נפלאות בייג`ין והחומה הסינית

מעבר לנופים עוצרי הנשימה והאוכלוסיה המרתקת, סין היא ביתם של אין סוף מקדשים, ארמונות ופלאים ארכיטקטוניים נוספים. כתבינו מגיעים לבייג`ין ויוצאים אל החומה הסינית, העיר האסורה ומקדש השמיים, משם הם כותבים טיפים חשובים על טיול משפחתי בסין.
משפחת שחר-קריצ`בסקי
|
מפה
תמונה ראשית עבור: נפלאות בייג`ין והחומה הסינית
Chung King/Depositphoto ©

בייג`ין ואתריה

נחתנו בביג`ין למעין ערפילים אפורים, דביקים ומגעילים של זיהום אוויר נוראי, הכול מסביב אפור- חום והראות אפסית. איך האנשים חיים פה חיים שלמים? איך? ביג`ין עיר ענקית, נדמה שכמה שלא תיסע בה- היא לא תגמר... כבישים גדולים, הרבה נתיבים, המון מכוניות, הכול רחוק ולכל מקום שרוצים להגיע לוקח המון זמן. רחובות גדולים, מרכזי קניות ענקיים ואנשים נחמדים, אם כי חסרים את שמחת החיים של יונאן (איפה המוסיקה ברחובות, איפה?) ביג`ין עיר של ניגודים חדים: בתי עשירים מפוארים, ג`יפים חדישים ונשים מגונדרות לצד חוטונגים (סמטאות) ישנים, צרים ודלים, עם אנשים עניים, שבקושי מתפרנסים. מסעדות ומלונות פאר לצד דוכני רחוב. קבצנים, שנאספים על ידי המשטרה מהרחובות (כדי לא לקלקל את הרושם לתיירים), נהגי ריקשות שמתחננים לפרנסה ואנשים שצצים עם יוזמות חדשות בכל פינה- דוכני גלידות מאולתרים,דוכנים לשקילה עצמית ומדידת גובה- הכול בשביל עוד כמה יואנים שיאפשרו מחייה. מבוגרים שעושים טאי-צ`י מסורתי בגנים וצעירים עם תספורות מודרניות וצבעים בשיער, הולכים יד ביד בפרהסיה ברחוב (מאו בטח מתהפך בקברו). שוטרים חמורי סבר, קשוחים, ולידם ילדים מעיפים עפיפונים.

התמקמנו לנו במלון שנמצא ליד מסעדת סאקורה בשם Beijing Hostel 365 Inn מלון כייפי, נעים, נקי עם צוות נהדר ששמח לעזור. שמחנו לפגוש את דביר ותום, אותם פגשנו בסונגפן. נסענו לשוק הפנינים ונהנינו ממה שיש לו להציע. קנינו לבנות שרשראות פנינים וגם לאמא, הצטיידנו בכמה בגדים חדשים ואכלנו ארוחת צהריים נהדרת במסעדה מקומית ומצויינת שנמצאת ממש מול השוק. לשוק 5 קומות: בשתי הקומות הראשונות מוצרי אלקטרוניקה וביגוד ובשלוש הקומות העליונות- פנינים ושאר תכשיטים. כשחזרנו מהשוק פגשנו ברחוב את אופיר וגיתית, גם איתם נפגשנו כבר כמה פעמים בסין, שמחנו והזמנו אותם למלון. לחגיגה נוספו גם עומר ויאן שהגיעו לביג`ין ועברו גם הם למלון. אפרת ואייל שהתגוררו במלון סמוך ביקרו הרבה במלון שלנו ומושיקו (ה"דוד"), לו חיכינו בקוצר רוח וגעגועים, חזר ממונגוליה הישר... למלון! הפגישה הייתה מרגשת מאוד! כך נאספה לה חבורה שמחה ועליזה. כולנו התגוררנו יחד במלון ובילינו יחד כשבוע כייפי ומהנה, עד שכל אחד התפזר לדרכו- היה כייף אדיר! עדן ואני רצינו קצת שינוי אז הלכנו למספרה השכנה. עדני הסתפרה קארה ואני צבעתי שיער.

החומה הסינית
למחרת כבשנו את חומות סין! יצאנו לטיול יומי דרך המלון לעבר הקטע בחומה שנקרא Badaling. זהו המקום הכי מתויר בחומה, אך היתרון בביקור בו הוא שהוא קרוב לביג`ין ונוח ובטוח להליכה עם ילדים. היה לנו מדריך נהדר ומצחיק, דובר אנגלית רהוטה וברורה. בתחילת היום ביקרנו בקברי קיסרים משושלת מינג (Ming) (מחיר הכניסה, 45 יואן כלול במחיר הטיול), ובבית חרושת לליטוש אבני ג`ייד ומוצרי ג`ייד, סוף סוף הבנו למה המדריך שלנו לא מפסיק לדבר על הסגולות המיוחדות של אבני הג`ייד... משם המשכנו למרכז גדול של רפואה סינית מסורתית, במרכז יש תערוכה יפה על תולדות הרפואה הסינית והתפתחותה. ניתן לקבל (בחינם) יעוץ ממומחה לרפואה סינית ולקנות תרופות סיניות טבעיות במחיר מופקע! הייעוץ שטחי למדי (אם כי די קולע) ובהחלט לא בא במקום יעוץ מקיף ונרחב, אך ה"גימיק" נחמד ומעניין. ארוחת צהריים נהדרת אכלנו במסעדה ליד (כלול במחיר הטיול).

משם המשכנו לחומה הסינית (הכניסה כלולה במחיר הטיול. 45 יואן למבוגר 25 לסטודנט ילד עד גובה 120 ס"מ חינם). לחומה ניתן לטפס ברגל מסביב, או לעלות בקרונית או רכבל, תלוי לאיזה קטע מגיעים ובמה בוחרים. אנחנו בחרנו לעלות בקרונית כדי לשמור כוחות לחומה עצמה (העלייה בקרונית עלתה 60 יואן הלוך ושוב למבוגר ולילד מעל גובה 120 ס"מ ולא כלולה במחיר הטיול). נהנו מאוד ללכת לאורך החומה, לטפס במדרגות הרבות והגבוהות ולהשקיף על הנוף, למרות שהראות לא הייתה משהו... החומות מאוד מרשימות בגודלן ועוצמתם וקשה להאמין שהן נמשכות לאורך 12,000 ק"מ. הסינים קוראים להן "בית הקברות הגדול של סין", בגלל האנשים הרבים שמתו במהלך בנייתן משך השנים. הבנות הלכו נהדר. צפריר ואני ראינו בצד דוכן בו מכינים מדליות זהובות יפות, עליהן חורטים את שמך ותאריך הטיפוס לחומה (בהשפעת האולימפיאדה הקרבה, כנראה) החלטנו שזו תהיה מזכרת נהדרת לבנות. אני העסקתי אותן וצפריר הלך בשקט לקנות להן מדליות. אמרנו להן שהן הלכו נהדר ולכן החלטנו להעניק להן מדליות- הן כל-כך שמחו לקבלן! בכל הימים הבאים הן ענדו את המדליות בגאווה רבה! כיוון שאנחנו אוהבים קניות הגענו גם לשוק המשי, בו קנינו מתנות רבות ומזכרות.

העיר האסורה
ביום אחר ביקרנו בעיר האסורה (Forbidden City). למזלנו, הנהג שלנו לא הבין אותנו טוב והוריד אותנו בשער הצפוני של העיר (ליד הגנים הבאהיים) במקום בדרומי. מסתבר שזה בניגוד לתנועת התיירים, שמגיעה מדרום לצפון והיתרון העיקרי הוא שמכניסה זו נכנסים מייד למתחם העיר האסורה ולמבנים השונים. אם מתחילים מדרום (הכניסה הנפוצה מכיוון כיכר טיאננמן) יש עוד הליכה רבה עד הכניסה למתחם העיר האסורה עצמה וכעת, לקראת האולימפיאדה, משפצים שניים מהמבנים הראשיים, שבתחילת המסלול וסגורים לקהל, כך שעד שרואים משהו יפה מהעיר יוצאת הנשמה... העיר האסורה ענקית ומדהימה בממדיה. יש בה 999 (מספר קיסרי מביא מזל) מבנים שונים ובלתי אפשרי (וגם לא נחוץ) לבקר בכולם. המבנים המעניינים נמצאים בשדרה המרכזית ובמבנים מסביב יש תצוגות שונות: ביתנים שמראים איך חיו פעם הקיסרים ופילגשיהם, תצוגה של חתונה קיסרית, חגיגות ימי ההולדת לקיסרים, תמונות קיסרים, כלים, בגדי לוחמים, כלי נשק ומוסיקה- הרוב משוחזר, ומעט המוצגים המקוריים זה מה שנשאר לאחר הכיבוש היפאני ובזיזות שונות במשך השנים. אנחנו ממליצים ללכת בשדרה המרכזית וממנה ללכת למבנים מסביב ולתצוגות שמעניינות אתכם. כניסה לעיר האסורה עולה 60 יואן למבוגר, 20 יואן לילד, וילד מתחת 120 ס"מ בחינם. לנו הביקור לקח 4 שעות כולל מנוחות. הביאו איתכם אוכל ושתייה, כי בעיר האסורה הכול יקר. הביאו גם קרם שיזוף וכובעים, רוב ההליכה בשטח פתוח! נחמד לשלב טיול בכיכר טיאננמן באחד מהטיולים.

ביקרנו גם במקדש השמיים (Temple Of Heaven- שלושים וחמישה יואן למבוגר, ילד מעל 120 ס"מ 28 יואן) ונהנינו מאוד לשמוע את הדי קולנו ב"קיר ההד". זהו קיר עגול בקוטר כ- 50 מטר שאם לוחשים בצדו האחד שומעים את הלחישה בצד השני! אם תגיעו מוקדם בבוקר תוכלו לראות במדשאות המקדש מבוגרים מתרגלים טאי-צ`י.

כיוון שאנחנו אוהבים מקדשים לא פסחנו על מקדש הלמה (Lama Temple) היפה. זהו המקדש הבודהיסטי הגדול והיפה ביותר בסין.  נהננו מיום טיול לארמון הקיץ (Summer Palace). עלינו על אוטובוס 726 ליד המלון, עדני עזרה לנו עם הסינית שרכשה והבינה מהאחראי בתחנת האוטובוס איפה נמצא הקו המיוחל. שילמנו 2 יואן לאיש ולאחר שעה וחצי הגענו לארמון. הנסיעה ארוכה ויש אוטובוסים רבים, לכן אל תעלו על אחד מלא- חבל לעמוד כל הדרך. הכניסה לארמון עולה 30 יואן למבוגר, 15 לסטודנט, ילד עד 120 ס"מ חינם. הכניסה למקדש המרכזי במתחם עולה 10 יואן לכל אחד. ארמון הקיץ היפה, בו בילו הקיסרים את הקיץ החם, שוכן לגדת אגם. ביקרנו במבנים השונים, נכנסנו למקדש המרכזי, טיפסנו במדרגות הרבות עד לבודהה שלמעלה וכשירדנו קינחנו בגלידות צוננות. ביג`ין מציעה מופעים רבים: אקרובטיקה, מופע קונגפו, אופרה ועוד... אנחנו מאוד נהננו ממופע האקרובטיקה הנהדר ואנחנו ממליצים עליו בחום!! את הכרטיסים הזמנו דרך המלון.
 

לעדני יש יום הולדת 9! כיוון שכל חברינו עוזבים את העיר יום לפני, החלטנו להקדימו ביום וכך לחגוג יום הולדת מלא חברים. עובדי המלון המקסימים עזרו לנו לארגן את החגיגה- הם קנו לעדן זר פרחים ריחני ומקסים (בלתי אפשרי למצוא לבד בביג`ין) והכינו עוגת יום הולדת נהדרת משוקולד ונר מזמר, שלא פסק לזמר עד שהוטבל במים למחרת בבוקר.... בערב חגגנו כולם עליזים ושמחים. החבר`ה הנהדרים קנו "ים" של מתנות נהדרות לבנות ושימחו אותן מאוד- תודה לכולכם חברים יקרים! עובדות המלון שהתאהבו בבנות, קנו להן מתנות,התרגשנו מאוד והשמחה הייתה רבה היה נהדר! לא כל יום יוצא לחגו יום הולדת נפלא בביג`ין. למחרת נפרדנו מכולם: יאן ועומר ממשיכים למונגוליה, אפרת ואייל לתאילנד והביתה. גיתית ואופיר נשארים איתנו עד היום האחרון ואז הם חוזרים לארץ, ואנחנו נטוס לתאילנד. נפרדנו בעצב ממושיקו היקר, מבטיחים להיפגש בארץ. מושיקו טס להודו ואנחנו נשארים לפגוש את סבא צבי ודליה אשתו.

לתחילת הכתבה

איחוד משפחתי ומופעים בעיר

פגישה מהסרטים
סבא ודליה מגיעים לבייג`ין בטיול מאורגן, לשמחת כולם הצלחנו להאריך את הוויזה ולתאם יומיים של כיף משותף. הטיסה שלהם הייתה אמורה לנחות בצהריים וקבענו להיפגש במלון שלהם. חמושים בכתובת המלון ובטלפון של המלון נכנסנו למונית, אך אבוי! הסתבר שהעובד המסור, אך המאוד מבולבל במלון, שגה בכתובת. כן, כתובת אחת והכתובת לא נכונה! ניסינו לטלפן, אך הגענו למלון אחר, מסתבר שמארגני הטיול טעו בטלפון, ועכשיו לך תמצא בביג`ין (כשאינך יודע סינית) מלון שאת כתובתו אתה לא יודע וגם אין טלפון וסבא לא זמין בפלאפון... מיואשים וחוששים שלא יצא להיפגש היום ניסינו לחפש את המלון, היה לנו ברור שאנחנו לידו, אך לא הצלחנו לאתרו, למרות מאמציו של הנהג שלא הבין מילה באנגלית.

צפריר רב התושייה הציע שנרד במסעדה יוקרתית, שם בטח יש דוברי אנגלית ואנשים עם קצת יוזמה שידעו לעזור לנו. נגשנו למסעדה, הסברנו את הבעיה, נתנו את שם המלון והבחור החמוד שעבד שם איתר בין רגע את הטלפון והכתובת, רשם את הכתובת (הפעם בצורה נכונה!) ודאג להזמין לנו מונית, תוך שהוא מוודא שהנהג מבין לאן לנסוע. הגענו למלון ואז הבנו למה אף אחד לא הבין כשאמרנו "האוורד ג`ונסון", המלון משתייך לרשת הזאת, אך שמו הסיני שונה לגמרי... שמחים ועליזים נכנסנו ללובי לחפש את סבא, אך סבא אין... מסתבר שהטיסה התעכבה והם נחתו לא מזמן והסיעו את כולם ישר למסעדה, איזו? איש במלון לא ידע, כבר באמת שהתחלנו להתייאש ונעשה מאוחר, לפתע הפלאפון צלצל, סבא ראה שחיפשנו אותו, הוא העביר אותנו לאחת ממארגנות הטיול שיודעת סינית וזו הסבירה לעובד במלון להיכן לשלוח אותנו, עלינו על מונית נוספת מרוגשים- הפגישה אכן תתקיים!

הגענו למסעדה, בדיוק כשהם התיישבו. הבנות איתרו מייד את סבא ורצו בצעקות "סבא"! "סבא"! האיחוד המשפחתי היה מרגש מאוד, חיבוקים חזקים, נשיקות והמון אהבה-איזה כיף!! אכלנו לשובע ומשם נסענו למלון לקבל מסבא ודליה את כל המתנות שהם הביאו לנו ומשלוחי המנות מכולם- טוב שהבאנו איתנו לפגישה מזוודה.... למחרת בילינו יום כייפי משותף, ערכנו קניות בשווקים ועדני, שהפכה למתמקחת מדופלמת, עם כל הצחוקים והמשפטים הידועים (לי זה עולה יותר, אני מפסידה כסף וכו`), עזרה בכל ההתמקחויות והשיגה לנו מחירים מצוינים, בזכותה היו לנו, לסבא ודליה קניות נהדרות. בערב אכלנו במסעדה סינית טובה ונסענו למופע קונגפו. אנחנו לא כל כך נהננו. המופע תיאטרלי מאוד ולדעתנו הוא מחוויר לעומת מופע האקרובטיקה. חזרנו למלון- הפעם להיפרד. סבא ודליה ממשיכים בטיול ואנחנו טסים לבנגקוק. הבנות היו מאוד עצובות והזילו דמעות, החלפנו חיבוקים ונשיקות ולאחר שעלינו למונית הן פרצו בבכי עז שלא נרגע עד שהגענו למלון. הפגישה הייתה נהדרת, אך קצרה ולבנות זה היה קשה.

למחרת, טבע ואני עלינו על ריקשה ויצאנו לסייר בחוטונגים מסביב, היה מקסים ומרתק. החוטונגים הן שכונות עתיקות,חלקן בנות כמה מאות, שבנויות בצפיפות רבה. הרחוב בהן צר מאוד, לפעמים עד לרוחב שמספיק למעבר אדם. הבתים בחוטונגים בנויים בחצרות, כך שמבחוץ רואים רק דלת, אך כשנכנסים מתגלה עולם שלם, חצר ודירות. הבתים בחוטונגים היו פעם בית גדול, אחד לכל משפחה עם חדרים רבים. לאחר המהפכה של מאו, חילקו כל בית כזה לכמה בתים והעבירו אליהם משפחות שחיות כל המשפחה בחדר אחד קטן! שירותים משותפים יש בסימטה ליד, והבישול מתבצע פעמים רבות על גז, ברחוב ליד הבית. הצפיפות רבה, אך יש אווירה מיוחדת. הרבה מהחוטוניגים נהרסים כיום, או עוברים שחזור ובחלקים החדשים גרים היום עשירים. נהנינו מאוד מהסיור. בינתיים, עדן וצפריר הלכו לשלוח חבילה נוספת... נפרדנו מגיתית ואופיר שטסים היום לארץ ונסענו לשדה התעופה שמחים. שמחים לשנות אווירה, לנוח קצת מסין, לחזור שוב לתאילנד ו"ללמפו גסטהאוס", ובעיקר שמחים, כי הרפאלים נשארים עוד כמה ימים בבנגקוק לפני חזרתם ארצה מהמסע בן השנה וגם הם ב"למפו" ומחכים להיפגש.

חוזרים לבנגקוק
ארבע וחצי שעות טיסה ואנחנו במציאות שונה: אדיבות, נימוס, חיוכים תאילנדיים, Sawady Khaa, שפה מוכרת וארץ אהובה. נחתו בלילה ונסענו ישר ללמפו, שם עובדי משמרת הלילה, שכבר מכירים אותנו היטב, קיבלו אותנו בשמחה. בקבלה חיכה לנו מכתב מקסים ומרגש מאלון רפאלי. אלון הצהיר שהוא לא טס חזרה לפני שהוא פוגש בנו שוב. למחרת התעוררנו, טבע הציצה בחלון ואת מי היא ראתה? אלון, ומייד אחריו כל שאר החבורה. צווחות שמחה נשמעו מפי כולם, המשפחות נפגשו והיה שמח נורא! בילינו יומיים כיפיים ביחד, הילדים שיחקו, ראו סרטים, לגמו "שייקים" טעימים... הרפאלים השלימו קניות אחרונות לפני שטסים, ואנחנו נחים אחרי סין, צוברים כוחות. בשבת בערב אכלנו פיצה לפרידה- הרפאלים חוזרים הלילה ארצה. הבנות קצת מקנאות, רוצות לחזור לארץ וילדי רפאלי, מקנאים בהן, מוכנים לחזור עכשיו לאוסטרליה. התרגשנו יחד איתם ונפרדנו, יודעים שהפעם הבאה בה נפגש תהיה רק בארץ. להתראות משפחה יקרה והתאקלמות קלה וטובה! השלמנו כמה התארגנויות אחרונות, קנינו כרטיסי טיסה והלכנו להיפרד בבית חב"ד, נפרדנו מבעלי ה"למפו" והעובדים, מבטיחים לחזור בעוד כמה חודשים שוב... אנחנו שמחים לנוח קצת מהמזרח, לשנות אווירה ומוכנים להרפתקה הבאה- אוסטרליה הנה אנחנו מגיעים! 

הפינה של עדן
ביג`ין- בחומה הסינית הלכתי מאוד יפה וקיבלתי מדליית זהב מההורים. נהנתי נורא ממופע האקרובטיקה שראינו בערב וכל מי שמגיע לביג`ין מוכרח לראות אותו- אל תוותרו! בבייג`ין פגשנו שוב את הדוד שלנו-צ`יקו! נורא שמחנו! יומיים לפני זה גם יאן ועומר הגיעו לביג`ין. פגשתי ברחוב את אופיר וגיתית והזמנתי אותם לבוא לגסטהאוס שלנו, וכך- עומר ויאן, צ`יקו, גיתית ואופיר ואנחנו ישנו באותו גסטהאוס- היה שמח מאוד! העובדות במסעדת הגסטהאוס פינקו אותי ומדי פעם נתנו לי ולטבע שייק פירות-בחינם! בביג`ין פגשתי את סבא שלי אחרי 8 חודשים של טיול! נהנתי נורא להיות איתו יומיים. התגליתי כמתמקחת טובה ולפעמים היו אומרים לנו שההנחה היא רק בזכות הילדה, גם לסבא עזרתי בהתמקחויות, כשעשה קניות. 

לתחילת הכתבה

סין- סיכום

סין ארץ נהדרת ולא קלה, שמציבה לך אתגרים כל רגע. ארץ של ניגודים רבים וחדים. ארץ שקל לאהוב אותה ולהתעצבן בה בו זמנית. ארץ שנמצאת בשינוי מואץ ומתלבטת ללא הרף כמה ובמה להיפתח למערב. ארץ בה הפרט ופרטיות אינם נחשבים. ארץ קומוניסטית, שהיא מאוד קפיטליסטית מלאת אירוניה. ארץ שכיף לטייל בה, נופים נהדרים, עוצמתיים, מרחבים ללא סוף והטבע במלוא הדרו לצד ערים עם זיהום אוויר נוראי. ערים מודרניות, עם כל החידושים לצד כפרים עניים ונדחים, שלא השתנו כמעט במאה שחלפה. התאהבנו בסין מייד. לא פעם התעצבנו, ובסוף הרגשנו כבר רווים. 3 חודשים הם פרק זמן נכבד בסין. די מיד הבנו שכדי להנות צריך פשוט להניח, לא לנסות להבין, בטח לא לשנות, לתת לדברים להיות ולחלוף כי "ככה זה בסין... " אם תנסה להבין- ממילא לא תצליח. המנטאליות כל-כך שונה וגם ההיסטוריה. בעוד שאנו היהודים היינו חייבים להתחכם, לתחמן ולהיות הכי נבונים כדי לשרוד, בסין זה היה תמיד להיפך. סין מאז ימי הקיסרים, תמיד קידשה את הציות והמסורת וכדי לשרוד בה היית, ואתה עדיין חייב, ללכת בזרם, לא לסטות, אף לא מעט, לא לשאול שום דבר, לא למחות ולא לרצות לשנות. לכן סינים רבים כל-כך "מרובעים" ומתקשים בחשיבה מקורית ולא מסוגלים להבין מה רוצים מהם אם זה לא נאמר במדויק. ברוב המקומות פגשנו סינים נחמדים, נתקלנו מעט בסינים גסים ולא נחמדים ואהבנו את רובם. 

הטיול בסין לא קל מכמה סיבות:

1. תקשורת עם אנשים-  בסין יש מעט דוברי אנגלית (למרות שעכשיו לקראת האולימפיאדה רבים לומדים שפה זו) ויש קושי אמיתי בתקשורת הכי בסיסית ובטח כשרוצים להבין דברים לעומק.

2. מרחקים-  סין ענקית ומחייבת התניידות על פני מרחקים רבים. אנחנו קיבלנו החלטה מראש, שאם מטיילים בסין תקופה ארוכה, אנחנו משלבים טיסות. גם הרכבות במחלקת ה"סופט- סליפר" טובות ומומלצות למרחקים בינוניים.

3. סין מחייבת הכנת "שיעורי בית" מראש. חשוב לדעת מה רוצים לראות ובמה להתרכז כי לא ניתן לראות הכל. פגשנו לא מעט חבר`ה כעוסים ונרגזים לאחר נסיעות קשות באזורים נידחים. ברוב המקרים זה היה באשמתם- או שהם לא ידעו לאן הם נוסעים ומה המשמעויות של שהייה באותו אזור, או כי עשו נסיעה ארוכה ברציפות במשך שעות רבות (40 למשל...) באזורים נידחים ואוטובוסים רעועים, או נסעו שעות רבות בעמידה ברכבות- מה שמבטיח חוויה קשה! לדעתנו, שווה להשקיע מעט יותר בתכנון הנסיעות, לחלק אותן ולהנות כשמטיילים.

4. בסין, כטייל עצמאי, צריך כל הזמן להתאמץ- מיליוני סינים מטיילים גורמים לכך שהתייר המערבי והמשונה "לא נספר ממטר". פשוט, יש כל-כך הרבה סינים. התשתית התיירותית לתייר מערבי כמעט ולא קיימת, ובשונה משאר המזרח- שם יש הרבה סוכנויות והכול מוכן, רק צריך לבחור. בסין צריך להתאמץ, לעשות ולתכנן הכול לבד- וזה מאוד מעייף, ולפעמים- מתסכל. יש מעט סוכנויות ומידע נגיש באנגלית למערביים. 

טיפים שיעזרו ליהנות מהטיול בסין
בואו מוכנים לסין! דעו לאילו אזורים אתם נוסעים, ומה זה אומר- איך הדרכים? מה אוכלים? מה מזג האוויר? בואו עם מספיק כסף כדי שתוכלו להיכנס לאתרים היפים (לא אחת נתקלנו בחבר`ה שהגיעו למקומות יפים ולא נכנסו כי "זה יקר") סעו בחוכמה! תמיד חלקו את המרחקים ובידקו מחירים. לא פעם מחיר טיסה דומה למחיר רכבת "סופט- סליפר". סעו מרחקים גדולים ברכבת נוחה, ולא כזו שתתיש אתכם עד אימה (8 שעות בישיבה על ספסל עץ קשה בחברת סינים רעשנים יכולה להוציא מדעתו גם את המטייל הרגוע ביותר). פעמים רבות ניתן לנסוע באוטובוס משודרג בתוספת לא גדולה במחיר. וותרו מראש על כל מה שאתם יודעים! בואו בראש פתוח להכיר תרבות שונה לחלוטין מכל מה שהכרתם אי-פעם. ובכל פעם שאתם חושבים שהסינים נוהגים בצורה לא הגיונית, או שאתם יודעים טוב יותר, זיכרו – אתם פה האורחים ומיליארד סינים לא טועים!

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×