גרמניה - לגלות את מערב המדינה ב-6 ימים

אם חיפשתם טיול לא בנאלי בגרמניה, הרשו לנו להציע מסלול במערב המאוד לא פרוע, אך היפהפה, של המדינה - ההזדמנות שלכם להיחשף לאתרים לחופשה משפחתית, עליהם אולי לא חשבתם. על הדרך, כדי שיהיה באמת מעניין, קופצים גם ללוקסמבורג.
פאני דניאלי
|
תמונה ראשית עבור: גרמניה - לגלות את מערב המדינה ב-6 ימים

מקום הלינה שבחרנו

נסענו בחודש יולי 2008 לטיול של שישה ימים במערב גרמניה וטעימונת מלוקסמבורג. נסענו זוג עם 2 ילדים (בן 9.5 ובת 4.5) יחד עם סבא וסבתא. האמת היא, שרצינו לנסוע לדנמרק. בגלל שלא מצאנו מקום בפארק שרצינו – מצאנו ברירת מחדל, שבדיעבד היתה מעולה- מערב גרמניה.

מזג האוויר לאורך כל הטיול היה קר, באחד מן הימים נמדדו רק 9 מעלות והיינו צריכים לחמם את החדר. חובה להביא מעילים, גם בתקופה זו של השנה, יחד עם  ביגוד דק ארוך. אנחנו התארחנו בפארק נופש וגולף מרשת Roompot, ביציאה מהעיירה קוכם (Cochem). הבתים מרווחים, לקחנו בית אחד עם שתי קומות. למטה סלון גדול, מטבח צמוד עם מקרר, מיקרו, כלים ומדיח. בחוץ: שולחן וכסאות לישיבה. יש גם חדר שינה אחד עם אמבטיה ושירותים צמודים. למעלה שני חדרי שינה עם אמבטיה, שירותים וסאונה. הדירה מצויידת בסט מצעים לכל מיטה וסט של שתי מגבות לכל אורח, לכל השבוע. אם רוצים להחליף - בתשלום. הפארק עצמו מציע מגרשי גולף, סופרמרקט קטן, בריכה, מתקני משחקים לילדים, תכנית בידור והפעלה לילדים והכל בגרמנית. כולם שם היו גרמנים. היינו הישראלים היחידים, לדעתי. הזמנו את הדיל דרך חברת "לראות עולמות" - לא התרשמתי כל כך מהשירות שלהם. לא קיבלתי מהם דבר, פרט למה שכתוב באתר שלהם על המקום, וגם זה בחוסר רצון משהו. הטיסות שלנו היו בשעות לא ממש נוחות. טסנו עם חברה גרמנית עלומה (עבורינו לפחות) Hapag Fly לקלן, הלוך חזור. בהלוך טיסת לילה ובחזור נחתנו בחצות. 

לתחילת הכתבה

היום הראשון - הגעה ונסיעה לקוכם 

נחתנו בקלן, בשדה תעופה קטן ודי נוח לתמרון. משום שנחתנו בסביבות השעה 4:00 בבוקר, נאלצנו להמתין לפקידים, שיגיעו לעמדות. לאחר קבלת המזוודות יש לעלות קומה למעלה ושמאלה, לכיוון השכרות הרכב. הדלפקים נפתחים ב-7 בבוקר. כדאי לקחת בחשבון שיש המתנה. בקבלת הרכב, כדאי לבדוק שהרכב ממוזג, כי אנחנו לא עשינו זאת וקיבלנו רכב אחד ללא מזגן (היה אמנם קר בחוץ רוב הימים, אך היה גם יום חם, בו מזגן לא היה מזיק). היציאה ימינה משדה התעופה ומשם משולט. אנחנו הבאנו GPS מהבית וגם מפות. אני ממליצה בחום, שלא להסתמך רק על מכשיר הניווט ולגבות עצמכם גם במפה. לא פעם המכשיר עשה קצת "קונצים". הדרכים בגרמניה משולטות היטב, מאד נוח.

נסענו לכיוון העיירה שאנחנו אמורים לנפוש בה. בדרך עצרנו בטירת Eltz. שעות פתיחה 9:30 – 17:30. כ-4.5 יורו כניסה. זהו אתר מדהים - טירה שיושבת בלב חורש, סביבה זורם נחל. גלויה של ממש. משלמים בכניסה על החניה וחונים בחניון הקטן, לא ממשיכים בדרך היורדת. משם זו הליכה של כ-800 מטרים, בירידה על כביש סלול, כשמסביב היער. למי שמתקשה, יש רכב שעושה העברות בתשלום, הלוך וחזור (ישנה אפשרות לעלות על הרכב בחזור בלבד, כמונו, משום שהעליה די תלולה בחזרה). כדאי כבר בדרך להוציא מצלמות ולצלם, האוויר צלול והנוף מדהים.

בכניסה לטירה יש שירותים ובית קפה קטן, המציע אוכל ביתי נחמד. חמי שתה ונהנה ממרק גולש. אנחנו דגמנו את השניצל שלהם. מצויין. מומלץ מאד להצטרף לסיור המודרך (באתר שלהם נאמר שאפשר לעשות את הסיור לבד, אך לנו נאמר שאין כזה דבר). היה מרתק להסתובב בטירה הימי ביניימית הזאת, שנמצאת ברשות משפחת פון אלץ מזה 800 שנה. הריהוט נשמר, יש כלי נשק על הקירות, מיטות אפריון עתיקות, מטבח כמו בסרטים של פעם עם קערות מעל האש. פשוט חוויה. אפילו הילדים אהבו.  

לאחר מכן נסענו לעיירה קוכם: עיירה ציורית, מקסימה, על גדת נהר המוזל. במרכז העיירה ישנו מדרחוב קטן, ממנו ניתן לצאת עם אוטובוס לכיוון טירת העיירה. לא סיירנו בטירה עצמה, כי שבענו כבר לאחר הסיור בטירה הקודמת, אבל מראה העיירה מהטירה הוא בהחלט מרהיב. יש במקום גם בזים או ניצים, ולדעתי גם מופע האכלה שלהם.

בעיירה תמצאו רכבל ורכבת קטנה, היוצאת לסיור תיירותי. כינינו את הרכבת הזו "בני" (לדעתי קראתי על כך איפשהו ומכל מקום זה הכינוי שהדבקנו לה, עד סוף הטיול). רכבת כזאת מצאנו בכל עיר או עיירה שהגענו אליה. רעיון נחמד לרגליים עייפות, בעיקר אם רוצים לראות את מראות העיר, ולא בהליכה. במדרחוב היה בית קפה עם עוגות משגעות, אך הקפה עצמו לא היה משהו. 

לתחילת הכתבה

היום השני - קלן

בנסיעה לקלן נעזרנו במפת העיר המעולה, שקניתי בארץ. היו בה ציוני אתרים ומקומות החנייה בעיר. מאד מוצלחת. פרט לכך, העיר נוחה לתמרון, ברחביה פזורים שלטים, המורים על מספר מקומות חנייה פנויים בחניונים (כמו בכניסות לנמל ת"א). החלטנו ביום הראשון לחנות ב"חנה וסע" (P+R), ליד גן החיות. החנייה היא ליממה. משם ישנה רכבת תחתית לכל מקום (דרך אגב, בשבוע הזה היא היתה בשיפוצים וכל הקווים היו מבולגנים - כך יצא, שטיילנו המון ברכבת התחתית - ובעיקר טעינו בדרך). נכנסנו לגן החיות, מולו ישנו גם אקווריום גדול. קנינו כרטיס משולב לשניהם. האמת היא, שאנחנו לא חובבי גני חיות של ממש. ההרגשה היתה דומה למעין ספארי, בשילוב עם המצפה התת ימי באילת. סליחה על ההשוואה, אך עבור מי שלא ממש אוהב לראות חיות כלואות - לא מומלץ לבקר בגן, אלא רק למי שכן ונותר לו זמן פנוי. אנחנו חשבנו שאולי כאן יש לבעלי החיים מרחב גדול יותר, אך לצערי לא היה כך. ליד גן החיות יש רכבל, המשקיף על נהר הריין והעיר. הרכבל פועל מ-10 בבוקר עד 17:45. לאחר מכן נסענו למרכז (בו בילינו גם ביום האחרון, בדרך לשדה התעופה).

רקע כללי על קלן: העיר נוסדה בשנת 33 לפנה"ס. נודעת בהמצאת מי הקולון (Eau De Cologne). השם Koln או Cologne נגזר מהמלה "קולוניה", שהייתה קיימת כאן בתקופה בה נוסדה על ידי הרומאים. לעיר יש חשיבות נוצרית, שהתעצמה עד מאד במאה ה-12, כאשר העיר רכשה את שרידי שלושת האמגושים ממילאנו (על פי הברית החדשה, שלושת החכמים שבאו לירושלים להשתחוות לישו הילד). בכך, הפכה קלן לאחד מהחשובים ביותר מבין מוקדי העלייה לרגל בצפון אירופה. בזמן מלחמת העולם השנייה, סבלה קלן קשות מההפגזות. לאחר מכן, הוביל המצב הכללי הרעוע לכך שבניינים מודרניים, חסרי ייחוד, קמו במהרה בכדי למלא את החללים. עם זאת, במקומות בהם לא היה דרישה דחופה לשיקום, כמו הכנסיות בעיר, החלו יוזמות שונות לשיקום, שחלקן עדיין נמשך.

היעד המתוייר והמרשים בעיר הוא ללא ספק הדום. מעט רקע: הדום היא הקתדרלה של העיר, והיא אחד מהמבנים הגותיים המרשימים ביותר שנבנו אי פעם. הקתדרלה נבנתה על פי מידות שאמורות לשקף את כוחה, בהיותה מקום מושבו של הארכיבישוף, שהיה אחד משבעת האלקטורים של האימפריה הרומית. מאוחר יותר נשארה הקתדרלה לשמש כמקום מושבו של הארכיבישוף של גרמניה. הדחיפה הראשונה לבנייתה של הקתדרלה ניתנה עם הגעתם של שרידי האמגושים אל העיר. כאשר החלו בבניית הדום, המטרה שעמדה בפני המתכננים הייתה לבנות מבנה, שיישקף את פאר וגדולת המקום. על כן, הם בחרו להשתמש בסגנון הגותי, החדש יחסית, ולא בסגנון הרומי המאוחר, שהיה עדיין בשימוש באזור הריין. חלקה המזרחי של הכנסייה הושלם ב-1322, אך אז החלו לצוץ סיבוכים, עקב יומרנותן של התכניות המקוריות. בשנת 1560 נזנח הפרוייקט, עד למאה ה-19. הקתדרלה העומדת בפנינו היום היא, למעשה, תוצאה של מחווה של דור אחד לדור שקדם לו - בעודם נעזרים בשרטוטים מקוריים, שהתוו את התכנית המקורית לבניית הקתדרלה, המשיכו הבנאים את הבנייה, כשהם מחקים את הטכניקות בהן השתמשו קודמיהם. תהליך הבנייה ארך למעלה מ-700 שנה. אורכה של הקתדרלה הוא 144 מ`, רוחבה הוא 86 מ`  וגובהה הוא 157 מ` (כ-53 קומות!).

צריחי הכנסייה היוו בתחילה את המבנה הגבוה ביותר בעולם, אך תוך זמן קצר בוטל יתרון זה. כיום, אפילו בעיר עצמה, ניתן למצוא מבנים גבוהים יותר. עם זאת, העלייה לראש המגדל עדיין כרוכה במאמץ, אך היא מומלצת ביותר, בזכות הנוף המדהים של העיר ושל חבל הריין שנשקף ממנו. המראה מרהיב עד מאד. העלייה לצריח הדרומי אפשרית מדי יום בין השעות 09:00 עד 16:00/18:00. הכניסה כרוכה בתשלום.

מהדום ניתן לעלות על רכבת תחתית, לכל מקום כמעט. משם מתחיל גם מדרחוב הקניות, הלוא הוא רחוב Hohe, ממנו מסתעפים רחובות קטנים. כאן הנשים שבחבורה יכולות לבלות שעות, גם בקניות. המחירים כאן (כמו גם בעיר העתיקה של קלן) דומים לאלו שבארץ. 

לאחר שהתעייפנו ממסע הקניות, החלטנו לוותר על ביקור במוזיאון השוקולד ובמקומו לנסוע לבריכת מעיינות תרמיים בקלן, מעבר לנהר. ניתן להגיע לשם גם עם הרכבל, אך אנחנו כבר פיספסנו את שעות הפעילות שלו והעדפנו לנסוע ברכב. לא הצטערנו לרגע, למרות שהתברברנו בדרך. המקום משגע. קוראים לו Klaudius Therme. הנסיעה היא לכיוון Koln Messe. יש לעקוף את הבניין ולהגיע לחלק האחורי שלו. מולו יש בניינים מס `6 ו-7. לא לוותר. הכתובת: Sachsenberg St 1, טלפון: 0221981440. גם אוטובוס 150 מגיע לשם. פתוח בכל יום החל מ- 9 בבוקר עד חצות. יש חניה צמודה (יש לקחת את הכרטיס ולהחתים בבריכה ובכך מבטלים את התשלום). הכניסה תלויה במספר השעות שאתם מתכננים לשהות במקום. המחיר אמנם יקר, אפילו מאד, אבל שווה כל גרוש. אם הייתה לנו האפשרות היינו חוזרים לשם שוב. באתר יש מספר בריכות, ג`קוזי, בריכה פנימית עם יציאה החוצה, מטחי זרמים לעיסוי, בריכת צנטרפוגה עגולה, המסובבת אותך במהירות במים, ובמרכזה אי ובו ג`קוזי מהביל. פשוט גן עדן עלי אדמות. גם הילדים היו בשמיים מרוב הנאה. זו היתה גולת הכותרת של היום.

לתחילת הכתבה

היום השלישי – פנטזילנד

פנטזילנד הוא לונה פארק, המחולק לארצות שונות (סיני, מערב פרוע, מקסיקני, מתקנים לקטנטנים וכו`). הפארק נמצא בעיירה בשם Bruhl, כ- 20 ק"מ דרומית לקלן, ממנה יש שילוט בולט אל המקום. הפארק פתוח מ-09:00 עד 18:00. ילדים עד גובה 1 מ` נכנסים ללא תשלום (ולא במקרה, כי על רוב המתקנים הם לא רשאים לעלות).

האמת היא, שלדעתי, הפארק אינו נופל מזה של דיסני בהרבה. יחד עם זאת, אולי הוא מעט מבולגן יותר וקטן. ייתכן שבדיסני יש יותר מתיקות... לא יודעת. הפארק לא ממש התאים לנו. אולי הילדים שלי היו קצת קטנים מדי, רוב המתקנים היו קצת אקסטרים עבורם. לקטנה בכלל לא היתה אפשרות לעלות על רוב המתקנים בגלל קומתה הנמוכה, אבל גדולים ונועזים בהחלט יהנו כאן. חלק גדול מהמתקנים ממש מפחיד. אנחנו עשינו את המתקנים לקטנטנים. לאחר מכן נסענו שוב לנוח בבריכת מעינות חמים אחרת, ב-Bad Neuenahr ושמה Ahr Thermen (כתובת אתר:  www.ahrthermen.de/eng). עיירה זו ממוקמת כ-30 ק"מ דרומית לפארק (אם אינני טועה). העקרון כאן זהה לזה של הבריכה בקלן, רק פחות מושקע ויותר "בריכתי". עדיין נחמד לילדים, אך לא מדהים.

לתחילת הכתבה

היום הרביעי - סאארבורג וטעימת לוקסמבורג בפריקופ

כדאי מאוד לנסוע לסאארבורג (Saarburg), שם ניתן לחנות בחניון מדחנים. שעתיים מספיקות די והותר. ברחובה הראשי של העיירה ישנה כמה גשרונים ומתחתיהם שוצף לו נהר הסאר. מראה מדהים. בעיר עוברת רכבת סיור קטנה. מומלץ לשבת באחד מבתי הקפה הרבים ברחוב, ללגום בירה מקומית, לראות ולשמוע את המפל הקטן תחת הגשרים, לראות את כל אדניות הגרניום המדהימות על הגשרים ולנוח. לנוח וקצת לקלל את האירופאים האלה, שכל זה מצוי תחת האף שלהם. לא ייאמן אילו אוצרות אלו. 

לאחר מכן כדאי להמשיך עם הכביש ובכיכר שמאלה (ניתן להעזר בלשכת התיירות, הנמצאת בכניסה למדרחוב) ולקחת את הרכבל למעלה. השקט והשלווה יתחלפו עד מהרה, כשתגיעו לירידה מהרכבל למעלה, כי שם יש מגלשות הרים מקסימות. כל גלישה עולה 2 יורו. אני מתביישת לספר איזה הון השארנו שם. הילדים היו באקסטזה.  

לאחר מכן המשכנו לכיוון לוקסמבורג. ה-GPS קצת התבלבל וכשהוא התאפס, הוא הביא אותנו למעבר גבול מעניין עד מאד. נסעו לכוון Echternach והגענו לגדת הנהר. שם הייתה דוברה, שכל תפקידה להעביר מכוניות מצד אחד של הנהר לשני. אז עלינו עם הרכב עליה ועברנו לגדה השניה וכך בעצם חצינו את הכביש. חוויה. משם כיוונו את עצמנו ל-Berdorf. באמת, כפי שנכתב, בין Echternach ל-Berdorf נמצא ה-Perekop. אין שילוט לאורך הדרך, אז אין טעם לחפש. מה שכן, יש מפרץ לחניית מכוניות. המפרץ הראשון מוביל ליער והמפרץ הבא הוא החשוב, בו חנינו. בהמשך לו ישנו סלע ענק ובו נקיק עצום עם מדרגות. עלינו מסביבו וירדנו בתוך הנקיק. חוויה מדהימה (הלכו לי הרגליים, הכושר ממני והלאה...). משם שלחנו את חמי לחזור למפרץ החנייה הראשון כשאנו חצינו את הכביש. נכנסנו ליער ועשינו את מסלול ההליכה בתוכו, זה המכונה B, שמאלה לכיוון המפרצון. מדובר בהליכה של 1 ק"מ. יש עוד המון ללכת ולטייל שם, אך לצערי ירד גשם והיה קר וסגרירי מאד. המסלול ביער יפהפה עד מאד. ניתן לראות פלג קטן מתפתל לו וגם לשמוע אותו. ההליכה היא בתוך היער וגם בין סלעים. פשוט חוויה קסומה. היינו לבד לבד והשקט היה ממכר. אחת החוויות המשמעותיות שלי בטיול הזה. 

לתחילת הכתבה

היום החמישי - טרייר

טרייר או פורטה ניגרה. העיר הוקמה בשנת 15 לפנה"ס על ידי הקיסר אוגוסטוס, כך שהיא אחת הערים העתיקות של גרמניה. היא זכתה לכינוי "רומא המערבית", בשיא פריחתה התגוררו בה כ- 80 אלף איש. העיר היתה מוקפת בחומת אבן באורך 6 ק"מ. ארבעה שערים גדולים סיננו את הנכנסים ו-47 מגדלים עגולים השגיחו על הנעשה בסביבה. כיום נותרו בה 3 אתרים:

  • המרחצאות הרומיים.
  • האמפיתיאטרון הענק.
  • אחד משערי העיר "פורטה ניגרה". הוא ניצל מהרס דומה לזה של שלושת השערים האחרים, בזכות הפיכתו במאה ה-11 למנזר ולכנסיה. השער עצמו עדיין שלם וחולש על העיר, 20 מאות לאחר שנבנה. גובהו כמעט 30 מ`. שמו "שחור" (=ניגרה) ניתן לו בשל אבניו השחורות, שהזמן הכהה את צבען. אפשר להכנס אל השער וגם לעלות אל הקומות העליונות.

בעיר תמצאו יש חניונים מסודרים. אנחנו חנינו בזה הצמוד לפורטה ניגרה. בסמוך לפורטה ניגרה, בכניסה למדרחוב, תמצאו לשכת תיירות. מומלץ להשתמש בה ולשאול על מועדי הפלגות למשל בנהר. מכאן מתחיל מדרחוב הקניות של העיר, ממנו יוצאת גם רכבת הסיור (לא מומלצת). יש בו חנויות רבות, דוכנים לממכר פירות, פרחים ועוד. בהמשך, מצד שמאל, ניתן לראות בניין לבן עם חלונות מקושטים ודלת מוזרה במקום חלון. על הבית רשום שמו: Dreilonigen Haus ("בית שלושת המלכים"). הבית נבנה ב-1260, היה שייך לאחת ממשפחות הסוחרים העשירות של העיר ושימש כבית מוגן. בעבר היה הבית מחוץ לחומות העיר והכניסה אליו נבנתה בקומה השניה. אנשים נכנסו אליו באמצעות סולם. כיום יש גם כניסה בקומת הקרקע. באחד הרחובות האחרים בעיירה מצוי בית הולדתו של קרל מרקס. בהמשך (ניתן לשאול בלשכת התיירות) תוכלו למצוא את ה-Palace Garden. אלו הם גנים, הנמצאים בחזיתו של ארמון מפואר בסגנן הרוקוקו. הכניסה חינם. משם, אם חוצים את הפארק היפהפה הזה, מגיעים למרחצאות הרומיים. אפשר לסייר בפנים, בתוך תעלות החימום שנותרו. כל אלו במרחק הליכה לא רב מהשער השחור.  

לתחילת הכתבה

היום השישי - אייפל פארק

פארק אייפל נמצא בעיירה גונדורף (Gondorf) לא הרחק מטרייר, מרחק נסיעה של כשעתיים מקלן (כתובת האתר: (www.eifelpark.de). הפארק פתוח פתוח בכל יום מ-09:00 עד 16:00. יחד עם זאת, אני ראיתי שנכנסים גם אחרי ארבע, אולי הוא פתוח יותר מאוחר בקיץ? בכל מקרה, זה הפארק ש"עשה לנו את זה" בטיול הזה. נסענו אליו מקוכם והדרך לשם יפה. בדרך עברנו ליד בסיס חיל האוויר האמריקאי הענק. משם בערך גם מתחיל שילוט בצבע חום עם הכוונה לפארק. 

זהו פארק קטן יותר, מאד מסודר, הכולל גם גן חיות. אנחנו לא חובבי בעלי חיים סגורים, אך כאן זה נפלא עבורם. המרחבים עצומים. לקחו יער ופשוט גידרו חלק עצום שלו. יש לחיות שטחים "כמו בבית". מאד שימח אותנו לראות. לא הלכנו לחיות, אלא ישר למתקנים. היה מקסים. מי שרוצה לראות את המתקנים יכול להכנס פנימה, אבל מדובר בכניסה על גלישה במגלשות על גבי שקים. אחר כך יש מגלשות הרים משגעות ומהירות. מגיל 3 ומעלה. יש טרמפולינות. יש רכבת הרים משפחתית שמוגבלת אמנם בגיל, אבל כולם נכנסים. כדאי להשתמש בשירותי הרכבת, שעושה הסעות בפארק בין המתקנים למטה לבין אלה שלמעלה. יש עליה והליכה בעליה על מנת להגיע לאטקרציות למעלה (כולל מגרש משחקים, מבוך נחמד מצמחיה, תיאטרון בובות, רכבת ההרים הקטנה).  כל הפארק יושב ביער מאד ירוק, יפה, נקי וידידותי. אנחנו מאד מאד אהבנו, מומלץ בחום. 

כמנהגנו בקודש, קינחנו שוב בבריכת טרמית והפעם ב- Bad Bertrich בשם Thermal Hallen Und Freibad. הכתובת: רחוב Clara Viebig 1. זו הבריכה הפחות אטרקטיבית מבין כל השלוש בהן היינו. גם לה יש בריכה של חוץ ופנים, אבל כל האוכלוסיה היא זקנה. החמים שלי היו הצעירים שבחבורה שם. כולם גרמנים מבוגרים, אבל בכל מקרה כיף לסיים כך את היום. עדיין המים חמים ויש זרמי מסז`. נחמד.

אבל החלק הטוב היה ביציאה מהבריכה. יש שם מסעדה, ממש בכניסה/יציאה מהבריכה. חנייה בחניון צמוד. רק בשבילה מסעדה הזאת שווה להזדמן לאיזור. השירות אמנם איטי, אבל טעים טעים טעים. מרק הגולש שלהם הפיל את כולם מהרגליים. הסלטים גדולים וטעימים מאד. הפיצות מעשה ידיהם לתפארת מולדת איטליה. פשוט טעם טוב ערב האחרון שלנו בגרמניה.

למחרת נסענו למספר שעות לקלן, אחר כך לשדה התעופה להחזיר את הרכב ומשם טיסה הביתה. לסיכום, הטיול היה יוצא מן הכלל. הגרמנים הם עם נקי, מאד מסודר, ואפילו נחמד ומאוד אדיב. לא פגשנו ישראלים באזורים בהם טיילנו. 

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×