טיסה ארוכה למיאמי

משפחת שהרבני סוף סוף יוצאת לדרך: התיקים הכבדים יצרו למשה שקע בכתף אבל גם תרמו לשקט ולנעימות בטיסה, פקיד ההגירה דווקא היה נחמד ותהה לגבי הבוטנים (לא, הם לא הביאו) והפגישה עם הקרוואן עוררה התרגשות רבה והתלהבות מהבית החדש (חש נוצץ ומאובזר למשעי).
משפחת שהרבני
|
מפה
תמונה ראשית עבור: טיסה ארוכה למיאמי

לאחר אינספור הכנות, חלומות, דימיונות ופנטזיות, הגיע סוף סוף היום. טבלת הייאוש שמולאה באדיקות סיימה את תפקידה, ואנחנו העמסנו את עצמנו לשדה התעופה. כמות הציוד שנלקח היתה מפחידה: שני שקי ענק (250 ליטר כל אחד!), תיק בגודל חבית יין, גיטרה, מחשב, ארגז קרטון אימתני שהכיל את אופני ההרים שלי ולקינוח תיק יד במשקל פיל שהכיל ציוד לטיסה (מצלמה, ספרים, משחקים לילדים ועוד כמה ספרים ומשחקים לילדים, ספרים כבר אמרתי - בקיצור 20 קילו).

סחיבת התיק מצד אחד יצרה לי שקע תמידי בכתף, אבל יצרה שקט מופלא בטיסה והצדיקה את עצמה. הטיסה לבנות היתה חוויה והן ממש נהנו מה-17 שעות (ברוטו) הללו. טסנו בבריטיש, והאמת הופתענו לטובה, ממרוח המושבים, מהיין, מהצ`ופרים, והסרטים הטובים בטיסה (מסך אישי עם אפשרות בחירה מתוך 16 אפשרויות - אני הלכתי על מליון דולר בייבי). בקיצור בזכות ההנאה של הבנות גם אנחנו די נהננו מהטיסה.

היגענו למיאמי עם ערימת מסמכים לפקיד ההגירה, שעתיד הטיול שלנו היה תלוי בהחלטתו - כמה זמן יאשר לנו לשהות בארץ האפשרויות. באתי עם תיק מסודר עם מסמכים מהעבודה, בנק, מקומות שהזמנתי על הדר - במילים אחרות כל דבר שרק יכול להעיד שאני עשיר, עובד תורם לחברה שרק מעוניין לתרום לשגשוג כלכלת ארה"ב. להפתעתנו הדברים היו פשוטים להדהים. תור של 5 דקות, פקידה חיכנית שאפילו התבדחה עם הבנות, קצת סקרנות מצדה על איך עושים ונערכים לטיול שכזה ותוך 30 שניות הסטמפה לחצי שנה - אצלי ביד. הלכנו לאסוף את התיקים, פקיד המכס שאל אם הבאנו בוטנים, שאלנו מה?! והוא בטבעיות אמר שישראלים נוהגים להביא איתם בוטנים, אין לו בעיה לנשמה עם זה אבל הוא רוצה לוודא שלא הבאנו גם את הפרחים של זה (בקיצור הליצן התכוון לפרחי חמניות. תגידו יש ישראלים שטורחים להגניב חמנית לארה"ב - חליק).

לצערי (רק בהתחלה) האופניים לא הגיעו. בדיעבד התברר שהם לא עלו על הטיסה. מאחר שלא היו תוכניות לרכב עליהם הלילה, שמחנו על שנחסך הצורך לסחוב אותם איתנו, בריטיש ישלחו אותם אלינו לכל כתובת שנבחר - נראה. שטל נוח לקח אותנו למלון, כמובן שלמרות המאמצים להחזיק את הבנות מתפקדות עד מאוחר הם נרדמו על השולחן במסעדה, והתעוררו לנו ב-3 לפנות בוקר (פעילות שתהפוך לחביבה מאוד עליהם גם ב-4 הלילות הבאים).למחרת שוב שטל נוח לתחנת ההשכרה, עם שתי בחורות דרומיות קשוחות שנראו כמו פריס הילטון ממונסטר ביום רע, כמו שאתם מבינים היינו מאד מנומסים אליהן לאורך הנסיעה.

הגענו לתחנת ההשכרה אחוזי התרגשות ולא בכדי, הקרוואן שלנו התברר כהפתעה טובה במיוחד, חדש נוצץ ומאובזר למשעי: כולל טלויזיה, DVD, מערכת שמע עם רמקולים לכל אורך הקרוואן, גנרטור שקט במיוחד, קולט אדים יעיל, תאורה חיצונית, תאי אחסון למכביר (גם אחרי יומיים המשכנו לגלות עוד אתרי אחסון נסתרים) שקעי חשמל בכל פינה, מחזיקי כוסות, כסאות טייס לנהג וליושב לצדו, מקרר גדול, מקלחת ושרותים מרווחים יחסית, גלריה כייפית לילדים, מזגן יעיל וחזק עם בקרת טמפרטורה, שמיכות פוך מלטפות, מגבות שוות, ציוד מטבח חדש, כלי עבודה, אופני הרים KHS מפתיעים באיכותם ועוד ועוד. התחלנו בסיור היכרות שערכה לנו קובנית חביבה.

שאלתי שאלות בטרוף: מהם הנחיות הבטיחות למילוי גז, ואיך מחליפים פיוזים, ומה משמעות כל הכפתורים ה-CRUZ CONTROL (יש 5), בעקבות השאלות הקובנית הבינה שעומד לפניה הדיוט נהיגה מושלם, והחליטה לא לקחת סיכון ולהבהיר לי כמה סוגיות מרכזיות בתפעול קראוון אז כשרות לקוראים אשתף אתכם בכמה מהנבחרות שבהם: רכב זה הוא בעל גיר אוטומטי לכן מכיל רק שתי דוושות. רכבים מסוג זה יש לתפעל עם רגל אחת בלבד!! אגב עובדה מדהימה נוספת היא שאת מערכת השמע הכפתור שמדליק (ON/OFF) הוא הוא הכפתור שאיתו מגבירים את הווליום - מדהים.

אחוזי התרגשות הנעתי את הקרוואן ויצאנו לדרך להצטיידות ראשונית. מתברר שוולמארט אינו בהכרח המקום הנכון להצטיידות במזו,ן אולי ב-Non Food אבל באוכל, לפחות מהיכרותנו עד כה אין תחרות בהיבט המגוון ל-Publix, פשוט הכל והרבה, ועוד, כולל אוכל כשר, אפילו מצאנו שם חומוס עם טעמים ותוספות יצירתיות (אנחנו הלכנו על חומוס עם זתים שחורים), עוד דבר נחמד שנתקלנו בו הוא מרקים של אוסם במבחר טעמים שנמכרים כמוצר לקהל הרחב (לא במדף הכשר).

הלכנו לישון בחניון קמפינג מדהים שמשלב קראוונים ויאכטות- אלו בצד אלו. בחניון זה התבררה לנו תרבות הפנאי האמריקאית במלוא עוצמתה. האמריקאים במרדף הבלתי פוסק אחר אושר מהסוג הנרכש בכסף, יצרו (הן בעלי הקמפינג והן אורחיו) פנינה אמיתית: המקום עצמו ממוקם על מניפת נהרות המחוברות בניהם בתעלות רחבות מלאכותיות, לגונות ואגמים עם גשרים המגשרים בניהם, צמחיה טרופית מעטרת את השבילים, ואורחים השוהים במקום לתקופות ארוכות (ומסתבר שיש הרבה כאלה) שיפצרו את החלקות שלהם על פי טעמם האישי כולל: תאורת שבילים, פסלים, גינון שלהם, ואפילו שלטי שם. מלאכת החיבורים לחשמל מים וביוב התבררה כפשוטה - עניין של דקות ספורות גם לבעלי ידיים שמאליות, הכל כל כך הגיוני ללא אפשרות לטעויות - אמריקה.

למחרת הוזמנו לחברי ילדות של אורלי שגרים בסמוך, למרות שהבנו שמדובר באיזור טוב של מיאמי נדהמנו מרמת החיים של האנשים שגרים שם. האזור בנוי לאורך נחלים ותעלות מים מדהימות, בתוך גינון טרופי יפיפה ודרכי גישה מרוצפות מבהיקות בנקיונן. עכשיו תדמיינו את סחבק שרק לפני כמה ימים עוד היה עסוק בשגרה הישראלית - יושב בג`קוזי - כל היופי הזה מסביב, כוס משקה ביד אחד, קוקטייל טבעי (עם מטריה ביד שניה) הכל לפי כללי הטקס של גן עדן.

האמת, עומס החוויות שחווינו עד עכשיו, פחות חוויות נוף אלא יותר החשפות להוויה של אמריקה העשירה והשבעה, הוא חזק ונותן תחושה שאנחנו בתוך חלום, זה באמת מסוג הדברים שהינם טובים מדי מכדי להיות אמיתיים. בכתבה הבאה אתן קצת יותר נפח למעטפת ההתנהלות הטיול שלנו, קצת טיפים להתנהלות נכונה באמריקה וגם על הבנות ואיך הם רואות את הטיול מנקודת המבט המעניינת שלהן. מחר נשים פעמינו ליעד הטיול הראשון שלנו למעשה - Key West.

יעדי הכתבה

סגור
0
×