פרת' - אהבה ממבט ראשון

פרת`- האהבה הגדולה של המשפחה. לכל אחד סיבה משלו...נטע מאוהב בעיר בגלל אניקה, ענברי בגלל שפה הוא למד לעמוד וההורים- כי פשוט היה להם כיף...

iksharon
תמונה ראשית עבור: פרת' - אהבה ממבט ראשון - תמונת קאבר
Thinkstock Imagebank ©

בכתבה זו:

מגיעים לפרת'

למען האמת ההיסטורית, את פרת`, בירת מערב אוסטרליה, אהבנו עוד לפני שפגשנו אותה כי שמענו סיפורים, כי היינו זקוקים למעט ציוויליזציה אורבנית, כי רצינו. היא הצליחה לענות על הצפיות הגבוהות שלנו ואף להפתיע. פרת` היא עיר יפהפיה, עם כל היתרונות של עיר גדולה וכמעט בלי חסרונות. היא עיר של 1.2 מליון איש אבל שקטה, לא תזזיתית, נינוחה ונעימה. קישוטי הכריסטמס הוסיפו לחגיגה הזו. 

את הביקור שם התחלנו ברגל ימין בחניון קרוואנים מס` 1 בכל מדינת מערב אוסטרליה. הוא באמת נהדר ולא נורא יקר כמו שניתן היה לצפות. נטע פגש את אניקה הבלונדינית והתאהב בה ממבט ראשון. תוך שניות מועטות הוא עלה על האופניים שלו ונעלם יחד איתה. מידי פעם שמענו ממנו כשהוא בא להגיד "שלום" או כשביקש לאכול. מאותו רגע כל מילה שניה היתה "החברה שלי" או "אניקה". 

דבר ראשון שעשינו כשהגענו, זה לרוץ לדואר המרכזי לקחת את שתי החבילות שחיכו לנו שם. איזה כיף.. איזו התרגשות.. תודה לכולם. היו שם כל מיני הפתעות בעיקר לילדים. ספרים, מדבקות, תמונות, חוברות וכו`. כשקצת נרגענו קפצנו ל`קינגס פארק` למנוחת צהריים על הדשא אל מול הנוף המרהיב של מרכז העיר והמפרץ. טיילנו קצת בטיילת המקסימה ושיחקנו על הדשא. נטע ניצל את הרוח הקלילה והרוגע ואת יכולתו המופלאה לישון בכל מצב ובכל מקום, ואחרי כמה מלמולים על אניקה - נרדם לסיאסטת צהריים בריאה. 

למחרת יצאנו לטיול רגלי במרכז העיר (לפי ההמלצת הלונלי פלאנט). היה פנטסטי. מזג האויר התקרר והיה מושלם לצעדה שעשינו. פצחנו בקפה ב`קינגס סטריט`, שהוא גם בעינינו הרחוב הכי שווה, המשכנו דרך כמה בניינים יפים והיסטוריים, מגדל הפעמונים המודרני (פרוייקט המילניום של מדינת מערב אוסטרליה), סת`לבט על הדשא בתוך פארק פרחוני, וסיימנו במדרחוב הצבעוני והתוסס של העיר (ה`מול`). 

למחרת בבוקר קמנו לבוקר קריר, גשום וחורפי (שיהיה ברור כאן לכולם. אמצע הקיץ כאן! יכול להיות שאנחנו מביאים איתנו את הגשם למקומות בלתי אפשריים...?!) ונסענו לפרימנטל, עיר הנמל של פרת`, חצי שעה נסיעה מערבה. הלכנו לשוק הכי יפה שראינו כאן עד עכשיו. מדובר בשוק מקורה לא גדול במיוחד אך צבעוני ומקסים שיש בו החל מפירות וירקות, דרך עבודות יד, דגים, מזכרות, פרחים, קפה, באר, בגדים וכו`. ממש מומלץ. אח"כ צעדנו לנמל דרך רחוב בתי הקפה הססגוני (זה לא זה בלי..) ובהמשך, במקרה נפלנו על מתקני שעשועים של סאנדיי (יום א`) בפארק שליד. נטע הסתער על האופנוע של הקרוסלה ואח"כ גם קיפץ קצת על הטרמפולינה המתנפחת. המשכנו לטיול בנמל עצמו, וראינו את השחזור היפהפה של האוניה ההולנדית-אחד לאחד עד לפרט האחרון. אחרי המק`דונלדס כבר לא היה לנו כח להכנס למוזיאון הימי – אז חזרנו.

טיול אופניים
הרעיון היה פשוט ומבריק. שכרנו שני זוגות אופניים ב- 30 דולר, למשך 3 שעות כולל קסדות וכיסאות לנטע וענברי ויצאנו לכמה לרכב כמה שעות. פשוט נהדר. מזג האויר המשיך להיות בעדנו (שלא תטעו. יש כאן בקיץ ימים של 40 מעלות). רכבנו ליד גדת הנהר בשביל מיוחד לאופניים (למה לעזאזל בת"א לא עושים את הדבר הפשוט והכל-כך מצויין הזה?!) והמשכנו לסיבוב שני בקינגס-פארק עם עצירה לארוחה קלה בגן שעשועים. קינחנו, איך לא, בקפה קטן. 

יום ים עם ההמון
החלטנו להשאר עוד קצת בפרת` ולחגוג שם את הסילבסטר. כמובן שחגגנו תוך כדי שינה עמוקה וחלומות על זיקוקים, ספירה לאחור ונשיקה. הבייבי סיטר לא הגיע וסנטה קלאוס היה עסוק... לעומת זאת בבוקר קמנו מאוחר כאילו רקדנו עד אור הבוקר. נמרחנו לנו עד הצהריים מבלי לעשות כלום (כדי שיעבור ההנג אובר) ונסענו לים. בחרנו במכוון חוף פופולרי (קוסטסלו שמו). מאוד פופולרי. המוני בני אדם שהו שם, אך למרבה הפלא נהנינו. כשחושבים על זה, חודשיים וחצי של ניתוק וריחוק הביאו איתם צמא למצב ההפוך. סיימנו את היום בגן השעשועים `אדבנצ`ר וורלד` – משהו כמו המימדיון בארץ, רק יותר גדול. אין סוף מתקנים, משחקי מים, בריכות, מתקני לונה פארק, לגדולים, לבינוניים ולקטנטנים, לאמיצים ולפחדנים ולמי שיש לו סבלנות לעמוד בתור. התשלום הוא בכניסה (31.5 דולר מקומי למבוגר) ואז השימוש במתקנים חופשי. המקום מספיק גדול כדי למצוא פינה שקטה (יחסית) להתנחלות ופשוט צריך סבלנות. על אף התורים היה שווה את המאמץ ונהנינו מאוד. נסענו לשם לאחר שעזבנו את פרת` בדרך דרומה. אז כמו האימרה השחוקה "לכל דבר טוב יש סוף" אנחנו נפרדנו מאהובתנו גברת פרת` ונטע מאהובתו מיסיז אניקה. 

לתחילת הכתבה

פרת' לילדים

פרת` הייתה גם חויה נהדרת לילדים. נטע מצא חברה סוף סוף, ענברי התחיל לעמוד לבד, היה המון מקום להתרוצץ בלי פחד של מכוניות. היה כיף.

חבילות - עוד בישראל ישבתי וחשבתי איך אני מארגנת חבילות עם הפתעות לילדים. בהתחלה חשבתי להכין אותן ולשלוח לכל מיני מקומות שפשוט יחכו לנו שם. מהר מאוד הבנתי שלא לגמרי ברור לי מסלול הטיול ולכן אני אשאיר את המשימה לסבתות (האמהות שלנו). לאורך כל הטיול התלבטתי לאן ישלחו לנו את החבילות אבל מיד אחרי הפניה מערבה הודעתי לאמא שלי ולאמא של ניר שפרת` היא הכתובת. אכן זה היה הדבר הראשון שעשינו כשהגענו לפרת` - רצנו לדואר לקחת את החבילות, זה היה כיף. קבלנו ספרים לנטע (בעברית), חוברות הדבקה (בעברית), תמונות מעודכנות, ספרים לענברי, ספר לי וספר לניר (בעברית), דיסקים לנטע (בעברית) ומכתב לנטע מסבתא מאיה וציורים של נועם ואיתי. בקיצור כיף לא נורמלי. המלצה שלי לנוסעים עם ילדים - ארגנו כאלו הפתעות - זה שווה את זה.

אופניים - לא יאומן אבל ענברי הגיע לגיל שאפשר לצאת לטיולי אופניים איתו. הייתי קצת סקפטית - אני מודה. איך הוא יישב כ"כ הרבה זמן ועוד בכסא מאחורי ועם קסדה? (ענברי שלא מוכן לחבוש כובע לרבע דקה..). זה התגלה כרעיון מבריק - גם ענבר וגם נטע היו מאושרים. אנחנו שחשבנו שאחרי חצי שעה נחזיר הכל המשכנו והמשכנו עד שלא יכולנו לפדל יותר. ענברי חבש את הקסדה שלוש שעות והיה הכי רגוע שראיתי אותו מזה הרבה זמן, פשוט ישב והסתכל מסביב. חויה נהדרת!! מומלץ!!

חברים לנטע - אחד הדברים היותר מטרידים בטיול הוא המחסור של נטע בחברים. ילדים יכולים להיות כ"כ רעים לפעמים... ונטע כבר בגיל שאם משהו קצת שונה (לא מדבר באותה שפה) אז לא מתיחסים אליו. זה די מעליב אותו (ואפילו אותי). לימדנו אותו קצת אנגלית אבל לנהל שיחה שלמה זה בלתי אפשרי. מה גם שאת מה שהוא יודע המבטא משבש, אז רק הגדולים עושים מאמץ להבין ואילו הקטנים פשוטים מתעלמים. כל עוד היינו באאוטבק זה לא היה נורא כי לא היו הרבה ילדים. אבל בפרת` וגם אחריה - יש הרבה ילדים ומשפחות בחופשה וזה צורם לראות את נטע מנסה להתחבר ולא מצליח. בפרת` פגשנו את אניקה שלא הפריע לה שנטע מדבר בשפה אחרת. הם שיחקו מהמם שלושה ימים רצופים. לנו היה שקט מדהים. הילד היה מאושר וגם אנחנו. עד שאניקה ככל הבנות התחילה לשחק משחקי כח (כבר בגיל שלוש?) ו`hard to get` ונטע רדף אחריה עד שנמאס לו. זה היה עצוב לראות אותו מתמודד עם זה ומסביר לנו שהיא החברה היחידה שיש לו...

לתחילת הכתבה

בעינים של נטע

אניקה.
החברה שלי.
אניקה.
אניקה.
לא רוצה לראות נוף. לא רוצה לנסוע למרכז העיר. לא רוצה כלום. רוצה את אניקה. יש לה אופניים ורודות עם כיסא כדי להרכיב את הבארבי ואני נוסע אחריה לכל מקום. הזמנתי אותה לצבוע איתי ולשחק עם הצעצועים שלי. היא ציירה את הציור הכי יפה שראיתי בחיים... אח"כ הלכנו לשחק בגן שעשועים. היא מטפסת כמעט מהר כמוני. איזה ילדה פראית...אניקה שלי. כל-כך אהבתי לשחק איתה ולהיות איתה. אז למה בסוף היא אמרה לי שהיא לא רוצה לשחק איתי? מאוד נעלבתי וגם אמא נעלבה בשבילי ואפילו יותר ממני, כי אני מהר מאוד סלחתי והיא לא. אבא לימד אותי (הוא אמר שככה זה עם נשים) שאם זה יקרה לי שוב אני צריך פשוט לומר להן "או.קיי. לא צריך טובות" ופשוט ללכת. הוא אומר שמייד הגלגל יתהפך והן תרוצנה אחרי. אז באמת לא צריך טובות, למרות שבסתר ליבי אני סולח ומתגעגע מאוד מאוד מאוד.......
אז מה עוד יש לי לספר מפרת`? על החברה שלי אניקה כבר סיפרתי?

קצת השראה לטיולים שלך

לתחילת הכתבה 

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

דילים למלונות פופולרים בפרת'

בשיתוף בוטלס קומביינד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מזל טוב ענברי

השב  · 

משפחת קדר

השב  · 

קצת לפני ההמראה...

השב  · 

היי מה שלומכם?

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לפרת'

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×