תאילנד עם תינוק: כך עשינו את זה וחזרנו הביתה עם חיוך

חשבתם שטיול עם תינוקות אפשרי רק ליעדים קרובים? עמית ואשתו עדי יצאו להרפתקה משפחתית ביעדים אקזוטיים, עם עומר בן השנה וחודשיים. המשפחה חזרה עם מסקנות והרבה חוויות טובות שכדאי לקרוא
עמית תירוש, אתר למטייל
|
תמונה ראשית עבור: תאילנד עם תינוק: כך עשינו את זה וחזרנו הביתה עם חיוך
© עמית תירוש

בסוף אוגוסט 2019 יצאנו לטיול משפחתי, חוויתי ומאתגר לתאילנד. הוריה של עדי, אשתי, יזמו את הרעיון לביקור אמה ואחותה של כלתם המתגוררות בכפר מרוחק, השוכן במובלעת בורמזית בקצה המערבי של תאילנד. הם כבר ביקרו שם לפני 5 שנים, ולאחרונה ניתנה הזדמנות לעשות זאת שוב והפעם בהרכב מלא, רגע לפני גיוסו של בנם הצעיר.

אני ועדי, יחד עם עומר בן השנה וחודשיים, הצטרפנו לחופשה שהייתה מאוד אינטנסיבית וכללה טיסות ונסיעות ארוכות, במיוחד עבור תינוק קטן שלו זו הפעם הראשונה בחו"ל. הטיול, שארך 16 ימים, תוכנן סביב הביקור בכפר לָיִי אוֹי (Mooban Lai Aoi) - כך שהיה ברור שזוהי ליבת הנסיעה. עם זאת, נותרו לנו כמעט שבועיים לטייל במדינה הנחשבת לאחת המתויירות ביותר באסיה, וידועה כיעד פופולרי ואהוב בקרב ישראלים.

בנוסף, היציאה בסוף הקיץ היוותה אתגר, שכן מזג האוויר בתקופה זו גשום ברוב אזורי המדינה, נתון שהקשה על בחירת המסלול האידיאלי. הגשם אכן שיבש חלק מהתוכניות, ובעיקר מנע מאיתנו לטעום מהאיים ומהחופים המפורסמים של תאילנד. כך שאם אתם מחפשים המלצות על חופשת בטן-גב, הטקסט הבא פחות יעניין אתכם.

שלב ההכנות: מה צריך לקנות ולארוז לשהות ממושכת מחוץ לבית עם תינוק

ובכן, התשובה היא - הרבה דברים. בדיעבד, המטען שהבאנו איתנו היה קצת מוגזם, אפשר להגיד שהתכוננו לכל תרחיש או צרה שלא תבוא (ולמזלנו - היא לא הגיעה). החששות שלנו מקלקולי קיבה ותופעות לוואי שונות ומשונות שעלולות לתקוף את עומר התבדו לחלוטין. אפשר להניח שהמערכת החיסונית שלו התחזקה מאוד, נוכח המאכלים שטעם, החפצים הלא סטריליים שהכניס לפיו ובעיקר בזכות המוצץ האהוב עליו, ששרד כמעט כל מכשול. העובדה שהוא חזר איתו ארצה היא בגדר נס, לא פחות. וכאן זה בדיוק הזמן להודות לאחד ממנקי הרחוב הראשי של העיר פטאיה (Pattaya), שלא היסס לרגע כאשר הרים אותו מהכביש אחרי פעם נוספת שבה עומר הטיח אותו על הריצפה מבלי ששמנו לב.

מבחינת תרופות - יצאנו עם חצי בית מרקחת נייד במזוודה, אבל במקרה הזה אני חושב שאין מקום להתפשר. אמנם תאילנד היא מדינה מודרנית באופן יחסי לשכנותיה, ויש בה שירותי בריאות סבירים וגם בתי מרקחת בתפוצה רחבה, אבל לא תמיד נוח לעצור את התוכניות בשביל לחפש משחה לחיטוי פצעים, משימה לא קלה בהתחשב בכך שרוב המקומיים שפגשנו לא דוברים אנגלית כלל.

מבחינת מזון, עומר כבר יכול לאכול כמעט הכל, אך דאגנו להצטייד בהרבה שקיות של רסק פירות וירקות, וגם חטיפי בייבי-ביס (מאפי אורז לתינוקות בטעמים שונים) כדי שלא יישאר רעב בין הארוחות. וכמובן, 2 קופסאות מלאות של תמ"ל (תחליף חלב לתינוקות). אל תיסחפו, קחו רק את מה שבאמת תשתמשו ותשאירו הרבה מקום לקניות ומתנות במזוודות.

הטיסה לבנגקוק: לא בדיוק שיא הטיול

הכותרת הזו אולי תפחיד אתכם, אבל האמת צריכה להיאמר: בילוי באוויר עם תינוק קטן במשך 9 שעות רצופות זה לא תענוג גדול. כאחד שגם כך סובל מהתנאים הלא נוחים שמספקים מושבי המטוס הצפופים, התוספת של דאגה תמידית לתינוק שנלקח מאזור הנוחות שלו, הייתה לא פשוטה - בלשון המעטה.

אם לא שילמתם על כרטיס במושבים המרווחים הנמצאים לפני יציאות החירום, ואם לא היה לכם מזל לקבל אותם - התינוק יהיה בהכרח בידיים שלכם לאורך כל הטיסה. זה נכון שלא משלמים עליו (עד גיל שנתיים אין לו כסא במטוס והכרטיס שלו בחינם), אבל הסבל הכרוך בכך יכול להיות גדול. אבל כמו כל דבר טוב, גם לדברים רעים יש סוף. אחרי שלוש טיסות רצופות עם שתי המתנות בנמלי תעופה, בזמן כולל של 20 שעות, הגענו עייפים עם כאבי גב ושרירים תפוסים אל העיר הגדולה של אזור צפון תאילנד - צ'אנג מאי (Chiang Mai).

טיפ חשוב: כדאי לעלות על המטוס עם צעצועים, בובות או כל חפץ שיעסיק את הבייבי הקטן שלכם.

לא שיא הטיול - טיסה עם תינוק לבנגקוק, צילום: עמית תירוש

ברוכים הבאים לתאילנד

לאורך כל הטיול, עומר היה "להיט" בקרב התאילנדים (ובעיקר התאילנדיות). בכל מקום אליו הגענו חייכו אליו, דיברו איתו בשפתם, נישקו אותו, מיששו אותו בחיבה וגם בגסות. מן הסתם, מוטב שלא לאפשר קרבה יתרה לתינוק, אבל אפשר גם לזרום עם הסיטואציה, לחייך בחזרה וכמובן לוודא שאף זר לא באמת יוכל לפגוע בו.

צמד המלים שעומר שמע יותר מכול היה "גַ'ה-אֶהה" - הגרסה התאית ל"קוּקוּ" שעושים לתינוק תוך כיסוי הפנים עם הידיים והסרתם. הגדילו לעשות בנות בנגקוק (Bangkok) שאף הפגינו אליו תשוקה עד כדי שליחת מסרים מיניים. להזכירכם, הילד בן שנה וקצת. קצת מוקדם בשביל חוויה מינית ראשונה, לא?

טיפ: תזרמו עם הסיטואציה ותקבלו רגעים חביבים שיניבו לכם לייקים רבים בפייסבוק ובאינסטגרם.

איך מתניידים עם תינוק בטיול ארוך

לטיסה העלינו שלושה אביזרים שסייעו לנו לשאת את עומר בין כל האתרים והמקומות השונים: עגלה מתקפלת – אותה הצוות לקח בשרוול העלייה למטוס, מנשא רך שבו התינוק "תלוי" מלפנים וניתן להכניס לכל תיק או מזוודה ומנשא טיולים גדול ואיכותי, בעל מערכת גב מתכווננת, שבו התינוק יושב בנוחות מאחור (המנשא הזה נשלח כ"כבודה חריגה"). באופציה השלישית השתמשנו רק בימים הראשונים, אך מכיוון שלא צעדנו הרבה במסגרת טרקים בטבע, הוא נשאר מיותם בהמשך הטיול.

כיוון שהוריה של עדי, מוטי וענת, הם בעלי חנות ענתיקות ופרטי אספנות - במהלך הטיול בילינו בהרבה מאוד שווקים. בכל עיר וכפר אליהם הגענו, מצאנו את השוק המקומי והלכנו שעות בין הדוכנים השונים. במקומות הדחוקים הללו, קשה מאוד לנייד את עומר בעגלה ולכן היה קל יותר להשאיר אותה במלון ולסחוב אותו על המנשא הרך. מיותר לציין שכולנו חזרנו הביתה עם כמות אדירה של בובות, חפצים מיוחדים מלאכת יד, מוצרי חשמל ובגדים בזיל-הזול. המלתחה ואגף הצעצועים של עומר זכו לחיזוק משמעותי.

טיפ: בשביל לא להגביל את עצמכם, תגיעו מצוידים בשלושתם. כך תוכלו לבחור כיצד לשאת את התינוק בהתאם לסוג הטיול / בילוי.

לטייל בשווקים עם מנשא טיולים, צילום: עדי גולן תירוש

נסיעות, נסיעות ועוד נסיעות

גודל הקבוצה ויעדי הטיול המרוחקים זה מזה אילצו אותנו לבלות שעות ארוכות ברכב הסעות גדול (באחד הימים יצאנו לדרך בשעה 8:30 בבוקר והגענו ליעד הבא לאחר 12 שעות). עומר עדין אמור לנסוע בכסא בטיחות לרכב, אבל בתאילנד הדבר לא תמיד התאפשר. לכן, במרבית הנסיעות הוא היה על הידיים שלנו, וגם ישן חלק ניכר מהזמן.

כאשר פקעה סבלנותו (וסבלנותנו), העברנו אותו בין שאר חברי המשפחה. בסך הכול הוא עמד במצבים הללו בגבורה, ולא התלונן יתר על המידה. למען האמת, היו לו רגעי הנאה רבים בדרכים, כאשר הסתכל החוצה וראה את הנוף המתחלף במהירות והצביע על כל עץ, בית ופיל שהיו מבעד לחלון המכונית. אפילו הנהג שלנו, פֶּה, התאהב בו ולא הפסיק להצטלם איתו סלפי ולהעלות את התמונות המשותפות שלהם לעמוד הפייסבוק שלו.

טיפ: כדאי לשכוח מההרגלים והמנהגים בארץ – בתאילנד התנהגו כתאילנדים, אבל השתדלו להקפיד על כללי הבטיחות הבסיסיים כמה שניתן.

לא רק מוניות - טיול בתאילנד עם תינוק, צילום: עדי גולן תירוש

אין שגרה

בימי חול כתיקונם, לתינוק בגיל הזה יש סדר יום מובנה וברור. בטיול, לוח הזמנים הזה משתבש כליל, שכן לא תמיד התנאים מאפשרים להתנהל כרגיל. שנת הבוקר עלולה להתעכב ואף להתקצר או לא להתקיים כלל, זמני הארוחות משתנים, וגם השנ"צ הקדושה שלו עלולה להצטמצם בחצי ואף יותר.

השינויים הללו ניכרים בעיקר בלילות, שכן הוא כנראה גם סבל מיעפת (ג'ט-לג) ונרדם בשעות לילה מאוחרות מאוד, לפעמים אפילו באחת ובשתיים לפנות בוקר. למשוואה הזו יש להוסיף את העובדה שלא בכל מלון הייתה לנו מיטה עבורו, ולעתים הוא נאלץ לישון יחד איתנו על מזרון אחד גדול. חשוב להזכיר שלא הגבלנו את עצמנו, ולא ויתרנו כמעט על שום פעילות שרצינו לעשות. כשרצינו לצאת למסע קניות סוער בשווקי הלילה, למשל, לקחנו אותו איתנו.

טיפ: זה הטיול שלכם – עופו עליו! כשיגדל, הוא לא יזכור כלום ממנו – ואתם תישארו עם תחושת ההחמצה אם תוותרו על חוויות.

בין צ'אנג מאי לפטאיה, בין קו צ'אנג לקנצ'נבורי

בעיר הצפונית צ'אנג מאי (Chiang mai) בילינו ארבעה ימים ונהננו מאוד מהאווירה בה. היא תיירותית אך לא באופן מוגזם, יש בה הרבה מן האותנטיות המקומית ואפשר בקלות להשבות בקסמה. היא מהווה נקודת יציאה לטיולי טבע בסביבה, ויש בה מקדשים בודהיסטים מרשימים, וגם שווקים נהדרים עם הרבה מציאות ואוכל טוב. וכמובן, מסאז'ים מרגיעים במחירים מצחיקים.

שוק הלילה (Night Bazaar) הוא ה-אטרקציה הידועה של העיר - שוק מקוּרה, מרשים וצבעוני במיוחד אשר פעיל בשעות הערב בכל ימות השבוע. מומלץ להגיע מוכנים עם תיקים ריקים, קל מאוד להוציא את הארנק ולצאת משם עם שלל רב.

  • כתובת: 41 Changklan Rd, Tambon Chang Moi, Amphoe Mueang Chiang Mai, Chang Wat Chiang Mai 50100, Thailand

משם נסענו לפטאיה (Pattaya), "עיר החטאים" של תאילנד. בשנים האחרונים היא מנסה להתנער מהתדמית הזו ויש בסביבתה הרבה אטרקציות למשפחות, אך אנחנו קצת נבהלנו מהסירחון ברחובות מרכז העיר ומהאווירה שם והחלטנו להמשיך הלאה אחרי יומיים.

היעד הבא הנבחר היה האי קו צ'אנג (Koh Chang) - פיסת גן עדן שנמצאת בדרום מזרח תאילנד, לא רחוק מהגבול עם קמבודיה. באי הייתה אווירה נעימה אך מזג האוויר בו לא האיר לנו פנים, ולצערנו ירד גשם כמעט ללא הפסקה בכל 40 השעות שבילינו בו. משם נסענו במשך יום שלם אל העיר קנצ'נבורי (Kanchanaburi), השוכנת על גדות הנהר קוואי (שם נמצא הגשר המשוחזר מהסרט הידוע) ועזבנו אותה למחרת בבוקר.

טיפ: כדאי להגיע לצ'אנג מאי! היא נמצאת במרחק שעת טיסה זולה מבנגקוק, ויש לה המון מה להציע גם למשפחות.

את היופי הזה רואים מהגשר על נהר קוואי, צילום: עדי גולן תירוש

כפר ביקרנו

כאמור, גולת הכותרת הייתה ביקור בכפר של סַה, גיסתה של עדי. לאחר נסיעה ממושכת בפיתולי הרים שאינם נגמרים, לצד נוף מהמם של אגם חורף ענק שבתוכו ולגדותיו ישנם בתים המטים ליפול, הגענו ללָיִי אוֹי (Mooban Lai Aoi).

הכפר למעשה נמצא באזור חיץ שבין תאילנד למיאנמר, הכניסה אליו דורשת בידוק של חיילי צבא מיאנמר וכל תושביו מחזיקים בתעודת זהות בורמזית. המקום כמו קפא בזמן - כפר שבו אין כבישים, בתיו הקטנים מתקלפים, תרנגולות מתרוצצות בשבילים לצד תעלת מים המנקזת את מי הגשם הרבים יחד עם הביוב. לצד זה, התושבים בעלי מכוניות מודרניות והכפר מחובר לחשמל כך שלא מדובר באורח חיים פרימיטיבי למדי.

בני הכפר משתייכים לקבוצה אתנית הנקראת "מוֹן", והחוויה המרכזית שלנו במקום הייתה בבוקר שבו ביקרנו בביה"ס המקומי. הגענו לשם חמושים ב"תוּק-תוּק" שממנו חילקנו לילדים המאושרים גביעי גלידת וניל באמצע יום הלימודים. ההתרגשות שלהם מהמפגש איתנו, והאושר בעיניהם שנוצר בעת עצירת השגרה לטובת המאכל המתוק והמרענן - היה שווה את כל המאמץ.

אין כמו חיוך של הפסקת גלידה, צילום: עדי גולן תירוש

עדי, לה ניסיון רב בחינוך ילדים מכל הגילאים, מיד איגדה סביבה קבוצה גדולה של בנות ובנים, הפעילה אותם בשירה ובריקודים שונים במעגל, וגם העבירה להם שיעור מזורז באנגלית. את הידע שרכשו ממנה הם כנראה לא ילמדו במהלך שנת לימודים שלמה, שכן אפילו המורה שלהם בקושי מבינה את השפה.

מפגש עם הילדים המקומיים, צילום: ענת גולן

בנגקוק והביתה

במעבר חד במיוחד, נסענו מהכפר השקט שבלב יערות הגשם, לכרך הענקי בנגקוק, בירת תאילנד. מלבד קניות בקניונים ובשווקים הרבים בעיר, יצאנו לשיט על סירת "זנב ארוך" בנהר צ'או פריה החוצה אותה ובעיקר בתעלות היוצאות ממנו, ומציגות תמונות אחרות לחלוטין של בנגקוק: פחות גורדי שחקים וכבישים פקוקים וסואנים, יותר שכונות עוני ובתים פשוטים המטים ליפול אל תוך המים המזוהמים. היה סיור מרתק מאוד, שכלל צפייה בלטאות ענק משתזפות על גדות התעלות וחצרות הבתים.

בנוסף לאלה, רחוב הקוואסן המפורסם עמד בציפיות: שדרה רחבה, צפופה בהמון אדם ועמוסת דוכנים, מסעדות ופאבים מרעישים. האורות מהלוחות האלקטרוניים התלויים על גגות הבניינים מזכירים לרגע את כיכר טיימס בניו יורק, עד שמחזירים את המבט למטה אל הרחוב הסואן. מומלץ לבקר כאן בעיקר בשעות החשיכה, כאשר הרחוב הופך למסיבה אחת ענקית שמתרחשת מידי ערב.

אם אתם חובבי קניות מושבעים, הקדישו לפחות יומיים מלאים לבנגקוק. אם אתם גם חובבי טיולים עירוניים ומתכוונים גם לצאת מהעיר – קחו בחשבון אפילו ארבעה ימים ויותר. יש מה לעשות כאן ובסביבה.

התיקון

המזל שלא היה לנו בטיסה הלוך, שיחק לנו בחזרה: דיילת הקרקע החביבה של Royal Jordanian סידרה לנו את מושבי המטוס שלפני יציאת החירום! ההבדל בין הטיסות היה כמו שמים וארץ. עומר ישן במהלך רוב הטיסה במיטת התינוק שהתקינו עבורו על הקיר מלפנינו, ואנחנו ישבנו נינוחים (עד כמה שאפשר במושבי מחלקת התיירים) ורגועים, מלבד כמה כניסות לכיסי אוויר שחייבו אותנו לחגור אותו יחד עם אחד מאיתנו.

אחרי 16 ימים צמודים זה לזו ואלה לזה, חזרנו עם עומר אל סביבתו הטבעית. הכניסה לפעוטון החדש לא הייתה חלקה, אבל גם לא נוראית. תוך יומיים הוא התרגל לחבריו החדשים, וכנראה שאינו מתגעגע ללילות לבנים במטוס, נסיעות אינסופיות באוטו ושינויים תכופים בלוח הזמנים.

לסיכום: החוויה בהחלט מעפילה על הקשיים – זה אפשרי וגם מהנה לטוס עם קטנטנים!

עשינו לכם חשק לטוס לתאילנד עם ילדים? מצאנו עוד כמה כתבות שיכולות לעניין אתכם:

יעדי הכתבה

סגור
×