כנסיית איה סופיה, איסטנבול

כיפה עצומת מימדים חולשת על מבנה מרשים שכולו אור מיסטי שמשחק על עמודי השיש הצבעוניים, פסיפסים עשירים...לא להאמין שכל אלה נעשו לפני מאות בשנים.
צוות למטייל ברשת
|
תמונה ראשית עבור: כנסיית איה סופיה, איסטנבול
© איתמר ברק

כנסית איה סופיה (Hagia Sophia או Ayasofya). כנסית "החכמה הקדושה". הכנסיה פתוחה מ- 09:00 עד 17:00, העלייה ליציע מותרת עד השעה 16:00, סגורה ביום שני. כניסה בתשלום.

זהו מבנה אדיר ממדים ומרשים מאד. המבנה בן 1400 שנה, מאז המאה השישית בה היתה איסטנבול (קונסטנטינופול) בירת האימפריה הביזנטית. במאה ה-15 העות`מנים הפכו אותה למסגד על ידי הוספת המינארטים והמזרקות. המבנה מדבר בעד עצמו וכיום משמש מוזיאון. בטרם יוצאים מהכנסייה עוברים באכסדרה שלפני שער היציאה המרשים בגודלו ויופיו אז יש להפנות את הראש לאחור ולמעלה ולראות את הפסיפס: מדונה וישו במרכז משמאל הקיסר קונסטנטינוס מגיש את דגם העיר ומימין יוסטיניאנוס מגיש את דגם האיה סופיה.

הייחוד של הכנסיה הענקית הזו הוא בגדלה וגדל הכיפה שמוצבת במרכזה, כל אלה נעשו בהוראתו של הקיסר יוסטיניאן, במאה השישית כאמור. הכנסיה נודעה עוד בימי בניתה כאחד מפלאי תבל, והיא עוקבת אחר מסורת העיטור והאדריכלות הנהוגים בחלק המזרחי של העולם הנוצרי, ביזנץ. זהו מבנה מרכזני, בניגוד למבני האורך שנבנו במערב. החלל האדיר שמוביל את הנכנס אליו אל המרכז, אל מתחת לכיפה העצומה כל אלה מרשימים ביותר, במיוחד משום שנבנו בתקופה קדומה מאוד.

הבנאים של האיה סופיה קיבלו את השראתם מההתבוננות בפנתאון הרומאי וגם ממבנה הקולוסיאום שנמצא גם כן ברומא. הם הגיעו מיוון במיוחד כדי לבנות עבור הקיסר את המבנה האקסטרווגנדי הזה ולא לחינם. יוסטיניאן, הקיסר דאז לא סתם הורה לבנות מבנה שכזה. בתקופה זו הוא נקלע לקשיים גדולים ורצה מאוד לרכוש את לב העם, ולהרגיע את הרוחות. הוא ואשתו הידועה לשימצה תיאודורה מצליחים לבסוף להתחבב בחזרה על העם והכל שב על מקומו בשלום. (פרוקופיוס, סופר בן התקופה, כותב על תיאודורה רכילות עסיסית שלא היתה מביישת את טורי הצהובונים של ימינו...).

בתוך הכנסיה עמודי שיש צבעוניים עם כותרות סל מגולפות בעדינות, העמודים יוצרים שורות שורות של אכסדרות אפלוליות וכוכים חשוכים שמנוגדים לאור הבוהק שחודר מחלונות הכיפה. האור האלוהי, כמוהו כמו החכמה האלוהית, שמה של הכנסייה, קורן עליה באופן דינמי. בכל שעה של היום ובכל עונה שונה האור ומציף את האיה סופיה בצבעים וצללים רבים שמעצימים את אפקט הביקור בה לכדי חוויה מיסטית ממש. מילא למבקר של ימינו, אבל לאיש המאה השישית, הכניסה לכאן, במיוחד כאשר נערכו בכנסיה טקסים דתיים רבי משתתפים היתה אקסטזה של ממש. כבכל כנסייה ביזנטית טיפוסית העיטור כאן בפסיפסים בעלי רקע זהב אטום.

לפי המסורת בגומחת הכיפה נהגו הלציג את ישו כשליט העולם, ואילו באזור המזרחי של הכנסיה, בגמחת האפסיס נהגו לתאר את מריה עם ישו הקטן (או לבדה). בגומחות הנמוכות יותר תוארו שליחי ישו או נביאים שונים, ולבסוף, אנשים רמי מעלה כמו הקיסר למשל. כאשר הגיעו אל איסטנבול העות`מנים וביקשו לנכס את האיה סופיה לעצמם, כל שהיה עליהם לעשות הוא להוסיף את המינארטים- מגדלי הקריאה לתפילה מהם שר המואזין למאמינים חמש פעמים ביום.

בתוך הכנסיה המוסלמים הכניסו מדליוני ענק ועליהם כתובים בזהב שמות ופסוקים מהקוראן. ועם מחשבה זו, אפשר להמשיך את הביקור אל מעבר לגן ציבורי יפה, שם נמצא המסגד הכחול.

יעדי הכתבה

סגור
0
×