מומבאי (בומביי לשעבר)

לא תוכלו להשאר אדישים לנוכח האטרקציות ההסטוריות, הדתיות והתרבותיות של העיר מומבאי, ליבה הפועם של תת היבשת ההודית. מבנים קולוניאלים, מקדשים מרהיבים, מוזיאונים מרתקים, מופע אנושי מרהיב ותעשיית סרטים שהטביעה חותמה מסביב לעולם. ברוכים הבאים למומבאי!
אפרת
|
תמונה ראשית עבור: מומבאי (בומביי לשעבר)

עצירה אמיתית במומביי

בומביי (Bombay) היא דווקא עיר נחמדה, בניגוד לכל השמועות שקשה לנחות שם (לא למטוס, למנטליות של האדם), שצריך לתפוס את הרכבת הראשונה שיוצאת ולא משנה לאן (עדיף לגואה) ושהמצורעים, הפיסחים, המעוותים והגנבים חוגגים שם ברחובות. בומביי, מומביי (Mumbai) בפי ההודים, היא ערב רב תרבותי ומודרני, סואן וסמיך ומזכיר יותר מכל את תל-אביב שלנו, לא עיר בירה – אבל הכי מרכזי, לא המקום לגור בו – אבל כולם מגיעים לשם בשביל לנסות להיות מישהו, גם שם החוף לא מדהים – אבל בכל זאת ים וטיילת. בניגוד לתל-אביב – בומביי דווקא נתנה לבריטים להשפיע עליה מבנים ארכיטקטונים סטייל המלכה האם, כך שכשמגיעים לשם זה נראה קצת כמו אירופה בהתחלה...

איפה להיות, לאן להגיע ואיך?
רוב התרמילאים לוקחים מונית, מתחנת הרכבת (50-70 רופי) או משדה התעופה (200-300 רופי – כשעה נסיעה כשאין פקקים), ישר לרובע קולאבה (Colaba), הממוקם בדרום העיר, סמוך לחוף, שם ניתן למצוא חדרים במחיר זול יחסית, בגסט האוסים קטנים וגם, אם רוצים לקחת סוויטה במלון הכי יקר בהודו – מלון הטאג` מאהאל (שימו לב שנהגי ריקשה לא מורשים להכנס ל-downtown של בומביי ולכן יביאו אתכם רק עד לרובע פורט).

גם בגסט האוסים הקטנים ביותר המחירים הם פי שלוש או ארבע מהמחירים שתשלמו בכל מקום אחר בהודו על חדר ללילה. חדר זוגי (שרותים במסדרון) יעלה בסביבות 450-650 רופי. בומביי, עיר יוקרתית. מי שנוחת בתקופה שבין אפריל לאוקטובר – מומלץ לקחת חדר עם מזגן, כי בומביי בקיץ, כמו שכבר נאמר, מזכירה את תל אביב.

לתחילת הכתבה

רובעים וטיולים

רובע קולאבה:
ברחובות אירופאים רחבים, עם בניינים ויקטוריאנים אפרפרים (יבוא פרטי מלונדון) פרוסים אינספור דוכני מציאות, ממש שוק בצלאל ענקי. ממפצל אוזניות ועד שרוך נעל, בגדים, צעיפים, תכשיטים וגולת הכותרת – ענתיקות. זהו כנראה המקום היחידי בהודו שיש בו גרמופונים (פועלים) מבריקים, יושבים בין אביזרים שנלקחו היישר מתאי הקפיטנים בספינות השודדים, משקפות, תיבות עץ, גלובוסים מצהיבים ומה לא. ימים שלמים ניתן להעביר בלהסתובב לאורך הרחובות ושולחנות המכירה הפרושים ארוך ארוך כמו ליל סדר בקיבוץ.

בקולאבה פזורים אינספור בתי קפה ומסעדות לרווחת התייר המערבי והמקומי המפותח, ההודים בבומביי מפגינים מודרניות מרשימה שקשה אפילו לייצר בעדה. נגדה ציניות מכובדת. מרשת barista הארומה המקומית והמוצלחת ועד ליאופולד (Leopold) – בית הקפה המיתולוגי. ממקדולנדס דרך פיצה האט ועד מסעדות הדגל של האצולה ההודית (וכשמדברים על אצולה הודית – מדברים על אנשים עשירים באמת). דיסקוטקים סגורים ופתוחים, דוכני שווארמות/קבאבים מוסלמים ומיצים טבעיים, יש פה הכל ובכל פינה. שמח, תוסס ואפילו לא נסגר בחצות.

בתי קולנוע – סרטים מערביים מופיעים בקולנועים הסובבים את בומביי, לבילוי ערבי נעים אפשר להתעדכן מה יש בקולנוע Regal אשר ב-Wellington circle.

בוליווד:
תעשיית הסרטים בהודו היא תעשיית הסרטים הגדולה בעולם, וגם שם הסרטים מגלגלים מיליונים (רופי), רבות כבר נכתב על הסרטים הצבעוניים שמעמידים את המיוסיקלס של אמריקה באפילה גמורה מבחינת השירים והריקודים, הטרגדיה והחיזורים. יש אהבה לוהטת בלי פירור אחד קטן של סקס וסרט קצר נגמר אחרי שלוש שעות. גם בנושא הטלנובלות לא טומנים ההודים את ידם בצ`פאטי ומייצרים בכמויות ובסדרות להמוני ההודים. בבומביי, עיר הכוכבים, שם קורה הכל, שם גרים כולם ושם בוראים את אותן יצירות מופת שמככבות שנים על המסך הגדול בכל עיר וכפר שבתת היבשת.

גם אתם, בעיקר אם באמתחתכם מראה מערבי טיפוסי, תת�פסו ברחוב על-ידי סוכן הודי עם שם מזרחי, נגיד, אמג`אד, הוא ישאל אם בא לכם להשתתף בפרסומת/טלנובלה/סרט באורך מלא, ההסעה האוכל והביגוד עליו. וגם מרוויחים לא רע (500-1000 רופי ליום.. ), תהיו יפים ותחייכו. מי שרוצה להתאמן לפני זה בבית יכול לעשות הכנה קלה ומערבית יחסית עם הסרט ההודי חתונת מונסון, או הסרט הישראלי המומלץ ביותר – כיכר החלומות.

הטיילת על ה-Marin drive:
לצד ביניינים מפוארים, בסגנון ויקטוריאני או בסגנון באוהאוס, פרושה לרווחה טיילת נרחבת וחוף רגוע. בהליכה צפונה תגיעו ודאי לחוף צ`ואפטי, מקום הבילוי של בני בומביי, על חמולותיהם וחבריהם, אם יתמזל מזלכם תוזמנו לפיקניק של סוף שבוע, או לפחות לטעימה מצ`פאטי בגהי וריבת תפוז מר.

"עד שמצאתי עוד מקום לחטט
המים הגיעו עד נפש
אני מאמין שאצליח לסלוח לעצמי
כשם שהצלחתי בעבר
אני מאמין שעוד אספיק להכיר אותך
אני מאמין שעוד לא מאוחר
ברחובות קולבה שבבומבי
מחפש לקנות קצת שקט
אם אפנה ימינה אגיע לים
אם אפנה שמאלה אדרס
ואם אעמוד באותו מקום
מספיק זמן
כל העולם יחלוף על פני ..."


(מתוך השיר קולבה המופיע בספר השירים הוירטואלי "הודו לפנים" של אמיר)

טיולים מחוץ לעיר:

  • שיט לאי אלפנטה (Elephanta)- סיור מרענן בספינה קטנה עם המון הודים לאי קטן - 9 ק"מ מבומביי. תוך כדי ההפלגה אפשר לראות את נוף בומביי מהים, הנמל והבסיסים של חיל הים כולל משחתות. באי עצמו, עולים לרגל למערות ובהן פסלים של שיווא, הדרך רצופה דוכני פיצ`פקעס והנוף נחמד. בראש הגבעה מוצב תותח בריטי ויש תצפית נחמדה על האי ועל בומביי הרחוקה. השיט הלוך-חזור כ-100 רופי.
     
  • טיול ליומיים או לסוף שבוע במרחק נסיעה מבומביי - מערות אג`נטה ואלורה, טיול המשלב טבע וארכיאולוגיה מעניינת.
     
  • מהבאלשוואר (Mahabaleshwar) - כשבע שעות נסיעה מבומביי, היא "היל סטיישן" (עיירה גבוהה טופוגרפית) קרובה לבומביי באופן יחסי, בה ניתן להנפש קצת מהחום והאובך של העיר הגדולה.

לתחילת הכתבה

מידע חיוני

המכבסה המפורסמת - דהובי גהאט:
מאהלאקשמי דהובי גהאט (Mahalakshmi Dhobi ghat), היא המכבסה הענקית, בה מכונות הכביסה הם בעצם אלפי גברים החובטים, בשיטה ההודית המסורתית, את הבגדים המלוכלכים על שפת תעלות מים פתוחות, מסודרות בשורות. הבגדים מגיעים מכל רחבי העיר וקשה להאמין, אבל הם גם חוזרים למקום מוצאם, נקיים. המכבסה נמצאת ליד תחנת הרכבת מהאלקשמי וניתן לעמוד מבחוץ ולצלם.
קבצני עירך:
דווקא בגלל החזות ה"כאילו" אירופאית, בולטים הקבצנים והעניים יותר מאשר בכל מקום אחר בהודו. לעין המערבית קשה כנראה לראות אינספור אנשים ישנים על המרצפות ליד חנויות פאר קשמיריות או בפתחו של מקדונלדס, אפילו אחרי כמה חודשים בהודו. ליד העושר המערבי וההודים המודרנים, החיים חיי רווחה יחסית, מסתובבים ילדים אבודים ומלוכלכים שהגיעו מכל רחבי הודו (כי פה זה המקום הכי טוב להיות קבצן), חולים ונטולי איברים למיניהם. הם יצוצו בכל מקום, בכל קרן רחוב, ליד כל מקדש או מסעדה, צומת דרכים ומעבר חציה, צריך להיות אסרטיביים ולסלקם בחיבה.

סצנות הומוסקסואליות:
כידוע בהודו, ההומוסקסואליות אינה חוקית, זה אומר שהפגנת נטיות מיניות שונה מהמקובל נאכפת בישיבה בכלא. ידוע על מקרים שקרו בבומביי (המערבית והתוססת), בהם התלוו גברים הודים תמימים לתיירים הומוסקסואלים, שיחקו אותה כבני זוג לערב עד לשלב בו הם ביקשו כסף, איימו שהם יספרו למשטרה, או העלימו חפצים יקרי ערך מחדרו של התייר. לתשומת ליבכם.

אינטרנט:
האינטרנט בבומביי הוא המהיר בהודו וניתן למצוא הרבה אינטרנטים כאלו ברחובות קולאבה. המחיר 25-30 רופי לשעה.

עוזבים את בומביי:
מתחנת הרכבת ויקטוריה (VT או CST) - יוצאות רוב הרכבות דרומה. כדאי להזמין כרטיסים לפחות יום מראש. באולם קניית הכרטיסים, קיים דלפק לתיירים שיחסוך לכם תור, קומה שניה דלפק 52. (שימו לב לתחנת המוצא של הרכבת, כי יש מספר תחנות רכבת בבומביי). מבומביי יוצאות רכבות לכל הערים המרכזיות בהודו, דלהי, אגרה, ורנאסי, בנגלור (קרנאטקה) ג`ייפור (רג`אסטן), כולכתה (מערב בנגל), קוצי`ן (קראלה) ועוד, נסיעה לגואה: כ-12 שעות, בערך 300 רופי.
רכבת האקספרס לדלהי (17 שעות במקום 30), יוצאת מתחנת "מומביי סנטרל" (Mumbay Centeral - MC). הכרטיס יקר, אבל גם הזמן שלכם, לא?

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×