ברלין בשלישית, ועדיין אין שובע.

תמונה ראשית עבור: ברלין בשלישית, ועדיין אין שובע. - תמונת קאבר
גינת בירה
נסענו בפעם השלישית לברלין עם בתנו, עלמה צעירה. רוב הזמן בילינו יחד, התפצלנו לעת ערב – היא למסיבות ואנחנו לעיסוקים של מי שמתעייפים מטיולים אינטנסיביים.
האמת היא שברלין יכולה להיות עיר של סתם נהנתנות - של מסעדות ובתי קפה, שופינג, הופעות ומסיבות בלי שום אתר שכלתני... המון המון אנשים מכירים כך את ברלין... אבל לנו היתה רשימה ארוכה של השלמות מהפעם האחרונה שהיינו בברלין, בדצמבר האחרון. כאן סיפור הטיול. אז הפעם תכננו תוכנית רק סביב מקומות שטרם היינו בהם, אבל מי יכול לעמוד בכאלה הגבלות? השמש האביבית שינתה את התפאורה וליוותה אותה בריחות פריחה משכרים, בעיקר וורודים . העולם נראה יפה בברלין, יפה מאוד! עד הצהריים העיר נראית מנומנמת ולקראת 12 בצהריים מתחילים לנקות את שולחנות בתי הקפה מטל הלילה ומתכוננים ללילה ארוך שיתחיל אחה"צ.

07ca2c9462a25ff1b74287e946465cc6.jpg?l=8

ברלין פורחת בורוד

הדירה הדירה-צילמתי בהתלהבות בלילה כשהגענו
הדירה הדירה-צילמתי בהתלהבות בלילה כשהגענו
ישראייר הטיסה אותנו בטיסה קצרה ונעימה, שיצאה בזמן ונחתה יפה ובזמן, הגישה בדרך לשם סנדוויצ'ים טעימים ובדרך חזרה זוועת פסח בלתי אכילה. רק מילים טובות.
פעם ראשונה ששכרנו דירה ולא התאכסנו מלון, כי היינו אמורים להיות ארבעה מבוגרים. שני חדרי שינה, סלון, פינת אוכל, מטבח מצוייד, שתי מרפסות. נקי ומצוחצח לכל המתעניינים. קומה רביעית+מעלית שהיתה מקולקלת ביום האחרון בו היינו צריכים להוריד את המזוודות. רק מראות היו חסרות בה. בעייה...

המיקום קובע את האווירה.
כאן אני רוצה לנפץ את אחד המיתוסים הכי חזקים ביחס לברלין.
אחד המשפטים הכי נפוצים ביחס ל-היכן לגור בברלין, הוא,לא חשוב איפה - העיקר שיהיה ליד תחבורה ציבורית. ובכן, חשוב גם חשוב. המיקום קובע את האווירה. וטוב שזה לא היה הטיול הראשון שלנו לברלין.
בית הדירות ממוקם, ברח' ווילהמשטראסה במיטה, ממש מאחורי מלון אדלון המפורסם, שבשלושת הימים הראשונים לשהותנו אירח את ועידת נאט"ו ולכן כל הרחובות סביב היו מאובטחים אבטחה כבדה, ומול שגרירות בריטניה עם נוף לאנדרטת השואה. פסיעה משער ברנדנבורג. מי שמגיע לסופ"ש על מנת לראות את האתרים "ההכרחיים" זה המיקום הכי טוב שיכול להיות. אלא שזה מקום של בוקר. הרבה משרדים ממוקמים כאן. הלילה כאן חשוך וזקן. ברלין הצעירה נמצאת במקומות אחרים.
בדיעבד - היה מאוד כייף בדירה הגדולה, היה לכל אחד מאיתנו מספיק מרחב, גם לו היינו ארבעה ולא רק שלושה. היה כייף לאכול ביחד את ארוחת הבוקר היחידה שלנו בפיג'מות...
מצד שני, לנו יותר מתאים הקונספט של מלון, כי אנחנו ממילא מעדיפים בברלין את ארוחות הבוקר בבתי הקפה המדהימים שלה, והצהריים והערב ....לא אוהבים לעבוד בחופשה, גם לא לשטוף כלים... הדירה עצמה שייכת למשרד בקומה התחתונה המטפל בכמה דירות באותו בניין.

.

ברלין צו - גן החיות בברלין
מישהו בפורום אירופה הוביל קו של "לא כדאי ללכת לגן החיות בברלין כי הספארי ברמת גן יותר מעניין". טוב, אז גן החיות הזה בקודאם, הוא הכי עתיק בגרמניה, ובעל מספר המבקרים הגדול באירופה, ואני בכלל רציתי לצלם את מבני גן החיות שהוקם ב-1844... ולמרות שאנחנו לא ילדים, וכאלה לא נלוו אלינו - אנחנו אוהבים חיות ורצינו לבקר אותם.
קבענו פגישה עם קנוט - הדב הלבן הפולרי הראשון שנולד בשבי. אמו, שמעולם לא ראתה כיצד מטפלים בגורים דחתה אותו מיד. או אז קמו כל ארגוני הירוקים וקראו להמתת חסד, כי דב קטן שאמו לא מטפלת בו נועד למוות בייסורים... דעת הקהל הצילה אותו, ומאז הוא הפך לחיית גן-חיות שהכי הרבה אנשים מבקרים אותו. חגגו לקנוט ימי הולדת והוא כמעט הפך לסמל של גן החיות - צו ושל ברלין כולה. (בגרמנית z היא צ', ועל הוו חולם - קיצור לגן זואולוגי, בניגוד לטירגרטן שמתורגם בטעות לעברית גם גן חיות, ובעצם הוא יער לא טבעי, שהאצילים שחררו בו חיות על מנת שיוכלו לצוד אותם).
לפני כחודש, קנוט מת. אומרים שהוא קיבל התקף אפילפטי, נפל לבריכה וטבע.
עצוב.
הכניסה המפוארת מישהו ממשפחתו של קנוט
הכניסה המפוארת מישהו ממשפחתו של קנוט

אז הפגישה הזו לא התקיימה, אבל בהחלט ראינו חיות אחרות, יפות, שובות לב ומעניינות. הגן עצמו יפה, לא גדול שווה ביקור של כמה שעות, ואין שום קשר, כלשהו לסאפרי ברמת גן. אנחנו נהנינו מאוד! המבנים העתיקים-המחודשים מרשימים מאוד. הדבר הכי מוזר, שחיות שאצלנו סגורות היטב בכלובים כאן נמצאים בשטח די פתוח עם חציצה מינימלית מהאנשים, וחיות שמסתובבות אצלנו חופשי, כמו תרנגולות למשל, סגורות מאחורי גדרות צפופים... מעניין מאוד ביתן חיות הלילה.

.

ארכיטקטורה
אני לא קשורה למקצוע, אלא באהבת האסטטיקה, בהרבה פליטות וואו, נוכח יופי ובהרבה חוש ביקורת, שמאפשר לי לפעמים לקבוע שבניין שהלכתי לחפש כמה שעות כי בכל מיניי אתרי תיירות אמרו "מאסט" - הוא בעצם מכוער בעיניי.
ברלין היא עיר מאוד מעניינת גם בתחום הזה והיא חגיגה לאוהבי ארכיטקטורה. למרות זאת כדאי לבדוק היטב כשמכינים תוכנית - לפעמים זוויות צילום מיוחדות יוצרות רושם שכדאי לנסוע שעתיים רק כדי לראות בניין אחד, ולפעמים סתם ככה בשוטטות פוגשים בניינים יפייפים, בלתי צפויים. כמובן שהאוסף שהבאתי כאן הוא מקרי ובלתי מייצג בעליל.
שגרירות בריטניה שגרירות צ
שגרירות בריטניה שגרירות צ'כיה

לפני כ-20 שנה, עם נפילת החומה, כל אזור מזרח ברלין נראה פחות או יותר כמו בסיום מלחמת העולם השניה (כמובן שזה בהגזמה), כל האזור המפורז היה ריק (פחות או יותר כל אזור המיטה) ומהר מאוד ברלין התמלאה מנופים. לפי מה שקראתי, המבנים הכי אולטרא-מודרניים נבנו ב-3 השנים הראשונות, עוד בטרם קבעה העירייה חוקי בנייה חדשים, ומאז שאלה נקבעו, הבניה נכסה לתלם. הרבה ארכיטקטים בינלאומיים בנו ובונים בברלין. הרבה רבעים שוחזרו כפי שהיו בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת -זו היתה תקופת הזוהר של ברלין אליה מתגעגעים הברלינאים, ויש אומרים שאווירת המסיבות השוררת היום בעיר היא חיקוי יפה של התקופה ההיא. הרבה מהבתים שנראו הרוסים ומלאי חורי יריות נהרסו. ובמקומם נבנים חדשים.
סופר לנו כי לעירייה היתה השנה הצלחה גדולה בעניין מיגור הסקווטים, היא הצליחה לסלק רבים מדיירי הסקווטים ולהרוס אותם. סקווט אחד הצליח לקנות את עצמו... דובר על זה כעל הצלחה...
בכל מקרה, ברלין נראית היום מלוקקת מתמיד. חזרנו לרחובות בהם טיילנו בחורף שעבר וראינו את הצבע הטרי. הרבה ממנו.
דוקא במזרח ברלין קשה למצוא בתים ישנים והרוסים. אומרים שהושקעו כמה מיליארדים בשיקום. רובע קרויצברג, שגאוגרפית היה שייך למערב, אבל קירבתו לחומה הבריחה לשם את עניי העיר, הוא בין האחרונים לשיקום. היום היא מתחלקת בין החלק של המהגרים לחלק המשמר מהמראות הישנים והוא שייך לצעירים המגניבים.
יש איזה קטע בברלין, שהשגריריות מתחרות בינהן למי יהיה מבנה יותר מרשים...
שגרירות ברית המועצות התמקמה כנראה עוד בימי הקומוניזם באחד הבניינים היותר מפוארים באונטר דן לינדן, שגרירות צ'כיה ברח' ווילהמשטראסה נראית לי מבנה שכנראה היה מיוחד בשנות ה-60, ושגרירות בריטניה, שהיא אחד מהסייט-סיאינג העכשוויים - די מכוערת בעיניי...
אזור רוב השגריריות נמצא ליד הטירגארטן. אוטובוס בקו 200 מגיע אליו. שגרירות ערב הסעודית היא אחת היפות! כדי לראות את מלוא היופי של מתחם השגריריות הנורדיות צריך לרדת ולנסות להכנס. פעמיים ניסינו להגיע ברגל והכוחות - אוי הכוחות... לא איפשרו לנו. נשאר לנו עוד משהו לפעם הבאה...
השגרירויות הנורדיות שגרירות ערב הסעודית
השגרירויות הנורדיות שגרירות ערב הסעודית

בניין התחנה המרכזית הוכתר על-ידי כבניין היפה ביותר! אני מאוד אוהבת תחנות רכבת וזו אחת היפות והמרשימות שהייתי בהן!
בניין מפלגת ה-cdu-מפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל - לצערי רק חלפנו על פניו אבל הותיר בי רושם עצום!
בניין התחנה המרכזית בנין מפלגת cdu
בניין התחנה המרכזית בנין מפלגת cdu
בניין שאינני יודעת את שמו שגרירות ארה"ב בככר פריז
בניין שאינני יודעת את שמו שגרירות ארה"ב בככר פריז

בניינים נאציים יש לא מעט ואפילו בשימוש. הנאצים בנו בעיקר גדול. מאוד גדול. ברלין היתה אמורה להיות בירת הרייך השלישי ובתור שכזו היא היתה אמורה להכיל רק שדרות רחבות ובניינים גדולים. אלברט שפר, הארכיטקט של היטלר, רצה להרוס את כל ברלין כדי לפנות מקום לשדרות הרחבות ולבניינים העצומים שיבנה. הוא לא הספיק וחלק גדול של ברלין נהרס ע"י הפגזות בעלות הברית.
שני בניינים ששרדו לדעתי בשלמות את ההפגזות, הם זה שמשמש היום את משרד האוצר, והיה משרד הימיה של גרינג. בנין עצום מימידים, חד קווי, ברחוב ווילהמשטראסה. השני הוא טמפלהוף - שהיה שדה התעופה של ברלין ונדמה לי ששימש ככזה עד לפני שנים מספר. הוא היה שדה התעופה הגדול בעולם!
בנין משרד האוצר טמפלהוף
בנין משרד האוצר טמפלהוף

היום, מנצלים את האולמות הגדולים שלו (והריקים) לתערוכות ולירידים. מי שמתכוון לנסוע בספטמבר לברלין, כדאי לא להפסיד את יריד האמנות הזה:
http://www.previewberlin.de/Sites/hangard.html
טמפלהוף נמצא בשונפלד. בניין שלישי שמצטרף לשניים האלה, אותו לא ראינו, הוא האצטדיון של ברלין, זה שנערכה בו אולימפיאדת 36.
המוזיאון להסטוריה גרמנית - החלק המעניין הוא האגף החדש לתערוכות, פרי תכנונו של אי.אם.פיי - הארכיטקט שבנה גם את הפירמידה של הלובר בפריז. אהבתי את הבניין יותר.
המוזיאון להסטוריה גרמנית המוזיאון להסטוריה גרמנית
חצר המוזיאון להסטוריה גרמנית המוזיאון להסטוריה גרמנית
המוזיאון להסטוריה גרמנית המוזיאון להסטוריה גרמנית
פנים המוזיאון להסטוריה גרמנית פנים המוזיאון להסטוריה גרמנית
בנין הקנצלרית בבונדסטאג הבורסה
בנין הקנצלרית בבונדסטאג הבורסה

.

ברלין שופינג
על העיצוב הברלינאי אין צורך להכביר מילים. המחירים בברלין, על אף שהם בעליה הם עדיין זולים מאוד גם ביחס לארץ. כמובן צריך לא לחפש בקודאם או בפרידריכשטראסה, כי שם אפשר רק לשטוף את העיניים...
בברלין הרבה רחובות שלצד מסעדות טרנדיות וגלריות גם חנויות מעצבים במחירים שמצחיקים את הארנק. זאת אומרת - בד"כ בחזית החנות אותם מחירים שאנחנו מכירים מכאן, אבל טיול קצר לסוף החנות (ולפעמים החנות פתלתלה ועמוקה ממה שנראה בתחילה) יוביל אותנו למחירים שפויים יותר.
אורניינשטראסה בקרויצברג קולביץ-שטראססה בפרנצלאואר ברג
אורניינשטראסה בקרויצברג קולביץ-שטראססה בפרנצלאואר ברג

אמליץ על ברגמןשטראסה בקרויצברג Bergmannstra ועל מרינדאם הלא רחוקה Mehringdamm ועל אורניינשטראסה Oranienstrasse (לא להתבלבל עם אורניינבורג) ועל שכונת פרנצלאואר ברג - רח' קולביץ וכל הרחובות מסביב, אמנם יש לנו הרושם שהמחירים עלו כאן מאז חורף שעבר, אבל עדיין... ועל כל המתחם שליד שלאזיששטראסה schlesischestrasse.
בגדים ונעליים וגם אלקטרוניקה - קניון אלכסה שבאלכסנדרפלאץ אאוטלט בנויקלן – בגלל קישור לרשת חנויות DK מצאנו את האאוטלט הזה. אז הרשת שהזכרתי לא מתאימה לנו, הוא מכיל יותר מדי פריטים פוטשיים... אבל שאר הבניין הוא אאוטלט של מותגים מוכרים כמוC&A ו- H&M ועוד רבים וטובים. האאוטלט נמצא ברח' קרל מרקס Karl-Marx-Stra (לא להתבלבל עם קרל מרקס אליי) בתחנת קרל מרקס ראטהאוס, כלומר ליד בית העירייה של נויקלן. שווה.
נעליים - לחובבי בירקנשטוק - זה המקום לחגוג! שליש מחיר מאחיהם הנמכרים בארץ! בחנויות שונות ברחבי העיר. אני רכשתי בחנות שליד תחנת הרכבת פרידריכשטראסה.
קוסמטיקה - רשת רוזמן, המקבילה של הפארמים שלנו. פשוט לא להאמין כמה המחירים של המוצרים הטובים ביותר נמוכים... אך ראו הוזהרתם! בגלל שהם כל כך נמוכים, אוספים הרבה לסלסלה, וקצת ועוד קצת ועוד קצת = הרבה - בכל רחבי העיר.
אאוטלט בנויקלן אלכסה
אאוטלט בנויקלן אלכסה

.

שווקים
כאן זו לא בהכרח חווית קניה, שווה להגיע גם אם לא מתכוונים לקנות דבר, אבל חדי עין ימצאו בהחלט פריטים מדהימים.
שווקי פשפשים מתקיימים בד"כ בימי א', יש כאלה שגם בימי שבת - צריך לבדוק. כדי להגיע לשווקים השווים צריך להרחיק לשכונות השונות - לא להתפתות לאלה המיועדים לתיירים באי המוזיאונים...
אני רוצה קודם לציין את השוק היפה ביותר שראינו בברלין, וזה היה בחורף שעבר - שוק המאואר פארק. כך שצריך ורצוי לבדוק האם אכן שמר גם השנה על צביונו. חברה שהיתה בינואר האחרון אכן דיווחה לי שכן.
הפעם הלכנו לפי עצת בחורה המתגוררת בברלין לשוקBoxhagener Platz בפרידריכסהיין, מקום יפה בפני עצמו, השוק נחמד ולא יותר, האווירה נחמדה וצעירה.
היינו גם בשוק ברח' 17 ביוני (תחנת טירגרטן) - כאן יש הרבה נוסטלגיה, והרבה יותר צפוף, והיינו בהאנגר ענק בטרפטאו (ליד פסל האדם המולקולרי) - שוב, צריך לדעת לחפש ואז גם מוצאים, וצריך לדעת להבדיל בין מוצרי המזרח הרחוק, אותם רואים בכל מקום בעיר, לבין עתיקות אמיתיות.
כדי חלב כפיות שנהב
כדי חלב כפיות שנהב

בתמונה - כפיות שנהב. לדעתי לא חוקי למכור כאלה, ולא הבנתי למה בכלל ייצרו אותן. מוסף הארץ הנהדר משבוע שעבר (בנושא למה?) שחיכה לנו בבית ענה לי על השאלה - כיוון שאסור לאכול קוויאר עם כפיות כסף - המלח של הקוויאר מייצר ראקציה כימית לא טעימה עם הכסף, נהגו לאכול קוויאר עם כפיות שנהב או זהב...

וכמובן היינו בשוק האוכל המקורה בקרויצברג - חגיגה לעיניים ולבטן כרגיל.
הערה חשובה -
תדאגו לקחת בכל חנות טופס להחזר מע"מ בשדה התעופה. על כל טופס כזה נרשם הסכום שיוחזר - ואותו מקבלים מלא! בעיניי זה שווה. צריך שיהיה איתכם דרכון. ובשדה התעופה שונפלד - ההחזרבטרמינל A, תעשו את זה לפני שמפקידים את המזוודות, אומרים שהפקידים רוצים לפעמים לראות את הקניה. כשאנחנו היינו - לא רצו.
אורניינשטראסה
אורניינשטראסה

.

תרבות
אתחיל מאמנות הבמה.
נכון שמדברים גרמנית, שפה שרובנו בקושי שומעים, אך ההיצע מאוד גדול ומגוון ומאוד כדאי לבדוק לפני שנוסעים איפה ומתי יש משהו שמתאים.
משרד כרטיסים בחצי מחיר יש בתחנת הרכבת צו. צריך להגיע בשעה 2 בצהריים ואז יש סיכוי למצוא שאריות לאותו יום. כדאי לדעת מה רוצים כי התורים לא קצרים.
המופע הכי חם עכשיו בברלין נקרא YMA נשמע כמו אמא.
זה מופע קברט באולם חדש בשם פרידריכשטאט פאלאס בפרידריך שטראסה. אין סיכוי למצוא כרטיסים! ניסינו במשרד לכרטיסים בחצי מחיר בתחנת צו, והם אמרו שהכרטיסים היחידים שיש להם זה במחיר 60 יורו לכרטיס במקומות שבקושי רואים מהם משהו... וגם, לא היה סיכוי לשלושה ביחד....

לילה לבן של אופרה ותיאטרון
בברלין יש לאורך השנה כמה לילות לבנים, כשכל אחד מהם מוקדש לנושא אחר. הלילה שלנו התחיל בתהלוכת רחוב בנויקלן, ובמופע רחוב בככר רוזה לוקסמבורג
ככר רוזה לוקסמבורג ככר רוזה לוקסמבורג
ככר רוזה לוקסמבורג ככר רוזה לוקסמבורג

הסידור הוא כזה: קונים כרטיס שעולה 15 יורו. הכרטיס מקנה בעצם נסיעה בשבעה קווי אוטובוס מיוחדים לאותו לילה, שנוסעים ברחבי העיר בין התיאטראות השונים, אלה שהשתתפו בתוכנית. הוצגו מופעים בני 15 דקות עד חצי שעה, מכל הסוגים. העניין הוא שהכניסה היא על בסיס מקום פנוי, אז עשוי לקרות מצב שמגיעים לתיאטרון מסויים ואין יותר מקום...
מופע רחוב מופע רחוב
מופע רחוב מופע רחוב
קהל נהנה א קהל נהנה ב
קהל נהנה א' קהל נהנה ב'

אנחנו התייחסנו לזה כאל סיורים בתיאטראות, שעד כמה שידוע לי אי אפשר להכנס לראות אותם ללא קנית כרטיס למופע..לא הספקנו הרבה, בייחוד בגלל שהגענו למקומות שהיו מלאים, אבל אלה שהספקנו היו מאוד מאוד מהנים!
בקומיש אופר ראינו קטעים מהבלט "הקוסם מארץ עוץ" זה היה אחד המופעים הכי מבוקשים ועמדנו הרבה בתור. אני חשבתי שנראה כאן בעיקר תיירים כמונו, אבל טעיתי בגדול - היו המון המון צעירים וכאלה שנראו תלמידי תיכון.
ולינק לאתר הלילה הלבן
קומישה אופר ברלין בחוץ קומישה אופר ברלין בפנים
קומישה אופר ברלין בחוץ קומישה אופר ברלין בפנים

כדאי לשים לב שהתאריך משתנה משנה לשנה, וכדאי לבדוק מתי מאורגנים הלילות הלבנים האחרים - זה סוג של חגיגה! לדעתי הכי מדהימות צריכות היו להיות ההצגות שהיו במקומות אוטנטיים כמו ארמונות וספא רומי וכו'. אולי בשנה הבאה...

.

מוזיאונים
יש כמה מוזיאונים בברלין שמקבלים יחסי ציבור מצויינים אצל כל סוכני התיירות וכולם רואים בהם "מאסט", אבל יש ה מ ו ן מוזיאונים בברלין מכל מיני סוגים וכדאי לבדוק מה מתאים. לא חושבת שאפשר להספיק את כולם בתקופת חיים, גם כי, כמו שאמרה הבת שלנו - אז מה אם היינו פעם שעברה במוזיאון x - יש עכשיו תערוכה חדשה, אז מבחינתנו זה מוזיאון חדש. וכמה שהיא צדקה.
כך יצא שהגענו פעם שלישית לגלריה הלאומית החדשה, שהיא בעלת אוסף עצום של אמנות סוף המאה ה-19 והמאה ה-20, מה שקרוי אמנות מודרנית, והם מציגים בכל פעם חלקים אחרים של האוסף. זו תמיד חגיגה לעיניים. הפעם, היתה שם תערוכה בשם חד גדיא - אי אפשר להתחמק מפסח גם אם נוסעים לחו"ל.תערוכה מצויינת של תנועת "הגשר" ועוד אוסף של הרבה טובים וידועים מאותו זרם.
באולם הכניסה (של מיס ואן דר רוהה) הוצגה עבודה מאוד מעניינת של קלטרווה.
אולם בגלריה הלאומית החדשה קלטרווה בגלריה הלאומית החדשה
אולם בגלריה הלאומית החדשה קלטרווה בגלריה הלאומית החדשה
היום הראשון של הטיול קידם את פנינו בהרבה גשם דק וטורדני. אנחנו בד"כ אוהבים ביום הראשון של הטיול, כל טיול, לחוש את הסביבה, לטייל פה ושם ברחובות, אבל הגשם הזה לא איפשר. וגם, הרחובות היו די ריקיים - הרבה פחות מעניין. אז שינינו תוכנית וחיפשנו את המוזיאון הקרוב. הלכנו לגלריה הברלינאית בקרויצברג, לא רחוק מהמוזיאון ליהדות גרמניה.
הגלריה הברלינאית ציטוטים
הגלריה הברלינאית ציטוטים

גם כאן שובשה התוכנית. הורדתי מפה עם מסלול של פסלים ומומנטים סביב המוזיאון, והתכוונתי ללכת לאורך מסלול זה, אלא שקשה להחזיק נייר ביד כשגשם בחוץ... ואני גם לא מרבה לשלוף מצלמה במצב זה... בקיצור - חיפשנו מחסה, ומהר.
המוזיאון עצמו מאוד חביב, יש לו בד"כ חוץ מהתערוכות הקבועות גם שתיים מתחלפות. אנחנו זכינו לאחת מעניינת במיוחד, עבודה משנות ה-70 - מיצג של בובות בגודל אדם, שמייצגים מבקרי אמנות ותיאטרון אמיתיים בארוע פתיחה. חלקם אפילו לבשו את הבגדים האמיתיים של אותם מבקרים. אלא שבמקום פרצוף יש להם מן מכשיר כזה שפולט אוויר חם ורעשים שונים ומשונים - כאילו לומר - מה אתם מקשקשים... נחמד.
art show הכסאות הוכנו להראה - זה לא מיצג
art show הכסאות הוכנו להראה - זה לא מיצג
חוץ מזה, חזרנו להמבורגר באנהוף - מוזיאון לאמנות עכשווית מוצגת עכשיו תערוכה מאוד מאוד מאוד יפה ומעניינת של אלזה לסקר שילר.
אלזה לסקר שילר אלזה לסקר שילר
אלזה לסקר שילר אלזה לסקר שילר

אם תחפשו חומר עליה - תמצאו דברים מאוד מרתקים. אלזה לסקר שילר היתה משוררת יהודיה ילידת גרמניה, מאוד מוערכת בארץ מולדתה. היא איירה את ספריה וספרי אחרים, היה לה קו מאוד ייחודי ומעניין, מאוד מרגש ונוגע ללב.
היא סיימה את חייה בירושלים חסרת כל, ולמרות שמשוררים כלאה גולדברג וראשוני הציירים הארצישראליים מאוד הושפעו ממנה - היא כמעט ולא ידועה כאן. שמה לא עולה בקנה אחד עם אלתרמן או גוטמן, וחבל.
ממליצה לכל מי שמזדמן בזמן הקרוב לברלין.
כן זכינו לתערוכה שובת לב של קית הרינג. להרינג רומן ארוך עם ברלין והעיר והמוזיאונים שלה כנראה מוקירים תודה. אהבתי מאוד את רעיון הקיר הצבוע בצבעים עזים. וכמובן זכינו לראות שוב את האוסף הקבוע של המוזיאון המצויין, בין היתר את העבודות של אנסלם קיפר שכל כך אהבתי בשנה שעברה.
קית הרינג קית הרינג
קית הרינג קית הרינג

ראינו גם את אוסף דימלר -קרייזלר שבפוטסדאמרפלאץ. זהו אוסף פרטי, מוצג בקומה האחרונה של בית קרייזלר. צריך לצלצל בפעמון הדלת הסגורה ואז עולים למעלה. הכניסה חופשית. יש להם אוסף גדול של אמנות עכשווית, המתחלפת מדי פעם. היו כמה עבודות מאוד מעניינות, זו עוררה אצלנו את הכי הרבה עניין, בעיקר שאני טענתי כנגד משפחתי שזו אינה אמנות... אבל על כך אפשר לפתוח דיון שלם.
עשירי העולם
עשירי העולם

העבודה מחולקת לשניים, ובחלק הזה מפה - האמן הציג שלוש מאות וכמה מיליארדרים מכל העולם, שהונם שווה לשאר הכסף בכל העולם. אפשר לראות חלוקה לפי אזורים. במקום הראשון - 22 אמריקאים ואחריהם הגרמנים. במקום השלישי יפן. אי שם יש שלושה ישראלים...
מוזיאון נוסף לאמנות שראינו, הוא חוב מהטיול הקודם - מרטין גרופיוס באו. קראתי בכמה מדריכים שיש הטוענים שזה הבנין היפה ביותר בברלין - לא יכולה להגיב כיוון שהיה מכוסה לגמרי לכבודנו - כנראה שמשפצים אותו בדרך כלשהי.
לעומת זאת בפנים זכינו לשתי תערוכות מקסימות!
מרטין גרופיוס באו מרטין גרופיוס באו
מרטין גרופיוס באו מרטין גרופיוס באו

האחת היתה תערוכת צילומים של צלמת בחסד עליון! היא צילמה אמנים מוכרים רגע אחרי רידתם מהבמה. הם עדיין לבושים בבגדי הדמות אותם הציגו, אבל נראים מאוד ארציים, אנושיים, רובם מאוד עייפים, אחד נרדם ממש, חלק קטן מאוד צוהלים משמחה. היה מקסים מקסים!
תערוכה שניה היתה אוסף של המומה הניו-יורקי - עבודות יפות ומעניינות, מי יותר ומי פחות. כייף לפגוש את ניו יורק במרחק 3 וחצי שעות טיסה...
זה המוזיאון היחיד בו לא הורשינו לצלם. אז יש רק תמונות פואייה.
ברלין כידוע, משופעת גם בהמון מוזיאונים שהם לא של אמנות.
הרבה מאוד קשורים להסטוריה הלא פשוטה של גרמניה בכלל ושל ברלין בפרט. הם לא קלים לעיכול. צריך לבוא עם הרבה ידע מוקדם כדי לשרוד אותם בשלום, בייחוד אם מגיעים עם ילדים.
בייחוד בעניין האחרון, ממליצה מאוד לבדוק היטב לפני הגעה מהו כל מוזיאון, כי אף אחד מהם לא חף ממגמתיות.
כך היינו במוזיאון צ'ק פוינט צ'רלי - המוזיאון שהוקם בשנות ה-60 מאוד מוטה אמריקאי, מציג את "הטובים והרעים" - כשהמערב הם הטובים והמזרח הם הרעים, ואנחנו הרי יודעים שהחיים הם לא סרט הוליוודי והם הרבה יותר מורכבים. טוב שלפני זה היינו במוזיאון ה-DDR - מוזיאון מזרח גרמניה, שהוא בעיניי מוזיאון מאוד טוב להורים שרוצים להסביר לילדים - חופש מהו ועד כמה הוא חשוב לנו. המוזיאון הוא אינטראקטיבי, מחולק לשניים - בחלק אחד מוצגים חיי היומיום, כעובדה. החיים נראים שם לא רעים, דומים מאוד לחיינו כאן בשנות החמישים והשישים (אפשר לראות בתמונה שחזור דירה - נכון שדומה לדירות שלנו באותן שנים?), יש תערוכת תמונות שמראה איך לימדו את כל הילדים לשבת על סיר ביחד, ממש כמו בקיבוצים שלנו, איך כולם היו נודיסטים - זו היתה דרכם כנראה לנפוש (התגנבה לליבי מחשבה שאולי לא היה להם כסף לקנות בגדי ים), ותצוגה של ה"כאילו קולה" שהם שתו.
חדר טיפוסי במזרח גרמניה
חדר טיפוסי במזרח גרמניה

החלק השני של המוזיאון, הוא החלק הפחות קל – עדויות על כך שהמפלגה קודמת לכל, על כך שהיו האזנות לטלפונים, שהשטאזי עצר אנשים ברחוב על דברים של מה בכך, ואלפים שהו בבתי כלא דרך קבע, על כך ששיכתבו את ההסטוריה ממש כמו שג'ורג' אורוול כתב בספרו 1984, על כך שאנשי השלטון חיו ברווחה יחסית על חשבון האנשים הפשוטים - והכל באופן שגם ילדים קטנים יכולים להתעניין.
היינו ביום ראשון, והצפיפות היתה מאוד גדולה, אז אולי כדאי להעדיף ימים אחרים. אגב, במסעדת המוזיאון מוגש תפריט של מזרח גרמניה. לא ניסינו. יש גבול לכל דבר...
והיינו לזמן קצר במוזיאון הטופוגרפיה של טרור - הוא בנוי מעל הבונקרים של המפקדה הראשית של הנאצים - הקו הכללי שאותו הבנתי היה - המפלגה הנאצית נהגה בעם הגרמני בטרור, מודה שלא התעמקתי ומיהרתי לצאת, זה היה מעבר לכוחותי, והיינו במוזיאון ההסטוריה של גרמניה - חשבתי שיתרכז באלף שנות האומה הגרמנית, אבל רוב התערוכה התרכזה בתקופה הנאצית והיתה תערוכה מבולבלת ביותר.
אגב, בצ'ק פוינט צ'רלי הבנתי שבמשך הרבה שנים מערב גרמניה רצתה להקים מוזיאון לתולדות גרמניה, הוציאה מכרז על עיצוב המוזיאון ולא הצליחו להגיע להסכמה על עיצוב נבחר. בסופו של דבר פתחו את המוזיאון בבית הארמיה באונטר דן לינדן, ורק לפני שנים מספר הוקם האגף לתערוכות בעיצובו של איי אם פיי. אם משהו ממה שאמרתי כאן לא מדוייק, האשמה בתערוכה בצ'ק פוינט צ'רלי....
והיינו בבית תרבויות עולם, שם ראינו עבודת וידיאו מאוד מעניינת של פיליפה סזאר, אמנית פורטוגזית שחיה בברלין. העבודה מציגה את השינוי שחל בגיניאה-ביז'ו, מדינה במערב אפריקה, עם בוא האדם הלבן.לכל אורך הסרט רואים זוג ידיים של אדם שחור, הופך דפי אלבום לבנים, והידיים מספרות את הסיפור יותר מהקריין ברקע.
אנחנו על רקע הידיים בית תרבויות עולם
אנחנו על רקע הידיים בית תרבויות עולם
אמנות רחוב
בנושא זה אפשר למלא דפים שלמים...
אז מלבד הארכיטקטורה שעוטפת מסביב, ישנם כמה פסלים שהפכו לסמל העיר.

האדם המולקולרי הוא אחד מהם.
האדם המולקולרי האדם המולקולרי
האדם המולקולרי האדם המולקולרי

הפסל, פרי עבודתו של הפסל האמריקאי ג'ונתן בורובסקי מ1999, נמצא ליד גשר אלסה, לא רחוק מפארק טרפטאו. לפי מה שקראתי הוא הוצב שם לרגל האיחוד בין קרויצברג, פרידריכסהיין וטרפטאו. (מזרח ומערב). הפסל הוא שלושה אנשים עצומים בגודלם (30 מ') אי אפשר לראות את שלושתם בבת אחת, ולא ברור אם הם מתגוששים או שמחים להפגש. החורים הם המולקולות מהן מורכבים כל בני האדם (שהם זהים מן הסתם)
ברלין היא במה להרבה מאוד אמנים בינלאומיים, חלקם בתחילת דרכם וכאלה שמגיעים אליה שוב אחרי ש"גדלו" ובשלו.
בכל רחוב, בכל ככר, בכל פינה יש פסלים, ושלטים המלמדים על מי שגרו פעם כאן, ולמה שימש הבית שהיה כאן לפני שנבנה הבית הקיים, וההליכה ברחובות ברלין רצופה למידה. העניין הוא שבאמת צריך לבוא עם ידע מוקדם כלשהו בכדי להבין ולו חלק מאלה.בשלב מסויים הפסקתי לצלם. באמת הפסקתי לראות. היו כמה וכמה תמונות שהראיתי למשפחתי והם אמרו שלא ראו אותם בזמן אמת. כלומר, העין מתרגלת. פסלים ושלטים - השלט באי המוזיאונים באמת מרגש - ישראל יעקובסון שהיה רפורמיסט.
השלט השני הוצב בכניסה למסעדה בקרויצברג. צילמתי בגלל האותיות היצירתיות. ניסיתי לתרגם ולא ממש הצלחתי. מה שכן, אפשר לראות כמה סלנג אמריקאי משמש בשפה הגרמנית בברלין....
שלט מצוייר ביד שלט מרגש
שלט מצוייר ביד שלט מרגש

את הפסל הראשון גילית בתחנת ליברפול סטריט בלונדון לפני שלוש שנים. ממש במקרה מצאנו עצמנו בוקר אחד מול תאומו בתחנת פרידריכשטראסה.
הפסל הוא פרנק מייזלר החי ביפו, שהיה אף הוא אחר מילדי ה"קינדר טרנספורט" - קבוצת הילדים שנשלחה מברלין ללונדון, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, על מנת להציל אותם.
ברלין לונדון
ברלין לונדון

גרפיטי - מילה קטנה בנושא.
הטיול בשנה שעברה לווה בהתלהבות רבה מצידי מהגרפיטי הרב בעיר. אז כנראה שעיריית ברלין פחות מתלהבת. זה לא שהם נעלמו לגמרי מהנוף, אלא שהם לא שולטים בעיר כבעבר. המון המון בתים שתיעדתי בחורף שעבר, כבר לא מכוסים גרפיטי. צבעו אותם. אני זוכרת שראיתי כמה בתי קפה שכדי להיות "מגניבים" ציירו קצת גרפיטי סביב הכניסה, וזה בלט שזה היה מכוון למשוך מבקרים... לא ראיתי כאלה יותר...
הבננה של תומס באומגרטל נעלמה מהכניסה למוזיאון המבורגר בנהוף.
טוב, הגדולים, אלה שהפכו לסמל העיר - עוד שם, ולא חזרתי לתכל'ס - אני מניחה שגם הוא עומד על תילו, אבל שמתי לב לסגנון קישוט הקירות הפך ממוסד, בעל קו פיגורטיבי-קישוטי לחלוטין... משרה אוירה נקייה ומסודרת. יכול להיות שברלין הזו נעלמת?
במקום גרפיטי במקום גרפיטי
במקום גרפיטי במקום גרפיטי

.

גנים פארקים יערות ואגמים
עמוס איילון בספרו ראקוויאם גרמני, עומד על הקשר בין התרבות הגרמנית לבין יציאה לפארקים, ליערות והתמזגות עם הטבע, ועל כך שאנחנו כאן בארץ העתקנו מהם את הכמיהה הזו לטבע. אני בכלל מציעה לקרוא את עמוס איילון לפני נסיעה כלשהי לגרמניה, זה מעמיד את כל הטיול באור שונה.
לענייננו, ברלין שופעת גנים. הפארק הכי גדול הוא הטירגארטן, שכמו שכבר ציינתי קודם על אף שמו, הוא אינו גן חיות אלא המקום בו נהגו אצילי ברלין לצוד, רק האינגלישה גרטן של מינכן גדול ממנו בכל גרמניה. ואעפ"י כן ההליכה בו נעימה ולא מייגעת, יש בו תעלת מים ואגמים מלאכותיים והוא מפלט נעים מהעיר. ביום שמש אפשר למצוא כאן את הגרמנים משתזפים.
טירגרטן טירגרטן
טירגרטן טירגרטן

אגב, אפשר כמעט בכל פינה בעיר לשכור אופניים, כך שאפשר לדווש דרך הפארק. הפארק צמוד בצד אחד לאזור הבונדסטאג ולבית תרבויות עולם, לשער ברנדנבורג בצד שני, ולמתחם השגרירויות בצד שלישי. קו מאה ומאתיים עוברים דרכו. שדרת ה-17 ביוני הגדולה והרחבה עוברת דרכו, זו השדרה בה עובר היום מצעד הגאווה עד לסיגיסטור (העמוד ובראשו המלאך) ואין צורך להזכיר אילו מצעדים עברו כאן מימי נפוליאון.
בשנות השמונים (לא זוכרת שנה מדוייקת) המריא צעיר מזרח גרמני בדאון מפארק טרפטאו ונחת כעבור דקות ספורות בפארק גורליץ שבקרויצברג הסמוך. כך ברח מהמזרח למערב. ראינו את הדאון במוזיאון צ'ק פוניט צ'רלי, אחרי שביקרנו בשני הגנים והבנו ברגליים את הטופוגרפיה. זה בהחלט ממחיש את הסיפור.
גורליצר טרפטאו
גורליצר טרפטאו

הגורליצר הוא המקום של הצעירים היום. הפארק היה מלא בהם בבוקר שבת אביבי. אני אהבתי אותו פחות מכל שאר הגנים, אבל נראה לי שבקצב ההתפתחות של העיר, עד שייבש הדיו של מקלדתי, בטח כבר ישפצו אותו ויחדשו אותו...
פארק ויקטוריה - אותו מאוד אהבנו. למרות שכדי ליהנות ממנו צריך לטפס במעלה הגבעה שבקצה עומדת אנדרטה לזכר נצחון באיזו מלחמה עתיקה - ההנאה היתה מושלמת! פריחה צבעונית, ציפורים מצייצות, ילדים משחקים, תצפית יפה על העיר - מקסים!!! אהה, כן. חבל שהמפל לא עבד... לפי התמונות יורד מפל מלאכותי מאוד יפה מראש הגבעה ועד לתחתיתה. הפארק נמצא בקצה רחוב ברגמנשטראסה.
ויש כמובן את כל היערות סביב העיר, ואזור האגמים שואנזה הוא הגדול שבהם.
ויקטוריה פארק ויקטוריה פארק
ויקטוריה פארק ויקטוריה פארק

נסענו לפוטסדאם לראות את ארמון סאן סוסי. הסיפור סביב הארמון שבה את ליבי, והאמנתי שהוא יפה מבפנים, היות ופרידריך השני שהיה קיסר רגיש ואמנותי מאוד, כנראה תכנן אותו בעזרת אמנים בני דורו, ומילא אותו אמנות, מוסיקה וכלי נגינה. גם אם לא הכל נוכח, ודאי יכולתי להלך בין החדרים ולדמיין. בספר שלנו היה כתוב שהוא פתוח כל יום, בפועלבימי שני הארמון סגור! האכזבה היתה מאוד גדולה עבורי. עד כדי כך, שהגנים המקבלים ממישלין 3 כוכבים נראו בעיניי די עלובים. האמת, כמו תמיד, נמצאת בטח איפושהו באמצע...
גני סאן סוסי גני סאן סוסי
גני סאן סוסי גני סאן סוסי

בדרך חזרה לברלין עצרנו בתחנת ואנזה, התבוננו באגם, וברחנו חזרה לברלין. לא היה לי כל חשק ליהנות שם מהנוף. הסיבה העיקרית שעשויה היתה לעניין אותי במקום הוא בית מקס ליברמן, הצייר, אלא שבימי שני גם הוא סגור. עוד משהו לטיול הבא.
ואנזה ואנזה
ואנזה ואנזה

.

ככר פוטסדאם
ארנסט לודוויג קירשנר מתנועת "הגשר" צייר ככר פוטסדאם פעמים רבות. אחת מהן ראיתי לראשונה בשנות העשרים שלי (מזמן מזמן...) בתערוכה במוזיאון ת"א, היא גרמה לי לשבת שעות בספריה (לא היה אז אינטרנט...) וללמוד על שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת בברלין, ולקרוא ספרות גרמנית מהתקופה ההיא, אולי אלה היו התחלת תכנון הנסיעה...
בכל אופן, הככר הזו הפכה בעיניי לסמל, וכנראה שלא רק בעיניי. עובדה היא שמיד עם נפילת החומה, היא הראשונה שנבנתה מחדש (היא היתה חלק משטח המפורז).
ככר פוטסדאם 2011 ככר פוטסדאם של קירשנר
ככר פוטסדאם 2011 ככר פוטסדאם של קירשנר בגלריה הלאומית החדשה

שמה - ככר - הוא קצת מטעה, כי היא מעולם לא היתה ככר ככל הככרות אלא צומת דרכים גדולה שהובילה למקומות חשובים מחוץ לברלין. (בין היתר לעיר פוטסדאם) אולי בגלל זה חשיבותה. בכל מקרה, בשנות העשרים והשלושים היא היתה מרכז חיי הלילה הסוערים של ברלין, וככזו הפכה לסימלה של ברלין. היום היא מרתקת לא פחות - היא מארחת את מרכז סוני החדשני, את מרכז התרבות ובו כמה מוזיאונים חשובים, את בית המוסיקה הפילהרמונית, קניון סואן וכמה בינייני משרדים שוקקי חיים. הרמזור הראשון בעולם שעמד כאן שוחזר, אומרים בדייקנות.

.

אוכל
ברור שזה חלק בלתי נפרד מטיול כזה. בברלין אוכלים טוב, טוב מאוד ובמעט כסף.
קודם כל, יש הרבה אוכל רחוב: נקניקיות מכל הסוגים, גלידריות, סופגניות מכל מיני סוגים שקשה להחליט איזה מהן יותר טובות, ביגלה גדול שנקרא פרצל - ויש כמה סוגים, עם או בלי גרעינים שונים, מתוקים או מלוחים וגם כאלה שהזריקו לתוכם חמאה!!!
את בתי הקפה וארוחות הבוקר כבר הזכרתי, ומסעדות - לא יצאנו עם שום המלצה, בחרנו מסעדות לפי המיקום בו היינו כשהיינו רעבים - בעניין הזה יש לברלין יתרון עצום: ארוחת בוקר מוגשת עד הערב, וארוחת צהריים מהצהריים ועד הערב, וארוחת ערב מן הסתם מהערב ועד הלילה (יש מקומות בהם הלילה מגיע ב-9 בערב...) כלומר אין שעות בהן המסעדות סגורות... (אם לא נחשיב את הבוקר הארוך).
אכלנו ארוחות טעימות, שמבחינתנו נגעו בגן עדן (לא פחות), שכן אנחנו מאוד אוהבים אוכל גרמני, במסעדות מעולות (בדקנו אתמול בטריפאדוויזור וכולן מקבלות ציון הכי גבוה), אך מכולן, היתה מסעדה אחת שחזרנו אליה פעמיים, גם כי היתה קרובה לדירה, וגם כי היתה פשוט מושלמת!
היא מתמחה במאכלים עשויים מתפוחי אדמה וטעם המאכלים שלה - אין מילים שיתארו!
http://www.altberliner-wirtshaus.de/main.html
מרק תפו"א עם שרימפסים ולחם תפו"א רגל חזיר הכי טעימה ותפו"א הכי הכי
מרק תפו"א עם שרימפסים ולחם תפו"א רגל חזיר הכי טעימה ותפו"א הכי הכי
אכלנו בבית בירה במרכז הטירגרטן, ובבית קפה אוסטרי בשם "האדם השלישי" בפרנצלאואר ברג, ופקדנו את "קארי 36" רק כדי לגלות שלמרות שהוא כל כך מפורסם, הנקניקיה מיום אתמול, סתם בדוכן עלום, היתה הרבה יותר טעימה, ואכלנו סנדביצ'ים מדהימים בתחנה המרכזית – אותם מרכיבים שיש בכל סנדביץ', אבל איכשהו הם מתחברים כאן יותר טוב, ולסיום מתוק -סתם באתנתחא בבית קפה מפונפן ברובע ניקולאי התיירותי, שתינו קפה מדהים, עם בירה טעימה לא פחות וליווה אותם אגס שיכור, אפוי פריך, ממולא בגבינה כחולה חריפה ברוטב פירות יער - סוף הדרך!
אגס שיכור
אגס שיכור


נ.ב. טיפ מאוד חשוב: בהרבה מאוד מקומות לא קיבלו כרטיס אשראי מסוג מאסטרכארד. אחרים כן.

הטיול הראשון לברלין

​מעט הרהורים על ברלין
לאלבום התמונות שלי

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רבקה.ק.?

הפוסט הבא ›
צייר לי כבשה - טיול בליון, צרפת.
"צייר לי כבשה" - טיול בליון, צרפת.
מתוך הבלוג של רבקה.ק.
17-01-2015
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
מזרח קנדה בסתיו 2003
מזרח קנדה בסתיו 2003
מתוך הבלוג של רבקה.ק.
14-12-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של רבקה.ק. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

שאלה

השב  · 

שוק מקורה בברלין

השב  · 

אינני מבין מדוע דאגתם להשאיר יורו אם העמלה תנוכה מסך ההחזר ?

השב  · 

דיוק

רבקה קופלר צלמת ומספרת | OSSEFET-OTZAROT | אוספת אוצרות
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

כתבה נחמדה רק, לצערי, החלק הדן בהחזרי המע"מ לא מדוייק

השב  · 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על ברלין

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי ברלין? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

כרטיס נסיעה.

בלה_3373044
1
תמונת המשתמש

לינה בברלין

danb69
2
תמונת המשתמש

הי שימוש בכרטיסי נסיעה

Malka_3217422
1
תמונת המשתמש

המלצות לטיול 2 חברות

Shoval Ohayon_4075607
5
תמונת המשתמש

ברלין ל 7-8 ימים

עמית בר
12
סגור
×