צפון מערב ניו יורק

"בדרכינו ליעד הבא סביר להניח שנחתוך דרך הרי הקטסקיל המשופעים באתרי סקי ומלונות נופש לעשירי ניו יורק סיטי, רבים מהם כשרים למהדרין. זו הסיבה שכביש מספר 17 העובר דרך אזור הקטסקיל נקרא חגורת הבורשט (borsht belt)...". מסלול בן שלושה ימים בחלק הצפוני מערבי של מדינת ניו יורק.
מוטי להב
|
מפה
תמונה ראשית עבור: צפון מערב ניו יורק

מטאריטאון להר בר

ביום הראשון נצא מניו-יורק על כביש I-87 North (חלק ממנו בתשלום) לכיוון תחנתנו הראשונה שאליה נגיע אחרי כ-20 דקות נסיעה: העיירה טאריטאון (Tarrytown), היושבת על גדתו המזרחית של נהר ההדסון. זוהי עיירה בעלת אופי כפרי, שהפכה לפרבר יוקרתי של העיר הגדולה, עתירת בתי אחוזה מרשימים. כוכבה של העיירה הוא ללא ספק הסופר וושינגטון איירוינג.

Sunnyside
ביתו של הסופר וושינגטון איירוינג (בין השנים 1835-59) שוכן למרגלות גבעה הנושקת לנהר. איירוינג כינה את הבית the little snuggery, כלומר המקום הקטן והנעים. הבית נבנה במאה ה-17 כחווה הולנדית בת 2 חדרים והוחזק במאה ה-18 בידי משפחה ממוצא הולנדי. איירוינג רכש את הבית תמורת 1800$ ושיפץ אותו (בעזרת ידידו ג`ורג` הארווי) בסגנון אמריקאי רומנטי (שזה למעשה אוסף סגנונות, שהמשמעותי מביניהם הוא הולנדי-אורבני, שעדין הייתה לו נוכחות נכבדה מאוד במנהטן שבה חי בילדותו). כמו כן צויד הבית בפריטים, שהיו אז בחזית הקדמה הטכנולוגית: מקרר שהוא ארגז קרח, תנור ממתכת ומערכת ביוב מתקדמת. לאיירוינג מייחסים גם את אדריכלות הנוף של גני האחוזה: הוא הרחיב אגם קטן כדי שישמש ספק מים (ובחורף קרח) לאחוזה. איירוינג עודד את משפחתו וחבריו לבוא לנפוש בגני האחוזה ולטייל לאורך שביליה. בבית הוא הרבה לארח מסיבות תה וריקודים ואירועי שיח, שנכחו בהם בין היתר אמנים, פוליטיקאים, סופרים ואנשי החברה הגבוהה של התקופה.

מטאריטאון בדרכינו הלאה אנחנו חוצים את נהר ההדסון על גשר טאפן זי (Tappen Zee Bridge) הענק, ומייד אחר כך עולים על כביש 9w ונוסעים צפונה כשעה וחצי בדרך נופית לאורך הנהר עד שנגיע לתצפית מהר בר (Bear Mountain).

Bear Mountain State Park
ההר מוגדר כפארק של המדינה (להבדיל מפארק לאומי שבשליטת הממשל הפדראלי). גובה הפסגה הוא בערך 430 מטר ועליה ממוקם מגדל תצפית הפותח מבט על אזור הפיתול, שהוא החלק היפה ביותר של עמק הנהר. העמק מרהיב ביופיו במיוחד בתקופת הסתיו. מכאן יש לנו עוד כעשרים דקות של נסיעה לאקדמיה הצבאית ווסט פוינט (West Point).

האקדמיה הצבאית West Point
האקדמיה יושבת על הגדה המערבית של ההדסון. אפשר להצטרף לסיור מודרך במתחם ולחזות במצעד היומי של הצוערים. במתחם מרכז מבקרים המכיל מספר מיצגים מעניינים על הווי בית הספר. כנסיית האקדמיה מכילה מספר ויטראז`ים מעניינים, העוגב שלה הוא מהגדולים בעולם (18000 צינורות, החל מהקטנים באורך של כ-15 ס"מ וכלה בגדולים שאורכם כ-10 מטר). במתחם גם כנסיה קתולית הבנויה בסגנון גותי כתעתיק של כנסיה באנגליה, כנסית הקדטים העתיקה שנבנתה ב-1910, אף היא בסגנון גותי. בבית הקברות שיוחדה לגנרלים של מלחמת העצמאות ובית כנסת עבור הצוערים היהודים, נפתח ב-1984 ובנוי גם הוא בסגנון הגותי השליט במבני האקדמיה.

מקומות מעניינים נוספים במכללה: מתחם פורט קלינטון (אין קשר לנשיא לשעבר), בו מצבה לזכר הגנרל הפולני תדיאוש קוזיושקו שתמך באמריקאים במלחמתם לעצמאות, טרופי פוינט, שם נמצאים שרידים ממספר אתרים ששמם נקשר למלחמת העצמאות ומלחמת האזרחים, מוזיאון ווסט פוינט, שבו אוסף פריטים צבאיים עתיקים ומודרניים כאחד ואיצטדיון לתחרויות ספורט המכיל למעלה מ-40000 מקומות ישיבה.

האקדמיה נפתחה ב-1802 כדי לחנך דורות של מנהיגים אמריקאיים לא רק בנושאים צבאיים אלא גם במדעים, בחינוך, בעסקים, בתקשורת, בתחבורה, ביצור ועבודות ציבוריות. למעשה הנשיא ג`ורג` וושינגטון יזם את הקמת האקדמיה כבר ב-1873 אבל התנגדות חזקה מצד מעצבי דעת הקהל של אז עיכבה את הביצוע. טענתם היתה שהקמת אקדמיה כזו תיראה אירופאית מדי ותזכיר את בתי הספר באירופה המשרתים את מעמדות האריסטוקרטיה בלבד. בית הספר קיבל שדרוג ניכר ביוקרתו בימי מלחמת האזרחים (1860-64). כמה גנרלים בצבא ארה"ב שאחר כך הפכו לנשיאים התחנכו במוסד הזה, למשל דוויט אייזנהאור ויוליסס גרנט. גם הגנרל לי, שבמלחמת האזרחים פיקד על כוחות הקונפדרציה (צבא מדינות הדרום שביקשו להתנתק מהשלטון הפדרלי שבראשות הנשיא לינקולן), הוא בוגר ווסט פוינט.

לתחילת הכתבה

מהייד פארק לוודסטוק

אם התחלנו את סיורינו הבוקר סביר להניח שאנו בשעת צהריים. לאחר ארוחת הצהריים מחכה לנו נסיעה של כשעה וחצי ליעדנו האחרון להיום, אחוזתו של הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט- מהגדולים שבנשיאי ארה"ב, ליד העיירה הייד פארק (Hyde Park). אנחנו נמשיך צפונה על כביש 9w עד שנעלה בכיוון מזרח על כביש I-84 וזאת רק על מנת לחצות את הנהר חזרה לגדה המזרחית (על גשר Washington Hdqrs בתשלום), ומייד אחר כך נמשיך צפונה לאורך הנהר על כביש 9D, נחלוף על פני העיר פוקיפסיה ( Poughkeepsia) ובשעות אחר הצהריים המאוחרות נגיע לאחוזת רוזוולט.

Home of Franklin D. Roosevelt National Historic Site
באחוזה הגדולה נמצאים קברי הנשיא ואשתו, אלינור. הבית, שנבנה בתחילת המאה ה-19, נשאר כמעט בדיוק כשם שהיה מאז מותו של הנשיא ב-1945 לאחר 12 שנות נשיאות (הקדנציה הארוכה ביותר של נשיא אמריקאי). בנוסף לאחוזת הקבר, שנמצאת בליבו של גן ורדים, והבית עצמו, יש במקום אורוות סוסים ובית קירור. בסמוך לבית מוזיאון וספריה המסכמים את פועלם של הנשיא ואשתו באמצעות תמונות, מסמכים אותנטיים וחפצי אומנות ומתנות שקיבלו במהלך חייהם.

האחוזה היא מקום הולדתו של פרנקלין דלנו רוזוולט (1882), שהיה בנם היחיד של הוריו. רוזוולט למד היסטוריה באוניברסיטת הרווארד (סיים ב-1903) והשתתף בנבחרות החתירה והפוטבול של האוניברסיטה. אחר כך למד משפטים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק אבל נטש את ספסל הלימודים לאחר 3 שנים מבלי שהוסמך לעריכת דין. מאוחר יותר עבד כמזכיר חברה של משפטנים ומקץ 3 שנים נוספות מאס בסוג זה של עבודה. הקריירה הפוליטית של פרנקלין החלה ב-1910 עת נבחר לסנאט של מדינת ניו-יורק. ב-12 לאפריל 1945, כ-10 שבועות לאחר השבעתו לקדנציה הרביעית, לקה הנשיא באירוע מוחי ונפטר.

בקרבת מקום נמצאת חווילה מרשימה נוספת והיא של משפחת ונדרבילט (כן, אותה משפחה שבביתה ביקרנו בניופורט) אבל נראה לי שאנחנו כבר שבעי אחוזות ובתים ליום אחד ולכן הגיע הזמן לחפש מקום ללינה. אם עדין שעות אור לפנינו כדאי להמשיך מעט צפונה על מנת לקצר טווח ליעד שמחכה לנו מחר בבוקר.

בדרכינו ליעד הבא סביר להניח שנחתוך דרך הרי הקטסקיל המשופעים באתרי סקי ומלונות נופש לעשירי ניו יורק סיטי, רבים מהם כשרים למהדרין. זו הסיבה שכביש מספר 17 העובר דרך אזור הקטסקיל נקרא חגורת הבורשט (borsht belt) על שם המאכל היהודי-רוסי (בעברית חמיצה). אם נחצה את האזור בכביש 28 נחלוף קרוב לעיירה וודסטוק, הזכורה לנו מכך שבסמיכות אליה נערך פסטיבל הרוק האגדי בשנת 1969, בו נכחו כמעט חצי מיליון איש. הפסטיבל התקיים במשך ארבעה ימים בין ה-15-18 לאוגוסט וסיומו זכור גם בשל פקק התנועה, שנחשב כארוך ביותר בהיסטוריה. כיום וודסטוק היא עיירת אומנים נחמדה ומנומנמת משהו, ואינה מזכירה במאום את האירוע הפרוע שהתרחש בסביבתה בסוף שנות השישים.

לתחילת הכתבה

מאלבני ללייק פלסיד

היעד הראשון שלנו להיום הוא מערת הווי (Howes Cave). איך להגיע? מאוד תלוי היכן בילינו את הלילה. בכל אופן המערה נמצאת סמוך מאוד לכביש המהיר I-88 (יציאה 22), כחצי שעה נסיעה ממערב לאלבני (Albany) שהיא עיר הבירה של מדינת ניו-יורק.

הביקור במערת הנטיפים העשירה בסטלגמיטים וסטלגטיטים הוא בסיור קבוצתי מודרך. הכניסה אליה היא בעזרת מעלית, שצולחת עומק של כ-55 מטר. חלק מהסיור נעשה רגלית לאורך מסלול שהוכשר להליכה, וחלקו השני הוא שייט בסירה בנהר תת-קרקעי. בסך הכל אורך המסלול כקילומטר וחצי. המערה התגלתה כמובן במקרה ב-1842, אבל יש לא מעט סימוכין שהיתה מוכרת לאינדיאנים תושבי האזור מאות שנים קודם לכן.ידוע גם על רוכל בשם ג`ונתן שמול, שב-1770 מצא מקלט במערה מפני התקפה של... אינדיאנים.

לאחר הסיור במערה שנמשך כשעתיים אנחנו פונים לאטרקציה הבאה של מדינת ניו-יורק העליונה- הפארק של רכס הרי האדנירודנק. היהלום שבכתר של הפארק היא התצפית המדהימה מפסגת הוויטפייס (Whiteface Mountain), שאליה נגיע לאחר נסיעה של לפחות 3 שעות ממערת הווי: נעלה על כביש I-88 בכיוון מזרח, ממנו נפנה לכביש האגרה I-90 מזרח ואחרי נסיעה קצרה נפנה צפונה בכביש I-87 עד העיירה אנדרווד (Underwood) לכביש 73, קרוב לעיירת הסקי המפורסמת לייק פלסיד (Lake Placid) נפנה ימינה בכביש 86 וממנו שמאלה בכביש 431 המוביל לפסגה. רוב הדרך שאנחנו עושים נחשבת לדרך נופית מהיפות בצפון אמריקה.

Whiteface Mountain
פארק האדנירודנק תופס כשני שלישים מניו-יורק העליונה (Upstate New York), כמחצית משטח הפארק הוא פראי ובלתי מפותח ויש בו פסגות הרים אלפיניים, גאיות, צוקים, רמות ירוקות, אגמים וביצות. 42 הרים הם מעל 1300 מטר, הגבוה מביניהם (שהוא הגבוה במדינת ניו-יורק) הוא הר מרסי, שגובהו 1780 מטר. בשטח הפארק 2800 אגמים, נהרות באורך כולל של כ-1900 ק"מ וכבישים באורך 1700 ק"מ. שמו של הפארק הוא מילה אינדיאנית, שמשמעותה "אוכלי קליפות עצים". רוב הדרכים הסלולות מזמנות מראות מרהיבים לכל אורכן. הפארק מבטיח פעילויות פנאי לכל דורש: שייט בסירות, צפרות, מחנאות, דייג, רכיבה על סוסים, טרקינג ובחורף סקי לסוגיו. בפארק שני מרכזי מבקרים, המכילים תערוכות ומיצגים בנושאי האקולוגיה וההיסטוריה של הפארק ומשמשים כמרכזי הדרכה למטיילים, בעיקר לחובבי הלכת שביניהם.

בסיומו של כביש 431 מחכה לנו מגרש חניה וממנו, בשביל שאורכו כ-300 מטר או במעלית, נגיע לפסגה בגובה של מעל 1600 מטר. ביום בו הראות טובה המראה פשוט מגניב (לא רבים יודעים שהמקור למגניב בא מהמילה האנגלית magnificent).רצוי להיות מצוידים בלבוש חם אפילו בימי הקיץ.

העיירה הסמוכה ווילמינגטון (Wilmington) משמשת מרכז לספורט הרפטינג והקיאקינג (דרגות 2 ו-3) בחודשי הקיץ על נהר האוסייבל הסמוך (אחד מיובליו של נהר ההדסון). לאורך השנה מתקיימים הרבה אירועים באזור: תחרויות סקי, ירידי אומנים, סדנאות יצירה, פסטיבל סרטים, מרוצי דואתלון ואופניים.

אנחנו כבר בסיומו של היום. סביר להניח שנרצה ללון בעיירת הסקי היוקרתית לייק פלסיד, אבל לפני שניטה ללון מומלץ לבקר במרכז האולימפי של לייק פלסיד, שבו נערכה אולימפיאדת החורף פעמיים (ב-1932 וב-1980). המרכז כולל מוזיאון מיוחד לתיעוד שתי האולימפיאדות, ומעניין לבקר במרומי מקפצת הסקי: זה לא רק מרשים, זה ממש מפחיד. במקום מצוי מגדל תצפית בגובה 26 קומות ממנו ניתן לראות את הר מרסי, הגבוה שבהרי הפארק. באולם ההחלקה על הקרח נערך משחק ההוקי המפורסם (בחצי הגמר של משחקי החרף 1980) בין נבחרות ארה"ב ובריה"מ. נבחרת ארה"ב הורכבה מתלמידי קולג` חובבים, כמה שבועות לפני מפגש זה הם הובסו בידי הרוסים במדיסון סקוור גרדן בניו-יורק 10:3. במשחק הובילו הסובייטים 3:2, בחלק השלישי הצליחו שניים מגיבורי המשחק, מרק ג`ונסון ומייק ארוזיון, תוך שתי דקות ליצור מהפך לטובת האמריקאים 4:3, השוער האמריקאי ג`ים קרייג רשם 36 הצלות ובסופו של דבר ניצחון היסטורי כנגד כל הסיכויים.

לתחילת הכתבה

מאוטיקה למפלי הניאגרה

ביום זה כדאי לצאת מוקדם בבקר כי לפנינו כשלוש שעות נסיעה עד שנצא מתחומי הפארק, כאמור דרך כביש 28 דרום שמאוחר יותר משנה את מספרו ל-12. כשנגיע לעיר Utica נעלה על כביש האגרה המהיר I-90 מערב. לאחר נסיעה של כשעה וחצי על כביש זה נרד לכביש 414 דרום על מנת להגיע לכביש 89 דרום, שהוא דרך נופית לאורכו של אגם קיוגה (Cayuga), הנחשב לאגם הארוך והיפה ביותר מבין אגמי האצבעות (Finger Lakes), אותם אגמים צרים וארוכים שכל כך אופייניים לחלק זה של מדינת ניו-יורק, המשופע בכרמי ענבים וכפועל יוצא מכך גם ביקבי יין.

Taughannock Falls State Park
הגענו לפארק הראשון מבין השניים שעומדים במרכז טיולנו להיום. הפארק נמצא כ-13 ק"מ צפונית לעיר איתקה (Ithaka), כלומר בכיוון שאנחנו מגיעים ממנו הפארק נמצא לפני העיר. המפל בגובה 70 מטר נמצא בקניון, שעומקו משתנה בין 115 ל-130 מטר. לאורך הקניון שביל באורך 1200 מטר. השבילים שלאורך הקניון מציעים מראות מרהיבים של המפל ואגם קיוגה הסמוך. בחורף מציע המקום סקי מסוג cross country (סקי במישור) והחלקה על האגמים הקפואים.

הקמפוס היפה מכולם
המשך הנסיעה בכביש 89 יוביל אותנו לתוך העיר איתקה. בצד הצפון מזרחי של העיר נמצאת אוניברסיטת קורנל (Cornell), שהקמפוס שלה נחשב ליפה ביותר בארה"ב. האוניברסיטה נוסדה ב-1865 (צעירה מאוד בהשוואה לייל והרווארד אבל גם היא משתייכת לליגת הקיסוס שבה חברות 8 המכללות היוקרתיות ביותר בארה"ב) על ידי עזרא קורנל (לא מבני עמנו) ודיקסון וויט. היא הראשונה בארה"ב שהסמיכה רופאים וטרינרים והראשונה שהחלה בהענקת תוארי דוקטור בהנדסת אלקטרוניקה והנדסת תעשיה וניהול. שלושה מנשיאי ארה"ב עד כה הם בוגרי מוסד זה.

נחמד במיוחד לתת מבט מכיוון גשר Triphammer לכיוון הקניון הצר Fall Creek Gorge. בתחומי הקמפוס נמצא Cornell Plantation, שהוא מתחם המכיל גנים בוטניים, שבילי טיולים, פלגי מים, אגמים קטנים וביצות. אם הקפדנו על לוח הזמנים של הכתבה הגיוני שאנחנו בשעת צהריים, ואין כמו מתחם זה שמתאים לפיקניק רגוע בחיק הטבע. פארק נחמד נוסף בתחומי הקמפוס הוא Sapssucker Woods, שהוא גם בית גידול לציפורים. במרכז הפארק מצפה לימן סטיוארט, חלון הצופה על אזור האכלת הציפורים וכן תערוכת ציורים. בקמפוס מצוי גם מוזיאון ג`ונסון לאמנות, מהקומה החמישית נוף מרהיב של הקמפוס והאגם. כמו כן ראוי לציין את מגדל השעון של האוניברסיטה, המצלצל רק בתקופות לימודים, את ספריית אולין, אולם אנבל טיילור ואת גני הזכרון ע"ש לאו מינס. אפשר לתור את הקמפוס באמצעות סיור מודרך היוצא מספר פעמים ביום מהלובי המרכזי.

על מנת להגיע ליעדנו הבא, פארק ווטקינס גלן (Watkins Glen) שיחתום את הטיול, נפנה מאיתקה דרום-מערבה בכביש מספר 13, שממנו נפנה ימינה בכביש 224, שיוביל אותנו ישירות לעיר בשם ווטקינס גלן. הפארק נמצא דקות ספורות של נסיעה מהעיירה.

Watkins Glen State Park
גלן- מילה סקוטית שמשמעותה קניון או ואדי. הפארק הוא למעשה קניון שנוצר על ידי תנועת קרחונים, ושמגיע לעומק של 130 מטר לאורך של כ-3 ק"מ. הפארק ניחן בתצורות סלע מרהיבות וב-19 מפלים, שהיפה במיוחד מביניהם נקרא ריינבו פולס (Rainbow Falls). מסלול ההליכה לאורך הקניון בשביל המכיל 800 מדרגות אבן מתרומם לגובה של כ-300 מטר מעל זרימת המים התחתונה. בחלק מהמקרים עובר מתחת למפלים (בין המפל לקיר), בחלק אחר מעל המפלים, ועובר על גשר בגובה 55 מטר. הזמן המומלץ לביקור בפארק היפהפה הזה הוא כשעה וחצי (אלא אם כן משלבים בו ארוחת פיקניק). בצמוד לפארק גם אתר קמפינג בקיבולת של יותר מ-300 קבוצות ובריכת שחיה בתקן אולימפי. בחדשי הקיץ (מאי-ספטמבר) נערכים באזור שלל אירועים, בין השאר תערוכת מכוניות ומירוצי מכוניות (תחילת יוני) ופסטיבל יין (אמצע יולי).

בתום הביקור נשים פעמינו דרומה בכביש 14 עד לכניסה לכביש 17, בכביש 17 אם נפנה מערבה נגיע במהרה לעיירת תעשיית הזכוכית והסרוויסים קורנינג ומשם הלאה לרוצ`סטר או באפלו ומפלי הניאגרה (ואם נחצה את הגבול הקנדי טורונטו). אם נפנה מזרחה כמתבקש מעצם הגדרת הטיול שלנו נגיע לאחר כ-4 שעות נסיעה בחזרה העירה לניו-יורק, כדי לסיים את המסלול המעגלי שאותו התחלנו ביום הראשון. מכביש 17 נעלה לדרך המהירה (בתשלום) I-87 דרום, אחר כך קטע קצר על I-287 מזרח, 303 מזרח, Palisades Parkway דרום, נחצה את ההדסון על גשר ג`ורג` וושינגטון כדי למצוא את עצמנו שוב במנהטן.

נכתב על ידי מוטי להב- מדריך ויועץ טיולים, מרצה, מתמחה בטיולי עומק בעיקר לצפון אמריקה, דרום מזרח אסיה ואוסטרליה- ניו זילנד. טל:04-9985420, 05-44620044

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×