יומן מסע לסיציליה, חלק 4

המלון שלנו בעיירה Noto היה נוח מאוד וכאמור - במקום אסטרטגי, קרוב מאוד לעיר העתיקה.

לאחר ארוחת בוקר טובה, עשינו סיבוב במתחם בעזרתו האדיבה של בעל המקום (הבית היה אחוזה של איזה עשיר והוא בבעלות המשפחה של בעל המלון מזה כמאה שנה) וחזרנו לסייר בעיר העתיקה.

המלון Il Giardino del Barocco בעיירה Noto


תחושת היופי והרושם החיובי של הערב הקודם - רק התחזקו. כך שהעיירה נוטו מומלצת לביקור של כשעתיים, ופשוט אין טעם לבקר בעיירות הבארוק האחרות. מכאן נסענו לקניון בשם Cava Grande del Cassabile, בו זורם נחל ויש בו בריכות לרוב. האתר מומלץ לימי הקיץ, שכן ניתן לרחוץ בבריכות. המרחק מהעיירה נוטו לא רב, כ- 25 דקות בלבד, בשבילים צרים ומפותלים מאוד במעלה ההר. לצערנו התברר שבשמורה היתה שריפה גדולה לפני זמן לא רב, כך שהכניסה הראשית היתה סגורה. שלט קטן באיטלקית הפנה לכניסה חלופית, מצידו השני של הקניון, נסיעה של כחצי שעה. זוג איטלקים התלווה אלינו במכונית נפרדת. נסענו לכל אורך הציר, בכבישים צרים ופתלתלים, אך לא הצלחנו למצוא שום שלט הכוונה. כך שבצער רב ויתרנו על הקניון ונסענו לאי אורטיג׳יה Ortigia שבסירקוזה, מרחק של כחצי שעה נסיעה.

האי אורטיג׳יה לא גדול וכרגיל רוב המבנים בו מוזנחים. אבל הדואמו והכיכר הענקית שלפניו - מרשימים בהחלט. יש את מעיין ארתוסה Aretusa, על-שם הנימפה, שהוא בעצם מעיין מים מתוקים הנובע ממש במרחק מטרים בודדים מקו החוף (ז״א - מטרים מהים המלוח). רצינו לראות את המקווה, שהוא השריד האחרון של הרובע היהודי, אבל זה דרש תיאום מראש.

מעיין ארתוסה בסירקוזה


כיכר הדואומו בסירקוזה

מעבר לזה לא היה ממש מה לראות באורטיג׳יה וממש לא היה לנו חשק לנסוע לסירקוזה עצמה (מרחק לא רב) כדי לראות עוד עתיקות יווניות, כך שהמשכנו הלאה לכיוון קטאניה Catania.



בקטניה מצאנו חנייה (ענין לא פשוט כלל, אבל מתברר שבשעות הפסקת הצהרים זה יותר קל) והתחלנו לטייל. כיכר הדואומו עם מזרקת הפיל, מזרקת הדגים מתחתיה נובע נחל קטן, אזור שוק הדגים (הסמוך לפסל, אבל היה סגור בשעה מאוחרת זו של היום) וסיור לאורך אחד משני הרחובות העיקריים - ויה אטנאה Via Etnea, המלאה חנויות מעצבים. בכל האזור יש לא מעט מבנים מרשימים, אבל בשלב מסויים הכל מתחיל להיות דומה - ולכן משעמם.

הדואומו בקטניה

מרציפנים בקטניה


לאור זאת החלטנו להמשיך צפונה לאורך המסלול, לכיוון אצ׳י טרצה Aci Trezza, שם יש כמה סלעים על קו החוף הנקראים ״עיני הקיקלופים״ (אותו ענק מהמיתולוגיה היוונית שהיתה לו עין אחת באמצע המצח, והומרוס תיאר בסיפורו ״האיליאדה והאודיסיאה״). אבל פנייה שגוייה ועומס קשה בכביש - גרמו לנו לוותר ולנסוע למלון בו נשהה בשאר הלילות של הטיול.

המלון לימים הקרובים, בשם ״לה טרה די סוני״ La Terra Dei Sogni (ארץ החלומות), נמצא בעיירה פיומפרדו די סיציליה Fiumefreddo di Sicilia, וגם כאן לא היתה כתובת מדוייקת, שכן הוא בכביש צדדי, ולכן שוב נקטנו בטקטיקה של הגעה לאזור הכללי באמצעות ה- GPS הרגיל - וביצוע כיוונון עדין באמצעות מפות גוגל... וכצפוי זה עבד יפה מאוד וכך הגענו בקלות למלון, שהוא אוסף של מבנים דו-קומתיים, בכל אחד כמה חדרים. אנו קיבלנו חדר ענק, בעצם 3 חדרים, שכנראה נועד למשפחות מרובות ילדים, אך לא היו להם חדרים קטנים יותר. במלון גם בריכה קטנה ונוף נהדר להר האטנה. לאחר התארגנות - הלכנו לישון די עייפים.


בבוקר למחרת קמנו לבוקר מעונן משהו. אכלנו ארוחת בוקר קלה (ארוחת הבוקר לא היתה משהו במלון הזה, יחסית לבתי המלון הקודמים) ויצאנו לדרך להר האטנה.

מהצד שלנו (צפון מזרח) נראה ההר יחסית נקי מעננים.

אנו החלטנו לעלות מהצד הדרומי, של Rifugio Sapienza, שכן שם ניתן לעלות להר עם רכבל.

ככל שעלינו למעלה כך הלכו ורבו העננים, אבל קיוויתי שכמו בהרים אחרים עליהם טיפסנו, יתברר שמעל לתקרת העננים יהיו שמיים נקיים.
לאחר נסיעה קצרה למדי, דרך נופים יפים, הגענו למגרש החנייה הגדול הקרוב לרכבל, שמתחיל מתחיל בגובה 1923 מטר ומגיע לגובה 2500 מטר. משם ניתן לרכוש כרטיסים לנסיעה מודרכת ברכב שטח ייעודי (המחיר כולל את הנסיעה וליווי צמוד לקבוצה של מדריך מוסמך). כל הסיפור לא זול.

Rifugio Sapienza


בעמדת מכירת הכרטיסים לסיור המודרך אמר לי הבחור שתנאי מזג האוויר גרועים מאוד למעלה, אך מכיוון והזמן שנותר לטיול איננו רב, ולא ניתן לצפות מה יהיה מזג האוויר בהמשך, החלטנו להסתכן.

בכל הדרך למעלה ברכבל ניתן היה לראות ״שדות״ עצומים של לבה.

הרכבל ב- Rifugio Sapienza, מתחיל בגובה 1910 מטר



כשירדנו מהרכבל ויצאנו לרכב השטח, התברר שההימור לא הצליח, שכן כל הפיסגה היתה מכוסה בעננים ותנאי הראות אכן היו גרועים. שלא לדבר על הקור המקפיא.

יצאנו לדרך עם רכב השטח יחד עם הקבוצה. מעת לעת ראינו הולכי רגל (אפשרי להגיע למקומות מסויימים באופן עצמאי, אך לא ללועות) וערימות שלג.



לאחר הירידה מרכבי השטח, התחלנו לנוע דרך העננים כדי לראות את אחד לועות מההתפרצות של 2002 שהוא כבוי (יש בהר כ- 300 לועות כאלה מהתפרצויות קודמות). חפירה של כמה סנטימטרים באדמה מעלה ענני אדים - ומתברר שהאבנים חמות מאוד, משהו כמו 40-50 מעלות! וכל זה כאמור ממש סנטימטרים בודדים מתחת לפני השטח.

התקדמנו למיקומו של מחסה למטיילים (Refugio) שכוסה כולו בלבה בהתפרצות בשנת 2002 ועדיין ניתן לראות בפנים חלק מהציוד. כשהתקרבתי לחלון שהיה חשוף בחלקו, התברר שיוצאים משם אדים ממש חמים - תוצאה של הפעילות הגעשית בהר.

זה מה שרואים מה- Rifugio הקודם - כל השאר קבור מתחת ללבה!



לדברי המדריך, האטנה מתפרץ בערך פעם בשבועיים, כך שאולי יהיה לנו מזל. בנוסף, כשהסתובבנו בשטח, קל היה ראות ערמות שלג שכוסו באפר וולקני בהתפרצות שהיתה בתחילת אוקטובר בשנה זו. את זה אפשר לראות בתמונה למעלה.

כאמור, הראות היתה גרועה מאוד, כך שלא הצלחנו לראות את הלועות שבפסגה ולא את הנוף של האי.

ירדנו חזרה למטה וביקרנו במספר לועות שנמצאים בקרבת מגרש החנייה ושמם Monti Silvestri.




'
Monti Silvestri

לאחר מכן התיישבנו במסעדה שם לאכול צהריים, ופתאום התחיל גשם לא כבד במיוחד (מתברר שבחלקים אחרים של האי היה דווקא גשם חזק מאוד).


משם נסענו במורד ההר לכיוון דרום. כל הדרך היתה מכוסה בשכבות לאבה טריות למדי (כנראה מההתפרצות של 2002). הזכיר את הנסיעה באי טנריף, שם יש את הר הגעש טיידה, רק שהאטנה הוא כמובן הרבה יותר גדול.

'
ה- GPS הוביל אותנו בכל מיני דרכים צדדיות ומשובשות, אבל זה איפשר לנו לראות עצים שונים בצבעי שלכת נהדרים, יערות שלמים של עצי ערמונים עמוסים בפרי, ובאחת הפינות הגענו לשטח מלא פרחים צהובים דמויי חלמוניות.

בכלל, ה- GPS פישל די בגדול בנסיעה הזאת. למרות שהמפות היו מעודכנות וההגדרות במכשיר נכונות, התברר שהיו במפות שגיאות רבות. עוד לא היו לי כ״כ מקרים בהם דרך שמסומנת במפה ככביש - מתגלה כשביל עיזים במקרה הטוב - או כציר הנפט ברמת הגולן במקרה הרע. אפילו היה מקרה בו ה- GPS הינחה לנסוע בדרך צרה מסויימת ובסיומה לפנות ימינה - ומזל שנסעתי לאט מאד, שכן התברר שסיום השביל הוא בכלל גרם מדרגות גבוה... זה יכול היה לשמש כסצינה לסרטי מרדפי מכוניות, אבל יש לי הרגשה שחברת ההשכרה לא היתה כ״כ מרוצה מזה. כל זה שוב מוכיח שכשמפעילים את ה- GPS - לא מכבים את המוח...


לסיכום יום האטנה, למרות תנאי מזג האוויר, היה מהנה מאוד.



משם המשכנו לעיירה אצ׳י טרצה Aci Trezza, עליה דילגנו ביום הקודם, ושם יש כמה צוקים בחוף שלפי האגדה (האיליאדה והאודיסאה של הומרוס) הקיקלופ פוליפמוס זרק לים בניסיון לחסום את יוליסס שברח ממנו לאחר שעיוור אותו (ולכן הם נקראים איי הקיקלופים Isole dei Ciclopi). מדרום לה ניתן היה לראות את המבצר הקטן שעל החוף שבעיירה אצ׳י פלאצו Aci Palazzo. בשני המקרים זה לא מלהיב, מומלץ לוותר.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של wisniak?

הפוסט הבא ›
יומן מסע לסיציליה, חלק 5
יומן מסע לסיציליה, חלק 5
מתוך הבלוג של wisniak
17-03-2012
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
יומן מסע לסיציליה, חלק 3
יומן מסע לסיציליה, חלק 3
מתוך הבלוג של wisniak
17-03-2012
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של wisniak »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על סיציליה

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי סיציליה? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

היי אני עם קראוון גדול (8 מ)

Chaim_3482025
1
תמונת המשתמש

חניה במילאצו

Menahem_3394408
1
תמונת המשתמש

ממילאצו לטאורמינה

kobiatlan
1
תמונת המשתמש

אינפורמציה לסיציליה

סימה_3425373
4
תמונת המשתמש

סיציליה - הפלגה לסטרומבולי

shom
0
סגור
×