קוסטה ריקה ברכב שכור - שני הורים וזאטוטה אחת

קוסטה ריקה היא יעד מוצלח לחופשה משפחתית בשל נוחות הטיול בה, והטבע המרשים שלה המאופיין בהרים ירוקי עד וחופים טרופיים. אייל וענת יוצאים עם בתם בת השנתיים לחופשה מתוקה של שבועיים, ומספקים מידע שיתרום ליוצאים לטיול ביעד אקזוטי עם תינוק ברכב שכור.
אייל עמית
|
מפה
תמונה ראשית עבור: קוסטה ריקה ברכב שכור - שני הורים וזאטוטה אחת

הקדמה

את שורות אלה כותב אייל עמית, בן 32, בן זוגה של ענת ירוקת העיניים ואבא לאביב בת השנתיים המתוקה מכל. יצאנו לחופשה של שבועיים בקוסטה ריקה  באפריל 2007.

חשוב לציין שזהו הביקור השני שלי בקוסטה ריקה. הייתי שם לפני 8 שנים בפעם הראשונה (שם אגב, כתבתי את הספר הראשון שלי). ללא ספק, המקום השתנה מאוד! המדינה כולה למכירה והאמריקאים פשוט בולעים אותה. העיירות הקטנות והנחמדות הפכו לערים סואנות. שלטי חוצות בכל מקום, מקדונלד, פיצה האט וטאקו-בל בכל עיר ראשית. המחירים גבוהים פי 3 ואולי אף יותר. עם זאת, חשוב לציין כי קוסטה ריקה מדהימה ביופיה ובהחלט שווה לטייל בה. אנחנו נהננו מאוד ואספנו חוויות מדהימות. 3 קלטות וידאו ו-2000 תמונות סטילס ידברו בעד עצמם!

ההסברים כאן מתאימים למטיילים עם תינוק, אך גם לאלה שלא. מה שכן, התקציב לטיול זה אינו מיועד לחייל משוחרר המעוניין לתפור את קוסטה ריקה ב 300 דולר לחודש, אלא לקהל הבוגר יותר המסוגל להרשות לעצמו גם השכרת רכב. עם זאת, לא השתוללנו, ולרוב ישנו בקבינות שלא ביישו אף מוצ`ילר צעיר "ומתכלב".

לתחילת הכתבה

השכרת רכב

שאלת המליון דולר. עם רכב או בלי רכב? 4 על 4, או רגיל? לקחת כסא לתינוק או לא? לעשות ביטוח בארץ או לא? להשכיר בחברה קטנה או גדולה.... מקווה שאצליח לענות על כל השאלות:

במקרה הזה אסכם במשפט אחד – "זול זה תמיד יקר!"

ועכשיו להסברים:
לאלה המגיעים לקוסטה ריקה לזמן בלתי מוגבל, מומלץ לקחת את הזמן, להסתובב בסאן חוזה, להשוות מחירים, לבחור את הצבע של האוטו.... אבל, לאלה הקצובים בזמן, מומלץ מאוד לוותר על התענוג, לחסוך את הנסיעה (המיותרת!!!) לסאן חוזה, להשכיר מראש (דרך האינטרנט, או ממסי בארץ), לנחות בשדה התעופה ותוך כמה דקות לקבל את הרכב ומיד לצאת לדרך. כך תחסכו כאב ראש גדול, יום טיול, ולילה בסאן חוזה.

איך זה עובד? הכי מומלץ לעבוד עם חברת ALAMO שהיא חברה אמריקאית. יש להם סניפים בכל חור בקוסטה ריקה וזה חשוב מאוד!!!! כאשר משכירים רכב מחברה קטנה (עם סניף אחד או שניים), אתם יכולים להיתקע והלך עליכם. סתם שרפתם עוד יום טיול או שניים... עדיף לעבוד עם החברות הגדולות והמסודרות שנותנות שירות מיידי ומהיר. ההבדלים במחיר ההשכרה זניחים ביותר. ממש דולרים בודדים ליום. (אגב, ממסי בארץ עובדים עם ALAMO גם כן).

עלות דייהטסו טריוס ליום - בערך 64 דולר ליום+2 דולר לנהג נוסף (מומלץ! כי הנסיעות ארוכות). עלות ביטוח להחזר השתתפות עצמית – 6 דולר ליום דרך ממסי ו- 20 דולר ליום דרך החברה עצמה בקוסטה ריקה. אנחנו עשינו דרך ממסי, אך חשוב לציין כי לביטוח הזה יש כמה מגבלות. למשל, הוא אינו מכסה נזקים הנגרמים לצמיגים, למנוע... לעומת זאת, הביטוח המקומי (20 דולר) מכסה הכל! תעשו את השיקול שלכם. בכל מקרה, חשוב לדעת כי אם עשיתם ביטוח בארץ, זה לא יפריע לסוכן בקוסטה ריקה לנסות לשכנע אתכם לעשות את הביטוח ב 20 דולר שלו. עליכם להיות מאוד משוכנעים כי הביטוח שלכם טוב דיו, כי הוא ינסה בכל הכוח למכור לכם את הביטוח היקר שלו.

עוד דבר - תוספת לכיסא לתינוק – 3 דולר ליום. אנחנו אגב לקחנו כסא מהבית. כסא שאביב (הילדה) רגילה אליו ונוח לה איתו. חשוב לזכור שאין בזה כל מטרד ואי נוחות, הרי את הרכב משכירים ישר מהשדה, כך שלא סוחבים כלום ביד. מבחינת עלות דלק – אנחנו לא רצינו צרות במנוע ומילאנו "סופר גזולינה" כפי שנתבקשנו (זה הדלק היקר יותר) – עלות מיכל מלא (40 ליטר המספיק ל 500 ק"מ) 100ש"ח בערך.

אוקיי, מגיעים לשדה ופונים ישר לחברת השכרת הרכב. יחכה לכם שם נציג שיקח אתכם לשאטל מיוחד (עניין של דקה בדיוק). השאטל יוציא אתכם מהשדה ויסיע אתכם לחברת ההשכרה מחוץ לשדה. מדוע הם עושים זאת? – כך הם חוסכים 12% מס על השכרת הרכב מהשדה. מעין קומבינה קוסטה-ריקנית שכזו.

חשוב לזכור – כשמקבלים את הרכב, יש לבדוק טוב טוב שאין דפיקות ושריטות. לפתוח מכסה מנוע, ולבדוק את תקינות הטייפ!!! יש לבדוק את הצמיגים, גלגל רזרבי וכו`... לאלה המשכירים בחברות קטנות חשוב לבדוק שבעתיים!!! כי כשתחזירו את הרכב יקרעו אתכם במחיר על תיקונים. בחברות הגדולות העניין יותר מסודר אם כי גם שם יכולים לשלוף מספרים אסטרונומיים (כך חייבו אותנו ב 101 דולר על צמיג שנקרע. בסוף לא שילמנו, כי למזלי, אחרי בירור, הסתבר שהצמיג היה ישן מאוד ומזמן היו אמורים להחליפו על פי התקן האמריקאי. הנה עוד סיבה טובה מדוע כדאי לעבוד עם חברה גדולה ומסודרת.
 
טיפ חשוב – לכל הרכבים יש CD. אם יש לכם IPOD או משהו בסגנון, תאלצו לרכוש משדר FM לרדיו (מומלץ לרכוש לפני ההגעה לקוסטה ריקה). אין שם חיבור RCA או שקע של אוזנייה. פשוט CD רגיל כך שאין דרך להתחבר לטייפ. אם אין לכם משדר, השתמשו ברמקולים קטנים עם מגבר (על בטריות), או פשוט הצטיידו במלא דיסקים.

אז איזה רכב להשכיר?
אנחנו היינו 2 מבוגרים, תינוקת בכסא, עגלה לתינוק, מוצ`ילה 90 ליטר גדולה, 2 טרוליים עם בגדים וציוד לתינוקת, תיק צד נוסף גדול ומנשא לגב לתינוקת. כן, זה הרבה ציוד והיה קצת צפוף, אך בהחלט אפשרי. החלון האחורי תמיד היה פתוח ואף פעם לא נתקלנו בקושי מיוחד. דייהטסו טריוס בהחלט מספק ואין טעם להשכיר רכב גדול מזה, אלא אם כן יש לכם ציוד רב או מספר גדול יותר של אנשים.

חשוב לזכור – כשמחזירים את הרכב, מומלץ למלא דלק לפני, אחרת סתם מחייבים אתכם במחיר יקר יותר. לא לנסוע בלילה בדרכים בין עירוניות. ממש מסוכן. לא להשתולל בדרכים כי יש לפעמים מכמונות ושוטרים. השילוט בקוסטה ריקה די דפוק וצריך לפתוח עיניים טוב טוב. זה לוקח קצת זמן, אבל בסוף קולטים איך השיטה שם עובדת. לנו זה לקח בערך רבע מיכל דלק... 

טוב, נראה לי שמיציתי את עניין הרכב. אם יש עוד שאלות, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר.

לתחילת הכתבה

מה לקחת לתינוק

תלוי בגיל ותלוי בצרכים. חשוב לזכור שקוסטה ריקה מדהימה וגם התינוק יבחין בזאת. החושים שלו יהיו עסוקים נון-סטופ במראות, בנופים ובריחות. אין צורך להעמיס במשחקים וצעצועים מהבית. ממש מיותר. מספיק להביא איזה ספר נחמד או שניים שהוא אוהב, מחברת ציור עם צבעי פסטל וכו`... במקום צעצועי פלסטיק עם בטריות, אפשר לקחת דלי ולאסוף צדפים בחוף, לבנות ארמונות ולחפור בורות. אביב שלנו הייתה שבועיים באקסטזה, והדבר האחרון שעיניין אותה, היה לקרוא איזה ספר של דורה ובוב הבנאי.

חשוב להביא מוצצים כי אין (אבל אין!!!) מוצצים בקוסטה ריקה. המקומיים לא יודעים מה זה וצוחקים בקול רם כשרואים תינוק מערבי עם מוצץ בפה. להביא מלא ספיירים ולפזר בכמה תיקים. לטיסה, אפשר להביא קצת מדבקות ועוד כמה דברים קומפקטים. אגב, מאז הפיגוע בתאומים, חברות הטיסה התחרפנו לגמרי ויש מלא איסורים על הדברים שאפשר לשאת בתיק צד. נוזלים, תרופות.... הם עושים הרבה בעיות, אלא אם כן אתם מסבירים להם שזה הכל של התינוק ואז הם יותר קלילים. פשוט תדאגו להפריד את הכל בשקית שקופה לפני.

מבחינת פורמולות, אביב שלנו שותה סימילאק צימחי. לא רצינו לקחת סיכון והבאנו פחיות מהבית. ת`כלס, מי שמשתמש בפורמולה רגילה, יכול למצוא בכל מקום. אותו הדבר תקף לגבי חיתולים ומגבונים. יש מכל הסוגים והמינים בכל מקום שתגיעו אליו. מהבחינה הזו, קוסטה ריקה מערבית לגמרי.

עגלה – חשוב ביותר!!! ולא בשביל לטייל עם התינוק, כי אם תחליף למיטה בזמן שאתם מבלים בערב. התינוק ישן בעגלה ואתם נהנים מארוחת שרימפסים מעולה. שווה את הסרבול, לא? כדאי גם להביא איזו שמיכה דקה קטנה לתינוק, כי לא תמיד מקבלים. מגבות, ניירות טואלט וסבון יש בכל קבינה ובכל הוסטל. אין צורך להביא בשבילכם, אך כמובן לדאוג לסבון ראוי לתינוק.

כדאי גם להביא איזה בגד חם אחד. צריך רק בהרים כי בחופים חם אש! אל-טוש אפשר לקנות שם ואף מומלץ. לא נעקצנו פעם אחת. אם שכחתי משהו, אתכם הסליחה. אבל חשוב לזכור שאפשר לקנות שם הכל! כך שגם אם שכחתם משהו, אין סיבה לדאגה. 

לתחילת הכתבה

מסלול הטיול

שדה התעופה -> חיוך גדול -> השכרת רכב -> גני לה-פאס ולילה בקבינה מקומית באחד הכפרים שבדרך (15דולר). נחיתה רכה עם תינוקת. מקום קליל עם פרפרים מדהימים, תוכים, צפרדעים, גנים בוטאניים, מפלים מטריפים. אחלה WELLCOME לקוסטה ריקה.

על הבוקר יצאנו לפואז. חשוב להגיע מוקדם כשאין עננים. השומר בכניסה כבר ידווח לכם (בעברית!!!) – "יש עננים/ אין עננים". משם המשכנו לכיוון הארנל. העיר לה-פורטונה סואנת למדי. לאלה שטיילו קצת במזרח – האנרגיות בעיר קשות מאוד. המקומיים חמדנים בצורה בלתי רגילה. הם יסתכלו עליכם כארנק מהלך וינסו בכל דרך אפשרית לעשוק אתכם. הסיבה לכך נעוצה בעשרות מיליוני התיירים המגיעים לשם ושופכים שם כסף. המקומיים פשוט נעשו מחוספסים ומאוד לא מסבירי פנים.

וקצת מחירים, כניסה למרחצאות בטבקון עולה 55 דולר לאדם.חינם לתינוק מתחת לגיל שנתיים. לינה במלון טבאקון (המעניק כניסה חינם למרחצאות) עולה 250-280 דולר ללילה. כניסה לבאלדי (המרחצאות של ה"עניים") – 25 דולר. לתינוק 12 דולר. בבאלדי אין אפשרויות לינה.

פחית בירה איפריאל בטבאקון – 8 דולר! שוד לאור יום! תביאו אוכל ושתייה. מקבלים שם תא/לוקר (חינם) ואפשר לאפסן בו את התיק... 

טבאקון בהחלט מקום קסום ויפה ואם התינוק מוכן להיכנס למים החמים – בהחלט שווה את הכסף. לאביב המים היו קצת חמים, אז פשוט נכנסו איתה לבריכות של הקטנים. שם הטמפרטורות שפויות יותר. מומלץ לבלות שם ביום ולחזור עוד באותו ערב. ניתן גם לאכול שם ארוחת ערב (למי שאין בעיה כספית). בבאלדי לא היינו, אך שמענו שהמקום מצויין גם כן. לא סגור על זה.

המלצה על מקום לינה מדהים ומעולה – נמצא במרחק דקה נסיעה מטבאקון – Hotel Campo Varde, עולה 60 דולר ללילה. קבינה חדשה ענקית מעץ, עם מזגן רוצח, מקרר, TV (מיותר), מקלחת חמה בלחץ מים רב, 2 מיטות קינג סייז, נוף היסטרי על הארנל. פשוט מ-ד-ה-י-ם! כמובן שאפשר לישון בזול יותר בעיר, אבל כמה פעמים יצא לכם לישון למרגלות הר געש (פעיל) פרטי?

בלילה ניתן לשאול את המקומיים (טיקוס) מאיפה אפשר לראות טוב את הלבה. לצערנו נפלנו על לילות מעוננים ולא ראינו כלום. תמיד יש גלויה.

את לה פורטונה עזבנו די מהר. כפי שציינתי – האנרגיות שם לא משהו בכלל. אמרנו ביי ביי לארנל המהמם ביופיו וחתכנו לחופים בחצי האי ניקויה. 99% ממשיכים למונטה ורדה, אך מכיוון שביקרנו כבר פעמיים באמזונס, ומכיוון שאביב לא הייתה מוכנה לרדת לנו מהידיים (עדיין בשוק של הנחיתה), החלטנו לוותר, ולחתוך לחופים. הקפנו את אגם ארנל, עצרנו בעיר "ארנל" שיש בה אחלה "ג`רמן בייקרי" (מאפיה גרמנית). קנינו 5 "סינמון-רול" (קוראסון קינמון) מ-ע-ו-ל-י-ם והמשכנו בדרך מהממת ביופיה עד לתמרינדו.

המלצה על הוסטל ביץ` האוס (נמצא ממש בכניסה לעיר. הראשון, או השני מימין.) עם ירידה ונוף לחוף. מצויין לגולשים, כי משם חותכים לחוף הסמוך. תגיעו לשם, כבר תבינו. יש שם חצר יפה עם ערסל, עמדת ברביקיו, איגואנות מסתובבות חופשי, (מספרים שיש שם גם תנינים), צוות נחמד מאוד, חדרים גדולים עם מזגן (אגב, החדרים הם דורמיטוריס, אבל ניתן גם לסגור את החדר לזוג, אם אין הרבה אנשים במקום) ומקלחת ושירותים משותפים (לא נורא בכלל, כי המקום קטן מאוד). המחיר 15 דולר לאדם. תינוק חינם.

השעות היפות בחוף – אחרי הצהריים. שקיעות מאלפות לתוך הים. תאורה מעולה לצילום! חוף גלויה! מבחינת חיי לילה – אין ממש. יש מסעדות טובות אך לא זולות. האמריקאים מציפים את המקום.

אחרי תמרינדו המשכנו לכיוון סמארה. נסיעה על דרכי עפר. דרך מהממת ביופיה. כדאי לנסוע שם ברכב 4 על 4.

אגב, למעוניינים, בדרך, בין תמרינדו לסמארה, שוכן הכפר הרוחני – פאצ`ה מאמא של הגורו הישראלי – טיוהר. אנחנו רק קפצנו להגיד שלום, אך לא נשארנו במקום מפאת זמן. פרטים נוספים על המקום ניתן למצוא באתר. www.pachamama.com  
 
סמארה – חוף יפה, אך האנרגיות בעיר היו קשות ולא נעימות - מזכיר קצת את לה פורטונה. הקבינות במצב נוראי, והחום והלחות גמרו לנו על הצורה. קשה מאוד לטייל שם עם תינוק. בבוקר למחרת התחפפנו משם. חתכנו את ניקויה לרוחב ועברנו בגשר החדש שבנו (במקום להפליג במעבורת). נסענו לאורך החופיים הפאסיפיים עד שהגענו לחאקו.

מקום לינה מומלץ בחאקו– קנגרו הוסטל. נמצא בקצה העיר ממש ליד הפיצה. (לא לפספס – הפיצה הכי טעימה שאכלנו בחיים שלנו. כל המקומיים מגיעים לשם להזמין פיצה. מקום משפחתי ומקסים). מבחינת ההוסטל – מחירו כ 15 דולר לאדם לחדר עם מאוורר. בנוסף, יש בריכה גדולה, אינטרנט ואחלה חבר`ה. ההוסטל ממוקם כ 3 דקות הליכה מהים.

מבחינת גאות ושפל - מדובר בטירוף אמיתי. הים מתרחק מאות מטרים פנימה ונוצרת רצועת חוף שחורה מדהימה. זהירות – הים ממש מסוכן וכמעט הרג אותי כשניסיתי לתפוס גל (בלי גלשן). הגלים שם אכזריים ביותר ומיועדים לגלשנים מנוסים.

אחרי חאקו המשכנו למנואל אנטוניו שהיה ללא ספק, השיא של הטיול. מאוד חששנו להגיע לשם כי ידענו שזה יהיה מעוז האמריקאים, אבל הופתענו לטובה. התגוררנו בעיר קיפוס הנמצאת 7 ק"מ מהשמורה. בדרך (על ההר למעלה) ישנם אחלה מקומות עם נוף מדהים, אך המחירים בהתאם. עם זאת, מצאנו הוסטל מגניב וזול, בשם ויסטה סרנה (Vista Serena), אך לא היה מקום פנוי, לכן בסופו של דבר ישנו בקיפוס במקום מומלץ ונחמד הנקרא Wide Mouth Frog. המקום מנוהל על ידי זוג עם ילדה בת שנה. הוא אנגלי והיא ניו-זילנדית. המקום מלא תרמילאים והאווירה שם מעולה. יש בריכה גדולה, יש אינטרנט חינם, מים חמים (חשמלי), מקרר בחדר, מזגן (10 דולר תוספת למחיר), שירות כביסה, ארוחת בוקר חינם, מטבח פתוח מעולה להכנת אוכל, TV עם ספריית DVD וספרים להחלפה. באמת אחלה מקום. מומלץ בחום למי שמחליט ללון בקיפוס.

טיפ מגניב – בעיר קיפוס נפתחה מסעדת סושי חדשה. מסעדה מעולה ולא כל כך יקרה. אחד מהסושי המעולים שטעמנו. לא תמצאו שם מקומיים, אלא רק מטיילים (בעלי ממון), אירופאים ואמריקאים שהשתקעו בקוסטה ריקה. אגב, למעוניינים, המקום מוצלח ליצירת קשרים ולעשיית ביזנס....

השמורה – שימו לב: ביום שני השמורה סגורה! מומלץ להגיע בכל ימות השבוע מלבד ימי ראשון, העמוסים יותר במקומיים... כניסה עולה 7 דולר לאדם, לתינוק חינם. מדריך עולה 20 דולר לאדם. אנחנו לא לקחנו מדריך. פשוט הגענו מוקדם בבוקר. ראינו מלא קופים, איגואנות, סרטנים ועצלן אחד. בשמורה יש כמה חופים ומומלץ לבקר בכולם, אם יש זמן. פשוט לבקר כל יום בחוף אחר ולהנות מאווירה שונה בכל פעם. המקום קסום ומיוחד, פנינת טבע שעדיין לא התקלקלה. חשוב להביא אוכל, כי אין אוכל ושתייה בתוך השמורה. בדרך החוצה יש מקלחות, אך אסור להשתמש בסבון.

השמורה נסגרת בשעה 16:00 ולפי מה ששמענו, מומלץ שלא להסתובב שם בשעות הערב. יש שם מלא שיכורים ומסוממים (גם בקיפוס) וישנם מלא סיפורים על מעשי שוד ואונס. תזהרו. זהו מקום מתוייר מאוד והשודדים בהחלט יודעים זאת.

זהו. אחרי ימים מופלאים במנואל אנטוניו, עשינו דרכנו לסאן חוזה. בטיול הראשון שלי לקוסטה ריקה, לפני 8 שנים, ביקרתי גם בצד הקאריבי (פורטו ויאחו) – חייב לציין שגם שם נהנתי מאוד, אך אינני יודע מה קורה שם עכשיו. לפי מה ששמעתי, עדיין סבבה שם ומי שמחפש קצת יותר חיי לילה ועשן, מוזמן לשים פעמיו למקום. ראסטמנים, מוסיקת רגאיי, בוב מארלי, חופי קוקוס שיצאו מגלויה... הפעם לא היה לנו מספיק זמן, לכן התמקדנו בצד הפאסיפי.

אפשר לומר כי מלבד צמיג שהתפוצץ לנו 200 מטר לפני השלט של חברת ההשכרה ALAMO, הכל הלך חלק. האוטו היה סבבה ולא היו שום בעיות. מיד עם החזרת הרכב העלו אותנו על שאטל חזרה לשדה התעופה, וצ`יק צ`ק מצאנו עצמנו המומים, יושבים במטוס בדרך הביתה.

זהו. זה היה הטיול שלנו. אם למישהו יש שאלה או זקוק לעצה – אתם מוזמנים לפנות אלי.

מקווה שעזרתי.

באהבה רבה, 
ענת אייל ואביב עמית

לתחילת הכתבה

כתב וצלם: אייל עמית
052-4822842

יעדי הכתבה

סגור
×