4 ימי אביב בפראג – מאי 2010

סוף שבוע של חג השבועות, הדילים הכי זולים היו יקרים מאוד, ואנחנו תופרים לנו סוף שבוע של טיול זוגי דרך www.orbitz.com, זול במאה דולר לאדם מהדיל הכי זול. 500$ טיסה לכל אחד מאיתנו, ו500 ש"ח לשלושה לילות לחדר במלון המרוחק רק 10 דק' הליכה ממרכז העיר.
ראשית הסיפור, אגדיר פירוש חדש למילה קיטש – אקשור לה כתרים של יופי, כי הקיטש של רחובות העיר העתיקה של פראג לימד אותי את ההבדל הדק בין מוקפד למגובב.
אף על פי שהכנו מפות, והכנו את המסלול המפורסם של דני קרמן לטיול בעיר, לא היינו מסודרים, ולא הקפדנו ללכת אחר ההוראות. הרחובות הקטנים משכו את תשומת ליבנו ללא הרף וכל פעם פנינו לסמטה נוספת שהובילה לסמטה אחרת...

רחובות פראג

ככלל, אם זזים קצת הצידה, הרחובות יפים לא פחות, ובודאי רואים אותם טוב יותר כי המוני התיירים לא שם להסתיר. יתרון נוסף לטיול כזה לא מסודר הוא שרואים פתאום מקומיים, ומוצאים את המסעדות ובתי הקפה המקומיים שעוד אספר עליהם
.
מוסיקה
התקופה - פסטיבל המוסיקה של פראג. בכל האולמות קונצרטים ואופרות. רצינו לקנות כרטיסים לקונצרט של ארבע העונות של ווילדי וקינוח מאת מאהלר בבית העם - נותרו כרטיסים בשורה האחרונה ב-700 קרונות לאדם - קצת יקר...

רוק בפראג
אי הצלפים

במות הוקמו בכל פינות העיר - פגשנו במת רוק ליד הפלדיום, באי הצלפים ובככר העיר העתיקה אף על פי שרוק צ'כי הוא קצת מוזר - אני נהניתי הנאה מרובה
!!!
פגשנו קבוצת צעירים בתהלוכה משונה, שרים בקולי קולות, בכל הכנסיות נוגנו לעת ערב קונצרטים שונים, בתשלום, בנקולאס הקדוש שבככר העיר העתיקה שמענו נגינת עוגב נפלאה, והרבה מאוד מסעדות הופכות לעת ערב למועדוני ג'אז. אחת מהן הציעה דוקא מוסיקה צוענית - בקיצור, חגיגה!!!

גאז בפראג
כאן תצטרכו להאמין לי, שהפרצופים החנונים האלה הניבטים מן התמונות, הם להקת בלוז ורוק משובחת!! שהגיטריסט הפיק מהחשמלית שלו צלילים שלא היו מביישים את הגדולים ביותר, שהזמרת למרות המראה המזרח אירופאי שלה היתה בעלת קול שחור אדיר!!!!
מסעדות
המטבח הצ'כי מאוד דומה למטבח האוסטרו הונגרי, מושפע מזה הגרמני, יחד עם זאת הטעמים יותר מעודנים. אני אהבתי. הבנתי שכנראה יש, בצהריים מחירי מניו כל כך זולים. בכל המסעדות ובתי הקפה שאנחנו היינו בהם לא קיבלו כרטיס אשראי
למרות ואולי בגלל כל מה שקראנו על אוכל צ'כי לפני הטיול (שמן, לא טעים) חיפשנו דוקא אותו.
בצהרי היום הראשון חיפשנו מסעדה שהומלצה בספר "עולם" כמובן שבגשם קשה לשלוף מפה, ואין מקום מסתור, וכך כששוטטנו ברחובות הקטנים נכנסנו למסעדה שראינו שצ'כים נכנסים ויוצאים בה (מיד מזהים אותם - הם ללא מצלמה, הם לבושים בפשטות אלגנטית ומדברים בשפה הזו, שלא הצלחתי בשום פנים ואופן להתחבר אליה)
היא היתה מלאה עד אפס מקום, המלצר סימן לנו לחכות על הבר, תוך כמה דקות התפנה מקום, התפריט, שהודפס במדפסת ביתית לאותו יום, היה בצ'כית בלבד, שכאמור - אין בינה לביננו כלום... המלצר האדיב הואיל לתרגם לנו באנגלית רצוצה וכל מה שנשמע לנו נחמד הוא מחק כי כבר נגמר... בסוף בחרנו שתי ארוחות שכללו מרק, מנה עיקרית ובירה הכי טעימה ששתינו בפראג במחיר מצחיק של 70 ש"ח לשנינו....
מנה לתפארת

ביום השני היינו בשעת צהריים במאלה-סטראנה. הרחובות כאן מלאים במסעדות וריחות ארוחת הצהריים קראו לנו - החלטנו למצוא מקום נחמד לאכול
. למרות שאני לוקחת המלצות למסעדות, כשאני רעבה, אין לי סבלנות לחפש אותן... מצאנו מסעדה צ'כית, במרתף, עם "מאמא" בשלנית בחלון המטבח הקטן. גם כאן זכינו לטעום מהמטבח הצ'כי וניהננו הנאה מרובה.
הקפה המיתולוגי - קפה לובר.
מדובר בכמה אולמות של מסעדה ובית קפה (לא ספרתי) עם פואייה כמו בתחילת המאה הקודמת. המקבילה של איינשטיין הברלינאית. הקפה מוגש באותה צורת הגשה, וטעים מאוד. השטרודל נבדק אחרי ארוחת צהריים טעימה ביותר, והריני לדווח שטעמו כאן עדין יותר וטעים יותר מזה שבקפה איינשטיין.
האכזבה הכי גדולה הם החזירים שהסתובבו על שיפוד בככר העיר. זו היתה הארוחה הכי יקרה בפראג. מאוד לא טעימה (טעמם היה כשל נקניק לא מוצלח), האופן שבו חתכו את הבשר והגישו אותו, גרם לי לבחילה...
אמנות ועיצוב
לא ממש למדתי כל מה שיש ללמוד על עיר. ידעתי מעט על בוהמיה, ומעט על הארט-נובו בצ'כיה, קראתי שהקוביזם, מכל המקומות התיישב דוקא בפראג, קראתי על הבארוק והרוקוקו בפראג.

העיר העתיקה פראג

העיר העתיקה פראג

העיר העתיקה פראג
בפועל, מצאתי עצמי מאוד נבוכה מול הבניניים הפאנטסטיים מבלי שאני יודעת להצביע - הבניין הזה שייך לזרם הזה והשני לזרם ההוא
.
בעקבות הסיור המאוד מומלץ בבית העם, למדתי שיש הבדל בין ארט-נובו לארט דקו - תמיד חשבתי שחד הם, למדתי שפראג הושפעה רבות מהסגנון האימפריאליסטי - הוא הסגנון מתקופת נפוליאון, וכן מהסגנון האוריינטלי שהיה מאוד אופנתי בתחילת המאה הקודמת. ביום האחרון אף הבחנתי (הרמתי את הראש יותר גבוה...) שהבניינים שנבנו בתחילת המאה ה-19 התהדרו בציון שנת הבנייה, וכך אפשר לפחות אותם לשייך לתקופה הנכונה.
תקרה אוריינטלית בבית העם
תקרה אוריינטאלית בבית העם
תקרה אלגורית בבית העם
תקרה אלגורית בבית העם

המצודה
בשמונה וחצי בבוקר כבר היינו שם, לפני כל התיירים, לפני התורים הארוכים - כל אזור קתדרלת ויטוס היה לרשותנו - גם לצילומים נטולי המוני תיירים וגם יכולנו להכנס ראשונים.

התור לוויטוס
זה התור שראינו כשיצאנו מוויטוס.

וויטוס
הוויטראז'ים בכנסיית סאן ויטוס הקדוש


למצודה הגענו עם הטראם ישר מהמלון - עוד יתרון למלון. עשינו את הסיור הקצר. הבחורה במשרד סירבה למכור לנו כרטיסים ללא האודיוגייד (האוזניות האלה שמסבירות הסברים ארוכים ולפעמים די מייגעים על המקום). מצויידת בעצות טובות מהפורום, סירבתי בנימוס להמלצה החוזרת ונשנית (שוב ושוב היא אמרה - זה מומלץ. מה היא תגיד שכך אפשר לעקוף את התור שאיננו?) הלכנו ישירות לארמון רוזנברג ושם רכשנו את הכרטיסים.
שטח המצודה הוא גדול ועצום ומזמן הרבה מקומות מעניינים לסיור. אנחנו טיילנו כל עוד הרגשנו שאנחנו מלאי עניין.

גגות העיר
גגות העיר

בירידה מהמצודה כל העיר נפרסת ממול. כל העיר על גגותיה האדומים הנפלאים.
הדרך מלווה פריחה העיקרית מדהימה של עצי ערמונים מרשימים, שכל כך הזכירו לי את פריז, מן הסתם. פגשנו אותם גם ברוח, משירים את עלי הכותרת, והריח, הו הריח המשכר!!!

פריחת הערמונים
פריחת הערמונים
מאלה-סטרנה
היא יפייפיה בעיניי, וכנראה שעוד יותר יפה מהעיר העתיקה. חשבנו לחזור לכאן להשלמות ביום האחרון, אך רגלנו כבר לא נשאו אותנו...
כאן חשבתי גם על הכינוי עיר הזהב - לא רק בגלל הקישוטים הרבים, אלא באמת כל קבין היופי ירדו לעולם כאן ברחובות הקטנים האלה.
הרחוב הראשי עמוס חנויות צבעוניות, יפייפיות. מן הסתם הן פונות לתיירים, ומן הסתם הן ממוסחרות. חלקן עמוסות פריטים וזה חלק מהחן שלהן חלקן מע וצבות ומדוקדקות והן כל כך יפות! ובמקום כזה גם אני הופכת לאחת מאותם תיירים וגם אני ממששת בובה כזו או אחרת, ועוצרת עוד פעם ועוד פעם לצילום קבוצתי של מחבתות צבעוניים או חרוזים מנצנצים, והעיניים - אין להן מנוחה לרגע. הכל בכמויות גדושות, אבל מה לעשות - גם מרחיבות את החיוך רחב רחב...
ועוד לא אמרתי מילה על חנויות הגלידה שכל הטעמים נראו כל כך טעימים ולא העזתי לבדוק, ועל העוגות והעוגיות השונות, והפרצל אותן אוספים בעזרת מלקחיים לתוך סלסילות קטנות עד להגעה לקופה – והריחות מתחרים זה בזה.

מאלה סטראנה

מאלה סטראנה
מאלה סטראנה


ו... לא יכולתי שלא לקנא לנוכח השיפוצים המשמרים, על הבניינים בני מאות השנים שעומדים במלוא הדרם ויופיים, ולחשוב שאצלנו בניין בן 20 שנה הוא ישן...

חנות
האי קמפה.
זה גן גדול קסום. ביקרנו בו פעמיים. פגשנו כאן חבורה סביב חתן/כלה שאכלו פיצה ושתו יין לבן של אחרי הטקס. היא נחה על ספסל הגן... ילדים ששיחקו בגן השעשועים ותיירים כמונו.
כיוון שקיבלנו דיווח טרי בפורום שמוזיאון קאמפה סגור, הסתובבנו רק בחצר שלו, זו עם הפסלים החביבים, וכמובן התינוקות הענקיים – שהם אובייקט מבוקש להצטלם איתו תוך כדי תנועות מגונות..

מוזיאון קאמפה

מוזיאון קאמפה
מוזיאון קאמפה

פגשנו את המשתינים - פסל קינטי של שני גברים המשתינים על מפת צ'כיה - שלפני מוזיאון קאפקא. באותו רגע שמשי ונעים ממש לא התחשק לי מוזיאון, אז ישבנו בחוץ לידם בחוץ וערכנו תצפית על באי המקום:

בעודנו יושבים, באות קבוצות תיירים, מצלמים הולכים הלאה, ובאה קבוצה חדשה. משום מה, כולם חשים צורך לגעת במבושיהם של המשתינים, מי בהחבא ומי בהתרסה והיה אפילו בחור אחד שחש צורך לשטוף את הראש תחת זרם ה...מים.

המשתינים
גני ארמון ולנשטיין
חוץ מזה שהגנים יפים מאוד, מסתובבים בה טווסים לבנים יפייפיים והם סיבה מצויינת להגיע לכאן

טווס לבן בגני ולנשטיין
חוץ מזה, ישנו כאן הקיר המשונה הזה, שצילמתי עוד מהמצודה והייתי חייבת לראות מקרוב., זהו קיר נטיפים, שהוא שחזור של מערת נטיפים שיוצרים פרצופים וחיות שונות. לי זה מאוד הזכיר רוחות רפאים. בכלל, נראה לי שלצ'כים יש איזה רומן עם המוות ומייצגיו אבל עוד אגיע לזה.

גני ולנשטיין
כנסיות
כמות הכנסיות בפראג לא תאומן!!!! בייחוד בהתחשב בעובדה ש-27% בלבד מאוכלוסיית צ'כיה מוגדרים כנוצרים, 25% קאתולים ו2% פרוטסטנטים.
ואת זה אני אומרת בפליאה, נוכח ריבוי הכנסיות, ואחזקתם במצב מופלא. נכנסנו להרבה מהם, לא את שמות כולם אני זוכרת, ושניים מהם היו אתר בניה בפנים ממש כמו במשפחה הקדושה של ברצלונה, אלא שכאן זה עניין של שיפוץ.
היפה מכל הכנסיות היתה בעיננו היתה כנסיית ניקולאס הקדוש במאלה סטראנה. דמי כניסה: 80 קרונות לאדם.

ניקולאס הקדוש במאלה סטראנה
כנסיית ניקולאס הקדוש במאלה סטראנה

היופי האדיר מכה כבר בכניסה. וואו אדיר נפלט ממני. אני רוצה להדגיש - גם כאן היה קיטש במיטבו. אלא שאם הפרדתי בין עיצוב ומוקפדות לגיבוב - אז כאן בהחלט היתה הקפדה על כל פרט שביחד יצרו הרמוניה יפה.אני מודה שהתמונות עושות עוול מסויים, קשה להעביר כך תחושות.
והמחשבה הטורדת התמידית היא, שבוהמיה היתה חייבת להיות ממלכה מאוד עשירה, אם השתמשה בכל כך הרבה זהב....

כנסיית ניקולאס הקדוש במאלה סטראנה

על התקרה, ציור הקיר הגדול באירופה, משתמש בפרספקטיבה מושלמת ומשלים את העמודים האמיתיים. כאן מקבלים כאב צאוור רציני...
וההפתעה - אפשרות עליה לגלריה ולצפות על הכנסיה מלמעלה. מודה, טרם זכיתי לחוויה כזו. והתחושה הראשונה היא של אפסות האדם - בכך הצליחו בוני הכנסייה במאה אחוז!!!
הרובע היהודי
אחד הטיפים שחזרו ונישנו בכל הסיפורים היה חובת הביקור ברובע היהודי. אנחנו הגענו אליו די מוקדם ביום הראשון, ואז ירד לנו האסימון שבעצם חג שבועות. זה אומר שכל האתרים סגורים. כולל איסרו חג שהוא בעצם היום שהחג נחוג בחוץ לארץ ושבת.כלומר, נותר לנו בוקר יום שישי בלבד.
וזה בדיוק היה הבוקר שבו התעוררנו מאוחר יותר, והרגשנו שחייבים, אבל חייבים לתת לעיניים לנוח קצת מכל הסילסולים והזהב והפיתולים - הרגשנו צורך באמנות מודרנית.
אז הנה סיבה טובה לביקור הבא בפראג.

בית הכנסת הספרדי
בית הכנסת הספרדי


עברנו ברובע כמה פעמים, היות והוא שוכן לא רחוק מהמלון שלנו, בשבת, ישבנו על ספסל מול השעון עם האותיות העבריות (שמענו אותו מצלצל צלצול אחד לרבע שנה, שניים לחצי שעה, שלוש לשלושת רבעי ובשעה שלימה לא היה שום קשר למספר הצלצולים)וראינו את קבוצות המטיילים עם מדריכיהם שבאים בהמוניהם, שמענו אותם מספרים את סיפור הגולם בכל מיני וריאציות, בעיקר סופר הסיפור כאגדה. את בית הקברות ראינו דרך החלון הקטן בגדר ואין ספק שהוא שווה ביקור מעמיק.

אמנות מודרנית בפראג
בתכנון הטיול גיליתי מוזיאון לאמנות עכשווית ועיצובDOX -. בדקתי באתר היפה שלו ומצאתי שיש שלוש תערוכות לפחות שאוהב - בפועל היתה תערוכה אחת מאוד מאוד מעניינת על חייו ופועלו של יאן קפליסקי, מעצב וארכיטקט צ'כי שהיגר ללונדון, שמעצב "מחוץ לקופסא" בדרך הכי מעניינת.
המוזיאון נמצא בשכונת מגורים מחוץ לאזור התיירותי, כאן רואים כבר יותר שיכונים קומוניסטים, יותר מהגרים וחנויות רגילות של צורכי יומ-יום. גם לכאן הגענו בטראם אחד מהמלון הנוח.
כיוון שהיה קצר, ולא מספק, פנינו למוזיאון הבא, שהוגדר בספר "עולם" כאחד המוזיאונים הטובים ביותר. ואני, מעולם לא שמעתי עליו, גיחכתי ואמרתי שכך בקלות מגדירים כל מוזיאון כטוב, אבל אנסה. ונדהמתי.
קודם כל, קוראים לו ארמון וולטרז'ני, ולא ראינו ארמון אלא מבנה מאוד מאוד מודרני. (מסתבר שהיה במקום ארמון שנהרס בשטפונות ותחתיו נבנה הבנין החדש) חוץ מזה נגלה לנו עושר כל כך גדול, של יצירות מכל הסוגים, יפים ומעניינים, ובשקט אכתיר אותו כאחד הטובים שראיתי!!!

ארמון וולטרזני
ארמון וולטרז'ני מבפנים

אתחיל בבניין עצמו - נוח ביותר. עולים במעלית השקופה לקומה האחרונה, התצוגות מקיפות את כל הקומה, בלי להתבלבל במסדורונות מסובכים, ומגיעים למדרגות ע"מ לרדת קומה
.
הסתבר לנו במוזיאון, מההסברים היפים שבכל חדר גם באנגלית, שפראג היתה מרכז אמנות לא קטן מזה של פריז. שהאימפרסיוניסטים הראשונים שהו בפראג והושפעו רבות מהסגנונות הרבים שלה. קוקושקה, וקלימט, טולוז לוטרק וההפתעה הגדולה - אדוארד מונק שגיבש כנראה את הסגנון המיוחד שלו דוקא כאן.
ובקומה שלמה כל יצירות האימפרסיוניסטים שציירו את גגות פראג, ואת הרחובות הבוהמים שלה (בוהמיה = בוהמים), וכמו בטריוויה אפשר ללכת בין הציורים ולשאול למה זה דומה? ותאמינו לי לכל ציור יש מקבילה יותר מפורסמת, אפילו לעלמות מאוויניון של פיקאסו.
אגב, מותר לצלם ללא פלאש.
היתה כאן תערוכה מדהימה לדגמי תפאורות תיאטרון ואופרה, אוסף מקסים של מכונות כתיבה שונות, אמנות בזכוכית שצ'כיה ידועה בה, תערוכת ארט-נובו - בילינו כאן שלוש שעות מקסימות!
חוץ מזה, מצאנו שיש להם עניין עם תינוקות חסרי פנים, וריקוד ממושך עם המוות על פניו הרבים.

עוד קצת גנים והבנין המרקד
המוזיאון נמצא בסמיכות לגן ענק שאנחנו טיילנו רק בקצה קצהו.פארק סטרומובקה . stromovka park
אפשר להגיע אליו גם עם טראם. זה הסנטרל פארק של פראג. יש כאן גן חיות, פארק שעשועים ומצפה כוכבים (שלושתם לא נוסו על-ידנו(.
גם כאן פגשנו פריחת ערמונים, וסוגי עצים רבים ויפים ומרחבי ירוק אינסופי. הטיול חזרה לעיר עבר ככה סתם במקרה בלי שהתכוונו דרך הבנין המרקד (על המפה הוא נראה יותר רחוק...) שדעתי היתה משוחדת מלכתחילה, וברור שאני אוהבת אותו. וברור שיש כל כך הרבה בניינים בפראג שנראים לנו משתלבים כל כך יפה שכאשר נבנו והיו חדשניים מאוד, הם היו שונים בסביבתם.
קצת לפני זה עברנו שוב באי קאמפה וקינחנו בהופעת רוק משובחת, באי הצלפים.
פרד וגינגר
פרד וג'ינג'ר

ככר ואצלב
ככר ואצלב הומת אדם. גם אני מצטרפת לכל מי שלא אהב את המקום. בעיניי הוא הרבה יותר מנוגד לפראג מפרד וג'ינג'ר (הבנין המרקד)... אבל אם כבר היינו כאן אז סימנו וי על פאסג' לוצרנה.

הסוס ההפוך

ואצלב של צ'רני

בית העם
מאוד רציתי את הסיור בבית העם. כל קודמי מהפורום הלהיבו אותי כל כך.... ומהקצת שניתן לראות ללא הסיור - נראה מבטיח. אלא מה? ביום הראשון היה סיור בודד אותו פספסנו, ביום השני ממש לא התחשק לנו להסתגר, וביום השלישי לא היו סיורים כלל. מזל שהיה היום הרביעי.
כרטיס כניסה לסיור עלה לנו 180 קרונות, כולל מטבע לכוס שתייה כלשהי בבאר האמריקאי (בקומת המרתף) בתום הסיור. בהחלט חביב.

בית העם

המדריכה החביבה פתחה את הסיור במילים האלה –
את השעה הבאה תאלצו לבלותאיתי, אז כדאי שתיהנו...
היא היתה מאוד חביבה, סיפרה דברים נחמדים, אבל בעיקר הראתה לנו חדרים שאי אפשר לראות בשום דרך אחרת.
מותר לצלם למרות ש זכרתי מאחד הסיפורים שאסור, כמובן אסור להשתמש בפלאש. עכשיו, יש לי בעיה בלבחור תמונות....
השנדלירים כנראה הומצאו בפראג....כל כך הרבה סוגים, כל כך הרבה מינים, לא האמנתי שאני אי פעם אשבח את המנורות האלה, אבל כאן הן היו כל כך יפים/ות!!!!!!!

שאנדלירים

אחרי אולם הקונצרטים הגדול, הובלנו לאולמות ההסבבה וההרצאות.
אולמות לנשים ואולמות לגברים. העיצוב בהתאם. מיד התקוממתי - מדוע להפריד???
התשובה היתה, שנהפוך הוא. בהיותו בניין מודרני לזמנו, התחשבו הארכיטקטים גם בצרכים המודרנים - קולטורה גם לנשים....
בנייתו של בית העם נסתיימה ב-1912 ועלות בנייתו - מליון דולר.
בזמן הכיבוש הסובייטי הבניין נזנח והיווה מקור ביזה. מעט מאוד מהחפצים המקוריים נשארו בו.
בשנות התשעים של המאה הקודמת שוחזר הבניין בעלות כוללת של מיליארד דולר!! עשו זאת עפ"י צילומים מקוריים של הבניין.

ידיות הדלת - שארית הפלטה
ידיות הדלת הן שארית פליטה מהעיצוב המקורי - כך טענה המדריכה.
החדר של מוחא בבית העם
החדר בעיצובו של מוחא. בצד אחד קלסתר פניו של מוחא עצמו, בצד שני פניה של שרה ברנרד.

המדריכה הדגישה שיש לבטא את שמו בח' בניגוד לנוהגים אחרים.
החדר עוצב ע"י מוחא ובו מונצח קלסתרו כנראה באופן בלעדי, לצד קלסתרה של שרה ברנרד, השחקנית האלמותית שבציור הפוסטרים להצגותיה בעצם התפרסם. החדר מעלה על נס את אבות האומה הצ'כית, בינהם מן הסתם מוחא עצמו...

"מצוות קניות"
הביטוי הוא של דני קרמן. אז ביום האחרון, אחרי הסיור בבית העם קיימנו "מצוות קניות" .
קפצנו לפלדיום ולא אהבנו, וזאת בלשון המעטה (יותר מדי דומה לקניונים בארץ), למרות המחירים הטובים... וכיוון שקיבלנו מהבית רשימה קצרה שהכילה פריטים שקשה למצוא אותם, המשכנו לתור אחריהם.

טסקו. - הרשת הבריטית פתחה חנות כלבו, בת 5 קומות, כולל קומת מזון וקומת מותגים. המחירים אמנם לא המחירים הבריטיים הזולים מאוד, אבל בהחלט ניתן למצוא כאן מחירים טובים.

תחבורה
מאוד נוחה ויחד עם זאת אין בה כמעט שימוש. כרטיסים קונים בחנויות טבק, ומחירם משתנה לפי משך הנסיעה. נסיעה מאזור הבניין המרקד ועד למלון שלנו היתה פחות מה-20 דק'. כך שאין צורך לדעתי לקנות כרטיסים יותר ארוכים.
מ/אל שדה התעופה נסענו בקו 119 שמגיע עד לתחנת הרכבת fantova kavarna ומשם במטרו.
מפת נסיעה משדה התעופה: http://www.pragueairport.co.uk/airport-public-transport.gif

תחנת הרכבת פנטובה קוורנה
תחנת הרכבת פנטובה קווארנה

הקונספט של סופ"ש ארוך
ביום האחרון הרגליים כבר לא סחבו אותנו. ההליכה קשה בפראג בעיקר בגלל ריצוף הרחובות. צריך כאן נעליים סופר-דופר נוחות. וזה מוביל אותי לחשיבה הבאה:
4 ימי טיול מלאים, בהם שני לילות לבנים - כדאי או לא?

בכל מקרה, ברור שפראג שווה יותר מקפיצה קטנה, וברור שהשארנו המון המון אתרים בעיר לפעמים הבאות. אין ספק שהיא לא עיר ליומיים, ולא עיר על הדרך, וראויה לטיולים ארוכים לפחות כמו דומותיה, הבירות הגדולות באירופה.
______________
לאלבום התמונות שלי

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רבקה.ק.?

הפוסט הבא ›
אביב באלפים הצרפתיים
אביב באלפים הצרפתיים
מתוך הבלוג של רבקה.ק.
15-05-2014
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
זכרונות מטיול שורשים בטרנסילבניה
זכרונות מטיול שורשים בטרנסילבניה
מתוך הבלוג של רבקה.ק.
30-11-2013
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של רבקה.ק. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

וואו! תמונות כמו שרק את מסוגלת להוציא! תודה!

השב  · 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על פראג

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי פראג? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

יעד זול ו*יחסית* חמים לחנוכה

tehilooli
0
תמונת המשתמש

רכבת מפראג לוינה - הלכתי לאיבוד

אינטרניגמה
1
תמונת המשתמש

מוצרי אוכל בפראג

מטייל_7884087משה הר סיני
7
תמונת המשתמש

האם מומלץ לבקר בפראג בדצמבר?

ברוקי
5
תמונת המשתמש

אוכל כשר בפראג

Moshe_3656267
4
סגור
×