קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות! (חלק ג')

חלק ג': שמורת טבע מפלי קרקא, מקארסקה וחופי-ים מגניבים

תקציר הפרקים הקודמים: התארגנו לטיול בזק במדינות האירוויזיון - קרואטיה ומונטנגרו. ביום הראשון טיילנו בדוברובניק המקסימה ונסענו צפונה לאורך רצועת החוף.

היום השני : מפלי קרקא ומקארסקה

התכנון ליום זה:
יום שישי 26.7.13
שמורת טבע קרקא
להתחיל להדרים כלפי מונטנגורו
ללון בדרך באחד הישובים, כמה שיותר להדרים.
לא הזמנו בינתיים מקום לינה - ?????
הביצוע:
קמנו בבוקר לאחר לילה לא הכי משובב נפש בחדר בלי מזגן (למרות שלא היה כ"כ נורא. היינו עייפים ועצבנים ופשט נרדמנו ודי). אכלנו בבוקר שוב קורנפלקס - מזל שהבאנו מהארץ את הקופסאות הקטנות של כל מיני סוגי קורנפלקסים.
נפרדנו בשמחה מהמלונית ואפילו חייכנו לבעלים. האמת - הם היו מאד נחמדים ומאד השתדלו. זו היתה טעות שלי של חוסר תשומת -לב בהזמנת החדר - הכל היה כתוב ומרוב לחץ לא שמתי-לב. אחד מאותם מינוסים של לנסוע לטיול הפתעה...

הנוף מהמלונית בגראדק
P1100839 - עותק - עותק.JPG

ולהזכירכם - הלילה לא הוזמנה לינה, כי אנחנו לא יודעים בדיוק עד היכן נגיע לאחר הביקור בקרקא.
לפני שיצאנו לדרך, מילאנו דלק בתחנת הדלק מול המלונית. ושם הפתעה!!! - נמצאו ביצי קינדר הישנות! ישר נקנו כמה....
בן: אמא תצלמי אותי איתן! אני רוצה לשלוח את התמונה ל-א' ול-ע'!
מיד צולמה ונשלחה תמונה שלו עם השלל ביד, חורץ לשון לאחיו הזנוחים שנשארו בארץ ועכשיו גם לא יזכו לאכול את הממתק האולטימטיבי ולבנות את הדגם .האמת - הוא רצה לקנות להם ולהביא, אבל הסברנו לו שלפנינו עוד טיול ארוך והן יהרסו ובטח נמצא עוד. אז זהו - שלא. (למרות שהסוף היה טוב.(
כייוונו את הג'יפי לשמורת הטבע קרקא (התנהג יפה ומצא את הכיוון). החלטנו לנסוע באוטוסטרדה כדי להתקדם מהר צפונה. זוהי כנראה האוטוסטרדה היחידה בקרואטיה והיא מתחילה באיזור בו אנו נמצאים (מצפון לגבול המשונה עם בוסניה ).
נהנינו מאד מהנסיעה - הן בכביש המקשר לאוטוסטרדה והן מהכביש המהיר עצמו.

בחלק הראשון - אנו עוברים לאיזור הפנימי המיוער וההררי של קרואטיה. מאד יפה שם. לאורך הכביש הצר ישנם דוכנים של כפריים המוכרים את מרכולתם - פירות, מיצים, שמן-זית, פיצוחים. מאד נחמד. עצרנו ליד אחד וקנינו ענבים טעימים (למוכר נתפס הגב(...

P1100841 - עותק - עותק.JPG


P1100842 - עותק - עותק.JPG

ראינו גם שלטים מעניינים ובראשם - שלט המזהיר מפני חזירי-בר!!! בתור כרמליסטים מאד הזדהינו ושקלנו לייבא שלט זה לשכונה שלנו, אליה פולשים מדי ערב חזירי-בר....

P1110057 - עותק - עותק.JPG

בחלק השני - האוטוסטרדה, נהנינו מנסיעה בכביש מהיר וחדיש העובר בין הרים גבוהים. לאורך הכביש המון טורבינות - כמו ברמת הגולן... וגם כאן שלטים מוזרים והמקום הראשון מגיע לשלט המופיע לפני מנהרות קצרות בלבד - ובו תמונה של זאב ודב. מאד מוזר. מה הוא אומר? אולי - "זהירות!!! דב וזאב נלחמים במנהרה" ???
P1100994 - עותק - עותק.JPG

לאחר כשעתיים נסיעה, כולל עצירה לקפה ומאפה (לא טעים!) הגענו לעיירה סקארדין - משם יוצאים לטיול בשמורת הטבע מפלי קרקא.
אנו מגיעים למגרש חנייה גדול ומסודר (יש "מכוון תנועה" לחנייה). החנייה עולה 35 קונות ומשם יוצאים למסע רגלי של כ-10 דקות לתוך העיירה המנומנמת, אך החביבה.
P1100861 - עותק - עותק.JPG

למפלים אפשר להגיע רגלית או באופניים, אך רוב המבקרים בשמורה מעדיפים לקחת את הספינה שיוצאת מהמעגן הנמצא באגם .
דמי הכניסה לשמורה כוללים את השייט בספינה : 95 קונות למבוגר, 70 קונות לילד. (אגב, הטינאייג'ר שלנו היה בחזקת ילד" לכל אורך הטיול - גם בקרואטיה וגם במונטנגרו. אפילו לא שאלו בן כמה הוא. כנראה ש"ילד" זה עד גיל 18-20 שם.(
(ועוד אגב - פקידת תחנת המידע וקניית הכרטיסים היתה חמוצת פנים - הקרואטית היחידה הלא נחמדה שפגשנו בטיול. סתם כך, פתאום נזכרתי בה ובמחמציה...).
השייט יוצא כל שעה עגולה וחוזר מהשמורה כל "וחצי".
בזמן שנותר לנו לשייט, אנו מנצלים את הווייפיי החופשי שיש בתחנת המידע ומנצלים זמן לווטסאפ עם הבית....

הנוף סביב האגם יפהפה ומיד מתבצע סט תמונות.

P1100866 - עותק - עותק.JPG

P1100871 - עותק - עותק.JPG

הגיעה השעה העגולה (למיטב זכרוני זה היה 13:00) ואנו עולים על הספינה ותופסים מקום בסיפון העליון בין קרואטים, גרמנים וצרפתים. אפילו ישראלי אחד לא ראינו (וזה לעומת מה שאני שומעת על כמות הישראלים במפלי פליטיויצה. לתשומת לבכם!).
האמת - חם מאד על הסיפון , אבל השייט מהנה (סוף-סוף שייט! אמנם לא בים..) ונהר קרקא באמת מקסים וטורקיזי.
P1100976 - עותק - עותק.JPG

לאחר שייט של כ-20 דקות, אנו מגיעים למעגן הסמוך למפלי סקרידנסקי בוק.
בן: אני רעב
סאבטקסט: מה חדש?
קונים לו קרפ והוא מרוצה. יש שם הרבה דוכני אוכל ושתייה, הכל מאד מסודר (ודי המוני).
הלכנו מספר צעדים מאיזור דוכני המזון וזה מה שראו עינינו :
המוני אדם - קרואטים ובני מדינות אירוויזיון אחרות, משתכשכים למרגלות מפלים מדהימים!!!
מסתבר שכאן, מותר בהחלט (לעומת פליטויצה, כך הבנתי) להכנס למים. זה גם מסביר את כמות התיקים מלאי המגבות ומזון שראינו על גבי הספינה בשייט.

P1100896 - עותק - עותק.JPG
קצת על שמורת טבע קרקא:
שמורת קרקא, על שמו של נהר בשם זה, כוללת את קטע עמק הנהר בין העיירה קנין (KNIN) לסקארדין, אבל החלק הפתוח למבקרים נמצא סמוך לסקארדין. כחלק מן המאמץ לשמירת הטבע מחנים את המכוניות בכפר ושטים אל פתח השמורה בספינה.
מסלול ההליכה בקרקא קצר הרבה יותר מזה שבפליטוויצה ואופי המראות שונה לחלוטין. שצף המים כאן עז הרבה יותר, המפלים החוצים קניון עמוק מרשימים מאוד ויוצרים בריכות שצמחייה עבותה סוגרת עליהן מכל צד. שבילי ההליכה נסללו כאן על גדת הנהר, ועל גשרוני עץ שחוצים את הערוץ כמה פעמים. זרם המים מתפצל לשלוחות שונות, שיוצרות מפלים קטנים ובריכות יפהפיות. גם בימי קיץ חמים, ישנה הרגשת קרירות בשל הצמחייה העבותה ואפקט המים הקרים הסמוכים.
באיזור המפלים התחתון, נמצא גם המפל המרשים ביותר בשמורה - סקרדינסקי בוק.
זוהי למעשה מערכת של 17 מפלים, כשהפרש הגובה בין המפל הראשון והאחרון הוא כ- 40 מטר. המפלים הללו מתנפצים לאורך 400 מטר ולרוחב 100 מטר.
למרגלות המפלים ישנה בריכה טבעית ובה מותרת הרחצה.
P1100892 - עותק - עותק.JPG
לאורך הבריכה - גשר עץ גדול ובמהרה אנו פוסעים עליו.
משם - מתחיל מסלול מעגלי שאורכו כ-2 ק"מ.
הטיול במסלול המעגלי מהנה מאד ויפהפה.
בתחילת המסלול, רוכלים המוכרים פירות-יער ופיצוחים למיניהם.
קנינו שקדים (הולך יופי עם הענבים שהיו לנו מהקנייה הקודמת) והתחלנו ללכת.
לאחר מספר מטרים, היתה עלייה קצת קשה (עבורי ועבור סאבטקסט. עבור הבנים זה לא היווה שום בעייה), אבל המראות שרואים לאורך המסלול מפצים על הקושי- מקסימים, מרגיעים וממחישים את המושג "הטבע בהדרו".
ככל שעולים למעלה, רואים עוד ועוד מפלים שוצפים ומגיעים לנקודות תצפית מקסימות.

P1100906 - עותק - עותק.JPG

P1100908 - עותק - עותק.JPG

P1100912 - עותק - עותק.JPG

בשלב מסויים המסלול מגיע לחלק העליון ושם אופי הטיול שונה מעט. הולכים על גבי גשרי עץ (האמת - מזכיר קצת את תל-דן...), בינות צמחייה סבוכה וירוקה. מסביב - בריכות ומפלונים קטנים. הכל משרה אווירה רגועה ושלווה. אמנם ישנם מטיילים, אבל באמת שלא יותר מדי. הכל מאד נעים.
מדי פעם רואים דגים, צפרדעים ופרפרים. וגם נחש במים...!.

אנחנו עוצרים לנוח ולנשנש, טובלים רגליים במים הקרירים. פשוט כיף.

P1100933 - עותק - עותק.JPG

P1100950 - עותק - עותק.JPG

P1100960.JPG

P1100951 - עותק - עותק.JPG

מגיעים לחלק האחרון של המסלול המעגלי - ומתחילים לרדת לכיוון החניון של המפלים הגדולים למטה.
שוב יש נקודות תצפית מקסימות, הפעם מזווית אחרת על המפלים ועל גשר העץ הגדול שחוצה את הבריכה הטבעית.

P1100970 - עותק - עותק.JPG

אנחנו חוזרים לחניון וראים שכמעט 3 וחצי. מחליטים לעשות ספרינט ולהספיק לספינה שחוזרת למעגן של סקראדין.
יש! הספקנו (אפילו האם הבלתי ספורטיבית עמדה במשימה.....)
עלינו על הספינה והפעם ישבנו למטה בצל. לידנו משפחה קרואטית שעשתה "פריסה" בספינה - לחם, ממרחים, פירות, שתייה.
הגענו לחוף מבטחים במעגן הראשי.

עלינו על הספינה והפעם ישבנו למטה בצל. ליידנו משפחה קרואטית שעשתה "פריסה" בספינה - לחם, ממרחים, פירות, שתייה.

הגענו לחוף מבטחים במעגן הראשי.

ואז (כמובן):

בן: אני רעב.

אמא: אולי תתאפק עוד קצת, נצא מהעיירה ונתחיל לנסוע ואז נמצא מסעדה.

בן: עכשיו!

סאבטקסט: אין מה להתווכח עם רעב של מתבגר.

אנחנו רואים אנשים מתהלכים עם המבורגרים. במהרה, הבן שלנו עומד בתור וכמובן אבא שלו מצטרף.

עד היום שניהם מדברים על ההמבורגר הזה כאחד מבין ההמבורגרים הטובים יותר שאכלו !!

רק אני הצמחונית, יושבת לי על ספסל וגולשת בווייפיי.

מתכתבת עם בני היקר א' בווטסאפ ונותנת לו הנחיות ע"פ בקשתו, לכביסה....

פתאום הוא כותב לי : "אגב, מישהו ממונטנגרו התקשר לכאן היום ודיבר בצורה לא הכי מובנת. הוא שאל אותי אם זה בסדר מחר. לא ידעתי מה להגיד אז אמרתי כן."

אמא: יופי, מזל שאמרת לו את זה!

וכאן המקום לציין כי הזמנתי לינה עוד מהארץ ללילה הראשון במונטנגרו, בלי לדעת בדיוק מה נספיק לעשות ביום ההגעה לשם. הזמנתי צימר בעיירה ע"פ המלצת יערי וגליה. דיברתי איתם בטלפון וזה היה הסיכום.

בערב הקודם ניסינו להתקשר אליהם לוודא שאנחנו מגיעים וכל בסדר - אך לא הצלחנו ליצור קשר.

לכן, הייתי מרוצה שבני א' אישר להם את בואנו.

סאבטקסט: עוד ילד זהב של אמא שלו surprise מבין עניין no

סעודת ההמבורגרים הסתיימה ואנחנו חוזרים ברחוב בראשי המנומנם של העיירה לכיוון המכונית. בדרך, גם אני נעשיתי רעבה וקניתי חתיכת פיצה ב- 10 קונות (בערך 6 ש"ח. מאד זול!).

עלינו על המכונית והתחלנו בנסיעה.

אך לאן פנינו מועדות?

להזכירכם - אין לינה מוזמנת....

נוסעים אל הלא-נודע.... (אגב האייקון הזה בדיוק תפור עלינו - כך בערך נראתה המכונית שלנו וגם באותו הצבע....).

ערכתי התייעצות משפחתית כדי שגם האב והבן יהיו מעורבים לגבי מקום הלינה העתידי האפשרי.

סאבטקסט: כדי שהפעם לא אחטוף צעקות ותלונות!

בתכנון של היום כתבתי "כמה שיותר להדרים".

לקחנו כמה אופציות - כמו טרוגיר, מקארסקה או פלוצ'ה.

טרוגיר נשמעה מאד טוב - רק לא קידמה אותנו דרומה.

פלוצ'ה - נראית רחוקה מדי, קרובה למובלעת הבוסנית.

מקארסקה - נשמעה לי מוכרת. פשפשתי בניירת וגיליתי! עליה המליצו בגראדק בתור מקום עם חופים יפים.

בן: בואו ניסע לשם. רוצה ים! רוצה שייט!

אמא: גם אני רוצה ים. שייט אולי נעשה מחר, בדרך למונטנגרו (?)

אבא: זה לא צפוני מדי? לא רצינו להדרים עוד?

אמא: אולי כדאי שנעצור שם ולא נסתבך עם לינה במקום רחוק מדי.

וכך כיוונו את הג'יפי למקארסקה, עלינו שוב לקצת על האוטוסטרדה לראות שוב תא הדב והזאב והטורבינות וירדנו ממנה כדי להגיע לריוויירה של קרואטיה.

וזה מה שראינו בדרך:


P1100857 - עותק - עותק.JPG

P1110010 - עותק - עותק.JPG

P1110012 - עותק - עותק.JPG


הגענו למקארסקה Makarska . מסתבר שזו עיירה די גדולה, הומה אנשים ובעיקר תיירים הבאים לכאן לעשות חופשת בטן-גב בחופים המקסימים.
מן המקורות:

מקארסקה - עיירה קטנה ובה כ-13,500 תושבים הנמצאת על חוף הים הדלמטי בשליש הדרך בין ספליט לדוברובניק ( מרוחקת 60 ק"מ דרומית לספליט ונמצאת 140 ק"מ צפונית לדוברובניק). העיר ממוקמת על שפת מפרץ קטן למרגלות רכס ביוקובו, הרכס השני בגובהו בקרואטיה, המקנה לעיר הוד והדר מיוחדים. עצי התמר המצלים על הטיילת עמוסת הנופשים משווים לעיר מראה מיוחד.

מקארסקה (שנקראה בפינו שופע הכינויים גם מדגסקר לעת מצוא) מצאה-חן בעיננו ממבט ראשון. כולם מתהלכים להם ברחובות בבגדי-ים ובבגדי-חוף, עם מזרוני-ים, גלגלים ומגבות על השכם.

גם כאן התגלתה לראשונה התופעה הקרואטית והמונטנגרית השכיחה עד מאד : גברים המתהלכים ברחובות ללא חולצה. אין זה משנה מה ילבשו באיזור החלציים - בגד-ים, תחתונים, מכנסיים קצרים - לעולם יתהלך גבר סלבי בקיץ חסר חולצה. מאחר וב-80 אחוז מהמקרים גופם היה חטוב ונאה (בכלל הקרואטים הם עם יפה !) המחזה היה משובב נפש בדרך כלל וגם לא פגע ברגשותי.

סאבטקסט: עם של חתיכים!

אבא: וגם של חתיכות !

כעת, עלינו להתרכז במטרה הבאה: מציאת חדר / דירה / מלונית.

המשימה לא קשה במיוחד, משום שבמקארסקה שלל אפשרויות לינה.

אמא: שיהיה ברור שאנחנו לוקחים רק משהו עם מזגן! ונקי!

אנחנו עוצרים את המכונית במספר מקומות ובינתיים לא כ"כ מוצאים.

הגענו לבניין עם דירות להשכרה ואת פנינו מקבלת נערה יפה עד מאד שלא יודעת מילה אנגלית. איכשהו היא הבינה שאנחנו מחפשים לינה ומסמנת לנו ללכת אחריה.

לא ייאמן איך שאין לה שמץ של אחיזה באנגלית, אפילו מספרים בקושי יודעת (לא הבנתי את גילה - משהו בין 16 ל-19 כנראה).

הנערה הובילה אותנו במעלה כמה רחובות (הזוי!) ןהגענו לבית דירות נוסף להשכרה.

כאן פגשנו את אחת הדמויות הנפלאות של הטיול : רוז'ה !!! (בשורוק).

רוז'ה היא סבתה של הנערה ששמה מריה והיא בעלת בית דירות להשכרה.

גם היא לא יודעת מילה באנגלית, אבל שתי נערות גרמניות שישבו על המרפסת שם עזרו לנו בתרגום. (הזוי מס' 2 !) הן משום מה ידעו קרואטית ומאד שמחו לשמוע שאנחנו מישראל וחשבו שבאנו משם עם הרכב (הלם !!!).

רוז'ה לקחה אותנו במעלה מדרגות (חלקן בלי מעקה) לחדר שהציעה לנו. החדר היה קטן למדי, אבל נקי והיתה בו מרפסת חביבה עם נוף לים (בין גגות הבתים).

היא שוחחה עימנו בקרואטית שוטפת ואנחנו ענינו לה באנגלית ובעברית.

בשלב מסויים בעלי אמר לה : "אני לא מבין אותך רוז'ה, אני לא מבין מילה! אנחנו באמת רוצים לדבר איתך, את כל-כך נחמדה!" והיא בתגובה חיבקה ונישקה אותו. אמיתי!

יחסינו העמיקו יותר ויותר ואז הגיע הבן שלה שהבין אנגלית והראה לנו שיש מזגן ושהוא פועל (עד שהוא לא הפעיל אותו לא הייתי מוכנה לדבר).

עמדנו קצת על המקח וסיכמנו על 50 אירו לחדר, בלי ארוחת בוקר. (שוב נאכל קורנפלקס... ).

רוז'ה שמעה שאנחנו מישראל ולא הפסיקה לחבק ולנשק אותי! היא גם הודיעה לי שהיתה פעם בישראל (אלא אם כן לא הבנתי אותה...)

חברתנו החדשה...!

הנכדה שלה החזירה אותנו ברגל למכונית, לקחנו אותה וחנינו בחניון הצר עד מאד.

קצת על מלון הדירות הזה : למעשה נראה כמו אכסניית-נוער וגם זה היה בערך גיל המתאכסנים.... חלקם שהו בחדרים מסביבנו כשהגענו ונמו את שנתם בדלת פתוחה (אלו היו החדרים בלי מזגן) ו...נכון - ללא חולצות... אחרים אכלו במרפסות. ממש צ'חונה.... בואו נאמר שאולי במצב אחר לא היינו שוהים במקום כזה אבל - הכל חוויות. במילא, כמה כבר נהיה בחדר?!

ובמילא, רצינו ללכת לים!


הנוף מהמרפסת של רוז'ה
P1110018 - עותק - עותק.JPG


***מידע על שתי הדירות בקרואטיה בהן שהינו - תמצאו כאן
הישראלים הראשונים במקארסקה

התמקמנו בחדר והחלטנו לרדת לים (האמא והבן לחצו, האבא היה מוכן לנוח קצת בחדר).

גילוי נאות : אני מתה על הים. חלק מתכנון הטיול החפוז כלל גם רביצה בחופי-ים. זה חלק מקרואטיה (וגם קצת ממונטנגרו) ואנשים מגיעים לכאן לנופש לשבוע שלם רק כדי להיות בים הטורקיז.

ירדנו לים (לקחנו את המכונית וחנינו בתשלום של 10 קונות סמוך לטיילת. היה אפשר גם לרדת ברגל אבל אני חשבתי על העלייה שאחרי...).

החוף של מקארסקה הוא חוף מדליק!

קודם כל יש טיילת מקסימה, כבכל ערי החוף.

בנוסף, חוף ים נפלא - מפרץ קסום עם ים טורקיזי חלק בלי גלים.

אמא ובן נכנסו למים (שהיו קרים מאד!!). אבא נח על החוף והסתכל על חתיכות סלביות.

IMG_5206.JPG

נהנינו לנו עד מאד ולקראת החשיכה (כבר היה 8 בערב) התחלנו לחזור לחדר.

החלטנו שהערב נתפנק במסעדה לאחר הלילה הקודם עם הקורנפלקס במלונית העלובה ללא המזגן.

בדרך, בטיילת, ביררנו על מסעדות ועל שייט בים - אולי מחר

שוחחנו עם צמד בחורים שהציעו שייט והתברר שזה לא רלוונטי עבורינו - זהו שיט ליום שלם, לאיים הדלמטיים, וחוזרים אחרי 6. נראה מאד מושך, אבל לא מתאים למי שנוסע למונטנגרו.....

הבחורים שוחחו איתנו ושאלו מהיכן אנחנו.

מישראל, ענינו .

בחורים : מה?!? אף פעם לא היה מכאן מישהו מישראל. אתם הישראלים הראשונים שאנחנו פוגשים!

התרגשות גדולה .

הם מעניקים לנו במתנה את חוברת דלמטיה עם כרטיס הנחות (שאמור לעלות כסף) וממליצים לנו על מסעדת ברלין.

איזה אנשים מקסימים שיש במדגסקר הזאת!

חזרנו לחדר, התקלחנו והתרעננו ובנה של רוז'ה המליץ לנו גם על מסעדת ברלין. אם גם זה וגם זהממליצים - ברור שנלך!

ירדנו שוב לטייל ואכלנו ארוחת ערב טעימה עד מאד בביסטרו ברלין, ששוכן על קו החוף.

למלצר החמוד קראו פיטר וגם הוא לא פגש מעולם מישהו מישראל. כל רגע פנוי שהיה לו הוא בא ושוחח עימנו. הוא אמר לנו שחשב שכל האנשים מישראל הם כהי-עור... וכנראה מאד התפלא למראינו. אנשים מקסימים כבר אמרנו?

ישבנו שעה אורכה במסעדת ברלין ופשוט נהננו לנו. מומלץ!

זה היה סיום נפלא ליום מוצלח!

לילה טוב


שקיעה במקארסקה
IMG_5212.JPG


ואם תגיעו למקארסקה, תיזכרו מי היו הישראלים הראשונים שהיו שם
* ( כמעט)
angel

* גילוי נאות מס' 2 :
ג'ני 2 מהפורום היתה במקארסקה לפנינו – בלי לינה. היא ממליצה לבקר שם במוזיאון הקונכיות.

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע : יפה! תכננו להיות בקרקא, היינו בקרקא. די הדרמנו אבל לא מאד, ועצרנו במקום שווה. עדיין לא היה שייט בים.

אוכל: ארוחת בוקר ספרטנית, הפסקת קפה וסנדויצ'ים באוטוסטרדה (בינוני).צהריים בסקרדין - ההמבורגר "בין הטובים ביותר שאכלנו (אבא ובן), פיצה לא רעה. ערב (בעתם לילה ) - ביסטרו ברלין משובב הנפש - מסעדה טובה מאד!

דירוג אתרים : שמורת טבע קרקא - דוז פואה!! 12 נקודות מקבלים גם תושבי מקארסקה המסוקסים ומסבירי הפנים.

ג'י-פי-אס : התנהג יפה מאד. אין תלונות.

חופים: ראינו מקסימים לאורך הדרך. סוף-סוף הגשמנו את משאלתנו וטבלנו בחוף הים המקסים של מדגסקר. היה קר אך מרענן ומהנה!

פיתולים: היו בירידה מהאוטוסטרדה למקארסקה:-ראינו את קו החוף - הריביירה של קרואטיה מלמעלה תוך כדי פיתולים. מהמם!.

מדרגות: היו! בשמורת הטבע קרקא - מדרגות קשות בעלייה וגם מדרגות חצובות בשביל שיורד, עם רווחים גדולים ביניהן שגורמות לעשות צעדים קטנים וכפולים. כמו-כן היו מדרגות של שתי קומות להגיע לחדר באכסניית הנוער של רוז'ה.

הפתעות: טובות- קרקא, האנשים במקרסקה. מעניינות: ה"צימר" של רוז'ה - אמנם לא יותר מדי מסוגנן או מפנק, אבל מגניב. קצת נזרקנו אבל לפחות היה נקי וממוזג. וגם הזוי. רעות: אין!! איזה כיףwink.

צחוקים מול עצבים : היו צחוקים גדולים עם רוז'ה שדיברה אלינו בקרואטית שוטפת, חיבקה ונישקה. עצבים לא היו kiss

נהננו : מאד!!! אפשר להגיד שמהיום התחיל הטיול להיות מגניב לחלוטין ונכנסנו לראש טוב. עברנו את סימפטום היום הראשון שברבים מהטיולים של כולנו כאן כולל מעט עצבים וחוסר התאמה לשטח החדש.... זהו, זה מאחורינו סופית!

לילה טוב


היום השלישי: היום הזרוק

התכנון ליום זה :

יום שבת 27.7.13

מונטנטגרו – מפרץ קוטור , בדווה, סבטי סטפן

לינה בצימר ברייקה צ'רנובייקה אצל מלינה Maljna Pajkovic: (גליה ויערי) – כיוון אגם סקאדר.

הביצוע (הקשר בין התכנון לביצוע קלוש ביותר) :

הבוקר הגיע ואנחנו שותים קפה ואוכלים קורנפלקס על המרפסת של רוז'ה. מלון הדירות שלה נראה כלקוח מתוך סרט איכות קרואטי, כולם עומדים במרפסות, הולכים בתחתונים ובגדי-ים בין החדרים. קטעים...

מתחילים לחשוב מה לעשות היום.

אמא: היום אני רוצה ללכת לאחד מחופי הים המגניבים של קרואטיה .

בן: ואני רוצה שייט בים !

אבא: (מעשי הרבה יותר כרגיל) אל תשכחו שאנחנו צריכים לעבור את הגבול למונטנגרו. כולם אומרים שזה נורא ומחכים המון זמן. אנחנו עוד רחוקים!

סאבטקסט: כרגיל, משבית שמחה....

אמא: אז נתקדם דרומה, נעצור לשעה בחוף ים ונעבור את הגבול. תיכננתי גם להספיק לראות מקומות במונטנגרו היום. (?...?...!...?)

אבא: איפה הזמנת לינה?

אמא: סמוך לאגם סקאדר. (?) לא נראה לי מאד רחוק...

סאבטקסט: את ממש לא בדיוק יודעת איפה המקום הזה. עדיף שלא תחשפי בשלב זה את חוסר הידע שלך כדי שלא תחטפי enlightened.

אבא: בואו נפרגן לעצמנו ונלך לאיזה מקום ונאכל ארוחת בוקר טובה. אולי כאן ?

אמא : רעיון מצויין. אבל נתקדם קצת דרומה. יש מלא עיירות בדרך.

בן: ונחפש שייט.

אמא ואבא: אולי... כבר שטנו אתמול!

אמא: היום בטוח נלך לים. אולי גם נעשה שייט אבל זה פחות הגיוני.

בקיצור, ארזנו , הורדנו את המזוודות במורד המדרגות של רוז'ה, ועכשיו....

אבא: אני לא יכול להוציא את האוטו מהחנייה . מישהו חסם אותנו!

במהרה, דיירי הצ'חונה של רוז'ה מתקבצים למטה ומנסים לעזור לנו.

רכב אחד הוזז, והשני עדיין חוסם את מרבית המעבר.

ואז הגיע בנה של רוז'ה עם התינוק על הידיים...

הבן של רוז'ה לאבא : הנה, תחזיק את התינוק. אני אוציא לך את המכונית.

קטעים....!!!!! laugh

והנה המחזה, כפי שצולם מהמרפסת של רוז'ה:
P1110019 - עותק - עותק.JPG

רוז'ה בדיוק הגיעה ואנו נפרדים ממנה בנשיקות ובחיבוקים.

אנשים מקסימים כבר אמרנו...?

הבן של רוז'ה : לאן אתם נוסעים היום?

אבא: אנחנו עבורים היום למונטנגרו וממשיכים לטייל שם.

הבן של רוז'ה : Good luck to you

אנחנו מחליפים מבטים.

אבא: מה הם רוצים, כולם? אולי לא כדאי לנו לנסוע לקרואטיה?

סאבטקסט: כבר משתפן.... cool ואולי הם באצת צודקים הקרואטים, שלא טוב שם במונטנגרו? ומצד שני, יערי וגליה כל-כך היללו ושיבחו....

אמא: אנחנו דובקים בתוכנית!

ואנו יוצאים דרומה, לאורך כביש החוף המקסים של קרואטיה ומחפשים מקום נחמד לאכול בו ארוחת בוקר.

נפרדים ממקארסקה - מדגאסקר המדליקה

הנה תמונה של העיירה עם הר ביוקובו

IMG_5216.JPG

נוסעים בכביש החוף המקסים . לאורכו שלטים המצביעים על עיירות וכפרים וכן על חופים מגניבים עם שמות אקזוטים (כמו "הוואנה", "קופה קבאנה", "בומביי" ועוד...).

הכל נראה מפתה ומקסים.

לרוב החופים הגישה היא ברגל מהכביש הראשי - אנחנו רואים כי האנשים משאירים את המכוניות ויורדים ברגל (קו החוף של קרואטיה הוא מצוקי). זה פחות מתאים לנו (אמא: כי יש עלייה אחר -כך כשחוזרים!).

ובכלל, דיברנו על ארוחת בוקר מפנקת!

אנחנו יורדים בעיירה שנקראת פודגורה Podgora , שוכנת על החוף, מעט מנומנת בהשוואה למדגסקר שלנו, אבל גם שם חוף-ים יפהפה.

מצאנו מסעדה בטיילת סמוך לים (אח"כ ראינו שלמעשה שייכת ל- Hotal New-Zealand...) ואכלנו שם ארוחת בוקר נחמדה ומפנקת, עם קפה נורמלי ....עלות הארוחה לשלושה: 120 קונות . בשקלים - בערך 80 ש"ח. לא רע...!!

בן: ועכשיו בואו נעשה מכאן שייט!

(כאן המקום לציין שהוא קרוי במשפחתנו Mr. Next, כי הוא תמיד חושב על התוכנית הבאה. כזה הוא.)

אמא: השתגעת?! אחרי האוכל? אתה רוצה שאני אקיא?

אבא: אפילו לים אי-אפשר ללכת עכשיו. התפוצצתי מאוכל.

אמא: בואו נדרים עוד קצת ונמצא חוף-ים מגניב ואז נמשיך לכיוון הגדול. אולי עוד נספיק לפחות תוכנית אחת ממונטנגרו.

סאבטקסט: ממש.

אז אנחנו ממשיכים, והנה בינתיים כמה תמונות מחוף הים של פודגורה החביבה.

P1110034 - עותק - עותק.JPG

P1110031 - עותק - עותק.JPG

המשכנו בנסיעה דרומה. בדרך ראינו כל מיני חופים. כל אחד נפסל מסיבתו-היא.

* זה סמוך מדי למועד ארוחת הבוקר והאוכל תקוע לנו בגרון ובבטן.

* לזה יש גישה קשה עם המכונית.

* לזה, אם נלך, יש עלייה קשה כשנחזור.

* זה בתשלום.

* זה לא מספיק מגניב.

עזבנו את הריביירה הקרואטית, שוב עברנו את הגבול לבוסניה-הרצגובינה ( 6 נקודות) וחזרנו לקרואטיה.

בסוף מצאנו, לאחר הגעה, בדיקה, המשך נסיעה, התחרטות וחזרה!

שם חוף הים : Veliki zali

אפשר היה לרדת עם המכונית עד לחניון למטה, הוא לא היה בתשלום והאוכל מארוחת הבוקר כבר התעכל. הוא לא שייך לאף עיירה, סתם כך באמצע הדרך (ויש הרבה כאלו בקרואטיה).

הוא כבר היה די קרוב לדורובניק (מרחק של כ-25 ק"מ) והוא היה מגניב, עם מי טורקיז צלולים וקרים - אבל ביום חם, זה נפלא!

אבא: נהיה פה מקסימום שעה.

אמא: נכון.

בן: אולי יש כאן שייט...?

אמא ואבא: תהנה ממה שיש!

שכרנו כסא נוח אחד ושמשיה (60 קונות), במילא רוב הזמן היינו במים, אכלנו גלידה וסנדוויץ' לבן (שהיה רעב כרגיל) ונהנינו לנו מהחיים.

סאבטקסט: ובסוף היינו שם שעתיים....

חוף הים המדליק שלנו


IMG_5240.JPG

IMG_5237.JPG

IMG_5239 - עותק.JPG

P1110061 - עותק - עותק.JPG

לאחר שעתיים של הנאה (השעה היתה כבר כמעט 5 אחה"צ) נפרדנו מחוף-הים המגניב שלנו.
בחוף הים הזה לא היתה מקלחת, לא מלתחה ולא בחוץ.
קצת הייתי מודאגת - ככה ניסע עם מים מלוחים ובמראה מג'וייף עד למונטנגרו?
התלבשנו ליד האוטו ונכנסנו לראש זרוק לחלוטין. מה זה משנה ? הרי כולם מתהלכים כאן בבגדי-ים ובמראה של גברים חסרי-חולצות .
ועכשיו - תגלית!!! מי הים של קרואטיה - הים האדריאטי, אינם מלוחים כמו מי הים התיכון !!! ולכן, בכלל לא היה נורא לנסוע כך בשעות הקרובות. כאילו יצאנו מהכנרת, אבל כמובן הרבה יותר נקי כי הים כאן צלול באופן מיוחד.
נכנסנו למכונית (בדרך עצרתי לכמה צילומים ) , עברנו את דוברובניק והתקרבנו לגבול עם מונטנגרו.
האם מחכה לנו המתנה של שעות?
האם מונטנגרו כל-כך נוראית כמו שאנשי קרואטיה רומזים לנו?
ואולי בכלל נתחרט ונשאר בקרואטיה המגניבה?
אולי נחזור לצימר של פיטר, נישן שם ולמחרת ניקח שייט?
הרי לא ממש יצרנו קשר עם הצימר של מונטנגרו, חוץ מזה שהוא התקשר לבן שלנו בארץ ושאל אם אנחנו מגיעים (שכחתי לציין ששוב קיבלתי ווטסאפ מבני א', ובו הוא מודיע לי ששוב המונטנגרי התקשר , שאל אם אנחנו באים ואמר משהו כמו "יהיו בעיות חנייה בערב". המממממ.

מעניין מה מחכה לנו ????.....

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של שירלי 4?

הפוסט הבא ›
קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות! (חלק ד)
קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות! (חלק ד')
מתוך הבלוג של שירלי 4
31-07-2014
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות!  (חלק ב)
קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות! (חלק ב')
מתוך הבלוג של שירלי 4
31-07-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של שירלי 4 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×