בניין העיריה של ברצלונה

משני צידי כיכר המלך ז`אומה ה-I ניצבים בניין הממשל האוטונומי של קטלוניה ובניין עיריית ברצלונה. שניהם מבנים אומרי הוד, שיצירות אמנות מפארות את כתליהם. הביקור בהם איננו מתאפשר מדי יום.
אביב מברצלונה
|
מפה
תמונה ראשית עבור: בניין העיריה של ברצלונה

הקדמה

כאשר אני חובש את כובע "המדריך" בסיורים שאני עורך ברובע הגותי ללקוחות מישראל, אנחנו מגיעים לכיכר סנט ז`אומה, שמשני צדיה ניצבים שני היכלות מפוארים. האחד משכן הממשל האוטונומי של קטלוניה והשני בניין עירית ברצלונה. בעמדנו במרכז הכיכר אני שואל את המטיילים: "איזה מהם הוא בניין העיריה ואיזה מהם הוא משכן הממשל", הלקוחות מתבקשים שלא להסתפק רק בניחוש אלא גם לנמק את תשובתם על בסיס הדברים שהוסברו להם קודם לכן. חלקם יודעים להצביע ולומר כי על אחד הבנינים מתנוססים שני דגלים: האחד דגל ספרד והשני דגל קטלוניה.לכן זהו בניין הממשל האוטונומי של קטלוניה. על השני, לעומת זאת, מתנוססים שלושה דגלים כאשר השלישי הוא דגל ברצלונה ועל כן זהו בניין עיריית ברצלונה. אחרים מצביעים על פסלו של הקדוש ג`ורדי ההורג את הדרקון הנמצא מעל המרפסת של אחד מהם ואשר הוא פטרון קטלוניה ומציינים שמשום כך זהו ודאי משכן הממשל הקטלאני, ויש גם מי שאינם מצליחים לענות על השאלה תשובה נכונה.. 

לתחילת הכתבה

היסטוריה

"בית העיר" משמש משכנה הראשי של העירייה. מאחורי חזית הבניין ניתן למצוא ממיטב יצירותיהם של אומניה, אדריכליה, צייריה ופסליה של קטלוניה. הבניין ניצב באתר בו עמד, בשלהי המאה הראשונה לספירה, הפורום רומנו, ובו ניהלו תושבי המושבה הרומית `בארקינו` את ענייני עירם. במאה ה-14 שבו אנשי המועצה ובחרו באתר זה ממש להקמת בית הוועידות שלהם בו ידונו בקטלאנית, ובאוטונומיה מלאה על עתיד העיר. מאז עבר המוסד שינויים ושיפוצים, שנתנו אותותיהם במבנה עצמו ואף השפיעו על העיר ועל חיי תושביה. לפיכך, הפך "בית העיר" לתקציר תולדות ברצלונה כמעין מוזיאון המגיש סקירה רטרוספקטיבית ליצירתו של אמן. אוריול המדריך במקום, מוביל אותי בנבכי המבנה ובעזרתו אני מגלה אזורים, תמונות ופרטים המהווים חלק מן המורשת הקטלאנית. 

במהלך המאה ה-18 בעת המהפכה התעשיתית שעברה על העיר, החלה העיר מוקפת החומה להתמלא במהגרים מאזורי הכפר של קטלוניה שבאו בעקבות העבודה המוצעת במפעליה. הצפיפות הייתה איומה, מחנק וריחות באשה הפכו עניין שברגיל, ובעקבותיהם באו המגפות שפרצו ותקפו את העיר בזו אחר זו: רבעים שלמים היו נגועים בטיפוס, אבעבועות, שושנה או שנית. תת-התזונה והרככת פגעו בילדים; השחפת הכתה במבוגרים; העגבת - בכולם. הפתרון הארכיטקטוני היה הריסת מבנים והקמת כיכרות פתוחות שיספקו אוויר ואור. בניין העיריה והפטיו הגדול שהיה בחזיתו נחצו במרכזם, עד היום ניתן לראות שהמרזבים הנמצאים בפטיו נחתכים כאילו באמצע ומעצי התפוז שהיו נטועים בפטיו הגדול נותרו רק כמה שתילים שהועברו לעציצים.

החזית הראשית עוצבה ברבע השני של המאה ה- 19 בסגנון נאו-קלאסי, בד בבד עם הקמתה של כיכר סנט ז`אומה. מעל לשער הכניסה ניתן לראות מבנה גדול, הגזוזטרה הראשית מכוסה כרכוב הנתמך על-ידי ארבעה עמודים גדולים בעלי כותרות יוניות. משני הצדדים, ניצבים בתוך גומחה, פסליהם של המלך ז`אומה ה- I ונשיא המועצה ז`ואן פיבאלייר. למעלה פסל מעשה ידי דניאל מולינה המייצג את האלגוריה של העיר ומגיני הגיבורים שלה. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-19, בעת הרפובליקה הראשונה, נקראה הכיכר "כיכר החוקה" ושם זה עדיין חקוק על-גבי לוח אבן ובו הכתובת "Plaza de la Constitución". 

לתחילת הכתבה

בניין העירייה. צילום: אביב כנען

תיאור המקום

מיד בכניסה מימין שימו לב לתבליטים הדקורטיביים המרמזים לאגדת הרקולס, מייסדה המיתולוגי של העיר. משמאל נמצאת לשכת המידע ובה תקרה מצויירת יפה. בחצר יש תערוכת פסלים מעשה ידי אומנים מקומיים ושיצירות נוספות שלהם ניתן למצוא ברחובות ובכיכרות העיר. גרם מדרגות הכבוד (L`escala d`honor) מוביל מאולם המבוא בקומה התחתונה לגזוזטרה הגותית ול`טרקלין המאה`. בדרך למעלה ניתן להתרשם ממגן הגיבורים של העיר העשוי אבן, שניצב במקורו בשער סנט אנטוני העתיק שהיה אחד משערי הכניסה לעיר. שני מרבדים רקומים של "חברי המועצה" מציגים את ההגנה שהעניקה מועצת העיר בת מאת החברים לגילדות השונות כגון תעשיית הזכוכית וסחר החוץ. 

היציע הגותי (La galeria gòtica) מעוצב על-ידי קשתות הנתמכות בעמודים בעלי כותרות מעוטרות שעל אחד מהם מצוינת השנה 1577. בקומה העליונה יש סדרת חלונות ומרזבי גארגולה (שפניהם פני בעלי חיים) מאותה תקופה. שני פסלי חזה של הוד רוממותו חואן מבורבון ובאטנברג והוד מעלתה מריה מרסדס מבורבון ואורלאנס מעשה ידי הפסל ר. קואליו, המנציח את יום השנה ה- 50 לקבלת התואר רוזני ברצלונה (1991). שימו לב לדלת העתיקה שהובילה אל מה שהיה בעבר טרקלין ה- 30, בו התכנסה ועדה מצומצמת מתוך המועצה הגדולה ובה 30 חברים. האולם נהרס עד היסוד ורק כמה פריטים קישוטיים דוגמת דלת זו שרדו. כיום מוצבת הדלת כשחלקה הפנימי מופנה החוצה דבר המאפשר לראות את צדה המגולף מתוך `טרקלין המאה`.

`טרקלין המאה` (El Saló de Cent) הוקם בשנת 1369 נועד להיות אולם המליאה של `מועצת המאה`. במקור תוכנן טרקלין רבוע בעל תקרת קורות שטוחות. מחולקת על-ידי שתי קשתות אבן. האור הסתנן פנימה מבעד לחלון ורדה ענק העשוי ויטראז` זכוכית צבעונית וכמה חלונות ורדה קטנים יותר. 

במהלך הזמן עבר האולם המרשים שיפוצים ששינו את פניו המקוריים, מוסיפים מרכיבים או משחזרים אחרים, כפי שאירע לאחר ההפצצה בשנת 1842 שהסבה נזקים כבדים. השיפוץ האחרון בוצע בראשית המאה ה- 20 ובמהלכו נבנו המושבים הגותיים וקישוט מזבח מבהט. הקירות מעוטרים בשטיחי קיר רקומים המציגים את מגני הגיבורים של כפרים שנבלעו בעיר והפכו כיום לשכונות שלה בשלהי המאה ה- 19. אריחי הרצפה מעוטרים בסמלי הגילדות (איגודים מקצועיים) ובמגני הגיבורים של העיר. המקום משמש כיום כאולם אירועים, חלוקת פרסים עירונים ועוד.

המבואה. צילום: אביב כנען


טרקלין יורשת העצר (Saló de la Reina Regente), הממוקם לצד טרקלין המאה, הוקם בשנת 1860. כיום נערכות בו ישיבות המליאה של מועצת העירייה. הוא בעל צורה של חצי גורן ולו חצי כיפה עם לנטרנה- חלון להכנסת האור, של זכוכית ויטראז`. השולחן הנשיאותי מוקף ב- 50 מושבי עץ מחולקים לשני גושים, יש לו שני יציעים עבור הקהל והעיתונאים. שתי נברשות ארד מעטרות את האולם, דיוקנה של המלכה כריסטינה (המלכה העוצרת), ושל בנה אלפונסו ה- 13, בעודו ילד; פסל חזה של המלך הנוכחי חואן קרלוס I , ובגומחות שני פסלי שיש, של ג`ורדי הקדוש פטרון קטלוניה ושל אאולאליה הקדושה שהיתה פטרונית העיר. 

טרקלין דברי הימים (El Saló de les Croniques) מתהדר בעיטורים המנציחים את מסעות גבורתו של המצביא רוז`ה דה פלור למזרח במאה ה- 14. ניתן לראות שם אפיזודות שונות ודמויות שנטלו חלק באותה מערכה: מנחתו של רוז`ה דה פלור לקיסר אנדרוניקו, כיבוש טראקיה, התשלום במטבע מזויף, הגנת גאליפולי, ההשתלטות על האקרופוליס באתונה, הנקמה הקטלאנית ושייט הניצחון במצרי הבוספורוס. על התקרה הגנת מגדל אדריאנופוליס.

בראש גרם המדרגות השחור (L`escala negra) ניצב פסלו של ז`וזפ וילאדומט "קבלה בסבר פנים יפות" וציור קיר גדול מעשה ידי מיקל וילאדריק משנת 1930 ובו דמויות שונות לבושות בביגוד האופייני למחוזות קטלוניה והמוצרים הטיפוסיים לכל אחד מהם: אישה המחזיקה פרח לבן, גבר האוחז שיבולת, אישה נושאת כד שמן, גבר עם כיכר לחם בידו, איש המחזיק דג, אישה רוקמת וכן סמלים עממיים ומוטיבים נוספים הקשורים למסורות קטלאניות כמו למשל ריקוד הסרדנה, או הרי המונסרט או האביר הגואל את המולדת מיד הכובש המוסלמי. 

החזית הגותית (La fachada gótica זו הפונה לרחוב סיוטאט) הוקמה בשנת 1399 ומשך תקופה ארוכה הייתה הכניסה הראשית לבניין. היסוד הבולט ביותר בחזית זו הוא ללא ספק, עיטור הדלת הראשית. בחלקה העליון, דיוקן המלאך רפאל, אחת היצירות המשמעותיות ביותר של הסגנון הגותי קטלאני. בחלונות ניתן להבחין בזגוגיות מאוירות מעבר לתשבץ האבן. בפינות החזית ניתן לראות את פסליהם של הקדושה אאולליה והקדוש סבר. 

בית העיריה פתוח לקהל בימי ראשון בלבד בין השעות: 10:00-13:30. הכניסה מחלקו האחורי של הבניין (הגישה מרחוב סיוטאט). הכניסה חינם, כמו גם הסיורים המודרכים המתקימים בכמה שפות. בביקור הנוסף שעשיתי על מנת לצלם תמונות לכתבה התגלו לעיני דמויות החיות, הדרקונים, ושאר היצורים יורקי האש שהוצבו במקום לקראת הופעתם הססגונית בחג "לה מרסה" המתקיים ב-24 בספטמבר.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×