Made in China - בייג`ין

שלומית קפצה לביג`ינג לסופ``ש ארוך והספיקה לראות (ולאכול) לא מעט... אתם מוזמנים להצטרף לביקור בחומה הסינית ולראות גמלים שעירים במיוחד, בשוק המשי המפורסם של בייג`ינג שהפך לשוק זיופים מקצועי, ולאכול (או שלא) בשוק האוכל הלילי.
שלומית
|
מפה
תמונה ראשית עבור: Made in China - בייג`ין
Chung King/Depositphoto ©

מגיעים לבייג'ין, עולים לחומה הגדולה

כשג`ואל, חבר קרוב וקולגה של בעלי שחי ונושם את סין כבר 8 שנים, התקשר אלינו ואמר שהוא מגיע לסופ"ש לבייגי`נג - סין, חשבנו- מצויין, הזדמנות נהדרת לבקר אצל מארחת האולימפיאדיה הבאה, בירת הזיופים האולטימטיבית של כל מוצר (כמעט) שקיים בשוק וכמובן להפגש עם ג`ואל ולשמוע אותו מדבר סינית שוטפת ומצחיק את הסינים עד שהם שוכחים שהוא בכלל לא סיני. אמנם "קצת" קר (מינוס 3-4 מעלות בלילה ו- 7 מעלות ביום) אבל עם חום של 30 מעלות תמידי, יומיומי, לאורך כל השנה בסינגפור, קצת אויר קר (אמנם מעובה עם זיהום אויר) לא יזיק לנו... נכון? נכון.

הגענו ביום ערפילי מאוד אשר כמעט מנע מאיתנו לקבל אישור נחיתה בשדה בייג`ינג, אבל לאחר כמה סיבובים מעל סין ומחוזותיה, סוף סוף הגיע האישור המיוחל (באיחור של שעה). אגב, יש להצטייד מראש בויזת כניסה לסין. לא ראינו ממטר מה קורה סביבינו, בייג`ינג היתה מכוסה ערפל כבד ואמרו לנו שיש לנו מזל גדול, כי השדה נפתח בדיוק ביום שהגענו (לאחר שהיה סגור במשך כמה ימים - מנהג שקורה כל שנה בתקופה זו לדברי די-נם, חבר סיני מקומי). לאחר הסתובבויות בכבישי העיר העמוסים כשאנחנו מקשקשים את שם המלון במבטא סיני (בכל אופן ככה זה היה נשמע לנו), והנהג החביב שעונה לנו משהו בסינית (אמיתית), הגענו למחוז חפצינו.

בכמה שעות שהיו לנו עד ארוחת הערב החלטנו לקפוץ לשוק המשי המפורסם של בייג`ינג (Xiushuimarket). לפני כמה שנים השוק היה מפורסם בדברי משי כמו שטיחים, בגדים, צעיפים וכדומה. היום השוק עבר טרנספורמציה וניתן להשיג שם את כל החברות המובילות בעולם - בזיופים מופלאים עד לפרטים הכי קטנים: תיקים של גוצ`י, ארמני ויתר מעצבי העל, מעילי טימבלנד, חולצות פולו, טומי, שעונים, טרניגים, עניבות, מזוודות ומה לא? כן נשארו גם כמה דוכנים שעדיין מוכרים שטיחי משי וצעיפים. החיקויים או הזיופים מגיעים עד לרמת התויות מנייר שעל הבגדים, כלומר חולצות דונה קארן נמכרת עם תוית עליה כתוב מיוצר בניו יורק, אחוז הכותנה ולעיתים המחיר בדולרים.

אסיה ידועה בתעשיית הזיופים, תאילנד מלאה בשווקים כאלו אבל רמת הזיוף של המוצרים בבייג`ינג, האיכות והמבחר הפתיעה אותי מאוד. המוצרים נראו דומים וכמעט זהים למוצרים המקוריים והמחירים כל כל נמוכים שזה מצחיק. כמובן שמייד הצטרפנו למשחק ההתמקחוית על המחיר - הם מציעים מחיר, אנחנו מציעים, הם שולפים את המחשבון ומתקתקים את המחיר, אנחנו מתקתקים וחוזר חלילה. עד שמישהו מהצדדים נשבר והשני זוכה. בימים הראשונים זאת הייתי אני הזוכה אבל לקראת סוף הביקור קצת התעייפתי מההתמקחויות ורציתי רק לחזור כבר למקום "נורמלי" עם מחירים קבועים ורשומים... למחרת בבקר קמנו לבוקר בהיר, אחרי שבלילה היתה רוח חזקה שלשמחתינו פיזרה את הערפל כולו ושמנו פעמינו לחומה הגדולה של הסין, אותה חומה שטוענים שניתן לראות גם מהירח... (?) החומה נמצאת כ- 60 ק"מ צפונית מבייג`ינג במקום שנקרא: Badaling וניתן להגיע אליה במונית או במכונית עם נהג ששוכרים ליום אשר עוצר בעוד כמה נקודות מעניינות יותר ומעניינות פחות לאורך הדרך ומחכה ליד כל תחנה. רכב פרטי עם נהג דובר אנגלית עולה 900 Yuan שזה בסביבות 500 שקל. מחיר כניסה לחומה : 40 Yuan שזה 23 שקל. (חצי מחיר לסטודנט).

ההיסטוריה של החומה: לראשונה נבנתה לפני 2000 שנה על ידי הקיסר הראשון בן לשושלת צ`ין (Qin) אשר גייס איכרים, אויבים וכל מי שאפשר היה לגייס לעבודה המקודשת של בניית החומה. המסורת נשמרה בשושלות הבאות כשכל שושלת הוסיפה קצת גובה, אורך ורוחב בעבודת פרך קשה. לא רק שהחומה שימשה כחומת מגן מפני פולשים בצפון אלא שהיא גם שימשה כסמל לכוחו העצום של הקיסר. רק בתקופת שושלת מינג קיבלה החומה את צורתה העכשוית ומגדלי השמירה עוצבו והושמו במקומות אסטרטגיים. היום מהווה החומה אטרקציה תיירותית שהיא בבחינת חובה למבקר בבייג`ינג.

כמו כל התיירים (שאגב לא היו הרבה למזלינו) גם אנחנו עלינו וטיפסנו באינספור המדרגות עד שהגענו לפסגה המיוחלת. הרוח הצליחה להקפיא אותי ולעבור את כל השכבות של המעיל, הצעיף, הכובע מצמר (ועוד כמה וכמה שכבות...) אבל המחזה היה שווה כל מאמץ. אגב, ניתן לעשות את רוב הדרך ברכבל אבל אז לדעתי מפספסים את כל ההנאה של הנוף בדרך, האנשים ובכלל את החויה של "כיבוש הפסגה" בעצמינו..גם בירידה יש כמה אפשרויות: לרדת באותה דרך שעליתם (נראה קל אבל גם מתיש בפני עצמו) או לשלם 30 Yuan (17 שקל) ולרדת ברכבת פתוחה. לאורך הדרך ישנן כמה תחנות עם צלמים המציעים את גמלם וסוסם (ומבחר תלבושות מהתקופה ההיא) לצילום ב"אוירה של פעם". הסינים מאוד אהבו את ההצטלמויות הללו ואני לא הפסקתי להתפעל מהגמלים השעירים והחמודים ותהיתי למה במדבריות ארץ ישראל שלנו הגמלים לא מתכסים ברהמת שערות כזאת בימות הלילה הקרים..?

לתחילת הכתבה

אתרים בעיר

אני מניחה שהמראה בימות האביב הירוקים והפורחים, או לחילופין בימות החורף המושלגים הוא הרבה יותר מרשים מהמראה העכשוי שהיה- של צמחיה צהובה וחומה. אבל עם כל זה, החויה היתה חזקה ויצאתי מורשמת ביותר מהישג ארכיטקטוני מפעים זה. בערב החלטנו לטעום מהקולונריה המגוונת של בייג`ינג בשוק האוכל הלילי במרכז העיר: DongHuaMen. מה אני אגיד לכם - הגעתי רעבה לשוק ויצאתי מאוד לא רעבה.... (ולא בגלל שאכלתי משהו). על הדוכנים מסודרים בסדר מופטי שיפודים שיפודים של בשרים, פירות ים, שיפודי אשכים (לא יודעת של איזה חיה), שיפודי ציפורים שלמות, כוכבי ים, והדוכן הכי פופולרי בשוק מציע עקרבים משופדים עם מקל, ז`וקים ומיני פקעות וזוחלים אחרים. וכדי להוכיח כמה האוכל טרי, המוכר הכין את השיפודים מחיות חיות לגמרי...

פגשנו שם כמה "שכנים" סינגפוריים שניסו לשכנע אותנו לטעום את שיפודי העקרבים ודיברו בשבחם ובערכם התזונתי הרב (למרות שלא ראינו אותם טועמים מהם בכלל...). השוק לא זכה למוניטין גבוה בעבר עקב רמת הגיינה נמוכה, אבל יודעי דבר טוענים שבשנים האחרונות רמת הנקיון בשוק עלתה וכמו כן המוניטין שלו ומחיריו. לא שהמחירים שלו עכשיו גבוהים: למשל מנת "מעדן" קיבה מבושלת עולה רק 5 Yuan שהם 3 שקלים בלבד. זול אה? איך מגיעים לשוק: במונית או ברכבת התחתית קו 1 (אדום) ולרדת בתחנה Tiananmendong ומשם ללכת כמה מטרים עד שמגיעים לשוק.

מסביב לשוק קיימים מרכזי קניות מפוארים, מלונות ושדרות שהזכירו לי את השאנז-ליזה בפאריס. אז אם אתם מחפשים מסעדות מערביות אין שום בעיה למצוא את מבחר רשתות המזון האמריקאיות כמו מקדולנד, סטארבאקס, רשתות סטקים ועוד... בערב האזור מואר בשלטי ניאון יפיפיים ובין המולים המפוארים קיימים בסמטאות הקטנות שווקי אוכל סיני ודוכדנים שמוכרים מיני מזכרות, בגדים ועוד. למחרת שמנו פעמינו לעיר האסורה (The Forbidden City) או בשמה הסיני: Gu Gong. אם מגיעים במונית חשוב לציין את השם הסיני. תחנת Tiananmendong קו אדום - ברכבת התחתית, וקווים 1,5,819 באוטובוס. במרכז העיר שוכנת לה העיר האסורה או הארמון המלכותי ששימש את שושלת צ`ינג ומינג ואשר היום נקרא מוזיאון הארמון. זהו הארמון הכי גדול בעולם ובאמת דורש כמה שעות להקיף את כולו, בעל מבנה מלבני מוקף בתעלה ומוגן על ידי חומה בגובה 10 מטר.

בכל ארבעת הפינות ישנם מגדלים שמהווים נקודת תצפית על העיר אסורה ומחוצה לה. סך הכל שכנו ומלכו במקום 14 קיסרים משושלת מינג ו - 10 קיסרים משושלת צ`ינג. בניית העיר דרשה הבאת אמנים רבים וחומרים שונים מפרובינציות שונות מחוץ לבייג`ינג ומיליוני עובדים שעשו מלאכתם תחת עבודת פרך קשה וממושכת. הצבע השולט במקום הוא כמובן צהוב (צבע המלוכה), הגגות, הדקורציות ואפילו הלבנים שעל הרצפה הפכו בתהליך כלשהו לצהובות.... למעט מבנה אחד בעל גג שחור שהוא הספריה המלכותית. והסיבה? מאחר ששחור מסמל מים בפאנג שוואי הרי שאם תתכן שריפה במקום רחמנא ליצלן, "המים" יכבו אותה.

לא יצאתי נפעמת מהארמון אולי בגלל שכבר ראיתי כל כך הרבה ארמונות באסיה וכלם קצת מזכירים אחד את השני בארכיטקטורה, בצבעים ובדקורציה שלהם. אבל עם כל ההיסטוריה מאחורי המקום אין ספק שהמקום שווה ביקור!
דמי כניסה: 40 Yuan שהם 23 שקל ושעות הפתיחה: 8.30 עד 16.30 בקיץ ואילו בחורף נסגר המקום בשעה 15.30.

ישנם עוד הרבה מאוד מקומות לבקר בבייג`ינג, הנה רשימה של כמה מהם:

  • ארמון הקיץ Summer Palace- שימש את הקיסרים ונשותיהם כאתר נופש ומפלט מהעיר האסורה. מקושט בגנים, גבהות ואגמים ומומלץ לביקור בעונת הקיץ.
     
  • קברי מינג Ming Tombs- ניתן לבקר בקברים בדרך לחומה הגדולה. מקום קבורתם של 13 קיסרי שושלת מינג הקבורים למרגלות הגבעות. המוזיאון מכיל פריטים מעטים ודלים של ביגוד ותכשיטים ואיכשהו אין שום אוירה של מקום בעל ערך "עתיק" כיוון שרוב המבנים משוחזרים ונראים די חדשים.
     
  • מקדש לאמה Lama Temple- המקדש הכי גדול בבייג`ינג, עם גנים יפיפיים, פרסקאות ופסלים.
     
  • כיכר טיאנאמן Tiananmen Square- נמצאת במרכז העיר ממול לשער הדרומי של העיר האסורה. בשנת 1989 נטבחו אלפי סטודנטים ואזרחים אשר הפגינו בעד הדמוקרטיה והחופש, היום הכיכר מלאה אנשים אשר מגיעים להפריח בלונים ועפיפונים. מסביב לכיכר ישנם מקומות היסטוריים רבים: מוזיאון ההיסטוריה של סין, מוזילאום של מאו, מוזיאון המהפכה ואנדרטת גיבורי העם.

יש משהו מיוחד בבייג`ינג, מצד אחד היא מאוד מתקדמת ומערבית ומצד שני יש בה מקומות שנראים כמו מהמאה הקודמת, רחובות עם מבנים מיושנים ומיוחדים, אנשים עם לבוש מיושן, היסטוריה עשירה וחביבות אמיתית של אנשים שעוברת את מגבלות השפה. אין ספק אני עוד אחזור לסין...
חנוכה שמח לכולם!

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×