בדרך מסאו-פאולו לריו

משפחת אוזן מגיעה לסאו פאולו, שוכרת רכב ויוצאת בדרכה לריו. בדרך הם מטיילים ונופשים במספר איים וחופים, מבקרים עיירות נופש ונהנים מהרוגע באילהה גראנדה.
משפחת אוזן
|
מפה
תמונה ראשית עבור: בדרך מסאו-פאולו לריו

בילוי במרכז סאו פאולו ובעיירות נופש בסביבה

הגענו לסאו פאולו ביום ראשון השכם בבוקר, תחנת האוטובוס היתה הומה אדם, החלטנו "לעוף משם" כמה שיותר מהר ולקחנו מונית לאזור פרסה דה רפובליקה Praca Da Republica, משום שבסביבה זו יש מלונות בתקציב נסבל. (שילמנו 60 ריאל לחדר במלון נאטאל, שני חדרי אמבט, חדר שבנוי למעשה משני חדרים, אבל לא היינו נשארים שם יותר מלילה אחד - האזור מאוד מפוקפק בלילה - את זה גילינו רק בערב).

ירדנו לכיכר, בימי ראשון מתקיים שם יריד אומנות גדול ומאוד נחמד - אבשלום מאוד התלהב מהציורים המוצגים שם, הרבה עבודות סגנון נאיבי ברזילאי, מאוד צבעוני - מקסים. המשכנו לטייל בעוד אזורים של העיר- אבנידה פאוליסטה, גם שם, מול מוזיאון MASP יש יריד אומנות מסודר וגם גן טרופי מקסים עם מתקני משחק לילדים. אפסנו את מוצ`ילת החורף אצל בני דודים הגרים בעיר, שכרנו רכב לחודש ולמחרת עזבנו את העיר בדרכנו לריו כשהכוונה היא לטייל ולראות מספר מקומות בטרם נגיע לקרנבל.

תחנה ראשונה - קמפוס דו ז`ורדאו. עיירת נופש הררית. מגיעים אליה מהאוטוסטרדה של ריו-סאו. עיירה חביבה מאוד ארופאית/שוויצרית, בתי עץ מסוגננים וחמודים, המחירים גבוהים, הנוף נעים, אפשר לבקר. משם ירדנו לכביש החוף הנופי- מקרגואטטובה, דרך אובטובה (שם עצרנו ללינת לילה - Toninhas Residence - 150 ריאל ללילה, דירת נופש חדשה עם מטבחון, שתי מיטות זוגיות, מאווררים, מרפסת עם נוף לים, בריכת שחיה). לכל אורך הכביש יש חופים מקסימים, מפרצונים ופיסות חוף נסתרות. המשכנו לפאראטי Paraty. זוהי עיירה ציורית, בעבר נמל להובלת זהב. העיר העתיקה היא ברובה מדרחוב, מרוצפת אבנים גדולות, היא מאוד תיירותית, המון חנויות מזכרות.

החלטנו לצאת להפלגה ולבקר באיים שסביב העיירה. ההפלגה היתה נהדרת, האיים- שכיות חמדה, הילדים נהנו מאוד וגם אנחנו, המים היו שקופים וחמימים, היום טס מבלי שהרגשנו. החלטנו לבדוק אפשרות לשכור אי קטן ולצאת לפנסיה...( מחיר ההפלגה מצחיק ממש ביחס לתמורה - 20 ריאל לאדם, הילדים חינם, הפירות חינם ובשפע, ובונוס-10 דקות גלישה חינם באינטרנט). בפאראטי התארחנו בפוסדה חביבה, עם ארוחת בוקר מעולה! (120 ריאל ללילה).אגב, ליד המבצר (שבעצמו לא ממש מרשים) ראינו פוסדה מדהימה (בית צבוע כתום, שכחתי את השם) - למי שרוצה להתפנק (אולי בלי ילדים...), עם בריכת שחיה קטנה, נוף נהדר, הכל בנוי מעץ בטוב טעם, כלי מיטה וכו` עם ריקמה וסגנון. (190 ריאל - שווה!).

לתחילת הכתבה

אנגרה דוס רייס ואילהה גראנדה

למחרת יצאנו לכוון אנגרה דוס רייס Angra dos Reis, במטרה לעלות על המעבורת לאילייה גרנדה Ilha Grande. את הרכב חנינו במגרש חניה צמוד לנמל - 8 ריאל ל-24 שעות. בטוח! (בטעות נשאר תא האחסון של הרכב פתוח וכל הציוד שלנו בפנים - ולא נגעו בכלום).

שתי הערות חשובות

  • כדאי לציין שמי שלא מגיע ברכב פרטי לאנגרה ומתכוון להמשיך לריו, יכול להפליג מאילייה גרנדה למנגרטיבה, ולחסוך עוד כ-70 ק"מ.
  • הבחנו שבירידה מהמעבורת מחכים חיילים ולוקחים מוצ`ילרים, בייחוד ישראלים, לבדיקות החזקת סמים - אנא שימו לב ותחסכו לעצמכם כאבי ראש, אם לא יותר מזה.

האי אנגרה דוס רייס מקסים, אך אנחנו הגענו בזמן קצת בעייתי - תחילת חופשת הקרנבל. ראשית היתה בעיה למצוא מלון, משום שכולם היו מלאים או שרצו למכור דיל של 5 ימים - ואילו אנחנו התכוונו להשאר רק שני לילות. שנית - מלונות יש רק בעיירה המרכזית Abraao, ובשאר החופים, שהם היפים יותר והנקיים יותר, יש רק סידור של קמפינג.

באי אין מכוניות (למעט של הצבא והמשטרה..) וכל ההתנהלות היא ברגל, באופניים, או עם עגלות מסע לציוד - וגם זאת רק בעיירה המרכזית. המעבר לשאר החופים אפשרי בדרך היבשה ואולם הוא ארוך ומתיש - עלייה בהרים, שעות של הליכה - טוב לטרק אבל לא כפתרון למעבר עם ציוד. יש סירות שמביאות אנשים מחוף לחוף - עלות 6-10 ריאל לאדם. אם נתקעים בלי "סירת שירות" - סירת "מונית" תעלה 50 ריאל מינימום. לבסוף מצאנו מלון חביב ביותר, Cavalho Marinho, (=סוסון ים) עם בעלת בית אדיבה במיוחד, שהסכימו להלין אותנו לשני לילות (150 ריאל ללילה - כ- 43$) כולל ארוחת בוקר.

גם כאן יש שלל הצעות להפלגות לחופים שסביב האי, אך מאחר שרק ביום הקודם היינו בהפלגה מסוג זה החלטנו הפעם לצאת לטרק בדרך היבשה לחופים אחרים. הטיול היה נחמד, אמנם קצת סטינו מהמסלול המתוכנן (10-T, לחופי פלמס ומנואל לופז) משום שהנתיב לא מסומן מספיק טוב ולא הבחנו בשלט קטן ופרטיזני בדרך, וכשחזרנו למסלול כבר לא היה לנו די זמן להשלים את כולו כפי שרצינו. אבל בסך הכל מאוד נהנינו, בילינו בכמה חופים יפים ונעימים. מהלך הצעידה עצמה היה מעט קשה עבור הילדים. הם אמנם השלימו אותה כמו גדולים, אך בשלבים מסוימים הם איימו להישבר - ואכן זו צעידה שכמעט כולה עליה לא מאוד קלה. המזל היה, שמסביב הכל היה מיוער ומוצל, אך החום והלחות בכל זאת העיקו.

כשהגענו לפסגה והתגלה הנוף עוצר הנשימה, חשבתי שכל העליה היתה כדאית ולו כדי לחזות בפנורמה הזו. שמחת הקרנבל היתה חביבה אך לא הייתי בוחרת לבלות שם דווקא בחג. נראה שהאי שווה ביקור ושהיה של כמה ימים דווקא בתקופה יותר שלווה.

עזבנו את האי ביום ראשון בבוקר, בדרכנו לריו דה ז`נירו.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×