קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות! (חלק ז')

חלק ז': חומות ומדרגות

תקציר הפרקים הקודמים: טיול ספונטני בקרואטיה ובמונטנגרו עם שפע הרפתקאות. אחר יומיים בהרים, אנחנו חוזרים שוב לאיזור החוף.

היום השישי : 2 חומות עתיקות, 25 פיתולים ו - 461 מדרגות

התכנון ליום זה:

יום שלישי 30.7.13

??? שמורת אגם ביוגרסקה (טיול מסביב לאגם כשעה וחצי) – נסיעה לאורך קניון טארה כולל עצירות לתצפית וירידה לגדות הנהר –

??? נהר הפיבה – נסיעה לאורך קניון הפיבה – מעבר לבוסניה לצפיה על מפגש הנחלים ראינו את הפיבה אתמול

ירידה בדרך נוף לכיוון קוטור

** הוזמן מלון – ב -Herceg-Novi

Garni Hotel Bokeška Noc

הביצוע:

כפי שניתן לראות, הקשר בין התכנון לבין מקום הלינה שלנו קלוש ביותר. כפי שעוד ניתן לראות, יש הרבה סימני שאלה בתיכנון....

הערה קטנה לגבי המלון שהוזמן : בלחץ הנסיבות של תכנון הטיול הלחוץ, ומשום שלא ידעתי כאמור, היכן נהיה, הזמנתי מלון ללילה האחרון בעיירה הרצי-נובי, שם ידעתי שגליה לנה בזמנו. עיירה זו מאד קרובה לגבול עם קרואטיה. חשבתי שאולי ביום האחרון (למחרת) נחזור בבוקר לדוברובניק ואז נטייל בה.

לא היה ולא נברא.

למעשה - מצד אחד הבחירה בעיירה זו, לא מאד היתה קשורה למסלול שעשינו בסופו של דבר, אולם כפי שאני טוענת - לכל דבר יש סיבה. ובסופו של דבר זה יצא מעולה.

בוקר.

קמנו לאחר שינה רגועה, שתינו קפה אכלנו קורנפלקס ותיכננו את היום ביחד. עם מפה.

סאבטקסט: להאציל סמכויות!

אבא: מה נשאר לנו לראות?

אמא: העיר קוטור, האי סווטי-סטפן והמקום שאיליה המליץ עליו, זה עם השם היפני - נייגושי. זו אמור להיות אנדרטה שמטפסים אליה, המון מדרגות. בטח לא יהיה לי כוח....

בן: כן, כן ! רוצה לשם! הכי הרבה אני ואבא נעלה ואת תחכי למטה. ניסע גם בהר שנסענו עליו אז בלילה ורואים ממעלה את העיר הגדולה? (התכוון לבודווה וליל מופע הקולנוע של רוקי).

אמא: כן. ואנחנו אמורים לנסוע בעוד הר עם סיבובים כדי לראות את מפרץ קוטור. זה אמור להיות נוף מדהים!

אבא: (סקפטי) מעניין איך נספיק את הכל. אין סיכוי!

אמא: ננסה. אולי נצליח.

סאבטקסט: יש מצב שנספיק, אבל עדיף שלא נפתח ציפיות....smileyangel

אורזים, עוזבים את הצימר החביב ועושים סיבוב במכונית לראות את צ'טניה היפה.

הנה אחת הכיכרות שלה:

כיכר בצטניה

יצאנו מצ'טניה השוכנת בעמק. אמם זהו עמק, אך האיזור גבוה יחסית.

צילמתי את העיר המתוקה הזו דרך המכונית. שוב אומר - קצת הרגשתי שפיספסנו את העיר הזו, אבל מצד שני - החלטנו שזה יותר טיול טבע והיום אנו מתכננים לבקר בקוטור-עיר החוף העתיקה והיפה.

אנחנו נוסעים כעת למעשה באותה הדרך שנסענו באותו הלילה ההזוי . אז לא ראינו כלום, רק הרגשנו שאנחנו עולים , נוסעים בפיתולים ואח"כ יורדים. בשלב מסויים היינו בגובה רב ומפחיד cool וראינו מלמעלה את אורות הפסטיבל של בודווה וזרקורים גדולים (איליה סיפר לנו למחרת שאלה זרקורים מאחד הדיסקוטקים הגדולים בעולם (?).

כעת, אנחנו נוסעים בכביש באור יום. הוא כמובן הרבה פחות מפחיד - קטן עלינו לאחר מעבר ההרים של אתמול. אבל, מספיק תלול וצר כדי להבין עד כמה באמת היה מלחיץ לנסוע שם בלילה.

הנוף שמתגלה לעיננו בירידה מההר - מרהיב. קו החוף של מונטנגרו - ים כחול- טורקיז עם סירות, חופי-ים, מפרצים, עיירות, חומות עתיקות ומבצרים - מקסים.

אנחנו (הדגש כעת הוא על "אנחנו" כדי להבין שלא רק אני מתכננת כאן...blush) מחליטים לנסוע קודם כל לאי סווטי סטפן ואח"כ לנסוע לאורך החוף, לכיוון קוטור.

הנה כמה תמונות מאותה נסיעה :

נפרדים מצטנייה היפה העיר העתיקה של בודווה קו החוף של מונטנגרו
*

סווטי- סטפן (אפשר גם סבטי - סטפן)

האי סווטי-סטפן מבט-על

לאחר נסיעה של כ-40 דקות הגענו לכניסה של האי סווטי-סטפן.

לא כל-כך הבנו מה העניינים שם, חוץ מזה שיש מגרש חנייה בתשלום.

היה יום חם מאד והחלטנו על סיור מהיר. הסיור היה מהיר יותר מכפי שחשבנו, כי מסתבר שאין אפשרות להכנס לאי לארחי-פרחי.

הסבר: סווטי-סטפן הוא למעשה כיום בית-מלון יוקרתי, השוכן על אי. רק אורחי המלון רשאים להכנס לאי - שמראהו מקסים, אין מה לומר.

ע"פ הספר שלנו, האי הציורי נחשב למראה המרשים ביותר בקו החוף כולו. כאמור, אפשר לצפות בו מהחוף (או מההר ממנו ירדנו).

יש חוף-ים של המלון - יוקרתי, עם מיטות שיזוף עליהן מוכנות מגבות מגולגלות, ויש גם חוף-ים חינמי, לכל מען-דבעי - עם מיטות שיזוף בתשלום כמובן.

אנחנו מסיירים קצת ועולים לגבעה שנמצאת מימין לאי - ממנה יש נוף מרהיב ומהמם של ים טורקיזי וחופים מקסימים, על רקע ההרים.

תמונות, תמונות וחוזרים למכונית, להמשך הטיול של היום.

הגבעה עליה עלינו לתצפית חוף לעשירים סווטי-סטפן

*

הטורקיז -הטורקיז הזה

* כל הזכויות שמורות לבני היקר והמוכשר שצילם תמונות אלה, כי אמא שלו לא עלתה עד למעלה - כי היה לה חם ולא היה לה כוח, ומשם היתה זווית צילום מעולה. ויש לו עין טובה yes

P1110459 - עותק.JPG P1110455 - עותק.JPG P1110465 - עותק.JPG
*

בודבה (אפשר גם בודווה...)

אבא: אני חייב קפה

אמא: גם אני! אני גמורה. חשבתי שנמצא במקום הזה בית-קפה נחמד.

אבא: עזבי, הכל פה מלכוsות תיירים. עדיף שנצא כאן.

בן: אני רעב.

אמא + אבא: כבר ?!?

אבא: מה בתכנית?

סאבטקסט: כמובן שהשרביט חזר אלי.... blush

אמא: לנסוע ללובצ'ן, נייגושי.

בן: אמא, אנחנו ביפן?

אמא: זה מה שאיליה אמר שחובה ואסור לוותר!

כל מה שקשור באיליה - קדוש. עשה נעשה.

אבל אנחנו חייבים קפה.

וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בבודבה, העיר שהילכה עלינו אימים בליל הכניסה למונטנגרו, שהיינו תקועים בגללה ובגלל הפסטיבלים שלה בפקק. (המרחק מסווטי-סטפן -5 ק"מ).

החלטנו שנמצא בית-קפה , נשב קצת ואולי נטייל בסימטאות אם יבוא לנו.

מצאנו חניה קרובה לעיר העתיקה (בתשלום מדחן) והגענו לטיילת ליד החוף - שם שפע של מסעדות ובתי-קפה.

התמקמנו באחת המסעדות שנקראה The Old Fisherman's Pub, מקום נחמד מאד.

אמא ואבא שתו קפה ואכלו קרפ מונטנגרי as usual

הבן אכל המבורגר as usual

התאוששנו מעט והחלטנו לסייר קצת בסימטאות העיר העתיקה (סטארי-גראד).

אז קודם-כל, בודבה מצאה-חן בעיני.

היא לכאורה שילוב של עכו, אילת ורודוס - אך יותר אירופאית ואלגנטית.

נחמד מאד להסתובב בסימטאות שמלאות פינות-חן, בוטיקים, בתי-קפה (אמא: חבל שלא ישבנו פה... אבא: גם איפה שישבנו היה מאד נחמד!) )

הגענו למבצר - מצודת בודבה. המראה קצת מזכיר את דוברובניק, אבל כמובן במהדורה מוקטנת ופחות עוצמתית.

בסמוך - חופי-ים נחמדים, מרינה עם ספינות וסירות (בן: מה עם שייט? ....סאבטקסט: הוא לא מרפה!).

הגיחה הלא מתוכננת לבודבה לקחה לנו כשעה וחצי, אבל לא הצטערנו לרגע. היה שווה!

תמונה משפחתית בבודבה בודבה - העיר העתיקה פאב הדייג הזקן- המסעדה בה ישבנו על הטיילת

המסעדה מבפנים קצת אמנות רחוב

ועוד כמה תמונות מבודבה היפה החביבה (שכמובן נקראה בפינו חובב הכינויים "בודהא"):

המצודה של בודבה ואיך אפשר בלי חוף-ים? סימטה בעיר העתיקה

*

יצאנו מבודבה ואנחנו נוסעים לקראת המטרה העיקרית של היום - הר לובצ'ן, הוא ההר השחור (צרנה גורה בשפה המקומית), על שמו נקראת מונטנגרו. צרנה, נגרו = שחור, גורה, מונטה = הר. לרכס זה שמורה פינה חמה בלבם של אזרחי מונטנגרו, משום שבמשך רוב תולדותיה של המדינה, היא הצטמצמה לאיזור זה.

ההר מכוסה בעצי אשוח ועליו פארק לאומי גדול ובו שבילי הליכה ואיזורי פיקניק.

האתר המרכזי בפארק הוא מוזיליאום נייגושי - בו נמצא קברו של הגיבור הלאומי המונטנגרי פטרוביץ נייגוש.

זה המקום שאיליה אמר שהוא חובה לביקור - הן בגלל הדרך והן הגלל הנוף.

ע"פ המפה והג'יפיאס, אורך הדרך הוא כ-50 ק"מ, שאמורים לקחת יותר משעה נסיעה.

ולמה?

משום שבדרך ישנם 25 פיתולים (מישהו מיספר אותם...), היא צרה, מפותלת ותלולה ויש בה נוף מדהים!!!

לאחר נסיעה קצרה על הכביש הראשי, אנחנו מתחילים לעלות.

למרגלותינו - מפרץ קוטור עם העיר העתיקה, מסביבנו - הרים גבוהים וירוקים.

מ-ה-מ-ם ! ! ! !

כל סיבוב שאנחנו עושים - הנוף עוד יותר מקסים.

לנהג קצת קשה, אבל הוא לא מתלונן ומדי פעם אנחנו עוצרים כדי שגם הוא יהנה מהנוף בלי עול הנהיגה ו-כמובן - לצלם!

אין הרבה מאד נהגים על הכביש , וכשמגיע רכב ממול, צריך לרדת לשוליים או שאחד מהרכבים צריך לנסוע לאחור. קצת מפחיד, אבל זה לא קרה למזלנו הרבה מדי פעמים. מדי פעם אנחנו רואים אוטובוס תיירים (ממש סכנה לנסוע שם באוטובוס לדעתי!) ומתפללים שלא יהיה מולנו... (לא קרה).

בכל עיקול נשקף נוף מרהיב יותר מהקודם.

ועכשיו - תמונות:

מפרץ קוטור מבצבץ המכנית הקטנה והאדומה שעלתה את ההר כמו גדולה! הנוף המרהיב

מפרץ קוטור עיקול מספר 14
ועוד תמונות מהדרך המקסימה שעשינו :
מפרץ קוטור - הפנימי והחיצונימציצים על הנוף מסיבוב 24היו גם מנהרות

*

סיימנו לעלות את 25 העיקולים / סיבובים או איך שלא נקרא לזה.

המשך הדרך מעט יותר "שפוי", עובר במרומי ההר, בין עצים ומישורים ירוקים.

אנחנו מתקדמים לעבר המטרה - האנדרטה של נייגוש, במרומי רכס לובצ'ן.

האנדרטה נמצאת על הפיסגה השנייה בגובהה ברכס - יזרסקי ורה , כ- 1700 מטר גובהה.

אל האנדרטה מובילות לא פחות מ- 461 מדרגות, העוברות בתוך מנהרה.

אנחנו שמים לב שמתקיימים שיפוצים באיזור. במזל גדול, מצאנו חנייה סמוך לתחילת העלייה לאנדרטה (נדחפנו בין משאית למערבל בטון... זה היתרון במכונית קטנה!)

אמא : אני לא בטוחה שאעלה את המדרגות. אולי רק אתחיל.

(סאבטקסט: גילוי נאות: אני די פדלאה....blush)

אבא: גם לי לא נראה. מה ההבדל בנוף?

(סאבטקסט: אבא לא פדלאה בכלל. הוא סתם מתעצל.)

בן: למה אתם זקנים ?!? תעלו! או לפחות שאבא יבוא.

אמא: גליה עלתה את הכל...

אבא: אבל את לא גליה (הוא ממש מכיר אותה... ). לא בטוח שיהיה לך כוח.

בן: אז אבא ואני נעלה ואת תחכי לנו למטה.

אמא : אתם יודעים מה? אני אתחיל. אולי אקבל כוחות. אם אשבר, אחכה לכם. חבל שתפסידו.

סאבטקסט: אני בעצם לא רוצה להפסיד את הנוף בעצמי. אולי כן אצליח?...

וכך, לקחנו בקבוקי-מים והתחלנו לעלות....

על ההתחלה - הפתעה! השיפוצים הם בתוך המנהרה האפלה ולכן אי-אפשר לעבור בתוכה. יש דרך עוקפת, על ההר. מצד אחד - זו קצת אכזבה שלא נעלה את המנהרה שהיא הדבר המיוחד כאן, אך מצד שני - כך העלייה הרבה יותר קלה. כמו לעלות על הר בטיול....

אז כך לא עלינו 461 מדרגות (תחשבו, זה כמו 23 קומות!!) אבל עלינו עלייה קשה. עמדתי בגבורה בעלייה, עם הפסקות מדי פעם ועשיתי את זה!

סאבטקסט: הפתעתי אפילו את עצמי!!! yes

אנדרטת נייגוש בראש ההר האם אצליח לעלות? שיפוצים בדרך...

הגענו לפיסגה!

עוד כמה תמונות נוף ואנחנו מגיעים לאנדרטה.

הנה צטנייה שלנו, שם למטה השביל לפתח האנדרטה נוף מקסים
*
אנדרטת נייגוש : 461 מדרגות (כמעט...)

אף-פעם לא הייתי במזרח הרחוק, אבל הרושם שהותירה עלי האנדרטה של נייגוש היה של אנדטה בסגנון קומוניסטי-אוריינטלי. הכל גדול ומונומנטלי, להאדיר את חשיבותו של הגיבור הלאומי.

מי שרוצה לקרוא עליו - הנה קישור למאמר מעניין על המקום ועל המנהיג הלאומי החשוב של מונטנגרו.

דמי הכניסה למוזיליאום - 2 אירו למבוגר.

שתי דמויות ענקיות מגרניט שומרות על פסלו של נייגוש. הפסל שלו שוקל 2 טון, גובהו כ-4 מטר ומעליו - דמות עייט. התקרה באולם הפסל עשוייה מזהב. הקבר עצמו נמצא באולם תחתון, שם שרר קור גדול...

סיירנו קצת באחוזת הקבר ואחר כך יצאנו לרחבת התצפית.

השומרים על הפסל אנדרטת נייגוש הפסל של נייגוש עם העייט

תקרת הזהב מעל הפסל קברו של נייגוש

לאחר הביקור באנדרטה, יוצאים לרחבת תצפית עגולה ומרשימה, המשקיפה על נוף מרהיב, מקסים ועוצר נשימה.

מזג האוויר על הפיסגה היה נעים וקריר ושם שכחתי את החום שסבלתי ממנו אי-שם למטה, בסווטי-סטפן.

מנוחה על הפיסגה, תמונות ו....מתחילים לרדת בחזרה (הרבה יותר קל...!)

שביל לסוף העולם P1110616 - עותק.JPG
האנדרטה מזווית אחרת תמונה משפחתית על ראש ההר

סיימנו את הביקור באתר מעניין זה - וצלחנו עוד אתגר. הנה כמה תמונות שצילמתי בירידה למטה, עוד קצת מהנוף המרהיב הזה.

הים של מונטנגרו עם שמש מול הפנים... מפרץ קוטור וההרים קוטור - היר ווי קום!

אנחנו יורדים ממרומי רכס לובצ'ן לעבר העיר קוטור - התחנה הבאה שלנו.

קצת התלבטנו מה לעשות עם קוטור, מאחר והזמנתי לינה בהרצי-נובי, שכבר די קרובה לגבול. כמובן שקיבלתי הטפה או שתיים cool מה פתאום הזמנתי שם לינה, זה רחוק מדי ולא קשור לכלום ומה נעשה שם בכלל, אבל אלו העובדות.

אז החלטנו לבקר בקוטור , לאכול שם ארוחת ערב (נחשו מי רעב?...) ואז להגיע למלון שהוזמן, מרחק של עוד כ 30-40 דקות נסיעה ע"פ הג'יפי. אנחנו רגילים כבר להגיע בלילה לבתי מלון, והפעם אין פיתולים בהרים, רק נסיעה שוב במעבורת (וידאנו שהיא אכן עובדת גם בלילה). בנוסף - ממליצים לראות את חומות קוטור המוארות בלילה, אז זהו, הוחלט.

הגענו לקראת 6 בערב ובכניסה לעיר - לא עלינו, לוויה....

הלוויה היתה , איך נאמר, ציורית : בראש הילכו נשים עם זרי-פרחים גדולים. אחריהן - תזמורת צבאית או משטרתית. אחר-כך איש עם תמונת הנפטר ולאחריו - הארון. מאחורי הארון , קבוצת אנשים, כשהראשונים שבהם הילכו חמורי סבר והאחרונים - דיברו ושוחחו כאילו הם בעיצומה של פגישה חברתית חביבה....

לוויה בקוטור P1110645 - עותק.JPG חומת קוטור

קוטור

העיר קוטור נבנתה במאה ה-12 ושמרה על ציביון ימי-הביניים עם רחובותיה הצרים, הכיכרות, הקתדרלה והכנסיות. החומה האדירה של קוטור , שנבנתה במשך מאות שנים מתקופת ימי הביניים ועד המאה ה- 18, מטפסת במעלה המצוקים התלולים מאחורי העיר העתיקה. קוטור הוכרזה כאתר שימור מורשת עולמית ע"י אונסק"ו והמפרץ שנקרא על שמה, עליו צפינו ממרומי הר לובצ'ן, הוא למעשה מעין פיורד מפותל המוקף הרים רמים ונישאים.

מצאנו חניה במקום שווה ונכנסנו לעיר העתיקה (סטארי גראד) דרך השער הצפוני. העיר העתיקה קטנה למדי ושופעת קסם של ערים עתיקות מבוצרות עם הסימטאות הקטנות, הכיכרות ופינות החמד. בהשוואה לבודבה (שגם היא מצאה-חן בעיני) , קוטור נחשבת יותר אלגנטית ומעודנת והיא מצאה-חן בעיננו מאד.

בעיר הסתובבו תיירים רבים וגם מקומיים. הרבה מסעדות, בתי-קפה, חנויות ו...כנסיות.

שוטטנו בסימטאות, יצאנו לנמל וצפינו ביאכטות של העשירים, שבנו ושוטטנו בסימטאות וחיפשנו מסעדה לאכול בה ארוחת-ערב לסיום הטיול.

למרבה הבאסה, נפלנו על אחת ממלכודות התיירים (כנראה כל המסעדות שם הן כאלה...) - היה די טעים (לא משהו) ויחסית למונטנגרו - יקר! בכל אופן, נהננו מהמקום בו ישבנו - כיכר ציורית והומת אדם וסביבנו בתים יפים ועתיקים, פעמוני כנסיות מצלצלים. בקיצור, הרגשנו תיירים למהדרין.

קינחנו בגלידה באחת הסימטאות והתחלנו לחזור למכונית.

באותו הערב, התקיים משחק כדור-מים חשוב ביותר בין נבחרת מונטנגרו לנבחרת סרביה (או אולי בוסניה? אחת ממדינות האירוויזיון בכל אופן). בכל בתי הקפה צפו במשחק, התרגשו והיו במתח. בכל פעם שהיה גול, כולם צהלו ושמחו laugh ואם הקבוצה השנייה הובילה, הפרצופים היו במתח עד אבל sad. בני היקר, ספורטאי בנשמתו, ביקש שנישאר עד תום המשחק, רק כדי לראות את תגובת הצופים. לשמחתנו הגדולה, מונטנגרו ניצחה! כולם הריעו ומחאו כפיים, גם אנחנו broken heartbroken heart.... מה יש, אנחנו מספיק זמן במונטנגרו, לא?... למה לא לפרגן wink

חומות קוטור ואמנות רחוב נהר שקורדה בחפיר השער הצפוני השער הראשי - שער הים

השער הצפוני קוטור

*

סימטאות קוטור + כביסה אמנותית...

P1110667 - עותק.JPG P1110670 - עותק.JPG

P1110676 - עותק.JPG P1110673 - עותק.JPG P1110678 - עותק.JPG

*

קוטור היתה תקופה ארוכה תחת שלטון הרפובליקה הונציאנית ואפשר לראות את סמלה - האריה המכונף מוטבע על גבי מבנים רבים בעיר.

חומות העיר העתיקה הדגל של קוטור

P1110674 - עותק.JPG האירה הכונף -סמל הרפובליקה הונציאנית

הכניסה הראשית לעיר העתיקה היא דרך שער הים שנבנה בשנת 1555.

מעל שער הים חרות תאריך שחרור העיר מידי הנאצים ולצידו כוכב אדום קומוניסטי וציטוט של טיטו. בתוך השער ראינו תבליט אבן מהמאה ה-15 של מריה הקדושה וישו התינוק בין שני קדושים.

סיירנו במרינה של העיר וראינו את היאכטות של העשירים ואת המראה היפהפה של המפרץ.

מריה הקדושה, ישו וחברים המרינה עם היאכטות הציטוט של טיטו

שער הים מפרץ קוטור

*

חומת קוטור - אורכה כ- 5.5 ק"מ. נבנתה ע"י הוונציאנים כדי להרתיע את חיילי האימפריה העות'מאנית ששלטו באיזור ההרי של מונטנגרו.

ניתן לטפס על החומה - סה"כ 1400 מדרגות. קטן עלינו....

אמא: גליה עלתה עד למעלה!

בן: בואו נעלה גם!

אמא +אבא: תשכח מזה!

סאבטקסט: איזו אלופה גליוש !

חומת קוטור

*

הלילה ירד, ואנחנו עזבנו את קוטור, לא לפני שהנצחתי את החומות המוארות.

המראה יפהפה ומרשים מאד, במיוחד כשיוצאים מהעיר וצופים בה מעבר למפרץ.

תיאור ספרותי וציורי : חומת העיר מוארת בלילה באור יקרות המשתקף במים ומקיף את העיר בכתר של זהב.

P1110732 - עותק.JPG P1110717 - עותק.JPG P1110725 - עותק.JPG

*

אנחנו בדרך לעיירה הרצי-נובי (בינינו, שם שנשמע מעט יידישאי...).

התמסרנו לג'י-פי-אס כדי שיוביל אותנו למעברות (שעובדת אגב, למרבה הפלא, 24 שעות ביממה).

הדרך עד למעבורת התפתלה סמוך לקו החוף של מפרץ קוטור והיתה מעניינת עד מאד. הרגשנו כמו בתוך סרט איכות (הסרטים של קוסטוריצה, למשל....).

לאורך הכביש הצר, עיירות, כפרים ושאר יישובים וכל האנשים נמצאים בחוץ, בערב קיצי חמים ונעים. גברים חסרי חולצה (מזמן לא ראינו... laugh), נשים עם בגדים מסורתיים, נערים ונערות בלבוש מינימאלי, סבתות וסבים מארגנים ארוחות על קו המים. החיים הטובים נוסח מונטנגרו הפשוטה והבלתי-אמצעית.

הרהורים פילוסופיים : מה רע להם? חיים על שפת מפרץ מדהים,מחייכים כל הזמן, נהנים מהחיים הפשוטים והטובים. תאמינו לי, יש מה ללמוד מהם והם בהחלט ידעו גם ימים קשים עם כל המלחמות שעברו.

נסענו מאד לאט בכביש המתפתל שהיה לפעמים ממש על קו המים. המונטנגרים עברו את הכביש כאילו היה שביל, או בגדר המלצה של כביש... לאורך קו - הים, אנשים ישבו עם כסאות-נוח או סביב שולחנות, אכלו, שתו , שמעו מוזיקה ונהנו מהחיים. ממש התחשק לעצור את האוטו ולהצטרף אליהם....

לבסוף, הגענו למעבורת, עלינו עליה וחצינו את המפרץ. עוד כעשרים דקות נסיעה ואנחנו מגיעים לתחנה האחרונה - העיירה הרצי-נובי, שם הזמנתי בבוקינג מלון שקיבל המלצות טובות מאד - Garni Hotel Bokeška Noc הנה תקראו כאן .

הגענו סמוך ל-11 בלילה ואת פנינו קיבל בנם של בעלי המלון (הם כבר הלכו לישון ) - בחור מאיר פנים שהוביל אותנו לחדר נחמד ונעים. למלון יש לובי ובו אפשר לעשות קפה ותה כל עת שרוצים והמקרר עומד לרשות האורחים עם מים, מיצים וחלב.

התארגנו לשינה (בן: סוף-סוף יש לי מיטה אמיתית שהיא לא ספה נפתחת!) ונרדמנו עייפים אך מרוצים....

לילה אחרון במונטנגרו. לילה טוב

החדרהלובי

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע : גם היום הקשר בין התכנון לביצוע הוא מקרי לחלוטין. איזו שמורת טבע ביוגראסקה ואיזה נעליים. הבר היחיד שעשינו מ"התכנון" הוא נסיעה בדרך נוף לקוטור. אבל, איזה יום נפלא שיצא לנו : שתי ערים עתיקות עם חומות, ראינו את התמונה של הספר (=סווטי-סטפן), נסענו בכביש המדהים עם הפיתולים להר לובצ'ן, עלינו משהו שווה-ערך ל -461 מדרגות.... יפה לנו!

אוכל: ארוחת בוקר של קורנפלקס, בית-קפה בבודבה + המבורגר לבננו הרעב, חטיפים ופירות פה ושם וארוחת ערב (לא משהו) בקוטור במלכודת תיירים. וגם גלידות .

דירוג אתרים : דרך הנוף מעל מפרץ קוטור - דוז פואה ללא עוררין!!! 12 נקודות מקבלת גם קוטור היפה. גם אני מקבלת דוז פואה על כך שעליתי את העלייה למוזיליאום של נייגוש, נכון?!? בודבה מקבלת 10 נקודות , וסווטי-סטפן 8, ניקוד מופחת עקב כך שרק "לראותה בלבד".

ג'י-פי-אס : התנהג בסדר גמור, אין תלונות.

חופים: ראינו את החופים של סווטי-סטפן, לשירים ולעניים. חופים מקסיים, אין ספק, אבל לא דגמנו ולא נכנסנו למים. רק צפינו.

פיתולים: אוהו- אוהו-אוהו !!!!היום- שיא השיאים, בעליה (וגם בירידה למעשה) לרכס לובצ'ן ולנייגושי. אין מילים לתאר את הפיתולים וטוב שמישהו מיספר ותיעד.... היו גם גם פיתולי משנה בדרך סובבת המפרץ, אבל זה קטן עלינו.

מדרגות: אוהו אוהו ואוהו !!!! עלינו 461 מדרגות (טוב נו, לא ממש. בשביל עוקף מדרגות... אבל היו בו מדרגות טבעיות!) גם במלון שהגענו אליו בלילה, הובילו מדרגות לחדרנו.

הפתעות: טובות - הדרך בהר לובצ'ן, קוטור, בודבה. העובדה שאני, אני ! עליתי את העלייה ההיא! הפתעת הטיול angel מעניינות: המונטנגרים שחגגו להם בלילה לאורך המפרץ וגרמו לנו להרהר הירהורים פילוסופים על מה שבאמת חשוב בחיים האלה.... רעות: זה שאי-אפשר היה לטייל באי סווטי-סטפן. במחשבה שנייה, זה לא היה כל-כך נורא כי היה שם כל-כך חם וזה היה גוזל לנו זמן איכות בפיתולי ההר....

צחוקים מול עצבים : לא היו צחוקים מיוחדים,אבל היתה הנאה מחוייכת. עצבים לא ממש היו , חוץ מקצת במסעדת התיירים שגזלה מאיתנו יורו מיותרים ולא שווים את הכסף. אבל זה היה מינורי.

נהננו : מאד מאד!!! היום הספקנו הרבה, עמדנו בזמנים, ראינו מקומות מקסימים ומונטנגרו המשיכה להכנס לנו עמוק בלב

לילה טוב

המשך וסיום בחלק ח'

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של שירלי 4?

הפוסט הבא ›
קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות! (חלק ח ואחרון חביב)
קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות! (חלק ח' ואחרון חביב)
מתוך הבלוג של שירלי 4
31-07-2014
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות!                    (חלק ו)
קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות! (חלק ו')
מתוך הבלוג של שירלי 4
31-07-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של שירלי 4 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×