טיול משפחתי להולנד

הולנד היא אחד היעדים הפופולארים למשפחות, והסיפור שלפניכם מסביר בדיוק למה: טבע, נופים, ארנבות, תעלות, טחנות רוח - והכל בשבוע אחד. והפעם - הולנד גם מנקודת מבטה של ילדה בת חמש וחצי! בין היתר תמצאו כאן המון טיפים ועצות מעשיות לטיול - פשוט להדפיס ולנסוע...
צביקה
|
מפה
תמונה ראשית עבור: טיול משפחתי להולנד

הגעה להולנד

יצאנו, זוג + ילדה בת 5.5, לחו"ל, בפעם הראשונה ביחד.  הטיסות, היו במסגרת מבצע מיוחד של לופטהאנזה (333$ לכרטיס בטיסות סדירות באוגוסט!) ולכן היה צורך בהחלפת מטוס בפרנקפורט בדרכנו לאמסטרדם. לילדה, למרות שעת הלילה וחוסר השינה (הטיסה יצאה ב-05:30) כל הלוגיסטיקה הייתה בבחינת משחק מרתק: הנסיעה במונית לנתב"ג, הבידוק הביטחוני, מסירת המזוודות ("אבא, איפה ישימו אותן במטוס?"), המסועים הארוכים, התעקשות על גרירה בעצמה של תיק הדיילים שלנו, העלייה למטוס, חגורות הבטיחות, הכרית, שליפת מדף האוכל, האוזניות, המשחקים שקיבלה כתשורה לילדים מהדיילות, השפה הזרה (גרמנית) שהיא שמעה לראשונה... ואז מרוב חוויות הגברת נרדמה לה ולא היה צורך להעסיק אותה במהלך הטיסה, דבר שחששנו ממנו. 

בפרנקפורט היה טרטור קל, אם כי לא נורא, של לעלות ולרדת קומות מספר פעמים, מכיוון שאת ביקורת הגבולות של הכניסה לאיחוד האירופי עושים במפלס אחר מזה של השער בו הגענו ומזה של השער ממנו המראנו לאמסטרדם. 

רכב ומערכת הניווט

מהארץ שכרנו מערכת ניווט (GPS) ב"רנט דיירקט" ומכונית Opel Vectra אוטומטית ב-AVIS, שנבחרה בעיקר בגלל מימדי תא המטען שלה (108 x 93 x 47), שהתאימו למימדי המזוודות הגדולות שלנו. זו גם היתה המכונית שקיבלנו בפועל. המכונית הייתה מצוינת ותאמה היטב לצרכינו, אם כי לא היה מזיק אם AVIS הייתה מציידת את מכוניותיה גם בפח אשפה קטן (כפי שחובה אצלנו), דבר שהוא שימושי מאוד בנסיעות. בין המערכות הממוחשבות של המכונית הייתה גם ככל הנראה אופציה של מערכת ניווט מובנית, כי גיליתי בפנל הבקרה לחצן ניווט, מסכי ניווט (בהולנדית) בתצוגת מסך המגע של מחשב הרכב וחריץ CD לתקליטור שיכיל את תוכנת ומפת הניווט, במקביל לחריץ עבור תקליטור של מוסיקה. 

מערכת הניווט ששכרנו מהארץ התבססה על PDA של MIO עם תוכנת Destinator, כשהתפריטים וההנחיות הקוליות הם בעברית. כללית היא הקלה מאוד על מלאכת הניווט, אם כי דווקא שם המקום, Nieuw Milligen, שבו ממוקם כפר הנופש שבו לנו, Landal Rabbit Hill, לא היה מצוי בבסיס הנתונים של המפה וכך כדי לנווט "הביתה", נאלצתי לבחור עבור התוכנה יעד סמוך ומשם לנווט בעצמי. קיימות תוכנות אחרות כמו Streets & Trips, שבהן ניתן להוסיף נקודות יעד, שלא על בסיס שמות המצויים בבסיס הנתונים. גם את הירידה מ-A1 ל-A27, התוכנה ניווטה אותי בדרך שהייתה משונה בעיני ולמרות שהיא נכונה, קיימת לדעתי דרך ישירה יותר (עפ"י השילוט במחלפים עצמם). לעומת זאת בניווט לכתובת בעיר, המערכת הייתה מצוינת וחסכה ממני לחפש שילוט של שמות רחובות ומספרי בתים, שאינם תמיד קריאים מעמדת הנהג, חסכה המון עצירות להתבוננות במפה ומנעה בירבורים לא מתוכננים עקב חד סטריות של רחובות. בסך הכול – שווה את ההשקעה ומומלץ.

גם בוסטר לילדה לקחנו מהארץ והעלנו אותו כמטען יד למטוס ללא שום בעיה. 

מזג אוויר

מזל שגררנו עימנו מזוודות גדולות עם מלתחות גם לימים חמים וגם לימים קרים וגשומים. בניגוד לדיווחים של מטיילים מהשבועות הקודמים, ושלא בתאימות לתחזיות ארוכות טווח של מזג האוויר שראינו באתרי אינטרנט שונים, מצאנו את הולנד סתווית (במושגים ישראלים), דהיינו נעימה עד קרירה ביום, אפילו קרה בשעות הבוקר המוקדמות והחל משעות הערב ועם גשם, שעוצמתו נעה בין ממטרים קלילים ופזורים לבין מטר כבד לקראת ימי הטיול האחרונים. התוצאה היתה שהמלתחה הקיצית שלנו שכנה במזוודות ללא שימוש וחזרה ארצה הביתה נקייה ומקופלת בדיוק כפי שהיא טסה לחו"ל. 

פועל יוצא של מזג האוויר, שהלך והפך גשום יותר, ככל שנקפו ימי הטיול, היה הקדמת תוכניות כמו Efteling ושוק גבינות (שינוי יעד) והפיכת היום שלפני הטיסה ארצה ליום מנוחה בכפר הנופש ובסביבתו המיידית.

לתחילת הכתבה

התמקמות ב-ראביט היל

יום ו` – יום ההגעה:

איסוף מזוודות, קבלת הרכב השכור מ-AVIS (תור ארוך, ברובו של ישראלים), הכרת הרכב. היציאה מסכיפול הייתה בפועל רק לאחר 13:00. הנסיעה משדה התעופה ל-Rabbit Hill, שבקרבת Apeldoorn, היתה בתנועה עמוסה מאוד משום מה, מה שתרם לעייפות, אך למרות זאת הגענו לכפר הנופש מוקדם מדי, כשמגרש החניה שליד משרד הקבלה עמוס במכוניות הממתינות בגשם סוחף לשעה 15:00 שלפניה לא ניתן לקבל מפתח. ה-Check In עצמו מהיר מאוד. מוסרים שובר, מקבלים מפתח, מפה של כפר הנופש, לו"ז פעילויות (שפקידת הקבלה טרחה לתרגם לי את עיקריו לאנגלית), דפי צביעה לילדה וזהו. אף אחד לא ביקש שום מסמך מזהה או רישום של פרטים וכתובת. 

ליד משרד הקבלה נמצאת גבעה מגודרת ובה המון מחילות, שמהן מגיחות כל העת ארנבות מתורבתות עבות מימדים. בגדר פתחים להכנסת יד לליטוף. בהמשך למבנה המשרד מצויים מבנים עם שאר ה-facilities המרכזיים ובהם: חדר כביסה, בריכה מקורה ומחוממת עם מלתחות, בית קפה, מסעדה, מסעדת מזון מהיר, סופרמרקט, אולם משחקים, באולינג, חדר יצירה, מספר עמדות אינטרנט, טלפון ציבורי, בר ואולי עוד משהו ששכחתי. בחוץ, יש פינת ליטוף, מגרשי מתקני משחק, מגרש טניס ובריכה חיצונית. 

למרות שהיינו שלושה ומכיוון שרצינו שיהיה לנו מרווח ושתהיה לנו פרטיות משכנים (היחידות ל-4 נפשות הן קטנות יותר ומצויות בבתים דו-משפחתיים), שכרנו יחידה מסוג 6E המתאימה להלנת 6 נפשות לפחות, שילמנו תוספת עבור העדפת יחידה שיש לידה חניה והממוקמת במרכז הכפר. בדיעבד, תוספת התשלום הייתה מיותרת, כי כל היחידות מסוג 6E יש בקרבתן חניה (ליד "שלנו" היו מסומנות אפילו 4 חניות) ולגבי הגדרת "במרכז הכפר", כנראה שבמושגים שלהם 5 דקות הליכה עונה להגדרה.  כל כפר הנופש מצוי בתוך יער ויש הפרדה של עצים או צמחיה בין יחידה ליחידה וביער זה שורצות להן המון ארנבות בר, שאף ביקרו אותנו בהזדמנויות רבות, ומכאן שמו של המקום. גם סנאים וציפורים שונות נצפו בהזדמנויות שונות. 

בכל אופן היחידה הינה בית עם 3 חדרי שינה (בכל אחד מחדרי הילדים שתי מיטות יחיד וארוניות, בחדר ההורים שתי מיטות יחיד שהוצמדו, ארונות וכיור) + סלון עם טלוויזיה, ארונית ובה מערכת רדיו דיסק ומספר משחקים לילדים, שתי ספות, כורסה, פינת אוכל (שולחן ו-6 כסאות), מטבח מצויד היטב בכלי בישול, כלי אוכל ושולחן, כיריים 4 להבות של גז, מיקרוגל, קומקום חשמלי, מכשיר להכנת קפה ומקרר קטן. לטעמי, היו חסרים רק: מתקן לייבוש כלים, קרש חיתוך וסכין שף. חדרי השינה קטנים מאוד וכך גם חדר האמבטיה הכולל אמבט, מקלחת נפרדת וכיור. בחדרון נפרד מצויים השירותים עם כיור רחצה קטנטן. עוד מצאנו ביחידה חדרונים ובהם מטאטא, יעה, שואב אבק, מתלה כביסה, דלי וכד`. כמו כן יש ביחידה דלת יציאה לחצר שחלקה מרוצף ובו ריהוט גן.

מגבות ומצעים הזמנו מראש בתוספת תשלום. סט ליחיד כולל: ציפה לשמיכת הפוך, סדין לכיסוי המזרון (בקושי) ציפית לכרית, מגבת ידיים ופנים ומגבת אמבטיה. מגבות לבריכה ומגבות למטבח הבאנו עימנו מהארץ. את המצעים והמגבות מוצאים ארוזים בשקיות ניילון על המיטות החשופות ויש להציע את המיטות עצמאית. 

במטבח מצאנו ערכה ובה שתי מטליות מטבח, בקבוקון (בגודל של דוגמית) של נוזל ניקוי (הכמות בודאי שאינה מספיקה לשהייה של שבוע), קופסת גפרורים, שקית אשפה אחת בלבד וספוגית דו-צדדית לניקוי לכלים. אין קפה, תה, סוכר, מלח, פלפל או תבלינים אחרים. באלה כדאי להצטייד מהארץ, או ברכישה מקומית. כן יש צורך גם בהצטיידות בגלילי נייר טואלט (מקבלים רק גליל אחד לכל השבוע) ובנייר מגבת.

צדק כל מי שטען, שלא ניתן לתכנן טיול ביום ההגעה (ב-11:30), לאחר טיסות לילה ובוקר. עד שהתארגנו ביחידת הנופש, כשהילדה מייד מזהה ארנבות בר בחוץ, ניכרו בנו סימני הלילה הארוך. בתשישות בה היינו מצויים, התקשינו למצוא סופרמרקט ב-Apeldoorn הסמוכה, התברברנו קצת ולבסוף התפשרנו על לקיחת אוכל ב-take away מפיצריה שיש בה גם פיצה וגם שווארמה במגשיות (Pizza Palace, Koningennelaan 65A, Apeldoorn, Tel: 055-3558688). "פיצה לילדים" (5.00 €) היתה גדולה טעימה מאוד והספיקה ליותר משתי ארוחות לאחר חימום במיקרוגל. כל מנת שווארמה (4.00 €) הוגשה במגשית ולוותה בסלט קצוץ, ככר לחם קטנה שנאפתה במקום וברוטב. 

עייפים חזרנו ל-Rabbit Hill וקנינו בסופרמרקט שלו מצרכים לארוחות בוקר (ביצים, גבינות, לחם, חמאה, חלב, קפה, מאפים שונים, ירקות, פירות, בקבוקי משקאות קלים). גם במחירים היקרים שלו, הוצאה של 25.50 € (ועוד 0.20 € עבור השקית) הניבה מצרכים שהספיקו ל-4 ארוחות בוקר סבירות וקניה נוספת במהלך השבוע בפחות מ-8.00 € השלימה את החסר לשאר השבוע, כך שההוצאה על ארוחות בוקר בהכנה עצמית הייתה קטנה מהמצופה.

עקב האזהרות בפורום טיולי משפחות לגבי יתושים, הצטיידנו מהארץ בקוטלים ובמשחות, שלא מצאנו בהם צורך, אולי עקב מזג האוויר, שגרם לכך שרוב הזמן החלונות היו סגורים. לעומת זאת, נאלצנו "לטפל" בעכבישים די גדולים ובנמלים קטנות. המיקום ביער בכל זאת עושה את שלו וצריך לקחת זאת בחשבון בעת בחירת מקום לינה כזה.

לתחילת הכתבה

פארקים ומוזיאונים

 יום ש` – הטיול עצמו מתחיל:

ההחלטה להתרחק בימי סוף השבוע מהאתרים הפופולריים יותר הוכיחה את עצמה. בבוקר נסענו דרך Lelystad ו"הסכר הקטן" ל-Enkhuizen. בדרך ניתן גם לראות את ה-Aviodrome של Lelystad עם תצוגת מטוסים מתקופות שונות וממרחק ניתן גם להבחין בספינה Batavia. לראות את הים בשני צידי הכביש עניין את הילדה, אם כי עניין אותה עוד יותר לוודא, שבים "שלה" יש יותר ברווזים ושחפים מאשר בים שבצד השני של אמה.

ב-Enkhuizen ביקרנו בפארק האגדות (Sprookjeswonderland - מחיר אחיד למבוגר/ילד - 6.5€, כשבמחיר זה הילדה קיבלה גם שובר לשיט בסירה קטנה). מפה נמכרת בקופות בנפרד, אך לא הרגשנו שיש בה צורך. הפארק עצמו נחמד. פזורות בו דמויות שונות מהאגדות, מבנים, טירה, מבוך (שהילדה אהבה מאוד, בעוד שהוריה המודאגים נאלצו להישאר בחוץ), גן פרחים ואפילו פינת ליטוף. מתקיימים בו גם מופעים שונים (בהולנדית בלבד). מכיוון שרוב הדמויות אינן מאגדות המוכרות לנו, הן לא בדיוק עוררו הזדהות אצל הילדה, בייחוד כשהשפה בה הן דיברו הייתה הולנדית. 

לקראת היציאה יש גן שעשועים עם מגלשה ענקית, נדנדות, סחרחרות, מסילה עליה רוכבים על סוסים מלאכותיים ומעין נחל מלאכותי, שבו ניתן לנצל את השובר של הילדים לשיט, כשכל ילד שט לבדו בסירה וזו מונעת על מסילה קבועה במים. כאן הילדה חגגה. בסך הכול לא מסעיר, אבל נחמד. שווה ביקור אם כבר נמצאים ב-Enkhuizen ומתאים לילדים בגיל הרך.

המשכנו ב-Enkhuizen למוזיאון הפתוח (Zuiderzeemuseum מחיר: 11.5€ למבוגר, 4.50 € לילדה, 5.00 € עבור חניה). כאן דווקא מערכת הניווט פישלה בהכוונה וכשהבחנתי בזה, התעלמתי ממנה וניווטתי בקלות עצמאית לפי השילוט. אל המוזיאון הפתוח ובחזרה ממנו מגיעים בשיט במעבורת (בחזרה יש מספר תחנות ולכן שימו לב באיזה תחנה לרדת !).
האתר כולל בתים ישנים/משוחזרים על תכולתם. אין טעם להיכנס לכל בית ובית. מקבלים מפה, שעל פי המידע בה קל להתמצא ולנווט לאתרים המועדפים כמו אתרים המסומנים כבעלי ענין לילדים, או לכם. מקומות שעניינו אותנו: מקום שבו ניתן להשתעשע בצעצועים של ילדים מלפני יותר מ-100 שנה ובהם חישוק שניתן לרוץ עימו ברחוב, סוס עץ, קביים גבוהים מעץ, משחקי לוח שונים ועוד.

באחד הבתים ניתן לקבל בהשאלה לחצי שעה (ללא תשלום, או פיקדון !) בגדים מסורתיים הולנדיים וקבקבי עץ בהם הילדים (מתחת לגיל 12) יכולים לשוטט בכפר המשוחזר הזה. הגברת, שהלבישה את הילדה, גם טרחה להסביר לנו מה כל סוג של תלבושת מייצג ואף הביעה הזדהות עם העובדה, שארצנו במצב מלחמה. הילדה אהבה מאוד להסתובב בתלבושת ההולנדית.  במקום יש בתקופות שונות פעילויות בדגשים על נושא מסוים. בעת הביקור שלנו, הנושא היה "נישואין ולידה" ובאחד הבתים היו עריסות ובובות של תינוקות אותן ילדות בתלבושות ההולנדיות המושאלות, אהבו לחתל, להשכיב בעריסה וכד`. 

אני מצאתי עניין רב במעשנה, שבה עושנו דגי הרינג משופדים מתחת לשק, כשליד תלויים דגים אחרים לייבוש בשמש על מתקן מיוחד. תמורת 1.50 € קיבלתי גם הרינג מעושן שלם כזה על מגשית קרטון וניתן לשבת ממול על ספסל ולאכול אותו בהנאה. גם הילדה והשחפים גילו ענין בהרינג שלי. מומלץ !!!

בבתים אחרים יש הדגמה של כביסה בסגנון של ימים עברו, טוויה, הכנת רשתות דייגים ועוד מלאכות שונות. יש במקום גם מסעדה בשרות עצמי ובה סנדוויצ`ים טובים ונדיבים בתכולתם, מרק, עוגות, שתייה חמה וקרה. ליד יש מקום ובו נמכרות גלידות. לפני שנים רבות ביקרתי גם במוזיאון הפתוח של Arnhem, כך שיש לי בסיס להשוואה. אני נהניתי יותר ב-Enkhuizen. הוא פחות מעייף. מרחקי ההליכה קצרים יותר והילדה אהבה מאוד להתחפש להולנדית. המשכנו מ-Enkhuizen ל-Hoorn הסמוכה וטיילנו שעה קלה לאורך המזח. נחמד, אם כי לא הייתי ממליץ על נסיעה מיוחדת לכאן.

חזרנו על עקבותינו ובדרך חזרה עצרנו ב-Lelystad Batavia Shopping Outlet, מה שכמובן עלה לי... קחו בחשבון, שהחנויות נסגרות בדיוק ב-17:00. שלוש דקות לפני כן, כבר סימנו לנו, שהחנות עומדת להיסגר ואיך שיצאנו נעלו מייד את הדלת.

את התופעה של סגירה בשעה מוקדמת חווינו גם כשחיפשנו מסעדה לארוחת ערב. בסופו של דבר הגענו קצת לאחר 20:00 למסעדה בשם Buds (בצומת כביש N302 עם כביש N344), במרחק של דקה אחת בלבד של נסיעה מה-Rabbit Hill והצוות קצת הזעיף פנים לגבי רצוננו להתחיל בארוחה בשעה כזו, אך קיבל אותנו בסופו של דבר. הארוחה (אוכל הולנדי) הייתה משובחת מאוד (כ-50.00 € עבור שתי מנות עיקריות עשירות מאוד, מהיקרות שבתפריט, כולל תוספות רבות, מנת ילדים, שתייה קלה וטיפ).

לתחילת הכתבה
 

קופים ודולפינים

יום א`:
פארק הקופים
(Apenheul מחירים: 15.00 € למבוגר, 12.00 € לילדה, 4.80 € לחניה).

טיפ: קחו עימכם את כרטיס החניה מהכניסה אל הקופה ושלמו עבור החניה שם יחד עם התשלום עבור כרטיסי הכניסה – זה זול יותר מאשר במכשירי החניה האוטומטיים הגובים 1.60 € לכל שעה. 

היה זה יום א` והמקום היה עמוס במבקרים. בכניסה כדאי לשכור ארונית (1.00 €) ולהכניס בה כל מה שאינכם רוצים לסחוב עימכם במשך מספר שעות, במיוחד כשיש אזהרות, שהקופים עלולים לחטוף מכם כל דבר שמעניין אותם. שימו לב, שיש ארוניות בגדלים שונים והמחיר אחיד. כמו-כן יש דלפק ובו מקבלים ללא תשלום תיק מיוחד עם רוכסן ננעל, באופן שהקופים אינם יכולים לפתוח. בתיק זה הכניסו את התיק שלכם, ארנק, מסמכים וכל דבר שלא הייתם רוצים להשאיר בארוניות. 

מקבלים תדריך למשפחה (שלנו היה באנגלית ולכן כדאי לתרגם לילדים שעדין אינם דוברים שפה זו) לגבי כללי ההתנהגות בפארק ועם הקופים. עפ"י תדריך זה מצלמות ומשקפיים אינם מהווים אטרקציה לקופים. כמו כן, אם קוף בא ומתיישב עליכם, אין לגעת בו (הוא עלול להיבהל ואז לנשוך או לשרוט) – איש צוות של הפארק ימהר אליכם מייד ויתיז על הקוף תרסיס מים, שיגרשו מכם. בפועל פרט למקרה אחד, הקופים כלל לא התקרבו לאנשים, פרט לזמני ההאכלה, אולי בגלל ריבוי האנשים שהיו באותו יום. 

כדאי לתכנן את הביקור בפארק בצמוד למפה וללו"ז ההאכלה של הקופים, שמקבלים בכניסה, כי בחלק מהתחנות, כשאין האכלה, הקופים גם כלל אינם נראים. קצת מאכזב ביחס לציפיות ולאזהרות. מהכניסה ועד לאזור בו מצויים הקופים יש פארק יפהפה, שהייתי שמח סתם כך לטייל בו ולהנות מיופיו. במרכז הפארק מסעדה של מזון מהיר, שהייתה כמובן עמוסה מאוד בשעת צהרים של יום א`. לקראת היציאה יש קרוסלה נחמדה (1.00 €) וכמובן חנויות ודוכני מתנות/מזכרות וכמובן, שלא יכולנו לעזוב מבלי שהילדה תצטייד בבובות של קופה והתינוקת שלה. ומה זוכרת הקטנטונת הכי הרבה מכל הפארק הזה ? את הקאקי הגדול של החמורים בפינת הליטוף...

על התכנון המקורי ליום זה לביקור גם במוזיאון הפתוח של Arnhem נאלצנו לוותר עקב הקרבה לשעת הסגירה שלו (17:00) וגם מכיוון שרק אמש ביקרנו ב-Zuiderzeemuseum.  עקב העייפות המצטברת, החלטנו בערב זה לאכול בכפר הנופש עצמו ולקחנו ארוחות ערב ממסעדת מזון מהיר שבו (שניצלים משודרגים עם בייקון ובצל, סלטים, רטבים, ארוחת ילדים ומשקאות קלים (23.50 €). ערכנו שולחן בחצר "ביתנו" ונהנינו מהשקט, מהאוויר הצלול, מקול הקוקיה מעל צמרות העצים ומהארנבות שהתחילו להתקבץ לידינו. 

יום ב`:
משעת בוקר מוקדמת ועד 14:00 בילינו בדולפינריום של Harderwijk. כרטיסים מוזלים נמכרים בדלפק הקבלה של ה-Rabbit Hill ואף קיבלנו שי לילדה -דולפין גדול מתנפח לשימוש בבריכה או בים (כרטיסים מוזלים: 22.00 € למבוגר, 18.50 € לילדה). חנינו בחניה ממש מול הכניסה לדולפינריום (6.00 €).  כמו בפארקים אחרים, כדאי גם כאן להתעכב מעט בכניסה עם המפה והלו"ז ולתכנן היטב את סדר הביקורים באטרקציות השונות של המקום, כדי לנצל את הזמן ביעילות. גם כך, די רצים ממופע למופע והעומס היה גדול להפתעתנו למרות שזה היה כבר יום ב`. 

הילדה אהבה במיוחד את הסרט התלת מימדי על הפיראטים (וגם נבהלה קצת בהתחלה מהאפקטים הנילווים, עליהם לא אספר כדי לא לקלקל את החוויה לאחרים) ואהבה ללטף את הדגים השטוחים בבריכה שליד (טיפ1: אין לכם מה לחפש במופע המתקיים במקום הזה, כי הוא רק דברי הסבר בהולנדית על הדגים ללא שום מופע, טיפ 2: במקום נמכרת ערכת האכלה לדגים ב-1.00 € - הדגים די התעלמו ממה שניסינו להאכיל אותם). גם מופע הדולפינים, מופע אריות הים, מופע פילי הים ומופע כלבי ים היה מוצלח ביותר. אני הגעתי למקום עם ציפיות נמוכות גם בגלל חוות דעת מסוימות בפורום הזה וגם מכיוון שכבר הייתי 4 פעמים באתרים של Sea World בסן דייגו, קליפורניה ובאורלנדו, פלורידה ובכל זאת מאוד נהניתי. בהחלט שווה את הביקור. בודאי למי שטרם היה בפארק של חיות ים.

ב-14:00 עזבנו לכיוון חיטהורן (Giethoorn) למרות שטרם מיצינו את הדולפינריום וזאת עקב התקדרות השמים והתחזית לימים גשומים בהמשך השבוע. הדרך ל-Giethoorn עברה עלינו בגשם סוחף ובנקודה מסוימת אף חניתי בחניה, בהמתנה להקלה, מכיוון שבקושי יכולתי לראות את הכביש דרך הגשם. ממש לא האמנתי שנוכל לטייל ביעדנו, אך למזלנו עם ההגעה ליעד (ושוב מערכת הניווט הוליכה אותי בדרך שונה מזו שאני הייתי בוחר בה, אך הפעם אני מודה לה, כי זו היתה דרך כפרית ויפה מאוד) הגשם פסק, כאילו לכבודנו.

לקחנו שיט של שעה (לא העזנו יותר בגלל מראה העננים בשמים), שבה הפלגנו בסירה חשמלית בהתאם למפה ולהנחיות שמקבלים בנקודת ההשכרה. השיט היה למרכז האגם, הקפה של האי, כניסה דרך מעבר מס` 5 (יש תמרורים בצורת משולש ובמרכזו מספר) אל תעלה מרכזית המעבירה אתכם בניחותא בין הבתים היפים של העיירה וגינותיהם המטופחות ובחזרה אל נקודת המוצא.

טיפ: לא כדאי להיכנס למעברים שאינם מסומנים בתמרור כנ"ל, או שתמצאו עצמכם בסבך של צמחיה שעלולה להסתבך במדחף מנוע סירתכם. בכלל, כדאי להתרחק מצמחיה, למרות שבתדריך, הסבירו לנו כיצד לנקות את המדחף מצמחיה במקרה הצורך.

הילדה נהנתה מאוד לשלח כחץ מקשת להקות ברווזים אל פרורי לחם שהיא זרקה אליהם. חלקם אף אכל ישירות מידיה.

המראות היפים שנגלו לנו בשיט עוררו בנו תיאבון גם למראות נוספים וגם לאוכל וממגרש החניה שליד עמדת השכרת הסירות, שבנו רגלית לאורך התעלות בהן שטנו, כשאנו נהנים מאוד מיופיו של המקום. לדעתנו – כאן היה שיא הטיול ! אנו ממש היינו שמחים להתאכסן כאן באחד מבתי המלון/ההארחה ולבלות כאן לפחות יום שלם נוסף. בדרך הילדה נהנתה להאכיל ברווזים נוספים וגם עז בחצר אחד הבתים.

את הערב כאן חתמנו בארוחת ערב טובה מאוד במסעדה האיטלקית Fratelli שליד מעבר מס` 4. (פיצה מרגריטה לילדה, מיקס של בשרים בגריל לנו, קינוחים, משקאות וטיפ 60.00 €). אוכל משובח, מלצריות יפהפיות, נוף נהדר, ברווזים שטים לידינו – מה רע? הילדה אפילו קיבלה כשי למזכרת כוס מיוחדת בצורת ליצן, שבה הוגש הקינוח שלה. לקראת סוף הארוחה החל שוב לטפטף ואנו מיהרנו לשים פעמינו בחזרה לכיוון המכונית, אם כי בדרך הגשם פסק עד לכניסתנו למכונית. איזה התחשבות ! בדרכינו בחזרה ל-Rabbit Hill שוב ירד גשם, שעוצמתו אף מנעה לשמוע לפעמים את הנחיותיה הקוליות של הגברת ממערכת הניווט. שיא הטיול, כבר אמרתי ?

לתחילת הכתבה

אפטלינג וגבינות

יום ג`:
הביקור באפטלינג (Efteling), שחשבנו במקור שהוא אמור להיות שיאו של הטיול ולכן תוכנן במקור ליום ד`, הוקדם עקב התחזית הגשומה להמשך השבוע וטוב שכך עשיתי. את הכרטיסים קניתי בהוזלה של 3.00 € לכרטיס עוד בארץ דרך האינטרנט (25.00 € במקום 28.00 €, מחיר אחיד למבוגר/ילד). בנוסף להוזלה הכספית זה גם חסך ממני עמידה בתורים בקופות. טיפ: כרטיס לחניה יומית (7.00 €) ומפה (1.50 €) ניתן לרכוש גם בדלפק ה-Information ושם לא היה תור בכלל. לעומת זאת, בהגעה לאפטלינג, בסביבות 10:00, עמדנו בפקק תנועה של מעל לחצי שעה, רק כדי להגיע לחניה. מומלץ לתכנן הגעה מוקדם יותר משעת הפתיחה, שהיא 10:00. 

אני וזוגתי כבר ביקרנו כאן לפני שנים רבות ואז מאוד נהנינו. הפעם, הרבה פחות. הקצב היה איטי בהרבה, בגלל הילדה. למרות שהיה זה יום ג`, התורים למתקנים הפופולריים יותר ארכו כ-45-50 דקות. הילדה השתעממה בתורים ונראה ש-5 דקות של חוויה לא הצדיקו אצלה את ההמתנה הממושכת בעמידה בתור (מזכיר לי קטע מסוים מ"מרפי בראון", שגם היא טוענת שאתרי דיסני מבחינתה הם כמו סקס: התורים הם משחק מקדים ממושך מדי לדקות מועטות מדי של טלטולים ו-Ups & Downs).  בפארק פזורות מזללות רבות של מזון מהיר וגם מסעדות של ממש. מרגיז, שלאחר גביית תשלום כה יקר עבור כניסה לפארק, חניה ומפה עוד דורשים תשלום בגין כל גיחה לשירותים. במפה יש סימון איזה מתקנים מתאימים לכל המשפחה, איזה לנועזים שבחבורה, איזה אינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות וכד`.

הילדה זוכרת בחיוב את שיט האבובים (נרטבים מאד וכדאי שיהיו לכם בגדים להחלפה למקרה הצורך), השיט באגם, הקרוניות בביתן עם בובת הליצן (קרנבל פסטיבל), הסירים המסתובבים ("איזה סחרחורת !"), השיט ב"פטה מורגנה" (קצת הפחיד אותה ששטנו לתוך לוע פעור של מפלצת כלשהי), רכבת הרים לילדים הנוסעת במעגל סביב דולפין המתיז נד מים שמעליו פיראט שתום עין וכמובן, את החמור המטיל מטבעות מתוך אחוריו. דווקא הקטע של פארק האגדות לא עשה עליה רושם והיא אף אמרה, שזה דומה לפארק האגדות של תחילת הטיול (Sprookjeswonderland). במהלך כל היום היינו בתצפית על השמים המתקדרים וחששנו שגשם ישים סוף לטיול שלנו בכל רגע, אך שוב התחשבו בנו... כמובן שאי אפשר מבלי להשאיר איזה מעשר בחנות המתנות שביציאה וכך מצאנו עצמנו יוצאים עייפים מאוד בסביבות 18:00.

בדרך חזרה עצרנו לארוחת ערב במסעדה של מלון רשת AC, לצד כביש A27. האוכל היה טוב, אך השרות איטי להחריד ומאוד לא מקצועי. שתי ארוחות תפריט של 3 מנות למבוגרים, ארוחת תפריט ילדים, שתיה וטיפ – 58.00 €.

יום ד`:
בהמשך למגמה של הקדמת יעדים עקב הגשם, ביטלנו ביקור מתכונן בשוק הגבינות של Gouda, המתקיים בימי ה`, ובמקומו ביקרנו בבוקר זה בשוק הגבינות של Edam, המתקיים בימי ד`. חונים מחוץ לעיירה (3.00 €) בחניה מוסדרת למבקרי שוק הגבינות. הסדרנים מנסים למכור לחונים גם גלויות מזכרת ומפה, אם כי בהגינות הם מודים, שהמפה לא ממש הכרחית וזה גם נכון.

מגיעים משם לשוק הגבינות בהליכה קצרה של כ-5 דקות. מומלץ להגיע מוקדם ממועד השוק, כי כשאנו הגענו (בסביבות 11:00) כבר היו המון אנשים והיה קשה למצוא נקודה שממנה גם הקטנטונת תוכל לצפות באירוע. כרוז מסביר (גם באנגלית) את התהליך ואת הרקע ההיסטורי שלו. דיילות של קידום מכירות בלבוש הולנדי מסורתי עוברות ומחלקות דוגמיות של גבינה לטעימה (והיא טעימה!). הטקס חוזר על עצמו: סירות מגיעות עם ככרות הגבינה, אלה נפרקות אל המגשים הארוכים הנישאים בשניים על-ידי הסבלים בריצה, אל המאזניים ומשם לאחר המכירה אל עגלת סוסים המוליכה את הסחורה אל יעדה. מסביב תזמורת כלי נשיפה, מקהלת ילדים, מפעיל של תיבת נגינה והמון חנויות ודוכני מזון ומזכרות. צבעוני ונחמד מאוד, אם כי הופך למשעמם לאחר כחצי שעה, במיוחד כשמתחיל לרדת גשם קל. בהשוואה לשוק הגבינות ב-Alkmaar, בו הייתי לפני מספר שנים, שם עליז יותר, כאן קומפקטי יותר.

הצטיידנו באחד הדוכנים במספר ככרות גבינה, כולל למתנות (אל חשש, הגבינות עמידות למשך חודשיים בקיץ גם ללא קירור). כמו כן קנינו כריכים עם סלמון מעושן, מגשית עם שרימפס מטוגנים, עוד מגש עם דג מטוגן, קצת חמוצים, קצת דומדמניות ואוכמניות ובדרך חזרה אל המכונית עצרנו ליד הנחל ועשינו לנו צהרים של פיקניק נהדר ואף הותרנו למחר, בעלות נמוכה מזו של ארוחת צהרים במסעדת מזון מהיר.  מ-Edam המשכנו בנסיעה של מרחק קצר ל-Zaanse Schans. הגשם היתל בנו כל העת וגרם לנו ללבוש ולפשוט מעילי גשם על פי רצונו. במקום מספר טחנות רוח ובתים ישנים/משוחזרים וחנויות של מתנות/מזכרות.

לא קיפחנו אף מחנה וביקרנו ביקור מייצג בכל אחד מהם. טחנת הרוח בה ביקרנו, (שמה De Zoeker והמחיר 2.50 € למבוגר, לילדים מתחת לגיל 6 – חינם), הייתה פעילה ואף קיבלנו דף הסבר בעברית! החנויות יקרות, אך בכל זאת גם מחנה זה לא קופח ואפילו לא השירותים (0.50 € !). עלות החניה במקום היא על פי זמן השהיה במקום (נע בין 4.00-7.00 €).  בערב אכלנו רייס טאפל (סביר) לשניים של 27 מנות (!) במסעדה אינדונזית Bali Pinang ב-Korenstraat 106, Apeldoorn, Tel: 055-5222515. העלות כולל ארוחת ילדים (העוף המטוגן היה קצת נוקשה), משקאות קלים וחמים וטיפ (60.00 €)

לתחילת הכתבה

סיורים אחרונים וחזרה

יום ה`:
יום מנוחה ברובו בכפר הנופש. הילדה לא הניחה לנו לוותר על ביקור בבריכה וזה היה היום שהיא בחרה לבלות בוקר בבריכה המקורה. בפנים 27 מעלות צלסיוס, אך כשיוצאים החוצה – 14 מעלות בלבד ! קררררר.

מכיון שהיום הוכרז כיום של מנוחה והתארגנות לקראת השיבה ארצה, אכלנו פיצה לצהרים מתוצרת מסעדת המזון המהיר של הכפר (9.50 €). לאחר מנוחת צהרים, נטלתי מפה והחלטתי לאלתר טיול קליל במכונית בדרכים כפריות לעיירות קטנטנות בסביבה. היה טיול נהדר! הלכנו לאיבוד מכוון בכל מיני דרכים לא מסומנות במפה עם חוות לצידן, נתקלנו בצבאים ועופרים בשדה ליד בית חווה אחת, פגשנו טווס כך סתם על הכביש וראינו בית אחוזה מפואר כל כך, שבחשבון הבנק של בעליו חייבים להיות מספר מיליארדים רק כדי לתחזקו. כמובן שאי אפשר גם בלי טחנת רוח. עכשיו, כשכבר לא היינו צריכים, גילינו גם המון מסעדות וסופרמרקטים דווקא צפונית ומערבית לכפר הנופש שלנו (אנחנו ביום ההגעה חיפשנו דווקא מזרחה בכיוון Apeldoorn).

סיימנו בארוחת ערב שוב במסעדת Buds (מה שאומר שאהבנו את האוכל שלהם). הפעם הגענו מוקדם יותר, בסביבות 18:30 (המסעדה הייתה מלאה לחלוטין) כך שהיה גם זמן לקינוחים ושתייה וכך החשבון כולל טיפ הגיע הפעם ל-65.00 €.  בזמן אריזת המזוודות האזנו בדריכות כל העת לטלוויזיה לידיעות על כך שאין מאפשרים להעלות מטען יד למטוס בטיסות אל/מבריטניה וארה"ב וחששנו, שהאיסור יתרחב ליעדים ושדות תעופה נוספים, מה שהיה יוצר לנו בעיה של מצלמות, PDA, מערכת ניווט (מושכרת!) ועוד אי אילו דברים שאינני מוכן לשלוח במזוודה לבטן המטוס. 

יום ו` – יום העזיבה:
הכנת יחידת הנופש למסדר ניקיון: ניקוי יחידת הנופש, פרוק וקיפול מצעים ומגבות והתארגנות אחרונה.

בוקר גשום מאוד קרקע אותנו בהמתנה לגיחה החוצה להעברת המזוודות אל תא המטען של המכונית (בדרך אל החניה עוברים שביל, ההופך בוצי וחלקלק בגשם) ולפינוי האשפה אל מיכל אשפה ציבורי (כדאי לעשות זאת מוקדם כי הוא מתמלא מהר מאוד). Check Out מהיר מאוד. מחזירים מפתח וזהו - לא מתעניינים בכלום.

ארוחת בוקר דלה מאוד ויקרה במזנון, שאיננו מתמלא בקצב שהוא מתרוקן, במסעדת ה-Rabbit Hill (המחיר: 9.00 € למבוגר, 4.50 € לילד וממש לא שווה את זה). נקודת האור היחידה: היו במזנון קופסאות אישיות של Hagelslag (נמלי שוקולד). וכעת ההתלבטות הגדולה: מה עושים ביום קר וגשום כל כך, כשעושים Check Out בבוקר והטיסה הביתה רק בערב ?

נסענו ל-Utrecht בתקווה שתהיה הפוגה כלשהי שתאפשר טיול עירוני רגלי קצר. לא התאפשר. נכנסנו לחניון של קניון Hoge Catarijne (מה שכמובן עלה לי הרבה יותר מהחניה עצמה, שהייתה אגב דומני 2.20 € לשעה). ראינו קניון ענק מימדים ובו בין השאר חנויות מזון וכריכים מהם היינו מרכיבים ארוחת בוקר עשירה בהרבה וזולה בהרבה מזו שאכלנו בכפר הנופש. ויתרנו על אופציות ההמשך של Utrecht ונסענו להאג.

ביקור בפנורמה של Mesdag (עלות: 5.00 € למבוגר, 2.50 € לילד) הותיר את הילדה נפעמת ("אני בתוך ציור!") וגם אותנו, למרות שזה לא הביקור הראשון שלנו שם. היא גם אהבה להסתכל דרך פתחי הצצה המצויים במסדרון החוצה ומאפשרים מבט מקרוב לציור עצמו ללא האשליה הנשקפת מהבמה שבמרכז הציור. לביקור עצמו אין צורך ביותר מחצי שעה, אך מזל ששילמתי מראש במכשיר החניה עבור קרוב לשעה (1.30 €), כי גשם סוחף גרם לכולם להצטופף במבוא של המוזיאון בהמתנה להפוגה וליציאה מהירה אל המכונית. מכאן ובנסיבות אלה, כבר לא היה טעם לחשוב על מדורודאם. עצרנו לצהרים קלים בקומפלקס של מסעדות על ה-A4 , סמוך לסכיפול ומשם לשדה התעופה להחזרת המכונית השכורה ולטיסות הביתה. כמה שמחנו לגלות, שכאן עדין ניתן להעלות מטען יד למטוס ללא כל המגבלות הנוראיות עליהן שמענו בטלוויזיה.

סיכום והרהורים:

לטייל עם ילדה בת 5.5 זו משימה קשה הן להורים והן לילדה. נקטנו גישה של הגמשת תוכנית הטיול בהתאם למזג האוויר ובהתאם לעניין ולעייפות. השמטנו בלי חשבון הרבה אתרים שהיו מתוכננים במקור. אצל ההורים הייתה אכזבה מכך שהילדה העדיפה האכלת ברווזים ועיזים, מתקני שעשועים שכמותם ניתן למצוא במגרשי משחקים בארץ ובריכה די שגרתית על האטרקציות האמיתיות והמיוחדות של טיול בהולנד. הייתה לה העדפה ברורה של מתקני שעשועים די בסיסיים ושל ליטוף בעלי חיים על נופים, מבנים יפים ופארקי שעשועים מורכבים. זה מה שתרם לכך שחיטהורן הפכה לפסגת הטיול ובאופן לא צפוי נוצרה אכזבה מסוימת (אצלנו ההורים, לא אצלה) מאפטלינג, שציפינו שהוא יהיה השיא. 

יתכן שבתנו היא צעירה מדי עדין, כפי שטענו באזני מספר חברים ונדמה לי שזו גם עמדה של יונית (מנהלת פורום טיולי משפחות ופורום אירופה) בספרה. יתכן גם שאילו היה ילד נוסף במטיילים, זה היה תורם וגם נעשה קל יותר. המעניין הוא, שכעת במרחק של מספר ימים מהחזרה ארצה, הדברים נראים לה וגם לנו קצת אחרת. פתאום היא מתלהבת מדברים שלא הגיבה אליהם במהלך הטיול עצמו. הערך המוסף הגדול ביותר, למרות הכול, היה ה"ביחד" והיא ששה לספר איך היא עשתה עם אבא את זה ואיך היא נהנתה לעשות עם אמא את זה... בסך הכול נהנינו, אך לקחנו שבוע חופשה לנוח מזה קצת...

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×