אוסטרליה - יוצאים לדרך

שמחים ועליזים יוצאים בני משפחת שחר-קריצ`בסקי לדרך, אחרי התארגנויות וסידורים בעיר הגדולה, בריסביין. הם מבקרים בשמורה יפהפיה, הולכים לאיבוד במבוך, מבקרים בעולם התת מימי ואף מוצאים עצמם מתחבאים מפני סופה בקוויסלנד. על כך ועוד, בכתבה הבאה.
משפחת שחר-קריצ'בסקי
|
תמונה ראשית עבור: אוסטרליה - יוצאים לדרך
Thinkstock Imagebank ©

יוצאים מבריסביין

יצאנו מבריסביין על כביש Bruce Hwy לכיוון הרי Glass House Mountains. בעיירה Caboolture עלינו על כביש מספר 60 וממנו התחברנו לכביש 24 העובר בדרך נופית, מקסימה במיוחד (בדיעבד עדיף לא להכנס לקבולטור ולהמשיך בכביש "ברוס" המהיר, עד המחלף עם כביש 24). הרי הגלאס האוס הם 16 הרים וצוקים געשיים יפים, שמזדקרים מתוך האדמה, מוקפים בצמחייה ירוקה, עמקים וגבעות ירוקות ופוריות, מנוקדים בבתי עץ יפים וחוות. חשבנו שרק ניסע בדרך היפה ונמשיך צפונה, אך התאהבנו במקום והחלטנו להישאר שם לילה ולמחרת לטייל באזור. 

מצאנו קרוואן פארק זול ודי בסיסי ללינה (כל השאר היו מלאים בגלל קטיף התותים...) בשם Glasshouse Mountains Holiday Village, וזכינו לראות שקיעה יפה, עם עננים ורדרדים מעל המצוקים היפים. לקינוח אפינו עוגת "בראוניס" טעימה לכבוד יום שישי ותחילת הטיול באוסטרליה והרגשנו בבית. הקרוואן קטן, יפה נעים, וביתי. כייף לנו אחרי 8 חודשי טיול ונדודים, להרגיש שיש לנו בית קטן משלנו, לא צריך לארוז הכול כל כמה ימים ולנדוד - עכשיו הבית נודד איתנו! 

למחרת, נסענו לתצפית היפה Lookout 589 שמשקיפה על כל הסביבה ההרים והים. בשמורה יש כמה הרים שניתן לטפס עליהם. לפי ההמלצה של הסבא בטוריסט אינפורמישן (שהיתה מעולה) בחרנו בהר Mt. Ngungun בגלל המסלול הקצר (כשעה וחצי הלוך ושוב) והנוף היפה שנשקף מהפסגה. המסלול מתחיל בשביל שעובר בצמחיה סבוכה בבסיס ההר, השביל עולה לאט עד שמגיעים לעליה עם טיפוס חד ותלול, בין סלעים. הבנות הלכו נהדר- התגאינו בהן מאוד! הן טיפסו בקלילות בלי עזרה ובפסגה כל אחד קיבל שוקולד. 

הנוף מהפסגה היה נהדר! חזרנו לקרוואן פארק, אספנו את הקרוואן והמשכנו ל-Forest Glen. בדרך עצרנו לארוחת צהריים ב"רסט ארייה" נהדר עם גינת משחקים נהדרת וכייפית, שהבנות נהנו לשחק בה ובעיקר להחליק באומגה. ישנו בקרוואן פארק של Big 4 ב- Forest Glen, קראוון פארק יפה, מקום אמיתי לנופש, אך יקר להחריד ($50 ללילה) . הבנות ישר רצו למשחקייה הנהדרת ולכרית הקפיצות הענקית, מקפצות בהנאה ואחריהן ההורים. כולנו נהננו מאוד- איזה כייף! 

לתחילת הכתבה 

המבוך והעולם התת מימי

את יום ראשון העברנו בנחת. נסענו ל- Bellingham Maze, מקום עם מבוך גדול ומשחקי מחשבה שנמצא 5 דקות מהקרוואן פארק. הלכנו לאיבוד במבוך ומצאנו את דרכנו חזרה. נהננו מהמשחקים, שאר המבוכים ומפינת הציפורים. חזרנו לקרוואן פארק לסיבוב נוסף וארוך על כרית האוויר והמשחקים בגינת המשחקים ובאומגה. השלווה האוסטרלית מדבקת ואנחנו פשוט נהנים לעשות הכול לאט ובנחת, לא למהר לשום מקום, לתת לשלווה לחלחל לתוכנו. 

למחרת נסענו לטיול יומי ב-Mooloolaba לבקר בעולם התת- מימי הנהדר (Underwater World, מבוגר 26; ילד 16; משפחתי 73) בו בילינו שלוש שעות של שיכרון חושים. ראינו כלבי ים מתוקים שוחים, ממש מקרוב ונהננו מהמופע שלהם. ביקרנו באקווריום הנהדר, בו הולכים בתעלה שקופה שמקיפה אותך מסביב ומעל ומלאה בהמון סוגי דגים נפלאים וצבעוניים וכרישים בכל מיני גדלים וסוגים. באזור של דגי המעמקים נדהמנו לגלות אילו יצורים חיים במעמקים והתפעלנו מדיונון ענקי קפוא באורך כמה מטרים- מדהים ומפחיד לחשוב שיש דברים כאלה בים! הבנות נהנו ללטף כוכבי ים צבעוניים ורכיכות ים- היה א-ד-י-ר! מומלץ בחום! 

לתחילת הכתבה

העיירות שבדרך

למחרת עזבנו את פורסט גלן והמשכנו לעיירה היפה Mapleton. רק שעה של נסיעה ואנחנו בעיירה קטנטנה ונעימה, ששוכנת בין גבעות ירוקות וקסומות, מעל רצועת החוף. התמקמנו בקרוואן פארק הנפלא Lilyponds Holiday Park (שייך לרשת "טופ טוריסט") ולא תיארנו לעצמנו כמה זמן נהיה שם. יופיו של האזור, הקצב, השלווה, צחוק הקוקברות וציוצי הציפורים היו מדבקים והחלטנו להישאר, לנוח, להנות מהשקט, הרוגע וטיולים באזור הקסום, שנמצא כשעה וחצי נסיעה מבריסביין. 

למחרת יצאנו לטיול סיבובי (חלק מהדרך עביר לרכבים בלבד ולא לקראוונים!) ממפלטון ל-Kenilworth בה עצרנו בבית חרושת קטן ליצור גבינות. נהננו מטעימות של גבינות מיוחדות, כמו גבינה עם מנגו וגבינה עם צ`ילי וקארי, המשכנו למסלול הליכה קצרצר לראות עץ - Fig Tree ענקי ויפה ומשם דרך הישוב Witta לשמורת Mary Cairncross הנהדרת- שמורה של יער גשם יפה ונפלאה!! נהננו ללכת בין העצים השונים והיפים, להסתכל על השורשים והגזעים המעניינים ואפילו זכינו לראות פאדמילון קטן ומתוק- סוג של חיית כיס, שהוא כמו קנגרו אבל ממש קטנטן ועדין וכל-כל מתוקי! עייפים ומאושרים חזרנו למפלטון. בילינו כמה ימים במנוחה ותכנון המשך הטיול וטיילנו בשמורה של מפלטון פולז (Mapleton Falls). 

ביום אחר נסענו ל- Maleny ול- Montville המקסימות. שתי עיירות תיירים, מצועצעות ויפות, מלאות חנויות, בתי קפה ובתים מטופחים על קו ההרים, משקיפות לנוף הנהדר הנפרש מתחתיהן של גבעות ירוקות חוות, והים- מקום נהדר שעושה חשק להישאר ולגור בו לעד. אח... אוסטרליה... אוסטרליה... איזו קארמה צריך כדי להיוולד ולגור במקום הנפלא הזה? במלאני נהננו מהגלידה המעולה בחנות Colin James Fine Foods שנמצאת ברחוב 37 Maple st. הגלידות שלהם זכו בכמה פרסים ולא לחינם- היה טעים! בהמשך הרחוב מצאנו חנות יד שנייה ורכשנו בה כמה ספרי ילדים לבנות, עדן כבר קוראת אנגלית די טוב ונהנית לקרוא לבד. 

לתחילת הכתבה

מפעל הג`ינג`ר ובבית החולים

השלווה הקסומה שלנו הופרה מעט בכאבי בטן פתאומיים שלי, שבאו והלכו, האמת שלא מאוד התרגשנו מהם (עוד לא ידענו מה מחכה...) וכך, אחרי שבוע וחצי של בטלה עצלה וטיולים החלטנו שצריך להמשיך הלאה, אם רוצים להספיק לראות עוד כמה מקומות באוסטרליה. בדרך ל-Noosa עצרנו ב- Yandina לביקור ב- Ginger Factory - מפעל הג`ינג`ר הגדול בעולם! הסיור במפעל היה מעניין (כרטיס משפחתי $ 29.5, ניתן לוותר על הסיבוב ברכבת), שמענו הסברים על צמח הג`ינג`ר האהוב עלינו והשורש שלו, ממנו מפיקים את כל הדברים הטובים... תהליך הפקת הסירופ מהשורש, וכמובן, טעימות. קינחנו בגלידה המעולה שמייצרים במקום והמשכנו לנוסה. 

בדרך, כאבי הבטן שלי גברו והפעם, ללא הפסקה. הגענו לקרוואן פארק שהומלץ על ידי הרפאלים והפלגים ,North Shore קרוואן פארק, שנמצא מעבר לנחל שחוצים אותו במעבורת (5 דולר לרכב, 5 דולר נוספים לקרוואן- בכל חצייה). הקרוואן פארק די ספרטני- ללא חיבורי מים, ללא מים זורמים לשתייה ומקלחות על מטבעות וגם לא חמות במיוחד. היופי של המקום הוא בכך שבקרוואן פארק יש המון סוגי ציפורים ותוכים מסוגים רבים (ורודים, לבנים וצבעוניים) וקנגרו שבאים לבקר בערב ומוקדם בבוקר. מעבר לכביש ראינו קנגרו, אז הלכנו לבקר אותם מקרוב. אחר הצהריים הגיעו המון תוכים צבעוניים ויפים. "שכנים" אוסטרלים הזמינו את הבנות להאכילם והן עמדו עם לחם ביד והתוכים אכלו מהן בהנאה. בהתחלה הן נורא נהנו מההאכלה, אחר כך התוכים התחילו לנחות עליהן מכל כיוון. טבע נבהלה מאוד וגם עדן לא אהבה את סריטות הציפורניים שלהם. מאוחר יותר הגיעו כמה קנגרו.
 
למחרת, כאבי הבטן שלי לא הרפו והתחזקו. בשלב זה החלטנו שהמצב מצדיק ביקור בבית חולים לבדיקות. החלטנו לחזור אחורה, למפלטון, להתמקם בקראוון פארק האהוב ולאשפז אותי בבית החולים בנמבור (רבע שעה ממפלטון) שם נמצא בית החולים המחוזי שנחשב לטוב. כאבי הבטן העזים לוו בחום ועליית לחץ דם, מה שגרם לחשד שמדובר באפנדיציט, רק שהוא לא התנהג כמו אחד טיפוסי, כיוון שהכאב היה בחלקים שונים בטן ולא רק בצד ימין. אושפזתי ישר להמשך בדיקות, תוך הכנה לניתוח, שנראה באופק וליבי מפרפר בפחד. פתאום הרגשתי כל כך לבד... צפריר עם הבנות בקרוואן פארק ויגיע בהמשך ואני פה לבד, בבית חולים בארץ זרה, מפוחדת, בלי אף אדם אהוב ומוכר, מחליטה עוד לא להתקשר למשפחה עד שנדע מה המצב. 

ניסיתי לנחם את עצמי, שלפחות אני באוסטרליה עם שרותי בריאות ברמה גבוהה וצוות רופאים ואחיות מקסימים במיוחד, מנסה להזכיר לעצמי שמה שלא יהיה – יהיה בסדר. כל הבדיקות שנעשו- סי.טי, בדיקות דם, רנטגן, אולטרסאונד ועוד, יצאו למרבה הפלא תקינות. אחרי ששללו הריון (למרבה צערם של שאר בני המשפחה) ועוד תופעות מוזרות, הרופאים היו נבוכים ואני מודאגת, הפעם הידע שלי לא פעל לטובתי, ומייד עלו בדמיוני כל הפתולוגיות המוזרות שלמדתי. הרופאים ניסו למצוא הסברים, עדין לא מרפים מהחשש לאפנדיציט. בערב צפריר והבנות באו לבקר אותי ולעודד. 

למחרת, עוד יום של בדיקות, הכאב ממשיך ואלוהים שולח לי מתנדבת נוצריה ששמעה שאני מ"ארץ הקודש" ונמצאת כאן לבד והחליטה ל"קפוץ" לעודד אותי. אנחנו מעבירות שעה של שיחה נעימה וזה בהחלט מעודד! גם הטיפול של חברת הביטוח היה נהדר, מעודד ותומך בצורה מפתיעה לטובה. העזרה ניתנה מייד מההתחלה בלי בעיות, כשרופא החברה בקשר תמידי עם הרופאים בבית החולים ואיש קשר מהביטוח מתקשר אלי כמה פעמים ביום לשמוע מה מצבי. אחר הצהריים החום יורד מעט וכיוון שכל התוצאות של הבדיקות תקינות, ברור כעת שאין משהו קריטי באופק ומעבירים אותי מהשגחה בטיפול נמרץ, למחלקה פנימית להמשך השגחה. עכשיו אני כבר מרשה לעצמי לשתף את המשפחה, שדואגת מרחוק. סוף סוף מותר לי שוב לשתות ולאכול מעט. לחץ הדם יורד, החום ממשיך לרדת וכאבי הבטן פוחתים. למחרת כבר אין חום, לחץ הדם תקין ואני משוחררת, עם הפנייה להמשך בדיקות דרך רופאת משפחה וכולנו נושמים לרווחה, כשאמא חוזרת לקרוואן. 

לתחילת הכתבה

סופה בקווינסלנד

שבוע נוסף עבר עלינו בבדיקות עד שהתגלה גורם הכאבים- פרזיט. הרופאה ציידה אותי במנת אנטיביוטיקה נדיבה ואני נגשתי לבית המרקחת הקרוב לקנות תמצית של זרעי אשכוליות כתחליף. חגגנו את ההקלה ואת זה שאנחנו יודעים כרגע מה יש ואיך לטפל בזה בקפה ביתי ונהדר במפלטאון (Daily Grind Cafe` shop 1/3 obi obi Rd). הבנות שתו שוקו נהדר עם מרשמלו ואכלנו עוגות נהדרות- יאמי! בינתיים, החלה סופה אדירה! סופה שהחלה בגשם ורוחות והלכה והתחזקה מיום ליום, הגשם ירד ללא הפסקה, ניתך בכמויות אדירות (700 מ"מ תוך 24 שעות!), כשאנחנו יוצאים מהקרוואן רק לשרותים, וגם זה מבצע מורכב שדורש התארגנות מראש וריצה מהירה. הרוחות החזקות מטלטלות את הקרוואן ואנחנו מרגישים כמו בתיבת נוח כי הכול מסביב מוצף. למזלנו, מפלטאון והקרוואן פארק שלנו נמצאים על גבעה. אנחנו מעבירים את הזמן בצפייה בסרטים על המחשב, לימודים ומשחקים, אוכלים הרבה טוסט-פיצה ומרקים. אפילו הציפורים ברחו למקום מפלטים והעדר הציוצים בולט במיוחד.
 
הסופה פוגעת בכל אזורי החוף של קווינסלנד בו זמנית וגורמת לנזקים גדולים- עצים נופלים על בתים, פקקים בדרכים, קרוואנים נהרסים, מבצעי חילוץ הרואיים מנחלים מוצפים, קווי מתח מנותקים, למזלנו אנחנו "רק" בשולי הסופה, שמרכזה בפרייזר איילנד- שנותק לכמה ימים. אנחנו מחכים עוד יומיים עד שהסופה תירגע ושאפשר יהיה לנוע בדרכים ולטייל בפרייזר איילנד. מתעדכנים כל יום במצב בעזרת מוקד המידע של רשות הפארקים של קווינסלנד. 26 באוגוסט, יום ראשון, הגשם פסק והשמש שוב זורחת! כמו נס, אחרי 5 ימי סופה עזים אנחנו יוצאים מתיבת נוח, הציפורים מצייצות, התוכים חזרו ואנחנו חוגגים היום 10 חודשים לטיול. נוסה ופרייזר עדיין מנותקות. זקני אוסטרליה אומרים שסופה כזאת לא הייתה כבר 50 שנה... אנחנו מאווררים את הקרוואן ומנקים ומתארגנים לנסיעה לריינבו-ביץ` שהדרך אליה נפתחה, מקווים שבינתיים ישוקמו הנזקים בפרייזר ונוכל להגיע גם לאי הקסום הזה אחרי ריינבו-ביץ`. על החוויות וההרפתקאות בריינבו-ביץ` ופרייזר איילנד בכתבה הבאה.

לתחילת הכתבה

הפינה של עדן וטבע

הפינה של עדן
יצאנו מבריסבן ועצרנו בקרוואן פארק קרוב, ליד הרי הגלאס האוס ופתאום היה לי מוזר להתקלח במקלחות הציבוריות ולהיות בקרוואן ולראות איך אבא מסדר אותו ומחבר אליו את המים והחשמל. היה לי כייף מאוד לטפס בהרי הגלאס האוס, כי אני אוהבת ללכת. הלכתי עם אבא ודיברתי איתו וזה היה נחמד, כשהטיפוס היה תלול היה לי כייף להביט למטה... בפורסט גלן נהנתי מאוד לקפוץ על כרית הקפיצות הגדולה ולשחק במשחקייה המשובחת ולאפות שם עוגת בראוני`ס. בעולם התת-ימי נהנתי מאוד ללטף כוכב ים. היה לי כייף לראות כלבי ים עושים תעלולים והיה לי נחמד לראות את הלוטרות. די הפחיד אותי לראות דיונון ע-נ-ק-י, שמצאו בים, שמור בתוך קרח. במפלטאון היה לי כייף שהלכנו לבית קפה, שתיתי שוקו נהדר עם מרשמלו ואכלתי עוגת פקאן טובה. 

הפינה של טבע
אני עדן ואמא אפינו עוגה בשם עוגת בראוני`ס ואני רוצה לספר את תהליך האפייה שלה: קודם שופכים את האבקה של הבלילה לתוך קערה גדולה, אז מוסיפים 2 ביצים, בלי קליפה כמובן, שליש כוס שמן וכף מים אחת ומערבבים ומכניסים לתבנית, מכוונים את החום של התנור לטמפרטורה שצריך ומכניסים אליו את העוגה. ואז יוצא ריח נפלא והעוגה מאוד טעימה ועם פצפוצי שוקולד חום ולבן והיא מצויינת! כשטיפסתי בהרי "הגלאס מאונטנס", רצתי כמו עז הרים, היה לי כייף שטיפסתי לבד בלי עזרה. בסוף הטיפוס היה פשוט כייף. בעולם התת-ימי ליטפתי כוכב ים, הוא היה מעניין ונעים וכל הזמן רציתי לחקור אותו ולא רציתי לעזוב אותו. יכולתי גם ללטף קיפוד ים אבל חשבתי שזה יהיה דוקרני מידיי... באקווריום ראינו סטינגריי וכרישים- זה היה מפחיד לראות סביבנו כרישים מקרוב. באקווריום יש מסוע שמסיע אותך בתוכו ואני רציתי לנסוע איתו באקווריום 3 פעמים! ליד מפלטאון ראינו עץ פיג טריי ענק ואכלנו גלידה טעימה. 

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×