בולגריה - טיול של שבוע לכל המשפחה

בולגריה יכולה להיות יופי של יעד לטיול משפחתי, שכן יש בה משהו שמתאים לכל אחד. יש בה פארק דובים מיוחד לילדים, מערות שנמצאות עמוק באדמה, מרכזי ספא מפנקים, מבנים בעלי משמעות הסטורית וכמובן נוף ציורי, שכולל אגמים, קניונים ויערות.
דוד נחמוני
|
מפה
תמונה ראשית עבור: בולגריה - טיול של שבוע לכל המשפחה
Dollarphotoclub ©

סיור בסופיה וביקור במנזר רילה, בפארק הדובים ובמלניק

יום 1 - נסענו לבולגריה, כדי לבלות שם את חג הסוכות. את המסלול קבענו בעזרת אירן מהסוכנות BG Tours. הטיסה נמשכה שעתיים ועשרים ובשדה חיכה לנו נהג דובר אנגלית בשם פטקו, שלקח אותנו למלון Dedeman. השעה הייתה מאוחרת והלכנו לישון.

יום 2 - בבוקר אכלנו ארוחת בוקר טובה מאד במלון ויצאנו עם פטקו הנהג לסיור קצר בסופיה, שכלל את האוניברסיטה, הפרלמנט, האקדמיות למדעים ולתרבות, פסל סופיה, קתדרלת אלכסנדר נייבסקי והשכונה העשירה של העיר. יצאנו לכביש הבין מדינתי המוביל ליוון, לאחר כשעה עזבנו אותו וטיפסנו לכיוון מנזר רילה, הנמצא כ-119 ק"מ מדרום לסופיה. הכביש שמוביל למנזר עובר בדרך יפה והמנזר עצמו מרשים ושווה ביקור.

חזרנו באותה דרך לכביש הראשי והמשכנו בו עד הפנייה לבאנסקו. הגענו לעיר בסביבות 13:45, התארגנו במלון פירין וקבענו עם הנהג לצאת לפארק הדובים בשעה 14:30 (הפארק לא היה בתוכנית המקורית וזה חייב אותנו לשלם לנהג עוד 25 יורו, כפי שהוסכם מראש עם חברת הטיולים שארגנה לנו את המסלול). יצאנו מבאנסקו לכיוון באנייה. עברנו את העיר, פנינו ימינה על הכביש שנוסע לכיוון ווילינגראד, במקביל למסילת הברזל הצרה ולאחר מספר קילומטרים הגענו לשלט, הכתוב בקריאולית ולמפה גדולה של האזור. נסענו עד לכפר וראינו שלט ירוק, המצביע לכיוון הפארק. בתוך הכפר היו עוד מספר שלטים כאלה והם הובילו אותנו, בסופו של דבר, לדרך משובשת עם הרבה בורות. נסענו בדרך הזאת כ-25 דקות והגענו לשלט בו כתוב, כי נותרו עוד 1.8 ק"מ לפארק. הנהג עצר כאן, מאחר ולרכב היה מרכב נמוך והוא לא רצה לסכן אותו. ירדנו וצעדנו עד הפארק.

הסיור בפארק הוא על שבילים מסומנים ומקיפה אותו גדר חשמלית. יש מקום חנייה לרכב. בפארק שני אזורים לדובים. באחד, שהיה קרוב אלינו, חמישה דובים ובאחר 22 דובים. עלינו לנקודת תצפית על הדובים באזור הקרוב וראינו אותם. לאחר מכן הלכנו על שביל, בעלייה די משופעת והתחלנו לטפס. אורך המסלול כ-600 מטרים, אבל לא חייבים ללכת את כולו. ראינו עוד כשמונה דובים די גדולים. לא הלכנו את כל המסלול וירדנו לדרך המרכזית. אפשר לקבל כאן הדרכה של מדריך, אבל כאשר הגענו לא היה מדריך במקום. לא מצאתי מידע כתוב בספר על פארק הדובים וממה שהצלחתי להבין, שחקנית הקולנוע הצרפתית ברג'יט בארדו ראתה כיצד התושבים המקומיים מתעללים בדובים והחליטה לקנות אותם וכן שטח אדמה, אשר בו הקימה את הפארק. היא הקימה קרן על שמה, אשר ממשיכה לטפל בדובים ובצוות. אנחנו מאד נהנינו מהביקור. כאשר נוסעים עם ילדים צריך להקדיש לפארק שלוש שעות. רצוי שיהיה רכב עם מרכב גבוה ואם אין, אז אין בעיה גם ללכת את שני הק"מ.

חיפשנו מסעדה עליה היתה המלצה במדריך, אבל הסתבר שהייתה סגורה מחוץ לעונה. מצאנו מסעדה אחרת ליד כיכר העיר ששמה Chobanov-han.

  • כתובת : Tsar Simeon str.13,
  • טלפון: 359-878-317555 או 359-889-213337 או 359-749-831,
  • אתר: www.bansko-chobanov.com.

יום 3 - נסענו נסיעה של כשעתיים למלניק, העיירה הכי קטנה בבולגריה. חיים בה כ- 280 תושבים והיא נמצאת כ-20 ק"מ מצפון ליוון. יש בה תעשיית יין מפותחת עם יין איכותי. ירדנו מהרכב, הלכנו לאורך הכפר וראינו צורות טבע מיוחדות, המקיפות את העיר והעשויות מתערובת של חימר וחול. הבתים בנויים על צלעות הצוקים וצריך לבנות /לשפץ ולצבוע אותם בצבע חום /לבן בסגנון התחייה הלאומית הבולגרית. כמו כן, יש בה כמה מוזיאונים ונמצא בה בית קורדופולוב המפורסם, שהוא אחד הבניינים המפורסמים מתקופת התחייה. חזרנו לבאנסקו בסביבות 15:00 והלכנו להתרחץ בבריכה המקורה והמחוממת. במלון יש גם סאונה יבשה ורטובה וכן חדר כושר, הכל ללא תשלום לאורחי המלון. הילדים וגם המבוגרים מאד נהנו.

פרטי המלון: Pirin Hotel

לתחילת הכתבה

בנייה באבן בקובאצ'ביצה וביקור במערות יאגודינה וגרון השטן

יום 4 - יצאנו בבוקר ונסענו לאורך נהר מסתה (Mesta), המפריד בין הרי פירין להרי הרדופי, לכיוון כפר המוזיאון קובאצ'ביצה (Kovachevitsa). זוהי דרך יפה, שמשני צדדיה הרים ויערות. בשלב מסוים יורדים מהכביש הראשי, פונים שמאלה ועולים על כביש צר ומשובש בחלקו. המרחק לכפר הוא כ-20 ק"מ. עברנו ליד כפר צוענים וכפרים נוספים עם אוכלוסיה מוסלמית, אשר בתקופת השלטון התורכי הכריחו אותם לקבל את דת האיסלם. הגענו לכפר לאחר שנסענו בחלק מהדרך בערפל, אבל הנוף היה יפה והאוויר היה נקי וצלול. קובאצ'ביצה נמצאת בגובה של 1,050 מטרים וחיים בה 100 תושבים. הכפר הוכרז על ידי ממשלת בולגריה כאתר לשימור אדריכלי והיסטורי, שכן יש בו סגנון בנייה ייחודי, המשתמש באבן כחלופה לעץ.

ירדנו מהכפר בחזרה לכביש הראשי והגענו עד לאגם אוספט (Ospat), שהוא אגם מלאכותי ובמקום סכר, שיצר את האגם. אין צורך להיכנס לעיר אוספט כדי להגיע לסכר ולאגם. מהאגם נסענו בערך כשעה ורבע למערת יאגודינה (Jagodina). נכנסנו לקניון יפה עם צוקים גבוהים, עצי יער ונהר. הגענו בסביבות השעה 13:10. התברר שהסיור הקרוב מתחיל בשעה 14:00. הלכנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה במקום (30 לב) והיה טעים. לקראת 14:00 התייצבנו בכניסה למערה, שם היה מדריך שהסביר אך רק בבולגרית. שילמנו לו עבור הכניסה לכולנו - שלושה מבוגרים ושלושה ילדים - 20 לב. אפשר לארגן מדריך באנגלית עבור עוד 20 לב. את המידע על המערה קראנו בספר. הסיור נמשך 45 דקות והוא מסתיים במקום אחר מנקודת הכניסה. במידה ויורד גשם, כדאי להגיד לנהג להגיע למקום היציאה. הסיור האחרון מתחיל בשעה 16:45. זאת מערה שבהחלט כדאי לבקר בה.

לאחר שסיימנו את הביקור במערה נסענו למערת גרון השטן. חזרנו לכביש הראשי. לפי השילוט, פונים לכיוון המערה, עוברים בתוך קניון טריגראד היפה, שבו מצוקים, יערות ונהר ומגיעים לאחר כ-40 דקות נסיעה מהמערה הקודמת. מחיר הכניסה למערה - ארבעה לב למבוגר ושני לב לילד מעל גיל 7. לילדים עד גיל שבע, הכניסה חופשית. סיור עם מדריך אורך כחצי שעה. אפשר לראות רק חלקים קטנים מהמפל, שנמצא בגובה של 45 מטרים, אבל שומעים אותו היטב. כדי לצאת מהמערה מטפסים 300 מדרגות, די תלול, וצריך לוודא שהרכב יחכה לכם ביציאה. כדאי להגיע למערה הזאת. חזרנו לכביש הראשי והגענו לעיר דבין (Devin). יש בה מרכזי ספא, מהטובים בבולגריה וכן נמצא בה מקור המים המינרלים הנפוצים ביותר במדינה. נכנסנו למלון ספא, נהנינו להתרחץ בבריכת המלון ובסאונה. להלן פרטי המלון:
Devin Spa Hotle

  • כתובת: Bulgaria Devin 4800, 2 Drujba Str
  • טלפון: 359 3041 /2498

לתחילת הכתבה

העיר העתיקה של שירוקה לוקה ונסיעה לפלובדיב

יום 5 - יצאנו בבוקר מדבין. המקום הראשון שעצרנו בו היה הכפר שירוקה לוקה, בו חיים כ-1,700 תושבים. זהו כפר ציורי, שבו מבנים מהמאה ה-19 וכנסייה שנבנתה בתחילת המאה ה-19. הכנסיה הייתה סגורה כשהגענו. מאד נעים לטייל כאן ואנחנו התמקדנו בעיר העתיקה. יש כאן אתר סקי, שנמצא בגובה של 1,650 מטרים. עשינו שם סיבוב קצר, בהחלט מיותר.

המשכנו למנזר באצ'קובו, שנמצא כ- 30 ק"מ מדרום לעיר פלובדיב. המנזר נוסד ב- 1803, הוא השני בגודלו בבולגריה ושמו נקשר בהצלת יהודים בבולגריה, בזמן מלחמת העולם השנייה. המקום אינו מיוחד ואפשר לוותר עליו. מכאן המשכנו למבצר Assen, שנבנה על ידי הצאר איוון אסנטה השני (Ivan Assenthe second). עזבנו את הכביש הראשי, טיפסנו עד למגרש החנייה של המבצר ומשם טיפסנו ברגל בשביל צר והגענו לקצה הגבעה שמעל המבצר. הנוף יפה ובהחלט שווה להגיע הנה.

פלובדיב היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה. מספר התושבים בה עומד על כ-380,000 והיא מחולקת לשניים על ידי נהר Maritsa. מעל הנהר יש מספר גבעות ומוקדי העניין בעיר הם התיאטרון הרומי ועתיקות הפזורות בעיר העתיקה. הגענו לעיר בסביבות השעה 13:00 והתארגנו במלון Novotel, מלון מפואר, אבל צריך לשלם עבור כל פעילות, כמו שחייה בבריכה. מול המלון יש מסעדה בשם Happy. זוהי, למעשה, רשת מסעדות הנמצאת בערי בולגריה העיקריות. לאחר שהתארגנו, אכלנו במסעדה הזאת ארוחת צהריים טעימה ובמחיר סביר.

הנהג שלנו ניסה להשתמט מהסיור אחר הצהרים ולשלוח אותנו ברגל למרחקים די גדולים, אבל לא ויתרנו ויצאנו איתו לסיור בעיר החדשה והעתיקה. ראינו את האמפיתיאטרון הרומי, שנשתמר בצורה טובה ועדיין מתקיימות בו הופעות שונות וקונצרטים. לאחר מכן נסענו לבית הכנסת באזור שוק הירקות, אבל הוא היה סגור. בערב אכלנו שוב במסעדת Happy המומלצת, אשר פרטיה הם:
Happy Bar & Grill
כתובת: 2'Vasil levski Str.
טלפון: 359 32 943 913, +359 888 181 074

לתחילת הכתבה

מהכפר שיפקה עד העיר וליקו טרנובו

יום 6 - יצאנו מפלובדיב לכיוון הכפר שיפקה. הגענו כעבור שעה וחצי והלכנו לראות את הכנסייה הרוסית היפה. עם כיפות הזהב שלה היא מזכירה את מוסקבה ושווה לבקר בה. לאחר מכן טיפסנו עוד כעשרים דקות בכביש מתפתל, שאורכו 13 קילומטרים והגענו למעבר, שגובהו 1,306 מטרים. כ-900 מדרגות מובילות מהמעבר עד פסגת הר סטולטוב, שנמצא בגובה של 1,326 מטרים. על הפסגה ניצבת אנדרטת החירות, שגובהה 32 מטרים. האנדרטה נבנתה ב-1934 לזכר 7,000 החיילים הרוסים והמתנדבים הבולגרים, אשר נספו בשנת 1877, תוך הדיפת 27,000 חיילים תורכיים, שרצו לסייע לחבריהם הנצורים בפלבן. בני והנכדים טיפסו את 900 המדרגות ואשתי ואני המשכנו ברכב עד למגרש החניה, ממנו צריך לטפס עוד כ- 210 מדרגות עד לאנדרטה, ממנה נשקף נוף מקסים. הכניסה לאנדרטה היא בתשלום: מבוגר - ארבעה לב, ילד מגיל 7 - שני לב, עד גיל 7 - חופשי. עלינו למעלה במדרגות לולייניות, כאשר אנו חולפים על פני חדרים שמהווים מוזיאון. מי שרוצה לצלם צריך לשלם חמישה לב. גם מלמעלה הנוף מקסים. המקום שווה ביקור.

המשכנו עם הרכב לכפר המוזיאון Etara. כדי להיכנס צריך לשלם ארבעה לב למבוגר ושני לב לילד. מוצגים כאן כלי עבודה של פעם, תהליכי עבודה ומבנים ישנים. אחרי סיור רגלי אכלנו כאן ארוחת צהריים מעט יקרה. לעניות דעתי, לא הייתי מקדיש למקום עדיפות גבוהה, שכן אפשר לראות חלק מהדברים בכפרים אחרים בהם מבקרים.

המשכנו לכפר Bozhentsi. ירדנו מהכביש הראשי לכביש צר ומתפתל, שעובר בין כפרים בשטח הררי, מיוער ויפה. הגענו לכפר הנמצא בתוך יער והתארגנו בבית דירות משפחתי, שהיה בעל חדרים גדולים ומרווחים, אך מעט חשוך. לאחר מכן עשינו טיול בתוך הכפר. יש כאן גם גסטהאוס וכמה מקומות לינה נוספים. זה בהחלט היה שינוי ממה שחווינו עד עכשיו. את ארוחת הערב אכלנו בכפר סמוך. בארוחת הבוקר למחרת לא היה מבחר, המבוגרים הסתדרו, אבל אין להם אוכל מתאים לילדים כמו דגנים או ביצים ולכן שניים מהילדים לא אכלו בכלל.

יום 7 - מזג האוויר המשיך להיות בהיר. יצאנו בבוקר מהכפר ונסענו למנזר Dryanovski. המנזר לא משהו מיוחד, אולם הוא נמצא על רקע מצוקים גבוהים ונוף מדהים של יערות ונהר, ולא רחוק ממנו נמצאת מערת נטיפים בשם Bacho Kiro. לא נכנסנו למערה, אך בכל מקרה כדאי להגיע הנה ולהקדיש כשעה למקום המקסים. מכאן נסענו לעיירת האמנים Tryavna. מספר התושבים בה הוא כ-13,000 והיא נמצאת כ- 40 קילומטרים דרום מערבית לוליקו טרנובו (Veliko Tarnovo). זהו מקום מאד נחמד, המשלב חדש וישן. שווה לבקר בה.

יצאנו לכיוון וליקו טרנובו. הגענו למלון Gurko ואכלנו במסעדת המלון ארוחת צהריים קלה וטעימה. העיר נחשבת לעיר הצארים, כאן הייתה בירתה העתיקה של האימפריה הבולגרית השנייה (1185-1396) ומתחתיה זורם נהר ה-Yantra. היום מספר התושבים בה הוא כ-80,000 והיא נחשבת לאחת הערים היפות בבלקן. האתרים העיקריים בעיר הם מצודת צארבץ, שהוקמה לראשונה על ידי הביזנטים, כנסיות, אנדרטת הצארים, העיר העתיקה ומוזיאונים.

לאחר הארוחה נסענו עם הנהג לנקודת תצפית על העיר, שנראתה יפה מאד. לאחר מכן נסענו לכפר, שבמאות ה-17 ו-18 היה מקום מושבם של עשירי העיר והוא משלב בין ישן וחדש. ראינו מלון יפה, שעד לפני 20 שנה היה הבית של מזכיר המפלגה הקומוניסטית הבולגרית. לאחר מכן נסענו למבצר. כרטיס משפחתי, הורים ושלושה ילדים, עולה שישה לב, למבוגר - ארבעה לב. עלינו למבצר ברגל, עד לכנסייה. הסתובבנו כאן כשעה וחצי, לאחר מכן הלכנו ברחוב האומנים והמשכנו ברכב לאנדרטה של הצארים. חזרנו לרחוב הראשי וממנו ירדנו ברגל למלון.

יום 8 - נסענו לסופיה, נסיעה של כשלוש וחצי שעות, וממנה המראנו לארץ.

לתחילת הכתבה

רוצה לקרוא עוד על טיול לבולגריה? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:

יעדי הכתבה

סגור
×