בריסבן דרומה לסידני

צוות של ארבעה, אבא ושלושה ילדים, הפלגים חסרים את אמא רותי שחזרה ארצה מוקדם יותר. למרות הגעגועים הם נהנים מחבל הארץ המפנק, הפעם הם בוחרים להשאר במקום אחד כמעט שבועיים, בירון ביי.

pelegim
תמונה ראשית עבור: בריסבן דרומה לסידני - תמונת קאבר

בכתבה זו:

ביירון ביי

אמא כבר התקשרה בשלום מישראל, ואנחנו כבר עזבנו את בריסבן. פנינו דרומה לסידני. נשארו לנו שלושה שבועות לטיסה מהם חשבנו שנשקיע שבועיים במכירת "פרדי על הבוקר" הרכב/בית שלנו בשלושה החדשים האחרונים. על פני ה-gold coast חלפנו, למי שעוקב כבר היינו בחבל ארץ זה: ריכוז של בתי מלון ופארקי השעשועים, ניצלנו רק את האחרונים...

פנינו ל-Byron Bay. עיירה צעירה ותוססת, כך הבטיחו וקיימו. התמקמנו בקרוואן פארק שחולש על חוף הגלישה המקומי וללא שהיות נרשמנו לקורס גלישת גלים. החיידק תפס בנו. ביירון היא עיירת גולשים, צעירי העולם מתרכזים בה, כולם נשארים יותר משתיכננו. אנו באנו למספר ימים ונשארנו כמעט שבועיים, הכרנו כאלה שנשארו למעלה מעשר שנים, ראו הוזהרתם.

האיזור ההררי מזרחית לבירון, מאופיין באוכלוסיה קוסמופוליטית, רבים מתושבי האיזור מעדיפים את אורך החיים האלטרנטיבי. תמצאו שם לא מעט ישראלים. ללא בושה שאלנו האם מתגוררת במקום משפחה ישראלית עם ילדים בגילינו ונעננו בחיוב. ימינה, שמאלה מעלה מטה, הגענו למעבה היער ופגשנו את בני משפחת רגב המקסימים. שאלנו מהם ספרים בעיברית, בילינו שני ערבים יחדיו, את הימים הקדשנו לים.

בבקרים התיצבנו בבית הספר לגלישה. קיבלנו חליפות גלישה, הגלשנים הועמסו על רכב בית הספר, יחד עימנו מספר תיירים נוספים, היידה לים. המדריכים בוחרים את החוף המומלץ לפי כיווני הרוח ואופי הגלים, קצת תאוריה, קצת מתיחות וקדימה לים. השארנו כל פעם נציג משפחה על החוף יחד עם כרמל הקטן ויכולנו לגלים!

כבר בשעור הראשון נעמדנו על הגלשנים, אמנם נראנו כמי שקפאו השד, תקועים על גלשן אך היינו גאים ומרוצים, אנחנו גולשים! בימים הבאים כבר העזנו יותר וכך גם המדריכים. הם לקחו אותנו עמוק יותר לים במקום בו הגלים רק מתהווים ולא לקצף המעליב שבכזו נאמנות סחב אותנו לחוף רק תמול שלשום...

נגמר הקורס, עכשיו נשאר לתרגל, שכרנו את אותם גלשנים באותו בית הספר במחיר מוזל וירדנו כמעט כל בוקר לים. כרמל, שמן הסתם לא נדבק בחיידק כמונו, כבר עשה לנו פרצופים אבל מצאנו כל יום סיבה אחרת לסחוט ממנו חיוך: ארטיק לפני, ארטיק אחרי, עפיפון תוך כדי, היום אין רוח - יאללה צלחת מעופפת, הצלחנו לענין את הקטנצ`יק כמעט שבוע נוסף בשיגרה הזו של הים והגלים הנהדרים בבירון-ביי.

בשאר שעות היום הסתובבנו בעיירה הקטנה, הכל ברגל. פאבים עם הופעות חיות, אבא שותה בירה ושלושת המוסקטרים מסתפקים בקולה, שקיעות לצליל תופי הדרבוקה, צפיה בלוויתנים המצפינים להם בים, קולנוע, קניות ואוכל!

פתאום צריך להכין אוכל לבד, אימא בארץ...דניאל לקחה את התפקיד ברצינות ופינקה אותנו כמו אימא אמיתית! איזו גאווה חשנו כולנו כשהרמנו באותו ערב קריר את מכסה סיר המרק ונגלה לנו המראה המוכר של הגזרים ותפוחי האדמה בינות עיגולי שומן קטנים. "בדיוק כמו מרק הירקות של אימא" פירגנו הבנים שהופקדו על שטיפת הכלים. בנים כמו בנים המציאו להם פטנטים. שוטפים בשניים בשיטת הסרט הנע.

את שפלת ההרים מזרחית לעיירה כבר הזכרנו. כבישים קטנים ומפותלים, "כמו ניו-זילנד" המחמאה האולטימטיבית החדשה שלנו. טיילנו יום אחד ל-Minion Falls, לא הרחקנו עד ל-Nimbin, עיירה קטנה שמנציחה לצרכי תיירות את תדמית הסמים שדבקה בה בשנות השישים, לא מפחד הסמים אלא מאהבת הים.

כעבור כמעט שבועיים ותחושה של חצי מקומיים, המשכנו דרומה, מופתעים מכמות האטרקציות שעוד חיכו בדרך.

לתחילת הכתבה

ארץ הנהרות

כ-100 ק"מ דרומית לביירון ביי עוזבת ה-Pacific hwy את רצועת החוף ונכנסת לתוככי היבשה, שם פגשנו את נהר Clearance שליווה אותנו כמעט 20 ק"מ. בעבר שימש כנתיב תחבורה וכיום תוכלו לשכור בו מקאנו ועד ל"בית סירה" למספר ימים. נהר ה-Nymboida מרוחק קצת מאם הדרך אך מציע רפטינג אתגרי. Nambucca heads נמצאת על שפך נהר הנושא את אותו שם, גם שם תמצאו "בתי סירה" להשכרה והעיירה מציעה עוד הרבה יותר.

לתחילת הכתבה

קופס הרבור

לא כל עיירה שעברנו בדרך זוכה לאיזכור אך זו בהחלט ובעיקר על שום שהיא מציעה אין ספור אטרקציות, חלקם הארי מותאם לילדים! התמקמנו בקרוואן פארק המרכזי של העיר, ענק אבל יחד עם זאת מפנק ונעים ולמחרת התיצבנו למופע דולפינים וכלבי ים ב"דולפינריום" המקומי. 34 שנים הוא פועל, קטן ואינטימי, בכך כוחו. שיחקנו עם הדולפינים, רקדנו עם כלבי הים (טוב, רק נמרוד), זכינו לנשיקות (כרמל לא חשב שזו "זכיה" אך כלבת הים לא ויתרה...) ובעיקר נהננו ממופע איכותי, אנחנו ואולי עוד שלושים צופים...מופע פרטי.

המשכנו, אך אתם השאירו זמן לשאר האטרקציות ב-coffs: בית פרפרים, צניחה חופשית, נהיגה בקרטיניגים (מגיל 7!), טיפוס קירות,צלילה ושעורי גלישת גלים, עיר ללא הפסקה.

סוף יוני, חורף אוסטרלי. נעים ביום וקר בלילה, אנחנו מדרימים ועוזבים את מנעמי הטמפרטורות במרכז היבשת. עם שקיעת השמש צונחות הטמפרטורות ואנחנו נמשכים לחום התנור ברכב. משחקים, כותבים יומנים, רואים סרטים, כבר אי אפשר להנות מהכוכבים בלי לקפוא. עוד עצירה אחת ועוד 400 ק"מ ואנחנו בסידני.

ויתרנו על הבושה שמעולם לא עצרה אתנו קודם ויצרנו קשר עם "קרובים של חברים". לכל ישראלי יש כאלה באוסטרליה. התארחנו כיד המלך אצל בני משפחת וולך. בית חם, עברית וקצת יותר "space" ממה שמאפשר רכב קטן לארבע נפשות בערב קריר...תודה לך שלי.

קונה ראשונה כבר מתקשרת לאחר שהופיעה המודעה בעיתון, היא לא תקנה את הרכב בדיעבד אך מספר ימים התסתובבנו בתחושה המרגיעה שיש קונה פוטנציאלי. יצרנו במקביל קשר עם "דילר" וקיבלנו הצעה מפתה, עוד "דילר" עם הצעה שהגדרנו אותה כ"תוכנית חרום", מצוידים באלו הסתובבנו רגועים בעיר ונהנו מסידני כמו שלא נהננו כאשר הגענו בראשונה משולהבים "לכבוש" את היבשת.

לתחילת הכתבה 

סידני

כמו כל מקום בו ביקרנו בשנית במסענו נהננו מהתחושה הנעימה של הביטחון העצמי. כבר אין ממש צורך במפה. הרכבת התחתית מובנת, תפיסת המרחקים והזמנים, "מרגישים על הסוס".

ירדנו בתחנת town hall (מרחק הליכה לדרלינג הרבור -עליו נספר מיד). את עינינו תפס בניין מרשים The queen victoria building - QVB. בנין משופץ בן מאה שנים, כנסו והתרשמו כמונו מהעיצוב הויקטוריני.

Darling harbor- רציף תוסס, מופעי רחוב, מוסיקה חיה, אווירה. הגענו למקום יותר מפעם אחת. אם תרצו יש במקום קולנוע i-max ובקצה המרוחק תמצאו את מוזאון power-house. מוזאון מדע ששילהב אותנו. אפילו אני הגדול מצאתי את עצמי זועק "עכשיו אני" כאשר הרגשתי שהקטנים שוכחים את קיומי אל מול הלחצנים האיטראקטיבים הרבים... עדיין באותו "דרלינג" נכנסנו לחנות ה-outback, מרכז תיירות לתייר שפניו מועדות למדבר. אנחנו הגענו בעבור הופעת נגן הדיג` (דיג`רידו) אותו כלי נגינה אבוריג`ני המשמיע קולות מעולם אחר. זכינו לדעת כיצד הצליל ממשיך גם כאשר הנגן שואף אוויר לנשימה, מהם הסיפורים והקצב שמאחורי הצלילים, לא יכולנו לקוות לפרידה יותר מעמיקה ונעימה מאוסטרליה בכלל והאבוריג`נים בפרט.

Lion king- הבטחנו לדניאל וקיימנו, איזה מזל! מופע של Broadway, עשרות שחקנים ונגנים, חגיגה לכל המשפחה. הזמינו כרטיסים עוד מהארץ ולא תצטערו.

לונה פארק של פעם- למרגלות הרגל הצפונית של גשר סידני המפורסם כאשר ממול בנין האופרה המפורסם עוד יותר, ממוקם לונה פארק קטן "של פעם". פתחו אותו מחדש ואנחנו בחרנו לסיים בו את מסענו באוסטרליה. רכבת הרים מיניאטורית, גלגל ענק שפורס לפניך את סידני במלא הדרה ומתחם של כיפים של פעם, מגלשות, מבוכים - הכל מעץ - הנאה ואווירה גם יחד.

בבוקר נפרדנו מ"פרדי" האוטו ואח"צ כבר היינו על המטוס בדרכנו לתאילנד. עוד קצת אימא אנחנו כבר מגיעים!

לתחילת הכתבה

סיכום

אוסטרליה, בטעות אנו מזכירים אותה בנשימה אחת עם ארצות אחרות. זו אינה ארץ זו יבשת! חלפנו על פני חלק קטן ממנה והשארנו לנו טעם של עוד. הרשימו אותנו המרחבים, הרשימו החיות היחודיות, ולא פחות הרשימו המקומיים. צעירים וספורטיבים בכל גיל מכבדים כל עבודה אך בעיקר מקדשים את הפנאי, הבנות "גיזעיות" עם הגלשן ביד, הזקנים "גזעיים" לא פחות - תרים את היבשת עם הקרוואן הג`יפ והסירה, טוב להם והטוב הזה מחלחל, זו לא קריאה ל"עשות ירידה" אך בהחלט המלצה לבקר ביבשת למשך מספר חודשים אם לא שנה.

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

דילים למלונות פופולרים בבריסביין

בשיתוף בוטלס קומביינד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מעוזים

השב  · 

כבר מאוד מצפים לפגוש אתכם

השב  · 

ברוכים הבאים לארץ

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לבריסביין

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×