לפלנד - טיול מרתק ויפה אל ארץ הסאמים

לפלנד היא חבל ארץ בצפונן של נורבגיה, שבדיה ופינלנד, אשר יכול להיות יעד מצוין עבור מי שמעוניין בטיול מקורי, עם נופים מרהיבים והיכרות עם תרבות מעניינת. הנה חלקה השני של הכתבה, בו מטיילים צפונה, אל עבר בירת האזור ואל העיר הצפונית בעולם.

רבקה קופלר
תמונה ראשית עבור: לפלנד - טיול מרתק ויפה אל ארץ הסאמים - תמונת קאבר
© איתמר ברק

בכתבה זו:

ביקור בעיר טרומסו

הדרך הארוכה לטרומסו (Tromsø) החלה באמצע הלילה. כיוון שאין לילה, אלא יום אחד ארוך, חשבנו שזה יהיה מיותר לחכות לשעון שיורה לנו שהלילה הגיע, על מנת ללכת לישון ולהתעורר למחרת לנסיעה של 450 הק"מ, עד טרומסו. הלכנו לישון ב-4 אחרי הצהריים ובשתיים בבוקר התעוררנו ויצאנו לדרך. אם חשבנו שאזור לופוטן יהיה שיא הטיול ונופים יפים כאלו לא נראה יותר, אז טעינו ובגדול! הדרך לטרומסו היתה יפהפיה, בייחוד אחרי שפנינו לכביש E8 ועוד נכונו לנו הפתעות... לטרומסו הגענו ב-10 בבוקר. מלכתחילה, תיכננו את הנסיעה הזו ליום ראשון, כי ידענו שהעיר סגורה ביום זה. חיפשנו מה כן פתוח - התחלנו באקווריום "פולאריה", שם צפינו בסרט בן רבע שעה, המוקרן על חמישה מסכים, אודות שפיצברגן בסבאלברד (Svalbard Spitsberge) - האי הקרוב ביותר לקוטב הצפוני. עבורנו זו היתה הדרך הכי קרובה לביקור בו. באקווריום מצויים דגים ארקטיים יפים, אך משונים, סרטנים ענקיים, שמאוחר יותר התברר לנו שמשמשים גם למאכל וכלבי ים, אותם מאכילים לקול תשואות הקהל המתבונן – את החלק הזה מאוד לא אהבנו (אתר אינטרנט: www.polaria.no).

ביקרנו גם בגן הבוטאני של אוניברסיטת טרומסו (Universitetet i Tromsø, Arktisk-alpin Botanisk hage). הכניסה היתה בחינם - נחמד שיש משהו חינם בנורבגיה היקרה... הגן מאכלס צמחים ארקטיים, שאת חלקם ראינו כל הדרך לכאן. נחמד היה לקרוא הסבר קצר עליהם, חלקם היו פרחים בצבע תכלת! לא ידעתי שיש כל כך הרבה פרחים בצבע כזה! מסתבר שכאן יש. יופיו של הגן הזה, שהוא לא בתוך חממה, אלה הם ממש פרחים מקומיים, בסביבתם הטבעית. איזה יופי! איזו רוממות רוח כאן (אתר אינטרנט: www.uit.no/botanisk, נורבגית)!

הקתדרלה הארקטית, המעוצבת בצורת קרחון, נמצאת ממש ליד הגשר היפה של טרומסו. הקתדרלה מארחת בקיץ קונצרטים, בכל יום בשעות הצהריים ובחצות. יופיו של קונצרט חצות, זה שהוא מלווה בשמש, המבקרת בתוך הכנסייה ומשחקת בצורות על קירות הכנסייה. קונצרט חצות מתחיל בקתדרלה הארקטית בשעה 23:30 ומסתיים בדיוק בחצות. המחיר - 100 קרונות. בערב בו הגענו, ב-22:00 כבר התאספו הרבה אנשים. הקור היה עז - הטמפרטורה הגיעה, לדעתנו, רק ל-4 מעלות. כל הנוכחים היו חבושים כובעי צמר ומצויידים בכפפות. רק אנחנו שכחנו אותם במזוודות... השמש, לעומת זאת, נתנה הצגה מלאה ומרגשת. הצורות שהיא ציירה בתוך הכנסייה היו מדהימות. העוגב היה אחד מהגדולים שראיתי. למרות שציפינו בהתרגשות לקונצרט באותו הערב, התאכזבנו מעט מהצליל הרגיל למדי של העוגב. האקוסטיקה המתקבלת בקתדרלות הגותיות כנראה ייחודית רק להן. הקונצרט החביב כלל צ'לנית ופסנתרן (שניגן גם על העוגב וסופראן), שביצעו שירי עם נורבגיים שונים, כולל "יויק" - סגנון השירה של הסאמים. אין צורך להזמין כרטיסים מראש (אתר אינטרנט: www.ishavskatedralen.no).

למחרת, טיילנו בעיר, שכבר ביום האתמול הבחנו בפונטציאל העצום שלה. כמה שמחנו שבנהיגת הלילה הרווחנו יום. העיר מהווה אתנחתא יפה מאוד מהנוף היפה והמרשים, שראינו לפני ונראה אחרי. רחוב Storgata הוא מדרחוב יפה, החוצה את העיר. לאורכו עומדים בניינים יפים וצבעוניים, מתחילת המאה ה-20. בית מספר 95 הוא בניין יוגנשטיל, אשר הוקם כבית קולנוע, כבר אז, בתחילת המאה. המבנה האפור לידו שימש כבית העם והיום משמש כאכסניה למוזיאון עיצוב. שמנו לב, שרוב המטיילים (המעטים) בעיר הם תיירים.

מוזיאון האוניברסיטה של טרומסו (Tromsø University Museum) - חיפשנו אותו ביום הקודם ולא מצאנו. קראתי על התערוכות המעניינות המוצגות שם ומן הסתם נסענו לאוניברסיטה, אבל המוזיאון לא היה שם... טיילנו ברחבי האוניברסיטה היפהפיה, שהוקמה לפני כשלושים שנה ומאז יש לה שם עולמי בתחומה - ביולוגיה ימית, איכות ושימור הסביבה ותרבות הסאמים. התעקשנו ונסענו ימינה ושמאלה וכאן המקום לציין, שהשילוט לא ממש משהו לאורך כל הדרך - אמנם מתרגלים לזה, אבל לפעמים נוסעים עשרות קילומטרים, עד שמופיע שלט, המאשר שאנחנו בכוון הנכון. האמת היא שאין מה לדאוג, כי אין מספיק כבישים כדי להתבלבל... לבסוף, מצאנו את המוזיאון בקצה העיר, ליד הפארק. מצאנו שם שתי תערוכות על סאמים, תערוכה ארכיאולוגית ותערוכה אינטראקטיבית בנושא האש. כאן למדנו על הסאמים ומאבקם להכרה. בדיעבד, זו היתה התערוכה הכי מעניינת על הסאמים ושמחנו שמצאנו את המוזיאון (אתר: www2.uit.no, מחיר כניסה: 30 קרונות).

לתחילת הכתבה

העיר אלטה המפתיעה והדרך אליה

נפרדנו מטרומסו ומיומיים שעברו יחסית במנוחה. התכנון היה להגיע לאלטה (Alta), כדי לראות את מוזיאון אלטה ואז להחליט לאן. קמנו שוב מאוד מוקדם. על פי כל המסלולים שקראנו, אמורים לנסוע על E8 ולהתחבר ל-E6, אבל אני רוצה קרחון... אז החלטנו לקצר את הדרך ולעבור דרך לינגנפיורד
(Lyngenfjord), בכביש 91. הנסיעה היא לאורך הפיורד וכרוכה במעבר בשתי מעבורות, המגיעות כל שעה עגולה. הנוף היה מרהיב! יפה לא פחות מהלופוטן - הרים גבוהים, עם איי שלג, הנסיעה היא למרגלות ההר וקרחון אחד גדול, כמעט לאורך כל הפיורד (ששמו Lyngen). אין כבישים שמובילים אליו - מי שרוצה לראות קרחון מקרוב, צריך לטרק... אנחנו לא במצב מתאים, על כן הסתפקנו בזום המעולה של המצלמה. עוצרים ונושמים אויר מלוא הריאות - כאן המקום להגיד מילה על האויר הנפלא באזור! בגלל הקרבה לקוטב הצפוני ולאור האוכלוסיה הדלה, אין כמעט זיהום אויר! הריאות מרגישות את זה...

קצת השראה לטיולים שלך

אין בעיה עם המעבורות - מגיעים והמעבורת בדיוק שם. פעם זו נסיעה של 20 דקות, עם עוד מכונית על הסיפון חוץ משלנו (מי עוד משוגע להיות בחוץ ב-7:30 בבוקר... המחיר 118 קרונות) ופעם שניה זו נסיעה של חצי שעה, עם כמות כפולה של מכוניות (במחיר 150 קרונות). אין צורך לומר שהנוף פשוט עוצר נשימה. בסוף, כביש 91 מתחבר ל-868 שמתחבר לE6. אין מילים לתאר את כל היופי. לבסוף, הגיע השיא – אוקספיורד (Øksfjord). הכביש טיפס במעלה ההר. ככל שעלינו, כך ירדו הטמפרטורות. הגענו לפסגה, המשקיפה על כל הפיורד. בחוץ 4 מעלות, כמה בקתות לינה, אוהלי סאמים למימכר פיצ'פקעס, שוודאי יוצרו בסין...

הגענו לאלטה - עיר תעשייתית, בכל מקום כתוב שהיא לא מעניינת. אנחנו מצאנו שהיא עיר נעימה מאוד, פנינת חמד. יש בה תעשיית היי-טק והרבה אנשים שמגיעים לדיג סלמון הפרא. יש בה מוזיאון מיוחד במינו: בשנות ה-70' של המאה הקודמת נתגלו על חוף אלטה ציורי סלע של האדם הקדמון, חלקם תוארכו 6,000 שנה לאחור! הציורים הם למעשה חריטות, שמולאו צבע, כדי שהקהל יוכל לראות. המיוחד הוא, למעשה, תוכן הציורים. התקופה היא תקופת האבן, יש שם ציורי חץ וקשת, איילים בהריון, דיג עם חכה ואנקול. בציורים מאוחרים יותר רואים ספינות ותיאורי מלחמה. ביקרנו כאן בתערוכה נוספת על הסאמים, בה אוסף גדול של חפצים שונים, כולל "תוף הקסם", שבעזרתו קיימו טקסי פולחן.

צפינו שם בסרט, שהשאיר אותנו פעורי פה, על תקופת מלחמת העולם השניה בצפון נורבגיה. בתחילת המלחמה התגלה באזור מרבץ של אורניום והנאצים, שלא ידעו עדיין דבר על העשרת אורניום, סברו שיש צורך בכמות גדולה של החומר, כדי להפעיל פצצה גרעינית. זו היתה הסיבה העיקרית לדבקותם בכיבושה של נורבגיה. בתחילה, כבשו את אוסלו ואילצו את המלך לברוח, קודם לטרומסו ואז לאנגליה. משם, קרא המלך לתושביו להתנגד לכיבוש הנאצי. הנאצים גרשו את כל תושבי הצפון מבתיהם והשתמשו בהם בתור אסירי עבודה. ב-1944, כשהבינו הנאצים שהם נאלצים לעזוב את האזור (אולי בגלל הקור העז?), החליטו שאם לא יהיה שלהם - לא יהיה של אף אחד ושרפו את כל פינמארק (אזור צפון נורבגיה). זו הסיבה, שיש מעט מאוד עתיקות בצפון נורבגיה. מספר מועט של בתים וכנסיות עץ ניצלו מן האש. רוב הסרט, בו צפינו, הורכב מצילומי סטילס, אך היו גם סרטים נעים. היה מרשים ביותר (אתר אינטרנט: www.alta.museum.no)!

לתחילת הכתבה

מפגש ראשון עם איילים בהאמרפסט

התלבטנו איך להמשיך את הטיול. הרווחנו יום, בגלל נסיעת הלילה לטרומסו והיציאה המוקדמת מטרומסו לכוון אלטה, כך שיכולנו לממש תוכניות מגירה. החלטנו שנממש את כולן, גם קאראשוֹק (Karasjok) וגם את האמרפסט (Hammerfest) - העיר הצפונית ביותר בעולם! מהר מאוד הבנו, שהנה, עוד שיא של הטיול לפנינו. פתאום, מעט אחרי שעזבנו את אלטה, התגלתה לנו הטונדרה!

טונדרה זו אחת המילים הבודדות בסאמית שהעולם מכיר. זו המילה המתארת צמחיה נמוכה מאוד, שכמעט לא עוזבת את הקרקע. כל הדרך ראינו עצים מאוד מאוד נמוכים, אולי מטר וחצי גובה, בעלי גזע מאוד דק. באזור הטונדרה לא רואים גם אותם, אלא אחת לכמה עשרות ק"מ, בודדים. קשה להאמין כמה משכר הנוף הזה. בעצם, מה שמעניין כאן ושובה את העין - זה האין-כלום, העין כאילו מחפשת ולא מוצאת... הגענו להאמרפסט. שמחנו שהגענו לפני שעת סגירת החנויות (הנחנו שבשעה חמש, כמו בכל מקום), רק כדי לגלות שכאן סוגרים בארבע וחצי...

בדקתי לפני הנסיעה ומצאתי, שמתקיימים בעיר זו פסטיבלי ג'אז (לא ביום שאנחנו הגענו), פסטיבלי סרטים ועוד חיי קהילה מעניינים. כיאה להם, יש כאן בית תרבות מאוד מרשים בצבע אדום. סיפורנו כאן קשור למוטל, אותו מצאנו כבר בכניסה. החלטנו להתפנק יום אחד, עם מיטה קצת יותר נעימה, עם מקלחת ושירותים בפנים ומראה המוטל שימח אותנו. הקבלה היתה בחנות של תחנת הדלק. האיש חיפש לפתוח בשיחה, עוד לפני שאני התחלתי. חשב שאנחנו משבדיה, כנראה בגלל המכונית, אמרתי "לא". "מהולנד? משוויץ? מאיפה?", הוא שואל. "מישראל", אני עונה. בהתרגשות רבה הוא אומר "אף פעם לא פגשתי מישהו מישראל!" ופתח איתנו בשיחה על הא ועל דא, על מזג האויר הנפלא שיש להם (8 מעלות באותו יום, "חם" הוא אומר...). סיפרנו לו, שבאותו יום בתל אביב היו 35 מעלות ו-70% לחות... הוא נדהם ."יש לכם מזל", הוא אומר לנו, "בדיוק נשאר לי חדר מצויין!". קיבלנו דירה, המתאימה לשמונה אנשים, עם מטבחון, שירותים ומקלחת. שילמנו לו 800 קרונות והוא השיב "יש לי מתנה עבור אורחים" - הגיש לנו ספר צילומים של אנשי צפון מערב נורבגיה והוסיף בהתרגשות "שלום" (בעברית). האמת - מאוד מרגש!

הנוף הנשקף מהחלון - מפרץ האמרפסט ואייל בגן ילדים. האיילים מטיילים כאן חופשי ברחובות. חלקם מבוייתים - יש להם סימן באוזן וחלקם פראיים (אולי עוד יבוייתו). האמרפסט, כך כתוב, היא העיר הראשונה בעולם שהותקנה בה תאורת רחוב.
(אתר התיירות של העיר: www.hammerfest-turist.no).

לתחילת הכתבה

סיום בבירתם של הסאמים

כיוון שהתפנה לנו המון זמן וחשנו שאין לנו שום בעיה לנסוע קילומטרים רבים (הנסיעה נעימה ולא מלחיצה), החלטנו שנעשה את הסיבוב הגדול וניסע עד קאראשוק, בירת הסאמים בנורבגיה. בעיר זו שוכנים פרלמנט הסאמים ופארק תרבותי בשם "סאפמי" - כשם ארצם. במהלך תכנון הנסיעה, גלשתי באתרים סאמים רבים. כל אחד מהם התפאר בהיותו "הכי אותנטי", "הכי ראשון", "הכי מקורי" ונדמה היה לי ששום דבר לא נסתר ממני וכל שאני צריכה, זה להגיע ליישובם ולראותם מסתובבים בבגדיהם החגיגיים... טעות! הדרך לקאראשוק היתה די משעממת, ברובה. כלומר, בהשוואה לשאר הדרכים בהן נסענו בטיול - רוב הדרך עוברת בתוך יערות של עצים נמוכים והדרך לא משתנה.

הגענו לקאראשוק ותחילה נכנסנו לפארק התרבות "סאפמי". כאן צפינו תחילה בסרט ומיצג על הסאמים ותרבותם: הסאמים, בעברם, חיו מרעיית עדרי אייל הצפון (האייל הלבן שימש לפולחן). הם חיו בתאום עם הטבע, נודדים אחרי העדרים והאוהל שלהם – ה"גוהטי", ששימש אותם בדרכם. האוהל היה עשוי שתי יריעות בד והאוויר הכלוא ביניהן בודד את יושביו מקור. באמצע האוהל בערה מדורה, וכשהיה קר יותר, העלו מדורה גדולה יותר. שאלנו מדריך בפארק, האם הם משתמשים כיום באוהל והוא ענה שרק כשיוצאים לרעות את העדרים. אנחנו ראינו פעמיים בדרך אוהל שמראשו יוצא עשן.

לסאמים יש כמה סלעים קדושים במרחבי לפלנד והפטנט הוא שבאים עם כוונות טובות לפני הסלע. אם הכוונות אכן אמיתיות - מובטח שגשוג. המעגל, כמעגל אבנים הבונה מדורה, הוא צורה המלווה את הסאמים כסמל, כולל זה שבדגלם. הם נהגו ללבוש בגדים בעלי צבעים עזים, שתפקידם היה להפיג את עצבות החורף הארוך ונעלו נעליים, עשויות פרוות אייל דחוסה. את פנים הנעל היו מרפדים עם קש כדי לחמם. כל זה שייך איכשהו לעבר. כיום, סאמים עוסקים בכל המקצועות וגרים בבתים רגילים. עם זאת, הודות להתעוררות הלאומית, סאמים חזרו לעסוק ברעיית עדרי איילים וללבוש בחגים את הבגדים המסורתיים. על פי האתרים שקראתי, אדם נחשב לסאמי, אם יש ברשותו או ברשות משפחתו עדרי איילים. במהלך הסיור בפארק ראינו אוהלי גוהטי שונים, "מקרר" סאמי - מבנה שבונים, כשחלקו קבור בקרקע. בעונת החורף ממלאים אותו בשלג, שהופך באביב לקרח, עקב הדחיסות. שם הסאמים משמרים כל הקיץ דגים ומיני תותים. הגימיק העיקרי במקום הוא מסעדה סאמית, אותה לא ניסינו, בגלל השעה המוקדמת (אתר אינטרנט: www.eng.samer.se).

מפארק סאפמי המשכנו לבניין הפרלמנט (Sámediggi), שעוצב על ידי שני אדרכילים נורבגים, שזכו לפרסים על עיצובו. צורת המבנה מדמה אוהל סאמי ובבנייתו נעשה שימוש בשלושת סוגי העץ העיקריים, הגדלים על אדמת סאפמי. בפנים המבנה, דולקות נורות רבות, המדמות כוכבים. ניתן להכנס לביקור בפרלמנט, רק כחלק מסיור, הנערך 3 פעמים ביום, ללא תשלום.

הפרלמנט הסאמי הוקם ב-1986, בזכות כתב אמנה, עליו חתם מלך נורבגיה אולב החמישי ותלוי כיום, אחר כבוד, בכניסה לספרייה השייכת לפרלמנט. ספריה זו החלה את דרכה בשנת 1956 והם טוענים שיש בידיהם כל ספר, שנכתב על ידי סאמים או על הסאמים. הפרלמנט מתכנס לישיבות 4 פעמים בשנה והוא דובר נורבגית וסאמית, על כל הגוונים שלה, על כן נעשה שימוש בתרגום סימולטני. לפרלמנט הוענקה זכות ייעוץ לפרלמנט הנורבגי והוא מקבל תקציב קבוע מממשלת נורבגיה, אותו מוציאים הסאמים כראות עיניהם - בדרך כלל בנושאי חינוך. כך, כל ילד סאמי לומד נורבגית וסאמית, בעת ובעונה אחת, ולומד על ההסטוריה והתרבות הסאמית. באופן זה, לא יווצר מצב שלא תהיה תחושת הזדהות לאומית. באולם המליאה תלוי ציור מדהים, מאחורי כס יושב הראש. זהו ציור שמן, פרי ידה של ציירת סאמית, המתגוררת בהאמרפסט. באמצעיתו, מעגל האבנים המוכר של הסאמים וסביבו איוושת גלים, הנוצרת עם זריקת אבן למים. ברצונה לומר, שכשם שגלי האיוושה הולכים וגדלים, כך כל מעשה שעושה אדם בודד משפיע על הכלל ולעולם לא ידע עד כמה רחוק תגיע השפעה זו. אין ספק - מעניין ביותר (אתר אינטרנט: www.samediggi.no).

נסענו משם לקאוטוקיינו (Kautokeino) - עיירה סאמית נוספת. גם שם יש מוזיאון סאמי ואנחנו הרגשנו שכבר ראינו די צורכנו. החלטנו, בהחלטה רגעית נוספת, לעבור את הגבול לפינלנד ולחפש שם מקום לינה. ראינו מעט מאוד ממדינה גדולה זו. לא להאמין כיצד הנוף מתחלף, עם מעבר הגבול פעם נוספת. קשה להסביר את התחושה לשמע תחנות הרדיו הפיניות... השפה נשמעת בדיוק כמו הונגרית, אלא שלא הבנתי אף מילה... כאן היו הרבה היטרים (צימרים). בחרנו בזה שאהבנו על גדת הנהר ולא תאמינו, המחיר כאן היה רק 42 יורו ללילה, פחות מחצי מחיר בדרך כלל!

לקראת הטיסה חזרה מקירונה, התמקמנו בעיירה יוּקאסייארבי (Jukkasjärvi), בת 400 השנים, בה שוכנת הכנסיה העתיקה ביותר בלפלנד, בת 400 גם היא. אינני יודעת בני כמה הציורים בה, אך הם היו בהחלט מיוחדים, הזכירו לי, אישית, את סגנונו של פרננד לז'ה. העיירה ידועה בגלל מלון הקרח הראשון בעולם, הנמצא בה. שכרנו חדר, באחד ממבני הקבע של מלון זה ושוב התפנקנו - 900 קרונות שבדיות ללילה. כאן התרחש משהו מעניין ביותר - אוטובוסים של תיירים הגיעו אחד אחרי השני, שפכו את התיירים כדי לראות את האין - המקום בו בונים כל חורף את המלון שנמס באביב... כדאי לצפות בסרטון ביוטיוב, המסביר את אופן בניית המלון בכל שנה.

המרחק מקירונה לאביסקו (Abisko) וחזרה הוא של כ-200 ק"מ. בכל זאת, החלטנו לנסוע אותם, כי צמד המילים "קניון הבזלת" הילך עלי קסם ובתחילת הטיול ראינו רק בחטף את אבני הבזלת הגדולות. לאחר שהשלמנו את כל המסלול המתוכנן, כולל תוספות, היינו חייבים להוסיף גם את זה - ולא הצטערנו לרגע! שוב פגשנו בנופים המדהימים של ההרים המושלגים, לצד מקווה מים והעלינו חיוך. שאלנו את פקיד הקבלה של אכסניית הנוער במקום על מסלול קצר להליכה והוא, באדיבות ובהתלהבות רבה, סיפר לנו על הפרחים המרהיבים, הפורחים רק כאן, כי אביסקו נמצאת בין שתי שרשראות הרים והגשם פוסח על העמק. מי הפשרת השלגים הם מקור המים כאן. טיילנו את המסלול הקצר והגדרנו אותו כפסגה נוספת בטיול!

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

דילים למלונות פופולרים בהאמרפסט

בשיתוף בוטלס קומביינד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

כתבה סופר מעניינת

השב  · 

כתבה מעניינת ויפיפיה

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

אורך הטיול

השב  · 

תודה רבה

רבקה קופלר צלמת ומספרת | OSSEFET-OTZAROT | אוספת אוצרות
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

קראתי אבל מבחינת הזמן אני לא יודע אם אני יספיק ועוד שאני לא נייד

השב  · 

כל הכבוד על הכתבה המושקעת. כמה ימים נמשך הטיול?

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאירופה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×