איטליה עם ילדים - מסלול בהר המוטארונה באזור צפון איטליה

אזור צפון איטליה הוא יעד מעולה עבור טיול עם ילדים. הנוף באזור משתנה: הרים, אגמים והרבה יופי פסטורלי. לפניכם מסלול טיול להר המוטארונה ולאגם אורטה, מסלול טיול המיועד ומותאם כולו למשפחות, מתוך הספר "המשפחה המטיילת - מדריך לטיולי משפחות - צפון איטליה", מאת שלומית יפת-ביאליק.
שלומית יפת-ביאליק
|
מפה
תמונה ראשית עבור: איטליה עם ילדים - מסלול בהר המוטארונה באזור צפון איטליה

חשוב לדעת לפני שיוצאים

מה לקחת:
על הפסגה של הר המוטארונה עלול להיות קצת קריר. אפילו בשיא הקיץ רצוי להצטייד בחולצה עם שרוולים ארוכים. לטיול הרגלי - קחו מנשא ונעלי הליכה.
 
איך להגיע:
אל פסגת הר המוטארונה (Mottarone) אפשר להגיע במכונית או ברכבל (funivia) היוצא מהעיירה סטרזה (Stresa). ההחלטה באיזו דרך לבחור תלויה במידה רבה בהמשך תוכניתכם: אם תרצו להמשיך מהתצפית לכיוון אגם אורטה כדאי שתסעו במכונית. הדרך המתחילה בסטרזה וממשיכה לכיוון אלפינו (Alpino) יפה ופתלתלה במיוחד. המעבר במעלה ההר הוא בתשלום הנגבה בקופה בדרך. לעומת זאת, אם אינכם מתכוונים בשלב זה של הטיול להמשיך לאורטה, קל ועדיף להגיע לפסגה ברכבל. הרכבל יוצא מתחנה בצפון העיירה סטרזה, ליד הטיילת, במרחק של כעשרים דקות הליכה צפונה מתחנת המעבורת המרכזית של סטרזה, ליד תחנת המעבורת הנקראת "קרצ`אנו" (Carciano). הרכבל יוצא כל עשרים דקות, ועוצר בתחנת ביניים שבה נמצאים הגנים האלפיניים (ר` להלן) וממשיך לפסגה. 

לתחילת הכתבה

עלייה להר המוטארונה

חשוב לפני העלייה לתצפית לברר (למשל בלשכת התיירות בסטרזה) מה הם תנאי הראות בהר. אם הראות אינה טובה, דחו את הביקור ליום אחר.

מתחנת הרכבל בפסגת ההר יש שביל קצר ונחמד המוביל אתכם לנקודת התצפית. בהגיעכם לפסגה (1,491 מטר: הפסגה הגבוהה ביותר באזור אגם מאג`ורה), תוכלו לראות מדוע ההר מכונה "ההר של שני האגמים": תשקיפו על אגם מאג`ורה במזרח ועל אגם אורטה הקטן במערב. אפילו ילדים, שבדרך כלל אינם נוטים להתפעל מנוף, ישמיעו קריאות התפעלות. טיול רגלי המתאים לכל המשפחה הוא ההליכה בשביל 1L היורד מפסגת המוטארונה לעבר הגנים האלפיניים. תוכלו להגיע (במכונית או ברכבל) לפסגה, לרדת ברגל לתחנת הביניים ומשם לחזור למכונית ברכבל. זהו טיול יפה מאוד, לא קשה, הכרוך בירידה די מתונה של כשעתיים, שבמהלכו תיהנו מהנוף ומהטבע. חובבי הטיולים הרגליים יוכלו לברר בלשכת התיירות על עוד מספר רב של אפשרויות לטיולים רגליים על ההר.

לתחילת הכתבה

הגנים האלפיניים

במעלה ההר אפשר לעצור בגנים האלפיניים (Giardino Botanico Alpinia). אל תצפו לגנים מפוארים בנוסח האיים שבאגם מאג`ורה. יש בגן אוסף די גדול של צמחיית הרים וסוג זה של צמחייה אינו יוצר רושם מלהיב במיוחד. לעומת זאת, הנוף מן הגן מדהים, ומאחר שמחיר הכניסה לא יקר (2 יורו למבוגר, 1.5 לילד), זו דרך מצוינת לשלב טיול רגלי קצר ונעים של כחצי שעה עם תצפית אל הנוף.

פתוח מאפריל עד אוקטובר
מ-9.30 עד 18.00. 

לתחילת הכתבה

מוזיאון המטריות

בדרך לפסגת המוטארונה אפשר לסטות במקצת מהדרך הראשית ולנסוע לכיוון העיירה ג`ינייזה (Gignese, יש שילוט ברור מאוד בדרך), שבה מצוי מוזיאון יוצא דופן, והיחיד מסוגו בעולם - מוזיאון של מטריות ושמשיות (Museo dell'Ombrello e del Parasole). במוזיאון יש אוסף של עשרות מטריות ושמשיות המוצגות בסדר כרונולוגי. מיותר לקרוא את כל ההסברים, ואפשר פשוט להתרשם מהמבחר ומהתפתחות השמשיות והמטריות מאז המאה ה-18 עד היום. המוזיאון הקטן, בעל האופי השכונתי, הוקם כדי לשמר את מורשתם של תושבי האזור, שהתמחו בעבר בייצור שמשיות ומטריות, הרבה לפני שסין השתלטה על התעשייה הזאת. אם לא הערכתם עד כה את הפריט היומיומי והפשוט הזה – המטרייה – כאן תלמדו להעריך את האמנות המושקעת בו. זהו ביקור חביב המומלץ במיוחד כשיורד גשם... אם כי באופן מפתיע הם לא מוכרים כאן מטריות!..

פתוח מאפריל עד סוף ספטמבר בימים ג`-א` מ-10.00-12.00 ומ-15.00-18.00. 

לתחילת הכתבה

גלידה

האם ההיסטוריה של הגלידה קשורה באיטליה? מעדנים קפואים היו ככל הנראה במסופוטמיה כבר לפני כ-4,000 שנה, וגם הפרעונים במצרים דאגו שייבאו להם קרח למאכל. אך יש המייחסים את הבאת הגלידה למערב למרקו פולו – מגלה העולם מוונציה: הוא זה אשר הביא את הגלידה לאיטליה, לאחר שהכיר אותה במסעותיו בסין. ישנה תיאוריה (בתחום הזה יש שפע של תיאוריות ומיתוסים), שהגלידה הראשונה על בסיס חלב הומצאה באיטליה. גם במאה העשרים יש קשר איטלקי לגלידה: ממציא גביע הגלידה הוא ככל הנראה איטלקי שמכר גלידה בניו יורק. בשנת 1903 הוציא פטנט על מחזיק גלידה אכיל עשוי מוופל. 

הג`לאטו - הגלידה האיטלקית - היא כנראה הגלידה הטעימה ביותר בעולם וייחודה בכך שהיא עשויה בעיקר מחלב ולא משמנת. בג`לאטו יש בדרך כלל בין 4 ל-8 אחוזי שומן, בעוד שבגלידת שמנת אמריקאית יש בין 10 ל-18 אחוזי שומן: גם יותר טעים וגם פחות משמין! האיטלקים הם חובבי גלידות לא קטנים, אך עם זאת, מעצמות הגלידה האמיתית כיום הן ארצות הברית ואוסטרליה. האכלנים הגדולים ביותר של גלידה הם... הילדים. זללני הגלידה מביניהם הם בעיקר בגילאי שנתיים עד 12 והצריכה שבה לעלות לאחר גיל 45. 

לתחילת הכתבה

אגם אורטה ואורטה סן ג`וליו

גם קטן ויפהפה. התחנה המעניינת ביותר לצידו היא העיירה אורטה סן ג`וליו (Orta San Giulio), השוכנת על לשון יבשה בתוך האגם. הכניסה למרכז העיירה מותרת להולכי רגל בלבד. בכניסה לעיירה יש מגרש חניה גדול, אך עדיף להיכנס לחניון התת קרקעי, כך שלא תצטרכו להחליט מראש כמה זמן תישארו בחניה. הטיול בעיירה נחמד במיוחד: הן בגלל הסמטאות הקטנות והצרות, הן בגלל הכיכר המרכזית (Piazza Motta), המשקיפה על האגם ועל האי שבמרכזו, והן בגלל הבתים השמורים והמטופחים. יש כאן גם בתי קפה, גלידריות וחנויות. בין היתר יש כאן "בית שוקולד", שבו מומלץ לשתות שוקו חם, וגלידרייה ממש מצוינת. יום רביעי בבוקר הוא יום שוק.

נוסף על השיטוט בסמטאות אפשר גם לערוך טיול רגלי נחמד של כארבעים דקות עד שעה להר הקדוש: Sacro Monte. מעל מרכז העיירה יש גבעה שבה ניצבים כנסייה ו-21 בתי תפילה קטנים מהמאה השבע-עשרה, המוקדשים לקדוש פרנציסקוס מאסיזי ובתוכם 900 ציורי קיר ו-366 פסלים המתארים את חייו. אמנם לילדים (ואולי גם למבוגרים...) סיפור חייו של הקדוש איננו מעניין דיו, אך השילוב של בתי התפילה הרבים על הגבעה עם הציורים המשוחזרים, הטיול בין העצים, הנוף הנפלא, השקט והפסטורליות יוצרים טיול קצר מוצלח ביותר. בחורשה יש גם פינת פיקניק. 

למי שמתעצל לעלות ברגל במעלה הגבעה נציע פתרון: רכבת קטנה היוצאת מהכיכר הראשית בעיירה תסיע אתכם לשם (2 יורו כיוון אחד, 3 יורו הלוך חזור). רצוי לרדת מהגבעה לכיכר ברגל, כדי ליהנות מהנוף ומסמטאות העיירה. אפשר גם, כמובן, להגיע לגבעה עם המכונית. בטיול על הגבעה עצמה יש אמנם דרכי עפר, אך אפשר לטייל עם עגלה. לעומת זאת, עדיף לקחת מנשא אם עולים אל הגבעה או יורדים ממנה ברגל. בקצה הצפוני של העיירה יש טיילת לאורך האגם, שבה ניתן לערוך טיול רגלי נוסף. הטיילת הנאה מתאימה לטיול נינוח של כשעה אחר הצהריים, גם עם עגלה. 

לתחילת הכתבה

האי סן ג`וליו

אפשרות נוספת לטיול של כשעה-שעתיים היא ביקור באי Isola san Giulio, הנמצא במרכז האגם ובראשו כנסייה. על מנת להגיע לאי יש לשכור סירה פרטית, או לשוט במעבורת היוצאת מהכיכר המרכזית באורטה. האגדה מספרת על הקדוש ג`וליוס, שעל שמו נקרא האי, שהבריח מהאי את הנחשים והמפלצות ששלטו בו והקים את בית התפילה שעל האי לפני 1,500 שנה. הכנסייה הנמצאת כיום באי נבנתה מאוחר יותר - בימי הביניים. האי קטן והביקור בו קצר. כדאי לערוך את הסיור בו בשביל המעגלי המסומן, הנקרא "דרך הדממה" (La Via del Silenzio). עיקר קסמו של האי הוא אכן השקט והפסטורליות שלו.

לתחילת הכתבה

דבר המומחה

טובה קראוזה - דיאטנית קלינית, מחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהריון" :
אחת ההנאות מטיול במקום חדש ובלתי מוכר היא ההתנסות במאכלים ובטעמים חדשים. יש ילדים שינסו בשמחה מאכלים חדשים ואופייניים לאיטליה, מה גם שחלק גדול מהם ודאי מוכרים להם מהבית, אך יש ילדים שיעדיפו להיצמד לאוכל המוכר. במקרה האחרון, כדאי שבכל ארוחה יהיו גם מזונות מוכרים שהילדים יוכלו לאכול. לחם תמיד עונה על הצורך, כמעט אין ילד שלא יאכל אותו, והלחמים האיטלקיים ערבים במיוחד לחיך. לפני הנסיעה כדאי לשאול את הילדים או לרשום לנו (במקרה שהילדים קטנים מדי) מה המאכלים שהילדים תמיד יאכלו ולדאוג שהם יהיו בהישג יד. אפשר גם להביא מזונות יבשים מהארץ כגיבוי, כמו ביסקוויטים, קרקרים וחטיפי אנרגיה. 

לתחילת הכתבה

מתוך הספר "המשפחה המטיילת - מדריך לטיולי משפחות - צפון איטליה" כריכת הספר המשפחה המטיילת

האתר של המשפחה המטיילת: www.mishpahool.co.il

רוצים לקרוא עוד על טיול אל צפון איטליה עם ילדים? הנה קישורים נוספים באתר למטייל:

יעדי הכתבה

סגור
×