איטליה, סלובניה ואוסטריה - טיול משפחות

באיטליה, סלובניה ואוסטריה, השכנות זו לזו, אפשר למצוא אגמים רבים, מפלים ונוף עוצר נשימה. גם ביקור קצר ביעדים האלה, מצליח להמחיש את יופיים ואת אפשרויות הטיול המגוונות בהם.
ליז גורן
|
מפה
תמונה ראשית עבור: איטליה, סלובניה ואוסטריה - טיול משפחות

ורונה וסירמיונה

נסענו 2 משפחות לטיול מעגלי: איטליה (ורונה, אגם גרדה, ונציה) מערב סלובניה, גיחה ליום לקרואטיה (שמורת פלטביצה), מערב אוסטריה (זלצבורג – אינסברוק והאלפים), איטליה (דולומיטים).

נחתנו ב- 4:30 לפנות בוקר בנמל התעופה של ורונה. מאחר וחברות ההשכרה נפתחות בשעה 8, ישבנו וחיכינו בשדה התעופה (הילדים נרדמו על הספסלים וגם חלק מהמבוגרים). בשעה 8 קיבלנו רכב ויצאנו לורונה (לא לשכוח לקחת את השובר לרכב, אנחנו שכחנו והדבר עיכב אותנו). נכנסנו לחניון במרכז העיר והתחלנו לטייל. הלכנו למרפסת של יוליה, טיילנו ואכלנו גלידה במדרחוב ונכנסנו לאמפיתאטרון מדהים. נסענו למלון שהזמנו מהארץ Locanda ca` dei maghi בעיר Fumane. מלון מעולה, שירות מעולה, ידעו לתת המלצות לגבי טיולים וכבישים. ארוחת בוקר עשירה ומגוונת. קיבלנו סוויטה ל-5 נפשות (כל המשפחה) עם מטבח מאובזר לגמרי. בערב, נסענו לסירמיונה, ישבנו במסעדה הצופה על החומה וטיילנו בעיר העתיקה.

לתחילת הכתבה

יום כייף בגארדלנד

הגענו ב-9:30, למעט במתקן הממותה שהמתנו בו שעה וחצי שאר התורים היו הגיוניים. לפנות ערב התורים אף מתקצרים ויכולנו לעשות מתקנים פעמיים. יצאנו ב- 20:00 מגארדלנד.

טיפ - בקשו מפה של הפארק באנגלית! בעמדת המידע במרכז הפארק ניתן לקנות כרטיס אקספרס (עלותו 8 יורו לאדם). כרטיס זה מקנה עליה ללא המתנה בתורים לחלק מהמתקנים השונים בפארק, כניסת VIP. באותה הזדמנות תוכלו לקבל מפה באנגלית. אנחנו גילינו אודות כרטיס האקספרס רק לקראת סיום הפארק וחבל. במקום שהכרטיס כל כך יקר (32 יורו לאדם) שווה להשקיע עוד 8 יורו ולחסוך המתנה ארוכה. כמו כן, תוכלו למצוא מים ראויים לשתיה (חינם) במרכז המערב הפרוע!

לאחר הפארק עשינו קניות בסופר (פסטות, רביולים וטורטלינים, רטבים, ירקות, גבינות ולחם) והכנו ארוחת ערב לתפארת ואכלנו יחד.

לתחילת הכתבה

מפלי ורונה

נסענו למפלי ורונה בריבה דל גארדה - מקום מדהים ביופיו, בעוצמת נפילת המים, בגובהם ובשאון שהם יוצרים בתוך סלע גבוה. ישנה חניה מסודרת ליד המפלים. נסענו צפונה כ-10 קמ` לאגם טנו המרהיב בצבעו, אגם בצבע טורקיז! ישנה חניה צמודה בעלות של יורו לשעה. מומלץ להגיע עם ארוחת קלה ובגדי ים ולשהות במקום יותר משעה, שעתיים. הילדים שיחקו במים ואנחנו נהנו לשבת ולצפות בהם (לא היינו ערוכים עם בגדי ים).

עלינו להר מונטה בלדו מהעיר מלצ`סינה. בראש ההר מרגישים כמו על פסגת העולם. בראש ההר מוצבים כסאות נוח בשורות שורות. הגענו לפיסגה ותפסנו סייסטה. במקום ישנה מגלשת אבובים, הילדים נהנו לעלות ולגלוש (4 יורו ל-10 גלישות, הילדים התחלקו ביניהם במספר הגלישות ובמספר הילדים הגולשים. בודדים – זוגות). אכלנו פסטה בתוך המבנה של הרכבל ופיצה בקיוסק שבראש ההר. כשאנו שבעים המשכנו לטייל על ראש ההר. להיות שם זה כמו להרגיש מלך העולם, מילים לא יכולות לתאר את הנוף היפה הנשקף, הן של ההרים מסביב והן של אגם גארדה. מומלץ לערוך סיור רגלי לאורך הצוק לצפון, מסלול של כשעה עם נוף מדהים למזרח ומערב. יצאנו עם הרכבל האחרון ב- 18:30.

במקור הזמנו מהארץ מקום לארוחת האבירים בשעה 18:30, אך משראינו כי הזמן צפוף ורצינו לעלות על ההר, צילצלנו וביקשנו להזיז את הארוחה לשעה 22:00. לא היתה בעיה וכך הצלחנו לראות את כל המתוכנן ולאכול כמו בימי הביניים.

למחרת, יצאנו לכיוון ונציה. על פי הטיפים באתר השארנו את האוטו בחניה בפוסינה (באוטוסטרדה ישנו שילוט - P+boat) ומשם המשכנו במעבורת לונציה. עלות החניה 8 יורו+50 יורו הנסיעה במעבורת (טיפים אחרים ציינו מחירים נמוכים יותר, אך לא רצינו לבזבז זמן על חיפוש מקום חניה אחר). הגענו בערך ב-12 לונציה, טיילנו וטיילנו, עלינו למגדל הפעמונים בשעה 14:00, ראינו ושמענו את הפעמונים מהדהדים מעל ראשינו. התצפית על ונציה מהמגדל מקסימה, כמו גלויות. הלכנו לגטו היהודי ומשם בסביבות השעה 19 חזרנו למעבורת ולאוטו. עלינו על האוטוסטרדה בדרך לטריאסטה לכיוון סלובניה. לאחר חיפושים רבים, מצאנו מלון Hit hotel בשעה מאוד מאוחרת, 22:30, בקרבת מערות פוסטוינה ושקוציאן. המלון היה מצוין, אם כי היו לו רק 2 חדרים ל-4, כך שישנו כשהילדים הקטנים בין המבוגרים. בדיעבד, יציאה בשעה מאוחרת מונציה וחיפוש אחר מלון היתה חוויה לא נעימה. יש לציין כי ניסינו לצלצל ולהזמין מקומות לינה אך לא ידעו אנגלית.

לתחילת הכתבה

מערות פוסטוינה ושקוציאן

למחרת המשכנו לביקור במערות פוסטוינה ושקוציאן (המקומיים הוגים את שם המערה שקג`ניסקה). אנו מצטרפים לטיפים וההמלצות הרבות שנכתבו באתר הודות המערות. מערת פוסטוינה יפהפיה ומרשימה, נטיפים גדולים ומרשימים. סיור באנגלית מתקיים בכל שעה עגולה, בו המדריך מסביר פרטים מעניינים במערה. הילדים הרגישו כמו במיני רכבת הרים. קחו לבוש חם. אכלנו בורקה מחוץ למערה, מעין בורקס אך פחות שומני, ממולא בגבינה.

נסענו למערת שקוציאן, שהיא חוויה בפני עצמה. בכניסה למערה, נטיפים בדומה לפוסטוינה, אך לאחר זמן מה, נפתחת מערה עצומה בגודלה כשמתחתינו קניון עמוק עם שאון הנהר הזורם במערה. מרגישים כמו באחד מסרטי אינדיאנה ג`ונס... ביציאה מהמערה המדריך שאל מי רוצה לחזור ברגל לכניסה (כחצי שעה של הליכה ביער, כמו כן ניתן לראות את יציאת הנהר מההר) או לחזור במעלית. אנחנו בחרנו בהליכה הרגלית. כולנו נשארו עם טעם של עוד ממערה זו. לא ניתן להשוות בין המערות מאחר והן שונות לגמרי (למעט הנטיפים בתחילת מערת שקוציאן). לא הרגשנו בעיתיות עם הסיור בשתי המערות באותו יום, נהפוך הוא, כל מערה מספקת חוויה מסוג שונה.

שוב לפנות ערב, נסענו לקרואטיה לכיוון קרלובץ`. לאחר הכניסה לכביש הראשי, קרלובץ` – סלוני-ראסטוק, התחלנו לחפש מקום לינה. הבעיה היתה למצוא מקום ל-10 אנשים, אך לאחר מספר צימרים, מצאנו צימר נחמד ומומלץ (15 יורו לאדם, ילדים חצי מחיר, כולל ארוחת בוקר). על הכביש יש המון צימרים ובעיקרון אין בעיה למצוא מקום לינה. אכלנו ארוחת ערב במסעדה על הכביש, מאוד מומלצת, בשעה מאוחרת, כהרגלינו בסביבות 22:00. המסעדה נמצאת בצד מערב ונקראת Karan (בעיקרון יש להם גם חדרי אירוח ללינה).

לתחילת הכתבה

מפלי פליטביצה, לובליאנה ובלד

יצאנו לכיוון מפלי פליטביצה. בדרך עצרנו בסלוני. אם קוראים את שלטי העיירות והם מתחלפים בקצב מהיר (שלטים צהובים) לא תפספסו את סלוני. יש מקום חניה מסודר לתצפית על הכביש הראשי. אפשר להגיע לעיירה עצמה ולשוטט בין הבתים, בין פלגי המים. לאחר שעה נסיעה הגענו למפלי פליטביצה. רבות דובר באתר בנוגע לחניה כזו או אחרת. אנו חנינו בחניון 2, הלכנו לאוטובוס שהסיע אותנו לנקודה ממנה מתחיל מסלול H שמוערך ב-6 שעות סיור. הסיור מתבצע מהנקודה הגבוהה לנמוכה ואין כל קושי לראות את המפלים והאגמים כל הזמן.

מפלי פלטביצה הינם אחד מפלאי הטבע בהתגלמותם. מפלים ואגמים בצבע טורקיז. באמצע השמורה מגיעים לאגם גדול, אותו חוצות מעבורות (הכלולות בכרטיס). המעבורת הינה עקב אכילס של השמורה, שכן תכיפות המעבורות קטנה מכמות הנוסעים המבקשים לחצות את האגם. עובדה זו גוררת דוחק רב שכלל אינו נעים! כמו כן כפי שכבר נכתב שירותים ומזנון ישנם רק לאחר חציית האגם! המשכנו לטייל בשמורה, הגענו למפל הגדול ועלינו חזרה לאוטובוס שיוביל אותנו לחניה. בדיעבד, כדאי לחנות בחניון 1, מאחר ומסלול H מסתיים בחניון זה, אחרת יש לקחת את האוטובוס עד לחניון 2 בו החנו את הרכב. הנסיעות באוטובוסים בתוך השמורה לא מסובכות, אך יש להמתין לאוטובוסים כ-20 דקות פלוס מינוס. לסיכומה של השמורה במילה אחת – מדהימה!

חזרנו לאכול במסעדה שאכלנו אתמול, אם כי בשעה שהגענו, 19:30, המסעדה היתה עמוסה והאוכל היה קצת פחות עשיר וטעים ממה שהיה ביום האתמול כשהמסעדה היתה פחות מלאה לאור השעה המאוחרת. ולמרות זאת, זו עדיין מסעדה מומלצת. ניסינו לחזור למקום הלינה, אך לא היה לה מקום לכולנו. סיימנו לאכול וחיפשנו שוב מקום לינה שכפי שכתבתי על הכביש הראשי לא בעיה למצוא. מצאנו צימר בקרבת המסעדה (18 יורו לאדם, ילדים חצי, כולל ארוחת בוקר). בקרואטיה המטבע הינו קרונות, הם מקבלים יורו אך נותנים עודף בקרונות.

למחרת יצאנו לכיוון לובליאנה. חנינו בחניון ציבורי ליד גשר הדרקונים. עיר קטנה וחמודה. טיילנו בעיר על פי ההמלצות של הגולשים, עלינו למצודה ברכבל לתצפית על כל העיר. המשכנו לקניון וינטיגר הקרוב לאגם בלד, אחד המקומות היפים ביותר בטיול. הליכה בתוך קניון ירוק כשמדלגים מגדה אחת לשניה (או יותר נכון משביל על צוק אחד לשביל על צוק שני) על גשרונים. אין סוף לגווני הירוק ולשאון זרימת המים. הגענו עד מפל שום שגלש בשצף קצף, אך המוכרת בקיוסק התעקשה כי המפל אינו מלא מאחר ולא ירד הרבה גשם. אח, צרות של עשירים ... המשכנו לבלד, עלינו למצודה ומשם השקפנו על האי הציורי באגם.

הגיעה השעה לחפש מקום לינה. מצאנו צימר חדש בצפון בלד אחד מיני רבים באיזור, בו קיבלנו חדר ל-5, 80 יורו ללילה. הזמנו את הצימר ל-2 לילות. ירדנו לעיר, טיילנו מעט וישבנו במסעדה איטלקית מדהימה וטעימה. המסעדה נמצאת ברחוב הראשי בכניסה לטיילת והינה חלק ממלון Hotel Park. בצד אחד מסעדת פיצות ופסטות ובצד השני, על גדת האגם, מסעדת בשרים ללא פיצות. אנו אכלנו במסעדת הפיצות והפסטה: מנת פיצה הינה מגש עגול וגדול, מנת הרביולי והפסטות השונות גם כן גדולות ומשביעות. והטעם?! מעדן.

לתחילת הכתבה

ראפטינג בסאבה ואגם בוהיני

ביום שלמחרת השארנו את הילדים בצימר שישחקו, ונסענו המבוגרים למרכז המידע בעיר לקבלת מידע שימושי. התעניינו ברפטינג בסוצ`ה או בסאבה (הנהר הזורם ליד בלד). על פי המלצת מועדני הרפטינג, ויש כאלה כמה בעיר, ההמלצה היתה לעשות רפטינג בסאבה (Sava) מאחר ואנו חסרי ניסיון ברפטינג ועם ילדים קטנים יחסית. הבנו כי הסאבה רגוע יותר מהסוצ`ה. שימו לב כי יש רק שני זמנים לרפטינג (בכל המועדונים), 10 בבוקר ו-14 בצהרים (לפעמים יש גם ב-10:45). אנו ממליצים מאוד על הרפטינג בסאבה, שאותו עשינו עם חברת Fun Rafting. הנהר שוצף במידה. המדריך עשה הכל כדי שיהיה לכולנו כייף, אם זה שחיה במקומות העמוקים בנהר, עידוד לחתירה, קפיצה מגשר מגובה 7 מטר, Body rufting ובסוף כיבוד במשקה הלאומי המבוסס על אוכמניות (או פרי יער קטן דומה) – טעים להפליא, קנינו בקבוק בסופר. אכלנו צהרים במסעדת הפסטה פיצה מאתמול.

המשכנו להר ווגל, אולם בדרך אליו החל לרדת גשם זלעפות. לא עלינו הן בגלל הגשם והן מפאת הראות הגרועה. ירדנו חזרה לאגם בוהיני (או כפי שהמקומיים קוראים לו - אגם בוחין) ולשמחתנו כשהגענו לאגם מזג האויר התבהר לכמה דקות ויכולנו להכנס מעט למים וליהנות מהאגם המרהיב. הגשם חזר ואנחנו חזרנו לצימר. בערב, נסענו המבוגרים לקונדטוריית Samon המוזכרת לטובה באתר, קנינו מבחר עוגות וחזרנו לצימר לאכול כולנו יחד. הגבניצה והקרם שניט מומלצים.

לתחילת הכתבה

אוסטריה, זלצבורג

בבוקר, ביום למחרת, המשכנו בנסיעה לכיוון אוסטריה. יצאנו לדרך ב-8:30 והגענו למערת הקרח בסביבות 12. כפי שנכתב יש 20 דקות של עליה לא קלה, 3 דקות ברכבל שמגיע בתדירות גבוהה מאוד ושוב עליה של 20 דקות לא קלות, אך הנוף ... הולכים ליד הצוק והעמק הנפרס למטה יפהפה. בכניסה למערה היה תור אך הוא מתקדם די מהר. מחלקים לקבוצות דוברות גרמנית ואנגלית. המדריך היה נחמד, הלך בקצב שהתאים לכולם, הסביר בצורה מעניינת ולא משעממת והאיר מקומות מדהימים במערה. ראינו דוב קוטב, פיל, מדוזה ועוד. ה"דמויות" משתנות משנה לשנה בהתאם לנטיפים ולזקיפים. ניתן לראות במערה את הנטיפים ישירות מהתקרה (כמו במערת נטיפים) אלא שכאן הם קרח. למרות הקושי בעלייה, לדעתינו ולדעת כל הילדים העלייה והמערה שבסופה שווים את המאמץ! טיילנו רק בחלק קטן של המערה, המדריך טען כי אורך המערה הידוע 41 ק"מ ויתכן שהיא ממשיכה למעל 100 ק"מ אך אף אחד לא בודק זאת מחוסר עניין. חשוב לקחת בגדים חמים כמו לחורף – נורא קר בפנים!

נסענו למגלשת ההרים באבטאנו. האתר נמצא ממש ביציאה מהעיירה בצד ימין, תראו קרונית/ מזחלת ופיסת מסילה המציינים את האתר. הגענו למקום בשעה 18:30 והאתר נסגר ב-17:00. על פי המלצת הגולשים, נסענו לאגם גוסו הנמצא בהמשך הכביש. האגם יפה, אך כשבאים מסלובניה, קרואטיה ואיטליה, אגם זה כבר איננו מיוחד. הנסיעה לא כל כך ארוכה כך שלא הצטערנו על הנסיעה. ירדנו חזרה במטרה להתחיל לחפש מקום לינה. נכנסנו לאחד המלונות הראשונים על הכביש הראשי Gosauschmied ובאנגלית עילגת בעלת המקום אמרה שיש לה חדרים, סך הכל 120 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר. במקום יש מסעדה טובה בה אכלנו ארוחת ערב.

ביום שלמחרת נסענו לזלצלבורג. לא ידענו מה קורה עם החניה ביום ראשון, למרות הטיפים באתר, וראינו אנשים שקונים תווי חניה במדחן, כך שלא לקחנו סיכונים וקנינו תו חניה ל-3 שעות. עלינו למצודה ממנה נשקף נוף של זלצבורג ונכנסנו למוזיאון המריונטות. טיילנו בסמטאות, נהננו ממוזיקה קלאסית ברקע (נגני רחוב על כלים שונים ומשונים) ואכלנו איך לא – שוקולד מוצארט. משם המשכנו לגני הלבורן והופתענו כל פעם מחדש מתעלולי הארכיבישוף מלפני 300 שנה. יש לציין כי הגשם שהחל את הבוקר התחלף במזג אויר נעים ושמשי אשר תרם למטרי המים בגן לצנן את ההולכים. יצאנו צוחקים ורטובים.

מאחר והשעה היתה בסביבות 15 החלטנו לנסוע שוב למגלשות ההרים באבטנו. הפעם הגענו בזמן, הילדים אומנם הספיקו לגלוש רק פעמיים אך החוייה היתה כייפית. אנחנו המבוגרים ישבנו בבית הקפה על כוס קפה, עוגה וגלידה. יש לציין כי לא היו תורים בקניית הכרטיסים, אך הילדים המתינו בראש המגלשה חצי שעה.

היעד הבא היה כיוון ההר קיצינשטרנהורן ומפלי קירמל. אי לכך תיכננו לישון באיזור זל אם סי. הגענו למקום וכפי שצויין בטיפים אחרים האיזור מלא במוסלמים ומוסלמיות מכוסות עד כדי חרך לעיניים בלבד. מאחר ולא מצאנו מקום לינה, המשכנו לקפרון. מצאנו מקום לינה, אולם בבוקר כשבאנו לשלם בעלת הבית אמרה כי המחיר שקבענו בערב קודם אינו תקף ולא הסכימה כי כל הילדים יהיו בחצי מחיר כפי שקבענו. יש לציין כי לא היה סבון בצימר וכשביקשנו נתקלנו בתשובה "באוסטריה בדרך כלל לא מספקים סבון במלונות". בשום מקום לא מצאנו "טיפ" כזה ולא נתקלנו בכך במהלך הטיול. כמו כן, המסעדות באוסטריה נסגרות בשעה 21, ואנו סיימנו את חיפושי מקום הלינה ב-21:20, מה שהקשה עלינו את חיפוש מקום ארוחת הערב. בסופו של דבר מצאנו מסעדה מקסיקאנית נהדרת בשם זוקיני בקפרון שעובדת עד מאוחר. האוכל, השירות והמחיר היו מעולים.

לתחילת הכתבה

הר קיצינשטרנהורן

בבוקר יצאנו לנסיעה להר קיצינשטרנהורן. היינו צריכים לראות בעיניים שאכן באוגוסט יש שלג על ההר, ואכן כך היה! הילדים עלו וירדו אין סוף פעמים במזחלות, אופנועים, מכסים עגולים ועוד כיד הדמיון הטובה בהר שכולו שלג. המתקנים פזורים באופן חופשי ובכמות נכבדה, כך שכל הזמן יש כלי שניתן לגלוש בו או עימו. גם גולשים מקצועיים הגיעו למסלולי סקי כמו בחורף. לא לשכוח להחזיר את כרטיסי הכניסה עליהם משלמים פיקדון ומקבלים אותו בהחזרת הכרטיסים.

יצאנו בשעות הצהרים והמשכנו למפל קרימל. עלינו על פי הטיפ הנתון באתר, לתחנה 3 עם מונית. עניין המוניות מוסדר, יש שלט במקום שמציין את מחיר הנסיעה לכל תחנה, הנהג שהסיע אותנו לקח חצי מהמחיר הרשמי עבור ילדים. מחיר הנסיעה למבוגר הינו 8.5 יורו לתחנה 3. בני אמר שאם היינו יכולים לקחת את המפל לישראל, הכנרת היתה מסודרת. כמות המים, שאון המים, נפילת המים הינם אחד מהמרשימים שראינו. באמצע הדרך, תחנה 2, החל לרדת טיפטוף שנמהל ברסיסי המים של המפל, החשנו את צעדינו עד לאוטו. כשנכנסנו לאוטו נפתחו ארובות המים במלוא עוצמתן. מומלץ למי שיש זמן להתחיל בתחנה 4, שם ניתן להיכנס לנהר ולהשתכשך במימו, מתחנה 3 במסלול ברובו לאורך מפל ענק. לנו בישוב לפני אינסברוק. המחיר היה 28 יורו לאדם ללא הבדל מבוגר ילד. אכלנו במסעדה בהמשך הכביש.

לתחילת הכתבה

חזרה לאיטליה, הדולמיטים

במקור תכננו לטייל באינסברוק, אך מאחר וירד גשם החלטנו לוותר ולהכנס לאיטליה חזרה. עצרנו בקורטינה, עיר נעימה לטיול כשנוף הדולומיטים מסביב. המשכנו לאגם מיזורינה. האגם מוקף כולו בהרי הדולומיטים המרשימים. במקום כזה מרגישים את כוחות ועוצמות הטבע. טיילנו סביב האגם ואחר כך עברנו לצד השני של האגם שם הילדים שיחקו בדשא ואנחנו נהנו לשחק עימם ולנוח מהנסיעה הארוכה. הערב החל לרדת והחלטנו להתחיל לחפש מקום לינה עם הירידה לכיוון בולצאנו.

עם הירידה בכביש מצאנו מלון 2 כוכבים שבהתחלה חששנו אך עד מהרה גילינו כי מדובר במלון דמוי אכסניית נוער, נקי ביותר (מגבות גוף ענקיות וסבון באמבטיה ) בשם Al sasso di stria שב- Passo falzarego. ארוחת הערב מוגשת בשעה קבועה 19:30 והתפריט קבוע. שוב חששנו שהילדים לא ימצאו מה לאכול ושוב התבדנו. סלטים חופשי, מרק כתום, פסטה ברוטב עגבניות, צ`יפס, חזה עוף על האש וגלידה לקינוח. הילדים נהנו מהאוכל כמו שלא נהנו אפילו במסעדות הטובות ביותר שאכלנו בהן. כולנו ביקשנו עוד מנות וקיבלנו. הילדים שלא אוהבים פסטה ברוטב קיבלו ספגטי בלי כלום. מחיר הלינה 120 יורו ומחיר הארוחה 12 יורו לאדם. אחרי מקלחות, יצאנו ההורים לכוס קפה, בירה ושתיה חריפה במלון.

נסענו בכבישי הדולומיטים דרך מעבר הרים סלה. כהרגלינו, הנוף וואו – מעטות המילים לתאר את עוצמות ההרים המחודדים. עצרנו בנקודות נוף להתלהב ולהצטלם. עצרנו בבולצאנו, טיילנו במדרחוב היפה. במדרחוב ממוקמת חנות כולבו ענקית עם מבצעי מחירים. על פי המלצות הגולשים, נסענו לאגם טובל. מדובר בנסיעה מתישה, ארוכה וקשה בכביש המוביל לאגם. משהגענו, היה עלינו לחנות את הרכב בחניה מסודרת, 8 יורו ומשם לקחת אוטובוס בתשלום (כ1-2 יורו לאדם) המוביל עד לאגם. האגם יפה אבסולוטית, אך בהתייחס לאגמים טנו ואלו שבסלובניה וקרואטיה הוא נופל מהם. בדיעבד הצטערנו שנסענו לאגם זה, גם הנסיעה היתה קשה וגם האגם אינו מרשים כמו שתואר. במקום אגם טובל היינו מעדיפים ליסוע לחלק המערבי של אגם גארדה שלא ביקרנו בו.

עשינו טעות ובמקום להזמין מראש לינה במלון הראשון שבו לנו, צלצלנו בבוקר כדי לגלות שאין כבר מקומות לינה לאותו לילה. חזרנו לאיזור גארדה והתחלנו לחפש מקום לינה. המשימה היתה קשה מאוד ולבסוף לקחנו 2 חדרים (2+3) לכל משפחה במלון בעיר Lazise במחיר 214 יורו.

לתחילת הכתבה

סידורים אחרונים

זהו היום האחרון לטיולנו. יום שיועד להשלמת קניות, הסתובבנו במרכז קניות סמוך לעיר. בשעה 14 יצאנו לכיוון שדה התעופה. שימו לב, כידוע יש להחזיר את האוטו עם מיכל דלק מלא. נכנסנו לתחנת הדלק הסמוכה לשדה. תחנה זו מופעלת בשיטה הבאה: מכניסים שטר כסף, במידה והמיכל ריק המכונה ממלאת בסכום שהכנסתם, במידה והמיכל מלא בחלקו, המכונה תמלא עד תומו, כעת עליכם להוציא פתקית ממכונת התדלוק אשר כתוב בה כמה כסף הכנסתם ובאיזה סכום תדלקתם. את העודף תקבלו או מהמתדלק או בחנות הצמודה. בזמן שתידלקנו הגיעו נוסעים ישראליים רבים (השפה השולטת היתה עברית), כולנו הסתבכנו עם התידלוק ועם התשלום. לתשומת ליבכם, אולי כדאי למלא בתחנה רגילה מעט רחוקה יותר.

לתחילת הכתבה

טיפים

  1. באוסטריה אין סבונים במקומות הלינה.
  2. קרואטיה ואוסטריה - רוב האוכלוסיה אינה יודעת אנגלית! בסלובניה האוכלוסיה המבוגרת אינה דוברת אנגלית רהוטה, אך הם מתאמצים ומאוד רוצים לעזור. הצעירים דוברים אנגלית. באופן כללי הסלובנים מאוד מסבירי פנים לתיירים.
  3. העדפנו לא לסגור את מקומות הלינה מהארץ, כדי להשאיר מרחב תמרון בין המקומות בהתאם לזמן ולמזג האוויר. באופן כללי, כפי שהבנתם, חיפשנו מקומות לינה סביב השעות -22.00-20:00, ל- 10 אנשים. בדרך כלל לקח לנו בין חצי שעה לשעה עד שמצאנו מקום שיהיה נעים ללינה ושיכיל את כולנו במחיר שמתאים לנו. הדבר אפשרי. אין טעם לקפוץ על הצימר הראשון שמוצאים. יש רבים אחריו תלוי בחדרים ובמחיר. כמו כן, ניסינו לצלצל ולהזמין מקומות בטלפון, אך מאחר וברוב המקומות לא דוברים אנגלית לא יכלו לענות לנו בכל מקרה.
  4. מומלץ לתת לאגמים כ-3-4 שעות, כך תוכלו להקיף את האגם ברגל או אופניים, או רק לעשות פיקניק ארוך (לא לשכוח להביא גבינות ויין).

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות נוספות עבורך

תגובות על הכתבה

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאירופה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×