים בשק חבלים. המנזר השלישי בו ביקרנו היה מנזר הנשים, Ag. Stefanos (אגב, כיוון שהכביש בין 6 המנזרים היה בשיפוצים, ניתן היה להגיע ל- 4 מכיוון Kasraki ול- 2 האחרים בכביש עוקף את Kalampaka, הכפר הסמוך. תמצאו את הכביש לפי השילוט ל- Meteora). מחצר מנזר זה נפרש נופה של Kalampaka, מישורי תסאליה והרי הפינדוס. הנזירות מגדלות פרחים. נציין כי ללא ספק יש ייחודיות גדולה בפרי יצירתו של הטבע כמו גם בבחירתם של הנזירים לבנות כאן את ביתם. 

ירדנו אל הכפר לארוחת ערב באחת הטברנות ולקראת השקיעה (אחרי 20:00) מיהרנו שוב לעלות למטאורה. מאוד, מאוד מומלץ. המצוקים נראים מדהים באור הדמדומים, ותמצאו גם כמה מתושבי הכפרים שמחפשים רגע רומנטי... במכולת שבצמוד למלון יש גם שירות דואר והחלטנו שזו הזדמנות "למה לא שלחת גלויה...", בנה של בעלת המכולת הינו דוור. הגלויות והבולים למכירה במכולת והגברת הקשישה (דוברת אנגלית יפה) הבטיחה למסור לבנה. נציין כי אמנם היה חם למדי ביום, אך בערב האוויר היבש יחד עם הרוח הצוננת השרו אווירה נעימה. אנשי Kastraki יוצאים עם הילדים לגן השעשועים שמרכז ובכלל אוירה נינוחה. 

ישנו ב- Tsikeli hotel. טלפון להתקשרות: 30-22438-24320 או נייד 30-69744-14913. העלות: חדר אחד ל-4 אנשים כולל ארוחת בוקר - 90 יורו.

לתחילת הכתבה

הרי פינדוס ומחוז אפירוס

יצאנו מ- Meteora לכיוון הרי Pindus, אשר נמצאים בחבל אפירוס. כעבור שעה וחצי נסיעה, בכביש מפותל עם נוף הררי יפה וטמפרטורה שירדה מתחת ל- 20 מעלות הגענו ל- Metsovo. זהו כפר הררי אלפיני קטן, סביבו יערות אשוח עבותים והבתים עם הגגות האדומים בנויים בצפיפות במורד ההר. המראה אירופאי. הכפר הוקם על פי הסיפורים על ידי הוולאכים הסימפטיים, חלק מקבוצה של שבטים נודדים ממוצא רומני, שהתיישבו בהרי צפון יוון, בשלהי ימי הביניים. בעל המלון המשפחתי בו שהינו יודע מעט רומנית. מלון ויקטוריה (הפעם מלון די אמיתי עם בעל בית סימפטי וריהוט עתיק) כלל בריכה, ובטמפרטורה של כ- 23 מעלות ילדינו זכו לבריכה פרטית והמבוגרים בג`קוזי וסאונה. בהחלט מקום מתאים לאתנחתא בטיול. טלפון להתקשרות: 30-41771-26560. העלות: 2 חדרים - אחד זוגי בעלות של 75 יורו והשני 2 מיטות בעלות של 150 יורו. 

טיילנו בכפר המקסים, במרכז היו די הרבה תיירים בשעות הצהריים. נציין את המאפים הטריים והמאוד טעימים (לקנות במאפיה) מלוחים (סוגי בורקס) ומתוקים (תפוח עץ ועוד), בהם מפורסמת Metsovo. בכיכר המרכזית, גינה ירוקה ובה ספסלים למכביר ומספר טברנות. במעלה הכביש מאפיות וחנויות למזכרות – כלי עץ, שטיחים, רקמה וכיוצ"ב. בערב (יום ראשון) יצאנו לכיכר המרכזית לארוחה, שמחנו לגלות חגיגה גדולה של המקומיים. זמרים, שמרת ונגנים הפליאו לשיר ולנגן, והקהל השלו כלל משפחות שלמות זקנים וטף, שישבו בכיסאות שאורגנו מראש או בטברנות או על גבי המדשאה המרכזית. נדמה כאילו כולם שלפו את מיטב בגדיהם ויצאו לראות ולהיראות.
 
למחרת, מ- Metsovo נסענו על גבי E92 לכיוון Ioannina, בירת מחוז אפירוס. כעבור 45 דקות הגענו לתצפית על העיר. ביחס לכפרים בסביבה ובמבט מלמעלה היא נראית פשוט ענקית. העיר שוכנת על אגם, לידו שדות ירוקים מעובדים. לא נכנסנו אל העיר אלא המשכנו על גבי E90 ומשם לכבישים קטנים יותר לכיוון צפון מערב אל כפרי Zagoria, אשר שוכנים בקרבת הגבול עם אלבניה. זהו אזור יפהפה, מאתגר ומעניין מאוד לטיול. Za = מאחורי, goria = הר. באזור זה 46 כפרים מסורתיים אשר מתוחמים בדרום מערב על ידי ההרים Mitsikeli, בצפון ע"י הרי Tymfi, רכס Gamila (בגובה של 2497 מ`) ונהר Aoos. 

הטבע נשמר באזור זה במידה יפה מאוד והכפרים משובצים בין פלאיו. כדאי לשלב את הביקור בטיולי רגל, רפטינג ועוד. בכפרים אלו סגנון בנייה ייחודי במינו: בתי אבן, רעפי צפחה וסמטאות מרוצפות אבן, הכול בגוון אפור, התואם להפליא את מורדות קניון ה- Vikos האדיר, אשר חוצה את הכפרים ממרכז למערב, אורכו כ- 20 ק"מ, רוחבו מ- 400 ועד 2000 מ` ושיא עומקו כ- 1 ק"מ.         

יעדנו ללינה היה הכפר Monodendri. בכביש מ- Ioannina חולפים ב- Kalpaki שבקרבתו אנדרטה מאוד מרשימה (פסל אישה על גבעה), לזכר הקרב שהתקיים כאן במהלך מלחה"ע ה-II. באתר זה בלם צבא יוון את חילות מוסליני, למיותר לציין שבזה לא תם פרק הסבל של יוון במלחמה זו. הנחנו את הציוד בפנסיון היפה שבכפר Monodendri ויצאנו תחילה לתצפית ממרפסת ה- Vikos, שנמצאת מרחק 10 דקות, במעלה ההר שמעל Monodendri. בחרנו ללון בפנסיון Hotel Zarkadas. טלפון להתקשרות: 30-26530-71305 או 30-26530-71405. העלות: חדר ל-4 אנשים כולל ארוחת בוקר - 100 יורו. מגיעים לסוף הכביש ועולים ברגל לתצפית, מרחק של כ- 5 דקות הליכה. כאשר עומדים במרפסת הויקוס מתגלה שם למטה מראה קניון מרהיב. 

אחר כך חזרנו לכניסה לכפר ופנינו מעין פניית פרסה שמאלה, נסענו בכביש צר שהוביל לחנייה ממנה מרחק הליכה של כ- 1 ק"מ נמצא המנזר Agia Paraskeli, ובו תצפית נוספת על הויקוס. המנזר הוקם ב- 1413-4 על שפת הקניון. שביל צר ממשיך מחצר המנזר אל מערות ששימשו בימים עברו מקלט לחבורות השודדים הרומנטיות של יוון העותומאנית, ה"קלפטס". 

יצאנו ממונדנדרי ונסענו מרחק 30 דקות לכפר Aristi ואחריו המשכנו בפיתולי הכביש במורדות Aristi אל גשר האבן (אחד מתוך סדרה יפהפייה של כ- 12 גשרי האזור) החוצה את נהר ה- Voidomatis ("עין הפרה", כי מימיו צלולים כמו עיניה). מי הנהר קרירים משהו (7 מעלות), אך המקום קסום, המים צלולים ומשקפים בירקרקותם את הצמחייה העבותה שמסביב. מהגשר המשכנו במעלה ההר אל שני הכפרים המאוד ייחודיים Micro Papingo ו- Big Papingo. בין שני כפרים אלו בנסיעה בפיתול הכביש, בירידה מהכפר הגדול ולפני העלייה לכפר הקטן, שמנו לב לשלט קטן מצד שמאל. עצרנו הרכב, לבשנו את בגדי הים וקפצנו לטבילה מרעננת במעיינות החביבים, שמימיהם צלולים והטמפרטורה גבוהה יותר מהנהר. הרחצה מתאימה גם ובמיוחד לילדים.

Micro Papingo מהווה נקודת מוצא למספר מסלולים רגליים בהרי Tymfi, מפה מאוירת של המסלולים כמו גם זמן הליכה ניתן לקבל בטברנה היחידה שבכפר. מסלול מאוד מומלץ שאורך לפחות 4 שעות (עקב השעה בה הגענו לא יצאנו למסלול) הוא לאגם הדרקון (Dragon Lake) בגובה 2050 מ`. נציין כי התרשמנו שהרים אלה הם נחלתם הבלעדית של הרועים הולאכים ועדריהם (עיזים, פרות ולהקות כלבים המלוות אותם). משני כפרים אלה נסענו חזרה לכיוון Aristi, ואחריה פנינו לבקר בכפר Vikos, שממנו יוצא מסלול הליכה אל מעיינות ה- Vikos. השעה הייתה שעת דמדומים ובדרך לפנסיון במונדנדרי פגשנו את העדרים היוצאים / חוזרים למרעה (הפקקים....). ארוחת ערב אכלנו בפנסיון בו לנו, האמת... זו המסעדה הכי טובה בכפר ושמה Oxia. מאוד ממליצים עליה ועל מלצר הבית שמשרת כמות נכבדה של שולחנות בחיוך, סבלנות ומנחיל לכולם כמה מילים ביוונית. 

לתחילת הכתבה

יום 8+9 - קוניטסה, אריסטי ופטרה

התעוררנו לבוקר חדש עם זריחה מדהימה בכפר מונודנדרי (כדאי לבקש חדר עם מרפסת). השעה בה השמש עולה היא שעת התעמלות הבוקר של הציפורים בטרם חם מדי, כמו גם של טיילים נחושים היוצאים להליכה בקניון הויקוס. אנחנו יצאנו לאחר ארוחת הבוקר לכיוון צפון אל Konitsa, המרוחקת כשעה נסיעה ממונודנדרי. Konista נמצאת בעברו הצפוני של נהר ה- Aoos. הנהר מגיח מהרי הפינדוס אל המישור בדרכו לאלבניה. Konitsa היא עיירה בסגנון אלבני-טורקי בה ניתן לשמוע שפות אלו מתנגנות. בנוסף, לראות את הגברים ממלאים את בתי הקפה תוך משחק קלפים או שש בש בעוד הנשים עסוקות בקניות. 

מסלול יפה אותו הלכנו בחלקו (שעתיים לכל כיוון) הוא בקניון Aoos. תחילת הטיול במוצא הנהר ליד הגשר הטורקי הישן במבואות Konitsa. לאחר שמחנים את הרכב (כדאי להצטייד בבגדי ים), חוצים את הגשר והולכים בדרך עפר על ג הגדה הדרומית של הנהר. המסלול מתאים לכל המשפחה ונמשך בין עצי אלון, לבנה, אשוח ועוד תוך כדי טיפוס אל המנזר Stomiou. בתחילת הדרך, קרוב לגשר ניתן להתרחץ במי הנהר, אך הם צוננים למדי. כעבור כחצי שעה של צעידה במסלול ניתן כבר לראות בבירור את המנזר הנחבא בין העצים. 

בצהרי היום נסענו ל- Aristi, זהו כפר זאגורי טיפוסי המהווה נקודת יציאה טובה לרפטינג, קייקים, אומגה, רכיבה על סוסים, אופניים ושאר פעילויות. אנחנו הצטרפנו לרפטינג על נהר ה- Voidomatis שיוצא ב- 14:30 ממלון Mountain hotel Taxiarches. מאוד, מאוד ממליצים הן מבחינת הקסם והחוויה שבנהר, הן מבחינת הצוות המקצועי והן מבחינת השירות (המחיר €25-30 לילד-מבוגר). המסלול שלנו התאים גם לילדים קטנים. שימו לב יש ביקוש, אז כדאי להזמין טלפונית מראש. אתר אינטרנט: www.rafting-athletic-center-gr.
  
ראשית הפעילות בקבלת ציוד לבוש לרפטינג מכף רגל ועד ראש, נזכיר שיש לפחות 33 מעלות ביום, אך המים בטמפ` של 7 מעלות. בכל Raft מקסימום 6 אנשים + מדריך, המסלול הקל כולל 2 מפלים (במפל צריך היה לדחוף כי לא היו די מים בעונה...). בדרך ניתן לקפוץ למים ולשחות בהנאה במים הצלולים, על פי המדריך זהו הנהר הצלול ביותר באירופה. המסלול ערך כשעה וחצי ובסיומו עם השיבה למלון כל משפחה קיבלה CD עם תמונות וסרט מהפעילות, כולל צילומים מתחת למים. ארוחת ערב אכלנו במסעדה המשקיפה על נקודת הסיום של מסלול הרפטינג, ליד גשר Aristi-Klidonia, מסעדה מצוינת, באווירה קסומה. 

כפרי זאגוריה השאירו בנו טעם של עוד, אך נאלצנו לצאת דרומה. נדגיש את חביבותם ומידת הנאיביות של התושבים והמארחים בכפרים, האווירה מאוד שלווה ואותנטית והמקום טרם נפגע מעודף תיירות. בדרכנו דרומה התעכבנו לשעה קלה בבירת המחוז הלא היא Ioannina. זו עיר גדולה, השוכנת לחוף אגם. היא נקראת על שם מנזר איוס יאניס, שניצב פעם סמוך לחומותיה. החלק המעניין בה הוא הרובע הביזנטי המבוצר. נזכיר רק כי במהלך ההיסטוריה היא נכנעה לטורקים ששלטו בה מ- 1204 ועד 1913 עת נכבשה בידי הצבא היווני. בין השנים 1788-1822 שלט בה "עלי פאשה", שנודע בעריצותו. קהילה יהודית (קטנה מאוד כיום) קיימת בה מאז המאה השישית. 

נסענו דרומה ע"ג כביש E55 כעבור כשלוש וחצי שעות הגענו ל- Patra, שם חצינו את הגשר המחבר בין מדינת יוון לפלופונסוס. הגשר מאוד מרשים באורכו ותפקידו ולכן משלמים €11.20 כדי לחצות אותו. אחרי הגשר מצאנו 2 אפשרויות נסיעה האחת על כביש האגרה (שהיה עמוס לעייפה במשאיות) שמוביל לאתונה והשנייה, אותה בחרנו, על הכביש הצמוד הסלול לאורך קו החוף הצפוני בין הכפרים. הטמפרטורה בחוץ הייתה בסביבות ה- 40 מעלות וככל שהתקרבנו ל- Korinthos התחלנו בחיפוש אחר מקום לינה. לבסוף לנו בכפר Xylokastro, במלון שממנו צועדים 10 צעדים וקופצים לים, המים היו צלולים והשחייה מרעננת. בכפר זה פגשנו המון יוונים (כנראה כל האתונאים). 

לתחילת הכתבה

יום 10 - אתונה

לאחר טבילת בוקר וארוחה מאוחרת יצאנו בדרכנו לאתונה. בדרך עצרנו במסעדה השוכנת על הגשר המחבר בין Korinthos לבין Loutraki. התרשמנו ממעבר האניות בתעלת קורינתוס שחפירתה החלה כבר בשנת 600 לפנה"ס ולא הושלמה, גם הקיסר נירון חזר על המבצע ולא סיים. את התעלה הנוכחית (6.3 ק"מ אורכה, 23 מ` רוחבה ו- 87 מ` עומקה) חפרה חברה צרפתית בשנת 1892. נציין כי המחזה נחמד לצפייה, בהתחשב שהגענו במיוחד למטרה זו. ראשית המחסום לכלי רכב מורד, אחר כך הגשר מורד למים, הספינות עוברות בתעלה, תחילה אלו המגיעות מהים האגאי ואחר כך אלו היוצאות ממפרץ קורינתוס. כעבור כרבע שעה הגשר עולה למקומו ותנועת כלי הרכב מתחדשת. 

לקראת השעה 16:00 הגענו לאתונה והופתענו מאוד מהריקנות, ציפינו להמון תנועה, אך החום (36 מעלות בצל) כנראה הבריח את כולם למקומות אחרים. הגענו בקלות אל האקרופוליס, אך התקשינו במציאת חניון (השארנו הרכב בתחנת דלק/שטיפה שמשמשת גם כמיני חניון). אכלנו צהריים ברובע הפלקה ולאקרופוליס עלינו מאוחר יותר. האקרופוליס - העיר העליונה, מרכז פולחנה של אתנה, אכן שווה ביקור. האתר משמר את ההיסטוריה בצורה מכובדת ומהתצפית שבראש הגבעה נשקף מראה מרשים של העיר אתונה.

זהו. טיולינו הגיע לסופו ושבנו הביתה עמוסי חוויות ממדינה יפהפייה ומעניינת.

לתחילת הכתבה

הדפס| שמור למועדפים| שלח

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר

הוסף תגובה

התחבר כדי להוסיף תגובה:

מזג האויר

ל-sass on

שאלה

מזג האויר

הים בחורפטו ובפיליון

שאלה לענין.

מסלול טיול מצוין

מרשים

סגור