זכרונות מטיול שורשים בטרנסילבניה

נסענו לטיול שורשים שלי. רציתי לראות את הבית שבו נולדתי, לראות את כפר הולדתו של אבי ז"ל, את העיר בה למד כנער, את עיר הקיט אליה נסענו כמשפחה לחופשה ו- בן זוגי רצה מאוד לראות דב...

טרנסילבניה היא חבל ארץ תחת שלטון רומני היום, אך היתה הונגרית מקדמת דנן. תושבי טרנסילבניה רואים עצמם הונגרים עד היום, על אף כל פעולות הטשטוש שנעשו בזמן שלטון הקומוניסטים. דגל הונגריה תלוי במקומות רבים, התושבים מדברים הונגרית על אף שהם נאלצים לדבר רומנית עם השלטונות, הלבוש, האוכל והמוסיקה שלהם הונגריים.
נסענו ל-10 ימים ביולי 2008. ארבעת הימים הראשונים הוקדשו לחלק של טיול השורשים שהם באזור Hargita בטרנסילבניה. אסכם אותו בכך שזה היה כמו סרט, עם רמות ריגוש אדירות שאחריהם הייתי כבר מוכנה לחזור הביתה.

חלק הטיול שהוקדש לשורשים
היה לי מאוד דחוף להגיע ל-
Târgu Mureș - טירגמורש, (מורושוואשרהיי בהונגרית) - עיר הולדתי, כמה שיותר מהר.

טירגמורש


טירגמורש - ככר העירייה

על אף כל האזהרות שלא נוכל לעשות את הדרך משדה התעופה שבבוקרשט ביומיים – עשינו זאת. מסתבר שרב הכבישים שהיו מלאי בורות בשנה הקודמת, תוקנו, כך שקצב ההתקדמות היה סביר. ביום השני היינו בשעה 4 בטירגמרוש אחרי שלנו ב-
Curtea de Arges ועברנו את ה- Transfăgărăşan (מעברי הרים יפייפים שבהחלט מגיע להם טיול נפרד, לי אצה הדרך)

אגם וידרדו

אגם וידרדו בטראנספגרש

מיד הלכנו לחפש את הבית בו נולדתי וגדלתי בו עד גיל 4 וחצי. היה לי זכרון ויזואלי מאוד חזק של המקום, זכרתי את מראה הרחוב, את הגינה הקטנה בה נהגנו לבלות מדי יום עם סבתי, זכרתי את הגינה הגדולה יותר, שהיתה מעט מרוחקת יותר מהבית, זכרתי את מראה הבית, בדיוק רב. לא שיערתי שעד כדי כך לא ישתנה המקום בכל כך הרבה שנים, לא שיערתי שהזכרונות יקבלו צורה כל כך ממשית.

הבית בו נולדתי

חצר ילדותי בטירגמורש

הגינה הקטנה

הגינה הקטנה

מצאנו את הבית והחצר הפנימית המשותפת לכמה שכנים. הצצנו דרך החרכחים של שער הכניסה לחצר, ניסנו לצלם וחשבנו שבזה יסתכם הכל, ואז פנה אלינו איש ברחוב, ושאל למעשנו. אמרתי. כאן נולדתי. אז הוא דפק בדלת, והסביר לאשה שגרה שם לרצנוננו, היא נבהלה נורא (אני משערת שהיא פחדה שבאנו לתבוע בעלות) פחדה לאפשר לנו לצלם, אך אני הגנבתי שני קליקים, והיא סיפרה לנו שהמשפחה שגרה איתנו אז, לפני שנים בדירת שני חדרים, עדיין גרה שם, אך לצערי, בדיוק נסעה לחופשה
.


למחרת, יום ראשון נסענו לכפר הולדתו של אבי - Csehétfalva. כאן הסיפור היה הזוי עוד יותר. הכפר לא הופיע אז על אף מפה, להוציא אחת שדודו מפורום אירופה הפנה אותי אליה באינטרנט, הדפסתי אותה ואלמלא היא, לא היינו מגיעים. היום, גוגל רישתה גם את רומניה, אם מקלידים את השם במדויק – אז אפשר למצוא...

הכפר של אבא


כפר צ'הטפולוו

הכפר, אותו עזב אבי מעט אחרי מלחמת העולם השניה, נמצא במחוז הרגיטה ההונגרי. הוא נמצא בתוך יערות ודרך לא סלולה מובילה אליו. התושבים, נוצרים אוניטרים, רואים עצמם הונגרים ודגל הונגריה תלוי בכנסיה ובביתם. משפחת אבי, היתה משפחה יהודית יחידה שגרה בכפר. זו היתה חידה עבורי כיצד ניתן לקיים חיים יהודיים ללא קהילה. הכפר נראה ממש כמו שנראה כנראה לפני מאתיים שנה - הם נוהגים עגלה עמוסת שחת בזוג שוורים, בכל בית באר, ולכל בית שער אופייני לסקיי(Sekelly) – זה ה"שבט" המאכלס את הרגיטה, יש כאלה מגולפים ויש כאלה מצויירים.

שערי עץ מגולפים
שערים מגולפים בכפר צ'הטפולוו


הגענו לשם על שביל אבנים ללא כל שילוט כל הדרך כשאנחנו רואים כבר את כלי העבודה הכבדים שעומדים לסלול כביש. ברור שההתרגשות גאתה כשראינו את שלט הכניסה לכפר. חנינו לפני הכנסיה בכפר בשעה שהתקיימה תפילת יום ראשון. איכשהו ידעתי שאם נפגוש את הכומר נוכל לקבל מידע, וכך היה. בכנסייה עומד עוגב מ-1846 ומוצב בה שלט המציין את שמות כל הנספים במלחמת העולם השניה, בני הכפר ובינהם – הפתעה – שמו של אחי אבי.

השלט בכנסייה


השלט ובו שמו של דודי

הכומר ששמע מי אנחנו, התרגש לא פחות מאיתנו ותוך דקות כל הכפר עמד שם וסיפר לנו סיפורים על משפחתי כאילו זה עתה עזבו. בין כל יתר אנשי הכפר היו שם שני אנשים מבוגרים, כמעט בני 90, שסיפרו שהיו חבריו של אבי מגיל צעיר מאוד. הראו לנו היכן היה בית המשפחה (הוא נהרס) והיכן היה הבית בו נולדו אבי ואחיו ואחיותיו. הכומר ואשתו הזמינו אותנו לביתם שם סיפרו לנו בין היתר על כך שכאשר הגיעו הם לכפר, היו בו רק שתי מכוניות וטלפון אחד לשימוש כל הכפר... שאלנו אותם אם הם יכולים להאיר את עובדת היות משפחת אבי משפחה יהודית יחידה בכפר, והם סיפרו לנו שבכל כפרי הסביבה היתה משפחה יהודית אחת. (אחרי שחזרנו הביתה קראתי יותר והעמקתי, ומסתבר שהם ניספחו לקהילה היהודית באודוור-היי (Odorhei secure), ובחגים נהגו להתארח כל פעם אצל משפחה אחרת).
כעת, הכפר גווע - בגלל האיחוד עם אירופה
(EU) - החלב שהיה תמיד פרנסת הכפר אינו עומד עוד בתקן החדש. אינני יודעת למה הם לא יכולים להתאים עצמם, אך הכומר ואשתו חושבים לפתח תיירות על מנת לא להניח לכפר לגווע.

http://csehetfalva.hu/history/history2.html

לסיום היום הגענו ל- Sovata – עיר קיט לחוף אגם של מים טרמיים. כל הרחוב המוביל לאגם זרוע בתי קיט, פנסיונים ומלונות, בתי קפה ומסעדות. זכרתי את האגם, זכרתי את ימי החופשה הנעימים כאן. לא אהבתי את מה שראינו. האגם היה מלא עד אפס מקום במתרחצים.

סובטה


האגם בסווטה

למחרת היה יום מרגש נוסף, כשהלכנו לבית העירייה בטירגמורש, להוציא תעודת לידה שלי. קשה לי להסביר במילים עד כמה היה מרגש העניין שראיתי את שמי רשום בספר השנה בה נולדתי... רק אספר שעל מנת להחזיק תעודה ביד, בסוף אותו יום, היה עלינו לשלם תוספת תשלום על עבודה מהירה.... בזמן שחיכינו לקבל את התעודה נסענו לסיגישווארה. מצאנו עיר בתקופת שיפוץ אדירה. אין לי ספק שבגמר השיפוצים היא תהיה עיר ימיבינמיית יפה.

סיגישווארה


סיגישווארה

סיגישווארה


סיגישווארה

אחרי החלק ה"משפחתי" עשינו את הסיבוב הרגיל, פחות או יותר, מערבה וצפונה למרמורש, שגם היא טרנסילבניה, שם ראינו את סיגט, ואת מה שקרוי בעיניי באירוניה רבה – בית הקברות הצוחק, משם מזרחה לכנסיות המצויירות של מולדבה בסוצ'וביצה, מולדוביצה ובפיאטרה-נמט.

כנסייה מצויירת


מנזר וורנץ

יום במולדבה הבהיר לי שאני רוצה לחזור כמה שיותר מהר לטרנסילבניה,
ואת זה עשינו ישר אחרי מעברי הביקאז המדהימים, ושוב היה לי נעים לשמוע את ניגון השפה ההונגרית.
סיימנו בבראשוב היפה, פויאנה-בראשוב וסיניה.

בראשוב
הככר בבראשוב

כמה מילים על רומניה:
קשה לי להחליט אם המילה "הנאה" מתארת את תחושותי. נהנתי מאוד מהנופים עד כדי כך שקשה לי להחליט איזה מהמקומות היה יפה יותר. קשה לי מאוד עם ההתערבות האנושית - חוטי החשמל העקומים בכל מקום, מפעלי ענק מכוערים תקועים במקומות היפים ביותר, ערמות של זבל.
אני שמחה מאוד על תאוצת הבניה - מגיע לבני אדם לחיות יותר טוב! חבל לי בתור תיירת שהבניה לא משמרת את מסורת המקום - חדש אבל בסגנון האופייני למקום, כמו שנהוג בצרפת למשל. קשה היה לי לראות את ילדי הצוענים המוכרים פירות ופטריות שקטפו זה עתה ביערות, בעיקולי הדרכים תוך הסתכנות של ממש, קשה לראות את המוני האלמנות לבושות השחורים, מעניין לראות את הצוענים, ההונגרים וכו' הלובשים כל אחד את הבגדים המגדירים אותם.

ראינו המון עגלות נהוגות ע"י סוסים, ראינו פעם אחת עגלת שחת נהוגה ע"י צמד שוורים. כל כך לא הבנו מה ראינו (עד הרגע האחרון) שמרוב תמהון לא צילמנו... ראינו המוני אנשים בכל הגילים עוצרים טרמפים, והמון אנשים ההולכים מכפר לכפר (על הכביש) יחפים והנעלים בידיים, ראינו זונות בקבוצות גדולות בפאתי הערים הגדולות, ורועים של פרה אחת, או כבשה אחת, ראינו חקלאים קוצרים שחת במגל - ממש כמו בימי אנו באנו, וכ-50 רומנים סותמים חור אחד (מראה שכיח), ראינו שלושה רומנים מרימים דאצ'ה (ביד!) כדי להזיז אותה מהמקום כי הפריעה לתנועה, והיינו במכרה מלח שמשמש מרפא לחולי ריאה ולכן בנוי כאולם משחקים ענק, וכנסיה. בכנסיה קיר המשמש ככותל מערבי לאכסון פתקים. ראינו מנהגי תפילה משונים, לנו בכל אופן.

הרהורים
שווקים - שוק ברומניה זה בד"כ לא מה שאנחנו מכירים. או בעצם, מכירים מסיפורי שלום עליכם, י. ל. פרץ וכו'. שוק זה אמצע הדרך, שכל איכר מביא את שקי תפוחי האדמה שלו למכירה, שוק זה מרכז הכפר בו כל אחד מניח על השביל, על העפר את מרכולתו ורואים את כל אנשי הכפר מגיעים עם עגלות עבודת יד לנשיאת הסחורה, שוק זה ספסל לפני הבית ועליו כמה מלפפונים, כמה עגבניות וכמה ביצים בשמש הקופחת (בטח מפתחות חיידקים...) ושוק יכול להיות בחצר הכנסיה שמולאה באבטיחים...

שוק תפוחי אדמה


שוק תפוחי אדמה

הרגשתי לא פעם כאילו אני רואה את ביאליק הקטן מוכר קבס ב"מאחורי הגדר"..... ואני לא חושבת שיש הגזמה כאן בסיפורי שטטל, הרי גדלנו עליהם, לפחות בני דורי, ובחיים לא הייתי מאמינה שאראה אותם במו עיניי...
האלמנות השחורות - אי אפשר להתעלם מהתופעה המוזרה הזו שכל כך הרבה נשים לבושות שחור, ואני יודעת שבתרבות הרומנית אשה שמתאלמנתחייבתללבוש שחור. ראינו אותם לבושות שחור בכפרים ובערים, ראינו אותם בבית הקברות, בארבע לוויות אליהן נקלענו, בשוק וברחוב, ראינו נשים אלגנטיות בערים הגדולות לבושות שחור אלגנטי, עם מטפחת קשורה כסרט על הראש - סימן מובהק לאלמנות. קשה מביקור כל כך קצר להסיק מסקנות, אך העין לא מתרגלת...

האלמנות השחורות בבית הקברות `הצוחק`


האלמנות בבית הקברות הצוחק

בכל כנסיה ובכל מנזר אליו נכנסנו ראינו מנהגי פולחן משונים כמותם טרם ראינו. בכל צומת דרכים עומד איקונין של ישו. במקומות העניים cut-out מדיקט ועליו מצויירת דמות הצלוב, במקומות העירוניים יותר מגולף מעץ או מאבן. תמיד הוא מכוסה בצעיפים ובפרחים

איקונין הצלוב


.איקונין דרכים

ראינו הרבה מאוד מנזרים כמו המנזרים המצויירים, אלה המתויירים. רובם הגדול בקירות חשופים. מיעוטם עם שרידים של ציורים. לא היה לי ברור מלכתחילה, איך באלה המתוירים - הומור, סוצ'וביטה וכו' הציורים בוהקים כל כך וחיים. התשובה כאן בתמונה שצולמה בסוצ'וביטה, שאגב היתה יפה מאוד בעיניי. יושבים הרבה מאוד צעירים (סטודנטים לאמנות?) ומציירים את הקירות הפנימיים. אני יודעת שגם במערב עושים רסטורציה, אך היא אורכת שנים, ויש לה חוקים ברורים...

רסטורציה


סוצ'וביטה


הכביש היפה ביותר
היערות - הוי היערות!!!! נסענו בכל כך הרבה סוגי יערות והכבישים המתפתלים בהם, האחד יפה יותר מהשני. כל הזמן התווכחנו ביננו איזה יותר יפה... כולל הדרך לסוצ'וביטה, אנחנו מגיעים להסכמה שכביש c1 העולה לבאיה מארה, אחרי שעוברים את שער הכניסה למארמורש - היה היפה מכולם! יער עד עם מיני צמחים שונים כולל שרכים, אם אני זוכרת נכון, לא אורנים. חוץ מזה נסענו בכבישים קטנים, בדקנו שאפשר ליסוע עליהם והם היו הרבה יותר מעניינים מאלה המסומנים כדרכים ראשיות.

אוכל בטרנסילבניה וגם ברומניה
טיול שורשים מתבטא גם באוכל. האוכל לאורך כל הטיול החזיר אותי להרבה מקומות בילדות. אתחיל בטעמם של מלפפון ועגבניה - כזה שגם לירקות האורגניים אצלנו אין. פשוט כמו שהיה להם פעם לפני עידן ההזרקות וההורמונים. אגב, מישהו זוכר שלפלפל ירוק יש טעם מריר, אפילו לא נעים בפה?
השתדלנו לאכול אוכל הונגרי בד"כ. הרבה פעמים שאלתי את המלצרים אם יש להם מנות מאוד ספציפיות, והם שמחו להכין. היו מנות שלא אכלתי כבר 20 שנה ויותר מאז שאין מי שיבשל אותם...
אכלתי כל כך הרבה פוליצה (ממליגה הונגרית) שודאי לא אוכל אותה עוד 50 שנה. רכה ורוויית חמאה. כמובן אכלנו את כל סוגי הגולש (פירוש המילה ההונגרית גולש = תבשיל) גולש של בקר עם תפוחי אדמה, וגולש של בקר עם כרוב חמוץ בתנור, וגולש של עוף שקוראים לו פורקלט – וכולם מוגשים עם שמנת אמיתית, כזו שלא עוברת דרך המכולת. אנחנו לא אוכלים כזו כבר עשרות שנים! טעמה שונה לחלוטין מזו שאנחנו מכירים, גם זו שקוראים לה "של פעם"....

בפייטרה-נמט אכלנו אוכל של אולמות חתונה (ראו הלחמניה). המלצר שאל אותנו - אינגליש? עניתי כן, כי חשבתי שהוא שואל אם אני מדברת אנגלית, אז קיבלנו דגל אנגליה קטן נעוץ בלחמניה... היה שם מרק מולדבי, שהתגלה כמרק עוף יהודי, מעניין מי הושפע ממי?

מולדובה
מסעדה במולדובה

מתוקים - אז כאן נגמר הגעגוע. כי לא באמת כל מה שהיה פעם היה טוב. טעמנו הושבח עם השנים. נסענו קצת בעולם, טעמנו טעמים ולא מעיזים עוד להגיש לנו במסעדות את הטעמים הפשוטים של פעם, אלה הפחות מתוחכמים. הגלידות התגלו פחות או יותר כברד סמיך, את הקצפת עדיין מוציאים מהבקבוקים האלה עם הלחץ - לא להאמין איך דברים שפסו מן העולם עוד מתקיימים שם!

פאפנאש - כל מי שאמרתי לו שאני נוסעת לרומניה, ישר נמלא חיוך - "אל תפספסו את הפאפאנש" אפילו שלחו אותי למסעדה מסוימת בבראשוב, שם אוכלים את הפאפאנש הטוב ביותר! ובכן, בעיניי מדובר ב-סופגניה ועליה שמנת חמוצה עם אבקת סוכר (לפעמים גם עם מרמלדה). על השמנת התענגתי כמובן. הסופגניה - לא יותר מסופגניה פשוטה...

פאפנש



אכלנו הרבה בלינצ'ס, אבל עלתה על כל מנות המתוקים - מנת האורז המתוק. אולי בגלל שהזכירה לי באמת את טעם הילדות. אצלנו בבית נהגו לבשל את המנה הזו בחגים, ובעיקר כשבאו אורחים. לפעמים כשרצו לפנק אותנו...
(מבשלים אורז בחלב במקום במים, מוסיפים פלחי תפוחי עץ וצימוקים. סוכר וקינמון. לאחר צינון מקשטים בשוקולד). אני מבינה שהמנה הזו מופיעה בווריאציות שונות גם בסין ובאירן.

אורז מתוק ובלינצס בגלידה

kürtös - זה בצק שמרים שמגלגלים רצועות ממנו על כלי שנראה כמו מערוך ומציבים אותו מעל גחלים, ומצפים בהרבה סוכר ושברי אגוזים. כך הוא נאפה. בדרך כלל בשווקים שונים במוקדי תיירות. זה עוד משהו שנרשם בסעיף: "חייבים". אז טעמנו, קיבלנו מכת סוכר. היא קצת דמתה לפיתה עירקית מתוקה...

לסיום

דב


הדוב בכבודו ובעצמו

ביום האחרון, כשכבר ממש נואשנו מהמשימה האחרונה – לפגוש דב, זה הגיע. בסיניה, על ההר פתאום הוא יצא מהיער. חירפתי נפשי על ידי הוצאת יד אוחזת מצלמה מהמכונית והתקרבות די רצינית לחמוד כדי שלא יצא מטושטש. זה היה סיום דרמטי ומספק לטיול.

לינקים

המלון בטירגימורש

טרנסילבניה בויקיפדיה


לאלבום התמונות שלי

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רבקה.ק.?

הפוסט הבא ›
4 ימי אביב בפראג – מאי 2010
4 ימי אביב בפראג – מאי 2010
מתוך הבלוג של רבקה.ק.
27-02-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של רבקה.ק. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

רבקה

עוסק אומנויות בעץ
השב  · 

כתבה יפה

השב  · 

לרבקה

השב  · 

אורה יקרה

רבקה קופלר צלמת ומספרת | OSSEFET-OTZAROT | אוספת אוצרות
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

לרבקה'לה

אורה גזית | צלמת // חלומות שמורים
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על טרנסילבניה

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי טרנסילבניה? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

טיול לטרנסילבניה - אשמח להתיחסות - הערות / הארות ?

midit
5
תמונת המשתמש

אתרים לטיולים סביב בראשוב

shlombino
2
תמונת המשתמש

טרקטרונים

אביבה_3644694
1
תמונת המשתמש

מחפשת מפת קאריי מארה ברומניה, .או מייל וטלפון של עיריית קאריי מארה. מי יכול לעזור?

dvora1956
1
תמונת המשתמש

תכנון מסלול ברומניה

מטיילת_ועוד
12
סגור
×