פלורידה - טיול קרוואן בלואיזיאנה ופלורידה

בכתבה זו אתן כמה טיפים להתנהלות נכונה בארצות הברית בטיול קרוואנים משפחתי, וגם לא אזניח את המשך תאור מסענו בפלורידה - key west והפארקים באורלנדו.
משפחת שהרבני
|
מפה
תמונה ראשית עבור: פלורידה - טיול קרוואן בלואיזיאנה ופלורידה

הקרוואן בביצות לואיזיאנה

אז ככה, אנחנו מטיילים כבר שבועיים פלוס, והתחושה טבעית- כאילו משחר ילדותי עשיתי קמפינג בביצות לואיזיאנה. האמת שזו לא חוכמה גדולה, אבל בכל זאת יש כמה דברים שכדאי לדעת כדי להימנע מטעויות מיותרות. 

  • לגבי הקרוואן:
    • חשוב להבין היטב את פעילות כל מערכותיו – במיוחד – אופן חיבור מים חשמל וביוב, הפעלת גנרטור, תנור, חיבור לכבלים, חימום המים למקלחת, חיישני סטטוס רמת מילוי מכלי מים, גז, ביוב, מצבר. להבין על מה כל דבר פועל (מצבר, גז, חשמל חיצוני 110v). הרוב באמת פשוט והגיוני, אבל חבל להגיע למצב שלנו שרק אחרי 10 ימים הבנו איך מפעילים את תנור האפיה (פועל על גז, ויש להדליק בגפרור ארוך פתיליה בתחתיתו תוך לחיצה על כפתור מסוים, להמתין 15 שניות ורק אז להעצים את האש לטמפרטורה הרצויה -שימו לב הכל בפרנהייט). וודאו שצינורות המים והחשמל באורך של לפחות 10 מטר, ושצינור הביוב שלם וללא חורים וגם הוא רצוי שיגיע לאורך 5 מטר לפחות.
       
    • דאגו לקוביות סטנדרטיות או קוביות עץ כדי לאזן את הקרוואן. באתרים מסוימים הקרקע אינה מישורית והרכב חונה במדרון. כדי שיהיה נוח לשהיה ושינה מומלץ לאזן את הרכב על ידי הקוביות עליהן מטפסים עם הגלגלים בצד הנמוך של המדרון. לנו יש טקס קבוע, שלאחר חניה אני משאיל מהבנות טוש ובודק את כוון הגילגול שלו בשולחן המטבח – לא מתגלגל?! הקרוואן מאוזן פיקס.
       
    • אחרי שהכל הובן יש להפנים את המימדים של הרכב שהינם חריגים בכל שלושת מימדיו:
      גובה
      : יש להיות מודע לגובה של הרכב, קריטי במיוחד בכניסה לחניונים תת קרקעיים, גשרים, ומתחת לעצים. מאוד לא נעים להיכנס בנסיעה למקדונלדס להזמין מהחלון כמה המבורגרים ורק אז להבין שגרדתם את הגג בשער הכניסה והשארתם שם את המזגן.
      רוחב: לאור הרוחב החריג יש כבישים צדדים צרים וגם ראשיים (במקרים בהם נעשות עבודות בכביש), שבהם מרחב התמרון מוגבל עד מוגבל מאוד. זה הרגע להוריד מהירות לאתר את המסלול הרחב יותר, לחכות עם עקיפות ולנהוג עם שני ידיים על ההגה. חשיבות הידיים הינה בעיקר כאשר תעקוף אתכם משאית אימתנית, וזה קורה הרבה. אז בשל שטח הפנים הגדול של הרכב הוא מוסט הצידה.
      אורך: האורך זו נקודה בעייתית בעיקר בעקיפות, בפניות בכלל ופניות פרסה בפרט, ובנסיעה לאחור. חשוב לכוון את המראות היטב, להיות מודעים לשטחים מתים, ללמוד להשתמש במראה הקטנה המודבקת למראות הצידיות (בלעדיה אתם אבודים), לא לנסות לנסוע ברוורס ללא הכוונה – תתפלאו לגלות כמה מהר גודלים עצים, צומחים עמודים, ונבנים מבנים שאתם מוכנים להישבע שהם לא היו שם ברגע שהתחלתם לנסוע לאחור. פניות פרסה, בכביש סואן לעשות רק לאחר שאתם מודעים לרדיוס הסבוב של הרכב, אלא אם כן אתם סומכים על יכולת בלימת החרום של הנהג האמריקאי. לגבי פניות מכביש צר– את ההגה יש להתחיל לסובב לכוון הרצוי רק לאחר שלפחות חצי מהרכב חלף על פני הצומת, שאם לא כן אתם מסתכנים באיסוף מזכרות מצידי הכביש.

נראה מאיים, אך באמת זה פשוט אם עושים את זה נכון, ולאחר שבוע תרגישו כמו מלכי העולם על כסא הנהג, עם מוזיקה טובה ברדיו, ובן/בת זוג לצידכם שמפנק/ת אתכם במתוקים, חמים, קרים וברשותכם אני מעדיף לעצור כאן. 

לתחילת הכתבה

טיפים לטיול מוצלח

  • ילדים קטנים: הילדים הם עם מוזר – נוף לא מעניין אותם, כשצריך אותם עירניים (כי צריך ללכת) הם פתאום עייפים, וכשרוצים אותם ישנים כדי לנהוג קצת בשקט, הם תופסים את המרץ של החיים. לכן ברור שבקטע הזה הם הבוסים, ואם אי אפשר לנצח, כנראה כדאי להצטרף – חשוב לזרום עם מה שנוח להם, שום הסבר- אינטלגנטי ככל שיהיה, לא יעזור לשכנע ילד לצאת מהבריכה כדי לטפס על גבעה ולראות שקיעה מדהימה. זהו את שעות השינה של הזאטוטים וכוונו את שעות הנסיעה לשעות אלו, אם צפויה לכם נסיעה ארוכה של מעל 300 מייל ביום שווה לשקול קימה מוקדמת ולהרויח שעתיים שקטות של נסיעה לפני שהם מתעוררים, ואז מבלי שהם הרגישו עד 12 בצהריים אתם ביעד והרווחתם נסיעה רגועה ויום שלם שפנוי לפעילות.
     
  • אתרי קמפינג: מומלץ מאוד לעשות מנוי על Pasport America (במחיר 44$) שמעניק 50% הנחה במאות אתרי קמפינג. אנחנו גילינו שבדרך כלל פינות חמד רבות מסתתרות דווקא בקמפינגים שממוקמים ב-State Parks. חפשו את השלט החום שלהם, בדרך כלל לא תצטערו- תמצאו שם שבילי הליכה, מסלולי אופניים, נהר או אגם נחמד, אפשרויות לשוט או לדוג והכל במחירים סבירים מאוד.
     
  • אופניים: לא לוותר בשום אופן, אני יכול להעיד על עצמי, שרגעי עונג רבים חויתי בטיול דווקא ברכיבה, הרכיבה מאפשרת קשר מיידי עם רוכבים אחרים, סיכוי רב יותר להתקל בחיות בר, אפשרות לבצע נסיעות מנהלתיות (כביסה, מכולת, כספומט, טלפון) בכיף תוך המנעות מהליכות מעיקות או ניתוק הקרוואן וחיבורו מחדש. לאור העובדה שרבים מאתרי הקמפינג, הם אתרי טיול ופנאי בפני עצמם - אני, דבר ראשון או שני לאחר חיבור הקרוואן, מסתער על האופניים, לומד את השטח ואז אוסף את המשפחה לסיבוב ברגל כשאני כבר מכוון אותם לכל המקומות הנכונים.
     
  • הכנות לנסיעה: לפני כל תחילת נסיעה יש לבצע מספר בדיקות כדי לשמור על שלמות הקרוואן ובטיחותכם: יש להרים את מדרגת הכניסה, לסגור חלונות גג, לוודא שכל המגירות הארונות והמקרר סגורים היטב, לוודא שדברים שבירים נמצאים במקומם, שכל הכלים נשטפו והוחזרו לארון. מהר מאוד תגיעו למצב שבסריקה של מספר שניות תדעו לזהות אלמנטים שיש לאבטח אותם. כל הנ"ל הכרחי לאור העובדה שבמהלך סיבובים בנסיעה פועלים כוחות חזקים בקרוואן, ואם אתם לא בקטע של צלחות מעופפות כדאי להקפיד.
    אצלנו הבנות מהר מאוד למדו לזהות ארועים חריגים בנסיעה ואנחנו מקבלים באופן שוטף דיווחים על ארונות נפתחים, דברים עפים, נשפכים או מתרסקים. ברב המקרים הסיוע מאחור מאפשר להתמודד עם הקטסטרופות לפני שהן הופכות להיות בלתי הפיכות: לדוגמה בקריאה- "אמא, המגירה נפתחה"- התרגולת הינה: לי-הורד מהירות, הימנע מסיבובים חדים ולאורלי- שחרור מהיר של חגורת הבטיחות, זינוק התאבדות לעבר המגירה, וסגירה מהירה שלה בבעיטת יעף אחורית. עכשיו אפשר לנגב את הזיעה הקרה כשהבנות יושבות משועשעות מהאקשן מסביב.
     
  • בנסיעה: הנווט בכבישי ארצות הברית קל ביותר אך עדיין יש מספר אלמנטים שכדאי להיות מודעים אליהם:
    • 4 Way Stop: צמתים בהם בכל הכוונים מוצב תמרור עצור, הראשון שמגיע נוסע. פניה ימינה ברמזור מותרת בדרך כלל גם ברמזור אדום. בפניה שמאלה מרומזרת, בהרבה מקרים יהיה לכם ירוק בה בעת עם אלה שנוסעים ישר מולכם – זהירות!! כל הכבישים מסומנים עם מספר המייל שלהם, ומספר היציאה הינו בהתאם למספר המייל הקרוב ליציאה.
       
    • דלק: הפרשי המחיר בין תחנות סמוכות יכולים להגיע ל-15% וזה מאוד משמעותי לרכב זולל דלק, ההוצאה על דלק תהיה אחת המשמעותיות שלכם ושווה להתאמץ להגיע לתחנות הזולות יותר. כלל אצבע שבדרך כלל עובד (חוץ מבניו מקסיקו, שם לדעתי כל בעלי התחנות מתואמים במחיר) הוא, שמיציאה מכביש מהיר בה יש יותר תחנות, התחרות תוביל למחיר זול יותר מאשר ביציאה עם תחנה בודדת. במקומות נידחים, המחיר יהיה גבוה יותר ולכן כדאי להגיע אליהם עם מיכל מלא.

לתחילת הכתבה

לכיוון קי ווסט

ועכשיו לאחר כל הבלה בלה המייגע בואו נחזור למסענו...

לאחר הביקור המהנה במיאמי, ולפי המלצת מארחינו, עצרנו בפארק עירוני נחמד ליד העיר (Markham Park על צומת 595 עם 75). זהו למעשה הלילה הראשון שלנו בטבע, גם אם עדיין בקטנה. מצאנו חלקה נחמדה בלב היער, ואני יצאתי לסיבוב האופניים שלי. במקום יש שדה תעופה מקצועי לטיסנים, אגם גדול, מטווחים מסוגים שונים, מרחב אילוף לכלבים עם מתקנים שונים, מצפה כוכבים, והעונג שלי סינגל מטריף לרכיבה בתוך היער. כזכור האופנים שלי עדיין בארץ ואני מפנטז כבר על רכיבה על הגלגלים שלי.

למחרת התחלנו להדרים לכוון ה-Keys. מדובר בשרשרת של עשרות איים המחוברים ביניהם בגשרי ענק. הגשרים הללו באמת מדהימים בהיבט ההנדסי של אופן הקמתם, חלקם גם מטפסים לגובה רב כדי לאפשר לאוניות גדולות לחלוף מתחתם, ובכמה מהם קיימות עמדות נוחות לדייג חכות מהגשר עם גישה של הקרס ללב ים. עצרנו ללינה ב-Bahia Honda State Park. הפארק ממוקם כ-30 מייל מ-Key West. החופים של הפארק דורגו בעבר במקום הראשון בארצות הברית, וגם אם התואר מוגזם מדובר עדיין במקום מהנה עם מספר אטרקציות נחמדות: חופים עם חול לבן ונקי מים צלולים וחמימים, עצי קוקוס על החוף, לגונה נאה עם מעגן סירות, אתרי שנירקול אליהם ניתן להגיע בשיט קצר, שמורת פרפרים קטנה, וטיול שקיעה אולטימטיבי לגשר הישן.

יצאנו לשם עם ארוחת ערב קלה בתיק ישבנו על הגשר מהופנטים מהשקיעה נשנשנו את הגודי`ס - אחלה. הבעיה של המקום היא יתושים - הצטיידו בהתאם. הפארק הזה יכול להיות מהנה לא פחות לשינה באוהל. לחלקות במספרים 70-80 יש לגונה פרטית ושקט, הרבה שקט, רק רוכבים עיקשים כמוני מטרידים את מנוחתם. לא לנסות להגיע ללגונת האוהלים עם הקרוואן- יש בדרך גשר נמוך! למחרת המשכנו ל-Key West: המקום ממוסחר כצפוי אך עדיין מהנה מאוד, חנויות מגניבות עם הרבה הפתעות לילדים (ראשים מפוחלצים של תנינים וחיות ים נוספות, בובות מפתיעות ועוד ועוד). אגב, חניה היא בעיה אמיתית לקרוואנים במקום. ניסינו לחכות לאוטובוס כמה דקות, ובהברקה של רגע, הקפצתי את המשפחה למרכז האי עם הקרוואן, יצאתי איתו לבד וחניתי במרכז קנויות כ-3 ק"מ מהמרכז וחזרתי אליהם עם האופניים- מהיר פשוט וזול. את האופניים קשרתי לאחד העמודים (כמו עשרות רוכבים אחרים) ויאללה בלאגן.

המשכנו לאורך רציף הסירות ונתקלנו ביאכטונר שפרק את השלל היומי – עשרות דגי דולפין בריאים – הבנות ישבו משתאות (גם אנחנו) במשך חצי שעה וצפו בדיג חותך ומנקה את הדגים. אטרקציה נוספת שלא כדאי לפספס – הינה הופעות השקיעה בכיכר מורלי (הכניסה חופשית). צפינו שם במופעי אש, באקרובט משעשע שזינק בזינוקי התאבדות מעל מתנדבת אומללה מהקהל, מופעי כלבים מאולפים, נגנים שונים ומשונים, פנטומימאים ודוכני נחלת בנימין.

יצאנו חזרה לכיוון צפון ועל הדרך קיבלנו הודעה ממארחינו במיאמי כי האופניים האובדות שלי הגיעו אליהם. קבענו כי נקפוץ אליהם יותר מאוחר. הגענו בערב ללא מקום ברור ללינה בלילה. מארחינו לא הניחו לנו לעזוב את ביתם ולאחר מסכת שיכנוע ללא פשרות מצדם הבנו שאין לנו ברירה וישנו כולנו באחד החדרים של הבנות. היה נחמד לישון לילה אחד בבית רגיל אבל כולנו היינו בדעה אחת – אין כמו בבית והבית כרגע זה הקרוואן שלנו.

לתחילת הכתבה

אורלנדו

למחרת שמנו את פעמינו לאורלנדו. בדרך עצרנו ב-AAA לקנות כרטיסים. הדבר מאוד מומלץ לכאלה המתכננים לשהות בפארקים של דיסני 4 ימים או יותר – גם חוסכים עמידה בתור בכניסה לפארק, גם מקבלים הנחה של 15% (שווה ערך ליותר מ-100$ עבורנו) וגם, אולי הכי חשוב, מקבלים מקום חניה הכי טוב שיכול להיות ממש ליד הכניסה (Diamond Parking) – עובדה שנוצלה על ידינו עד הסוף (פחות קריטי ב-Magic Kingdom). סך הכל יש לדיסני 4 פארקים: Magic Kingdom, MGM, Animal Kingdom, Epcot. בתכנון נכון והכנה מוקדמת יום אחד בהחלט מספיק לכל אחד מהפארקים– אבל כדי להנות הנאה מלאה כדאי לעקוב אחר ההמלצות הבאות:

  • הגיעו מוקדם – אפילו לפני מועד הפתיחה הרשמי של הפארק,
  • חנו במקום הקרוב ביותר האפשרי.
  • קנו או שיכרו עגלת ילדים במקום– הילדים מתעייפים שם הרבה לפניכם.
  • קחו הרבה מים חטיפים ומזון – הכל שם יקר והמים בברזיות מלאי כלור.
  • קחו פונצ`וס מניילון שנמכרים כאן בגרושים בכל מקום– גשם זלעפות יכול להפתיע אתכם ללא התרעה מוקדמת.
  • למדו את האטרקציות העיקריות בפארקים ועשו אותם מיד עם הגעתכם, את ההופעות ההמוניות שמרו לשעות השיא בדרך כלל יש מקום לכולם. אחר הצהריים כאשר חם וצפוף זה הזמן לנצל את העובדה שחניתם קרוב, לחזור לקרוואן לנוח שעה שעתיים לאכול ארוחה חמה ולחזור בכוחות מחודשים לסיבוב נוסף על המתקנים ולהופעות הערב המרשימות.
  • יש אפשרות להיכנס במספר מתקנים ללא תור (Fast Pass) ככל שתקדימו להשתמש בו כך תוכלו לנצל אותו יותר (כשתגיעו תבינו), לכן אין טעם לשמור אותו לאחר כך– יש תור ארוך –הולכים על Fast Pass.
  • אחרי יומיים בפארקים קחו יום מנוחה – שנו טוב, תבלו יום רגוע בטבע או בבריכה וחזרו לפארקים בכוחות חדשים.

ולשהות עצמה– הפארקים עשויים ובנויים תוך חשיבה על כל פרט ובזה גדולתם – המוזיקה, המראה השירות ואפילו הריחות – הכל מתוזמן ועשוי כדי להבטיח הנאה מקסימאלית, אבל עדיין צריך לזכור כי המקום מיועד בעיקרו לילדים – ולכן לדעתי הנאה מלאה אפשרית רק תוך חוויה משותפת עם הילדים – בלעדיהם הייתי מוותר למרות כל הנ"ל.

ההמלצות שלי הן: לא לוותר על הופעות התלת מימד– כולן טובות ומשעשעות עם הרבה הפתעות נחמדות. ב-MGM לא לוותר בשום פנים ואופן על המופע Fantasmic– המופע מתקיים באמפי בתוך אגם בשעת ערב מאוחרת ושווה מאוד להישאר – הוא עושה שימוש בכל אמצעי המולטי מדיה האפשריים כולל מוזיקה מעולה, שחקנים, סירות אמיתיות השטות מולכם, זיקוקים, תאורה יוצאת דופן ועוד הפתעות (שלא אפרט כדי לא להרוס למי שיגיע) – למרות שהמופע קיטשי, בגלל שהוא כל כך טוב – קל להיסחף אחר הסיפור שנסוב על סירטי האנימציה המוכרים. אני יכול להעיד על כולנו שממש חשנו התרגשות במהלך המופע. גם מופע הערב של Epcot לא רע בכלל ומומלץ בהחלט.

לגבי השהות שלנו– למזלנו לא היה עמוס כלל – למרות שהיינו שם בסוף שבוע, הספקנו לעשות את כל המתקנים שרצינו עם הפסקות ארוכות ביניהם. הבנות נהנו בטירוף, רצו עוד ועוד עד לאפיסת כוחות מוחלטת. מעיין גילתה התעניינות דווקא במתקנים הכי מפחידים, ואני הלכתי אתה בשמחה (אורלי שידועה כחובבת סכנות הקפידה להיכנס רק למתקנים שאסורים לילדים מעל גיל 4...). בקיצור ב-MGM החלטתי שאני בוחן את סף הפחד של מעיין ונכנסתי איתה למתקן ששמו The Twilight Zone Tower of Terror- המדובר במבנה גבוה שבנוי כבית מלון מוזנח ורדוף רוחות. בכניסה המזוהמת (בליכלוך סינטטי מעוצב היטב) מקבלת אותנו המארחת המנסה בכל כוחה להיות גסת רוח – כדי להכניס אותנו לאווירה-משעשע למדי. כשחדרינו סוף סוף מוכנים, אנו עולים במעלית ואז יוצאים לסיור רכוב במלון, כשלפתע אנו טסים למעלה ונופלים נפילה חופשית למטה.

האמת, קצת מפחיד ולא נעים לומר אפילו צעקתי קצת, מעיין לעומתי ישבה לידי כשהיא מחייכת. הצעקה היחידה ששמעתי ממנה היתה: "מה, זהו?– אבא אני רוצה עוד". כמו כל המתקנים, ביציאה חיכו לנו תמונות שלנו בעת הנפילה החופשית. בתמונה רואים אותי מזועזע מחזיק למעיין את היד. כמובן שהבהרתי למעיין ששכחתי את הארנק אצל אורלי – והצלחתי למנוע תעוד נצחי של החויה המבישה... למחרת עוד גיששתי עם מעין לוודא שלא חוותה חלומות זועה בלילה – שום דבר, הילדה ישנה כמו מלאך – לאור זאת גם בימים העוקבים התמדנו בהליכה משותפת לכל המתקנים השווים, ואחר כך הצטרפנו לאורלי וניצן למתקנים מאתגרים כמו סיבוב בכוסות תה, רחוף עם דמבו, ועוד ועוד.

אם נהיה לרגע שוב רציניים רב המתקנים אינם מפחידים כלל. בחלקם הילדים אפילו לומדים כמה דברים חדשים (מה זו אנרגיה ומה חשיבותה, דינוזאורים, חקלאות על צורותיה השונות, המסע לחלל, איך עושים סרטים מצוירים, היכרות מקרוב עם בעלי חיים כולל ליטוף בעלי חיים שונים ומשונים, סרטים קלאסיים). הנאה מרובה הילדים מקבלים ממפגש עם הבובות המוכרות של דיסני והמצעדים. מעיין וניצן ניהלו שיחה ארוכה בפנטומימה ועם תרגום שלנו מפעם לפעם ממש לפני המצעד עם פיטר פן. השחקן החמוד זכר אותן, וכשחלף על פניהם במצעד, עשה להם מחווה וזרק כמה מילים – כמה שהן היו מאושרות מזה – אין לתאר.

האמריקאים הפכו את עניין הבובות לתעשיה בפני עצמה. נמכרות שם חוברות מיוחדות לאיסוף חתימות של הבובות (!!!!) והילדים האמריקאים עומדים שעות בתור לבובה אחר בובה כדי להשלים את החוברת הזו. לסיכומו של דבר – הביקור בדיסני יקר מאוד אבל שווה ובמיוחד לילדים ואיתם.

לתחילת הכתבה

סיום טיול בפלורידה

את הפרק של פלורידה סיימנו בחוף נפלא בסמוך ל-Panama City ב- St Andrews State Park. לצערנו לא הצלחנו למצוא שם חלקה פנויה ללינה, והסתפקנו בשהיית יום בפארק. בפארק ניתן לטייל באופניים וברגל, או לשוט בסירה. אנחנו הסתפקנו ברביצה של כמה שעות בחוף. לידינו התמקמה משפחת שחורים שמנים בטירוף, ואנחנו נקרענו מצחוק איך אחת הרולות במשפחה מתעקשת לעלות על מזרון ים. בהמשך הופתענו לראות שאנשים לא נכנסים עמוק למים, לאחר כמה דקות זיהינו את הסיבה – להקת דולפינים חצתה את המפרץ במצעד מרשים וכולם עמדו והסתכלו. עשינו טיול לאורך החופים הלבנים לבנים, עד לשובר הגלים, ואז נגלה לענינו מראה מפתיע, מעבר לשובר נפתח West Bay העצום לכוון Panama City ומחוף שליו שכל עוד לא עולים על השובר גלים נראה כי הוא ממשיך עד לאופק נפתח ים אדיר וגועש. הניגוד המפתיע הזה, בין החוף הלבן והמפרץ השחור עם הרצפה הסלעית ואוניות הענק השטות בו, הימם אותי. מאוחר יותר, כשהיצצתי שוב במפה הבנתי עד כמה המיקום הגיאוגרפי של הפארק הזה הינו יוצא דופן.

כשיצאנו מהפארק היינו עייפים והחלטנו לישון באתר הראשון שנזהה. ראינו מקום אינטימי ונחמד ועצרנו בו. שאלתי את אחד הנופשים מה המחיר לחלקה 17, נשמע סביר והחלטנו להשאר. זיהינו חלקה פנויה והתמקמנו בה. סוף סוף היה לי זמן להרכיב את האופניים. הרכבתי את פנס הראש לקחתי כמה כלים ופתחתי בחשש את קופסת הקרטון. לשמחתי האופניים הגיעו ללא שריטה. הבנות ארחו לי לחברה ואני הרכבתי את האופניים לתפארת ואפילו נשארתי עם חלק מיותר ביד ופדל סרבן שסרב להתחבר. מחר נחפש מקצוען שישלים את המלאכה.

בבוקר למדתי שיעור נוסף– העדרה של האות N, יכול - עם תוספת מס - ליצר לי נזק של 63 דולר וכך, מהוצאה מתוכננת של 17$ ללילה הופתענו עם בקשה לתשלום 70$ לא כולל מס. שלמנו 80$ ויצאנו מבואסים, כשאנחנו למדים לא לישון ללא ידיעה וודאית של מחיר הלינה. בהמשך היום עתיר הלימוד, למדנו שיעור נוסף: שכר העבודה של האמריקאי מרקיע שחקים: חיפשנו מקום לסדר את האופניים, מצאנו, הבחור באמת מקצוען שתוך 5 דקות, הרכיב, הסביר, וכוון לי את ההילוכים. והתעריף, 28$ על פעילות שבארץ רב הסיכויים שלא היו לוקחים לי שקל.

משם המשכנו לחנות חלפים ל-RV, כדי לסדר את כניסת המים שעשתה קצת בעיות ושוב סיפור דומה: 3 דקות עבודה מתוכם 2 למלא את מיכל המים הריק– 40$ + 20$ על החלק. במקרה הזה קיבלנו אישור מחברת ההשכרה כך שהעלות לא תחול עלינו (חשוב במקרה כזה לקבל אישור טלפוני לשמור את שם המאשר ולבקש Aproval Number). ניצלנו את ההזדמנות שכל העובדים המשועממים בחנות קירקרו סביבנו, וישבנו איתם כחצי שעה על גדטים שנמכרים בחנות לשיפור איכות החיים בקרוואן: אופן הפעלת התנור -הם עזרו לנו להדליקו בפעם הראשונה (היום בערב נכין פיצה!!!), איך מתחברים לכבלים, ועוד ועוד.

יצאנו מפלורידה מלאי חוויות ומלאי ציפיה לקראת אתרי הטבע שמחכים לנו בהמשך.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×