צרפת - שייט תעלות בדרום המדינה

דמיינו את עצמכם בסירה, עוברים ליד עיירות ציוריות, ברווזים, בניינים עתיקים, כנסיות, אוכלים בגט ושותים כוס יין אדום. החיים הטובים באמת מתחבאים בשייט תעלות בדרום צרפת המדהימה. כדאי לכם לנסות.
אפי יום טוב
|
מפה
תמונה ראשית עבור: צרפת - שייט תעלות בדרום המדינה
© Depositphotos/Encrier

יום 1-2: תחילת השייט בדרום צרפת

יצאנו באוקטובר 2009 לשיט תעלות בדרום צרפת - אשי, אנוכי - אפי, עידית והילה. קיבלנו את הסירה ביום שבת ובגלל שאין טיסות בשבת, המראנו בשישי לכיוון מרסיי, אליה הגענו בשעה 10:00. הכל הלך חלק. מחוץ לשדה התעופה לקחנו אוטובוס לתחנת הרכבת St. Charles. האוטובוס נמצא מחוץ לטרמינל, מצד ימין (עלות לאדם 8.5 אירו). הוא יוצא כל 20-30 דקות. הזמנו מראש מלון (דרך האינטרנט יצא לנו יותר זול) שקרוב לרכבת, מרשת מלונות IBIS (אתר אינטרנט: www.ibishotel.com). המלון זול ונחמד מאוד. החדרים קטנים, אבל נוחים.

בצהריים יצאו מהמלון לכיוון המטרו (שנמצא גם בתחנת הרכבת המרכזית). בגלל חוסר הזמן, החלטנו לקחת סיור באוטובוס תיירים פתוח (אתר אינטרנט: www.pariscityrama.com). הסיור עולה 18 אירו לאדם וכולל 16 תחנות. ניתן לעלות ולרדת בכל תחנה ובכל שעה מגיע אוטובוס נוסף. את הכרטיסים קונים באוטובוס ומקבלים גם אוזניות. התחנה הראשונה היא ב - Vieux Port. בסביבות חמש בערב היינו מאוד עייפים ולכן החלטנו לאכול ארוחת ערב ולחזור למלון. בכל מסעדה שישבנו אמרו לנו שלא מגישים אוכל, אלא שתייה בלבד. לא הבנו מדוע. לבסוף הסתפקנו בארוחה במק'דונלדס. למחרת, הסבירו לנו בבית המלון, שבין ארוחת צהריים לארוחת ערב לא מגישים אוכל, אלא רק שתייה. הלכנו לנוח בשמונה בערב והתעוררנו בשבע בבוקר.

ביום השני יצאנו בשמונה וחצי לתחנת הרכבת. הרכבת למונפלייה יוצאת בשעה 09:15. הגענו בשעה 11:00 למונפלייה, לקחנו מונית (40 אירו) לכיוון Carnon בתקווה לקבל את הסירה מוקדם יותר. ב - FPP קיבלה אותנו צרפתיה שלא דוברת אנגלית. היא אמרה לנו לחזור בשעה שתיים וחצי. הסירות לא נמצאות במרינה, אלא בתעלה עצמה ולכן עלינו להצטייד במצרכים לשייט. הסופר נמצא במרכז העיר, שזה חמש דקות הליכה מהסירות לכיוון המרינה. בסוף המרינה יש חנות מכולת אחת ולידה יש חנות לחמים טובה (Superette Du Port Avenue de Melgueil – Carnon). חזרנו בשתיים וחצי, שילמנו את ההפרשים (110 אירו לנסיעה בכיוון אחד ועוד 90 אירו ביטוח), שכרנו ארבעה זוגות אופניים בעלות של שלושים וחמישה אירו לשבוע לזוג. לצערינו, לא בדקנו את האופניים מראש והתגלה לנו שאחד הזוגות לא תקין. משום מה, כרטיסי האשראי שלנו מישראל לא עבדו, נאלצנו לשלם במזומן (לצרפתים יש צ'יפ מיוחד על הכרטיס אשראי). סוף כל סוף הגיע הבחור שמדבר אנגלית. קיבלנו הדרכה על הפעלת הסירה (דגם (Trapoon 37, לאחר מכן המדריך יצא איתנו לשייט קצר, הוא הסביר לנו איך לנווט ואיך להסתובב עם הסירה.

הרוחות באותו יום היו חזקות מאוד וקשה היה לנווט ברוחות כאלה. לקח לנו קצת זמן לנסות ולהחזיר אותה לגדה. זה עלה במחיצה של כמה סירות בדרך. המדריך אמר לנו שהצפי לרוחות הוא גם למחרת ואסור לנו לנסות ולחצות את הלגונה Etang de Thau מפני שלסירה שלנו איך מספיק כוח. הוא המליץ לנו לשוט שעתיים לכיוון ההפוך לעיר Aigues Mortes. השייט לשם היה ברוח מאוד חזקה, אבל עבר טוב. כשהגענו לעיר ונכנסנו ללגונה, היינו צריכים למצוא מקום עגינה במרינה. הסיפור התברר כלא פשוט בכלל. לא הצלחנו להיכנס בין הסירות וכמעט פגענו בהם. לבסוף, לאחר ניסיון של בערך שלושת רבעי שעה, הצלחנו לעגון. בערב החלטנו לצאת לכיוון העיר. העיר כולה מוקפת חומה, היא יפהפיה ותמצאו בה השפעה ספרדית. בדיוק ביום שהגענו היתה חגיגה גדולה בעיר, כולם שתו וחגגו. סיירנו בעיר ואחר כך ישבנו לאכול ארוחת ערב במסעדה ספרדית מאוד טובה בשם Toro Luna. טלפון: 04.66.53.68.75. אכלנו מאכלי ים עם פאייה, מולים ובשרים ולאחר מכן חזרנו לסירה אחרי הארוחה, התקלחנו והלכנו לישון.

 

יום 3-4: עיירות קטנות, יין וצדפות

ביום השלישי לטיול קמנו בסביבות שבע וחצי. בשמונה וחצי הגברים רכבו על האופניים לקנות בגטים חמים וקצת ירקות. ליד הסירה ראינו סוסי בר חופשיים. בשעה תשע וחצי התחלנו את השייט חזרה ל - Carnon ומשם לכיוון הלגונה Etang de Thau. המדריך אמר לנו שיש שערים שנפתחים בשמונה וחצי ונסגרים בשעה ארבע. בדרך ראינו הרבה פלמינגו ורודים. הוא אמר לנו לעבור את השערים ולעגון שם ללילה ולחצות בבוקר, היות והרוחות יהיו חזקות ולא ניתן יהיה לחצות את הלגונה. תכננו לעגון בדרך, בעיירה Frontignan, הידועה ביין המוסקט האיכותי שלה. הגענו לעיירה בערך בשתיים וחצי והשערים היו סגורים. מסתבר שהם נפתחים בשמונה וחצי ושוב פעם בארבע, בשאר הזמן הם סגורים.
 
יצאנו לסיור קצר בעיר עם האופניים. מצאנו חנות יין נחמדה וקנינו כמה בקבוקי יין לדרך (Cave Balta). המקומיים מגיעים עם בקבוקי פלסטיק וממלאים יין. אחרי שעברנו את המחסום התקרבנו לכיוון הלגונה. חשבנו לעצור, אבל כמה סירות לפנינו התחילו לעבור. החלטנו לשוט אחריהן. ידענו שלא נוכל לחצות את כל הלגונה (זה לוקח בערך שלוש שעות), הרוח התחזקה והיינו צריכים למצוא מקום עגינה. מסביב ללגונה יש מספר כפרים קטנים. הלגונה משמשת לגידול צדפות, אז יש מעברים צרים בין חוות הצדפות וניתן לעבור רק דרכם לכיוון הכפרים. בגלל שהצדפות רגישות לזיהום, אסור להתקלח עם סבון, אסור ללכת לשירותים ולהוריד את המים ואסור לשטוף כלים בסירה - בעייתי מאוד. הפלגנו לכיוון Meze, אבל כשהגענו, גילנו שאנחנו בעצם בבית אבות אחד גדול בשם Balaruc. יצאנו לסיבוב בחוף. הגיל הממוצע של התושבים הוא בערך 70, אבל הם יודעים לעשות חיים. יושבים במסעדות, אוכלים גלידות מפלצתיות ורוקדים ריקודים סלוניים ודיסקו. בערב יצאנו לאכול, מצאנו מקום נחמד עם פיצות ובשר טוב והכי חשוב - עם שירותים.
 
קמנו מוקדם בבוקר והפלגנו בלגונה לכיוון Marseillan, עיירת קייט קטנה ויפה, הקרובה לכניסה לתעלת De Midi. יצאנו לקניות בסופר המקומי, הצטיידנו באוכל וביין לפי דרישת הילה. לאחר סיבוב קטן בעיירה התחלנו לשוט לכיוון התעלה. אחרי 30 דקות בתעלה הגענו ל -Lock  הראשון.
ב - Lock   הכניסה די צרה ויש לעגן את הסירה לצד עם חבלים, רק אז האחראי על ה - Lock  מעלה או מוריד את מפלס המים. ה - Lock השני היה פתוח. אחרי הפלגה קצרה הגענו לכניסה לעיר Agde, בכניסה לעיר יש את ה - Lock העגול היחיד בתעלה. נאלצנו לחכות לפתיחת ה - Lock (בצהריים האחראי על ה - Lock בהפסקה).
 
עידית והילה הלכו לראות מתי זה יפתח ובדרך עידית החליקה ונקעה את הרגל בצורה חמורה. אשי ואפי סחבו אותה לסירה. ביקשנו קרח מסירה שעגנה לידיינו וחבשנו לעידית את הרגל. ה - Lock נפתח, אשי ניווט את הסירה בצורה טובה מאוד לתוך ה - Lock ונקשרנו. בפתיחת ה Lock - יצאנו לכיוון העיר Adge. חיפשנו מקום לעגון. אשי התעקש והצליח להחנות את הסירה בדיוק במקום, אבל רק הפוך. אפי יצא עם האופניים למצוא בית מרקחת ולקנות קיבוע לרגל של עידית, ובדרך לקנות בגטים. בדרך חזרה אפי איבד חצי בגט, אבל מצא קיבוע לרגל. עידית התעקשה שהוא לא מתאים לסוג הפציעה שלה. אכלנו ארוחת ערב בסירה. מזג האויר מתחיל להיות מעונן ויש רוחות חזקות.
 

יום 5-6: נייוט ב - Locks

את היום החמישי התחלנו בארוחת בוקר בסירה. מזג האויר המשיך להיות מעונן עם רוחות חזקות מאוד, הסירה למעלה היתה מלאה בעלים וענפים. הרגל של עידית היתה מאוד נפוחה והיא סבלה מכאבים חזקים. החלטנו לחפש מרפאה. התקשרנו למרכז התיירות המקומי. הם הפנו אותנו לבית החולים המקומי וגם נתנו לנו טלפון של מוניות. אשי ואפי סחבו את עידית על הידיים עד היציאה לכביש. התקשרנו למונית ונסענו לכיוון בית החולים המקומי. אחרי צילום רנטגן הסתבר שאין שבר ולכן חזרנו לכיוון הסירה. השארנו את עידית בסירה ויצאנו לסיור קצר בעיר, צילמנו את המקום, קנינו בגטים ומצאנו גם בית מרקחת פתוח בצהריים (שזה לא ברור מאליו). קנינו לעידית קביים ויצאנו לדרכינו. התחלנו להפליג בערך בארבע לכיוון Beziers.
 
הגענו ל - Lock  שהיה תקוע ולא נסגר (לידPortiragnes ). נאלצנו לחכות בערך שעה (הסירה שהייתה לידינו חיכתה מעבר לשעתיים). השעה כבר הייתה מאוחרת ואסור לשוט בחושך בתעלות, לכן המשכנו לעבר עיירה שנמצאת קרוב ל - Beziers בשם Villeneuve Les Beziers, שם היינו צריכים למלא מים. נקשרנו לאחר מאבק לא קטן ליד מקום שחשבנו שיש בו מים. זאת הייתה גדה עם מבנה של מסעדה. אפי רץ קדימה לראות איך אפשר להתחבר למים, אבל היה שם ברז בלי אפשרות לפתוח אותו. אפי המשיך בריצה קדימה למצוא מקום עגינה אחר. במקביל יצא בריצה בעל המסעדה והסביר לאשי שאסור להיקשר למבנה של המסעדה שלו. בהמשך מצאנו מקום עגינה לפני ה - Lock. נאבקנו שוב ברוחות החזקות והתחברנו למקום ליד מים, אבל התברר לנו שגם שם לא ניתן לפתוח את הברז. כתוב ליד שאפשר לרכוש מים בסופר הקרוב (50 מטר מהמעגן) ולכן יצאנו לחפש את הסופר. הסתבר, שבעלות של 2 אירו, אפשר מקבל ז'טון שפותח את המים ל - 200 ליטרים. בערב החלטנו שצריך להוציא את עידית קצת מהסירה לניסוי הליכה עם קביים. החלטנו לצאת לאכול משהו במסעדות במרכז הכפר (ליד הסופר). ההליכה עם הקביים התבררה כלא קלה והתחיל לרדת גשם. המסעדות היו סגורות (למרות ששאלנו מראש את הבחור בסופר עד מתי פתוח). לבסוף, מצאנו פיצריה קטנה וישבנו לאכול פיצה. לאחר מכן חזרנו לסירה למנוחה לקראת היום הבא.
 
הגשם והרוחות לא הפסיקו כל הלילה. יצאנו להצטייד באוכל לקראת המשך הנסיעה וגילינו שהמקרר לא עובד. אשי ואפי החליטו להעביר את האופניים למקום אחר (מאחורי הסירה) ובדרך אפי שבר את המגב (ממש לא טוב במצב מזג האויר הנוכחי). הגשם מתחזק כל הזמן ויש לנו עוד דרך ארוכה. נקשרנו עם הסירה ברציף של Beziers, רצינו לצאת לסיור בעיר, אבל מזג האויר לא איפשר. עכשיו זמן הצהריים והאחראי על ה -Lock  הולך לאכול בין 12:30 ל - 13:30, אשי והילה יצאנו לסיור בסביבה וחזרו רטובים מאוד. לאחר עגינה קצרה יצאנו לקראת החלק המאתגר בטיול - מעבר בשישה Locks  רצופים.
 
הגענו למקום והסתבר לנו שהם נפתחים לכיוון שלנו רק בשעה ארבע (טיפ: לבדוק מתי הם נפתחים ולאיזה כיוון). עגנו ויצאנו לטיול קצר באיזור. עידית גם יצאה לחלץ עצמות. בדרך פגשנו שוב את הזוג הגרמני - הם עגנו לידנו. היות והבחור מכיר את יכולות השליטה שלנו בסירה, הוא החליט להסביר לנו אין לנווט ב -Locks . הוא פשוט חשש שזה יקח לו הרבה זמן לעבור איתנו את ה - Locks. עד ארבע אחר הצהריים הצטרפו אלינו עוד שתי סירות והתחלנו את הטיפוס למעלה במעלה ה - Locks. הטיפוס הוא מדהים, נכנסנו ארבע סירות לתוך Lock. לאחר הסגירה מאחורה, המים נכנסים בעוצמה אדירה לתוך ה -Lock  עד שעולים מספר מטרים עם הסירה, כאשר הגובה משתווה עוברים ל -Lock    הבא. ככה עוברים שישה Locks. לקחו לנו בערך 45 דקות לעבור את כולם, היתה חוויה מדהימה, למרות שבשני המעברים האחרונים התחיל שוב לטפטף. העגינה הקרובה שלנו מתוכננת ב - Capestang, זה בערך שעתיים של שייט. הערב יורד ועוד לא הגענו ל - Capestang, הבנות נכנסו ללחץ שלא נספיק להגיע ואסור לשוט בלילה. הן לחצו עלינו לעגון בצד התעלה. לא עמדנו בלחץ ועגנו למרות שהבנים חשבו שאנחנו מאוד קרובים. מוקדם יותר התקשרנו לחברה להודיע שהמקרר לא עובד, הם הבטיחו להגיע למחרת בתשע בבוקר. הלילה ירד. איבטחנו את הסירה בעזרת עוגנים (עם פטיש), הילה הכינה אוכל טוב, שתינו קצת יין טוב שקנינו והלכנו לישון שמחים ומאושרים.
 

יום 7-9: עגינה במקומות ציוריים וסיום השייט

קמנו מוקדם בבוקר בכדי להתקדם ולעגון ב - Capestang. האיש מהחברה היה אמור להגיע לתקן את המקרר בשעה תשע, כדי לתקן את המקרר, היינו במרחק של 3 דקות מהמעגן. הוא הגיע בסביבות תשע וחצי ולאחר בדיקה מעמיקה, הוא החליט שהבעיה בכלל לא במקרר, אלא באלטרנטור של הסירה. לא היה לו אלטרנטור חלופי, לכן הוא החליף לנו בטריה ואמר לנו להתחבר לחשמל, בכל מקום שנעגון בו. לאחר ארוחת בוקר קצרה, מלאנו מים וחיברנו את הספינה לחשמל ויצאנו לסיור בעיר. אפי הרכיב את עידית על האופניים - ככה התקדמנו יחסית מהר. בתחילה רצינו לקחת מונית, אבל נאמר לנו שהעיר מאוד קרובה וחבל. בעיירה יש כנסיה מאוד יפה ומרשימה. ראינו אותה מבחוץ, היות והיא הייתה סגורה. סיירנו עוד קצת בעיר, קנינו אוכל ושתיה לערב וחזרנו לספינה להמשיך את השייט בתעלה. עוד בערך ארבעים ק"מ אנחנו מגיעים ליעד הסופי. בערב התכנון היה לעגון בערך 20 ק"מ מ - Homps (ב - Le Somail).
 
בדרך ראינו שלט המפנה ליקב, עגנו ברציף קטן ובהליכה של דקה הגענו ליקב מקומי. האיזור נקרא Ouveillan. טעמנו מספר יינות ולבסוף קנינו שני בקבוקים מתוצרת עצמית. המשכנו לכיוון הכפר Le Somail, לפי החוברת יש שם מקום עגינה עם חשמל. הגענו והמקום נראה מדהים וציורי, אווזים וברווזים שטים ליד הסירות, משתי הגדות של התעלה יש מסעדות. חיפשנו מקור חשמל, אבל הכל היה תפוס. לבסוף החלטנו לעגון ממול ולקוות לטוב מחר בבוקר. הילה הכינה מרק עגבניות טעים, החלטנו שכדאי לשמר אנרגיה ולא לצרוך הרבה חשמל. בערב יצאנו לאחת המסעדות על גדת התעלה - מסעדה מאוד יקרה. הילה הזמינה צדפות והזוג הגרמני הסביר לה איך לאכול אותם. חזרנו בערך בעשר וחצי לספינה והלכנו לישון.
 
התעוררנו יחסית מאוחר, היות והיו לנו עוד בערך 20 ק"מ לסיום המסלול. בדרך ב - Saint Nazaire D'aude ראינו טירה יפה שהיא בעצם יקב, עצרנו לצלם וקנינו קצת יין. ב - Argens en Minervois פגשנו את ה - Lock הראשון להיום. אשי הוריד את אפי בגדה ליד ואז בתירגולת מהירה נקשרנו ועברנו במהירות (יש לנו כבר נסיון). בהמשך, יש לנו עוד מספר Locks כפולים. שטנו לאט בלי עצירות. לקראת ה -Lock  האחרון השעה הייתה כבר מעבר ל - 12:30, אז מפעילי ה - Lock בהפסקה. מצאנו מקום עגינה נחמד וליד ראינו שני קרוואנים של צוענים עם שלושה ילדים, עידית דיברה איתם קצת בצרפתית. באחת וחצי עברנו את ה - Lock  האחרון והגענו בסביבות שלוש ל -Homps . מצאנו את המשרד, הבחור שם מדבר רק צרפתית. החלטנו להזמין מונית ולנסוע ל - Carcassonne, ההחלטה הייתה נבונה. המקום מדהים, זאת עיר מסביב לחומות שנשתמרה מהמאה השישית לפני הספירה. נהגי המונית הם זוג נחמד שיקח אותנו מחר לתחנת הרכבת (מונית La Redorte טלפון: 04.68.91.67.67). בערב אכלנו בסירה וניקינו קצת.
 
התעוררנו מוקדם, כי צריך לנקות את הסירה ולהחזיר אותה עד תשע בבוקר. הוצאנו את כל התיקים החוצה. הבנים ניקו את הסירה מבחוץ. הילה ניקתה את הסירה מבפנים ועידית שמרה על התיקים בחוץ. בתשע וחצי עברנו את הביקורת והלכנו לסגור חשבון עם נציג החברה. בסך הכל, שטנו במשך 35 שעות מנוע. ביקשנו ממנו לזכות אותנו על זוג אופניים אחד שלא היה תקין (35 אירו) והוא הסכים. קיבלנו כובעים של סקיפר בחינם (טיפ: בCarnon -  רצו עליהם כסף). המונית הגיעה בזמן. נסענו לתחנת הרכבת ב -Carcassonne  (בערך 30 ק"מ מ - Homps, עלות המונית 55 אירו), שתיקח אותנו לתחנת הרכבת במרסיי. ממרסיי לקחנו את האוטובוס המיוחד לשדה התעופה. משם לפרנקפורט ולישראל (לא הייתה טיסה ישירה ממרסיי, כי יצאנו בשבת).
 

יעדי הכתבה

סגור
0
×