אטרקציות מרכזיות בעיר

עוד בטרם הניצו קרני השמש הראשונות יוצא מצעד נזירים בכתום אל רחובותיה החשוכים של לואנג פראבנג עם קערות ללקט תרומות לארוחת הבוקר, שם כבר ממתינים תושבים בפינות הרחוב אורז.
מערכת אתר למטייל
|
תמונה ראשית עבור: אטרקציות מרכזיות בעיר

על העיר

עוד בטרם הניצו קרני השמש הראשונות יוצא מצעד נזירים בכתום אל רחובותיה החשוכים של לואנג פראבנג (Luang Prabang) עם קערות הללקט תרומות לארוחת הבוקר, שם כבר ממתינים תושבים בפינות הרחוב אורז. עם אור ראשון מתעוררים השווקים לתחייה, הכבישים המאובקים מתמלאים נשים עם סלי ירקות ותרנגולות, טוק-טוקים עמוסי חבילות ואנשי שבטי ה-Hmong וה-Mien הצועדים מכפריהם אל העיר. העיר מתעוררת ברעש צליית בננות בדוכנים, מנוע הסירות על המקונג, תפילות במקדשים והמולת כל הרכב. בצהריים, עם סיום בית הספר שיירות תלמדים בתלבושת אחידה על אופניהם מכסים את הרחובות. בערב שוב תשקע השמש מעל המקונג בנצנוץ אחרון מעל גגות המקדשים המוזהבים של לואנג פראבנג.

לואנג פראבנג, המכונה גם Muang Luang, בירתה לשעבר של לאוס, הינה כיום האטרקציה העיקרית של המדינה. היא הוכרזה כאתר שימור במסגרת ה-World Heritage על ידי האו"ם, משום היותה "העיר השמורה ביותר בדרום מזרח אסיה". ואכן, העיר שהיתה במשך 800 שנה ביתם של המלכים ומושלי האזור (עד העברת הבירה לויאנטיין ב-1563), כאילו קפאה בזמן. למעלה מ-30 מקדשים מלפני תקופת היותה קולוניה צרפתית עדיין פעילים בעיר, ומשמשים כמקום מגורים לעשרות נזירים. מעט המודרניזיה שהגיעה לעיר באה לידי ביטוי בחיבורה לחשמל, בכלי הרכב ובשדה התעופה הקטן.

פרט לכך נשתמרה האווירה הרומנטית אותנטית של העיר המיוחדת ללא פגע, על אף כי במשך ההיסטוריה נכבשה פעמים רבות ואף הוצתה מספר פעמים. עתה, עם סיום פרויקט סלילת כביש 13 מויאנטיין לעיר (אשר בעתיד יחבר את העיר עם מעבר הגבול לסין), יוצאת העיר לאיטה ממעטפת הזמן שעטפה אותה ופורשת כנפיים אל העולם החדש.

לואנג פראבנג שוכנת 500 ק"מ במעלה הנהר מויאנטיין, ו-230 ק"מ בכביש 13 מואנג ויאנג, במפגש נהרות המקונג והנאם-קאן. במרכז הפנינסולה הקטנה שיוצר מפגש הנהרות מתנשא הר Phousi אל מעל לעיר. לאורך הפנינסולה נמצאים גם רוב מקדשי העיר. מרכז העיר קטן למדי, וביום-יומיים תוכלו להקיף את האטרקציות המרכזיות ברגל, אם כי כדאי להקדיש לעיר זמן רב יותר, כדי להנות מהאווירה הרוגעת ומחיי העיר הצבעונים. שימו לב - במפות העיר השונות שניתן לקנות בלואנג פראבנג, משתנים שמות הרחובות ממפה למפה.

עקב כך, יהיה לכם קל יותר לנווט דרככם על פי נקודות ציון מרכזיות ולא על פי כתובות שעלולות להטעותכם. את אחד מימיכם בעיר כדאי להתחיל מוקדם ולצפות במצעד הנזירים. מדי בוקר מתייצבים נשים וגברים ברחובות העיר וסירי אורז בידיהם למצעד הנזירים בכתום. ליד כל אדם ואדם עוצר המצעד, והנזירים פוסעים אחד-אחד אל הסיר וזוכים למנת אורז קטנה לארוחת הבוקר. המצעד עובר במרכז העיר, התייעצו עם עובדי המלון בו אתם שוהים באיזו שעה והיכן יעבור המצעד לידכם.

את ארוחת הבוקר אפשר לחפש בין דוכני השוק המרכזי של העיר - Talaat Dala, במפגש הרחובות המכונים לרוב Kisalat ו-Latsavong, אותו תזהו על פי בית החולים המחוזי הסמוך. מכאן המשיכו ברחוב קיטסאלאט, עיברו את בית החולים מימינכם ופנו בצומת הגדולה שמאלה לרחוב Wisunalat. את הרחוב תזהו בנקל - משמאלכם מלון ראמה המפורסם והפאב הידוע השייך לו, הלאה מצד ימין שוכנת מסעדת "נאזים" ההודית הפופולרית. כ-150 מטר אחרי ראמה, באותו צד, תגיעו למקדש ששמו כשם הרחוב - Wat Wisunalat מקדש זה נבנה בשנת 1513, מה שכמעט זיכה אותו בתואר "המקדש הפעיל הוותיק בעיר", לולא הוצת ב-1887 על ידי ה-Black Flag Haw הסינים.

המבנה העשוי עץ נבנה מחדש בין 1896-1898, הפעם מאבן. חשיבותו של המקדש היה כמקום משכנו בעבר של ה-Pha Bang, פסל בודהה קדוש מזהב שניתן למלך פה-נגום על ידי הח`מר ב-1359, לרגל נישואיו לנסיכה קמבודית, על שמו נקראה העיר "לואנג פראבנג". ב"סים" - חדר תפילה בו מוסמכים הנזירים - קיים אוסף פסלי בודהה מוזהבים, וכן "סימה" - אבני הסמכה מהמאה ה-15. מחוץ לסים נמצאת That Makmo, סטופת לוטוס חצי-כדורית, המתנשאת לגובה 34 מטרים. בסטופה אוכסנו בעבר פסלי בודהה יקרים שנגנבו על ידי הסינים לפני ששרפו את המקום. הכניסה למקדש וויסונאלאט בתשלום. בצמוד למקדש וויסונאלאט נמצא Wat Aham, המפורסם בשל שני עצי הפיקוס ההודי הענקיים והיפים שבחצרו הנטושה.

ביציאתכם ממקדש זה, המשיכו ברחוב האנך לוויסונאלאט, פנו ימינה בלאטסאבון ואז ימינה לרחוב האלכסוני המסתעף ממנו וחוצץ בין Mount Phousi לנהר הקאן. ממרום ההר, בגובה של כ-150 מטר, משקיף Wat That Chom Sii, אשר הסטופה החרוטית המוזהבת בראשו נראית כמעט מכל רחבי העיר. המקדש נבנה ב-1804 ושוחזר ב-1914, ומשמש בעיקר כמקום צפייה פופולארי בשקיעת השמש מעל נהר המקונג.

הנוף הנשקף ממנו מרהיב, ומספק תצפית מצויינת על כל העיר ומפגש הנהרות. כאמור, כדאי להשאיר את הביקור במקום (בתשלום) לזמן השקיעה, אם יהיה עוד כוח במותניכם לטפס את 328 המדרגות המובילות אליו. הכניסה בתשלום. בינתיים ניתן להשקיף אל נוף נהר הקאן מהמנזר הפעיל Wat Thammo-thayalan הסמוך, במורדות הר פוסי. אחרי שרידי Wat Pha Phutthabaat, שנבנה ב-1395 סביב "טביעת רגל" של בודהה, תגיעו אל חצי האי הקטן שנוצר בין הקאן לנהר המקונג.

לתחילת הכתבה

עיר המקדשים

חלק זה של העיר עמוס מקדשים לרוב, ביניהם Wat Khili, Wat Pakkhan, Wat Bun Heuang, Wat Si-Mung-Khun, Wat Sop, Wat Saen ו-Wat Nong Sikhunmeuang. אך היפה בהם, והמרשים בעיר כולה, הוא ללא ספק Wat Xieng Thong. מקדש זה, שפירוש שמו "מנזר עיר הזהב", הוא המרשים והיפה ביותר ממקדשיה הרבים של לואנג פראבנג, ונחשב ליצירת מופת של ארכיטקטורה בודהיסטית במאה ה-16. הסים, בית התפילה המרכזי, נבנה ב-1560, בשנת 1828 הוספה הספריה, וב-1961 מגדל התוף. מקדש זה הינו אחד הבודדים שלא נפגעו בהתקפת הבזיזה של אנשי ה"דגל השחור" ב-1887, אולי משום שמפקדם, דאו ואן טרי, התחנך כאן כנזיר בצעירותו.

הסים יפה במיוחד, קירו האחורי מעוטר במוזאיקה על רקע אדום של עץ החיים, בעוד קירות אחרים מעוטרים ציורים בצבעי זהב. בבית ההלוויות המלכותי, שכניסתו היפהפיה מצופה זהב, מוצגת כיכרת ההלוויות המרשימה של בית המלוכה שגובה 12 (!) מטרים, וכן צנצנות אפר של משפחת המלוכה. עוד במקדש מספר סטופות וחדרי תפילה קטנים, ובהם דמויות בודהה. פסל נדיר במיוחד של בודהה שוכב מוצג ב-Red Chapel, הקרויה גם "מקלט הבודהה השוכב". הכניסה בתשלום. בדרכיכם חזרה מהפנינסולה תעברו ברחוב Phothisalat ליד המקדש Wat Paa Phai, שפירוש שמו "מקדש יער הבמבוק", ולו חזית עץ וזהב, עליה מופיע ציור קיר מעניין של חיי היום יום של אותה תקופה. Wat Xieng Muan ו-Wat Chum Khong הסמוכים, מעניינים בזכות מעמד נרות מרשים המעוטר בדרקוני מים.

בהמשך הרחוב, ה-Royal Palace Museum, המשלב מוטיבים של בנייה לאית ובנייה צרפתית-קולוניאלית. כפי שמעיד שמו, שוכן מוזיאון זה בבית המלוכה לשעבר, שנבנה ב-1904 כמקום מושבו של המלך סיסאוואנג וונג ובני משפחתו, שפסל דמותו מוצג משמאל לכניסה הראשית. לאחר עליית הפתט-לאו לשלטון ובריחת המלוכנים ב-1975, הוסב למוזיאון המציג בעיקר חפצי אומנות שהיו שייכים למלכיה הקדומים של לאנג-קסאנג. כאן מוצג כיום פסל הפה-באנג ששכן בעבר בוואט ווינסולאט.

הפסל החשוב, העשוי זהב וכסף בגובה של 83 ס"מ, מוצג עם פסלי בודהה יקרי ערך אחרים בחדר הימני ביותר לאולם הכניסה, אולם הוא אמור לעבור בקרוב לאולם מיוחד הנבנה עבורו מצד ימין אחרי הכניסה הראשית. אגב, שמועות מספרות כי הפסל הינו זיוף מתוחכם, והפסל המקורי נמצא אי שם במקום שמור, אולי אף במוסקבה. בחדר ליד, מימין לאולם הכניסה, נמצא אולם קבלת הפנים של המלך, המעוטר בציורי קיר של האמן הצרפתי אלי דה פוטרה, המוארים אחד אחד לאורך היום בקרני השמש החודרות לחדר.

משמאל לאולם הכניסה נמצא חדר קבלת פנים של המזכיר המלכותי. כאן מוצגים מתנות שקיבלה לאוס בביקורים דיפלומטים שונים - ציורים, כלי חרסינה וכסף מרחבי העולם. מכאן ממשיכים אל החדר הקיצוני השמאלי - חדר קבלת הפנים של המלכה, המעוטר בפורטרטים של משפחת המלוכה מ-1967, ובדגלי ידידות שהתקבלו מסין וויאטנם. בחזרה לאולם הכניסה, מולו נמצא אולם כס המלכות. באולם זה מוצגים הגלימות המלכותיות, כלי סייף, אוכף הפיל המלכותי, וכן מספר פסלי בודהה ששרדו את הביזה והשריפה בטאט מאקמו. אך העיקר כאן הן המוזאיקות המורכבות הנפלאות שעל הקירות, אשר העבודה עליהם נמשכה שלוש וחצי שנים. אחרי אולם הכס מוביל אולם נוסף לחדרי המגורים והאוכל של בית המלוכה, וכן לחדר בו מוצגת תצוגה מעניינת של כלי נגינה מסורתיים מקומיים ומסכות.

לתחילת הכתבה

הארמון והמפלים

אם תרצו לבקר בארמון, הנקרא גם Haw Khan, תצטרכו להקדיש לכך בוקר נוסף. שעות הפתיחה הינם בין 8:30-10:30 כל בוקר, בין שני לשישי. יש לבוא בתלבושת צנועה. לפני הכניסה יש להסיר נעליים וסנדלים, ולהשאיר את התיקים אצל השומר. הצילום בתוך המוזיאון אסור. הכניסה בתשלום. בהמשך הרחוב, לא רחוק מסניף הדואר, שוכן Wat Mai Suwannaphumaham, אשר נבנה ב-1797. מקדש זה מרשים במיוחד באכסדרה הקדמית שלו ובה קירות מקושטים בתבליטי זהב ועמודים מעוטרים. פסל הפה-באנג מוצג כאן כל שנה בעת ראש השנה הלאי באפריל. הלאים נוהגים לשפוך סביבו מים מבושמים ופרחים כסמל לזיכוך וטיהור הנשמה. בתאריך זה, וכן בפסטיבל המים באוקטובר, יוצאות מכאן שתי סירות מירוץ מקושטות בפרחים, המאוכסנות במקלט ליד הסים. הכניסה בתשלום.

מעבר לכביש, מול שער הארמון, על מורדות הר פוסי, נמצא Wat Paa Huak. מקדש זה מכיל ציורי קיר מרהיבים מהמאה ה-19 המציינים אירועים היסטורים באזור, אולם הוא לרוב נעול מאחורי דלתות יפות ועליהן מוזאיקה של בודהה הרוכב על פיל תלת ראשי. לעיתים יש במקום שומר אשר תמורת סכום כסף קטן ייתן לכם להכנס. מכאן תוכלו להמשיך אל וואט דאט צ`ום-סי שבראש ההר, לתפוס עמדה טובה לצפייה בשקיעת השמש.

עוד אתרים מעניינים באזור לואנג פראבנג הם מפלי קואנג סי ומערות פאק-או. Kuang Si Falls ממוקמים כ-30 ק"מ מדרום לעיר, בדרך העוברת דרך מספר כפרים של שבטים אתניים. המפלים המקסימים נשפכים מעל תצורות אבן גיר מיוחדות אל בריכות יפהפיות בטורקיז. בחלק מהבריכות התחתונות ניתן להתרחץ, ובמקום מספר דוכני אוכל. שבילי הליכה מובילים אל ראש המפלים (שם הרחצה אסורה!) ואל תוך יער המונסון המקיף אותם.

אל המפלים מגיעים בטוק-טוק שכור או בטיול מאורגן מהעיר. Pak Ou Caves ממוקמות במעלה נהר המקונג, לא רחוק ממפגשו עם נהר הנאם-או, כ-25 ק"מ מהעיר. גרם מדרגות לבן מוביל מהנהר אל פתח המערה המזדקר ממצוקי ההר. למעשה מדובר בשתי מערות - טם-טינג וטם-פום, בהם אינספור פסלי בודהה שהושארו במקום על ידי מאמינים. כדי להכנס אל מערת פום הגדולה יותר, יש צורך בפנס. 

המערות נגישות דרך הנהר בלבד, בסירה איטית (כשעתיים) או מהירה מהרציף שמאחורי מוזיאון ארמון המלוכה. בדרך למערות ניתן לעצור בכפרים קטנים לאורך הנהר, כמו Ban Thin Hong, המפורסם בשל ייצור יין האורז, או Ban Xang Hai, שהיה בעבר מרכז לייצור כדים. אל העיר ניתן להגיע בטיסה מויאנטיין ומערים ראשיות אחרות בלאוס. קווי אוטובוסים מקשרים את לואנג פראבנג עם ואנג ויאנג, ויאנטיין, פונסאוואן ומואנג קסיי.

אם אתם מבקרים מחוץ לעונה החמה תוכלו להגיע לעיר בדרך הנהר על גבי ה-slow boats מפקבנג, Huay Xai, ונונג קיאו. שייט מויאנטיין אורכו כשלושה עד חמישה ימים, ועל כן עדיף להגיע ממנה בטיסה או באוטובוס עם עצירה בואנג ויאנג. השייט נעים ומספק הצצה על חיי הנהר של לאוס, אם כי הסירות קטנות, איטיות וללא שירותים. שירות fast boats מחבר גם הוא את לואנג פראבנג בדרך הנהר, אך יש לצפות לרוח חזקה ושמש יוקדת.

לואנג פראבנג לתרמילאים - כל המידע החשוב לטיול שלכם באתר "עפתי" >>

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×