ניקרגואה, פנמה ומה שבניהן. טיול משפחתי במרכז אמריקה/ חלק ראשון

תמונה ראשית עבור: ניקרגואה, פנמה ומה שבניהן. טיול משפחתי במרכז אמריקה/ חלק ראשון - תמונת קאבר
לגונה דה אפויו. ניקרגואה

אז נתחיל דווקא מהסוף. היה פשוט נפלא. הרי געש מעשנים, איים, לגונות, תרבות מקומית, ערים קולוניאליות, יערות גשם, אווירה קאריבית, חול זהוב, מי טורקיז, וסמודי בננה (בננה שייק) מתחת לעצי הקוקוס. מה עוד בן אדם יכול לבקש..?

חודש של טיול מופלא, מגוון ומרתק במרכז אמריקה. שילוב מושלם של 3 מדינות הסמוכות זו לזו ומשלימות זו את זו. טבע פראי וספורט האקסטרים שסיפקה קוסטה ריקה, איים ואגמים מתובלים בהרבה אווירה וקסם בניקרגואה שובת הלב, וחופים שכל אחד מהם גלויה, באיים הקריביים בפנמה שבהחלט הפתיעה.

1e5687668d42048d91f98b5b842085a1.jpg?l=8

0e5aacf7ca781c78e7cafb5a8521bdfa.jpg?l=6

fd090f07097b3d046a85fb1c1cfcb02c.jpg?l=8

6164bb0a4259fbda2f81f509f2584f62.jpg?l=8

95e53ab587d9d3f27ca9b1b201e50d70.jpg?l=8

030c88f798e2be74fc50794c3ce955a0.jpg?l=6

382bd64710a775800c61d31cd147669f.jpg?l=6

01abd2a08c5f110b56fddb578be57c94.jpg?l=6

780f9293215865221ddab74c5326c4de.jpg?l=6

אז איך הכל התחיל...?

טיול המשפחות שערכנו לפני שנתיים בצפון הודו השאיר טעם של עוד. הפעם, אנחנו שתי משפחות. המשפחה השלישית פרשה מסיבות משמחות. תינוק חדש נוסף למשפחה.

יוני 2016, יושבים לקפה במרפסת ומתחילים בתכנונים ובחלומות...

בשלב ראשון התקבלו 2 החלטות.

1. משך הטיול יהיה 4 שבועות.

2. את המתבגרים משאירים הפעם בבית. לכל אחד מאתנו בת בשירות, ובן הנמצא בעיצומן של הבגרויות. אף אחד מהם לא יוכל לקחת חודש חופש. וכך הוחלט, יוצאים רק עם הקטנים. אנחנו עם שתי בנות (9,11) ושחק עם 3 בנים (7,12,14). עכשיו רק נותר להחליט לאן...

הדרישות והרצונות רבים: שתהיה מדינה אותנטית ומעניינת מבחינה תרבותית, שלא תהיה מערבית וממוסחרת, שהנסיעות והמרחקים מנקודה לנקודה לא יהיו ארוכים מידי. שהטיול יסתיים בשבוע של ים בחופים שווים, שלא יהיה יקר מידי, שלא יהיה קר, ובשאיפה להימנע מטיסות פנים.

כך עברנו על פני הגלובוס והתחלנו לשלול מדינה אחר מדינה. דרום אפריקה מערבית מידי, פרו בעייתית בגלל מחלת הגבהים בטרקים, פיליפינים דורשת הרבה טיסות פנים, כנ"ל סין, ברזיל וארגנטינה...

לפני 3.5 שנים היינו במרכז אמריקה. אז טיילנו בשלושת המדינות הצפוניות (מקסיקו, גואטמלה ובליז), הטיול היה לכל הדעות הטיול השווה ביותר שעשינו. מאז, לונלי פלאנט של מרכז אמריקה מונח דרך קבע בסלון ומידי פעם אני פותחת ומעלעלת וחולמת על היום בו נשוב לאזור ונעשה את החלק הדרומי של היבשת. אז הנה... הגיעה ההזדמנות. הדברים התחברו והצלחנו לבנות מסלול בין חודש העונה על כל הרצונות והדרישות ובנוסף - מחזיר אותנו ליבשת הקסומה.

אז ראשית נבנה המסלול, אח"כ הוחלט על תאריך, פברואר 2017, ואחריו נרכשו הכרטיסים.

על ניקרגואה ונפלאותיה שמענו סיפורים רבים והחלטנו שהיא תהיה היעד המרכזי. מכיוון שהטיסה אליה יקרה מאד, החלטנו שנטוס לקוסטה ריקה, אליה הטיסות זולות יותר, ונחצה באופן עצמאי את הגבול היבשתי לניקרגואה. סך הכל 8 שעות נסיעה מפרידות בין סן חוזה בירת קוסטה ריקה לבין מנגואה בירת ניקרגואה. וגם את הדרך הזו ניתן לחלק למקטעים ולהתקדם לאט.

טוב, ואם כבר נוחתים בקוסטה ריקה אז מן הראוי שנבלה בה לפחות שבוע. היא אמנם מערבית, יקרה וממוסחרת, אך מצד שני התברכה בטבע מופלא וטומנת בחובה שפע של אטרקציות נהדרות לילדים. אומגות בצמרות הג'ונגלים, גשרים תלויים, קפיצות טרזן ומעיינות חמים. שווה בהחלט להקדיש לה מספר ימים.

ובאשר לדרישה לחופים, עלתה מחשבה על איי קורן בניקרגואה, אך הגעה לאזור זה מצריכה טיסות פנים. אופציה נוספת היא חופי קוסטה ריקה בצד הקריבי או הפסיפי. בסוף הוחלט ללכת על בוקאס דל טורו, ארכיפלג איים קריביים מרהיבים הנמצאים בשטחה של פנמה, ממש לא רחוק מהגבול עם קוסטה ריקה. בדיעבד זו היתה ללא ספק בחירה מוצלחת. הדבר היחיד שרצינו אך לא הצלחנו להכניס במסגרת הזמן – איי סן בלאס הנמצאים לא רחוק מפנמה סיטי. בצער רב הבנו שאי אפשר לקבל את הכל, ואת סן בלאס המרוחקת מהמסלול, נאלץ להשאיר לטיול הבא.

החלוקה תהיה:

12 יום בניקרגואה (גרנדה, לגונה דה אפויו, לאון, סן חואן דל סור)

שבוע קוסטה ריקה (מונטה ורדה, לה פורטונה, קאוויטה)

שבוע פנמה (בוקאס דל טורו, פנמה סיטי).

כרטיסי טיסה

אז יאללה אפשר לקנות כרטיסים.

מסיבות טכניות רכשנו את הכרטיסים בנפרד וכל משפחה טסה דרך חברה אחרת.

אנחנו קנינו כרטיסים של איבריה. הלוך לקוסטה ריקה, חזור מפנמה. 55 דקות קונקשיין בהלוך. 12 שעות קונקשיין בחזור (הרווחנו יום שופינג במדריד).

שחק קנו כרטיס משולב של KLM ואייר פרנס. הלוך דרך אמסטרדם חזור דרך פריז. קונקשנים סבירים של כ4 שעות.

עלות כרטיס 1100 $.

הטיסות ארוכווווות ונוגסות יומיים וחצי ממשך הטיול, אבל זה מה יש...

לינה

לאט לאט מתחילים לסגור על מקומות לינה. התלבטנו אם להזמין הכל מראש או להשאיר פתח לספונטניות. בסוף החלטנו להזמין מראש ולהיות רגועים.

אחת ההחלטות החשובות לגבי סידורי הלינה היתה, לישון ברוב הלילות במקומות לינה פשוטים ולא יקרים, ובסופי שבוע להתפנק על וילות שוות. וכך הוזמנו 3 וילות לכל סופש (סה"כ 7 לילות), דרך אתר VRBO

הוילות היו מ ד ה י מ ו ת ואפשרו אתנחתא קטנה מהמרוץ ומהטיולים, מקלחת מפנקת של מים חמים בשפע, ומטבח צמוד שאפשר לנו לבשל לבד, יתרון גדול לשומרי כשרות. המחירים נעו בין 1200 ל2000 שח ללילה לכולם. כלומר 600-1000 שח ללילה למשפחה. ללא ספק אחת ההחלטות החכמות והמשתלמות בטיול!

מסלול:

1 לילה אלחואלה (קוסטה ריקה)

2 לילות מונטה ורדה (ק"ר)

2 לילות גרנדה (ניקרגואה)

2 לילות לגונה דה אפויו (וילה) (ניקרגואה)

2 לילות גרנדה (ניקרגואה)

2 לילות לאון (ניקרגואה)

3 לילות סן חואן דל סור (וילה) (ניקרגואה)

לילה ריו סלסטה (ק"ר)

2 לילות לה פורטונה (ק"ר)

לילה קאוויטה (ק"ר)

5 לילות בוקאס דל טורו (מתוכם 2 בוילה) (פנמה)

1 לילה פנמה סיטי

רכב

החלטנו לשכור רכב רק לחלק של קוסטה ריקה, ובניקרגואה ופנמה להתנייד בשאטלים/ מוניות שירות / מוניות פרטיות / סירות. כל מקום לפי הרלוונטיות שלו.

התלבטנו אם לשכור 2 ג'יפים או רכב אחד לכולנו. התוכנית היתה לקחת את הרכב בסן חוזה, להחזיר אותו לאחר 3 ימים במעבר הגבול בניקרגואה, ולאחר 12 יום בניקרגואה לאסוף את הרכב ממעבר הגבול ולהחזירו לאחר 3 ימים בקאוויטה או פורטו וייחו. רוב חברות ההשכרה לא איפשרו החזרת/לקיחת רכב בגבול והחזרה במקום אחר. בסוף הצלחנו למצוא רכב גדול ל11 איש, שניתן להחזיר היכן שרוצים. שילמנו 1070 דולר לשבוע. כלומר כ500 $ למשפחה. לא זול, אבל בסה"כ היה שווה את המחיר.

אוכל

המסעדות בקוסטה ריקה יקרות. ארוחה משפחתית יכולה בקלות להגיע ל100$. את רוב הארוחות בישלנו לבד. ברוב המקומות בהם ישנו, עומד מטבח מאובזר לרשות האורחים, זה מאד נפוץ ומקובל. בניקרגואה ופנמה יותר זול, אבל עדיין מסעדה כל יום או פעמיים ביום, לא היה רלוונטי עבורנו מבחינת מחירים. אכלנו כפעמיים – שלוש בשבוע במסעדות. השאר בישול עצמי. המחירים בסופר דומים לישראל. יש הכל. אפילו מוצרים כשרים בחלק מהאזורים.

אז זהו, התיקים ארוזים. כרגיל, המוטו המנחה – מינימום אריזה. לכל אחד תיק משלו. לבנות תרמיל 60 ליטר לכל אחת. לנו תרמילים קצת יותר גדולים. סהכ 4 תרמילים ו4 תיקי עליה למטוס שישמשו במשך כל הטיול כתיקי טיולי יום.

בנתב"ג נפגשים עם השחקים שממריאים שעה לפנינו. נפרדים בנישוקים וחיבוקים וקובעים להפגש 24 שעות מאוחר יותר בצד השני של הגלובוס.

5.5 שעות טיסה למדריד, קונקשיין מלחיץ של 55 דקות, ומיד עולים לטיסה הארוכה לסן חוזה. הטיסה מאד מאד ארוכה, הזמן בשעון לא זז. שום דבר שכדור בונדרומין לא יכול לפתור...(:

נוחתים לקראת ערב בסן חוזה, מחלצים עצמות ויוצאים לאסוף את הרכב שהזמנו. תהליך ההשכרה משום מה ארוך ומסורבל. ממלאים טפסים כאילו לקחנו משכנתא וחוזרים לשדה התעופה לאסוף את משפחת שחק שבדיוק נחתה. שמחה והתרגשות כאילו שבועיים לא התראינו, מחליפים חוויות למי היתה טיסה מייגעת יותר... ויוצאים לכיוון המלון שהזמנו באלחואלה. בדרך רואים סניף של וול מארט ועוצרים לסיבוב הצטיידות. מגיעים למלון בסביבות 10 בלילה ונשפכים. בבוקר מתעוררים, יוצאים מהחדר ורואים את נוף הגבעות הירוקות הנשקף מהמרפסת. לא מאמינים שאנחנו אשכרה בקוסטה ריקה! איזה אושר! ארוחת בוקר מהירה ויוצאים לדרך. 4 שעות נסיעה למונטה ורדה. הוויז קצת מזייף, קצת מתברברים אבל בסוף עולים על דרך המלך ומגיעים בשעת צהריים אל מונטה ורדה.

שמים את הדברים בחדרים ויוצאים למסלול רגלי בשמורת יער העננים. למחרת בבוקר יוצאים ליום מהנה ביותר של קנופי, טרזן ושאר אקסטרים בצמרות הגו'נגל, כיף מטורף, כולנו בעננים תרתי משמע. בצהריים ממשיכים לשמורת הגשרים התלויים, מרהיב ומפעים. יום מוצלח ביותר ביערות ובג'ונגלים שכאילו נלקחו מנשיונל ג'אוגרפיק. במונטה ורדה ישנו 2 לילות ב HOTEL EL SUENO. שילמנו 250 שח ללילה למשפחה. מקום לא משהו. בדיעבד אולי היה שווה להוסיף קצת יותר ולשדרג למשהו נעים יותר. למזלנו רוב היום טיילנו כך שלא היה נורא.

d201baa152dcd6195de7b7dcae195fa8.jpg?l=8

52304ca760d4e7413b89dcec13297d0d.jpg?l=8

677ca97502e78e9d67c373e3bd3a2bc9.jpg?l=8

7159712205c73b98a077ad1a89ea4245.jpg?l=6

01d146ed0a19322957a691901e64daf7.jpg?l=6

af7dabdfc566330062f19892d73d5e0d.jpg?l=6

5a20fdd50c5c5c70feb402d06a1eb282.jpg?l=6אקסטרים ומסלולי הליכה ביערות העננים במונטה ורדה

אחרי יומיים מוצלחים ביותר ואחלה ספתח לטיול, יוצאים בשעות הבוקר ממונטה ורדה לכיוון מעבר הגבול של ניקרגואה. הנסיעה אורכת כ4 שעות. ההחלטה לקחת רכב משותף לכולם התבררה כמוצלחת במיוחד. הילדים כל הדרך מדברים, משחקים ומעסיקים את עצמם. מגיעים למעבר הגבול מתחילים למלא טופסולוגיה, נעצרים באין סוף עמדות, ובכל פעם נשאלות אותן שאלות. מעבר הגבול מסורבל ולא ממש מובן. לבסוף מתייצבים בעמדה האחרונה, ממש מרגישים את הארץ המובטחת מעבר לדלת הזכוכית... אלא שאז אנחנו נדרשים לגשת הצידה. הדרכונים נלקחים מאתנו ואנחנו יושבים על הרצפה במשך 40 דקות. בזמן הזה עוברים תיירים רבים כולל משפחות אמריקאיות שעוברות את הגבול במהירות וללא כל עיכובים או שאלות. אחרי כמה דקות מצטרפים אלינו 3 ישראלים נוספים, וכך אנחנו מקבלים אישור סופית שהעיכוב הוא בגלל הדרכון הכחול ולא בגלל עיננו היפות.... בסופו של דבר, יצא המנהל בכבודו ובעצמו מהחדר ואישר לנו להכנס לארץ הנכספת. בדיעבד שמענו מכל שאר המטיילים הישראלים שזה תהליך שכל הישראלים עוברים בתקופה האחרונה. הרשויות מקשות על הישראלים את הכניסה לניקרגואה, הן כניסה יבשתית והן אווירית. לפני כשבוע התבשרנו בחדשות על חידוש היחסים בין ישראל לניקרגואה, כך שיתכן בהחלט שהנוהל של עיכוב ישראלים בגבולות, בוטל. בכל מקרה ראוי לציין שבכל מהלך שהותנו בניקרגואה לא הרגשנו לרגע עויינות בגלל מוצאנו, להפך, ממש התלהבו והראו התעניינות בארץ הקודש. העויינות התחילה ונשארה במעבר הגבול בלבד.

73eb9aa98b5c0cf2ce0b3f318c1987ea.jpg?l=8

במעבר הגבול. אם כבר מתייבשים אז לפחות שיהיה עם אננס

לאחר שעות בגבול, כולנו מותשים, התרמילים על גבינו, תופסים 2 מוניות, משלמים 40$ למונית (לאף אחד אין כח להתמקחויות) ונוסעים כשעתיים לכיוון גרנדה היפה. עם תחילת הנסיעה מבחינים בנוף השונה מקוסטה ריקה. במקום הג'ונגלים העבותים, אנו נוסעים בתוך סוואנות המזכירות את הנוף האפריקאי. נוסעים לאורכו של אגם ניקרגואה הגדול ורואים את צמד הרי הגעש שמתרוממים מתוך האגם. על אף העייפות, אף אחד לא נרדם, פשוט נהננו מהנוף. מדינה אחרת, אווירה אחרת.

מגיעים בשעת ערב לגרנדה (Granada), וישנים ב'לה סייסטה'. את המקום הקים בוריס המקסים והלבבי, צרפתי מנורמנדי, שהגיע לפני למעלה מעשור לעיר, התאהב בה ונשאר. בהמשך התחתן עם מקומית, נולדה להם ילדה והם מנהלים את הקאזה הקטנה על ששת חדריה. הוא סיפר לנו כי בימים אלו הוא פותח מלון נוסף בעיר. ישנו אצלו 2 לילות. מומלץ ביותר. חדרים פשוטים אך אווירה נעימה וחצר מקסימה. המחיר כ80 שח לחדר זוגי ללילה. מחיר מצחיק לעומת התמורה.

11305fcefed49e90fb1df9d9807208cc.jpg?l=6

156e9cdb6c36bc59f89862b8cd245239.jpg?l=6

5dcb6aba39499554deeccc25d855ffa9.jpg?l=6

גרנדה הצבעונית והיפה

69059288ef59f429b09e36a3dc9fe778.jpg?l=6

אצל בוריס ב'לה סייסטה', גרנדה

גרנדה היא העיר השלישית בגודלה בניקרגואה. עיר קולוניאלית צבעונית מלאת אווירה וקסם. שוק מקומי, מדרחוב מלא חנויות אופנתיות, מסעדות מדליקות, שפע מלונות בוטיק, הכל מעוצב ויפה. טיילנו בעיר עצמה, בשוק, שייט בלגונה בין האיים, שחיה, וביקור בהר הגעש מסאיה, המאפשר לראות לבה מבעבעת, מחזה בהחלט לא שגרתי. הרכב מגיע עד לתצפית על הלוע עצמו. אין צורך בטיפוס או הליכה, אלא רק בסבלנות, מכיוון שבכל פעם מורשת להכנס קבוצה אחרת. המקום מוגבל למספר מסויים של מבקרים וכל קבוצה מקבלת רבע שעה של תצפית על הלוע והלבה שבתוכה. זה מספיק, יותר מזה גם אי אפשר להיות בגלל הקושי הרב לנשום, והגזים הרעילים שיוצאים מהלוע. שווה ביותר. לא להחמיץ.

6107605fba3f6af71f5f23e28e245fae.jpg?l=6

אל הר הגעש מסאיה הגענו בעזרתו האדיבה של ג'ובאני. נהג מונית מקומי, שיש ברשותו מוניות גדולות שמספיקות לכולנו. בוריס מ'לה סייסטה' המליץ עליו וסיפר שהוא הנהג הכי טוב בגרנדה, מה שבהחלט הוכיח את עצמו כנכון. מהר מאד החלטנו לאמץ את ג'ובאני והוא בשמחה אימץ אותנו בחזרה ובמהלך כל שהותנו בניקרגואה הוא הסיע אותנו ממקום למקום. בעזרת סים מקומי התקשרנו אליו ישירות בכל פעם שנזקקנו להסעה.

0860fb8b8f267ef0880e8727d7ffea3a.jpg?l=6

a1e78ac9b2e2787cef236e863692b61e.jpg?l=6

0a926ff137ab2938a38b1639ea56aefe.jpg?l=6

515ba97de9394787a821d602f9fc9d68.jpg?l=6

שיט ושחיה בין 365 האיים הקטנים באגם ניקרגואה

אחרי 2 לילות אצל בוריס, קוראים לג'ובאני והוא לוקח אותנו כחצי שעת נסיעה לעבר לגונה דה אפויו. הלגונה נמצאת בתוך לוע הר געש כבוי. מגיעים לוילה ששכרנו ל2 לילות וכמעט מתעלפים מהפאר, מהאבזור, מהנוף, מהחצר, מהבריכה, ובעיקר מזה שיש לנו 2 מוצ'צות צמודות במהלך כל הסופש...(: כל צעד שאתה עושה משהו מנקה אחריך. אפשר להתמכר לזה. מעבירים את השבת בנעימים ובראשון מתקשים להיפרד…

190b6f15cd6f515f0f19fac6c55083d6.jpg?l=6

71987461a664a7373dd2e83581a25341.jpg?l=6

b2c8473959bb95033006d513794bddb2.jpg?l=6

3fc3169a5631487c2744910eaff0c341.jpg?l=6

50c7017a8e26f4aecf12fff0c572e7ef.jpg?l=6

271327e6836dc2903e23fbf27bcbadd6.jpg?l=6

casa del sol – laguna apoyo

ביום ראשון מטיילים בכפרים הלבנים (ושוב, הכל בהדרכת ג'ובאני המלך), קונים ערמות של ערסלים מהממים בשלל גוונים ובמחירים מצחיקים, ובערב חוזרים לגרנדה. למחרת מטיילים בהר הגעש מומבאצ'ו (Volcan Mombacho). אל ההר מטפסים בעזרת משאית תיירים שיוצאת בשעות קבועות ועוברת דרך מטעי קפה ונופים יפים, הכביש תלול מאד ובסופו מגיעים לפסגה, שם נמצא מרכז מבקרים ובו מקבלים הדרכה לגבי מסלולי ההליכה העומדים לרשות המטיילים.

2f905bc9aa10f65b9b4c75aa0761d294.jpg?l=6

76580a2d563b701bf8fafe7b1283b0a0.jpg?l=6

a6dfc059c2490d41c5ec13de74b02346.jpg?l=6

וולקן מומבצ'ו. טיפוס בעזרת משאית תיירים ומסלולי הליכה בפסגה

חוזרים בערב לגרנדה ללילה אחרון בעיר. בשני הלילות האלו ישנו ב HOTEL LA POLVORA תמורת 300 שח לחדר משפחתי ל4 איש. מלון מקסים ומעוצב עם בריכה כיפית, השייך לאמריקאי מסן פרנסיסקו שגם הוא הגיע לגרנדה במסגרת טיול, התאהב במקום, והחליט להשאר (האמת שבהחלט אפשר להבין את התופעה). הוא התפטר מעבודתו בהיי טק (היה פעמים רבות בת"א במסגרת העבודה), ובכסף שצבר במהלך השנים קנה בית ספר נטוש ובנה על חורבותיו את המלון המקסים הזה. מומלץ בחום!

אחרי 6 לילות באזור גרנדה עוזבים ומצפינים לעבר לאון (León). שלוש שעות נסיעה מביאים אותנו לעיר. לאון, גם היא עיר קולוניאלית מעניינת. יותר מחוספסת ופחות ציורית מגרנדה, אך בהחלט שווה ביקור. העיר ממוקמת סמוך לשרשרת הרי הגעש המפורסמת, ומטיילים רבים מגיעים אליה בשביל לטפס על אחד או יותר מהרים אלו. שמים את הציוד במלון ויוצאים לטייל ברחובות העיר הגדושה כנסיות, קתדרלות ושוק המקומי. קוראים באינטרנט שיש מקום בשם 'סונטי', אשר יש בו מסעדה צמחונית ומחליטים לחפש את המקום. 10 דקות הליכה ואנחנו שם. נכנסים ופוגשים בפנים את ארנון, ישראלי שהקים את 'סונטי', מסתבר שהוא כבר לא מתגורר ועובד במקום. הוא מספר שהמסעדה נסגרה אך אם נרצה אפשר לעשות דרכם אחלה טיולים. הוא קורא לבחור בשם אוריאל שמסביר לנו על מסלולים באיזור. סוגרים איתו על טיול ליום למחרת. מ7 בבוקר ועד 8 בבוקר. מחכה לנו יום עמוס.

למחרת 7 בבוקר מגיע אוריאל המדריך עם ג'יפ גדול ואוסף אותנו מהמלון. מתחילים את היום בקייאקים בין עצי המנגרוב. נוסעים לכפר הדייגים לאס פנייטאס. כפר שלו ושקט. אין כמעט נפש חיה מסביבנו. בעל המקום שלא ערוך לקבוצה של 9 איש בבת אחת, רץ לשנורר קייאקים משכניו לכפר. אחרי כ20 דקות הצליחו למצוא לכולנו קייקים ויוצאים לדרך. מתחילים בים ולאט לאט נכנסים לנהר שזורם במקביל לים. מסביב עצי מנגרובים והרבה שקט, שלווה וטבע בתולי. החתירה בהלוך קשה בגלל הזרם. לאחר חתירה ממושכת מגיעים לחוף ים יפיפה. שחיה קצרה במי האוקיינוס וחוזרים את הדרך בקייאקים. בחזור החתירה קלה, שוחים עם כיוון הזרם. צ'יק צק ואנחנו בחזרה בכפר הדייגים שם מחכה לנו ארוחת צהריים מקומית על החוף. איזה בוקר של כיף…

d48395fd6cf30d0d1dfdd1d39845d487.jpg?l=6

9e2e6390006347e7d8a84eec5e38e87a.jpg?l=60a1eb32a87382bdc70f5fff57f32e9e1.jpg?l=676866f6796da78e174cee3c1966b99fc.jpg?l=610ba71a2efe39f15f3dd1e221afc9b24.jpg?l=6

6ec0313333516ce02942a6c8db5f6737.jpg?l=611f20f0ee1471f53c6dbbcfc77f5e068.jpg?l=62ea35a5d722eac334d531ccd821b0a23.jpg?l=6

בשעת צהריים חוזרים ללאון, מקבלים 10 דקות להתארגנות והחלפת בגדים, ויוצאים להר הגעש סרו נגרו לאחת החוויות המדהימות של הטיול. שעה נסיעה שרובה בשטח מביאה אותנו למרגלות הר הגעש השחור. אחרי הסבר והצטיידות בציוד הגלישה מתחילים לטפס. הטיפוס אורך שעה, כשכל אחד סוחב על גבו תיק עם ציוד גלישה וגם את הגלשן עצמו שמידותיו מעל מטר אורך וכ30 סמ רוחב. לא קל לטפס עם הנ"ל, במיוחד לא לילדים. המדריכים שאתנו עוזרים בסחיבת הציוד. הגלישה מותרת מגיל 10. הוחלט ששלושה מהילדים ירדו עם אחד המדריכים בצורה רגלית מההר. וששת האחרים ירדו בגלישה. מגיעים לפסגה, הרוחות מטורפות, 360 מעלות של נוף עוצר נשימה. רואים את האדמה המעשנת ואת הלועות ומקבלים הסבר על הר הגעש שהתפרץ בפעם האחרונה לפני 20 שנה. לאחר מכן לובשים את החליפות, הקסדות, הכפפות ושאר הציוד ומתחילים לגלוש מההר זה אחרי זה. חוויה מטורפת ובהחלט חד פעמית. זהו הר הגעש היחיד בעולם שניתן לגלוש מפסגתו.

066998c677ae9bd359e29c2060216f58.jpg?l=605af0205d1171f9e7167f5eef986dd08.jpg?l=6ac40ad48b00d063ed24415989d31d40c.jpg?l=68380aad5d73a030b92fd1b222871dbe9.jpg?l=64a399c181d94299619c6d70249011cee.jpg?l=6196f7e3b7e85e0f7222e107f222095dd.jpg?l=6

תמונת סוף מסלול. הגולשים האמיצים רגע לפני השקיעה

הטיפוס על הר הגעש מתבצע בכל שעות האור, אוריאל המדריך המליץ לצאת לטיפוס אחה”צ בגלל החום. התחלנו את הטיפוס ב4 אחהצ. זו היתה המלצה חכמה ויעילה מאד. ההר חשוף לגמרי, אין צל, ולטפס בשמש היוקדת לא נשמע חוויה מומלצת במיוחד. בונוס נוסף שהרווחנו, שקיעה מדהימה בסוף הגלישה.

אחרי יומיים בלאון, ג'ובאני מגיע מגרנדה ולוקח אותנו מלאון לעבר סן חואן דל סור שממוקמת בדרום ניקרגואה, לא רחוק מהגבול עם קוסטה ריקה. הנסיעה אורכת כ4 שעות. ביום שלפני הגעתנו הסתמסנו עם בית חב"ד בסן חואן וקבענו איתם לצאת לטיול ריינג'רים בשעה 15:00. מגיעים ב14:00, מתארגנים ויוצאים. טיול מוצלח מאד שמתחיל בריינג'רים, נמשך בקפיצת טרזן בג'ונגל, ממשיך בארוחת פוקצ'ות מפנקת מול הנוף המרהיב ומסתיים בתצפית שקיעה מהממת. בלילה חוזרים עייפים אך מאד מרוצים לוילה בה נישן ב3 הלילות הבאים.

46df012f5a97540eba8695ed5e5678fa.jpg?l=6c4e4372f2a7f0e1ba396e463eb26a89c.jpg?l=6b7e0ae34181e59904e04f71380907d1e.jpg?l=6

טיול ריינג'רים, קפיצת טרזן מהצמרת וארוחה מפנקת מול נוף הרי הגעש המדהים.

סן חואן דל סור היא עיירת גולשים נעימה ושלווה הנמצאת בדרום ניקרגואה כשעת נסיעה מהגבול עם קוסטה ריקה. יש באזור חופי רחצה יפייפים ואווירה שהזכירה לנו את תאילנד שלפני 20 שנה. את הסופ"ש מעבירים בבית חב”ד הכי מדליק במרכז אמריקה. הילדים בעננים, פוגשים תרמילאים ישראלים, והכי חשוב - אוכלים סוף סוף שניצלים (:

2461843a47ad176339c4b2bdf3234431.jpg?l=6997be35dd0feb16a65be94e09ce05571.jpg?l=61c8db8da75a4d19d17913b8d0387fd11.jpg?l=620006d171563ad321e107cdbd88d2df3.jpg?l=65c0539d7f8d0c8723ef2ecf886b66422.jpg?l=6

חוף הרמוסה הסמוך לסן חואן. געגועים לתאילנד של שנות ה90

ביום ראשון נפרדים בצער רב מהחבר'ה בבית חב"ד ומניקרגואה המדהימה, ועוברים את הגבול בחזרה לקוסטה ריקה. החלק הראשון במעבר הגבול הלך צ'יק צ'ק, כבר התחלנו לשמוח שהפעם זה הולך מהר וחלק, עוברים במהירות על הצד הניקרגואי, מגיעים לצד של קוסטה ריקה, רואים את התור להחתמת הדרכונים וכמעט מתעלפים. עשרות אנשים עומדים בתור. הבנו שהשמחה היתה לשווא וחיכינו שעתיים בתור, בחום ובלחות, עד שהגיע תורנו. החתמנו דרכונים ויצאנו לכיוון הרכב שהזמנו והמתין לנו מעבר לגדר. העמסנו את הציוד ויצאנו לכיוון ריו סלסטה.

8119752cc071111cc5b9241898f3c7d5.jpg?l=6

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של inspire?

הפוסט הבא ›
ניקרגואה, פנמה ומה שבניהן. טיול משפחתי במרכז אמריקה/ חלק שני
ניקרגואה, פנמה ומה שבניהן. טיול משפחתי במרכז אמריקה/ חלק שני
מתוך הבלוג של inspire
07-04-2017
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
אחלה הודו שבעולם. חלק ג
אחלה הודו שבעולם. חלק ג'
מתוך הבלוג של inspire
28-07-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של inspire »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על בוקס דל טורו

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי בוקס דל טורו? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

בוקס דל טורו/

devorif2
3
סגור
×