מנוחה ודולפינים בביירון ביי

ביירון ביי היא אתר עליה לרגל לגולשים והיא גם אחד מאתרי הנופש הפופולרים ביותר בחוף המזרחי של אוסטרליה. יש בה חן וקסם מיוחד ובעיקר חופים עוצרי נשימה ומלאי אווירה. בניגוד לכל ההבטחות עד כה, הפעם התמזל מזלם של בני המשפחה והם נהנו ממפגש בלתי צפוי על דולפינים
mashav10
|
תמונה ראשית עבור: מנוחה ודולפינים בביירון ביי
Thinkstock Imagebank ©

דולפינים בביירון ביי

2 ליולי עד 7 ליולי 2002

עזבנו את "Nambucca Head", בדרכנו לעיירת הגולשים "Byron Bay", (להלן: ביירון ביי). האמת היא שאין לי דברים מעניינים במיוחד לספר, אבל לאחר החוויות האינטנסיביות שחווינו ב"פורט סטיבנס" אולי טוב שיהיה לנו קצת משעמם... בכל אופן, רצינו להגיע ולכן עלינו על הכביש הראשי ונסענו צפונה. לפעמים הכביש נראה כמו אוטוסטרדה דו-נתיבית ולפעמים הכביש מתפתל בין עיירות קטנות וחביבות. לאורך הדרך פגשנו, מדי פעם, שלטים המבקשים מהנהגים לשים לב לכך שבקילומטרים הקרובים יש סיכוי לפגוש קנגורו או קואלה או סוס בר או ברווזים המנסים לחצות את הכביש, וכמובן צריך להיזהר לא לפגוע בהם. אנחנו לא פגשנו אף אחת מהחיות הללו, לפחות לא במהלך הנסיעה בכביש....

עברנו כמה שעות של נהיגה די משעממת ולפתע ראינו שלט הכוונה בצד הדרך המודיע כי הפניה ל- "Never Never river" נמצאת בהמשך, מימין. חשבנו שהתחלנו להזות או לחלופין שהגענו (שוב.... ? ... ) לאתר צילומים של סרט, וכעת: "פיטר פן" ותיכף נגיע ל"ארץ לעולם לא" בה הכל מותר... אך כמה קילומטרים אחר כך הסתבר לנו שאנו דווקא כן בדרך הנכונה, בדרכנו למקום בשם "Promised Land". האומנם?!, האם יתכן שמשה רבנו התבלבל מתי שהוא במדבר והוליך את אבותינו ל"ארץ המובטחת" הלא נכונה?, האם יכול להיות שבעצם הארץ שהובטחה לאברהם יצחק ויעקב היתה אוסטרליה ובגלל טעות בניווט נגזר עלינו לגור בישראל ולהילחם עליה עד קץ הימים... מה נאמר לכם? המחשבה מעוררת הרהורים נוגים ותחושת החמצה...

הכנסנו לנגן הסי.די את התקליטור הפופולרי ביותר במכוניתנו מאז הגענו לאוסטרליה, התקליטור של חמי רודנר :"מלנכוליה" (המכונה בחוג המשפחה :"לשנכוליה" משום שכך רותם שרה את שיר הנושא של התקליטור ...) ומבלי שניתן לעצבות להשתלט עלינו המשכנו להצפין, משאירים מאחורינו את התקוות הנוגות ואת הסיכוי של ישראל לעתיד פחות מסובך .... אנו מתקרבים, מזג האוויר מתחמם קמעה, עברנו דרךCoffs Harbour , שהדבר המשמעותי ביותר שיש לומר על הישוב הוא ששם נמצא פסל הבננה הגדול ביותר בעולם... מדהים, אתם לא חושבים?, עיר שלמה בה חיים 60,000 תושבים ומישהו מהם מצא לנכון להכין פסל קיטשי ואם אני יכולה לתת חוות דעת שניה, גם מכוער למדי .... של בננה בגודל של כ- 15 מטרים ..., טוב השעמום באמת מוצא אפיקים מיוחדים להתנקז בהם. בהמשך הטיול גילינו כי הנטייה לפסל פסלי ענק של פירות, ירקות ולפעמים חיות, היא מאפיין אוסטרלי טיפוסי, ולראיה פסל האננס הכי גדול בעולם שנמצא בנאמבור או פסל של שרימפס עצום בכניסה למסעדת פירות ים שפגשנו אי-שם בדרך לעיירה בשם בלינה.

ביום חמישי (4.7) בשעות הצהריים הגענו, סוף-סוף לביירון ביי. מה"לונלי פלנט" למדנו שביירון ביי היא אתר עליה לרגל לגולשים והיא גם אחד מאתרי הנופש הפופולרים ביותר בחוף המזרחי של אוסטרליה. המידע הזה לא בישר טובות, חשבנו שאנחנו עומדים להגיע למקום צפוף, רועש, ממוסחר ותיירותי ולפיכך תכננו לשהות במקום יום, לעשות "V" על הדברים החשובים ולהמשיך הלאה. אבל כשהתחלנו להתאקלם במקום ראינו שאומנם מדובר בעיירת גולשים ממוסחרת אבל, יחד עם זאת למקום יש חן וקסם ובעיקר חופים עוצרי נשימה ומלאי אווירה.

מצאנו קמפינג מקסים, התמקמנו בשורה הראשונה של הקרוואנים, ממש על קו החוף ו ... לא עשינו כלום: ירדנו לחוף, התחרדנו בשמש, בנינו ארמונות, נכנסנו למים הקרים (טוב, אני מודה, הם נכנסו, אני החזקתי את המגבות וקפאתי מקור על החוף.... ) והתענגנו על כל רגע. נשארנו שם שלושה ימים ובין לבין קפצנו לראות את המגדלור הציורי (מ- 1901) העומד על כף ביירון, שם נמצאת גם הנקודה המזרחית ביותר ביבשת אוסטרליה. כמובן שהצטלמנו בגאווה ליד השלט והצטערנו שלא נגיע לנקודות הכי צפונית, דרומית ומערבית באוסטרליה - קשה להאמין, אך למרות שהטיול שלנו ארוך הנקודות הללו אינן בתוכנית שלנו, חייבים להשאיר משהו גם לפעם הבאה....

יום לפני שעזבנו את ביירון ביי קרו שני דברים מאוד חשובים. הראשון הוא שראינו דולפינים, כן , דולפינים אמיתיים, שוחים בין הגלים, בסמוך לחוף (!). אומנם ב"לונלי פלנט", שיכונה להלן "הספר", היה כתוב שאיזור המשברים ליד החוף הוא אתר חביב על דולפינים, אך אנו רגילים לכך שהספר ממליץ על מיני מקומות ואתרים בהם אפשר לכאורה לצפות בדולפינים/ לוויתנים/ כרישים/ קואלות ושאר חיות וכשאנו מנסים לראותן- הן אינן. הגענו למסקנה ש"זה לא אנחנו, זה הן ...", החיות הללו פשוט לא יודעות לקרוא ולכן הן לא נמצאות במקומות המצוינים בספר... והנה, למרות המסקנה שלנו, עמדנו בצהריי היום מול הגלים, מתלבטים מה נכין לארוחת הצהריים ופתאום ראינו שרותם מצביעה על משהו והילדים מקפצים מרגל לרגל מרוב התרגשות, הסבנו מבטנו לכיוון וראינו ארבעה דולפינים משתובבים בין הגלים. הם עלו וצללו ושחו ימינה ושמאלה עד שנעלמו והשאירו אותנו עם טעם של עוד...

לתחילת הכתבה

מכשיר ניווט חדש

הדבר החשוב השני שקרה היה שעופר הגשים פנטזיה שהוא מפנטז כבר הרבה הרבה זמן, ולא, לא מדובר על פנטזיה בה משתתפות שלוש "אינגות" בלונדיות, אלא על חלומו של עופר להיות גם כאן באוסטרליה, בעלים של מכשיר הניווט האולטימטיבי. עד לאותו יום עופר אפילו לא ידע מה בדיוק הוא מחפש כי מכשירי ניווט כמו שיש לו בישראל לא הצלחנו למצוא כאן. הוא ידע שהוא רוצה מכשיר ניווט המבוסס על תקשורת לוויינים ואשר יכול לעזור בניווט ברמת דיוק של מטרים ספורים, ברמת אמינות גבוהה ובעל כיסוי כלל עולמי ו... מסתבר שמישהו המציא את המכשיר, שמו : Garmin - Street Pilot 3 Deluxe.

ואני (עופר) מוסיף: הסיפור מעניין. בקמפינג שבו שהינו בביירון ביי, ראיתי קרוואן ענקי של ווינבאגו, ארוך יותר מוויני שלנו בכ- 3 מטר, שאליו מחובר אופנוע מאחור. בירור קצר העלה שהקרוואן הינו רכושו הפרטי של אייל הון מקומי, כבן 60, אשר מאס ביאכטה שלו, ובמטוסו הפרטי והחליט לתור את אוסטרליה ביחד עם אשת נעוריו בקרוואן.... כן כן, הייתם מאמינים גם כאלה משוגעים יש. אחרי שהוא גמר להתגאות בכל הגאדג`טס שיש בקרוואן שלו, אשר נרכש שבוע ימים קודם לפגישתנו, תמורת 200,000 $ אוסטרליים (כ - 600,000 ¤), ראיתי שעל ה"דאש בורד" שלו מונח ג`י.פי.אס, חלומי, שכבר ממבט ראשון גרם לי להתאהב בו קשות. מדובר באמת במילה האחרונה, מכשיר שהוא גם בעל מסך צבעוני ברזולוציה מדהימה, כולל רמקול חיצוני שמדבר אליך בשלל שפות (למעט עברית כמובן), ושבו ניתן לטעון כרטיס בעל 64MB הכולל את כל המפות של אוסטרליה, לרבות מפות ערים בקנ"מ מדהים של 1:5000 ופירוט של מקומות מעניינים, אתרי תיירות, כל סוגי הדרכים, וכיוב`.

בן שיחי היה אחד הנציגים של החברה באוסטרליה, ולשמחתי מצאנו מספר נושאים משותפים לשוחח עליהם. כשראה כמה המכשיר מוצא חן בעיני, הרים טלפון למזכירתו, שלח מייל דרך המחשב הנייד שלו ודרך הפלא-פון שבתוך הקרוואן המאובזר שלו, ותוך שעה הגיע שליח על אופנוע אוחז בידיו את המכשיר המיוחל. בשל הצנזורה לא נפרט את מחירו המדוייק של המכשיר, רק נציין שמדובר בהשקעה לא מבוטלת, ומי שמתעניין יכול להכנס לאתר של חב` גרמין באינטרנט. כמובן, שהמכשיר המדהים הנ"ל, נרכש מייד בהנחה נכרת ממחירו הרשמי, והיווה את מתנתה של ענת ליום הולדתי ה - 40 אשר יחול ב - 23 ביולי 2002. לאחר כשעתיים אינטנסיביות בהן קראתי כל שורה מספר ההפעלה של המכשיר, התקנתי אותו אחר כבוד על ה"דאש בורד" של ויני ידידנו, ומאותו הרגע חיי הפכו קלים ומהנים.

ונחזור אלי (ענת), כפי שאתם יכולים להבין, הילד מאוהב..., המכשיר מדבר, כלומר מפרט את הוראות הנסיעה בקול מלטף של בחורה אוסטרלית צחת לשון, אבל אני ממש לא מקנאה ואפילו מרוצה מכך שעכשיו מישהו אחר, (למעשה מישהי אחרת) שמנווטת ומנחה את עופר כיצד לנסוע, ואם יש טעות כלשהי זו אינה באחריותי ועופר יכול, אם מתחשק לו, לכעוס על המכשיר או על ה"נווטת" בעלת הקול הערב...

בזאת הסתיימו חוויותינו מביירון ביי, רותם מבקשת ש"לא נשכח לכתוב ב"אירטרנט" (ציטוט מדוייק מהמקור) שפגשנו שבעה "עבריתיים" ובתרגום לעברית מדוברת: שפגשנו שבעה ישראלים דוברי עברית, (להבדיל מ"אנגליתיים" שהם כל היתר...). מסתבר שביירון ביי הוא מקום אהוב על התרמילאים הישראלים. אחרי שבועות בהם לא שמענו עברית, מחוץ למסגרת המשפחה היה נחמד לדבר עם אנשים מארץ הקודש. אפילו התכוונו לאכול ארוחת ערב במסעדה ישראלית הממוקמת ברחוב הראשי של העיירה, אבל הדבר לא הסתייע בידנו.
להתראות, ביירון ביי,

אנו בדרכנו לכיוון ה"גולד קוסט"
ענת, ועופר גם. 

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×