סיור ב"נחלאות" בירושלים בחנוכה ואוניברסיטה מורמונית גם

תמונה ראשית עבור: סיור ב
רחל לבון

התחלנו את הבוקר מוקדם במטרה להגיע לכנסיית ומנזר סן סלבדור בירושלים. מצאנו חנייה יחסית קרובה, הלכנו בהילוך ראשון כדי שנספיק לבקר בה כמה שיותר כי היא נסגרת בשעה 11.00, ולאכזבתנו לא נתנו לנו להכנס כי ישנן הכנות בכנסיה לכבוד הכריסמס. רק לאחריו ניתן יהיה לבקר. התענגנו מכמה קישוטים לכבוד הכריסמס בסמטאות - אמנם זה לא אלזס אבל גם משהו.

IMG_0001 (Large).JPGIMG_0003 (Large).JPG
IMG_0007 (Large).JPG

החלטנו לא להתמהמה ולנסוע מייד לאוניברסיטה המורמונית כי לקחנו בחשבון שאולי קצת
נתברבר להגיע, דבר שאכן קרה. ברגע הקריטי רוניה הרימה טלפון לשאול אם אנו הגענו לירושלים,

ואז נעזרנו בה איך להגיע. לעקוב אחרי השלט מעלה אדומים ואח"כ על הנתיב הימני לכיוון הר הזיתים.
לא להכנס למנהרה!
הגענו בזמן לסיור של 11.30 שהוא האחרון של הבוקר, המתנו כמה דקות והגיע זוג נוסף וזו היתה כל הקבוצה.
הסיור הינו חינם, במהלכו ראינו סרט על האוניברסיטה על כל קומותיה. הסיור הוא רק בשתי הקומות
העליונות היתר סגור בפני המבקרים.
מאולם האודיטוריום בו ראינו את הסרט הובלנו לאודיטוריום אחר, אולם ענק עם חלונות מקושתים
ענקיים ושם האזנו לקונצרט קצר של שלוש יצירות שנוגנו בעוגב הכי גדול במזרח התיכון בעל 3000 חלילים.
נגינה יפיפיה כשהתפאורה לה הינה כל רחבת הר הבית פרוס לנגד עינינו.
להאזנה למוסיקה בעוגב ולצפייה בנוף לחץ כאן. סרטון נוסף כאן.

באולם הקונצרטים באוניברסיטה המורמונית

גם כאן קישוטים לכריסמס
השלב הבא בסיור היה לצאת למרפסת הצופה להר הבית ולראות את הדגמים השונים של הר הבית
לתולדותיהם, ואח"כ היינו אמורים לבקר בגן התנכ"י של האוניברסיטה, אך הוא נמצא בשיפוץ
עד חודש מרץ לערך.
בימי ראשון נערכים במקום קונצרטים בחינם לקהל הרחב אך כדאי להזמין כרטיסים מראש.
בימי חמישי לעיתים יש קונצרטים עם מוסיקת ג'אז.

IMG_0046 (Large).JPG

IMG_0052 (Large).JPG

בהמשך ישנו אולם שבו מוצגות תערוכות. לנו היה המזל לבקר בתצוגה של שטיחים עשויים טלאים
שזה היה יומה האחרון. שטיחים יפיפיים. אחד יותר יפה מהשני כשהמוטיבים לקוחים מירושלים.
כדאי להתעניין אצל המדריך איזו תערוכה מוצגת במקום כי כמעט החמצנו את זה.

IMG_0069 (Large).JPGIMG_0071 (Large).JPG

כשיצאנו מהאוניברסיטה כדי לשוב לכיוון העיר בצד ימין ישנו מצפור לכיוון הרי יהודה. מקום יפיפה לצפייה על הנוף. IMG_0087 (Large).JPG נסענו לאסוף את המדריכה שלנו להיום שהובילה אותנו לארוחת צהרים לשוק מחנה יהודה. זה היה יום שישי,
חופשת חנוכה, שעת צהרים - המקום הומה אדם. איני יודעת איך המקום בימי שישי אחרים אבל התור
שהמתנו לאכול במסעדה פחות אטרקטיבית - רק פיש אנד צ'יפס היה של חצי שעת המתנה. כל מה
שרציתם לדעת על השוק כאן.
אני קצת התאכזבתי מהשוק המדובר הזה. אולי כי אני אחרי ביקור במרוקו בה ביקרתי בשווקים מהממים ,
אולי כגודל הציפייה לראות את השוק הזה כך גודל האכזבה.
IMG_0111 (Large).JPGשוק מחנה יהודה
IMG_0131 (Large).JPG

נקודת המפגש לסיור בנחלאות היה שוק מחנה יהודה. כיון שכך סרנו לראות את ציור הקיר שנמצא
ברח' אגריפס 70, שצוייר בזכות הקבוצה המיוחדת של ציירי הקיר מהעיר ליון בצרפת הידועים באומנותם הרבה לציורי קיר. הם הכשירו בארץ ציירים שעבדו יחד איתם. לביקור בציורי קיר נוספים לחץ כאן.
על פרוייקט ציורי הקיר בירושלים קרא כאן.
ציור הקיר באגריפס 70

ה"נחלאות" הינן שכונות שנמצאות במרכז העיר קרוב לשוק מחנה יהודה. בעת שהוקמו לא היה מכנה
משותף ביניהן, לכל אחת היה בית כנסת משלה, בורות מים, תנורי בישול. הן התחילו להיות מוקמות
בשנת 1875.
בשנה זו הוקמו "אבן ישראל" ו "משכנות ישראל". היו שכונות הכורדים : "זכרון יוסף" ו"זכרון יעקב"
והיתה שכונה לתימנים - "בתי גורל". והיו שכונות שהנציחו את משה מונטיפיורי :"מזכרת משה",
"אהל משה" ועוד.

אוירת חג החנוכה


כבר בדרך מהחנייה לשוק מחנה יהודה נחשפנו ליפי "מזכרת משה" - רח' שירזלי היפיפה ובית הכנסת
עם השערים המיוחדים שלו - עבודת אומנות לתפארת. ומי היתה משפחת שירזלי? כאן.

IMG_0102 (Large).JPGIMG_0108 (Large).JPG

IMG_0107 (Large).JPG

על בית הכנסת חסד ורחמים מצאתי באתר של עיריית ירושלים כדלקמן:

בית הכנסת ניצב בשורת הבתים המקוריים של השכונה , המקיפים אותה כחומה. הכניסה אליו מדרום וחלונותיו פונים צפונה , אל מחוץ לשכונת נחלאות , לרחוב אגריפס
המתפללים בבית כנסת מספרים כי בימיה הראשונים של השכונה התגוררה בבית זה משפחת חשין . בשנות העשרים של המאה עשרים שכן במקום בית מרזח . באחד הימים נכנס לתוכו יצחק ארמוזה , קצב חמור סבר וגדול גוף, בן העדה הספרדית . הוא נעמד מול הבעלים ונקב בסכום , עשר לירות , שאותו היה מוכן לתת תמורת סילוקם של בית המרזח ויושביו לאלתר והפך המקום לבית כנסת . מאז היה הבית - שני חדרים וחצר , למרכזה של אגודת 'חסר ורחמים' שייסדו בשנת 1925 בעיר העתיקה בני משפחות ספרדיות ותיקות.
אחדים מחברי אגודת 'חסד ורחמים' שיצאו מהעיר העתיקה הקימו את שכונת יפה נוף ואחרים, אנשי איגוד פועלי בית המטבחיים והתיישבו בשכונות הוותיקות , סמוך לשוק . בירושלים פעלו אז שני בתי מטבחיים גדולים: ברוממה ובוואדי ג'וז . ה'מסלחרוס' , עובדי בתי המטבחיים , נודעו בעיר בקשיחותם ובחסונם . על אודות אחדים מהם סופר בדרך הגוזמה שהיו מרימים פרה בהינף יד ולא היססו גם להרים ידם על מי שלא נהג כבוד בהם ובבני משפחותיהם . אולם, באגודת 'חסר ורחמים' הצטיינו הקצבים דווקא בדבקותם הדתית ורצונם לסייע לזולת . עד מהרה היה בית הכנסת למרכז היוזם פעילויות צדקה וחסד כגון ארגון של בתי תמחוי וסעודות לעניים והפעלת גן ילדים ברחוב אגריפס . גולת הכותרת של פעילות האגודה הייתה קופת חולים 'מזור'. הקופה אפשרה לנזקקים להסתייע במיטב השירות הרפואי שסיפקו בהתנדבות רופאים ידועים כגון ד'ר אלג'מוף , הלפרין , טיכו ואחרים




















בכניסה ל"אהל משה" יש שלט הנצחה למשה מונטיפיורי,
ראינו את בורות המים ואת ההנצחה המופלאה "תמונה באבן"
שהדפיסו על אבנים שטוחות תמונות של המשפחות שגרו
באותו הבית וקצת מידע על המשפחה.

IMG_0134 (Large).JPG
IMG_0135 (Large).JPG

דוגמא לפרוייקט תמונה באבן

דוגמא לפרוייקט תמונה באבןIMG_0163 (Large).JPG

באתר ALLABOUTJERUSALEM כתוב על השכונה כך:השכונה נבנתה בשנת 1883 על ידי קרן משה מונטיפיורי ליהודים יוצאי עדות המזרח. בה נולד וגדל יצחק נבון, נשיאנו החמישי

שכונת אוהל משה היא אחת השכונות הראשונות שנבנו במתחם הנחלאות, סמוך לשוק מחנה יהודה
בסוף המאה ה-19.

השכונה נושאת את שמו של הנדבן היהודי-בריטי, משה מונטיפיורי, אשר הקרן שהקים שמה לה
למטרה לסייע ליהודי ארץ ישראל על ידי עידוד פעולות יצרניות. הקרן סייעה ליהודי ירושלים לבנות
שכונות מחוץ לחומות ירושלים, במסגרת הלוואה ארוכת טווח ללא ריבית.

חמש שכונות נבנו באופן זה, וכולן נושאות את שמו של מונטיפיורי: מזכרת משה, אהל משה,
ימין משה, זיכרון משה וקריית משה. על כך כתב עגנון בספרו 'תמול שלשום': "וכל מקום שם
בירושלים נקרא משה: אוהל משה, וזיכרון משה, וימין משה, ומזכרת משה. מבקש אתה ללכת
לאחד ממשה אלה, אך שוכח אתה אותה מילה קטנה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה,
ואין אתה מגיע למשה זה שרצית."

הכניסה הראשית לאוהל משה היא דרך שער מפואר ברחוב אגריפס, מול שוק מחנה יהודה.
בראש השער קבוע לוח שיש לבן בוהק ובו כתובת בשלוש שפות, המנציחה את פעלו של מונטיפיורי.
השכונה הוקמה עבור יהודים יוצאי עדות המזרח, כהשלמה למזכרת משה, השכונה הסמוכה, שנבנתה
שנה קודם לכן מכספי הקרן לטובת יהודים אשכנזים. אוהל משה נבנתה במתכונת של 'שכונת חצר',
בה הבתים צמודים זה לזה, וסוגרים על שתי חצרות פנימיות.

אחת החצרות נקראת בשם 'גן התות', בשל שפע עצי התות המצלים עליה. ברחבי השכונה פזורים
בורות מים רבים, ששימשו עד שנות ה-30 את יושבי השכונה וסביבותיה. בלב השכונה, ברחוב הגלבוע 11,
נולד וגדל יצחק נבון נשיאנו החמישי, אשר מחזהו המפורסם 'הבוסתן הספרדי' נכתב על אוהל משה.
בעקבות כך קבעה וועדת השמות של ירושלים ב'גן התות' את השלט: 'הבוסתן הספרדי'.

באוהל משה ופעלים כמה בתי כנסת של בני עדות המזרח השונות: צמוד ל'גן התות' שוכן בית הכנסת
יאנינא, ליוצאי יוון; במערב השכונה שוכן בית הכנסת 'טאראנטו'; בדרום השכונה ניצב בית הכנסת
הוותיק של השכונה שנקרא 'אוהל משה', ובחזיתו שלט הכניסה המקורי משנת 1883. בבית כנסת
זה נמצא ספר תורה משנת 1841, שעל פי המסורת נתרם על ידי משה מונטיפיורי.

בשנת 2004 קידם המינהל הקהילתי 'לב העיר', בשכונה מיזם הנצחה בשם 'תמונה באבן', שבמסגרתו
מונצחות משפחות שבנו את אוהל משה בתמונה ומלל על גבי קירות הבתים. רוב התמונות וההסברים
קבועים על בתי המשפחות, ומאפשרים למטייל בשכונה להתוודע לתולדות מקימיה. בית המינהל
הקהילתי שוכן בדרום השכונה ומעניק שירותי תרבות לכל גווניה של האוכלוסייה המקומית
בשכונה – מחרדים ועד חילונים.
במהלך הסיור הגענו ל"בוסתן הספרדי" וראינו את עץ התות המפורסם. ראינו את הבית הצנוע שיצחק
נבון התגורר בו. ומהו "בוסתן ספרדי "- לפי אתר עיריית ירושלים:
הגינה הציבורית המצויה בלב החצר היא שריד מלבלב לתקנה הקובעת: 'כי משני צידי הדרכים יינטעו
אילנות נחמדים וכל אחד חייב לשומרם וגם להשקות האילנות הסמוכים לביתו.'
בסיור בחצר השכונה ניתן להבחין כי לא כל מה שתכננו הבונים וקבעו בתקנון אכן נשתמר. האיסור
על בניית תוספות בדירות ובחצרות נשתכח ברבות השנים. כורח המציאות וצפיפות הדיור הצמיחו
אין ספור תוספות 'מקוריות' ללא תכנון. הדירות שנבנו ברובן כדירות בעלות שני חדרים התפשטו
למרתפים ולקומות עליונות ומרפסות-פח וגרמי-מדרגות מקשטים את הבתים.
בתוך הגינה נמצא עץ התות שהתפרסם בשירו של יוסי בנאי, 'אני וסימון ומואיז הקטן'.
בגינה ציבורית זו היו זקניה הספרדיים של שכונת אהל משה נפגשים, מספרים סיפורים ומעבירים את הזמן.

IMG_0138 (Large).JPGהשלט למשפחתו של יצחק נבון
הבוסתן הספרדי ועץ התות הכיתוב באבן על הבית של יצחק נבון
בתים עם מרפסות יפות

הרבה מרפסות יפות יצא לנו לראות לאט לאט במהלך הסיור התחילו להדליק חנוכיות יפות לא עם נרות אלא על טהרת השמן והם דלקו
והפיצו אור יקרות, יחד עם אווירת יום שישי בערב ממש אוירת חג וקדושה שררה במקום.
למדנו מפי רוניה שאת החנוכיה מדליקים בצד שמאל של הדלת (מנגד למזוזה) ורק במקום שאין
מזוזה כי הדלת פונה לחצר החנוכיה בצד ימין מהדלת. עוד על הלכות הדלקת נרות חנוכה באתר
בית חב"ד כאן.

IMG_0158 (Large).JPG

המשכנו ללכת לשכונת "משכנות ישראל" ועברנו ברח' אבולעפיה היפה. על השכונה מצאתי שכתוב
באתר JERUSALEM-LOVE כדלקמן:

שכונה זו נוסדה בשנת 1875 כ"שכונת חברה" מתוך מגמה לבנות 144 דירות, אבל מכיון שלא היה
ביקוש נבנו רק 44 דירות ושאר השטח ניתן לשכונת מזכרת משה הסמוכה. במרכז השכונה אליו
הגענו אפשר לראות את שני בתי הכנסת בבנין בן שתי קומות, אם בית הכנסת התחתון פתוח
כדאי להכנס. זהו אחד מבתי הכנסת הותיקים בעיר החדשה. שמו "בית אברהם". מימין לבית הכנסת
כשפנינו אליו, אפשר לראות את המבנה ששימש כתנור מבנה נמוך מצופה באבנים דמויי ורוד,
והיום הוא חלק מדירה. הרחבה עליה אנו עומדים היא בור המים השכונתי ואפשר לראות בבירור
את פתחי השאיבה. גם כביסה תלו ברחבה זו. בקצה הרחבה נפנה שמאלה לתוך סמטה ציורית
בשם רחוב אבולעפיה. נלך לאורכו עד רחוב ר' אריה לוין. הבית משמאל בצומת הוא ביתו של
ר' אריה ובבית אחריו גר הוא וביתו עד שאשתו נפטרה ואז עבר לקיטון שבצומת.
ר' אריה לוין התפרסם כאבי האסירים בתקופת המנדט, בשל תרומתו להם ולמשפחותיהם.
כן התפרסם בעשרות מעשי צדקה וחסד שעשה בימי חייו לטובת כל הציבור היהודי על כל גווניו.
מול ביתו נמצא בית משפחת צארום – משפחה שעלתה מתימן בשנת 1882 בעליה המכונה
"אעלה בתמר" (בתמר= תרמ"ב = 1882) בקומה שניה בית הכנסת של המשפחה "נוה שלום"
בו מתפללים בנוסח שאמי.
רח' אבולעפיה

IMG_0170 (Large).JPG

המשכנו ללכת דרך רח' סוכת שלום ששם הרחוב ע"ש שלום קונסטרום וכאן נחשפנו
לעוגני מתיחה
לבתים שנועדו לחיזוקם . צורת העוגנים אינם אחידה. עוד מצאנו שם על בית מספריים שזה בכלל
לא היה ברור מה הן עושות שם. (מאז כתיבת הכתבה מישהו חמד את המספרים והם הוסרו ממקומם)


עוגני מתיחה בצורת 8מספריים על הבית

המשכנו בהליכתנו לשכונה "הגדולה" בתי גורל. ולמה גדולה? כי היא מנתה רק 12 דירות.
זו היתה שכונה תימנית קטנה בת 12 דירות למגורים, והדירה ה – 13 נבנתה עבור בית כנסת שנקרא
בשם השכונה.
בית הכנסת נמצא בקומה שניה, והבתים מסביב לרחבה הקטנה אלו "בתי גורל". בבית כנסת זה
מתפללים בנוסח התימני – בלאדי. השכונה נבנתה בשנת 1885 עבור מספר משפחות תימניות
שהתעקשו לגור במרכז העיר. התורמים והמסייעים היו יוסף נבון ו – ר' מרדכי אדלר מלונדון.
שם השכונה נבע מהגורל- הגרלה שקבעה מי יקבל דירה בשכונה ומי לא.

בתי גורלIMG_0191 (Large).JPG

עוד ביקרנו בבתי ברוידא ובתי ראנד המתאפיינים בחצרות פנימיות. על בתי ראנד כתוב מויקיפדיה כדלקמן: בָּ‏תֵּי רַאנְד היא שכונה בירושלים, בין רחוב בצלאל במרכז העיר לבין שכונת מחנה יהודה הצפונית לה.
בתי השכונה נבנו בין השנים - (1907 - 1910) והיא נקראת על שם מייסדה,
מנחם מנדל הכהן ראנד מגליציה שבפולין שהשתקע בירושלים. השכונה נחשבת בירושלים לשכונת חצר אופיינית ובה בתים שיתופיים בני שתי קומות הבנויים
מסביב לחצרות פנימיות. את בתי השכונה מייחדים אלמנטים פיסוליים רבים כגון: גרמי מדרגות,
שבכות, מעקות, בורות מים והמגדלים החיצוניים של השירותים. לשכונה גם שערי כניסה ולפי
השרידים שבה, ניכר שהיו בחצר השכונה גם נטיעות. גבולות השכונה הם רחוב התבור,
רחוב ורחוב השומרון.

הדלקת נרות חנוכהIMG_0199 (Large).JPG
IMG_0195 (Large).JPG


בחצר זו נחשפנו לתופעה שלא היתה מוכרת לנו ושמענו מפי יהודי חרדי. יש מקווה טהרה לכלים חדשים.
כשקונים כלים חדשים לבית מגוי, הכלים צריכים לעבור טהרה במעין מקווה, שזהו בור של מי גשמים
לפני השימוש. אז ראינו אותו תוך כדי התהליך.
טהרה לכלים

שער ההכניסה לבתי ברוידא ידע ימים טובים יותר, נשאר בו השלט עם הכיתוב החקוק באבן עם הפסוק
"ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם, טוב מבנים ומבנות". וזאת מכיוון שלמקים השכונה לא היו ילדים, ועל ידי בניית השכונה הוא הנציח את שמו.

שער הכניסה לבתי ברויידאהכיתוב מעל השער IMG_0217 (Large).JPGIMG_0220 (Large).JPG

IMG_0229 (Large).JPGIMG_0233 (Large).JPG

הערב כבר רד ובכל מקום כבר דלקו חנוכיות מבעד לחלונות או מחוץ למבנה וזה היה כל כך יפה
שלא יכולתי להפסיק לצלם.

IMG_0246 (Large).JPGIMG_0240 (Large).JPG

נפרדנו לשלום מהנחלאות ונסענו לרח' רחל אמנו שלרוניה גונבה שמועה שיש שם WOW זה בית כולל שמדליקים כנראה חנוכיה כל אחד מהלומדים בו
IMG_0270 (Large).JPGIMG_0276 (Large).JPG

ועוד כמה בתים הלאה ברחוב זה
IMG_0282 (Large).JPGIMG_0283 (Large).JPG


אני מאד נהניתי בסיור זה בחנוכה ומקווה שתוכלו לעשות שימוש במידע בחנוכה הבא.

ולרוניה התודה והברכה על הסיור המופלא ב"נחלאות"

ואם גם אתם נהניתם כמונו אשמח לקבל מכם לייק.


אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לבון רחל קולומבוסית?

הפוסט הבא ›
איסלנד ארץ הקרח האש ותמרות עשן - חלום שהתגשם חלק 1
איסלנד ארץ הקרח האש ותמרות עשן - חלום שהתגשם חלק 1
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
30-12-2014
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
 בולגריה ומקדוניה - הסיפור המלא כפי שלא סופר בכתבת סתיו 2010
בולגריה ומקדוניה - הסיפור המלא כפי שלא סופר בכתבת סתיו 2010
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
01-10-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לבון רחל קולומבוסית »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

סיור בנחלאות ביום ההולדת

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

לרחל היקרה , אירגנת לנו יופי של סיור ביום ההולדת - תודה

הבלוג שלי: ניו יורק למתקדמים kansham.com
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

לכבוד הוא לי...

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

נחלאות אשר בירושלים -

ירדן
השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×