מרכז פולין

מרכז פולין מצוי ``בין לבין``. בין ורשה לקרקוב. פרק זה מנסה להראות שגם בלב המדינה יש ממה להתרשם. גם בפרק זה אציג ביקור במספר קהילות, אתאר ביקורים במבצרים במיקומים מוזרים ואדון בניסיונם המר של שורדי השואה לשוב ולהשתקם במולדתם.

דן צוקר
תמונה ראשית עבור: מרכז פולין - תמונת קאבר
© איתמר ברק

בכתבה זו:

מרכז פולין

"מרכז פולין" היא הגדרה גיאוגרפית אמורפית משהו. לצורך פרק זה בתיאור מסעי בפולין, מרכז פולין יהיה האזור בו מצויות הערים ראדום וקלצה והאזור מדרום מזרח לערים אלה עד לנהר ויסלה. בחלק מהאזור אותו אתאר ביקרתי מספר פעמים. כדי ליצור איזו לכידות תיאורית אנסה לשלב את תאור האתרים בסדר גיאוגרפי ולוגי מסוים.

למטייל בפולין, אזור זה משמש כמעבר בין הביקור ההכרחי בורשה לביקור ההכרחי בקרקוב. את 300 הק"מ בין הערים צריך לעבור איך שהוא. לרוב ההתייחסות לקטע זה היא כאל רע הכרחי וחולפים אותו במהירות. הנוסעים בדרך המהירה עוצרים לרוב, אם בכלל, לביקור בצ`נסטוחובה (לביקור ביסנה גורה אחד המרכזים החשובים לקתולים בעולם וגם כדי לבקר בשרידי הקהילה היהודית הגדולה שם). אלה הנוסעים בציר המרכזי עוצרים בעיר קלצה לביקור בבית בו היה הפוגרום שבוצע בשנת 1946. האמת היא שאין הרבה אתרי תיירות מלהיבים לאורך דרכים אלה. מאידך, המטייל העצמאי באפס מאמץ ובהשקעת זמן מינימלית, יכול לבקר במספר אתרים המצויים ממש בסמוך לכביש הראשי ובכך להעשיר את חווית הביקור שלו. ירידה מהכביש לאזורי הספר האמיתיים עשויה לספק אתרים רבים נוספים לחווית הביקור.

בסיפור מסע זה אתמקד באזור הכביש המרכזי 7 (77E) דרך קלצה ולא בכביש המהיר (67E ו-75E). בשלב מסוים נרד בתיאור מכביש 7 וננוע בדרכים שיביאו אותנו בסופו של דבר לסנדומייז`. בכל זאת כמה מילים על הכביש המהיר: הכביש חולף בסמוך למספר ערים ששמשו כקהילות גדולות וידועות. טומשוב מזובייצקי, פיוטרקוב, רדומסקו ועוד. למתעניין יש מה לראות. אני לא מתלהב מנסיעה בכביש זה.

לתחילת הכתבה

בדרך לפשיסחא

ראדום (Radom) עיר בת קרוב לרבע מליון תושבים. בעיר חיו לפני המלחמה כ-25000 יהודים בקהילה בת כ-300 שנה. כיום זו עיר משעממת ומתועשת כ-100 ק"מ מדרום לורשה. אין לה כיום תואר והדר ואני מציין אותה רק כדי להגדיר איזו נקודת התחלה. לנתי בה מספר לילות. לגבי המלון, אצמד לביטוי Nothing to write home about ..

ראדום היא צומת דרכים עיקרי בפולין: צפונה לורשה, מזרחה ללובלין, מערבה ללודז` ודרומה לקרקוב וז`שוב. זו היתה חשיבותה בלב פולין. נסעתי מערבה לפשיסחא המצויה על הדרך ללודז`. כ-10 ק"מ מערבה ואני בעיירה הקטנה וולאנוב (Wolanow). היתה כאן קהילה יהודית קטנה ובתקופת המלחמה היו כאן מחנות כפיה. אלפי יהודים הועבדו כאן כעבדים ומאות רבות נרצחו כאן. לפני כשנה הייתי כאן עם אבי וגיסי וחיפשנו את אזור בית העלמין. הגענו לאזור בפאתי העיירה וגילינו שלא נותר ממנו דבר. באותו ביקור לא ידענו היכן היו מחנות הכפיה ומה נותר מהם. מספר חודשים לפני נסיעתי האחרונה נודע לי שמר מאיר שילה, מדריך ותיק לנושאי פולין, ביקר באתר מחנות וולאנוב ואכן קיים שם גלעד קטן על קבר האחים של המחנה. מאיר ניסה להסביר לי כיצד להגיע למקום. המקום מצוי בשולי יער ומרוחק למדי מכל כביש סלול. בנסיעתי האחרונה ניסיתי להגיע לאתר. לצערי לא מצאתי אותו. כנראה שהייתי קרוב אך חששתי לכסח את הרכב השכור בדרכי העפר באזור. לאתר זה יש חשיבות למשפחתי וחשתי מידה של תסכול על ההחמצה.

הלאה מערבה לפשיסחא (Przysucha). עירם של היהודי הקדוש ושל רבי שמחה בונם. קוטב הלימוד והחריפות הדתית של החסידות לפני כ-200 שנים. בציון קברם של שני רבנים אלה ביקרתי לפני שנה וכעת, באור יום חיפשתי ומצאתי את מבנה בית הכנסת הענק של העיר. המבנה הנטוש והמתפורר מרשים בנוכחותו. מדי פעם יש שמועות על נדבן זה או אחר שרוצה לממן שיפוץ מבנה זה. בינתיים המבנה מתפורר. נדרש כנראה סכום ניכר ביותר לשיפוץ זה. מפשיסחא הדרך ממשיכה מערבה לעיר פיוטרקוב וחולפת באופוצ`נו (Opoczno) בה נותר מבנה בית הכנסת המשמש כיום מחסן לחומרי בניין. אני מאידך שם פעמי דרומה לשידלובייץ.

קצת השראה לטיולים שלך

לתחילת הכתבה

שידלובייץ

הייתי בשידלובייץ (Szydlowiec) מספר פעמים ואף תיארתי בהרחבה במאמר אחר ביקור שורשים בבית העלמין ושבת בעיירה. העיירה יושבת על כביש 7 קל וכדאי להיכנס. בית הכנסת הגדול חרב במלחמה. קיימים בספר היזכור של שידלובייץ תיאורים קשים על חילול ספרי התורה. במקום בו חיו אלפי יהודים, היו בתי כנסת רבים רובם קטנים שרובם חרבו. בספר היזכור מצויה מפה מצויירת ביד של העיירה כפי שהיתה פעם, אתריה העיקריים מצויירים כמיניאטורה לזיכרון הדורות הבאים. לפני הנסיעה נודע לי שמבנה בית הכנסת "נטע אייזנברג" עדיין עומד על תלו. השוויתי את המפה הישנה למפת העיירה והלכתי לחפש, ליד המבצר מוקף המים של העיירה פניתי צפונה ולהלן התוצאה.

הלאה דרומה הדרך חולפת ליד העיר סקרז`יסק או סקארז`סקו קמיינה (Skarzysko-Kamienna). עיר מכוערת ומתועשת. המקום קנה את מקומו המפוקפק בהיסטוריה בגלל מחנות העבודה הנוראים שהיו כאן. בסקרז`יסק שלפני המלחמה היו מפעלים גדולים של תעשיית הכימיה. הגרמנים קיבלו מפעלים אלה ממש במתנה והסבו אותם ליצור חומרי נפץ. העבדים היהודים הועבדו כאן עד מוות פשוטו כמשמעו. מדי שבוע ירו בחלשים ובחולים. רבים מהעובדים נפגעו מהכימיקלים הקטלנים במפעל. צבע עורם של העובדים היה לצהוב. ההיסטוריונית ד"ר פיליציה קראי, מניצולות מחנה זה, כתבה ספר בשם "המוות בצהוב" בו היא חוקרת ומתארת את מחנות סקרז`יסק. בספר מופיעה מפה של המחנות. השוויתי את המפה למפת העיר העדכנית ונסענו (אבי, גיסי, שהוריו עבדו במחנה זה ובמחנה בליז`ין ואנוכי) לשם בסתיו 2004. מבחינת המקום הזמן כאילו הוקפא: שטח המחנה קיים בדיוק כפי שננטש על ידי הגרמנים. האזור מגודר בחומות ומגדלי שמירה וסגור לכניסה. ניתן מהכביש הגבוה להציץ לעזובה ולתשתית הצנרת האדירה שקיימת שם.

אחד המחנות נגיש ביותר. פשוט נכנסים לעיר ונוסעים על הכביש לסטאראכוביץ (כביש 42). חוצים את הנחל הקטן, חוצים את פסי רכבת והנה חומת המחנה מצד ימין עם מגדל השמירה. שאר מחנות סקרז`יסק נגישים פחות. נסענו גם לשם. המתקנים מגודרים בחומות וחלקם מצוי כיום בידי הצבא. גם למחנה העבודה הקטן בבליז`ין לא מסובך להגיע. כ-10 ק"מ ממערב לכביש 7 ולסקרז`יסק מצויה העיירה הקטנה. שאלנו ברחוב את אחד התושבים הותיקים וקיבלנו הסבר מדויק להיכן לגשת. במחנה היו מפעלי מתכת ליצור כלי נשק. מבנה המפעל עומד חרב.

כדאי לשים לב שבמסלול של כ-50 ק"מ עברנו שלשה מחנות עבדים (וולנוב, סקרז`יסק ובליז`ין). זה לא מצב חריג בפולין. גם הגטאות עצמם היו למתקני עבדות. כל עבודה, מסריגת בגדים לחיילים גרמנים וכלה בהכנת רהיטים היו בתנאי עבדות. למעשה כל שטח פולין היה למחנה עבדים ענק. לא היו שחרורים, כולם נוצלו, גם ילדים. העבדות התקיימה עד שהקהילות הושמדו ומחנות העבודה והמפעלים הפסיקו את פעולתם והעובדים נורו.

הערת ביניים: המתעניינים בתמונות עבדות ועבודות כפייה בעיירה, היכנסו לאתר מוזיאון השואה בוושינגטון. חפשו בתיבת החיפוש מימין את המילה glubokoye, עיירת מוצא משפחתה של אמי. בת דודתה ובן דודה של אמי היו בין השורדים המועטים שנותרו לאחר השמדת העיירה. בין שרידי המקום הם מצאו לאחר ששבו אליה מספר צילומים בהם תיעדו הגרמנים את מגוון עבודות הכפייה בעיירה. התמונות הועברו לארכיון מוזיאון השואה בוושינגטון. אפשר להתרשם ממגוון אופני ניצול יהודי העיירה. באחת התמונות מופיע בן דודה של אמי- ילד העובד בגטו בהכנת קופסאות.

לתחילת הכתבה

קלצה

ניסיון לבנות חיים אחרי השואה. העיר קלצה (Kielce) היא העיר הגדולה באזור. כיום חיים בה למעלה מרבע מיליון אנשים. בעיר חיו לפני המלחמה קרוב ל-20000 יהודים. הקהילה הושמדה במלחמה. בכל פולין, עם תום המלחמה החלו השורדים מקרב היהודים לחזור לעריהם. חלקם היו מבין אלו שהצליחו לברוח לרוסיה וניצלו. חלקם היה מאלה ששרדו את המלחמה בפולין, במחנות, ביערות בהסתתרות יום יומית.

כמעט כולם שבורים גופנית ונפשית. בספרי יזכור רבים קיימים תיאורים קורעי לב של תהליך השיבה. יהודים מגיעים בודדים בודדים לאחר שצעדו מאות ק"מ ללא כל רכוש ורק בגד לגופם. רצוצים הגיעו לעיירה חרבה. שם נודע להם (במקרה הטוב) מה עלה בגורל יקיריהם. לרוב חוסר הידע נמשך שנים. חלקם היה הרוס וחולה. קיים תיאור בספר של שידלובייץ על שתי נשים שחזרו חולות ושבורות ומתו עוד לפני שהגיעו לבית החולים. קיימים תיאורים קשים על תפילת הימים הנוראים הראשונה לאחר השחרור ועל צעקות השבר של המתפללים. חלק מהניצולים נאטם לסובבים אותם והסתובב בין בני הקהילה המנסה להשתקם ללא כל מגע חברתי. בני קהילות שנמחקו ונותרו כשורדים בודדים עזבו את עיירתם ועקרו לערים למצוא נחמה מועטה בקרב קבוצת יהודים גדולה יותר. חלק גדול מהיהודים החליט שלא יוכל לחיות יותר בפולין ושהה בה עד שארגונים יהודיים ימצאו להם פתרון הגירה.

אותם השבים נתקלו לרוב בסביבה עויינת. פולין היתה הרוסה ואנרכיה שררה במדינה. שלטון קומוניסטי ציני בהתהוות בחש והסית. כל אחד ניסה להשתלט על הרכוש שנותר. יהודים ששבו מהמוות ועמדו על דעתם לקבל את רכושם ומעמדם נתקלו בעוינות ובאלימות. במקומות רבים בפולין האלימות גלשה למעשי רצח. המקרה הקשה ביותר של רצח יהודים בתקופה זו ארע בעיר קלצה. בארבעה ביולי 1946 נרצחו 42 יהודים בבניין ברחוב פלאנטי בעיר. כ-80 יהודים נפצעו. מספר הנפגעים לא ברור בדיוק. בחלק מהמקורות מדובר על 46 הרוגים ועל שני פולנים שניסו לעזור ליהודים ונרצחו אף הם. הסיבה לרצח היתה שלהוב יצרים סביב הנושא שלא אכזב אנטישמים מאות בשנים - עלילת דם.

המשטרה המקומית פרצה לבניין בו גרו היהודים לחפש גופות של ילדים ששימשו לאפיית מצות. החלו יריות, אלה שברחו לרחוב נהרגו בידי ההמון המשולהב. מעשי רצח נוספים אירעו בעיר גם לאחר יום הטבח. מעשה רצח זה עורר גלי תגובות קשים ולא רק בפולין. שנה וחצי מגמר המלחמה והנה טבח נוסף. טבח זה היה זרז להגירת היהודים שנותרו בפולין. חלקם עלה ארצה, חלקם התפזר בכל התפוצות. פולין, שאכלסה את הקהילה הגדולה באירופה נותרה כמעט חסרת יהודים. כיום רשומים בפולין כאלף יהודים ועוד חיים בה אלפים בודדים נוספים שאינם רשומים.

הנרצחים בטבח נקברו בבית העלמין בדרום העיר. אינני יודע האם ניתן להבחין בשמות במודעה המצורפת. הרשימה חושפת מספר פרטים. חלק מהנרצחים מזוהה רק בשם המשפחה. כנראה שלא הכירו אותם בקהילה הקטנה. לאחר רשימת השמות, מצוינים שבעה אלמונים ואחד המזוהה לפי מספר מחנה אושוויץ הטבוע בידו: B 2969. כך חיו ומתו שמונה אנשים בבניין אחד עם אחיהם לאסון ואיש לא ידע את שמם. נעשו מאמצים לברר את זהות B 2969 בארכיונים של מחנה ההשמדה אך זהותו לא פוענחה. חלל אלמוני של המלחמה שלאחר המלחמה. ניתן כיום לבקר בבית ברחוב פלאנטי. בחזית הבית לוחית זכרון המציינת את האירוע. בית העלמין מצוי כאמור בדרום העיר. המקום די שמור ומבוקר על ידי קבוצות רבות. על השער מצוי הטלפון ממנו ניתן לבקש את המפתח.

לתחילת הכתבה

מבצרים ובתי כנסת

ביציאה הדרומית של קלצה שוב על כביש 7 ניתן להבחין במבנה מוזר על הגבעה. מדובר במבצר המצוי מעל העיירה חצ`יני (Checiny). פולין מלאה במבצרים מכל סוג. כדאי לבקר במעניינים שבהם. היתרון כאן הוא הנוף. אם זמנכם בידכם ואינכם חוששים מקצת טיפוס, כנסו לעיירה. אם יש קצת אובך ואין ראות, חבל על הזמן. גם אם ויתרתם על המבצר אל תחמיצו סיור קצר בעיירה וביקור בבית הכנסת. ולמי שחושש שלא יראה מבצר מעניין אל דאגה. יש באזור מבצר מרשים פי כמה.

מבנה בית הכנסת של חצ`יני משמש את העיירה לתצוגות ואיננו פתוח דרך קבע. הגעתי למבנה. שלוש מורות יושבות בכניסה. אני שואל בנימוס האם אפשר להיכנס פנימה. נכנסתי. בפנים מוכנה תערוכה וממתינה לטקס הפתיחה. נער בן 17 לערך מכוון את מערכת ההגברה והמבנה כולו רועד מטכנו נורא (לא פלא שהמורות יושבות בחוץ). אחת המורות ניגשת לנער והוא מכבה את המוזיקה ונראה די נבוך. הסתובבתי, צילמתי, הודיתי ויצאתי.

מסלול בתי הכנסת
לממשיכים דרומה על כביש 7 יש שני אתרים ששווים ציון. בטוקרניה (Tokarnia) ממש על הכביש ישנו סקאנסן - מוזיאון אתנוגרפי. קיים שילוט די בולט למוזיאון. האתר השני הוא ביינדז`יוב (Jedrzejow). שם ברינק ישנו מוזיאון לשעוני שמש. לפני שנים הכביש עבר דרך העיירה ממש ברינק וקשה היה לפספס. כשהייתי שם השנה (2005) ראיתי שנבנה כביש עוקף לעיירה שממש התבקש לאור הפקקים. כאן אני עוזב את כביש 7 ומתחיל לסייר בעיירות ממזרח. המיוחד במספר עיירות האזור הוא ששרדו בהם מבני בתי כנסת. חלקם במצב סביר וחלקם חרב. הרעיון הוא שאם יודעים לאן להגיע, ניתן להתרשם ממספר רב של אתרים בנסיעה לא ארוכה יחסית. לכל אחת מהעיירות רקע והיסטוריה ארוכה אך לצערי אצמצם את התיאור למעין רשימה טכנית.

דיאלושיצה (Dzialoszyce)
כאן, במרכז העיירה שכוחת האל הזו מצוי המבנה החרב המרהיב הבא. גם בחורבות ניתן להבחין בגילופי האבן העדינים על הכתלים. אני מניח שלפני המלחמה כשהיה בית כנסת פעיל המבנה היה פנינה ארכיטקטונית. אני נכנס פנימה להציץ. הלב כואב, ערמות טינופת שזורקים העוברים ושבים ממלאות את המקום.

חמיילניק (Chmielnik)
מבנה בית הכנסת מזכיר מבנים של בתי כנסת אחרים שביקרתי בהם דוגמת פשיסחא, אופוצ`נו או ויילקי אוצ`י. גם כאן כמו בכל התרשמות ראשונה מאתרים דומים, המראה של מבנה מסיבי ודומיננטי של שריד בית כנסת ברחוב דל, מרשים אותי בכל פעם מחדש.

פינצ`וב (Pinczow)
מבנה בית הכנסת היה במצב די מוזנח ומצוי לאחרונה בשיפוצים. המבנה עצמו מסיבי ומעט חסר חן במראהו ובמראה סביבתו.

שידלוב (Szydlow)
העיירה שידלוב (חלקה העתיק) מוקפת חומה ומבוצרת. חלקים ממנה ומהמבצרים שרדו גם כיום. בית הכנסת נראה שהיה חלק מביצורי העיירה. ככלל בתי כנסת רבים בפולין בנויים בצורה מבוצרת ומסיבית הרבה מעבר לנדרש לקיום כמבנה. כאן המבנה המבוצר המבודד בולט במיוחד והמבנה "יושב" בסביבתו בצורה כבדה ומרשימה. קווי המבנה די דומים למבנה בפינצ`וב אך הגודל השונה והסביבה עושים את ההבדל.

לתחילת הכתבה

מבצר קז`יז`טופור, טרנובז`יג וסנדומייז`

הפוגה מאתרים יהודים - מבצר קז`יז`טופור (Krzyztopor) הוא מבנה חריג ואתר ייחודי שמסיים את "מסלול בתי הכנסת". פרוש שמו הוא צלב גרזן - סמל האצולה של בעלי הטירה: צלב וגרזן משולבים. כשראיתי לראשונה את המבנה הלא יאמן (עוד מעט אנסה להסביר למה לא יאמן) מבחוץ ואחר כך מבפנים, המחשבה שעלתה לי בראש היא עד כמה יכול האדם שבנה את הדבר הזה להיות מטורלל וראוותני. כדי להימנע מתביעת דיבה מיורשיו (אם יש) של קז`יזטוף אוסולינסקי, האציל שבנה ארמון זה, אציין שבודאי היה מושל נבון ונאה. לא יעזור בית דין. המבנה המרהיב אך הביזארי בלב סביבתו הנידחת מוציא ממני ציניות מסוימת..

אוסולינסקי דנן, מעשירי פולין ומושל אזור סנדומייז` החליט כנראה בשנת 1621 לבנות לעצמו ארמון שאין כדוגמתו. יש טוענים שהארמון החל להבנות בשנה זו אך הדעה הרווחת שהבניה החלה כעשר שנים לאחר מכן. באקט של "ראו כמה אני מליין" הביא אוסולינסקי לחור הנידח הזה את מיטב המומחים והאומנים מאיטליה לבניית טירות. אבל אם כבר להפגין את העושר הלא יאומן, למה כאן? בכפר אוייז`ד? (Ujazd). גם אז המקום היה חור. כמו בתערוכה של בית ספר בה הוחלט לאחר דיון "מה יהיה הנושא, המוטו אותו נציג השנה" כך גם כאן. המוטו שלפיו יבנה הארמון המפואר בפולין (יש טענות שהיה גם המפואר באירופה בזמנו - זמן קצר למדי כפי שנראה) יהיה: לוח השנה!

ובכן, יש מוטו וקדימה. הוקמו 12 אולמות, 52 חדרי מגורים ולהם מה מפתיע 365 חלונות! החלון ה-366 כוסה בלבנים שהוסרו בשנה מעוברת. איזה גימיק נאה. כל העסק בוצר באופן מודרני לתקופתו (מבצרים שהוקמו בתקופה ששימוש בתותחים היה נפוץ שונים ממבצרי ימי הביניים). הבנייה הסתיימה ב-1644. לקז`יז`טוף היה זמן קצר להתענג על ארמונו המפואר (ואכן הארמון היה מפואר ולא היה כדוגמתו). חזונו שהחל לפני דור שלם הושלם שנה לפני מותו. גם יורשו לא זכה להתענג במקום זמן רב. בשנת 1648 פרצו פרעות ת"ח-ת"ט. והיורש נקרא לדגל. לא שאצילי פולין היו חובבי יהודים. כדאי לזכור שחמלניצקי מרד בראש ובראשונה בשלטון הפולני ואצילי פולין נקראו להלחם. יורש הארמון נהרג בקרבות עם המורדים והארמון נותר ללא בעל בית חמש שנים לאחר בנייתו. היו כמובן יורשים אך המקום היה צריך "בעל בית" רציני. שנים אחר כך נכבש בידי השבדים שבזזו את אוצרותיו וכך דעך ודעך לחורבנו.

המבצר מצוי בכפר אוייז`ד. אני מניח שגם פולנים חושבים שזה מקום נידח. מדי פעם יש כאן מופעי אבירים ופסטיבלים שונים אך רוב הזמן המקום עומד בודד בסביבתו. האתר מטופח, קיים מרכז מבקרים קטן שם ניתן לרכוש מדריך לאתר. המבצר אכן מהמם. הארכיטקט האיטלקי עשה עבודה מצויינת. גם היום כשלוש מאות וחמישים שנה לאחר ימי תפארתו המקום מדהים. מוזר אבל מדהים. בביקור בטירות נוטים גם להתרשם מהסביבה או מהנוף שלרוב נשקף מהטירה הנישאת. כאן אין סביבה ואין נוף. האזור שטוח והכפר משעמם. אולי חלק מסוד קסם המקום הוא דווקא קיומו בלב הכלום הזה של מרכז פולין.

טרנובז`יג (Tarobrzeg-Dzikow)
אחרוג מ"גבולות הגזרה" אותם הגדרתי לאזור במספר ק"מ ואחצה דרומה את נהר הויסלה לביקור בעיר טרנובז`יג הידועה יותר לחסידים בשמה טרנובז`יג-דז`יקוב. עיר מושבו של הצדיק רבי אליעזר הורוביץ. קבורים באוהל גם בנו מאיר ונכדו יהושוע, רבנים ידועים בזכות עצמם. לפני שנה הייתי כאן בביקור לילה עם קבוצת החסידים ורציתי להתרשם ממראה המקום ביום. האוהל על ציון הקברים צנוע למדי. בית העלמין הרוס. נכנסתי למרכז העיר לחפש את בית הכנסת אך לצערי לא הצלחתי לאתרו.

הפוגה נוספת מאתרים יהודיים ובונבוניירה לסיום - סנדומייז`
סנדומייז` (Sandomierz) היא פנינת תיירות בלב האזור המשעמם מסביבה. למי שהחליט לטייל באזור זהו יעד שאסור להחמיצו. מאידך, לא הייתי נוסע במיוחד לפולין כדי לבקר שם. ובכן, למה אני משתפך? העיר הקטנה (30000 תושבים) עתיקה למדי. העיר בת כ-1000 שנים ויושבת על גבעה תלולה על גדות הויסלה. בעיר העתיקה קיים מבנה בית כנסת מהמאה ה-18 ובית עלמין יהודי מצוי בעיר החדשה. סנדומייז` היא עיר תיירות והדבר ניכר ברינק המצוחצח, בתיירים הזרים המסתובבים ברחובותיה ואתריה. מוזיאונים, חניות נעימות, בתי קפה, בתים מטופחים. לאחר השממה התיירותית אותה תיארתי בעמודים הקודמים מדובר ממש בנווה מדבר.

בית העירייה מתקופת הרנסנס שולט ברינק. שם גם מצוי מוזיאון קטן של העיר. בעיר מוזיאונים נוספים אתנוגרפים והיסטורים. בחלק הדרומי של העיר העתיקה מצוי המבצר והקתדרלה. הקתדרלה היא מבנה מעניין. סדיסטים ושאר סוטים אף יתלהבו למדי. בפנים מצויים 12 ציורי ענק ובהם מתוארים שלל שיטות מוות ועינויים. אסור לצלם בקתדרלה כך שאינני יכול להלהיב בצילומים עסיסיים. שתי נקודות קטנות להעכרת האווירה. חשבתי שממרומי העיר יהיה נוף מרשים לנהר אך די התבדיתי. נקודה נוספת, אזור מרכז העיר העתיקה אסור לכניסת רכב. ברינק מסתובבים שוטרים שצדים כל עבריין תנועה.

הערות סיום: לא טיילתי ולכן לא תיארתי את האזור המצוי ממש ממזרח לקלצה - אזור הררי (!) בלב פולין. אתר טיולים פופולרי בעיני הפולנים. אני מזכיר שהמסלול אותו תיארתי בפרק זה הוא מעין דבק סיפורי לאתרים בהם ביקרתי במספר ביקורים באזור. משך מסלול מסוג זה הוא לפחות יומיים. מי מכם שמתכנן לבצע אותו כדאי שישקול סיום בלינה בסנדומייז` או נסיעה לא ארוכה יחסית ללובלין ומשם לסייר במזרח פולין.

לתחילת הכתבה

מידע באינטרנט

הפוגרום בקלצה:

קז`יז`טופור

אתר טירות פולין

סנדומייז`

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מבקשת ליצור קשר

השב  · 

מרחיב דעת

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לפולין

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×