מקמבודיה ללאוס דרך היבשה. על תחבורה, ויזות, כספים ומה שבינהם.

9.1.2012
אתאר כאן את המעבר מקמבודיה ללאוס בדרך היבשה.

תחבורה:
נתחיל בסיים ריפ.
אפשר לקחת אוטובוס ישירות ללאוס. המחיר ל 4000 האיים עמד על 21$ לאדם. זמן הגעה 12 שעות. פגשנו אנשים שנסעו כך אבל הם הגיעו לסטאנג טרנג (חצי שעה מהגבול) ונאלצו לישון שם לילה. אפשר גם לקחת אוטובוס מפנום פן ללאוס.
בחרנו בדרך השנייה:
מסיים ריפ לקרטי (9$ לאדם) (או מפנום פן. המחיר לא ידוע) ועצירה בקרטי לשני לילות. הגענו אחה"צ לאחר שנאלצנו להחליף מהאוטובוס הממוזג לוואן 10 מקומות שנדחסנו בו 18 איש + סחורות. התמקמנו במלון (5$ לחדר אבל יש יותר יקר) וביום למחרת לקחנו טוקטוק לחמש שעות (10$ לטוקטוק. היינו שלושה) לסיור בכפר שמצפון לעיירה, עד למעגן השייט לצפייה בדולפיני הנהר. שטנו שעה (7$ לאדם כרטיס אחיד), עלינו לפגודה, עצרנו בנקודות עניין בכפר: משרפת לבנים, בית מלאכה לייצור אטריות אורז ועוד וחזרנו שמחים ונינוחים והוספנו 2$ טיפ לטוקטוקאי שהיה הגון, נחמד ומועיל.
בערב קנינו כרטיס משולב ללאוס לאי דון דט (15$). יש מספר בתי מלון שמציעים כרטיס כזה המשלב וואן עד לסטאנג טרנג, אוטובוס ממוזג עד לגבול, עוד אחד עד ל 4000 האיים וסירה לאי. המחירים נעים בין 14$ ל 18$ אבל בסופו של דבר כולם מתנקזים לשני האוטובוסים הנ"ל עד ומהגבול.
יש עוד אפשרות שלא ידענו על קיומה בזמן – אוטובוס של חברת האוטובוסים הקמבודית "168" ישירות מקרטי ל 4000 האיים (כך נאמר לנו) שיוצא ב 12:30 בצהריים ועולה 10$ לאדם. לא היו להם כרטיסים ליום המחר ונאלצנו לוותר. לו היינו יודעים בזמן היינו לוקחים לבטח אפשרות זו.
אחרי הלילה השני יצאנו לדרך ב 7 בבוקר. הוואן הועמס הפעם ב 23 !!! אנשים + סחורות כמובן. וכמובן שיצא סופית לדרך רק ב 8:15. מכיוון שאיחרנו, האוטובוס בסטאנג טרנג על נוסעיו, חיכה שעה וחצי והצטרפנו לכולם. זה אומר שלא משנה היכן סוגרים וכמה משלמים – כולם מגיעים בסוף ביחד, באותה הדרך. לאחר מעבר הגבול (ראו להלן) עוד אוטובוס, 20 דקות, וסירה לאי. אנחנו יצאנו לדון דט ואחרים לאיים אחרים בסביבה. למי שמגיע עצמאית סירה מהחוף לאי עולה כשני דולר (15000 קיפ).

מעבר הגבול
באוטובוס מקבלים שני טפסים למילוי. יש לשים לב למלא גם את טופס היציאה מקמבודיה שנמצא כבר בדרכונכם. מארגן האוטובוס ביקש, וקיבל מחלק מהנוסעים, 44$ עבור הוויזה ומעבר הגבול (נא לזכור סכום זה).
בצד הקמבודי מחתימים את חותמת היציאה מקמבודיה ואנשי משטרת הגבולות דורשים 2$ לחתימה. אנחנו – 3 ישראלים ושלוש קוריאניות סירבנו לשלם. כל היתר שילמו. לאחר כמה דקות של ויכוח, פרצופים מאיימים וניסיון להחזיר את הדרכונים לא חתומים (שימו לב לא ליפול בפח ולדרוש את החתימה, אחרת זה כבר עניין חוקי), הם החזירו את הדרכונים חתומים.
מיד לאחר המחסום הקמבודי ולפני המחסום הלאוטי יש עמדת "ביקורת חום". כן, מודדים (לבאים משני הכיוונים...) את חום הגוף במצח ומשלמים 1$. כבר אמרו כאן לפני, פשוט להמשיך מבלי לגשת לעמדה זו. אף אחד לא מפנה ולא פונה אליך.
בצד הלאוטי, לאחר המחסום, יש עוד עמדת "בריאות", הפעם חוקית. כאן אכן ממלאים הצהרה שאין לאדם חום או נזלת, משאירים את הטופס ונפרדים בחיוך ללא דרישה לתשלום.
מגיעים לאשנב הויזות עם הדרכונים, תמונת פספורט (לא לשכוח להצטייד בתמונות מהבית לכל נקודות הגבול במסלול הטיול), והטפסים שמולאו באוטובוס. מוסרים את הכל באשנב. הפקיד מדביק את הוויזה וגובה את התשלום החוקי היחידי בכל מתחם מעבר הגבול. 30$ לוויזה לאזרחי ישראל. יש לו "מחירון" מודפס עם מבחר דגלי מדינות מהעולם. ישראל לא מופיעה ונופלת בקטגוריה של "שאר מדינות אסיה". למרות זאת ניסה לגבות 120$ לשלושה אנשים. העמדתי אותו על טעותו ובהתנצלות הוא תיקן את עצמו. מקרה? אולי. לא חושד בכשרים. את הדרכונים עם הוויזה מוסר הפקיד לאשנב הבא להחתמה. עוברים אשנב. שוב דרישה ל 2$. שוב ויכוח, שוב איומים מוסווים, שוב ניסיון לתת את הדרכון ללא חתימה. הפעם נאלצתי לרשום את שם אחד השוטרים הללו על פתק. זה עשה את העבודה והדרכונים נמסרו כיאות ללא תשלום. הפעם רק אנחנו עברנו כך.

לסיכום, במעבר מקמבודיה ללאוס אפשר להוציא היום ויזה במקום (voa). הוויזה עולה 30$ וכל תשלום אחר אינו חוקי, ובהתנגדות קלה אך אמיצה ניתן לסכם את כל המעבר בתשלום זה בלבד.

ועוד הערה אישית – לא התשלום הוא העניין. והרי אם הוויזה היתה עולה 50$, זה היה התשלום. ההרגשה שמרמים אותך ופשוט גונבים ממך את הכסף היא שמטרידה ומקוממת. אמנם היה קצת לא נעים מול עיניים מאיימות, והיה צורך לעמוד על המשמר מפני רמאויות נוספות, אבל בסופו של דבר התחושה טובה ולו בגלל העובדה ששמרת על עצמך, גם מול פקידות מושחתת.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רוני סופר?

הפוסט הבא ›
סיור בתחנות המטרו של מוסקבה
סיור בתחנות המטרו של מוסקבה
מתוך הבלוג של רוני סופר
03-02-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של רוני סופר »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×