אווירת קרנבל בריו דה ז`נירו

``אין ספק הקרנבל בריו זו הצגה זו ההצגה מי שלא ראה קרנבל בריו לא ראה למעשה את הקרנבל מעולם`` משפחת אוזן מבקרת במוקדי התיירות של ריו דה ז`נרו ולא מוותרת על האטרקציה הגדולה מכולן- הקרנבל.
משפחת אוזן
|
מפה
תמונה ראשית עבור: אווירת קרנבל בריו דה ז`נירו
Thinkstock Imagebank ©

מופע קרנבל בסמבורדומו בריו


הגענו לריו ממש בפתח הקרנבל. יום ראשון, למזלנו, לא היתה תנועה סואנת מדי בכבישים, כי בעקבות הקרנבל סגרו כבישי גישה רבים ואנחנו מצאנו את עצמנו מסתובבים במעגלים במשך כשעתיים ולא מוצאים את הדרך לקופקבנה - לבסוף החלטנו לנסוע בניגוד לשילוט - וכך גם הצלחנו לבסוף להגיע. התקשרנו לג`ורג`, שאליו הגענו בעזרת פורום אתר למטייל - הוא שמר לנו דירת סטודיו (45$ ללילה), שני רחובות מהחוף הידוע בכל העולם - קופקבנה. ג`ורג` התגלה כאדם מאוד חביב ושש לעזור בכל מה שרק אפשר. לא, הוא עדיין לא ידע בשלב הזה שאנחנו כתבים בשטח מטעם למטייל - על כן יש להבין שכך הוא מתנהג עם כל מי שמגיע אליו. היות והדירה היתה קצת אפרורית ועבשה, ומאחר שממילא לא באנו לכאן להסתגר בדלת אמות יצאנו לסקור את החוף הקרוב והמהולל.

אין מה להגיד, זה עושה משהו בלב להיות כאן, יש איזו סמבה חרישית שמתנגנת לה בתוך הנפש והלב דופק בקצב תואם. מאחר וזה אינו ביקורי הראשון כאן (פעם ראשונה לפני 25 שנים), עלי לציין בצער מסוים שקופקבנה ירדה מאוד מגדולתה ותפארתה, למעט כמה בתי מלון מפוארים, בייחוד ב"קופקבנה פאלאס", שמקרין פאר מדור אחר, בנינים רבים די מוזנחים ומקושקשים בגרפיטי, בתי עסק לא מפוארים וגם בנות עובדות הם חלק נכבד מהתפאורה. בערב, נסענו למרכז העיר לראות קצת שמחת קרנבל ברחובות. צפינו קצת בבתי ספר לסמבה של "פשוטי העם" שלא קונים כרטיסים לתהלוכה האמיתית, והתרשמנו מאוד מהמאמץ וההשקעה דווקא של אלה שאין הפרוטה מצויה בכיסם. הרגשנו קצת כמו ביום העצמאות של פעם בארץ: דוכני אוכל ושתיה, פטישי פלסטיק, ספריי קצף, ילדים בתחפושות.

למחרת, יום שני, ביקרנו בהר לחם הסוכר המפורסם, עלינו ברכבלים וזכינו לראות את ריו במבט על - הנוף מהמם, העיר נפלאה ומגוונת, הרים, יערות, אגם, מפרצים וחופי זהב ובניהם בתי העיר. (24 ריאל למבוגר כולל העליה לפסגה עליונה, 12 ריאל עד אורקה URCA- התחנה הראשונה, ילדים עד גיל 6 חינם).

בערב הלכתי (שמואליק נשאר בבית כבייבי סיטר) לראות את הדבר האמיתי בסמבורדומו. רק להכנס לשם זה כבר מרגש. טריבונות ענקיות, רחוב שלם עם אלפי אנשים המחכים בלב הומה לפתיחת הערב השני של הקרנבל. תאורות ענק מאירות את השמיים, אנשים בלבוש המסגיר את אהדתם לבית ספר זה או אחר - ירוק וורוד למנגיירה, כחול לבן לבייז`ה פלור וכו`. בתחילת הערב החל לרדת גשם שהפך לשטפון של ממש, ולא ניתן היה להתחיל את המופע. שעה שלמה ניתך הגשם בכל עוזו, כשהרעמים גוברים מידי פעם על המוסיקה, התחושה היתה כמו לעמוד במקלחת בלבוש מלא- נרטבתי עד לשד עצמותי - אבל למי אכפת כשהראש מלא בסמבה?!

התהלוכה התחילה עם ביה"ס Tradição ( טרדיסאו-" מסורת"). הנושא שלהם היה כדורגל- הלל לנבחרת ברזיל שלקחה אליפות עולם בקוריאה ויפן, ובמיוחד לרונלדו, כמובן. וההמנון החוזר:" הכדור בשער- זו המסורת( כשם ביה"ס), הכדור בשער - זו האליפות החמישית!".
אחריהם: מנגיירה, בית ספר רב תהילה, בנושא עשרת הדיברות - סמבה לשלום, שיר לחופש. תהלוכה מרהיבה של עגלות ענק מופלאות ממש, אלפי רקדנים (4,500 ) עשרות סוגי תחפושות עשירות, מקושטות בנוצות, כיתוב בעברית על חלק מהן, בני ישראל היוצאים ממצרים, משה ופרעה, קריעת ים סוף ומתן תורה " מי ששותל שלום, יקטוף אהבה".

ולאחר מכן צועדים בסך בייז`ה פלור הנפלאים עם מסר חברתי - העם ( הברזילאי) מספר את הסיפור שלו - על העוני, על האלימות, על הדברים הנפלאים שיש בברזיל - " היד שעושה מלחמה - היא תעשה שלום". והקהל מתלהב רוקד ושר עם הרקדנים והזמרים, הבטריה (להקת המתופפים) הולמת בתופים והמקצב מטריף,בחורות מדהימות, בגווני שוקולד, ולבושן כתר נוצות, נעלי עקב 15 ס"מ גובה וצבע גוף נוצץ בלבד. כל בית ספר צועד מעל לשעה - כך כל הלילה עד אור ראשון. אין ספק - הקרנבל בריו זו הצגה - זו ההצגה - מי שלא ראה קרנבל בריו לא ראה למעשה את הקרנבל מעולם. ראיתי קטעים מהקרנבל של סלבדור בהיה בטלביזיה - זו באמת מסיבה גדולה, אבל איך אפשר בכלל להשוות את זה לקרנבל של ריו?

לגבי המושבים בסמבודרומו: במקור רציתי להיות ביציע 5,7 או 9, שהם ידועים כטובים ביותר, אך אם אין לך בן משפחה או מכר שירכוש את הכרטיס בקופות מבעוד מועד במחיר 140 ריאל, יהיה עליך לשלם: 230, 300, ואפילו 450 ריאל - זה שוק של היצע וביקוש. לאור המחיר היקר ובעצתו של ג`ורג`, רכשתי כרטיס ליציע 6 באזור הכסאות השמורים (100 ריאל, במקום 70 בקופות), והאמת היא שנהניתי מאוד, הייתי ממש בשורה הראשונה, ויכולתי כמעט לשמוע את הלמות ליבם של הרקדנים..אמנם, ליד שערי הכניסה יש המון טיפוסים שמציעים כרטיסים, אבל רק בשער עצמו ניתן לדעת אם הם אמיתיים או מזויפים.

לתחילת הכתבה

קורקובדו וחופים


למחרת לקחנו את הרכב ונסענו לכוון הקורקובדו, פסל ישו הגואל על ראש ההר המשקיף על כל העיר, זהו פסל עם מוטיב דתי הגדול ביותר בעולם, ויש לומר מרשים גם מרחוק ועוד יותר- מקרוב. כשהתקרבנו לאזור עצרו אותנו צעירים עם חולצות שעליהן כתוב קורקובדו, הודיעו לנו שהכניסה בכביש מותרת למוניות בלבד, למרות שלא ראינו שום שלט במציין זאת במפורש, והאיצו בנו לקחת מונית. אנחנו העדפנו לקחת את הרכבת המיוחדת אל ראש ההר, על פי המלצות שקראנו בחוברת מטיילים של מסע אחר. ובכן, לדעתנו ההמלצה הזו לא משהו - אמנם הנסיעה ברכבת חביבה (25 ריאל למבוגר), אולם זמן ההמתנה ליציאה, בימי הקרנבל- שעה וחצי ויותר!. יתירה מזאת כשהגענו לראש ההר גילינו שיש שם הרבה מאוד מכוניות פרטיות במגרש החניה, ללמדנו שהיינו צריכים להמשיך בנסיעה ולהתעלם בחן מאותם הבחורים.

זה גם הרגע לומר שהייתה שם אווירה של מאפיה, הצעירים האלה גובים דמי חניה כאוות נפשם ( בין 5-20 ריאל - תלוי בכמה אתה פרייר), ואין לך שום אפשרות לסרב שכן אינך רוצה לגלות לכשתחזור שיש לך פנצ`ר או נזק אחר למכונית. זה מקובל ברחובות רבים בריו שבחור "מסדר" לך חניה והתענוג עולה 2 ריאל בד"כ. הפסל, כאמור, מעורר רושם רב, ומהמרפסת ניתן לראות נוף 360 מעלות של ריו. (האתר מאוד מסודר - מעליות, מדרגות נעות - לא עולים אפילו מדרגה אחת ברגל...), בערב הגענו באקראי לאזור הסמבודרומו וגילינו שיש מצעד של בתי הספר הזוטרים, לטובת הילדים נכנסנו לצפות בהם וחייבים לציין שגם בליגה הזו ההשקעה רבה, הסמבה טובה, והאווירה - כל החבר`ה מהשכונה באו לעודד את חבריהם הצועדים. נהנינו. ( כרטיס: 3-5 ריאל).

יום רביעי, לאחר הקרנבל, נסענו לחוף איפנמה, חוף יפה ונקי, בשכונת מגורים הרבה יותר טובה ודשנה - שווה ביקור.

יש משהו מקסים בקשר לחופי ברזיל: עשרות רוכלים עוברים ללא הפסקה, מציעים את מרכולתם. אין אלה רק מוכרי הארטיקים המוכרים לנו מחופי הארץ - פה מוכרים הכל! בגדי ים וחוף, כובעים, משקפי שמשِ שמן שיזוף, תכשיטים, אפילו קופסאות עץ מגולפות וסירים מאלומיניום! וכמובן שלל אפשרויות הנישנוש - מין סנדוויצ`ים בתוך ארונית, שיפודי גבינה המותכים במקום במין תנור מנגל נייד, שרימפס על שיפוד, אבטיח פרוס, עוגות קוקוס, אגוזי קוקוס שלמים מוכנים לחיתוך ועוד ועוד. אין שום סיכוי שלרגע תחשוק בדבר כלשהוא ולא תוכל לבוא על סיפוקך המיידי. רובם כל כך אסטטיים וצבעוניים- זה פרויקט צילום בפני עצמו- צילמנו את חלקם כדי לשתף גם אתכם, תראו כמה הם חמודים!

אחר הצהריים חזינו עם שאר הברזילאים בשידור תוצאות הזוכות בקרנבל; אנשים עומדים קשובים וצופים בתהליך בחירה מאוד ארוך, לכל מדד של התהלוכה- תפאורה, אלגוריות, השיר, התיפוף, הרקדנים, התפתחות הנושא וכו`, יש ציון שניתן על ידי 4 מומחים שונים, כך שהתהליך מעט מייגע, השידור מהסמבודרומו, שם נמצאים אוהדי בית הספר השונים, וזה מזכיר כמעט הכרזה על תוצאות של בחירות בארץ. השנה זכו בייז`ה פלור דה נילופוליס! הילדים מאוד שמחו - משום מה מההתחלה הם התלהבו מבייז`ה פלור וקנו בנדנות שלהם, וכשנודעו תוצאות הזוכות, הם היו מבסוטים עד הגג. (לדעתי, קשה מאוד לשפוט מי הכי טוב - יש קבוצה מסוימת של בתי ספר מעולים וההבדלים בניהם מיזעריים, וממילא יש האומרים שהכל נקבע מראש...). ביום שבת נלך כולנו למצעד המנצחות, זה ממש שואו, כי כבר אין מתח של תחרות, אך אלה גם הקבוצות שהכינו את ההצגה הטובה ביותר השנה.

לתחילת הכתבה

טיפים

  • בריו לא הולכים עם תיקים. מקסימום פאוץ` קטנטן ורזה וצמוד לגוף. ואין זה פלא - היום הרגשתי על בשרי מדוע, כאשר שני בחורים ניסו "לעשות עלי תרגיל" - האחד פנה אלי, ובעוד הוא מדבר השני הגיח וניסה לחטוף לי את התיק. לא קרה שום דבר- א. התיק תפור חזק ובלתי תליש, ב. הייתי ערנית ולא הצליחו להסיח את דעתי. ג. בכל מקרה לא היה שום דבר בעל ערך בתיק. מסקנה: יש להיזהר, לא לשאת תיקים שלא לצורך ולהיות מודעים לסכנה.
  • ברחבי ברזיל יש מודעות גדולות על הסכנה של יתוש הדנגי, ועל הצורך להלחם בו. מסתבר שבשנה שעברה היתה בעיה קשה מאוד בנושא. לא ברור לי לגמרי מה קורה השנה - בכל אופן אני נעקצת עקיצות נוראות ושום חומר לא עוזר, גם לא עם DEET 35%
    הנקודה המדהימה ביותר היא שמצד אחד יש מודעות כיצד צריך הפרט לשמור על כללי ניקיון והתנהגות כדי לא לייצר חממות גידול ליתושים- ומצד שני, הביוב זורם בחופשיות לתעלות פתוחות- והריח- לא כדאי בכלל להזכיר את הניחוח- וזאת גם בעיר גדולה וקוסמופוליטית כמו ריו וגם באי שכביכול מהווה שמורה אקולוגית כאילייה גרנדה. .

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×