אודאיפור ופושקר, השיבה לאגרה ולדלהי

אודאיפור נבנתה במדבר סביב מקווי מים. היא בנויה כרוב ערי רג`אסטאן מסביב לארמון הממוקם בחלקה הגבוה של העיר והמשקיף על כל עבריה. פושקר פרושה מסביב לאגם הקדוש ומדרגות הגאטס משמשות את עולי הרגל הבאים לטבול במים הקדושים. הצטרפו אל פיני שממשיך מראג'סטן אל אגרה ולאחר ביקור שני בטאג' מאהל, שב לדלהי, לביקור בבית הכנסת היחיד שנותר בעיר.
פיני הריס
|
מפה
תמונה ראשית עבור: אודאיפור ופושקר, השיבה לאגרה ולדלהי

 %|%אודאיפור

4/1/02: עיר מחוז בינונית בגודלה. נבנתה במדבר סביב מקווי מים. בנויה כרוב ערי ר`אסטאן מסביב לארמון הממוקם בחלקה הגבוה של העיר והמשקיף על כל עבריה. העיר עתיקה ברובה, ארמון המלך והמקדשים מרוכזים סביב הפיסגה. הארמון יפה ובמיוחד יפים הופים מהחלונות הרבים המשקיפים על האגמים. כדאי גם כאן להצמד למדריך המסביר את קורותיהם המהוללים של השליטים מדורי דורות. בעיר העתיקה וברחובות העולים לעבר הארמון חנויות של אמנים: צורפים, מזכרות, ציירי דיוקנאות וכלי כסף לרוב. כדאי להמקח ולהשיג מחיר טוב. פאמלה כאמריקאית טיפוסית החלה במיקור בחנות צורפים, לאחר שבחרה את הצמידים, ובעל המקום שבתחילה היה אדיב הפך לנרגש ונרגן נוכח התנגדותה למחירים שלו. לבסוף הוא פנה אלי, בחשבו שאני בעלה, והפטיר מתחת לשרוולו: איני חפץ יותר לעשות עסקים עם הגברת, בבקשה קח מפה את אשתך ותחנך אותה לכבד גבר. יצאנו כשבבת צחוק על פנינו.

החלפת כספים: הבנקים פתוחים רק בין 10:00-14:00. ניתן להחליף כסך ללא עמלה בחצר הארמון אצל משרד הנסיעות במקום. פתוח כל היום. זאת מצאתי לאחר שיטוט ארוך בין סניפי הבנקים הסגורים.

העיר כאמור בנויה לצד שני אגמים ומרחוק נראים אפילו מזמינים. למעשה הם מזוהמים משפכי העיר ומסריחים במיוחד. במרכז האגם נמצא אי ואפשר להגיע אליו בעזרת סירת מנוע (5 רופי), אבל אפשר לוותר על הנסיעה במיוחד נוכח מצבם הרעוע במיוחד של הסירות. מי שזוכר את אסון גשר המכביה לא יעלה על ה"קרוז".

תושבי העיר נחמדים והמסעדות מצויינות. שתיים שמצאתי: Mayor Cafe מול המקדש בדרך לארמון, והשני בסימטה לצד אותו מקדש בשם Madras Cafe.
63 Gadia Devra, Chand Pole Road
מקום זה מיוחד במינו - בקשו את ספר ההמלצות ותמצאו המון איזכורים בעברית. המטעם הטוב ביותר והמומלץ הוא Masala Dosa. המקום מנוהל על ידי שני בחורים צעירים: אחד טבח חביב והשני מגיש ובין הזמנה להזמנה מפטפט עם האורחים.

תפריט ארוחת בוקר לשניים בקפה מדרס: 1 קנקן תה-15 רופי; 1 קנקן תה לימון-18 רופי; 1 מסאלא דוסה-18 רופי; 1 פניר קומה-32 רופי; 1 צפאטי גבינה-7 רופי; 1 צפטי רגיל-2 רופי; 1 קארי רגיל-14 רופי; 1 מסאלא פניר עם חמאה-35 רופי; 1 מסאלא פטריות-30 רופי. סה"כ 171 רופי, ובכספנו הדל כ-17 ¤.

שינה: נתחיל מהמלון שלא כדאי להכנס אליו, נמצא ממול למסעדת מדרס: הוטל מינרואה. בערב הראשון ואחרון בו שהיתי כמעט וקיפחתי את חיי מחוטי חשמל גלויים באמבטיה, רק נגעתי בהם וגרמתי לקצר בכל הקומה. בסך הכל ביקשתי לבדוק האם החוט הוא "חי" או סתם מתנדנד.

למחרת עברתי למלון Shivrati Palace Guest House, 122 Ambamata Road: המקום היה הרבה יותר טוב. ממוקם מעט מחוץ לעיר על כביש ראשי. החדרים בקומת הקרקע בינוניים אבל על הגג חצר גדולה ושם החדרים שמסביב גדולים - פשוט תענוג. לכל חדר מסונף חדר אמבטיה שיכול להכיל כתריסר אנשים בישיבה. משהו ענק עם בית כיסא מערבי ומים חמים. שלמתי שוב 500 רופי לאחר מקח ומתן.

הנהג כהבטחתו נסע לקנות את הצמיג שהבטיח יום קודם ומקץ שעה קלה חזר מאושר והראה לי את מציאתו. מי שחשב שיקנה צמיג חדש, נכונה לו הפתעה: צמיג משומש שכבר טעם אלפי ק"מ של כבישי הודו הרעועים. אבל הוא היה שמח כי ממילא, כך אמר, משמש רק עד לפנצ`ריה הקרובה ביותר. הגיון הודי.

%#up|לתחילת הכתבה%

%|%בדרך לפושקר

5/1/02 - 6:  עזבנו את אודאיפור מוקדם בבוקר. כבר למדנו על בשרינו שאם מתמהמים בבוקר, "אוכלים אותה" לעת ערב בנסיעה בחושך. 22 ק"מ צפונית לעיר אנו פונים לנאגדה. במקום שלושה מקדשים עתיקים. מקדשי הג`יין הרוסים בחלקם ונמצאים עכשיו תחת פיקוח משרד העתיקות ההודי. המקדשים אינם פעילים וכדי לסייר יש לצ`פר את השומר במקום. למי שזמנו קצר ואינו מתוכנן להגיע לקאג`וראו במרכז הודו, יוכל להתרשם במקום מפיסול ארוטי שאינו נופל ביופיו.

הכביש מובילנו לאג`מיר, עיר גדולה על אם הדרך ותחנת רכבת מרכזית לאיזור. הבאים מדלהי או אגרא ירדו כאן ויעלו על אוטובוס לפושקר, מרחק נסיעה לא רב, רק 11 ק"מ כאשר הר הנחש מבדיל ביניהם. הכביש מתפתל במעלה ההר ואחר כך יורד בתלילות לעמק והעיר פושקר נגלית. הנסיעה בכביש ההררי בשעות מקודמות של הבוקר אינה מומלצת מחמת הערפל השורר באיזור והמגביל את הראות למטרים ספורים.

העיר פרוסה מסביב לאגם הקדוש ומדרגות הגאטס משמשות את עולי הרגל הבאים לטבול במים הקדושים. למצלמים שבניכם, נסו לא לצלם מקרוב כדי לא להפריע לטובלים ולמתפללים. זכרו, פושקר עיר קדושה ויש להתנהג בהתאם. חל איסור להכניס אלכוהול ובשר והאוכל במסעדות הוא על טהרת הירקות. בגאטס אין להלך עם נעלים ומי שרוצה לרדת לקו המים יחלוץ נעליו. מנהג העיר לתת למבקר חופן של פרחי חרציות לפיזור על פני האגם. (כמובן שהתשורה מתבקשת, ורופי או שנים בוודאי לא ישפיעו על מצבכם הכספי).

בפושקר אין אוטו-ריקשות או אופני ריקשות ולכן כל התנועה היא רגלית, למעט ישראלים רוכבי אופנועים המפירים את שלוות העיר הציורית. בלילה נשקפים אורותיה על פני המים הרגועים של האגם. הרחוב הראשי משמש גם את השוק בו ניתן לקנות את כל המזכרות האפשריות לעיור הודית ובמחירים מגוכחים. הזמן עובר בעצלתיים ומי שאינו ממהר ימצא פה את שחיפש. בעיר מקדשים רבים ואכסניות רבות. ניתן למצוא קורסים שונים במקדשים ובחדרי הלימוד הפזורים בעיר.

שינה: המלון המפואר והממוקם הכי טוב הוא הוטל פושקר פאלאס (Hotel Pushkar Palace), הנמצא בפניה שמאלה ליד האגם מהכביש הראשי כשמגיעים לעיר. המשיכו עד שתגיעו לסוף הדרך ומצד ימין המלון. המקום אינו מתאים לתרמילאים אך למי שהפרוטה נמצאת בכיסו יוכל להנות מחדר המשקיף על האגם. המחירים אינם גבוהים במיוחד אך יש צורך להזמין מקום מראש. לעומת זאת המלון משמש גם כמסעדה יוצאת דופן: כל ערב מוכן שולחן ענק בסגנון קייטרינג עצמי ותמורת 110 רופי תאכל כאוות נפשך. תפריט שמצא חן בעיני: מטעמי חצילים, אורז ותפוחי אדמה בכרובית. במיוחד אציין את המנה האחרונה: פלן של קוקוס עם בננה. ההגשה משעה 6:30.

אני מצאתי את מיטתי במלון ניו פארק (Hotel New Park) אמנם לא במרכז העיר אלא מחוצה לה אבל במרחק הליכה. המקום שקט, מודרני, בניין בן 2 קומות, חדרים מרווחים, נקיים להפליא, מיטות רחבות, ושירות מעולה. אני שלמתי 600 רופי ללילה והרגשתי כמו בהילטון לפחות. יש לציין שגם חדרי השירותים נקיים, מבריקים ומודרניים לחלוטין. ממומלץ למי שמתגעגע לרמה נאותה. בבוקר ירדתי לארוחת בוקר ממלכתית כמעט בסוכה בגינה. לא לשכוח לבקש תה עם מעט חלב למי שאינו רגיל לכוס מלאה בחלב חם כי המונח "מילק-טי" Milk Tea הוא קצת תה והשאר חלב חם והמון סוכר.

סיורים בסביבה:
לא רחוק מהעיר נמצא הר גבוה ובראשו מקדש סאוויטרי. העליה מאומצת ותארך שעה ארוכה אך הטיפוס כדאי. ממרומי ההר נשקפת הבקעה ופושקר במרכזה. הנוף מחשמל וכדאי להעפיל מוקדם בבוקר. כמו כן ניתן להצטרף לטיולי גמלים למדבר הקרוב לטיולי יום או יותר הכולל לינה בשטח. פרטים והרשמה בבתי הקפה הרבים בעיר.

לא הרחק מהעיר מתקיים מפעם לפעם יריד הגמלים, מקימים עיר אהלים המאכלס כאלפיים איש ומאורגן על ידי משרד התיירות ההודית. התנאים בוודאי אינם מתאימים לכל אחד במיוחד לאלו שהתרגלו כבר למקלחות.

%#up|לתחילת הכתבה%

%|%שיבה לאגרה

7/1/02-8:  הדרך לאגרה בכביש הראשי צפונה אורכת מספר שעות לקראת הערב הגענו למלון "פרזידנט" President Hotel . לאחר שנרשמנו וקיבלנו חדרים התבררה הסיבה שדווקא הגענו למלון הזה: אחיו של נהגנו חאן, גם הוא נהג של תיירים מגיע לאגרה והם החליטו לחגוג בארוחה משותפת. החדר מלכותי לכאורה, מיטה רחבה עם אפריון. המנורות עמומות והשירותים קרים אבל מים חמים זורמים. הזוג האמריקאי ימשיך למחרת למזרח הודו ואילו אני מתכונן לשוב לניו-דלהי להמשך המסע. מגיע אחיו המלווה תיירת מברזיל, בקושי מדברת אנגלית אבל מלאת התלהבות בכל הסובב אותה ובמיוחד רוצה לבקר בטאג`. בערב ארבעתנו, שני הנהגים, התיירת מברזיל ואני מסיימים את הסיור ברג`אסטאן בארוחה במסעדה מפוארת.

למחרת אני משמש כמדריך לביקורי השני בטאג`-מאהל. ולאחר שעה ארוכה של סיורים בהיכל השיש הנהדר עולים שוב על דרך המלך בואכה ניו-דלהי אך מקץ זמן לא רב, תקר בגלגל ואנו עוצרים למנוחה בעיירה קטנה עד שהגלגל יתוקן. לאחר כמה שעות של נסיעה הגענו לפאתי ניו-דלהי ולתוך קלחת התנועה. מ קונונאט פלייס המשכתי בריקשה למיין-בזאר בטקטוק והתמקמתי במלון סטאר פאלאס הוטל Hotel Star Palace. מחיר- 450 רופי עבור חדר גדול, מיטה זוגית עם שרותים נקיים צמודים. כייף עולמי כי יש מים חמים הזורמים כל היום, המלון יבש ולא קר. יש מלאי שמיכות בחדר והצוות מאד אדיב וחביב.

%#up|לתחילת הכתבה%

%|%ניו-דלהי : מיין בזאר

9/1/02 עד 13/1/02: במשך הימים הבאים אני מטייל בניו-דלהי, בית הכנסת היחידי הפועל עדין בעיר הוא היעד הראשון שלי. ביה"כנ "יהודה חיים" שנוסד בשנת 1956 נמצא ברח הומאיון מול מלון טאג`. זהו אזור מלונות, מסודר ונקי. ביה"כנ שומם רוב ימי השנה מחוסר מתפללים אבל אפשר לבקרבו ויש לפנות לגבאי הגר בסמוך שישמח לפתוח את האולם ולהדריך במקום. בחצר בית קברות קטן של יהודים הודים שנקברו במקום ושמות הנפתרים מופיעות באנגלית ועברית. צדה את עיני המצבה על קברו של יוסף בן-אפרים זרד שנפטר באלול תשכ"ה "בהלחם על ארצו ועמו". בתחילה חשבתי שהנה שוכב פה לוחם יהודי שלחם על ארץ ישראל. בתרגום האנגלי מתברר שיוסף בן-אפרים נהרג בקרב עם שכתם הפקיסטאנית כששימש מפקד בגדוד הרובאי.
גבאי ביה"כ יחזקאל יצחק מאלנקאר (Ezekiel Isaac Malenkar).

אני מבקר בתערוכה גדולה לדפוס וקרטון. התערוכה ברמה בין-לאומית עם המון ביתנים מאות מוצגים ואלפי מבקרים רובם הודים ואני מרגיש קצת בודד בתוך ההמון שחום העור אבל לאחר שבועים ברחבי המדבר אני מרגיש בבית בינות למוצגים וללובשי החליפות. שינוי לטובה.

כשאני חוזר למלון אני פוגש במסדרון בחור הודי לבוש חליפה ונושא תווית מהתערוכה. מסתבר שהוא תייר מאנגליה שהגיע להשתתף בתערוכה בנושא מוצרי נפט ולן באותו המלון. הבחור שמו היטן ונשלח להודו כנציג החברה מכיוון שהשפה ההודית שגורה בפיו. שנינו מחליטים לעזוב את ניו-דלהי בסיום התערוכה ולהצפין לעבר מושבת הטיבטים בצפון הודו.

%#up|לתחילת הכתבה%

לכתבה הבאה בסדרה %node/48144|לחצו כאן%

יעדי הכתבה

סגור
×