איטליה, קרואטיה וסלובניה - טיול משפחתי

איטליה, קרואטיה וסלובניה מציעות למבקרים בהן שלל של אטרקציות. נופים מקסימים, אגמים וערים יפהפיות. הורים עם שלושת ילדיהם, החליטו לצאת לאזור זה לטיול של שבועיים וחצי. על כך בכתבה שלפניכם.
יוסי לוי
|
תמונה ראשית עבור: איטליה, קרואטיה וסלובניה - טיול משפחתי

הקדמה

אנחנו משפחה עם שלושה ילדים - הורים בני 44, ילדה בת 17, ילד בן 14 וילדה בת 8. בשנים האחרונות אנו מצליחים לצאת לטיול משפחתי בחו"ל של שבועיים וחצי בערך מידי קיץ. כך טיילנו עם הילדים בצרפת, הולנד, בלגיה, שוויץ, סקנדינביה, ארה"ב (חמישה שבועות). אנחנו, ההורים, כבר הרגשנו שמיצינו את אירופה הקלאסית וחיפשנו משהו אחר, שיתאים לנו אך גם לילדים. היעד של קרואאטיה וסלובניה פיתה אותנו מחד, מכיוון שטרם ביקרנו שם, אך מאידך הפחיד אותנו, בשל חשש שאינו מתאים לילדים. התחלנו לתכנן ולבסוף יצא לנו טיול פגז. הבנו שקרואטיה וסלובניה לבד, לא יספיקו על מנת להלהיב את הילדים והחלטנו להוסיף כמה ימים באיטליה. בשל כך טסנו (רק אנחנו ושני הקטנים - הגדולה לא יכלה להצטרף) עם אלאיטליה, שמאפשרת טיסה לקרואטיה דרך רומא וחזרה לארץ מונציה דרך רומא, במחיר כרטיס לרומא + מיסי נמל. אגב, אני בוחר להעלות על הכתב ולהעביר לאתר את פירוט הטיול והרשמים שלנו, כאות תודה לאתר ולגולשים על העזרה שהפקתי מהאתר ומעצות הגולשים במהלך תכנון הטיול. 

לתחילת הכתבה

יום 1+2- מגיעים לרומא

טסנו לרומא, ונחתנו לפנות ערב. מכיוון שטיסת ההמשך לדוברובניק היתה רק למחרת אחה"צ קיבלנו ערב ויום כמעט מלא ברומא (108 יורו לחדר אחד קטן מאוד ל-4 אנשים, אך מספיק לרחצה וללינה, שהוזמן דרך האינטרנט- על חשבוננו, מפני שלא התאים לנו המלון של חברת התעופה בעירת החוף אוסטיה ליד שדה התעופה). הצמדנו את הבן למצלמה (הוא נהנה מהעניין ומאיתנו ירדה מטלה) ויצאנו לטיול ערב של כ-4 שעות ברומא - מזרקות, אוכל, כיכרות וכו`.

עשינו טיול רומא אינסטנט - מזרקות, כיכרות חשובות, קולוסיאום, שער טיטוס, וותיקן - תוך כדי הקפצות במוניות - היה נהדר. לקראת 16:00 יצאנו לטיסת ההמשך לדוברובניק. הטיסה לדוברובניק יצאה בזמן, אבל אבוי, המזוודות לא הגיעו (בדיעבד נראה שעשינו טעות כששלחנו אותן ישר לדוברובניק מהארץ). לקחנו את הרכב השכור שהזמנו מהארץ- אופל וקטרה - 2.0 ל` - במחיר של פחות מ-1,200$ ל-16 ימים - ישירות באמצעות בדג`ט כאן בארץ - כ-500$ פחות מהמחיר שביקש סוכן הנסיעות. יצאנו לדוברובניק לדירה שהשכרנו מבעוד מועד דרך האינטרנט (10 דקות הליכה מהעיר העתיקה, מחיר ראשוני שהופחת לבסוף, ראו בהמשך, של 75 יורו ללילה לשני חדרים לשני לילות + מקלחת + מטבח מאובזר + מרפסת עם נוף לים) - קצת לחוצים בגלל המזוודות - אבל לפחות בידיעה שיש לנו איפה לישון. הגענו לדירה בדוברובניק די בקלות, לפי ההסברים של מריה, בעלת הדירה, והפקיד בחברת ההשכרה. מריה קיבלה אותנו בחום, דאגה למאוורר ולעוגה (להפגת המתח בגלל המזוודות, כדבריה).

לתחילת הכתבה

יום 3+4 - דוברובניק ומונטנגרו

כשקמנו בבוקר, המועקה מהערב נמסה, יצאנו לעיר, טיילנו, אכלנו, שטפנו את פנינו פעם אחר פעם במזרקות הפזורות בעיר, התרחצנו בחוף הרחצה הנהדר שלהם, טיילנו על החומה (מומלץ להשאיר את החלק הפונה לים לסוף הטיול על החומה), ביקרנו בבית הכנסת, בבית המרקחת העתיק - היה נהדר.
הלכנו לאיזה בית כלבו להצטייד בקצת בגדים למקרה שהמזוודות לא תגענה. גם זאת היתה חוויה- בית כלבו גדול במונחים שלהם, אך נחות במונחים שלנו, שפועל מ-7:30 בבוקר ועד 20:30 בלילה- הילדים שמחו להיווכח שיש אנשים שחיים במדינות עם רמת חיים של ישראל לפני 20 שנה. והמזוודות - אין קול ואין עונה מרומא.


למרות שהיינו צריכים לעזוב את דוברובניק לטובת יומיים במונטנגרו, כולל שמורת הרי דורמיטור, החלטנו להסתפק בטיול של יום אחד לאורך החוף במונטנגרו, ולישון עוד לילה אצל מריה, כדי לתת הזדמנות נוספת למזוודות לפגוש אותנו בדוברובניק ולא במקום אחר בקרואטיה.באותה הזדמנות, מכיוון ששהינו שלושה לילות אצל מריה, הפחיתה מריה את המחיר ללילה ל-60 יורו (בסה"כ 180 יורו לשלושה לילות). יצאנו למונטנגרו, לא לפני ביקור במשרדי חברת התעופה, שם קיבלנו 100 דולר לסידורים ראשוניים בגלל המזוודות שהתעכבו. ממש לפני המעבר למונטנגרו קיבלנו הודעה ממריה שהיא קיבלה הודעה שהמזוודות הגיעו לשדה (כזכור, אף אחד לא דיווח במשך היומיים הללו שמצא את המזוודות ושהוא שולח אותן לדוברובניק). מאוששים המשכנו למונטנגרו, שלא היתה משהו - די מוזנחת. אנו מניחים שהדובדבן נמצא בשמורת הרי הדורמיטור, אליה התכוונו להגיע ביום השני במונטנגרו, אך לא היתה ברירה וויתרנו. חזרנו לדוברובניק, לאחר שלקחנו את המזוודות משדה התעופה, יצאנו לאכול בעיר העתיקה, והתכוננו לבאות.

לתחילת הכתבה

יום 5-10 - סלובניה: מערות סקוצ`יאן ולובליאנה

נסענו צפונה בכביש החוף המדהים של קרואטיה, שכביש מס` 1 בקליפורניה כלב לידו. אפשר היה לעצור להתרחץ במספר הזדמנויות, אבל העדפנו להגיע למקרסקה ולעשות חיים לאחר שנתמקם שם, ולכן לא עצרנו לרחצה. הגענו למקרסקה - רווירה מדהימה, שמחה, יפה, תוססת לחוף הים האדריאטי. הילדים רחצו בים והתגלשו על מגלשות מים, אנחנו נהננו מאווירת החופש והקרנבל. בערב היה פסטיבל מקומי של דייגים- דוכני אוכל, שיט סירות עם פירוטכניקה, הופעות רחוב - מדהים. ישנו בדירת שני חדרים ממוזגת בתוך העיר העתיקה - 100 מ` מהחוף - 75 יורו ללילה (תוספת של 15 יורו, יחסית למחיר ללילה בדיל ל-3 לילות).

המשכנו למחרת לספליט ולטרוג`יר- ערים יפות, אבל ללא יחוד של ממש. המשכנו צפונה לכיוון מפלי קרקא (הטיול של מחר) וישנו בעירה ששמה שיבניק, בדירה כנ"ל, עם מארחת מקסימה ואוהבת ישראל ויהודים (55 יורו). שיבניק עיר חמודה, טובה ללילה אחד וזהו. ביום השביעי יצאנו למפלי קרקא - נהדר כמנת פתיחה לפני פלטויצה - בנוסף לסיור במפלים, שכולל שיט אליהם ובחזרה. העברנו רחצה של שעתיים באגם. היה נהדר.

לאחר קרקא - הילדים היו קצת עייפים, אבל אני לא. עלינו על כביש האורך המרכזי והתחלנו בנסיעה במגמה להגיע לפלטויצה. הגענו, לאחר שעצרנו לאכול בעיר קינין- עיר סתמית בצפון חבל קוסובו, שהרס המלחמה שנותר בו קורע את הלב. אכלנו טוב בקינין והמשכנו בכביש האורך, שהיא דרך טובה ומדהימה, עד כמה קילומטרים מצפון לפלטויצה. הגענו בשעה 19:00, מצאנו 2 חדרי צימר בתמורה לבסה"כ 55 יורו, הנחנו את החפצים ויצאנו לסלוני- כ-20 ק"מ צפונה, לשכונה שבתוך הנחלים. הגענו לשם קצת לפני אור אחרון, לאחר החום הגדול - היה יפה מאוד. ישבנו לשתות קפה בבית הקפה שעל גדול הקניון (לא!!! מרכז קניות) שמול השכונה, וחזרנו לחדרינו לשנת לילה.

למחרת, כשקמנו בבוקר, התגלה לנו השדה שהמשפחה מגדלת בו בחלקות קטנות את כל צרכיה החקלאיים. אכלנו ויצאנו לפליטויצה. טילנו בשמורת פליטויצה, עד 15:00 בערך - היה חם אך נהדר ובסוף ... גשם סוחף. הילדים העייפים נרדמו ואנחנו ניצלנו את השקט כדי להגיע עד אופטיה. נסענו עוד קטע על כביש החוף המהמם של קרואטיה. ויתרנו (ואנחנו קצת מצטערים על כך) על המעבר על גשר הבטון הארוך בעולם לאי קרק. כמו כן, החלטנו לוותר על האיים ועל ערים נוספות בקרואטיה, כי הבנו שאין בהם חידוש לילדים וכנראה שגם לא לנו.הגענו לפנות ערב לאופטיה, שכרנו דירה ב-65 יורו, אצל שני זקנים מדהימים, ממש על החוף. טיילנו לאורך הטיילת, אכלנו טוב, וחזרנו במונית לדירה. ביום התשיעי סיירנו עוד קצת באופטיה, ולאחר מכן המשכנו לכיוון סלובניה.

הגענו בצהרים למערת סקוציאן- מערה יפה. יפה מאוד. פחות מצועצעת מפוסטוינה של מחר, וזה סוד יחודה. הנהר לא זרם בעוצמה, לאור זאת שלא ירדו גשמים תקופה ארוכה לפני הביקור שלנו. הבנו שסיור בתחילת הקיץ, או אפילו לאחר תחילת הסתיו, ימצא את הנהר שזורם במערה שוצף וגועש.לאחר מערות סקוציאן המשכנו ללובליאנה, שכרנו שם דירה ל-2 לילות במחיר של 107 יורו ללילה. סלובניה היא מדינה קטנה יחסית ולא ארוכה, וליובליאנה יחסית במרכזה, כך שנוח לקבוע אותה כבסיס לפחות חלקי, ולחסוך אריזה וחיפוש אחר מקומות לינה. לובליאנה יפה, שונה מערים אחרות בקרואטיה וסלובניה, בכך שמזכירה יותר עיר מערבית מפותחת. אוכל טוב. שוק גדול. בניה יפה ומענינת. היינו שם שני ערבים ובוקר. היה אחלה.

יצאנו למערת פוסטוינה. הגענו למערה לסיור הראשון בשעה 09:00 - מומלץ! - לא היה תור, גם לא הרבה מבקרים. סימנו ב-10:30. היה יפה מאוד. המשכנו למערת פרידימה, עם המבצר התלוי על פתח המערה. שילוט ברור ממערת פוסטוינה. סיירנו במערה בקבוצה של פחות מ-20 איש - מערה ממש, לא סינטטית, תאורה עם פנסי יד המחולקים למבקרים - חוויה קצרה ומענינת, וגם הסיור במבצר, כולל חדר העינויים שהלהיב את הילדים. מספר מוגבל של סיורים ביום בעונת התיירות. המשכנו בדרכים פנימיות - חלקן דרכי עפר - לאגם בוהיני - כ-4 שעות נסיעה בנוף שויצרי לא סינטטי מהמם, על דרכים נהדרות, בין כפרים ובתוך יערות, לצד נהרות ונחלים זורמים. הגענו לאגם בוהיני, אכלנו במסעדה סתמית, עלינו למפלי סוויצ`ה, שטנו בסירת משוטים באגם, בשביל הנשמה שלנו, אך בעיקר בשביל הילדים - היה אחל`ה. חזרנו באוטוסטרדה לליובליאנה.

לתחילת הכתבה

יום 11-13 - אגם בלד וההגעה לאיטליה

היה גשום. ביצענו סיור בוקר קצר בליובליאנה, התרשמנו מהשוק הגדול והמגוון, ומהעיר בשעות הבוקר. יצאנו לאגם בלד. לאחר שהגשם הפסיק טילנו בקניון וינטגר המדהים. ירדנו לתחתית המפל שבסוף הקניון - חשוב מאוד. אכלנו במסעדה סינית בשם פקין. ויצאנו לכיוון מעבר ההרים המוביל לבובץ` שבצד המערבי של שמורת טריגלב. לאחר נסיעה של כשעתיים בנוף מדהים ובדרכים עוצרות נשימה הגענו לבובץ` - עיירת קיט שהתמחתה ברפטינג על נהר הסוצ`ה - לקראת שיט רפטינג למחרת. שכרנו דירה (60 יורו), טיילנו קצת בעירה, והלכנו לישון לקראת יום המחרת, בחשש שמא לא ניתן יהיה לצרף את הילדה הקטנה לרפטינג.

בבוקר יצאנו לרפטינג עם אחת החברות שמספקות רפטינג הממוקמות בבובץ`. ההתארגנות פשוטה מאוד- נכנסים למשרד של החברה, מתאמים את שעת היציאה, מגיעים לבסיס היציאה ונכנסים למסלול של קבלת ציוד, הדרכה, נסיעה לנקודת המוצא, שיט, הגעה לנקודת הסיום, החזרת ציוד ופרידה. מדובר ברפטינג עם מדריך צמוד על כל סירה. המחיר כ-25 יורו לאדם. הילדה הקטנה יכלה להצטרף לרפטינג, בשל כך שהנהר לא היה סוער. היה נהדר- הילדים חשו שעברו חוויה לא שגרתית- ומה אגיד לכם - גם אנחנו. סימנו את הרפטינג, אכלנו ארוחה מצוינת בבובץ` במסעדה הגדולה שבמרכז העירה, ויצאנו לעבר הגבול עם איטליה.בגבול בדקו את המסמכים שלנו (כזכור, היינו עם רכב קרואטי) בשבע עיניים, אבל מכיוון שהכל היה מוסדר כיאות, איפשרו לנו לעבור.אגב, לכל אורך המשך הטיול באיטליה עוררנו ענין (...חשד?) בגלל הרכב עם מספר זיהוי קרואטי.

נכנסנו לחלק הצפון מזרחי של הדולומיטים והגענו לספאדה - עיירת נופש עממית - לא יקרה ולא פלצנית כמו קורטינה. התמקמנו בפנסיון סאן מרקו - נוח, צנוע, נקי, מסביר פנים ומרווח - במחיר של 65 יורו ללילה + ארוחת בוקר. טיילנו בעיירה והתרשמנו מהבתים המטופחים, מהגינות הצבעוניות להרגיז, מהאווירה החגיגית והשמחה, ולמדנו על אפשרויות טיול באזור ליום המחר.

בבוקר עלינו במערכת של שני רכבלים העולה מספאדה להרים באיזור לגובה של יותר מ-2,000 מ`, ועשינו מסלול הליכה אל עבר פסגת הר שבראשה שלושה אגמי קבע הנוצרים מהפשרת שלגים. לאחר שירדנו המשכנו לעבר קורטינה בדרכי הדולומיטים הנהדרות, ואכלנו ארוחת צהריים ליד אחד האגמים מיני רבים הפזורים לאורך כל הדרך. לאחר מכן עלינו במערכת של שני רכבלים את פסגת הקריסטלו (מעל 3,000 מ` מעל פני הים) שליד קורטינה - נוף פראי מדהים - צחיח בשל השלג הכבד שם בעונת החורף.

 העליה ברכבלים סיפקה את יצר הילדים, והוסיפה מימד חוויתי שיכל להיות חסר ביום כזה.ירדנו מהקריסטלו, הנחנו לקורטינה וחלפנו דרכה ע"מ להגיע ללינה בקנאצי - עיירת סקי (בחורף) ונופש (בקיץ). לנו כ-4 ק"מ ממערב לקנאצי בפנסיון דרכים סביר במחיר יקר יחסית (113 יורו לחדר סביר ל-4 אנשים, עם ארוחת בוקר שחייבים לציין שהיתה טובה). טיילנו בערב בקנאצי - מקום נהדר לאיטלקים לבלות בו, אנחנו לא מצאנו שם משהו שישכנע אותנו להשקיע בה עוד.

לתחילת הכתבה

יום 14-17 - אגם גרנדה וונציה

בבוקר החלטנו לוותר על עליה למרמלדה - חשנו שלא יהיה לעניין ערך מוסף, לאחר שני הרכבלים מאתמול. יצאנו מהדולומיטים בדרך המלך, מבלי להתעכב בדרכים צדדיות, הגעננו לאוטוסטראדה וחתכנו מהר לאגם גרדה. נסענו לאורך אגם גרדה מצפון לדרום, מצאנו בערך באמצע הדרך פנסיון (105 יורו לשני חדרים, כולל ארוחת בוקר בסיסית) והתמקמנו בו. יצאנו בצהרים לפארק המים אקווה פרדייס, שבסמוך מצפון לגרדלנד - פארק מים מיוחד, שונה מאלו שיש בארץ - היה כיף. חבל שנסגר בשעה 7:00 בערב. לאחר סיום הביקור בפארק יצאנו לסרמיונה הנהדרת - טיילנו שם, אכלנו וחזרנו מאוחר בלילה לפנסיון.

יצאנו לגרדלנד שנפתח בשעה 9:00 בבוקר וננעל ב-12:00 בלילה. אנחנו הגענו לפארק בסביבות 10:30 ויצאנו ב-20:30. פארק נהדר. אלמלא החום הכבד, הלחות ואפיזודה הקשורה בשמירת חפצים, היה מקבל ציון 100. מומלץ מאוד - מתקנים לכל הגילים, מושקע ומטופח לפחות כמו הפארקים הגדולים המוכרים לכל. אין לוקרים. לא מאפשרים שמירת תיקים המכילים אוכל... אנחנו הסתדרנו - פשוט הסתרנו את הצדנית הקטנה שלנו מאחורי השיחים, תונפילך שהיינו מוכנים נפשית להפרד ממנה אם תיגנב. היא לא נגנבה, ושימשה אותנו נהדר מספר פעמים במהלך היום.

עם חושך יצאנו בצער רב מהפארק לנסיעה האחרונה לכיוון ונציה. נסענו לונציה דרך האוטוסטראדה - כשעה וחצי עד פיאצה רומא. חנינו בהמלצת המלון בחניון סאן-מרקו. היום אנו יודעים שזאת לא האפשרות הזולה יותר ולא האפשרות הנוחה יותר. עדיף לחנות בחניון הראשון לאחר הגשר. חניון זה יותר זול ויותר קרוב למעגן האוטובוסים בפיאצה רומא - וכמו שהבנו כשסחבנו את המזוודות לאוטובוס - כל מטר קובע. בחניון אתה משאיר את האוטו עם המפתחות- כל קומה שמורה על-ידי עובד. נראה כי לא פשוט לגנוב משם רכב, יש מספר מנגנוני בקרה ופיקוח, שהופכים את הסיכוי לכך לקלוש.

במאמץ לילי משותף של כולם (כולל הקטנה) הובלנו את המזוודות (2 גדולות ו-3 קטנות- למזלנו, כולן עם גלגלים וידית גרירה נפתחת) לסירות ומהן, עלינו על האוטובוס המתאים, הגענו לתחנת סאן זכריה, בדרך שהמחישה יותר מכל לנו ולילדים את שגרת היום של החיים בונציה. את המלון הזמנו מהארץ דרך האינטרנט (140 יורו ללילה לחדר ל-4 אנשים במלון הסמוך לכיכר סאן מרקו. החדר אמנם היה לא גדול במיוחד, אך נקי, מעוצב, מאובזר כהלכה והכי חשוב - ממוזג. היתה גם ארוחת בוקר מצוינת - בסה"כ דיל מצוין, למי שמודע לרמת המחירים במלונות בונציה).

אין צורך לפרט. ונציה שואבת אותך, עם התעלות, הגשרים, הגשרונים, הגונדולות, הסירות, החנויות, השווקים, הרחובות, הסמטאות, הכנסיות, המזרקות, הפסלים היונים, הגטו - הכל. לילדה הקטנה קנינו בובה על חוט, שריתקה אותה למשך היום וחצי הבאים. בצהרים ניצלנו את עובדת היות המלון ממוקם בקרבת מקום להפוגת מיזוג ורחצה במלון. היה נהדר.

השלמנו את מה שלא הספקנו אתמול. לקראת אחר הצהרים, חזרנו למלון להתארגנות לטיסה. יצאנו, עם כל הציוד למסע חזרה לאוטו. היה קשה לא פחות מאשר בהגעה, שכן הפעם המסע היה בשעת יום חמה ולחה. אבל עשינו את זה, וכמו שאומרים, אספנו חוויות. הגענו לחניון, לקחנו את הרכב ויצאנו לנסיעה האחרונה לנמל התעופה לטיסה לרומא ומשם לת"א (אגב, שלחנו את כל המזוודות ישר מוונציה לת"א - וכולן הגיעו יחד איתנו - התאוששנו מהטראומה של אי הגעת המזוודות בתחילת הטיול).

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×