טיול בקרוואן בסתיו של נורווגיה - חלק א'

נסיעה בקרוואן מצוייד בסתיו הנורווגי היא חוויה יוצאת דופן, המשלבת בין ערים לטבע, מבטיחה לינה בשטח והרבה שלג, דורשת שיתוף פעולה של הנוכחים ומאפשרת לפגוש טרולים מקומיים. לפניכם מסלול לטיול משפחתי בקרוואן עם המון טיפים ומידע שימושי שיסייע לכם לתכנן את הטיול הבא!
יונית אבני
|
מפה
תמונה ראשית עבור: טיול בקרוואן בסתיו של נורווגיה - חלק א'
© איתמר ברק

מבוא

נורווגיה הייתה תמיד יעד שדחינו "עד שהילדים יגדלו". הוא בגלל זיכרונות העבר שלו מהמתנדבות הבלונדיניות בקיבוץ, אני בגלל הנופים. הילדים עדיין בשלב שנוסעים לאן שמספרים להם שנוסעים. השיקול לנסוע בסתיו היה בשל אילוצי עבודה והחיסכון הכספי בנסיעה מחוץ לעונה. כשהתחלתי לבנות את המסלול היה לי ברור שלא נוכל לנסוע בשיטת "לינת הכוכב" החביבה עלינו, גם לא כוכבים קצרים, ושנצטרך לקבל החלטה אם לנים בבקתות לאורך הדרך ומלונות בערים או שוכרים מוטורהום (הוא התלהב, אני פחות). לאחר שלמדתי את המסלול הבנתי שלמרות שבחרתי "רק" את נורווגיה ללא דנמרק, שכבר חרשתי ושוודיה שביקרתי בעבר קצרות, לא אוכל לכסות את כל נורווגיה, ובגלל העיתוי, הצפון נפל בשולחן העריכה. עד מהרה גם הדרום נעלם באותם מספריים מקצצות ובמקביל הארכנו את הטיול למקסימום האפשרי מבחינתנו (18 יום של טיול).

התלבטות- טיסה והשכרת קרוון בגרמניה או אוסלו –אופציות אחרות בסקנדינביה לא היו רלוונטיות לנו. ההשכרה הגרמנית זולה יותר (משמעותית) והטיסה דומה בעלות. יש להוסיף יומיים נסיעה לכל כוון, משמע להוריד מבחינתנו 4 ימים במסלול הטיול ולכן אופציה זו נעלמה.

התלבטות- קרוון או בקתות שכורות- המינוסים של קרוונים ידועים: הצפיפות, היעדר הפרטיות (מאד הפריע למתבגר), הניידות ובכל זאת בחרנו בקרוון כי:

1. החשש לנסוע מחוץ לעונה ולא למצוא בקתה ללון (מה שהיה קורה לנו בתוואי שלנו אגב).
2. המחשבה על "לארוז ולפרוק" כל יום תכולת מכונית הייתה מבחינתי (האורזת הראשית) בלתי נסבלת. 
3. כמה זה עלול לעלות לנו? עלות רכב שרצינו לשכור הייתה בסביבות 80-90-100 € ליום, ועלות לינה בבקתות (שלא לדבר על בתי מלון), למשל בקמפינג שלנו בו בלילהמר, הכוונה היא לדירות מגורים ללא שירותים ומים זורמים אלא שימוש בשירותים ציבוריים (נקיים טובים) היא מעל 800NOK. חדר במוטל ל- 4 נפשות באותה עיר (עם שירותי מסדרון) עלה כבר 1500 NOK ל- 4 נפשות (כ- 1125 ¤ וזה אינו יעד תיירותי במיוחד או יקר במיוחד- סתם מידע שליקטתי לפני ההחלטה לשכור מוטורהום).

לכן התחשיב הוא:

מכונית ליום- כ- 90€+לינה ליום (זולה)- כ- 100€- מחיר יומי כ- 190€.
קרוון ליום- כ- 150€ +לינה ליום 35€- מחיר יומי זהה כמעט.

לתחילת הכתבה

יום 1 - אוסלו, אלברום

נחיתה בסחיפול. הילדים מאושרים למצוא מפת ישראל (נטולת תל אביב) על הקיר, האבא מאושר למצוא זיכרון שחיפש למצלמה שלו, אני מאושרת לראות ששלב א` בהתניידות עבר בשלום.

ראה ונחיתה באוסלו (Oslo)- נראה שדה תעופה קטנצ`יק (טעות אופטית, בדרך חזרה הבנו עד כמה טעינו). טיסות של KLM- אין טלוויזיה בטיסה, לא פשוט להעסיק שני קצרי רגליים, אבל בסיוע של הארי פוטר החדש (למתבגר הנוהם) ואין ספור תשבצים וסודוקו לעכברון הבית זה גם עבר בשלום. טיסה קצרה יחסית, הילדים הכירו את כריך הסלומון ("איכס" אמרו). נחיתה- באופן זריז ביותר כל המזוודות (כולל משקל היתר שהייתי בטוחה שלא יאפשרו לנו לקחת, מגיעות בשלום) באולם היציאה מחכה לנו בלונדינית נחמדה עם שלט ולוקחת אותנו לחברת ההשכרה במרחק של כ- 15 דקות נסיעה. מתברר כי זוהי בכלל חברה פינית, הנורווגית הנחמדה היא פינית וזוהי ההשכרה האחרונה של החברה לעונה הנוכחית. היא הגיעה במיוחד בשבילנו מפינלנד הבוקר. איזה כבוד. מזג האוויר יפה ובהיר- רק שיישאר ככה.

סרטון הסברים, הסברים בעל פה, בדקנו (וצילמנו) את כל הדפיקות והתקלות שיש בקמפר הום. הגענו מראש עם רשימה מסודרת של שאלות והבהרות (שיעורי הבית לאורך חודשים מכל הטיפים של כל מי שכבר נסע) ו...לדרך. רק מתחילים לנסוע ויש רעש לא קטן עוצרים ומבינים שקולבים שתלויים בארון לבד משתעממים ככה ומשוחחים ולכן מאז ועד החזרת הקרוון הקפדנו שהקולבים לא יישארו בגפם.

נסענו לכוון אלברום (Elverum) הנמצאת כ- 100 ק"מ משדה התעופה. הכבישים פקוקים ועמוסים להפליא (לא פלא, שעת הלחץ גם אצלם). הגענו לאלברום, לא לקחנו סיכון ופנינו אל קמפינג שבדקנו מראש שיהיה פתוח בתקופה זו של השנה. היינו כל כך עייפים, התקלחנו זריז בקרוון ו... למיטות. הייתי בטוחה כי בהיעדר מייצבים לקרוון (לדברי הפינית זהו דגם ללא מייצבים) ומפחד הדובים, בטח לא ארדם. הבעיה הייתה שנרדמתי, ובקושי התעוררתי בבוקר.

לקחים וטיפים: 

  • כשטסים עם ילדים טיסות ארוכות, לבדוק שיש סרטים או מערכות שמע בטיסה.
  • להכין רשימה מסודרת של "מה לבדוק בקרוון"
  • לארוז חכם את הציוד כדי לפרוק חכם לארונות.
  • הלינה מעל תא הנהג לטעמנו פחות נוחה מהלינה באחורי הקרוון.
  • מחוץ לעונה מיותר לקחת את הגריל /שולחן/סככה כי השימוש בהם בערב אינו ריאלי (מזל שלא לקחנו).
  • נוח מאד להשתמש בקרוון שבו יש מיטה סטטית ואין צורך להפוך שולחן למיטה.
  • מחוץ לעונה לוודא כי אתרי הקמפינג פתוחים או להיות מוכנים ללינה יבשה במקום.

אתר הקמפינג Elverumcamping - הקמפינג על גדות נהר. מתקני שטיפת הכלים (מים חמים) בחוץ תחת גגון. מקלחות קטנות מעץ, אינטימיות. עלות לחניה + חשמל- 200 NOK ל- 4 נפשות. מומלץ בחום. אתר אינטרנט: www.elverumcamping.no.

לתחילת הכתבה

יום 2 - אגם מיוסה, לילהאמר

בבוקר עשינו היכרות עם אתר הקמפינג ושירותיו והצטערנו כי לא עשינו בו שימוש רחב יותר בלילה. מזג האוויר נראה יפה ובהיר ובאותה נשימה גם קר מאד בבוקר. מתחילים את הבוקר במוזיאון היערנות באלברום שחנינו ממש מטרים ממנו. המוזיאון מעניין מאד את הילדים, חלקו עוסק בתעשיית העץ, חלקו האחר פוחלצי חיות, כולל דובים לבנים לשמחתו של עכברון הבית שלנו חובב החיות בכל מצב צבירה. בצהרי יום שולפים את הילדים מהמוזיאון, קניות ראשוניות ונסיעה לאגם מיוסה (Mjøsa) לאורכו. אבא בוחר לנוח צהרים בקרוון במקום להסתובב איתנו בחוץ. הילדים מתלהבים ממכשירי הקשר שנועדו להכוונה לאחור (ולא היו שימושיים לייעוד זה) וחוגגים על השמש החורפית והשמיים הכחולים. אני מציעה להם לפתוח קופת חיסכון לשמש כי לא תמיד תהיה לנו כזו, וכדאי לשמור קצת לעיתוי מאוחר יותר.

ממשיכים ללילהאמר (Lillehammer). בבדיקה מוקדמת מצאתי אתר של מזחלות-מגלשות (לא יודעת איך לקרוא לזה) שיהיה פתוח מחר, יום אחרון לעונת הקיץ. אני לא לוקחת סיכון ומחליטה להגיע לשם עוד היום. בדיעבד– החלטה חכמה. הילדים גולשים, לא מומלץ לבעיות גב, לב, הריון או הורים. הנסיעה במזחלת עם חגורה המייצבת את הגב, קסדה, בתוך שילדת ברזל ועם נהג מרוצים הנוהג את המזחלת. רק לראות את אבזור החללית הזו ואני מתחרטת מיד על האפשרות לגלוש פה, אבל אבא אומר "כבר שילמנו" והילדים? אין סיכוי לשכנע אותם לוותר. אנחנו לא מספיקים אפילו לחמם מים לקפה. הגלישה קצרה מאד ומהירה מאוד. הם קראו לה "מאה קמ"ש" ולאורך תקופה ארוכה בטיול ציינו את המזחלת בתור החוויה הטובה ביותר עבורם במסלול הטיול. ירדנו אל מוזיאון התחבורה הנורווגי (norsk vegmuseum), שלמרות שכתוב היה באתר כי פתוח עד 16.00, הוא נסגר כבר ב- 15.00. וויתרנו וחזרנו ללילהאמר עצמה.

שוטטנו בעיר וביקרנו בחלק מאתריה, החנויות כבר סגורות (שבת אחרי הצהרים). נזכרתי בהתלבטות שלי אם להיות בעיר בעיתוי של פסטיבל הג`אז, לא מרגישים את הפסטיבל ואת ההמונים, כלום (אולי ביטלו אותו?). נסענו לחפש קמפינג ללילה. הראשון שהיה ברשימה שלנו כמומלץ לא מצא חן בעינינו-

גדול מאד ורחוק מהאגם (אם כי צופה אליו). נוסעים לחפש עוד אתר קרוב לנהר. ה- GPS שוכח שכתבנו לו שאנחנו "משאית" ולוקח אותנו בין הבתים בשבילים צרים עד שפת האגם. צרה צרורה, כי הקמפינג נראה לעין מעבר לעוד גוש בתים. אחרי תלאות דרך באמת הגענו לקמפינג הנוסף. ניסינו להיכנס, המחסום מנע מאיתנו. התקשרנו לתורן הקמפינג והוא ביקש שניכנס ונשלם בבוקר, לא היה אפשרי, גם בסיוע של מקומיים שניסו לשכנע את המחסום הסרבן. חזרנו אל הקמפינג הפחות נחמד. הילדים דווקא מצאו טרמפולינות והתאהבו בו, אנחנו פחות. בערב החלטנו לעשות החלפת מיטות ולבדוק את המיטה האחורית. מאותו רגע היא הולאמה לטובת ההורים הקשישים והילדים נשלחו לגלות במרומי תא הנהג. שני הצדדים יצאו מרוצים.

לקחים וטיפים

  • כשמזג האוויר יפה רצוי לעשות בו שימוש אפקטיבי לאתרים פתוחים. 
  • לא כל פסטיבל הוא באמת אירועי המוני. 
  • גם אתרי מידע מטעים או טועים באשר לשעות וימי פתיחה.

אתר הקמפינג - לא נקי, גדול, מלא (אולי פסטיבל הג`אז?), שטיפת כלים במתקן מסודר מאוד בתוך חדר סגור. יש שירותי כביסה, נוף לאגם, טרמפולינות מיני גולף נדנדות. במקום גם מוטל דרכים. מחיר- 200 NOK, כולל חשמל. אתר אינטרנט: www.motelcamp.no/english .

לתחילת הכתבה

יום 3 - ררוס

בזמן ארוחת הבוקר ראינו שלג קל שנמס באוויר, הילדים התרגשו מאד (פעם ראשונה) וצלמו עשרות תמונות של השלג בכל נקודה שקצת הצטבר בה על הקרקע. הם היו מאושרים כי יוכלו לספר שראו שלג. החלטנו על חלוקת אחריות של הילדים בה המתבגר הנוהם שעסוק בלהיות "גבר" יהיה שותף מלא לכל ענייני הצינורות, מים, ריקון מילוי ואילו העכברון שאוהב קניות יהיה שותף למלאי האוכל ולא פחות מכך ייחשב לגבי כל מוצר "כמה זה עולה בשקלים". הוא קיבל את שוק חייו כשרצה שלוש ביצי קינדר וגילה שעלותן כ- 35 ¤.

החלטנו לוותר על המוזיאון הפתוח (יהיה עוד אחד באוסלו) ועל מקפצת הסקי (כנ"ל) ולנסוע אל מוזיאון התחבורה. השלג הקל של ארוחת הבוקר הפך לשלג פחות קל, וכשהגענו למוזיאון התחבורה, הלכנו כבר בשבילי שלג (חגיגת שלג 2). אחרי שמיצינו את מוזיאון התחבורה, באותו מתחם יש מוזיאון מנהרות. קיבלנו מהמארחת שמיכות כי קר מאד למטה, אבל בפועל היה יותר קר בחוץ מאשר בפנים. חזרנו למוטורהום ואני שמחתי שיש היום הרבה נסיעה ומעט טיול כי מזג האוויר היה מעונן, מעורפל ומושלג. אבא שהיה נהג הבית, שמח הרבה פחות. את מחיר הנסיעה המאומצת הזו הוא שילם בצוואר תפוס למשך עוד כמה ימי טיול.

הנסיעה לררוס (Roros) הייתה כבר גבוהה יותר, צפונית יותר ומושלגת יותר. נסענו דרך מעבר הרים (פתוח) בכביש מאד לבן. בדרך עצרנו לטרמפיסט שלא מדבר שום שפה חוץ מ... אחת שלא הבנו. אנחנו לא הבנו אותו, הוא לא הבין אותנו. בפונדק הראשון הורדנו אותו. הנסיעה הייתה קשה. לעיתים אבא היה צריך לנחש איפה נגמר הכביש ואיפה מתחילים השוליים (כשהכול בצבע לבן קשה מאד לנחש). עצרנו לא מעט פעמים בדרך, הילדים שיחקו קצת וחזרו מהר להתחמם (חגיגת שלג 3). שמנו לילדים DVD נייד עם סרטים שהבאנו מהבית. הילדים לא יכלו לראות, הרגישו בחילה. גם משחקי קלפים זכו לאותה תגובה- מכאן, הנסיעות עבורם לא היו עם יתרון של בילוי תוך כדי נסיעה. נסענו 4.5 שעות לא קלות והגענו לררוס. כאן אין שלג, אין גשם ואפילו בהיר. הבדלי מזג האוויר באותו יום, באותה מדינה ואפילו באותה שעה הפתיעו אותנו ועוד יפתיעו בהמשך.

מצאנו אתר קמפינג בכניסה לעיר עליו היו לנו המלצות, אחרי שבדקנו אתר אחר בתוך העיר במגרש אחורי של מלון כלשהו שלא רצינו לחנות בו. היו מקלחות טובות (קטנות, עץ פיני), מכונת כביסה ומייבש (מקולקל ). בעל הבית הבטיח שיעמיד לנו מייבש כששלו יסתיים (ולא עשה זאת). בבוקר גילינו שחנינו על שפת אתר בנייה או חפירה עם טרקטורים ופועלים, אבל בחושך לא ראינו כלום.

לקחים וטיפים

  • לא לקחת טרמפיסטים, זה היה חסר אחריות מצידנו. 
  • נהיגה במזג אוויר ותנאי כביש שלא רגילים אליהם –אינה פשוטה. 
  • ילדים לא תמיד יכולים לראות סרט תוך כדי נסיעה (או לקרוא ספר, או לשחק קלפים). 

אתר הקמפינג Håneset Camping- האתר נמצא לפני העיר בערך 2-3 ק"מ, מעין חצר אחורית של מלון דרכים. יש כמה מתקני משחקים לצעירים. עלות- 200 NOK, כולל חיבור לחשמל. עבור מקלחת התשלום נפרד- בדרך כלל מטבע של 10 NOK לאדם ל- 10 דקות, עבור כביסה +מייבש- המחיר בערך 60 NOK (חוץ מאוסלו שהיה יקר יותר). כתובת: Osloveien ,7374 Røros. טלפון: 72410600 .

לתחילת הכתבה

יום 4 - ררוס, קיר הטרולים

התחלנו את הבוקר בהתארגנות, שכן היינו צריכים לחזור לקמפינג לאסוף את כביסתנו המיותמת שנכנסה למייבש רק הבוקר. בחרנו להתחיל את הבוקר בסיור בעיירה החמודה (סיבוב שני, כי גם אמש שוטטנו בה קצת, אבל היה יום ראשון והכל היה סגור). החנינו את הקרוון בחניון צמוד למרכז העיירה והלכנו אותה לאורך ולרוחב. הכנסייה הלותרנית הייתה סגורה (לא יודעת למה). נותר לנו מספיק זמן לקניות, איסוף הכביסה ונסיעה אל מכרה הנחושת (המכרה של אולף, הישן, סגור לגמרי). המכרה נמצא מזרחית לעיר במרחק של כ- 15 ק"מ ויש שילוט לא רע עד אליו. בארוחת הצהרים מול אחד האגמים (לדברי הנוהם שלי "אגם מספר קטלוגי 42.632") אכלנו ריבת פירות יער- להלן "יורבר סילטטה" בנורווגית, בה התאהבנו כולנו וצנצנת ריקה הוחלפה מיד בצנצנת חדשה. צנצנות הריבה היו בערך המגע הכי קרוב שהיה לנו עם פירות היער.

למרות הציפייה שלי לטייל ביערות עם סלסלת פירות ולאסוף פטריות, זו לא התממשה. אחרי הביקור במכרה, נסענו לכוון הפיורדים כאשר המגמה הייתה להגיע עד דומבס (Dombås) לפחות הלילה. היות והנסיעה הייתה מהירה וחלקה הגענו עד קיר הטרולים. שקלנו אופציה של נסיעה דרך oppdal על כביש 70 ומשם על 62 ו- 660 אבל ויתרנו (ושמחנו על כך בדיעבד). הלינה הייתה בקמפינג מסודר מאד - Trollveggen Camping - קמפינג אינטימי מאוד, שהוגדר על ידי כולנו כקמפינג הטוב ביותר בכל הטיול.

טיפים 

  • מי שכבר ביקר במכרות אחרים יכול לוותר. במחשבה לאחור, הנסיעה לכאן והביקור היו מיותרים בתוואי הטיול שלנו. 
  •  יום יכול להיות גשום, מושלג, מעונן, בהיר תוך אותה נסיעה על אותו כביש בהפרשי זמן קצרים ולכן כדאי לנצל את המרווחים הנעימים יותר לטיולי חוץ. כמובן שהדבר תלוי גם בלוח הזמנים ושעות פתיחה של אתרים.

אתר הקמפינג Trollveggen- הכול מעולה- מתקני שטיפת כלים, מקלחות עם מרחב ניגוב, מכבסה, למרגלות הקיר הטרולי (קצת מפחיד שיפול עלינו בלילה) במקום כמה בקתות. בעלי המקום נחמדים מאד. קודם התקשרנו, התמקמנו ובסוף הם באו לגבות כסף. עלות-  190 NOK. אתר אינטרנט: www.trollveggen.com  .

לתחילת הכתבה

יום 5 - דרך הטרולים, אולסונד, וולדל

כל הלילה רקד לנו טרול על הגג של הקרוון. בבוקר גילינו שאלו היו טיפות גשם וטל שטפטפו מהעץ שחנינו תחתיו, ואף טרול לא ירד מהקיר כדי להציק לנו. קמנו מוקדם (אחריות של אימא) כדי להספיק את דרך הטרולים (Trollstigvegen) ויתר המסלול להיום. בכניסה לדרך הטרולים היה שלט שהדרך סגורה. אבא אמר שבספר כתוב שפתוח עד סוף אוקטובר, ואני אמרתי שגם במכתב שלי ללשכת התיירות המקומית המידע היה דומה. הנוהם אמר "בטח שלט ששכחו פה משנה שעברה" ורק אני התעקשתי, שאם כתוב בנורווגית שסגור, אז הם מתכוונים ברצינות. חיזוק נוסף היה שלא הייתה אף מכונית נראית לעין, עולה או יורדת. ואז הופיעה מכונית קטנה ובה שני גברים בהירים, הם הציצו בשלט, ירדו רגע ונראה כי אינם מקומיים אלא תיירים. הם שברו שיניים באנגלית להסביר לנו שהם מנסים לעלות גבוה יותר ואם יהיה מחסום סגור אז סגור ואם לא- ימשיכו לנסוע. אנחנו ניסינו להבין למה הדרך סגורה והאם אין סיכון בעלייה ואז הבנו מאמירה בין גבר 1 לגבר 2 כי מדובר בזוג טיילים ישראלים. נו, מי יהיה פסיכי לנסוע שם במחצית ספטמבר? רק רועי טרולים או ישראלים.

נסענו עד למעלה- המחסום היה סגור. החלטנו לחכות קצת כי בשיחת טלפון לשירות המידע הנורווגי (175) הודיעו שתיכף יבוא בודק הדרכים. הוא הגיע עם מפלסת שלג וסיפר כי כמות השלג למעלה לא תאפשר מעבר שעות רבות. צמד הישראלים החליט לחכות שם. אנחנו החלטנו לסגת ולעשות שינוי במסלול ואם נצליח, נגיע לכאן בעיתוי אחר ואם לא, אז לא. ירדנו למטה ופגשנו קרוואן חונה. אותתנו לו שאין מה לעלות למעלה. הוא יצא מהקרוון ושוחח איתנו וטוב שאשתו פנתה אליו כי אז הבנו שגם הוא ישראלי. החלפנו כמה טיפים, הוא המתין ואנחנו נסענו משם. מסקנה- כשיש פסיכים בכבישים, בדקו אם הם מחזיקים ספר בעברית. הסיכוי טוב.

נסענו לאולסונד (Ålesund), שהייתה מתוכננת ליום הבא. הדרך הייתה יפה ובהירה, העיר זרחה בשמש תרתי משמע. חנינו ליד הנמל ובדקנו שם אפשרות לינה בערב (יש). המקום נראה מאד עגמומי והעדפנו (אני) מקום יותר ציורי, אמרנו שאם משלמים לשירותי קמפינג, שיראה כמו קמפינג ולא כמו חניית משאיות. טיילנו בה לאורך הנמל והבתים היפים ובחרנו את היאכטה בה נפליג (אבא) ואת המעיל הארוך אותו נקנה (אני). העכברון עוד בהלם מתחשיב המחירים של תגיות חלונות הראווה. עלינו לתצפית אקסלה מעל העיר. המראה מרהיב. השעה עדיין הייתה מוקדמת והחלטנו שלא ללון כאן, אלא להמשיך לכוון הפיורדים בחזרה. חזרנו תוך שעה וחצי לוולדל (Valdal) והחלטנו לחפש שם אתר ללינה.

בבוקר ננסה לעלות את דרך הטרולים מכיוון זה. תוך כדי חיפוש אתר קמפינג חביב, ראינו את ההפניה לדרך הטרולים. השעה הייתה כבר 18.30, חשיכה לקראת 20.00, ככה היה אתמול. אבא (יותר אמיץ) אומר "בואו ניסע עד שנעצור או יעצרו אותנו ומקסימום נלון לינה יבשה, מי יודע מה יהיה מזג האוויר מחר". אני (יותר פחדנית וגם מפונקת) אומרת: "אפשר לנסות, למרות שנראה לי שהתבהר ואם אפשר הערב בטח מחר יהיה אפשרי ואם לא נתקדם נחזור לכאן ללינה ואם נגיע לצד השני נוכל ללון בקמפינג של אתמול". הילדים התלהבו מהרעיון ללון בקמפינג של אמש ולעלות לדרך הטרולים כעת. אז נסענו ועברנו את כל דרך הטרולים מוולדל לכוון צפון (הפוך מהמסלולים המקובלים בספרים). הילדים חגגו על השלג שהיה בגובה 1.20 ולאורך צידי הכביש פגשנו ציידים. ספטמבר היא עונת הציד הרשמית בנורווגיה. הפולקלור המקומי אומר שמי שרוצה לטייל ביערות בתקופה זו צריך ללבוש בגד אדום כדי שהציידים יזהו אותו. מאותו רגע לא נכנסנו ליערות בשעות אחרי הצהרים כדי שאף צייד לא יתבלבל ביננו לבין מוס מקומי.

טיפים 

  • כשהמחסום סגור- הדרך סגורה לתנועה. 
  • אם יש אפשרות לעשות מסלול כעת, לבצע אותו כי מי יודע מה ילד יום. 
  • הצטיידו בטלפונים של לשכות תיירות, אתרי מידע – ובאזור הפיורדים קו 175 סייע לנו רבות.
  • דרך הטרולים על הסיבובים שלה מרשימה מאד- לא כדאי לפספס. 
  • אל התצפית על אולסונד אפשר להגיע גם עם קמפר הום ובוודאי עם מכונית, חבל על הרגלים ל- 440 מדרגות בטיפוס.

אתר קמפינג –כמו אמש.

לתחילת הכתבה

יום 6 - גיארנגר, דרך הנשרים

היות וצריכים להגיע לוולדל כדי להמשיך ממנה לגיארנגר (Geiranger), הדרך הקצרה ביותר תהיה דרך הטרולים. הילדים שמחים לנסוע אותה שוב. הגענו למחסום (פתוח- הידד, אפשר להמשיך). כשהגענו למעלה אחרי כל הסיבובים בפסגה לפני הירידה לצד הדרומי הבנו שהשלג על הכביש יקשה עלינו את ההתקדמות. רכב חוזר ברוורס, ונורווגי נחמד מסביר שאין יותר מעבר כי רכב עם תייר גרמני נתקע בדרך, טוב, אז חוזרים לאחור. מאידך אין שום אפשרות לראות היכן נגמר הכביש ואיפה מתחילים השוליים או היעדר השוליים. המתבגר הנוהם לובש את כל ציוד החורף האפשרי (טוב שיהיה לו שימוש) ויוצא לכוון את הקרוואן בנסיעה לאחור. הוא רץ ככה כ-1 ק"מ עד שמצאנו מקום להסתובב.

מתקשרים לטלפון 175 והיא טוענת כי הכביש פתוח לתנועה. אנחנו יורדים שוב את דרך הטרולים לכיוון צפון כדי לחזור על עקבותינו. למי שסופר, זו כבר פעם רביעית שאנחנו נוסעים בדרך זו- פעם ראשונה אתמול בבוקר, ניסיון כושל. פעם שנייה- אתמול לפנות ערב, הצלחה. פעם שלישית- לפני כמה דקות כשעלינו, ועכשיו יורדים אל המחסום הפתוח- פעם רביעית את אותה הדרך. מתחיל לשעמם. כשמגיעים אל המחסום הוא סגור ונעול ("כביש פתוח לתנועה גברת 175?" ). אנחנו מעבר למחסום בצידו הדרומי- תקועים יחד עם הגרמני שהגיע מאי שם, לא יכולים לחזור לנקודת היציאה בגלל המחסום הסגור ולא יכולים להתקדם דרומה בגלל הצטברות השלג על הכביש. אני כבר רואה אותנו לנים חניה יבשה ליד המחסום. השעה כבר צהרי יום.

אנחנו מתקשרים לידידתנו 175 וזו שולחת פקח לפתוח לנו את המחסום שנוכל לצאת מכאן. כשמגיע אדון מפלסת הוא נורא נחמד ומציע לנו לנסוע בעקבותיו, לא לעקוף אותו (מי חושב על זה?) ואכן בפעם החמישית אנו עולים את דרך הטרולים ו... יוצאים מהצד השני, ברוך השם. אנחנו חששנו אתמול שנפספס את דרך הטרולים- אז קיבלנו אותה בלימודים מתוגברים. נוסעים מכאן כבר במסלול המקובל, מעבורת קצרה ונסיעה בדרך הנשרים (Ørneveien) שטופת השמש עד גיארנגר. מוצאים חניון קמפינג ועולים על הספינה לשיט תיירים עד היסלט וחזרה. היינו עייפים כבר, הילדים השתעממו אחרי המפל השלישי או הבקתה החמישית ועוד היינו צריכים לחזור את אותה הדרך חזרה. ניצלנו את החזרה ל"שיחת אמצע טיול"- משוב, הערות ותיקוני התנהגות.

טיפים 

  • כשהמחסום פתוח- זה לא אומר שהדרך עבירה.
  • שייט דו צדדי על הפיורד מעיק ומיותר, בוודאי עם ילדי הקוצים בישבן. עדיף למצוא מסלול עם שייט חד כווני, גם אם עלות יותר גבוהה.

אתר הקמפינג Geiranger Camping- קמפינג נחמד מאוד לגדות הפיורד, קרוב אל מרכז העיירה, מרחק הליכה לכל מקום. נקי, נעים, שירותים טובים. היה די מלא נופשים (ככה גילינו אותו בעקבות זוג גרמני עם כלבלב חמוד ששוחחנו איתם). עלות - 130 NOK - מחיר חוץ עונה. במקום מצאנו עוד אתר קמפינג על ההר שצופה למפרץ, פחות מלהיב מבחינת השירותים. אתר אינטרנט: www.geirangercamping.no .

לתחילת הכתבה

יום 7 - דנסליבה, קרחון בריקסדל

נסיעה לכוון תצפית דנסליבה (Dalsnibba) (מושלגת, איזו הפתעה) ומשם לכוון גרוטי (Groti) בדרך שוממת. העכברון אמר "זה הנגב של נורווגיה?" כמובן שלא היה מסומן כי הדרך לא תהיה עבירה בשלב מאוחר שלה, ואחרי שנסענו את רובה חזרנו על עקבותינו לדנסליבה ואל קרחון בריקסדל
(Briksdal Glacier ). נוסעים את הדרך הזו כבר בגשם די שוטף, אבל אם הגענו עד לכאן- גשם יעצור אותנו? כמובן שלא. עלינו למעלה, ירדנו "חאפרים" עם קרונית כאשר העגלון הניח עלינו שמיכת גומי נגד הגשם והרטיבות (לא ממש עזר). כאן למדנו את משמעות המושג "אין מזג אוויר שלא מתאים לטיול, אלא יש לבוש שלא מתאים לטיול". היות ודאגנו להצטייד מראש במעילים חסיני גשם ומכנסי סערה, לא ממש נרטבנו, חוץ ממני כי המעיל שרכשנו כנראה לא ידע שהוא אמור למנוע מהגשם לחדור. אגב, הקרחון, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה, אבל הייתה חוויה נחמדה מאד, כל הטיול הגשום הזה.

חזרנו לקמפר, התייבשנו קצת והמשכנו. המשכנו בנסיעה בגשם וערפל וכשחשבנו שלא יכול להיות יותר גרוע מטפטוף, כביש רטוב וערפל, הגיחה מולנו משאית ענק שחייבה אותנו לעשות רוורס משמעותי. המתבגר הנוהם שלנו כבר מתורגל, למרות שישן, ולקריאה "רוורס" קפץ לדום מתוח וכיוון את הקרוון לאחור. כאשר חשבנו שיותר גרוע מזה לא יכול להיות, השמש זרחה מול פרצופנו נטולי משקפי השמש (מי לוקח משקפי שמש לנורווגיה בסתיו?). הגענו ל- Fjærland כאשר השמש מאירה את דרכנו. מצאנו קמפינג חביב מאוד ליד מוזיאון הקרחונים והתארגנו. לצידנו הייתה מכונית גדולה, והם עסקו בהתקנת אוהל ללינת לילה. זה היה האוהל היחיד כמעט שראינו שלנים בו מטיילים. הרכב המכונית עורר בנו סקרנות שלא נפתרה עד היום- שתי בחורות צעירות, בחור צעיר ואישה מבוגרת. אימא, בת, בן וחברתו? אמא ובנה ושתי טרמפיסטיות חתיכות שאספו בדרך? היה לנו ברור כי המבוגרת שלא עסקה בהתקנת האוהל תישן במכונית- בבוקר התפלאנו לראות אותה יוצאת מהאוהל דווקא.

טיפים

  • כשקונים ציוד שאמור לשמש אתכם בטיול, בדקו אותו בארץ לפני הנסיעה. 
  •  גשם לא צריך להרתיע מטיול רגלי אם לבושים נכון. 
  •  לא חובה לעמוד במשימה ואם רטוב מדי או עייפים יש גם את הקרוניות (450NOK למשפחה).

אתר הקמפינג Boyumcamping- אין חלופה אחרת בסביבה, בכלל, אבל גם בלי זה הקמפינג סביר. הוא נקי ויש פרטיות במקלחות. זרם המים שקשה לשלוט בו מעצבן. לילדים יש מתקני משחקים ומגרש כדורגל סמוך. נוף –אין. מחיר- 160 NOK. אתר אינטרנטwww.fjaerland.org/boyumcamping.

לתחילת הכתבה

יום 8 - לרדל, בורגונד, גודוונגן

התחלנו את הבוקר במוזיאון הקרחונים- אתר מומלץ. גם אינטראקטיבי וגם כי לילדים נמאס כבר לראות עוד "וואו, איזה יופי". משם נסענו לעיירה עצמה- עברנו אותה פעמיים וחיפשנו אותה. קראתי על "עיירת הספרים המשומשים", על רחוב ראשי מלא חנויות במרתפי הבתים. המונח "רחוב ראשי" או "עיירה" כנראה שונה אצלי, כי הרחוב הראשי הוא הכביש הבין עירוני הדליל החוצה את העיירה, עשרות חנויות ספרים אלו כמה פתחי בתים וארגזי ספרים.

עד היום אני לא בטוחה שהיינו במקום הנכון, למרות שנכנסנו ללשכת התיירות שם (שנמצאת בתוך חנות ספרים אחרת) והבנו ממנה שאנחנו במקום הנכון. משם נסענו ללרדל (Laerdal) דרך כביש מנהרות מעצבן ויקר (160 NOK) ומעבורת קצרה ויקרה (273 NOK) אל מוזיאון סלומון. בילינו פה עם דגיגת סלמון נחמדה לאורך חייה, סרט יפה ומיצגים נחמדים. המשך הדרך היה לכנסיית הלוחות בבורגונד (Borgund) (כרטיס משולב לשני האתרים- 250 NOK למשפחה). היה מרשים, מה עוד שזו הייתה הכנסייה היחידה שחשבנו שנראה (הראשונה בכל אופן בטיול שלנו). המשכנו אל דרך השלגים אחרי שבלשכת התיירות של לרדל אמרו שהיא פתוחה למעבר ולא תהיה לנו בעיה לנסוע. אז נסענו, היא הייתה סגורה. עשינו אחורה פנה ונסענו דרך המנהרה הארוכה בעולם. התרגלנו כבר ל"אחורה פנה". לא מצאנו לינה בקמפינג ראוי ובאחד החיפושים ליד גודוונגן (Gudvangen) מצאנו חורשה על יד נחל וחנינו שם חניה יבשה.

טיפים 

  • לא תמיד מה שאומרים בלשכת התיירות נכון. 
  • לא נורא לחנות חניה יבשה, הטרולים לא באים בלילות אפילו ביערות.

לתחילת הכתבה

יום 9 - פלאם, אונדרדל, ווס

כל הלילה אלוהים שפך עלינו גשם, כמעט 14 שעות של גשם שוטף. חשבתי ש"זהו זה" אבל קמנו לבוקר בהיר והחלטנו לנסוע ברכבת לפלאם (Flåm- Myrdal) (מחיר- 700NOK). הנסיעה לא מרתקת במיוחד, מול כל הנופים שכבר ראינו אין פה ייחוד גדול, המחיר מצד שני בהחלט משמעותי. נסענו לאונדרדל (Underdal). לא מצאנו את כנסיית הלוחות, לא מצאנו בה ייחוד גדול מול כפרים אחרים. נסענו לכוון ווס (Voss). השמים בהירים להפליא. לאורך הדרך ראינו נורווגים עושים רפטינג, צניחה, משחקי כדורגל. טיילנו בווס- נחמדה למדי. חיפשנו את הקמפינג העירוני- לא מצא חן בעינינו והיה מלא מאוד. נסענו לקמפינג נוסף שקלטנו הפניה אליו לפני ווס, למרגלות מפל ענקי.

הקמפינג היה פתוח, היו לא מעט נופשים (סופשבוע, והיה איזשהו אירוע בווס או סביבתה רק שלא הצלחתי להבין מה זה- כנראה פעילות ספורטיבית לגברים). אחד מהם הפנה אותנו אל בעלי הקמפינג המתגוררים בסמוך. בחוצפה ישראלית נסענו אל בעל הבית, שילמנו והוא הגיע למצוא לנו חיבור טוב לחשמל (השטח היה במורד גבעה, היה מסובך לחנות ישר). בדיעבד הבנו שהאירוע היה איזשהו כינוס של הומוסקסואלים. עשינו ביקור במפל הסמוך, אם הוא כל כך קרוב וחינם, לא נבקר אותו?

טיפים
רכבת פלאם מירדל מיותרת למי שכבר היה בפיורדים, אולי נכונה למי שמתחיל את המסלול בברגן ועולה משם לפיורדים. אתר הקמפינג Tvinde - המינוס היחיד של הקמפינג הוא הקרקע הלא ישרה בלשון המעטה וריבוי הבוץ. מחיר- 190NOK, כולל חיבור לחשמל. אתר אינטרנט: www.tvinde.no .

לתחילת הכתבה

יום 10 - ברגן

נסיעה לברגן (Bergen). במקור, הביקור בברגן היה אמור להיות יומיים- ראשון ושני. בפועל, אחרי הצהרים של יום זה "ברחנו" מהעיר. כמות הגשם שירדה שם בצירוף הרוחות הקרות הפכה את הטיול בה לבלתי נעים. בשיחה טלפונית עם לשכת התיירות ובדיקת אתרי אינטרנט הבנו כי אמור לרדת גשם עוד יותר חזק למחרת- אז ויתרנו על חלקים ממנה והמשכנו הלאה. ובכל זאת, גם ביום אחד בברגן הספקנו לא מעט. מזל שהיה יום ראשון ועברנו מיעד אחד לשני בקרוון בתוך העיר. אכזבה נרשמה במחלקת בעלי החיים (להלן עכברון הבית) שחיכה לאקווריום הכי גדול של נורווגיה. צודק. אמנם 3 קומות של מיכלי דגים ויתר חיות ים, אבל שלושה כלבי ים ומספר דומה של פינגווינים לא סיפקו את הסחורה.

לפנות ערב החלטנו לוותר על ברגן בצער רב ויגון קודר, לא להגיע לשוק הדגים ולהתקדם הלאה אפילו ללינת לילה. נסענו על כביש 7 בהתחלת הדרך לאוסלו. התפלאנו מאד על איכותו של הכביש, אם זה הכביש הראשי בין שתי עריה המרכזיות של נורווגיה... מאוחר יותר, כשתהינו על סוגיה זו עם מכרים באוסלו, הם הסבירו כי הנורווגים בכלל טסים בין הערים. צודקים. עצרנו היכן שמצאנו מקום, סטינו מהכביש וחנינו ליד מפרץ סירות לא רחוק מכפר כלשהו. במשך כל הערב הייתה תנועה ברציפים ואנחנו תהינו אם אלו משליכי הגופות אל הים או מבריחי הוויסקי שמסתובבים כאן, אבל הם לא הפריעו לנו ואנחנו לא הטרדנו אותם.

לחלק ב' של הכתבה לחץ כאן

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×