קרייסטצ'ירץ' וסביבתה

קרייסטצ'ירץ' בעלת שדה התעופה הבין לאומי מהווה עבור רבים תחנה ראשונה בניו-זילנד, לפלגים היא היתה אתנחתא עירונית מוצלחת, לפני המשך הדרך צפונה.

הפלגים
תמונה ראשית עבור: קרייסטצ'ירץ' וסביבתה - תמונת קאבר
Thinkstock Imagebank ©

בכתבה זו:

מגיעים לקרייסטצ'ירץ'

עזבנו את האלפים המושלגים וירדנו שוב לחוף המזרחי של האי הדרומי, הפעם לבירתו של האי- קרייסצ'ירץ'. ניתן להגיע ממערב בדרך הררית ויפה או בדרך מהירה יותר בשפלת החוף. הילדים קבעו - מהר! למה? הם גילו שבקמפינג המיועד של top-10 בעיר יש בריכת מים מחוממת עם מגלשה וכן גן שעשועים מאתגר. נסענו בדרך המהירה...

ביום הראשון קיבלו את פנינו שמים כחולים, לא כך אמרה התחזית לימים הבאים. בחרנו על כן לבלות בכיכר העיר הנחמדה. הרבה צעירים ותיירים, להקה מנגנת ברקע. ישבנו בשמש ושתינו קפה טוב. נמרוד דווקא עמד. הוא שיחק שח עם כלים ענקיים מול אנגלי שעישן בשרשרת. חשבנו שהאנגלי מעשן בגלל הפסד מתקרב לנמרוד אבל הוא דווקא ניצח. אנחנו היינו גאים דווקא במפסיד ששיחק ללא מורא מול קהל לא קטן. כל הכבוד נמרוד!

לתחילת הכתבה 

אטרקציות בעיר

בכיכר קתדרלה מרהיבה. נכנסו ומיד מצאנו חן בעיני הכומר המקומי. הוא הזמין אותנו לטפס לראש המגדל להנות מהנוף המרהיב. הזמין כי אחרים נדרשים לשלם. הנוף אינו מרהיב אך מאפשר צילום של הכיכר מלמעלה. לכומר הודנו ודווקא אמרנו שהנוף מהמם.

שיחקנו את משחק המלכים, הצצנו לעולם הנצרות ונשאר לנו עוד קצת קשב אותו הקדשנו לדרשן המקומי. הופעה של איש אחד, לבוש בבגדי קוסם טוען נלהב שהעולם שטוח ושכולנו נתונים לגחמות אמצעי התקשורת, דווקא את הטענה השניה מצאנו כברת דיון...

קינחנו בסיור בחשמלית. עץ וריפוד של פעם, חריקות אופיניות בסיבובים והסברים משעשעים של הנהג. חוץ מעצם החוויה, החשמלית באמת נוחה להגיע למקומות השונים במרכז העיר. עלינו וירדנו ובדקנו להיכן ניכנס בימים הבאים.

גשם - לא נבהלנו ועברנו ממוזיאון למוזיאון. דווקא שמחנו שאנחנו בעיר ולא באמצע טרק...

מוזאון המקומי "קנטרברי" כולל תצוגות ממחישות של החיים באי טרם הגעת האירופאים, אחרי הגעתם, של החיות שניתן עדיין למצוא ושל אלה שכבר נכחדו. את הילדים (וגם אותנו המבוגרים) הרשים בעיקר רחוב של פעם, בו צעדנו בין חנויות ובתי ממכר השונים. כרמל "נתקע" באגף מיוחד לילדים, לא נותר אלא לאסוף אותו לקראת עזיבת המוזיאון.

מוזיאון המדע- מוזיאון קטן אבל חוויתי במיוחד. לא מדובר רק בלחיצה על כפתורים אדומים שמפעילים מיני הדגמות. מדובר בקיר טיפוס, מגלשה לדימוי נפילה חופשית, "ורטיגון" ועוד מיני חוויות אינטראקטיביות. הילדים (ר"ז ושאר הילדים...) טיפסו, גלשו, נגעו, ללא הרף. צמוד לו קולנוע, אז הלכנו לסרט. ממול סניף של רשת המזון הזולה - אז גם עשינו קניות. יום עבודה, לא נחים לרגע בעיר הזו...

המרכז האנטרקטי- זכה פעמיים בפרס התיירות הניו-זילנדי. מדובר בעצם במוזיאון המציג בצורה מאוד מוחשית את חיי משלחות החקר ביבשת האנטרקטית, הוא הקוטב הדרומי שניו זילנד כה סמוכה לו.

קיבלנו לבוש חם ונכנסו לאולם לחוות סערת רוחות בערבות הקרח. הטמפרטורה היתה מינוס 5 מעלות ודווקא חשבנו שהעסק די נחמד. אז החלה הרוח לנשוב והטמפרטורה היחסית על פי הגרפים ירדה למינוס 25 מעלות. שאר התיירים נשארו לעמוד ולקפוא בהנאה, אנחנו בחרנו דווקא לברוח לתוך איגלו שנמצא באולם... בחוץ חיכו מחממים מיוחדים לאצבעות, גם שם כרמל "נתקע"...

שאר התצוגות מעבירות בצורה לא פחות מוחשית את קשיי המשלחות החוקרות את היבשת. הילדים לצערנו דווקא קצת התאכזבו. מהפליירים אפשר להבין שמדובר בלפחות פארק שעשועים. בכניסה הבנו הגדולים שהמרכז הוא מוזיאון לכל דבר אבל הילדים כבר רצו פנימה במסדרונות וחיפשו איפה ה-fun שבגללו מחייכים כל-כך הדוגמנים בפליירים...כשהם גילו במהרה את היציאה ולא חייכו פעם אחת כבר היה לנו קשה לשכנע אותם שבעצם מדובר במרכז מדהים להבנת היבשת האנטרקטית.
ובעצם כן חייכנו, כשחזינו אין ספור פעמים ברצף בסירטון על הפינגווינים המצחיקים. משהו בהתנהלות האנושית המגוחכת שלהם גורם לנו לאהוב אותם כל-כך.

כרמל בן ארבע! כמו בכל יום הולדת גם הפעם קישטנו בבלונים, פיזרנו את המתנות ובעל השמחה כרגיל היה הראשון להתעורר. למוסיקאי הקטן קנינו מיני כלי נגינה ולא היה מאושר ממנו. בערב אכלנו עוגה והדלקנו נרות עם יואב ויעל. פגשנו אותם בנפאל, בתאילנד ופתאום גם כאן. איזה כיף. 

לתחילת הכתבה 

מחוץ לעיר

ב-ליטלטון הקרובה עלינו על סירה לשייט לצפיה בדולפינים. ראינו שניים וחשבנו שאין מאושרים מאיתנו. כעבור שבוע כשיצאנו לשייט דומה ב-קיקורה לצפיה בלווייתים זכינו לבונוס וכמה מאות דולפינים חגגו ליד הסירה, אושר הוא יחסי גילינו, וטוב שכך.

לא הרחקנו לחצי האי בנקס אבל הוא בהחלט מומלץ. המשכנו כאמור ל-קיקורה. הפעם בתוכנית ליוויתנים. זכרנו מארה"ב יציאה לים עם סירת דיג, הרבה מזל והתרגשות למראה החיה הענקית. כאן העסק עובד אחרת. סירה אולטרה מודרנית, חיישנים מיוחדים ואנחנו יוצאים עם צוות מיומן לפגוש שלושה ליווייתנים נאמנים שיורדים ועולים מהמצולות בקצב ומיקום די ידועים מראש. הלוויתן גדול יותר מהסירה אבל כדברי המדריכה חכם מספיק בכדי לא לעלות אותנו על הגב בדרכו לפני הים, לא נותר לנו אלא להאמין...

לאחר כמה דקות בהן הליוויתן אוגר חמצן ומשפריץ סילונים לתשואות הקהל מגיע מראה הזנב הענק שמעיד כי פני החיה הענקית הישר מטה לצלילה לעומק של מאות מטרים, מרשים במיוחד. בראש השנה הבא אולי כבר לא נברך "שתהיה ראש ולא זנב"...

אלבטרוס ענק שאולי קרא את הכתבה הקודמת שלנו מגיח בגלישה מעל המים כמעט דרך הסיפון ולתוך העדשה, עוד רגע נוסף והדולפינים פוצחים סביבנו בלהטוטים, אוי איזה שייט נהדר.

אפשר גם לטייל ברגל בחצי האי קיקורה אבל אותנו מושכים דווקא מעיינות חמים, אנחנו כבר בדרכינו ל-הנמר ספרינגס.

הנמר, עיירה קטנה, כולה סביב מתת הטבע, מעיינות חמים. משלמים סכום לא יקר ונכנסים לקומפלקס של בריכות בטמפרטורות שונות. הילדים דווקא שמחו לגלות גם בריכה רגילה עם מגלשות. שוב פגשנו את יואב ויעל, שיחות במים, אחר כך בערב באוטו, איזה קסם יש במעגל החברים המתרחב. מין הסתם הוא ילווה אותנו בחזרה ארצה.

תוכניות לחוד ומציאות לחוד. חשבנו לחצות את האי מערבה דרך מעבר הררים "לואיס פס" אבל, מצלמה שנשארה במרכז האנטרקטי גורמת לנו לחזור ל-christchurch...המשכנו אם כך ל-ארתור פס.

ה"נשמה" שלנו בת השלושים גילתה שבדרך יש "פס" לא פחות קרבי וכמעט לא הגיעה לפיסגה, porters pass שמו. תלול הרבה יותר מחברו המפורסם ארתור. נכון שאין בו נוף מדהים ומסלולי טיולים כמו אצל חברו המפורסם אבל תלילות, לא חסרה. "איפה הדאגה לנו הזקנים, ככה מפתיעים?" נאנקה הנשמה. מזיעים ממאמץ (קצת אדים מהרדיאטור...) ואנחנו מחליטים לעצור באגם יפה שקרץ לנו על אם הדרך - לינת לילה וממשיכים, כך חשבנו. גם את כל יום המחרת העברנו על גדת האגם היפה, אוי כמה היינו צריכים את הטבע לאחר העיר ורצף ה"אטרקציות".

לידנו ברכב ישן ודומה לשלנו גילינו את גלן ולו. שאלנו אם שבע זו שעה מתאימה לארוחת ערב. כן, שבע יהיה נהדר. אוסטרלי ואנגליה, הרבה סיפורי דרכים שלהם ושלנו. קינוח גורמה מתותי בר ותפוחים שקטפנו בדרך. טוב לנו.

את ארתור פס חלפנו כמעט ביעף. רצינו (לא כולם...) טרק בן יומיים. התברר שהטרקים אתגריים מידי למשפחה כולל זה שתיכננו, עם השם של העז, הוא עובר ברובו בתוך מימי הנחל עידכנה הפקידה במשרד ה-doc, ואלה קרים ריבונו של עולם. המשכנו.

משפחת שגיא פעם שניה ולא אחרונה - חזרנו לחברים, לחווה, לפרות ולחליבות. בדרך, בכדי להקדים את ההגעה אירגנו הילדים שלטים מאולתרים ושרו "הפגנה, הפגנה - לא רוצים טרק במשפחה" לא כל-כך מתחרז אבל הבנו את הרמז ושמחנו להקדים להגיע למשפחה שכל-כך אהבנו.

רק לפני חודש התארחנו אצלהם בפעם הראשונה. הפעם היה תורנו לספר חוויות: אחרי שנה בחווה הם רוצים כמונו למזרח. ישבנו וסיפרנו בעיניים נוצצות על הודו ונפאל, תאילנד ולאוס. משום מה הם לא שאלו את השאלה הקבועה על הודו "והחרא של הפרות, לא מפריע?..."

פורים בחווה. קנינו מסיכות לכולם, אפינו אוזני המן וגילינו מתכון מנצח ביד המקרה. כמילוי לאוזן בחרנו בקובית שוקולד, לבן וגם רגיל. מנצח כבר אמרנו?

לתחילת הכתבה

ממטבחו של "הנשמה"

אז ידענו שרכב בן שלושים הוא לא צעיר אבל חשבנו שהוא יהיה בדיוק כמונו "עם נסיון"...יגלה בעיות אבל ידע לצאת מהן בזמן, קיווינו וטפו טפו, אכן צדקנו. הנה כמה דוגמאות כיצד "הנשמה" מבהילה אבל לא ממש מתכוונת.

  • שמונים קמ"ש, לקול "טוק-טוק-טוק" רועם ומפחיד עצרנו מיד, בטח פנצ`ר...ר"ז יצא החוצה ונדהם לגלות שאחד הגלגלים האחוריים עוד רגע יוצא לטיול נפרד בניו-זילנד. אז חיזקנו את הברגים ואפילו לא היה פנצ`ר אבל מפחיד היה גם היה.
     
  • ערב, גמרנו להתלהב מהאלבטרוסים...פתאום הוא לא מניע. משחק קטן עם המיקרוסוויץ` שמחייב התנעה ב-drive (כן הוא אוטומטי הנשמה) והתקלה לא חוזרת. לא נעים לא נורא.
     
  • לאחר, ארבע ימים ב-christchurch, נגמרה הסוללה להתנעה. דווקא יש לנו שתיים התפלאנו, אחת למנוע ואחת למקרר ולתאורה. יש...אבל הן מחוברות. אחרי חודשיים למדנו ממכונאי שירות הגרר שיש מתג מיוחד לנתק את הסוללה הראשית בחניה ארוכה....
     
  • אל תמלא דלק עד הסוף אמר המוכר ולא הסביר למה. אחרי כחודשיים ר"ז דווקא כן ממלא עד הסוף. משלם וחוזר לרכב, שוד ושבר! בריכה שלמה מתחת לרכב. דווקא עכשיו מחליט טנק הדלק לזייף? מוסך? זמן? עלוית? אז לא, פשוט תיכנון קצת עקום מאפשר לכמעט שני ליטרים לצאת מפתח עודפים ומצטייר כנזילה המונית...

איך אמרנו? לא צעיר? עם נסיון? אז את הנסיון אנחנו רוכשים לאט לאט אבל את הכבוד ל"נשמה" שלנו רכשנו מהר מהר!

לתחילת הכתבה

פרטים והמלצות

לינה בכרייסטצ'ירץ'
כאמור הקמפינג של top-10 מנצח בהיבט המתקנים והמיקום. לא חשבנו שנגיע לרמה של כתיבה על השירותים אבל כאן אלה של הבנות שוות איזכור. המתקן כלכך חדיש שהפח ליד כל אסלה נפתח ללא מגע יד, ההיגינה שלכן מעל הכל! אם התחלתם כאן את הטיול ואין לכם עדיין רכב/אוהל יש בקמפינג הזה הרבה יחידות דיור. השאירו בו את בני המשפחה וצאו לסידורים.
אימייל: meadowpark@extra.co.nz
טלפון: 0064-3-3529176

רבים מאורחי הקמפינג מסיימים בו את ביקורם בניו-זילנד, בין היתר על שום קירבתו לנמל התעופה. במטבח תגלו כל יום מוצרים שלא זכו לטוס חזרה לאירופה, אל תתבישו וקחו לשימושכם.  במרחק הליכה מרכז קניות נעים ובו סניף של רשת המזון הזולה pak`n save, סניף של רשת ה"הום סנטר" המקומית ה-ware house ואפילו קולנוע שישמש אתכם בערב לחוויה משפחתית או כבילוי מבוגרים כשהילדים נשארים בקמפינג. מרחק הליכה כאמור.מול הקמפינג אטרקציה לילדים היותר גדולים, מין רכבת שדים בה אתה נלחם ברעים עם אקדחי לייזר. יקר להחריד אבל נחמד. עוד ממול וקצת מתחבא, סניף של רשת chipmunks, משחקיות לקטנטנים. גן שעשועים מקורה, מתאים ליום גשם וסתם לחוויה.

שייט דולפינים
בליטלטון או באקרואה- 105$ למשפחה. מחיר גבוה בהרבה תשלמו עבור השחיה עם החמודים האלה, יהיה לכם קרררר...לנו השייט היה מיותר, שיקלו בעצמכם.

שייט ליוויתנים
בקיקורה- 360$ למשפחה. 110$ למבוגר, 60$ לילד (ילדים מתחת גיל שלוש אינם מורשים להצטרף) אכן סכום אסטרונומי אך במהלך כל השייט תקבלו הסברים בליווי מצגת מרשימה. הליוויתנים נאמנים לחלקם בהצגה וגם הדולפינים יגיעו בהמוניהם לקינוח. לחברה אולי אסור להתפאר בדולפינים בכדי לא לפגוע בהכנסתם של הקולגות, אבל לנו מותר! 

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

נהדר

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לקרייסטצ'רץ'

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×